https://text.chabadpedia.com/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D6%B7+%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93חב"דטקסט - תרומות המשתמש [he]2026-05-09T20:45:42Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=26896משתמש:אַ גרויסע חסיד2026-02-06T14:06:50Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{חופשת ויקי}}{{תיבות משתמש|{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - התגלות היום}}<br />
{{תבנית:משתמש - מצפה לגאולה}}}}<br />
[[קובץ:הרבי_שליטא.jpg|מרכז|ממוזער|365x365 פיקסלים|הרבי מלך המשיח]]<br />
<br />
== ציטוט נבחר ==<br />
{{ציטוט|תוכן=שמכריזים "יחי המלך", שתוכנה של הכרזה זו — שכבר הגיע הזמן דהקיצו. ורננו '''שוכני עפר — כ"ק''' מו"ח '''אדמו"ר נשיא דורנו''' ועד דהקיצו ורננו דוד '''מלכא. משיחא'''}}{{ציטוט|'''{{ציטוטון|אנו רוצים משיח עכשיו}}'''<br />
<br />
'''{{ציטוטון|מיר ווילן משיח איצט|}}'''<br />
<br />
'''{{ציטוטון|ווי וונט משיח נאו}}'''}}נרשמתי ל[[:he:חב"דטקסט|חב"דטקסט]] בב' סיוון התשפ"ה<br />
<br />
== דפים שיצרתי: ==<br />
[[ספר הזכרונות פרק ס]]<br />
<br />
[[מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה]]<br />
<br />
[[מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה]]<br />
<br />
[[משנה/דמאי]]<br />
<br />
[[תלמוד בבלי/ראש השנה]]<br />
<br />
[[תלמוד בבלי/מועד קטן]]<br />
<br />
== תבניות תניא יומי שיצרתי ==<br />
{{טורים|'''חודש סיוון'''<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה סיון]]<br />
<br />
'''חודש תמוז'''<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/א' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ב' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ג' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ד' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ו' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ז' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ח' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ט תמוז]]<br />
}}<br />
<br />
== היום יום ==<br />
{{עמוד ראשי/היום יום}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&diff=26217שיחת תבנית:מסכת2025-11-11T15:39:45Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{מפעילי מערכת}} נא לשנות ל"אין '''בחב"דטקסט''' [[תלמוד בבלי]] על מסכת {{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}"<br />
<br />
ככה<br />
{{פירושונים|<br />
* [[משנה/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}]]<br />
* {{#קיים:תלמוד בבלי/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|[[תלמוד בבלי/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}]]|{{קטן|אין [[תלמוד בבלי]] על מסכת {{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}<br />
* {{#קיים:תלמוד ירושלמי/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|[[תלמוד ירושלמי/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}]]|{{קטן|אין [[תלמוד ירושלמי]] על מסכת {{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}<br />
* [[תוספתא/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}]]<br />
}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מסכתות הש"ס]]<br />
[[קטגוריה:{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|*]]<br />
[[קטגוריה:מסכתות הש"ס|*]]</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&diff=26216שיחת תבנית:מסכת2025-11-11T15:39:18Z<p>אַ גרויסע חסיד: הסרת כל התוכן מהדף</p>
<hr />
<div></div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&diff=26215שיחת תבנית:מסכת2025-11-11T15:38:36Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{מפעילי מערכת}} נא לשנות ל"אין '''בחב"דטקסט''' תלמוד בבלי על מסכת {{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}" ככה {{פירושונים| * {{שם הדף}}}} * {{#קיים:תלמוד בבלי/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|{{שם הדף}}}}|{{קטן|אין תלמוד בבלי על..."</p>
<hr />
<div>{{מפעילי מערכת}} נא לשנות ל"אין '''בחב"דטקסט''' [[תלמוד בבלי]] על מסכת {{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}"<br />
<br />
ככה<br />
{{פירושונים|<br />
* [[משנה/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}]]<br />
* {{#קיים:תלמוד בבלי/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|[[תלמוד בבלי/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}]]|{{קטן|אין [[תלמוד בבלי]] על מסכת {{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}<br />
* {{#קיים:תלמוד ירושלמי/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|[[תלמוד ירושלמי/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}]]|{{קטן|אין [[תלמוד ירושלמי]] על מסכת {{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}<br />
* [[תוספתא/{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}]]<br />
}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מסכתות הש"ס]]<br />
[[קטגוריה:{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|*]]<br />
[[קטגוריה:מסכתות הש"ס|*]]</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=26214מעילה (פירושונים)2025-11-11T14:49:59Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{מסכת}} קטגוריה:סדר קדשים"</p>
<hr />
<div>{{מסכת}}<br />
[[קטגוריה:סדר קדשים]]</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=26213תלמוד בבלי/מעילה2025-11-11T14:48:14Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{ניווט ספר|כותרת={{שם הדף}} |כותרת משנית1=פרק ראשון – "קדשי קדשים" |טקסט1=דף ב עמוד א • דף ב עמוד ב • דף ג עמוד א • דף ג עמוד ב • תלמוד בבל..."</p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת={{שם הדף}}<br />
|כותרת משנית1=פרק ראשון – "קדשי קדשים"<br />
|טקסט1=[[תלמוד בבלי/מעילה דף ב עמוד א|דף ב עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ב עמוד ב|דף ב עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ג עמוד א|דף ג עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ג עמוד ב|דף ג עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ד עמוד א|דף ד עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ד עמוד ב|דף ד עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ה עמוד א|דף ה עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ה עמוד ב|דף ה עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ו עמוד א|דף ו עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ו עמוד ב|דף ו עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ז עמוד א|דף ז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ז עמוד ב|דף ז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ח עמוד א|דף ח עמוד א]]<br />
<br />
|כותרת משנית2=פרק שני – "חטאת העוף"<br />
|טקסט2=[[תלמוד בבלי/מעילה דף ח עמוד א|דף ח עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ח עמוד ב|דף ח עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף ט עמוד א|דף ט עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף י עמוד א|דף י עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף י עמוד ב|דף י עמוד ב]]<br />
<br />
|כותרת משנית3=פרק שלישי – "ולד חטאת"<br />
|טקסט3=[[תלמוד בבלי/מעילה דף יא עמוד א|דף יא עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף יא עמוד ב|דף יא עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף יב עמוד א|דף יב עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף יב עמוד ב|דף יב עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף יג עמוד א|דף יג עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף יג עמוד ב|דף יג עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף יד עמוד א|דף יד עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יד עמוד ב|דף יד עמוד ב]]<br />
<br />
|כותרת משנית4=פרק רביעי – "קדשי מזבח"<br />
|טקסט4=[[תלמוד בבלי/מעילה דף טו עמוד א|דף טו עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף טו עמוד ב|דף טו עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף טז עמוד א|דף טז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף טז עמוד ב|דף טז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף יז עמוד א|דף יז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף יז עמוד ב|דף יז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף יח עמוד א|דף יח עמוד א]]<br />
<br />
|כותרת משנית5=פרק חמישי – "הנהנה מן ההקדש"<br />
|טקסט5=[[תלמוד בבלי/מעילה דף יח עמוד א|דף יח עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף יח עמוד ב|דף יח עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף יט עמוד א|דף יט עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף יט עמוד ב|דף יט עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף כ עמוד א|דף כ עמוד א]]<br />
<br />
|כותרת משנית6=פרק שישי – "השליח שעשה"<br />
|טקסט6=[[תלמוד בבלי/מעילה דף כ עמוד א|דף כ עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף כ עמוד ב|דף כ עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף כא עמוד א|דף כא עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף כא עמוד ב|דף כא עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מעילה דף כב עמוד א|דף כב עמוד א]]<br />
}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[תלמוד בבלי]]<br />
* [[מעילה (פירושונים)]]<br />
<br />
[[קטגוריה:תלמוד בבלי|מ]]<br />
[[קטגוריה:מעילה]]<br />
[[קטגוריה:{{שם הדף}}|*]]</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98&diff=25429תבנית:ציטוט2025-10-10T11:15:15Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div><includeonly><div style='font-size:120%; font-family:David;'>{{#tag:poem|{{{1}}} }}</div></includeonly><noinclude><br />
תבנית המיועדת לקטע טקסט המסודר בשורות ומופיע בגופן מצויץ ומוגדל, וחוסכת את הצורך להשתמש בתג <nowiki><br/></nowiki> או בתבנית {{תב|ש}}.<br />
{| class="wikitable" style="width: 40em;"<br />
|-<br />
! קוד ויקי !! תוצאה<br />
|-<br />
| <nowiki>{{ציטוט|יונתן הקטן</nowiki><br />
<poem>רץ בבוקר אל הגן<br />
הוא טיפס<br />
על העץ<br />
אפרוחים חיפש<nowiki>}}</nowiki></poem><br />
| {{ציטוט|יונתן הקטן<br />
רץ בבוקר אל הגן<br />
הוא טיפס<br />
על העץ<br />
אפרוחים חיפש}}<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* {{תב|שורות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תבניות עיצוב וסגנון של טקסטים]]<br />
</noinclude></div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98&diff=25428תבנית:ציטוט2025-10-10T11:14:50Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div><includeonly><div style='font-size:120%; font-family:David;'>{{#tag:poem|{{{1}}} }}</div></includeonly><noinclude><br />
תבנית המיועדת לקטע טקסט המסודר בשורות ומופיע בגופן מצויץ ומוגדל, וחוסכת את הצורך להשתמש בתג <nowiki><br/></nowiki> או בתבנית {{תב|ש}}.<br />
{| class="wikitable" style="width: 40em;"<br />
|-<br />
! קוד ויקי !! תוצאה<br />
|-<br />
| <nowiki>{{ציטוט|יונתן הקטן</nowiki><br />
<poem>רץ בבוקר אל הגן<br />
הוא טיפס<br />
על העץ<br />
אפרוחים חיפש<nowiki>}}</nowiki></poem><br />
| {{שירה|יונתן הקטן<br />
רץ בבוקר אל הגן<br />
הוא טיפס<br />
על העץ<br />
אפרוחים חיפש}}<br />
|}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* {{תב|שורות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תבניות עיצוב וסגנון של טקסטים]]<br />
</noinclude></div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=23848חב"דטקסט:אולם דיונים2025-09-15T09:28:31Z<p>אַ גרויסע חסיד: /* תגובת אַ גרויסע חסיד */</p>
<hr />
<div>{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}<br />
{{אולם דיונים}}<br />
[[קטגוריה:חב"דטקסט - קהילה]]<br />
<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. !--><br />
<br />
<br />
== מראי מקומות ==<br />
<br />
{{חב"דטקסטים פעילים}} שימו לב!<br />
<br />
הגיע הזמן להתחיל להפנות למראי־מקומות המצויינים. אך בנתיים, יש להפנות רק לספרים הנמצאים כבר באתר ([[:קטגוריה:תנ"ך|תנ"ך]], [[משנה]], [[תניא]], [[ספר הזכרונות]], [[בשורת הגאולה]], [[דבר מלכות]], [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]], [[היום יום]], [[לקוטי שיחות]], [[ספר המאמרים מלוקט]], [[ספר השיחות קיץ ה'שי"ת]], [[ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב]] – '''בלבד!''').<br />
<br />
לפני שאתם עושים הפניה – חשוב להסתכל בדף [[עזרה:חיפוש נכון]], שם יש פירוט מלא לכותרות ושמות דפים בצורה הנכונה.<br />
<br />
בהצלחה, • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 02:54, 20 ביולי 2025 (IDT)<br />
<br />
== הדיון על '''טור מיוחד לעורכים #2 |''' האתר חב"דטקסט: הפצת המעיינות! ᛫ רשימת הצעות כללית ᛫ עוד נקודה למחשבה ==<br />
בהמשך לטור הקודם: (לקריאת הטור {{א|ספר|בדף המשתמש שלי}}).<br />
<br />
אז תכל'ס: מה כל הדיבור על הזכות ועל האחריות ועל מוסד חי להפצת המעיינות, אומר "למטה מעשרה טפחים"?<br />
<br />
אז כאן, יש לי כמה נקודות למחשבה והצעות, אתם מוזמנים להגיב עליהם ולהביע את דעתכם כאן באולם הדיונים ו/או [[שיחת משתמש:ספר|בדף השיחה שלי]].<br />
<br />
ובכן כמה הצעות כלליות:<br />
<br />
==== הצעה א': ====<br />
כדאי שהאתר יהי' חופשי אך לא לגמרי.<br />
<br />
עכשיו כשהאתר בשלבי עריכה, מזמינים כל אחד לבוא ולערוך ולהוסיף ספרים למאגר, אבל באיזה שהוא שלב אחרי הגהה מדוקדקת ואחראית של כל הספרים, יצטרכו לנעול את אפשרות העריכה כדי להגן על הספרים - ספרי קודש, מפני עריכות נוספות... <br />
<br />
כמובן שגם אם ינעלו את אפשרות העריכה לצמיתות, כדאי שבמידה ותמצא טעות תנתן האפשרות למפעילי המערכת בלבד לפתוח את אפשרות העריכה על מנת לתקן. <br />
<br />
זכרו! חובתנו לשמור את התורה!...<br />
<br />
==== הצעה ב': ====<br />
כדאי שהנהלת האתר תפנה לרבני חב"ד כדי לקבל הכוונה על פי ההלכה בכלל, ואודות הענין של זכויות יוצרים בפרט.<br />
<br />
קחו לדוגמא את מה שכתוב במדור באתר זה שנקרא: [https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D | זכויות יוצרים]<br />
<br />
"זכות היוצרים על יצירה על פי החוק הבין לאומי פוקעת בתום 70 שנים ממות היוצר. לפי חוקי התורה, ההלכות שונות, ויש לשאול רב לפני העתקה כזו". <br />
<br />
ולכן, כדאי שהאתר עצמו יפנה לקבל הכוונה מרבני חב"ד (שכמובן, לא יהיו רבנים אנונימים...) ויורו את כל הקשור בדיני התורה הכרוכים בהקמת אתר זה.<br />
<br />
אולי גם כדאי שיהי' מדור באתר שיציין את שמותם של הרבנים ואת ההנחיות ההלכתיות שלהם עבור מקימי האתר.<br />
<br />
(במאמר המוסגר: אני בעד לפנות לרבני חב"ד מכל הסוגים וד"ל, ולענ"ד באם הדבר יצליח הרי שזה אמור לגרום להעלאת חשיבות האתר בקרב הציבור הרחב וכן בקרב אנ"ש וכן לגרום להצלחת האתר בכלל...)<br />
<br />
זכרו! עשה לך רב, והסתלק מן הספק!<br />
<br />
==== הצעה ג': ====<br />
כיון שהאתר הינו אתר חב"די וענינו הפצת התורה והפצת המעיינות, כדאי - לענ"ד - שיפתחו קישורים על כל הספרים של יהדות וחסידות חב"ד, גם אם מאיזה סיבה שתהי' לא יוכלו להקליד אותם באתר (זכויות יוצרים או כל מניעה אחרת). כך, כל מי שיכנס לאתר יוכל לראות ולדעת שישנם את אותם הספרים בספרי' היהודית-החסידית, גם אם לא יוכל לקרוא אותם בהאתר. <br />
<br />
אולי גם כדאי שכשיכנסו בקישור לאותם הספרים, יצויין ש"ספר זה אינו קיים באתר" או בנוסח דומה.<br />
<br />
ואולי גם כדאי שיוסיפו בקישורים החיצוניים של הספר את האפשרות להשיג את ההוצאות לאור שמוכרות את את הספר, כמו לדוגמא: אתר אינטרנט טלפון או כתובת.<br />
<br />
==== הצעה ד': ====<br />
בהמשך להאמור לעיל שהאתר הינו אתר חב"די וענינו הפצת התורה והפצת המעיינות, הצעתי: לסדר את הספרי' היהודית בדומה לתרשים השתלשלות מסורת התורה שמודפס בסוף הסידור תהילת ה'. (לא כאן המקום להרחיב, אולי בדיון עצמו בעזרת ה').<br />
<br />
* ולסיום, נקודה למחשבה: קידוש ה', וקידוש שם חב"ד-ליובאוויטש.<br />
<br />
תחשבו על כך שאתר כמו חב"דטקסט עלול ליצור רושם רב בקרב הקהל הרחב, לכן האחריות שלנו - העורכים וכל העוסקים במלאכה - כפולה ומכופלת: קידוש ה', וקידוש שם חב"ד-ליובאוויטש.<br />
<br />
תודה שקראתם!<br />
<br />
בעזרת ה' אשתף בקרוב רשימה מסודרת של כל ההצעות בפרוטרוט כדי שתוכלו לתת את דעתכם ולהצביע על כל הצעה בפרטות.<br />
<br />
אתם מוזמנים לשאול (וכמובן אשתדל לענות לכם בעזרת ה'), להגיב, להציע, ולהצביע, כאן באולם הדיונים ו/או [[שיחת משתמש:ספר|בדף השיחה שלי]]. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 20:58, י' באב, ה'תשפ"ה (IDT) נערך שוב על ידי [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 13:22, י"ד באב, ה'תשפ"ה (IDT)<br />
<br />
=== תגובת [[משתמש:ש. א.|ש. א.]] ===<br />
:{{א|ספר}} אשמח לענות ולהעיר על דבריך הנפלאים (הסעיפים מקבלים למספרי ההצעות):<br />
:א. אני שמח לשמוע שחושבים כמוני. אני נועל כל דף גמור (דף ספר וקטגוריות – רק ל[[חב"דטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]; דפי תוכן של הספר – רק ל[[חב"דטקסט:משתמש ותיק|משתמשים ותיקים]]).<br />
:ב. אני גם בעד לשאול רבנים, אבל לא מצד הלכה, אלא מצד חסידישקייט (לפי רובם המכריע של השיטות, מצד הלכה אין דין זכויות יוצרים, אם לא משום "דינא דמלכותא דינא" (שתנאיו פורטו בדף [[חב"דטקסט:זכויות יוצרים|זכויות יוצרים]]) [כמפורט באריכות [https://www.hamichlol.org.il/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94 כאן]]).<br />
:ג. רעיון נכון, אבל לא עכשיו. כדאי לחכות עד שיהיה בחב"דטקסט כמות מספיקה של ספרים.<br />
:ד. לא כדאי. זה רק יבלבל ויקשה על חיפוש הספרים.<br />
:אשמח לשמוע את חוות דעת שאר העורכים • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 22:26, י' באב, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(4 באוג' למניינם)</font>''<br />
=== תגובת [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] ===<br />
::אני בעד לשאול את כל הרבנים. ועם אפשר שאתמנה למנטר. אפשר? [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]], 23:05, י' באב, ה'תשפ"ה 23:05, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
:::אני לא חושב שזה הפורום לבקש זאת. עכ"פ אתה צריך להוכיח את עצמך מספיק. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 23:59, י' באב, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(4 באוג' למניינם)</font>''<br />
<br />
=== תגובת הסבר [[משתמש:ספר|ספר]] על הצעה ד. ===<br />
::::בענין ד. אסביר קצת למה אני מתכוון ולמה זה כל כך חשוב בעיני: <br />
<br />
::::ידוע, שבתורה ישנו הסדר שעובר מדורי דורות. זה לא רק סדר של קדימה בזמן (כרונולוגי), אלא גם סדר של קדימה במעלה - כידוע ומפורסם.<br />
<br />
::::כמו שהארכתי להסביר בכתבותי, ניכרת מאוד העובדה שהאתר הזה נושא אופי חב"די של הפצת המעיינות. <br />
<br />
::::לכן הצעתי היא לסדר את הספרי' '''בדומה''' לתרשים של סדר השתלשלות התורה שבסוף הסידור תהילת ה' שכולנו מכירים. <br />
<br />
::::למה? כי קודם כל, '''הסדר הזה של השתלשלות התורה '''הוא''' הסדר האמיתי''' של הספרי' היהודית.<br />
<br />
::::שנית, תארו לעצמכם - עורכים יקרים - שכל מי שיכנס לאתר יוכל לראות שספרית האתר מסודרת לפי המסורת יהודית, בצורת הסדר הזו יש מין ביטוי של "האתר הזה הוא אתר של קודש! אתר ששומר על מסורת היהדות הנאמנה! אתר של הפצת תורה בכלל ותורת החסידות בפרט עד ביאת משיח צדקנו!", האין זה הפצת המעיינות?...<br />
<br />
::::בעזרת ה' בקרוב אפרסם פירוט יותר מדויק של הרעיון. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 22:17, י"א באב, ה'תשפ"ה 22:17, 5 באוגוסט 2025 (IDT) נערך שוב על ידי [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 13:24, י"ד באב, ה'תשפ"ה 13:24, 8 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
<br />
=== תגובת [[משתמש:חבדטקסטניק קצון|חבדטקסטניק קצון]] ===<br />
:::::<big>'''התנגדות'''</big><br />
<br />
:::::בקשר לד'<br />
<br />
:::::הדבר יגרום לבאלגן רב במהלך החיפוש. ובמיוחד שאנשים היום אינם בקיאים כ"כ בסדר הדורות. ועוד, שזה שהדבר הוא אמיתי, אינו נחשב לטיעון. גם כל הש"ס הוא אמיתי, אז תכתוב את כל הש"ס בדף השער של האתר. הדבר לא קשור כלל, ולא על ידי מפה מסובכת כ"כ, יראו שהאתר הוא אתר קודש. ולכן עדיף לתת לאנשים בצורה מסודרת למצוא את מה שהם מחפשים בקלות וביעילות. [[משתמש:חבדטקסטניק קצון|חבדטקסטניק קצון]] - [[שיחת משתמש:חבדטקסטניק קצון|שיחה]], 22:31, י"א באב, ה'תשפ"ה 22:31, 5 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
<br />
::::::{{א|חבדטקסטניק קצון}} סבלנות.. אין כאן חלילה שום ניסיון לייצר בלאגן או מפה מסובכת.. שים לב שכתבתי "לסדר '''בדומה''' לטבלת השתלשלות סדר הדורות" וגם כתבתי ש"בעזרת ה' בקרוב אפרסם פירוט יותר מדויק של הרעיון" כלומר: איך זה אמור להראות בדיוק. (לא הבאתי את זה עכשיו כדי לא להעמיס הכל בהודעה אחת). קצת מוקדם מידי לומר שזה ייצר בלאגן. בכל אופן תודה על תגובתך. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 22:44, י"א באב, ה'תשפ"ה (IDT)<br />
<br />
=== תגובת [[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ===<br />
הצעה א' - {{נגד}}, יכול להיות טעויות בספרים<br />
<br />
הצעה ב' - {{בעד חזק}}<br />
<br />
הצעה ג' - {{נגד}}<br />
<br />
הצעה ד' - {{בעד}}<br />
<br />
=== {{א|ספר}}: יישום הצעה ב' תיכף ממש ===<br />
:::::::{{חב"דטקסטים פעילים}}. הגיע הזמן מזמן ליישם בפועל ממש את ה[https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D#%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94_%D7%91':| הצעה ב' דלעיל], שעד עתה אותם העורכים שהביעו דעתם הצביעו {{בעד}} הענין וצריכים רק להחליט בפועל למי לפנות. העורכים היקרים מוזמנים להציע: [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 23:20, כ"ו באב, ה'תשפ"ה (IDT) נערך שוב בכ"ז באב, ה'תשפ"ה 00:15 (IDT)<br />
<br />
=== {{א|ספר}}: ספרי' יהודית (הצעה ד') ===<br />
:::::::: כבר אמרתי בהודעה קודמת שבעז"ה אביא פירוט על כיצד נכון (לענ"ד כמובן) לסדר את הספרי' היהודית בהתאם למסורת השתלשלות התורה לאורך הדורות. והנה לפניכם הטבלא:<br />
{| class="wikitable"<br />
|+<br />
|-<br />
! תנ"ך<br />
|-<br />
| [[תורה]] | [[נביאים]] | [[כתובים]]<br />
|-<br />
! [[מדרשים]]<br />
|-<br />
! משנה<br />
|-<br />
| [[זרעים]] | [[מועד]] | [[נשים]] | [[נזיקין]] | [[קדשים]] | [[טהרות]]<br />
|-<br />
! גמרא<br />
|-<br />
| [[תלמוד בבלי]] | [[תלמוד ירושלמי]]<br />
|-<br />
! [[סבוראים]]<br />
|-<br />
! [[גאונים]]<br />
|-<br />
! [[ראשונים]]<br />
|-<br />
! [[אחרונים]]<br />
|-<br />
! ספרי הלכה<br />
|-<br />
| [[משנה תורה]] | [[ארבעה טורים]] | [[שולחן ערוך]] | [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]<br />
|-<br />
| [[עוד ספרי הלכה..]]<br />
|-<br />
! ספרי קבלה<br />
|-<br />
|[[זהר]]<nowiki> | </nowiki>[[ספר יצירה]]<nowiki> | </nowiki>[[ספרי קבלה]] <br />
|-<br />
|[[עוד ספרי קבלה..]]<br />
|-<br />
! שונות<br />
|-<br />
| [[אנציקלופדיות]] [[שו"תים]] (ועוד..)<br />
|}<br />
:::::::: כמובן אפשר ורצוי להגיב להודעה זו בכובד ראש המתאים. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 23:36, י"ג באלול, ה'תשפ"ה 23:36, 6 בספטמבר 2025 (IDT)<br />
== מקראות גדולות - קישורים ==<br />
<br />
הסדר שיש עכשיו הוא: בתוכן ענינים בראש הדף יש שני קישורים: [[גוף הפרק]] ו[[מקראות גדולות]]. אם לוחצים על הקישור [[מקראות גדולות]] הדף יציג (בסמוך לכותרת "מקראות גדולות") רשימת קישורים עם שמות המפרשים שיש בפרק זה. כשלוחצים על אחד משמות המפרשים הדף יציג את כל הפירוש של פרק זה.<br />
<br />
הצעתי: להוסיף בסמוך לכל כותרת של שם המפרש גם קישורים שמפנים ישירות לפירושים הספציפיים על הפסוקים עצמם. לדוגמא: [[בראשית]] > [[מקראות גדולות]] > [[רש"י]] > [[א]] > יביא אותנו ל: "אמר רבי יצחק וכו' ".<br />
<br />
מה דעת שאר העורכים? [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 13:18, י"ד באב, ה'תשפ"ה 13:18, 8 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
:{{בעד חזק}}[[משתמש:חבדטקסטניק קצון|חבדטקסטניק קצון]] - [[שיחת משתמש:חבדטקסטניק קצון|שיחה]], 16:15, ט"ז באב, ה'תשפ"ה 16:15, 10 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::{{נגד חזק}} זה סתם תוספת '''מיותרת'''. אסור לשכוח שמטרת חב"דטקסט היא בעיקר לספרי '''חב"ד''', ושאר ספרי היהדות הם רק עבור השלמת התמונה, בכדי שהלומד את תורת '''חב"ד''' יוכל לעיין במקורות ובציונים. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 19:44, י"ט באב, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(13 באוג' למניינם)</font>''<br />
::: {{בעד חזק}} מה כל כך מיותר בלשים בכתב קטן ליד הכותרת קישורים קטנים של: [[א]] [[ב]] [[ה]] [[ו]] וכו'? (האתר הוא אתר של חסידות חב"ד בעיקר, אבל זה לא אמור לסתור את התייעלות הנגישות באתר...) [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 22:44, כ"ו באב, ה'תשפ"ה (IDT)<br />
::::{{א|ספר}} מחילה מכבודך, אבל נראה בחוש שאינך מכיר '''כלל''' את התבניות בחב"דטקסט. הייתי מאוד שמח אם היתה אפשרות, אבל אין אפשרות לעשות זאת בצורה מיטיבית! אם יש לך רעיון '''מעשי''' – אשמח לשמוע. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 23:51, כ"ו באב, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(20 באוג' למניינם)</font>''<br />
<br />
== סמליל ==<br />
שבוע טוב, מצו"ב סמל חב"דטקסט בשינוי צבעים מסמל חב"דפדיה, אשמח לחוות דעת ה{{חב"דטקסטים פעילים}}, מהו הצבע הרצוי מבחינתכם. תודה.<br />
{{גלריה|<br />
<gallery widths=100px><br />
תמונה:חבדטקסט.png|סמל חב"דטקסט בצבע כסוף<br />
תמונה: חבדטקסט ירוק.png|סמל חב"דטקסט בצבע ירוק<br />
</gallery><br />
}}<br />
. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 22:09, 23 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::לא רואים אצלי.. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 22:30, ל' באב, ה'תשפ"ה 22:30, 24 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::: ראיתי, בעד הירוק. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 23:33, ב' באלול, ה'תשפ"ה 23:33, 26 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::::בעד הירוק. [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]], 23:51, ד' באלול, ה'תשפ"ה 23:51, 28 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
:::::בעד הכסוף! יחי המלך! {{אנונימי}}<br />
::::::כבר דובר על כך באתר, וכבר הבעתי את דעתי שכל עניינו של הסמליל החדש בחב"דפדיה היה עקב פתיחתה בשעה טובה ומוצלחת של חב"דפדיה האנגלית, והיווצרות צורך בסמליל דו־לשוני. אך בנידו"ד האתר קיים בלשון הקודש בלבד, כך שאיני מבין את הצורך בסמליל חדש. • [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב"דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • י' באלול ה'תשפ"ה <font size="1">(3 בספט' למניינם)</font>''<br />
:::::::בעד הכסוף, הרבה יותר יפה! [[מיוחד:תרומות/5.28.182.202|5.28.182.202]] 20:39, 6 בספטמבר 2025 (IDT)</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=23847חב"דטקסט:אולם דיונים2025-09-15T09:24:43Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}<br />
{{אולם דיונים}}<br />
[[קטגוריה:חב"דטקסט - קהילה]]<br />
<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. !--><br />
<br />
<br />
== מראי מקומות ==<br />
<br />
{{חב"דטקסטים פעילים}} שימו לב!<br />
<br />
הגיע הזמן להתחיל להפנות למראי־מקומות המצויינים. אך בנתיים, יש להפנות רק לספרים הנמצאים כבר באתר ([[:קטגוריה:תנ"ך|תנ"ך]], [[משנה]], [[תניא]], [[ספר הזכרונות]], [[בשורת הגאולה]], [[דבר מלכות]], [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]], [[היום יום]], [[לקוטי שיחות]], [[ספר המאמרים מלוקט]], [[ספר השיחות קיץ ה'שי"ת]], [[ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב]] – '''בלבד!''').<br />
<br />
לפני שאתם עושים הפניה – חשוב להסתכל בדף [[עזרה:חיפוש נכון]], שם יש פירוט מלא לכותרות ושמות דפים בצורה הנכונה.<br />
<br />
בהצלחה, • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 02:54, 20 ביולי 2025 (IDT)<br />
<br />
== הדיון על '''טור מיוחד לעורכים #2 |''' האתר חב"דטקסט: הפצת המעיינות! ᛫ רשימת הצעות כללית ᛫ עוד נקודה למחשבה ==<br />
בהמשך לטור הקודם: (לקריאת הטור {{א|ספר|בדף המשתמש שלי}}).<br />
<br />
אז תכל'ס: מה כל הדיבור על הזכות ועל האחריות ועל מוסד חי להפצת המעיינות, אומר "למטה מעשרה טפחים"?<br />
<br />
אז כאן, יש לי כמה נקודות למחשבה והצעות, אתם מוזמנים להגיב עליהם ולהביע את דעתכם כאן באולם הדיונים ו/או [[שיחת משתמש:ספר|בדף השיחה שלי]].<br />
<br />
ובכן כמה הצעות כלליות:<br />
<br />
==== הצעה א': ====<br />
כדאי שהאתר יהי' חופשי אך לא לגמרי.<br />
<br />
עכשיו כשהאתר בשלבי עריכה, מזמינים כל אחד לבוא ולערוך ולהוסיף ספרים למאגר, אבל באיזה שהוא שלב אחרי הגהה מדוקדקת ואחראית של כל הספרים, יצטרכו לנעול את אפשרות העריכה כדי להגן על הספרים - ספרי קודש, מפני עריכות נוספות... <br />
<br />
כמובן שגם אם ינעלו את אפשרות העריכה לצמיתות, כדאי שבמידה ותמצא טעות תנתן האפשרות למפעילי המערכת בלבד לפתוח את אפשרות העריכה על מנת לתקן. <br />
<br />
זכרו! חובתנו לשמור את התורה!...<br />
<br />
==== הצעה ב': ====<br />
כדאי שהנהלת האתר תפנה לרבני חב"ד כדי לקבל הכוונה על פי ההלכה בכלל, ואודות הענין של זכויות יוצרים בפרט.<br />
<br />
קחו לדוגמא את מה שכתוב במדור באתר זה שנקרא: [https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D | זכויות יוצרים]<br />
<br />
"זכות היוצרים על יצירה על פי החוק הבין לאומי פוקעת בתום 70 שנים ממות היוצר. לפי חוקי התורה, ההלכות שונות, ויש לשאול רב לפני העתקה כזו". <br />
<br />
ולכן, כדאי שהאתר עצמו יפנה לקבל הכוונה מרבני חב"ד (שכמובן, לא יהיו רבנים אנונימים...) ויורו את כל הקשור בדיני התורה הכרוכים בהקמת אתר זה.<br />
<br />
אולי גם כדאי שיהי' מדור באתר שיציין את שמותם של הרבנים ואת ההנחיות ההלכתיות שלהם עבור מקימי האתר.<br />
<br />
(במאמר המוסגר: אני בעד לפנות לרבני חב"ד מכל הסוגים וד"ל, ולענ"ד באם הדבר יצליח הרי שזה אמור לגרום להעלאת חשיבות האתר בקרב הציבור הרחב וכן בקרב אנ"ש וכן לגרום להצלחת האתר בכלל...)<br />
<br />
זכרו! עשה לך רב, והסתלק מן הספק!<br />
<br />
==== הצעה ג': ====<br />
כיון שהאתר הינו אתר חב"די וענינו הפצת התורה והפצת המעיינות, כדאי - לענ"ד - שיפתחו קישורים על כל הספרים של יהדות וחסידות חב"ד, גם אם מאיזה סיבה שתהי' לא יוכלו להקליד אותם באתר (זכויות יוצרים או כל מניעה אחרת). כך, כל מי שיכנס לאתר יוכל לראות ולדעת שישנם את אותם הספרים בספרי' היהודית-החסידית, גם אם לא יוכל לקרוא אותם בהאתר. <br />
<br />
אולי גם כדאי שכשיכנסו בקישור לאותם הספרים, יצויין ש"ספר זה אינו קיים באתר" או בנוסח דומה.<br />
<br />
ואולי גם כדאי שיוסיפו בקישורים החיצוניים של הספר את האפשרות להשיג את ההוצאות לאור שמוכרות את את הספר, כמו לדוגמא: אתר אינטרנט טלפון או כתובת.<br />
<br />
==== הצעה ד': ====<br />
בהמשך להאמור לעיל שהאתר הינו אתר חב"די וענינו הפצת התורה והפצת המעיינות, הצעתי: לסדר את הספרי' היהודית בדומה לתרשים השתלשלות מסורת התורה שמודפס בסוף הסידור תהילת ה'. (לא כאן המקום להרחיב, אולי בדיון עצמו בעזרת ה').<br />
<br />
* ולסיום, נקודה למחשבה: קידוש ה', וקידוש שם חב"ד-ליובאוויטש.<br />
<br />
תחשבו על כך שאתר כמו חב"דטקסט עלול ליצור רושם רב בקרב הקהל הרחב, לכן האחריות שלנו - העורכים וכל העוסקים במלאכה - כפולה ומכופלת: קידוש ה', וקידוש שם חב"ד-ליובאוויטש.<br />
<br />
תודה שקראתם!<br />
<br />
בעזרת ה' אשתף בקרוב רשימה מסודרת של כל ההצעות בפרוטרוט כדי שתוכלו לתת את דעתכם ולהצביע על כל הצעה בפרטות.<br />
<br />
אתם מוזמנים לשאול (וכמובן אשתדל לענות לכם בעזרת ה'), להגיב, להציע, ולהצביע, כאן באולם הדיונים ו/או [[שיחת משתמש:ספר|בדף השיחה שלי]]. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 20:58, י' באב, ה'תשפ"ה (IDT) נערך שוב על ידי [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 13:22, י"ד באב, ה'תשפ"ה (IDT)<br />
<br />
=== תגובת [[משתמש:ש. א.|ש. א.]] ===<br />
:{{א|ספר}} אשמח לענות ולהעיר על דבריך הנפלאים (הסעיפים מקבלים למספרי ההצעות):<br />
:א. אני שמח לשמוע שחושבים כמוני. אני נועל כל דף גמור (דף ספר וקטגוריות – רק ל[[חב"דטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]; דפי תוכן של הספר – רק ל[[חב"דטקסט:משתמש ותיק|משתמשים ותיקים]]).<br />
:ב. אני גם בעד לשאול רבנים, אבל לא מצד הלכה, אלא מצד חסידישקייט (לפי רובם המכריע של השיטות, מצד הלכה אין דין זכויות יוצרים, אם לא משום "דינא דמלכותא דינא" (שתנאיו פורטו בדף [[חב"דטקסט:זכויות יוצרים|זכויות יוצרים]]) [כמפורט באריכות [https://www.hamichlol.org.il/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94 כאן]]).<br />
:ג. רעיון נכון, אבל לא עכשיו. כדאי לחכות עד שיהיה בחב"דטקסט כמות מספיקה של ספרים.<br />
:ד. לא כדאי. זה רק יבלבל ויקשה על חיפוש הספרים.<br />
:אשמח לשמוע את חוות דעת שאר העורכים • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 22:26, י' באב, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(4 באוג' למניינם)</font>''<br />
=== תגובת [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] ===<br />
::אני בעד לשאול את כל הרבנים. ועם אפשר שאתמנה למנטר. אפשר? [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]], 23:05, י' באב, ה'תשפ"ה 23:05, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
:::אני לא חושב שזה הפורום לבקש זאת. עכ"פ אתה צריך להוכיח את עצמך מספיק. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 23:59, י' באב, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(4 באוג' למניינם)</font>''<br />
<br />
=== תגובת הסבר [[משתמש:ספר|ספר]] על הצעה ד. ===<br />
::::בענין ד. אסביר קצת למה אני מתכוון ולמה זה כל כך חשוב בעיני: <br />
<br />
::::ידוע, שבתורה ישנו הסדר שעובר מדורי דורות. זה לא רק סדר של קדימה בזמן (כרונולוגי), אלא גם סדר של קדימה במעלה - כידוע ומפורסם.<br />
<br />
::::כמו שהארכתי להסביר בכתבותי, ניכרת מאוד העובדה שהאתר הזה נושא אופי חב"די של הפצת המעיינות. <br />
<br />
::::לכן הצעתי היא לסדר את הספרי' '''בדומה''' לתרשים של סדר השתלשלות התורה שבסוף הסידור תהילת ה' שכולנו מכירים. <br />
<br />
::::למה? כי קודם כל, '''הסדר הזה של השתלשלות התורה '''הוא''' הסדר האמיתי''' של הספרי' היהודית.<br />
<br />
::::שנית, תארו לעצמכם - עורכים יקרים - שכל מי שיכנס לאתר יוכל לראות שספרית האתר מסודרת לפי המסורת יהודית, בצורת הסדר הזו יש מין ביטוי של "האתר הזה הוא אתר של קודש! אתר ששומר על מסורת היהדות הנאמנה! אתר של הפצת תורה בכלל ותורת החסידות בפרט עד ביאת משיח צדקנו!", האין זה הפצת המעיינות?...<br />
<br />
::::בעזרת ה' בקרוב אפרסם פירוט יותר מדויק של הרעיון. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 22:17, י"א באב, ה'תשפ"ה 22:17, 5 באוגוסט 2025 (IDT) נערך שוב על ידי [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 13:24, י"ד באב, ה'תשפ"ה 13:24, 8 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
<br />
=== תגובת [[משתמש:חבדטקסטניק קצון|חבדטקסטניק קצון]] ===<br />
:::::<big>'''התנגדות'''</big><br />
<br />
:::::בקשר לד'<br />
<br />
:::::הדבר יגרום לבאלגן רב במהלך החיפוש. ובמיוחד שאנשים היום אינם בקיאים כ"כ בסדר הדורות. ועוד, שזה שהדבר הוא אמיתי, אינו נחשב לטיעון. גם כל הש"ס הוא אמיתי, אז תכתוב את כל הש"ס בדף השער של האתר. הדבר לא קשור כלל, ולא על ידי מפה מסובכת כ"כ, יראו שהאתר הוא אתר קודש. ולכן עדיף לתת לאנשים בצורה מסודרת למצוא את מה שהם מחפשים בקלות וביעילות. [[משתמש:חבדטקסטניק קצון|חבדטקסטניק קצון]] - [[שיחת משתמש:חבדטקסטניק קצון|שיחה]], 22:31, י"א באב, ה'תשפ"ה 22:31, 5 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
<br />
::::::{{א|חבדטקסטניק קצון}} סבלנות.. אין כאן חלילה שום ניסיון לייצר בלאגן או מפה מסובכת.. שים לב שכתבתי "לסדר '''בדומה''' לטבלת השתלשלות סדר הדורות" וגם כתבתי ש"בעזרת ה' בקרוב אפרסם פירוט יותר מדויק של הרעיון" כלומר: איך זה אמור להראות בדיוק. (לא הבאתי את זה עכשיו כדי לא להעמיס הכל בהודעה אחת). קצת מוקדם מידי לומר שזה ייצר בלאגן. בכל אופן תודה על תגובתך. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 22:44, י"א באב, ה'תשפ"ה (IDT)<br />
<br />
=== תגובת [[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ===<br />
הצעה א' - {{נגד}}, יכוול להיות טעויות בספרים<br />
<br />
הצעה ב' - {{בעד חזק}}<br />
<br />
הצעה ג' - {{נגד}}<br />
<br />
הצעה ה' - {{מתלבט}}<br />
<br />
=== {{א|ספר}}: יישום הצעה ב' תיכף ממש ===<br />
:::::::{{חב"דטקסטים פעילים}}. הגיע הזמן מזמן ליישם בפועל ממש את ה[https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D#%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94_%D7%91':| הצעה ב' דלעיל], שעד עתה אותם העורכים שהביעו דעתם הצביעו {{בעד}} הענין וצריכים רק להחליט בפועל למי לפנות. העורכים היקרים מוזמנים להציע: [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 23:20, כ"ו באב, ה'תשפ"ה (IDT) נערך שוב בכ"ז באב, ה'תשפ"ה 00:15 (IDT)<br />
<br />
=== {{א|ספר}}: ספרי' יהודית (הצעה ד') ===<br />
:::::::: כבר אמרתי בהודעה קודמת שבעז"ה אביא פירוט על כיצד נכון (לענ"ד כמובן) לסדר את הספרי' היהודית בהתאם למסורת השתלשלות התורה לאורך הדורות. והנה לפניכם הטבלא:<br />
{| class="wikitable"<br />
|+<br />
|-<br />
! תנ"ך<br />
|-<br />
| [[תורה]] | [[נביאים]] | [[כתובים]]<br />
|-<br />
! [[מדרשים]]<br />
|-<br />
! משנה<br />
|-<br />
| [[זרעים]] | [[מועד]] | [[נשים]] | [[נזיקין]] | [[קדשים]] | [[טהרות]]<br />
|-<br />
! גמרא<br />
|-<br />
| [[תלמוד בבלי]] | [[תלמוד ירושלמי]]<br />
|-<br />
! [[סבוראים]]<br />
|-<br />
! [[גאונים]]<br />
|-<br />
! [[ראשונים]]<br />
|-<br />
! [[אחרונים]]<br />
|-<br />
! ספרי הלכה<br />
|-<br />
| [[משנה תורה]] | [[ארבעה טורים]] | [[שולחן ערוך]] | [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]<br />
|-<br />
| [[עוד ספרי הלכה..]]<br />
|-<br />
! ספרי קבלה<br />
|-<br />
|[[זהר]]<nowiki> | </nowiki>[[ספר יצירה]]<nowiki> | </nowiki>[[ספרי קבלה]] <br />
|-<br />
|[[עוד ספרי קבלה..]]<br />
|-<br />
! שונות<br />
|-<br />
| [[אנציקלופדיות]] [[שו"תים]] (ועוד..)<br />
|}<br />
:::::::: כמובן אפשר ורצוי להגיב להודעה זו בכובד ראש המתאים. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 23:36, י"ג באלול, ה'תשפ"ה 23:36, 6 בספטמבר 2025 (IDT)<br />
== מקראות גדולות - קישורים ==<br />
<br />
הסדר שיש עכשיו הוא: בתוכן ענינים בראש הדף יש שני קישורים: [[גוף הפרק]] ו[[מקראות גדולות]]. אם לוחצים על הקישור [[מקראות גדולות]] הדף יציג (בסמוך לכותרת "מקראות גדולות") רשימת קישורים עם שמות המפרשים שיש בפרק זה. כשלוחצים על אחד משמות המפרשים הדף יציג את כל הפירוש של פרק זה.<br />
<br />
הצעתי: להוסיף בסמוך לכל כותרת של שם המפרש גם קישורים שמפנים ישירות לפירושים הספציפיים על הפסוקים עצמם. לדוגמא: [[בראשית]] > [[מקראות גדולות]] > [[רש"י]] > [[א]] > יביא אותנו ל: "אמר רבי יצחק וכו' ".<br />
<br />
מה דעת שאר העורכים? [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 13:18, י"ד באב, ה'תשפ"ה 13:18, 8 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
:{{בעד חזק}}[[משתמש:חבדטקסטניק קצון|חבדטקסטניק קצון]] - [[שיחת משתמש:חבדטקסטניק קצון|שיחה]], 16:15, ט"ז באב, ה'תשפ"ה 16:15, 10 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::{{נגד חזק}} זה סתם תוספת '''מיותרת'''. אסור לשכוח שמטרת חב"דטקסט היא בעיקר לספרי '''חב"ד''', ושאר ספרי היהדות הם רק עבור השלמת התמונה, בכדי שהלומד את תורת '''חב"ד''' יוכל לעיין במקורות ובציונים. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 19:44, י"ט באב, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(13 באוג' למניינם)</font>''<br />
::: {{בעד חזק}} מה כל כך מיותר בלשים בכתב קטן ליד הכותרת קישורים קטנים של: [[א]] [[ב]] [[ה]] [[ו]] וכו'? (האתר הוא אתר של חסידות חב"ד בעיקר, אבל זה לא אמור לסתור את התייעלות הנגישות באתר...) [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 22:44, כ"ו באב, ה'תשפ"ה (IDT)<br />
::::{{א|ספר}} מחילה מכבודך, אבל נראה בחוש שאינך מכיר '''כלל''' את התבניות בחב"דטקסט. הייתי מאוד שמח אם היתה אפשרות, אבל אין אפשרות לעשות זאת בצורה מיטיבית! אם יש לך רעיון '''מעשי''' – אשמח לשמוע. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 23:51, כ"ו באב, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(20 באוג' למניינם)</font>''<br />
<br />
== סמליל ==<br />
שבוע טוב, מצו"ב סמל חב"דטקסט בשינוי צבעים מסמל חב"דפדיה, אשמח לחוות דעת ה{{חב"דטקסטים פעילים}}, מהו הצבע הרצוי מבחינתכם. תודה.<br />
{{גלריה|<br />
<gallery widths=100px><br />
תמונה:חבדטקסט.png|סמל חב"דטקסט בצבע כסוף<br />
תמונה: חבדטקסט ירוק.png|סמל חב"דטקסט בצבע ירוק<br />
</gallery><br />
}}<br />
. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 22:09, 23 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::לא רואים אצלי.. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 22:30, ל' באב, ה'תשפ"ה 22:30, 24 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::: ראיתי, בעד הירוק. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 23:33, ב' באלול, ה'תשפ"ה 23:33, 26 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::::בעד הירוק. [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]], 23:51, ד' באלול, ה'תשפ"ה 23:51, 28 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
:::::בעד הכסוף! יחי המלך! {{אנונימי}}<br />
::::::כבר דובר על כך באתר, וכבר הבעתי את דעתי שכל עניינו של הסמליל החדש בחב"דפדיה היה עקב פתיחתה בשעה טובה ומוצלחת של חב"דפדיה האנגלית, והיווצרות צורך בסמליל דו־לשוני. אך בנידו"ד האתר קיים בלשון הקודש בלבד, כך שאיני מבין את הצורך בסמליל חדש. • [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב"דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • י' באלול ה'תשפ"ה <font size="1">(3 בספט' למניינם)</font>''<br />
:::::::בעד הכסוף, הרבה יותר יפה! [[מיוחד:תרומות/5.28.182.202|5.28.182.202]] 20:39, 6 בספטמבר 2025 (IDT)</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%90%D7%9C%D7%A5_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1_%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%98&diff=21152שיחת משתמש:טוט אלץ וואס איר קענט2025-08-17T18:51:14Z<p>אַ גרויסע חסיד: /* דף משתמש */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>{{בה}} מחכים בכליון עיניים לתרומותיך ב[[חב"דטקסט]]. אני [[שיחת משתמש:ש. א.|כאן]] לכל שאלה או בעיה.<br />
בהצלחה! • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 20:57, כ"ג באב, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(17 באוג' למניינם)</font>''<br />
<br />
== דף משתמש ==<br />
<br />
{{דף משתמש}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=21131משתמש:אַ גרויסע חסיד2025-08-17T15:28:45Z<p>אַ גרויסע חסיד: /* ציטוט נבחר */</p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - התגלות היום}}<br />
{{תבנית:משתמש - מצפה לגאולה}}}}<br />
[[קובץ:הרבי_שליטא.jpg|מרכז|ממוזער|365x365 פיקסלים|הרבי מלך המשיח]]<br />
<br />
== ציטוט נבחר ==<br />
{{ציטוט|תוכן=שמכריזים "יחי המלך", שתוכנה של הכרזה זו — שכבר הגיע הזמן דהקיצו. ורננו '''שוכני עפר — כ"ק''' מו"ח '''אדמו"ר נשיא דורנו''' ועד דהקיצו ורננו דוד '''מלכא. משיחא'''}}{{ציטוט|'''{{ציטוטון|אנו רוצים משיח עכשיו}}'''<br />
<br />
'''{{ציטוטון|מיר ווילן משיח איצט|}}'''<br />
<br />
'''{{ציטוטון|ווי וונט משיח נאו}}'''}}נרשמתי ל[[:he:חב"דטקסט|חב"דטקסט]] בב' סיוון התשפ"ה<br />
<br />
== דפים שיצרתי: ==<br />
[[ספר הזכרונות פרק ס]]<br />
<br />
[[מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה]]<br />
<br />
[[מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה]]<br />
<br />
[[משנה/דמאי]]<br />
<br />
[[תלמוד בבלי/ראש השנה]]<br />
<br />
[[תלמוד בבלי/מועד קטן]]<br />
<br />
== תבניות תניא יומי שיצרתי ==<br />
{{טורים|'''חודש סיוון'''<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה סיון]]<br />
<br />
'''חודש תמוז'''<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/א' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ב' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ג' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ד' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ו' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ז' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ח' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ט תמוז]]<br />
}}<br />
<br />
== היום יום ==<br />
{{עמוד ראשי/היום יום}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=21130משתמש:אַ גרויסע חסיד2025-08-17T15:28:17Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - התגלות היום}}<br />
{{תבנית:משתמש - מצפה לגאולה}}}}<br />
[[קובץ:הרבי_שליטא.jpg|מרכז|ממוזער|365x365 פיקסלים|הרבי מלך המשיח]]<br />
<br />
== ציטוט נבחר ==<br />
{{ציטוט|תוכן=שמכריזים "יחי המלך", שתוכנה של הכרזה זו — שכבר הגיע הזמן דהקיצו. ורננו '''שוכני עפר — כ"ק''' מו"ח '''אדמו"ר נשיא דורנו''' ועד דהקיצו ורננו דוד '''מלכא. משיחא'''}}{{ציטוט|'''{{ציטוטון|אנו רוצים משיח עכשיו}}'''<br />
<br />
'''{{ציטוטון|מיר ווילן משיח איצט|}}'''<br />
<br />
'''{{ציטוטון|ווי וונט משיח נאו}}'''}}נרשמתי ל[[:he:חב"דטקסט|חב"דטקסט]] בב' סיוון התשפ"ה<br />
<br />
== דפים שיצרתי: ==<br />
[[ספר הזכרונות פרק ס]]<br />
<br />
[[מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה]]<br />
<br />
[[מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה]]<br />
<br />
[[משנה/דמאי]]<br />
<br />
[[תלמוד בבלי/ראש השנה]]<br />
<br />
[[תלמוד בבלי/מועד קטן]]<br />
<br />
== תבניות תניא יומי שיצרתי ==<br />
{{טורים|'''חודש סיוון'''<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה סיון]]<br />
<br />
'''חודש תמוז'''<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/א' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ב' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ג' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ד' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ו' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ז' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ח' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ט תמוז]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
== ציטוט נבחר ==<br />
<blockquote>'''"אנו רוצים משיח עכשיו"'''<br />
<br />
'''"מיר ווילן משיח איצט"'''<br />
<br />
'''"ווי וונט משיח נאו"'''</blockquote><br />
<br />
== היום יום ==<br />
{{עמוד ראשי/היום יום}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=21129משתמש:אַ גרויסע חסיד2025-08-17T15:26:50Z<p>אַ גרויסע חסיד: /* דפים שיצרתי: */</p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - התגלות היום}}<br />
{{תבנית:משתמש - מצפה לגאולה}}}}<br />
[[קובץ:הרבי_שליטא.jpg|מרכז|ממוזער|365x365 פיקסלים|הרבי מלך המשיח]]<br />
<br />
== ציטוט נבחר ==<br />
{{ציטוט|תוכן=שמכריזים "יחי המלך", שתוכנה של הכרזה זו — שכבר הגיע הזמן דהקיצו. ורננו '''שוכני עפר — כ"ק''' מו"ח '''אדמו"ר נשיא דורנו''' ועד דהקיצו ורננו דוד '''מלכא. משיחא'''}}{{ציטוט|'''{{ציטוטון|אנו רוצים משיח עכשיו}}'''<br />
<br />
'''{{ציטוטון|מיר ווילן משיח איצט|}}'''<br />
<br />
'''{{ציטוטון|ווי וונט משיח נאו}}'''}}נרשמתי ל[[:he:חב"דטקסט|חב"דטקסט]] בב' סיוון התשפ"ה<br />
<br />
===== דפים שיצרתי: =====<br />
[[ספר הזכרונות פרק ס]]<br />
<br />
[[מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה]]<br />
<br />
[[מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה]]<br />
<br />
[[משנה/דמאי]]<br />
<br />
[[תלמוד בבלי/ראש השנה]]<br />
<br />
[[תלמוד בבלי/מועד קטן]]<br />
<br />
===== תבניות תניא יומי =====<br />
{{טורים|חודש סיוון<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה סיון]]<br />
<br />
חודש תמוז<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/א' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ב' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ג' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ד' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ו' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ז' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ח' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ט תמוז]]<br />
}}<br />
<br />
<br />
== ציטוט נבחר ==<br />
<blockquote>'''"אנו רוצים משיח עכשיו"'''<br />
<br />
'''"מיר ווילן משיח איצט"'''<br />
<br />
'''"ווי וונט משיח נאו"'''</blockquote><br />
<br />
== היום יום ==<br />
{{עמוד ראשי/היום יום}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=21128תלמוד בבלי/מועד קטן2025-08-17T15:23:49Z<p>אַ גרויסע חסיד: הסרת קישורים עודפים</p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת={{שם הדף}}<br />
<br />
|כותרת משנית1=פרק ראשון – "משקין בית השלחין"|טקסט1=[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ב עמוד א|דף ב עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ב עמוד ב|דף ב עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ג עמוד א|דף ג עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ג עמוד ב|דף ג עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ד עמוד א|דף ד עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ד עמוד ב|דף ד עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ה עמוד א|דף ה עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ה עמוד ב|דף ה עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ו עמוד א|דף ו עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ו עמוד ב|דף ו עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ז עמוד א|דף ז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ז עמוד ב|דף ז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ח עמוד א|דף ח עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ח עמוד ב|דף ח עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ט עמוד א|דף ט עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף י עמוד ב|דף י עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יא עמוד א|דף יא עמוד א]]<br />
<br />
|כותרת משנית2=פרק שני – "מי שהפך"|טקסט2=[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יא עמוד ב|דף יא עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יב עמוד א|דף יב עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יב עמוד ב|דף יב עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יג עמוד א|דף יג עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יג עמוד ב|דף יג עמוד ב]]<br />
<br />
|כותרת משנית3=פרק שלישי – "ואלו מגלחין"|טקסט3=[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יד עמוד א|דף יד עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יד עמוד ב|דף יד עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף טו עמוד א|דף טו עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף טו עמוד ב|דף טו עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף טז עמוד א|דף טז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף טז עמוד ב|דף טז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יז עמוד א|דף יז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יז עמוד ב|דף יז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יח עמוד א|דף יח עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יח עמוד ב|דף יח עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יט עמוד א|דף יט עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף יט עמוד ב|דף יט עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כ עמוד א|דף כ עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כ עמוד ב|דף כ עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כא עמוד א|דף כא עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כא עמוד ב|דף כא עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כב עמוד א|דף כב עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כב עמוד ב|דף כב עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כג עמוד א|דף כג עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כג עמוד ב|דף כג עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כד עמוד א|דף כד עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כד עמוד ב|דף כד עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כה עמוד א|דף כה עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כה עמוד ב|דף כה עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כו עמוד א|דף כו עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כו עמוד ב|דף כו עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כז עמוד א|דף כז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כז עמוד ב|דף כז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כח עמוד א|דף כח עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כח עמוד ב|דף כח עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/מועד קטן דף כט עמוד א|דף כט עמוד א]]}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[תלמוד בבלי]]<br />
* [[מועד קטן (פירושונים)]]</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=21106משתמש:אַ גרויסע חסיד2025-08-15T13:11:45Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - התגלות היום}}<br />
{{תבנית:משתמש - מצפה לגאולה}}}}<br />
[[קובץ:הרבי_שליטא.jpg|מרכז|ממוזער|365x365 פיקסלים|הרבי מלך המשיח]]<br />
<br />
== ציטוט נבחר ==<br />
{{ציטוט|תוכן=שמכריזים "יחי המלך", שתוכנה של הכרזה זו — שכבר הגיע הזמן דהקיצו. ורננו '''שוכני עפר — כ"ק''' מו"ח '''אדמו"ר נשיא דורנו''' ועד דהקיצו ורננו דוד '''מלכא. משיחא'''}}{{ציטוט|'''{{ציטוטון|אנו רוצים משיח עכשיו}}'''<br />
<br />
'''{{ציטוטון|מיר ווילן משיח איצט|}}'''<br />
<br />
'''{{ציטוטון|ווי וונט משיח נאו}}'''}}נרשמתי ל[[:he:חב"דטקסט|חב"דטקסט]] בב' סיוון התשפ"ה<br />
<br />
===== דפים שיצרתי: =====<br />
[[ספר הזכרונות פרק ס]]<br />
<br />
[[מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה]]<br />
<br />
[[מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה]]<br />
<br />
===== תבניות תניא יומי =====<br />
<small>{{טורים|חודש סיוון<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח סיון|תבנית:תניא יומי/י"ח סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג סיוון|תבנית:תניא יומי/כ"ג סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה סיון]]<br />
<br />
חודש תמוז<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/א' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ב' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ג' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ד' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ו' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ז' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ח' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ט תמוז]]}}</small><br />
<br />
<br />
== ציטוט נבחר ==<br />
<blockquote>'''"אנו רוצים משיח עכשיו"'''<br />
<br />
'''"מיר ווילן משיח איצט"'''<br />
<br />
'''"ווי וונט משיח נאו"'''</blockquote><br />
<br />
== היום יום ==<br />
{{עמוד ראשי/היום יום}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=21105משתמש:אַ גרויסע חסיד2025-08-15T13:10:35Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי_שליטא.jpg|מרכז|ממוזער|365x365 פיקסלים|הרבי מלך המשיח]]<br />
<br />
== ציטוט נבחר ==<br />
{{ציטוט|תוכן=שמכריזים "[[יחי המלך]]", שתוכנה של הכרזה זו — שכבר הגיע הזמן דהקיצו. ורננו '''שוכני עפר — כ"ק''' [[אדמו"ר הריי"ץ|מו"ח]] '''אדמו"ר נשיא דורנו''' ועד דהקיצו ורננו [[דוד המלך|דוד]] '''מלכא. משיחא'''}}{{ציטוט|'''{{ציטוטון|אנו רוצים משיח עכשיו}}'''<br />
<br />
'''{{ציטוטון|מיר ווילן משיח איצט|}}'''<br />
<br />
'''{{ציטוטון|ווי וונט משיח נאו}}'''}}{{תיבות משתמש|{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - התגלות היום}}<br />
{{תבנית:משתמש - מצפה לגאולה}}}}נרשמתי ל[[:he:חב"דטקסט|חב"דטקסט]] בב' סיוון התשפ"ה<br />
<br />
===== דפים שיצרתי: =====<br />
[[ספר הזכרונות פרק ס]]<br />
<br />
[[מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה]]<br />
<br />
[[מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה]]<br />
<br />
===== תבניות תניא יומי =====<br />
<small>{{טורים|חודש סיוון<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח סיון|תבנית:תניא יומי/י"ח סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג סיוון|תבנית:תניא יומי/כ"ג סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה סיון]]<br />
<br />
חודש תמוז<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/א' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ב' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ג' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ד' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ו' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ז' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ח' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ט תמוז]]}}</small><br />
<br />
<br />
== ציטוט נבחר ==<br />
<blockquote>'''"אנו רוצים משיח עכשיו"'''<br />
<br />
'''"מיר ווילן משיח איצט"'''<br />
<br />
'''"ווי וונט משיח נאו"'''</blockquote><br />
<br />
== היום יום ==<br />
{{עמוד ראשי/היום יום}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=21104תלמוד בבלי/ראש השנה2025-08-15T11:53:29Z<p>אַ גרויסע חסיד: סידור קטגוריות, הסרת קישורים עודפים</p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת={{שם הדף}}<br />
<br />
|כותרת משנית1=פרק ראשון – "ארבעה ראשי שנים"|טקסט1=[[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ב עמוד א|דף ב עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ב עמוד ב|דף ב עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ג עמוד א|דף ג עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ג עמוד ב|דף ג עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ד עמוד א|דף ד עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ד עמוד ב|דף ד עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ה עמוד א|דף ה עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ה עמוד ב|דף ה עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ו עמוד א|דף ו עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ו עמוד ב|דף ו עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ז עמוד א|דף ז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ז עמוד ב|דף ז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ח עמוד א|דף ח עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ח עמוד ב|דף ח עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ט עמוד א|דף ט עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף י עמוד ב|דף י עמוד ב]] • [[תלמוד ראש השנה/ברכות דף יא עמוד א|דף יא עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יא עמוד ב|דף יא עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יב עמוד א|דף יב עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יב עמוד ב|דף יב עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יג עמוד א|דף יג עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יג עמוד ב|דף יג עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יד עמוד א|דף יד עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יד עמוד ב|דף יד עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף טו עמוד א|דף טו עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף טז עמוד א|דף טז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה ברכות דף טז עמוד ב|דף טז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יז עמוד א|דף יז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יז עמוד ב|דף יז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יח עמוד א|דף יח עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יח עמוד ב|דף יח עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יט עמוד א|דף יט עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף יט עמוד ב|דף יט עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כ עמוד א|דף כ עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כ עמוד ב|דף כ עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כא עמוד א|דף כא עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כא עמוד ב|דף כא עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כב עמוד א|דף כב עמוד א]]<br />
<br />
|כותרת משנית2=פרק שני – "ראש השנה"|טקסט2=[[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כב עמוד א|דף כב עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כב עמוד ב|דף כב עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כג עמוד א|דף כג עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כג עמוד ב|דף כג עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כד עמוד א|דף כד עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כד עמוד ב|דף כד עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כה עמוד א|דף כה עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כה עמוד ב|דף כה עמוד ב]]<br />
<br />
|כותרת משנית3=פרק שלישי – "ראוהו בית דין"|טקסט3=[[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כה עמוד ב|דף כה עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כו עמוד א|דף כו עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כו עמוד ב|דף כו עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כז עמוד א|דף כז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כז עמוד ב|דף כז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כח עמוד א|דף כח עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כח עמוד ב|דף כח עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כט עמוד א|דף כט עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כט עמוד ב|דף כט עמוד ב]]<br />
<br />
|כותרת משנית4=פרק רביעי – "יום טוב"|טקסט4=[[תלמוד בבלי/ראש השנה דף כט עמוד ב|דף כט עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ל עמוד א|דף ל עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף ל עמוד ב|דף ל עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף לא עמוד א|דף לא עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף לא עמוד ב|דף לא עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף לב עמוד א|דף לא עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף לב עמוד ב|דף לב עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף לג עמוד א|דף לג עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף לג עמוד ב|דף לג עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף לד עמוד א|דף לד עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף לד עמוד ב|דף לד עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ראש השנה דף לה עמוד א|דף לה עמוד א]]}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[תלמוד בבלי]]<br />
* [[ראש השנה (פירושונים)]]<br />
[[קטגוריה:{{שם הדף}}|*]]<br />
[[קטגוריה:תלמוד בבלי|א]]</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=21007כלאים (פירושונים)2025-08-14T19:20:18Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{מסכת}}"</p>
<hr />
<div>{{מסכת}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=21006שביעית (פירושונים)2025-08-14T19:20:16Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{מסכת}}"</p>
<hr />
<div>{{מסכת}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=21005תרומות (פירושונים)2025-08-14T19:20:13Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{מסכת}}"</p>
<hr />
<div>{{מסכת}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=21004מעשרות (פירושונים)2025-08-14T19:20:10Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{מסכת}}"</p>
<hr />
<div>{{מסכת}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=21003מעשר שני (פירושונים)2025-08-14T19:20:07Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{מסכת}}"</p>
<hr />
<div>{{מסכת}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%94_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=21002חלה (פירושונים)2025-08-14T19:20:07Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{מסכת}}"</p>
<hr />
<div>{{מסכת}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=21001ערלה (פירושונים)2025-08-14T19:20:01Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{מסכת}}"</p>
<hr />
<div>{{מסכת}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=21000בכורים (פירושונים)2025-08-14T19:20:01Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{מסכת}}"</p>
<hr />
<div>{{מסכת}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%99_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=20999דמאי (פירושונים)2025-08-14T19:07:55Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{מסכת}}"</p>
<hr />
<div>{{מסכת}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%99&diff=20998משנה/דמאי2025-08-14T19:07:30Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה]]<br />
|כותרת משנית1=דמאי<br />
|טקסט1={{פרקים/{{שם הדף}}}}<br />
}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[משנה]]<br />
* [[דמאי (פירושונים)]]<br />
<br />
[[קטגוריה:משנה|א]]<br />
[[קטגוריה:{{שם הדף}}|*]]<br />
[[קטגוריה:דמאי]]</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%99&diff=20997תבנית:פרקים/משנה/דמאי2025-08-14T19:06:21Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>[[משנה/דמאי פרק א|פרק א]] • [[משנה/דמאי פרק ב|פרק ב]] • [[משנה/דמאי פרק ג|פרק ג]] • [[משנה/דמאי פרק ד|פרק ד]] • [[משנה/דמאי פרק ה|פרק ה]] • [[משנה/דמאי פרק ו|פרק ו]] • [[משנה/דמאי פרק ז|פרק ז]]<br />
<noinclude>[[קטגוריה:משנה/דמאי|*]]</noinclude></div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%99&diff=20996משנה/דמאי2025-08-14T19:06:10Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{ניווט ספר|כותרת=משנה |כותרת משנית1=דמאי |טקסט1={{פרקים/{{שם הדף}}}} }} == ראו גם == * משנה * ברכות (פירושונים) א קטגוריה:ברכות *"</p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה]]<br />
|כותרת משנית1=דמאי<br />
|טקסט1={{פרקים/{{שם הדף}}}}<br />
}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[משנה]]<br />
* [[ברכות (פירושונים)]]<br />
<br />
[[קטגוריה:משנה|א]]<br />
[[קטגוריה:ברכות]]<br />
[[קטגוריה:{{שם הדף}}|*]]</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%99&diff=20995תבנית:פרקים/משנה/דמאי2025-08-14T19:05:53Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז <noinclude>*</noinclude>"</p>
<hr />
<div>[[משנה/דמאי פרק א|פרק א]] • [[משנה/דמאי פרק ב|פרק ב]] • [[משנה/דמאי פרק ג|פרק ג]] • [[משנה/דמאי פרק ד|פרק ד]] • [[משנה/דמאי פרק ה|פרק ה]] • [[משנה/דמאי פרק ו|פרק ו]] • [[משנה/דמאי פרק ז|פרק ז]]<br />
<noinclude>[[קטגוריה:משנה/ברכות|*]]</noinclude></div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=20994תלמוד בבלי/תענית2025-08-14T19:02:03Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{ניווט ספר|כותרת={{שם הדף}} |כותרת משנית1=פרק ראשון – "מאמתי" |טקסט1=דף ב עמוד א • דף ב עמוד ב • דף ג עמוד א • דף ג עמוד ב • תלמוד בבלי/ברכ..."</p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת={{שם הדף}}<br />
|כותרת משנית1=פרק ראשון – "מאמתי"<br />
|טקסט1=[[תלמוד בבלי/ברכות דף ב עמוד א|דף ב עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ב עמוד ב|דף ב עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ג עמוד א|דף ג עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ג עמוד ב|דף ג עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ד עמוד א|דף ד עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ד עמוד ב|דף ד עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ה עמוד א|דף ה עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ה עמוד ב|דף ה עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ו עמוד א|דף ו עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ו עמוד ב|דף ו עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ז עמוד א|דף ז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ז עמוד ב|דף ז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ח עמוד א|דף ח עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ח עמוד ב|דף ח עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ט עמוד א|דף ט עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף י עמוד ב|דף י עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יא עמוד א|דף יא עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יא עמוד ב|דף יא עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יב עמוד א|דף יב עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יב עמוד ב|דף יב עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יג עמוד א|דף יג עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יג עמוד ב|דף יג עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יד עמוד א|דף יד עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יד עמוד ב|דף יד עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף טו עמוד א|דף טו עמוד א]]<br />
<br />
|כותרת משנית2=פרק שני – "סדר תעניות כיצד"<br />
|טקסט2=[[תלמוד בבלי/ברכות דף טו עמוד ב|דף טו עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף טז עמוד א|דף טז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות ברכות דף טז עמוד ב|דף טז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יז עמוד א|דף יז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יז עמוד ב|דף יז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יח עמוד א|דף יח עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יח עמוד ב|דף יח עמוד ב]]<br />
<br />
|כותרת משנית3=פרק שלישי – "סדר תעניות אלו"<br />
|טקסט3=[[תלמוד בבלי/ברכות דף יח עמוד ב|דף יח עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יט עמוד א|דף יט עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף יט עמוד ב|דף יט עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כ עמוד א|דף כ עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כ עמוד ב|דף כ עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כא עמוד א|דף כא עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כא עמוד ב|דף כא עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כב עמוד א|דף כב עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כב עמוד ב|דף כב עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כג עמוד א|דף כג עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כג עמוד ב|דף כג עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כד עמוד א|דף כד עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כד עמוד ב|דף כד עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כה עמוד א|דף כה עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כה עמוד ב|דף כה עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כו עמוד א|דף כו עמוד א]]<br />
<br />
|כותרת משנית4=פרק רביעי – " • בשלשה פרקים"<br />
|טקסט4=[[תלמוד בבלי/ברכות דף כו עמוד א|דף כו עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כו עמוד ב|דף כו עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כז עמוד א|דף כז עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כז עמוד ב|דף כז עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כח עמוד א|דף כח עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כח עמוד ב|דף כח עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כט עמוד א|דף כט עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף כט עמוד ב|דף כט עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ל עמוד א|דף ל עמוד א]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף ל עמוד ב|דף ל עמוד ב]] • [[תלמוד בבלי/ברכות דף לא עמוד א|דף לא עמוד א]]<br />
}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[תלמוד בבלי]]<br />
* [[תענית (פירושונים)]]<br />
<br />
[[קטגוריה:תלמוד בבלי|א]]<br />
[[קטגוריה:{{שם הדף}}|*]]</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=20868שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד2025-08-10T14:48:04Z<p>אַ גרויסע חסיד: /* הזמנה לאולם הדיונים מאת {{א|ספר}} */</p>
<hr />
<div>{{בה}} {{חממה}} בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:49, 29 במאי 2025 (IDT)<br />
<br />
==דף משתמש==<br />
{{כתוב על עצמך}} בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:48, 1 ביוני 2025 (IDT)<br />
:תוכל להצביע לי בבחירות? [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 14:11, 20 ביוני 2025 (IDT)<br />
מה הכוונה? [[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ([[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]]) 14:02, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
== הפניות למראי מקומות ==<br />
<br />
ראיתי שבמראי מקומות אתה מפנה לשם הספר (כדוגמת "לקו"ת מסעי" – אתה מפנה ל"[[לקוטי תורה]] מסעי"), אבל:<br />
# ההפניה הנכונה צריכה להיות למיקום הספציפי ("[[לקוטי תורה/מסעי]]").<br />
# יש להפנות '''רק''' לספרים המופיעים כבר באתר (אפשר גם לדפים שאינם קיימים, אבל חייב שיהיה את דף הספר), רשימת הספרים מופיעה ב[[חב"דטקסט:אולם דיונים#מראי מקומות]].<br />
בהצלחה, • ש. א. – מפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 19:20, כ"ח בתמוז, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(24 ביולי למניינם)</font>''<br />
<br />
תודה רבה<br />
<br />
== הזמנה לאולם הדיונים מאת {{א|ספר}} ==<br />
<br />
ב"ה......................משיח נאו!<br />
<br />
{{א|אַ גרויסע חסיד}}.<br />
<br />
שם המשתמש שלי הוא {{א|ספר}}, ואני מזמין אותך להשתתף בדיון שהתחלתי לערוך ב[[חב"דטקסט:אולם דיונים|אולם הדיונים]]. <br />
<br />
הדיון עוסק בהצעות לשיפור האתר בהתאם למטרתו העיקרית: הפצת המעיינות חוצה. מדובר בהצעות שמיועדות עבור העורכים באתר.<br />
<br />
תודה שקראת. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 21:43, י' באב, ה'תשפ"ה 21:43, 4 באוגוסט 2025 (IDT)</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=20867שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד2025-08-10T14:47:34Z<p>אַ גרויסע חסיד: /* הזמנה לאולם הדיונים מאת {{א|ספר}} */</p>
<hr />
<div>{{בה}} {{חממה}} בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:49, 29 במאי 2025 (IDT)<br />
<br />
==דף משתמש==<br />
{{כתוב על עצמך}} בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:48, 1 ביוני 2025 (IDT)<br />
:תוכל להצביע לי בבחירות? [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 14:11, 20 ביוני 2025 (IDT)<br />
מה הכוונה? [[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ([[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]]) 14:02, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
== הפניות למראי מקומות ==<br />
<br />
ראיתי שבמראי מקומות אתה מפנה לשם הספר (כדוגמת "לקו"ת מסעי" – אתה מפנה ל"[[לקוטי תורה]] מסעי"), אבל:<br />
# ההפניה הנכונה צריכה להיות למיקום הספציפי ("[[לקוטי תורה/מסעי]]").<br />
# יש להפנות '''רק''' לספרים המופיעים כבר באתר (אפשר גם לדפים שאינם קיימים, אבל חייב שיהיה את דף הספר), רשימת הספרים מופיעה ב[[חב"דטקסט:אולם דיונים#מראי מקומות]].<br />
בהצלחה, • ש. א. – מפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 19:20, כ"ח בתמוז, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(24 ביולי למניינם)</font>''<br />
<br />
תודה רבה<br />
<br />
== הזמנה לאולם הדיונים מאת {{א|ספר}} ==<br />
<br />
ב"ה......................משיח נאו!<br />
<br />
{{א|אַ גרויסע חסיד}}.<br />
<br />
שם המשתמש שלי הוא {{א|ספר}}, ואני מזמין אותך להשתתף בדיון שהתחלתי לערוך ב[[מיוחד:אולם דיונים|אולם הדיונים]]. <br />
<br />
הדיון עוסק בהצעות לשיפור האתר בהתאם למטרתו העיקרית: הפצת המעיינות חוצה. מדובר בהצעות שמיועדות עבור העורכים באתר.<br />
<br />
תודה שקראת. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 21:43, י' באב, ה'תשפ"ה 21:43, 4 באוגוסט 2025 (IDT)</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=20866שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד2025-08-10T14:46:55Z<p>אַ גרויסע חסיד: /* הזמנה לאולם הדיונים מאת {{א|ספר}} */</p>
<hr />
<div>{{בה}} {{חממה}} בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:49, 29 במאי 2025 (IDT)<br />
<br />
==דף משתמש==<br />
{{כתוב על עצמך}} בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:48, 1 ביוני 2025 (IDT)<br />
:תוכל להצביע לי בבחירות? [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 14:11, 20 ביוני 2025 (IDT)<br />
מה הכוונה? [[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ([[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]]) 14:02, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
== הפניות למראי מקומות ==<br />
<br />
ראיתי שבמראי מקומות אתה מפנה לשם הספר (כדוגמת "לקו"ת מסעי" – אתה מפנה ל"[[לקוטי תורה]] מסעי"), אבל:<br />
# ההפניה הנכונה צריכה להיות למיקום הספציפי ("[[לקוטי תורה/מסעי]]").<br />
# יש להפנות '''רק''' לספרים המופיעים כבר באתר (אפשר גם לדפים שאינם קיימים, אבל חייב שיהיה את דף הספר), רשימת הספרים מופיעה ב[[חב"דטקסט:אולם דיונים#מראי מקומות]].<br />
בהצלחה, • ש. א. – מפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 19:20, כ"ח בתמוז, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(24 ביולי למניינם)</font>''<br />
<br />
תודה רבה<br />
<br />
== הזמנה לאולם הדיונים מאת {{א|ספר}} ==<br />
<br />
ב"ה......................משיח נאו!<br />
<br />
{{א|אַ גרויסע חסיד}}.<br />
<br />
שם המשתמש שלי הוא {{א|ספר}}, ואני מזמין אותך להשתתף בדיון שהתחלתי לערוך ב[[אולם הדיונים]]. <br />
<br />
הדיון עוסק בהצעות לשיפור האתר בהתאם למטרתו העיקרית: הפצת המעיינות חוצה. מדובר בהצעות שמיועדות עבור העורכים באתר.<br />
<br />
תודה שקראת. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 21:43, י' באב, ה'תשפ"ה 21:43, 4 באוגוסט 2025 (IDT)</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=19755משתמש:אַ גרויסע חסיד2025-07-31T10:26:37Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - התגלות היום}}<br />
{{תבנית:משתמש - מצפה לגאולה}}}}נרשמתי ל[[:he:חב"דטקסט|חב"דטקסט]] בב' סיוון התשפ"ה<br />
<br />
===== דפים שיצרתי: =====<br />
[[ספר הזכרונות פרק ס]]<br />
<br />
[[מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה]]<br />
<br />
[[מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה]]<br />
<br />
===== תבניות תניא יומי =====<br />
חודש סיוון<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח סיון|תבנית:תניא יומי/י"ח סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג סיוון|תבנית:תניא יומי/כ"ג סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה סיון]]<br />
<br />
חודש תמוז<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/א' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ב' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ג' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ד' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ו' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ז' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ח' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ט תמוז]]<blockquote>'''"אנו רוצים משיח עכשיו"'''<br />
<br />
'''"מיר ווילן משיח איצט"'''<br />
<br />
'''"ווי וונט משיח נאו"'''</blockquote><br />
{| class="wikitable sortable mw-collapsible" style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="1"<br />
|- valign="top"<br />
|<br />
{{עמוד ראשי/תיבה<br />
|שם={{יישור טקסט|מרכז|[[היום יום]]}}<br />
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]<br />
|רוחב=34<br />
|צבע=כחול<br />
|id=mp-tfp<br />
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]<br />
|תוכן={{עמוד ראשי/היום יום}}<br />
}}<br />
<br />
|}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=18681משתמש:אַ גרויסע חסיד2025-07-28T13:02:50Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - התגלות היום}}<br />
{{תבנית:משתמש - מצפה לגאולה}}}}נרשמתי ל[[:he:חב"דטקסט|חב"דטקסט]] בב' סיוון התשפ"ה<br />
<br />
===== דפים שיצרתי: =====<br />
[[ספר הזכרונות פרק ס']]<br />
<br />
[[מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה]]<br />
<br />
[[מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה]]<br />
<br />
===== תבניות תניא יומי =====<br />
חודש סיוון<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח סיון|תבנית:תניא יומי/י"ח סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג סיוון|תבנית:תניא יומי/כ"ג סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה סיון]]<br />
<br />
חודש תמוז<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/א' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ב' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ג' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ד' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ו' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ז' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ח' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ט תמוז]]<blockquote>'''"אנו רוצים משיח עכשיו"'''<br />
<br />
'''"מיר ווילן משיח איצט"'''<br />
<br />
'''"ווי וונט משיח נאו"'''</blockquote><br />
{| class="wikitable sortable mw-collapsible" style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="1"<br />
|- valign="top"<br />
|<br />
{{עמוד ראשי/תיבה<br />
|שם={{יישור טקסט|מרכז|[[היום יום]]}}<br />
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]<br />
|רוחב=34<br />
|צבע=כחול<br />
|id=mp-tfp<br />
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]<br />
|תוכן={{עמוד ראשי/היום יום}}<br />
}}<br />
<br />
|}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%A4%D7%9A_%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%96_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=18680מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה2025-07-28T13:02:26Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>== בס"ד. אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז ==<br />
{{ספר המאמרים מלוקט}}<br />
הפך ים{{הערה|תהלים סו, ו.}} ליבשה בנהר ברגל נשמחה בו, והפירוש בזה הוא{{הערה|תו"א סד"ה וירא ישראל. ובכ"ם.}}, הפך ים ליבשה בלשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד לבוא, שאז יהיה והניף ידו{{הערה|ישעי' יא, טו. ובשניהם (בנהר בפת"ח הנהר) נהר הידוע.}} על הנהר בעים רוחו, לאחרי אשר והחרים ה' לים מצרים, ושם נשמחה לעתיד לעתיד לבוא בו, בו בעצמותו. מזה שמקשר הפך ים ובנהר יעברו, אף שזמן רב ביותר ביני,בן שהפך ים ליבשה הוא הנתינת כח שיהיה אחר כך בנהר יעברו ברגל, וכמו שכתוב כימי צאתך{{הערה|מיכה ז, טו.}} מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאין זה דוגמא בעלמא אלא שתלוי זה בזה, שהיציאה ממצרים מביאה להגאולה העתידה, ולכן נלמדים כמה פרטים של גאולה העתידה מגאולת מצרים. והנה עוד פירוש בזה{{הערה|תו"א סד"ה אז ישיר. ד"ה לסוסתי ס"ו. ובכ"ם. ובסד"ה ואתה הרם להצ"צ - עוה"ת ע' תיח: בנהר יעברו שעלי' זו דקי"ס הוא למע' מבחי' נהר הידוע.}} אשר כל הכתוב מדבר בקריעת ים סוף. דכל ג' הענינים היו בקריעת ים סוף. ועל פי זה מובן בפשיטות שישנם שייכות זה לזה, ומה שכתוב בנהר יעברו ברגל ושם נשמחה - לשון עתיד - מורה על התמידות{{הערה|עיין תו"ח ד"ה ואתה הרם. וראה ג"כ ד"ה דבר גו' וישובו - להצ"צ - פ"ה (אוה"ת ע' שצט)}}. דבכל עליה לרגל היה העברה בנהר, וגם בפשוטו הרי נהר הידוע וסתם נהר (בתנ"ך){{הערה|להעיר מבכורות נה, א.}} הרי זה נהר פרת{{הערה|ראה תענית פ"א מ"ג.}}, הנה הכח על זה וההתחלה היה בקריעת ים סוף. וכן שם נשמחה בו, דזהו מה שבקריעת ים סוף היתה שירת הים וכל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה א-לי ואנוהו, נשמחה בו ובעצמותו, הנה כמו כן הוא בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועליה לרגל דאז יראה כו' שבא לראות את פני ה' בפרט{{הערה|בתרגום (תהלים שם) ובכמה ממפרשי התנ"ך - עוד פי' דבנהר יעברו היינו בירדן בביאתם לארץ. ולהעיר אשר לולא שגרם החטא הייתה ביאה זו לעולם.וא"כ פי' זה נכלל בפי' הא'}}<br />
<br />
והנה בקריעת ים סוף כתיב{{הערה|תהלים קלו, יג-יד. וראה ג"כ שער האמונה פמ"ג והילך}} לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו, דמאמרו ב' פעמים כי לעולם חסדו מוכח שכל ענין משני אלה הוא חסד בפני עצמו. וכמו שכתוב בהגדה של פסח כמה מעלות טובות למקום עלינו כו' קרע לנו את הים (ועוד מעלה) והעבירנו בתוכו בחרבה, ולכאורה אינו מובן דהלא כל ענין קריעת ים סוף הוא בשביל שיהיה והעביר ישראל בתוכו.<br />
<br />
ויובן זה בהקדים מאמר הידוע: בוקע כו' להבין ענין קריעת ים סוף . . (כנ"ל בפנים הקונטרס עמוד ג' עד - גמירא)<br />
<br />
והנה כמו ועל ידי זה בקריעת ים סוף (וכפירוש הב') הנה כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות בגאולה דלעתיד לבוא{{הערה|ולהעיר ממרז"לכ גואל ראשון כך גואל אחרון (שהש"ר ב, ט).}} שיהיה (כהפטורת היום) והחרים{{הערה|ישעי' יא, טו-טז}} ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר וגו' והדריך בנעלים{{הערה|ראה המשך והחרים תרל"א בסופו.}} והייתה מסלה גו' כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים, ושם נשמחה בו במעותו ועצמותו ממש, בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. <br />
<br />
== הערות שוליים ==</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%A4%D7%9A_%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%96_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=18591מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה2025-07-27T19:15:20Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
<br />
== בס"ד. אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז ==<br />
{{ספר המאמרים מלוקט}}<br />
הפך ים{{הערה|תהלים סו, ו.}} ליבשה בנהר ברגל נשמחה בו, והפירוש בזה הוא{{הערה|תו"א סד"ה וירא ישראל. ובכ"ם.}}, הפך ים ליבשה בלשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד לבוא, שאז יהיה והניף ידו{{הערה|ישעי' יא, טו. ובשניהם (בנהר בפת"ח הנהר) נהר הידוע.}} על הנהר בעים רוחו, לאחרי אשר והחרים ה' לים מצרים, ושם נשמחה לעתיד לעתיד לבוא בו, בו בעצמותו. מזה שמקשר הפך ים ובנהר יעברו, אף שזמן רב ביותר ביני,בן שהפך ים ליבשה הוא הנתינת כח שיהיה אחר כך בנהר יעברו ברגל, וכמו שכתוב כימי צאתך{{הערה|מיכה ז, טו.}} מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאין זה דוגמא בעלמא אלא שתלוי זה בזה, שהיציאה ממצרים מביאה להגאולה העתידה, ולכן נלמדים כמה פרטים של גאולה העתידה מגאולת מצרים. והנה עוד פירוש בזה{{הערה|תו"א סד"ה אז ישיר. ד"ה לסוסתי ס"ו. ובכ"ם. ובסד"ה ואתה הרם להצ"צ - עוה"ת ע' תיח: בנהר יעברו שעלי' זו דקי"ס הוא למע' מבחי' נהר הידוע.}} אשר כל הכתוב מדבר בקריעת ים סוף. דכל ג' הענינים היו בקריעת ים סוף. ועל פי זה מובן בפשיטות שישנם שייכות זה לזה, ומה שכתוב בנהר יעברו ברגל ושם נשמחה - לשון עתיד - מורה על התמידות{{הערה|עיין תו"ח ד"ה ואתה הרם. וראה ג"כ ד"ה דבר גו' וישובו - להצ"צ - פ"ה (אוה"ת ע' שצט)}}. דבכל עליה לרגל היה העברה בנהר, וגם בפשוטו הרי נהר הידוע וסתם נהר (בתנ"ך){{הערה|להעיר מבכורות נה, א.}} הרי זה נהר פרת{{הערה|ראה תענית פ"א מ"ג.}}, הנה הכח על זה וההתחלה היה בקריעת ים סוף. וכן שם נשמחה בו, דזהו מה שבקריעת ים סוף היתה שירת הים וכל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה א-לי ואנוהו, נשמחה בו ובעצמותו, הנה כמו כן הוא בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועליה לרגל דאז יראה כו' שבא לראות את פני ה' בפרט{{הערה|בתרגום (תהלים שם) ובכמה ממפרשי התנ"ך - עוד פי' דבנהר יעברו היינו בירדן בביאתם לארץ. ולהעיר אשר לולא שגרם החטא הייתה ביאה זו לעולם.וא"כ פי' זה נכלל בפי' הא'}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%A4%D7%9A_%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%96_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=18590מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה2025-07-27T19:14:56Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה מתמשכת}} == בס"ד. אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז == {{ספר המאמרים מלוקט}} הפך ים{{הערה|תהלים סו, ו.}} ליבשה בנהר ברגל נשמחה בו, והפירוש בזה הוא{{הערה|תו"א סד"ה וירא ישראל. ובכ"ם.}}, הפך ים ליבשה בלשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד..."</p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
<br />
== בס"ד. אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז ==<br />
{{ספר המאמרים מלוקט}}<br />
הפך ים{{הערה|תהלים סו, ו.}} ליבשה בנהר ברגל נשמחה בו, והפירוש בזה הוא{{הערה|תו"א סד"ה וירא ישראל. ובכ"ם.}}, הפך ים ליבשה בלשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד לבוא, שאז יהיה והניף ידו{{הערה|ישעי' יא, טו. ובשניהם (בנהר בפת"ח הנהר) נהר הידוע.}} על הנהר בעים רוחו, לאחרי אשר והחרים ה' לים מצרים, ושם נשמחה לעתיד לעתיד לבוא בו, בו בעצמותו. מזה שמקשר הפך ים ובנהר יעברו, אף שזמן רב ביותר ביני,בן שהפך ים ליבשה הוא הנתינת כח שיהיה אחר כך בנהר יעברו ברגל, וכמו שכתוב כימי צאתך{{הערה|מיכה ז, טו.}} מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאין זה דוגמא בעלמא אלא שתלוי זה בזה, שהיציאה ממצרים מביאה להגאולה העתידה, ולכן נלמדים כמה פרטים של גאולה העתידה מגאולת מצרים. והנה עוד פירוש בזה{{הערה|תו"א סד"ה אז ישיר. ד"ה לסוסתי ס"ו. ובכ"ם. ובסד"ה ואתה הרם להצ"צ - עוה"ת ע' תיח: בנהר יעברו שעלי' זו דקי"ס הוא למע' מבחי' נהר הידוע.}} אשר כל הכתוב מדבר בקריעת ים סוף. דכל ג' הענינים היו בקריעת ים סוף. ועל פי זה מובן בפשיטות שישנם שייכות זה לזה, ומה שכתוב בנהר יעברו ברגל ושם נשמחה - לשון עתיד - מורה על התמידות{{הערה|עיין תו"ח ד"ה ואתה הרם. וראה ג"כ ד"ה דבר גו' וישובו - להצ"צ - פ"ה (אוה"ת ע' שצט)}}. דבכל עליה לרגל היה העברה בנהר, וגם בפשוטו הרי נהר הידוע וסתם נהר (בתנ"ך){{הערה|להעיר מבכורות נה, א.}} הרי זה נהר פרת{{הערה|ראה תענית פ"א מ"ג.}}, הנה הכח על זה וההתחלה היה בקריעת ים סוף. וכן שם נשמחה בו, דזהו מה שבקריעת ים סוף היתה שירת הים וכל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה א-לי ואנוהו, נשמחה בו ובעצמותו, הנה כמו כן הוא בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועליה לרגל דאז יראה כו' שבא לראות את פני ה' בפרט{{הערה|בתרגום (תהלים שם) ובכמה ממפרשי התנ"ך - עוד פי' דבנהר יעברו היינו בירדן בביאתם לארץ. ולהעיר אשר לולא שגרם החטא הייתה ביאה זו לעולם.וא"כ פי' זה נכלל בפי' הא'}}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=18577שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד/מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה2025-07-27T18:04:19Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "למה זקוק לעריכה? --~~~~"</p>
<hr />
<div>למה זקוק לעריכה?<br />
<br />
--[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]], 21:04, ב' באב, ה'תשפ"ה 21:04, 27 ביולי 2025 (IDT)</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)/%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97&diff=18576משתמש:אַ גרויסע חסיד/לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בשלח2025-07-27T18:02:24Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "'''ראו כי ה' נתן לכם השבת וגו''''. במדרש תלים (סי' צ"ב) מהו ראו א"ר יצחק כל עיסקא דשבתא כפול. עומר כפול. שני העומר לאחד. קרבנו כפול. וביום השבת שני כבשים כו'. אזהרותיה כפולות זכור ושמור כו'. וברבות בשלח ס"פ כ"ה ששקולה שבת כנגד כל המצות כו' ע"ש. וכ"ה בירושלמי ספ"ג דנדרים..."</p>
<hr />
<div>'''ראו כי ה' נתן לכם השבת וגו''''. במדרש תלים (סי' צ"ב) מהו ראו א"ר יצחק כל עיסקא דשבתא כפול. עומר כפול. שני העומר לאחד. קרבנו כפול. וביום השבת שני כבשים כו'. אזהרותיה כפולות זכור ושמור כו'. וברבות בשלח ס"פ כ"ה ששקולה שבת כנגד כל המצות כו' ע"ש. וכ"ה בירושלמי ספ"ג דנדרים. הנה יש להבין למה אומרים בשבת קדשנו במצותיך דרך בקשה לעתיד כו' ובכל ברכות שבחול וגם בכל ברכות המצות אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו שכבר קדשנו לעבר כו'. אך הענין יובן ע"פ הקדמה להבין הטעם שנקרא התורה ומצות בשם דרך ה' כמ"ש דרכיה דרכי נועם כו'. וכן ושמרו דרך הוי' כו'. דהנה כתיב כי בי"ה ה' צור עולמים ביו"ד נברא העוה"ב כידוע. ויש להבין איך יתכן שום ציור אות למעלה כמו ציור אות יו"ד שבו נברא כו'. שהרי אין שם גשם צורה ח"ו. אך הנה ידוע דביו"ד מאמרות נברא העולם כו'. ושרשם הוא יו"ד דברות בחכמה ובתבונה ובדעת כו' כמ"ש במ"א. וגם זאת להאיר רק ע"י צמצומים רבים כי באמת הוא ית' למעלה מעלה מן החכמה והתבונה כו' כמאמר לאו דאית לך צדק ידיעא כו'. ולאו מכל אינון מדות כלל. כי אין ערך כלל לשום נאצל או נברא לגבי עצמותו ית' יותר משאין ערך הגשמי לגבי הרוחני כידוע ומבואר במ"א. וזהו כי אמרתי עולם חסד יבנה שצ"ל נבנה העולם ביו"ד מאמרות ע"י העלאת מ"ן כו' כמ"ש במ"א בד"ה לסוסתי ברכבי. והנה כתיב כי עמך מקור חיים כו' פי' כי העוה"ב ידוע שהוא מה שהנשמות נהנין מזיו השכינה והנאה זו שנהנין אינו אלא ע"פ השגה שמשיגים באלקות דוקא כנראה בחוש שכל מי שאינו משיג השכל אינו נהנה ומתענג כלל כו'. וא"כ כבר בא העונג העליון האלקי לידי תפיסא להיות יש ודבר מה בהשגת הנשמות עד שנהנין ממש כו'. וזהו מ"ש להנחיל אוהבי יש בחי' יש ממש כמ"ש במ"א. ובאמת בחי' גילוי עונג העליון הזה שירד כ"כ להיות יש ודבר כו' א"א כ"א ע"י צמצום גדול מאד מעצמות עונג העליון וכידוע. וזהו כי עמך מקור חיים פי' מקור כל התענוגים ומקור כל החיים שנהנין הנשמות עמך בעצמותך (וע' בזח"ג פ' צו דף ל"ד סע"א ובפ' אמור ק"א א', ובספר מג"ע פי' כי מקור חיים כחשבון אור א"ס) ואין לגילוי העונג הנמשך לנשמות ערך כלל עמך כי ע"י צמצום גדול ירד כנ"ל. וזהו ענין ביו"ד נברא העוה"ב פי' ע"י צמצום גדול דאות יו"ד עד"מ כתיבת היו"ד כנקודה קטנה כנ"ל. כמ"כ אופן המשכת העונג מן ההעלם לגילוי הנ"ל הוא מקור כל העולם הבא שנהנין הנשמות בו והיינו מפני שהוא כולל כל פרטי פרטיות התענוגיםשמתענגים הנשמות על ה' בג"ע וזהו ביו"ד נברא כו'. ובמ"א נתבאר כי הנה כל המשכה הוא ע"י שם הוי' היינו יו"ד צמצום ה' התפשטות וא"ו המשכה כו' היו"ד הוא צמצום שכדי להיות המשכה מאור אין סוף ב"ה שהוא בחי' מקור חיים כנ"ל צ"ל ע"י צמצום תחלה כדי שיוכלו לקבל וכמ"ש בת"א ס"פ לך לך בד"ה שרי אשתך כו'. ואין זה הצמצום העלם והסתר גמור אלא ע"ד לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה כו'. וכמו בתשב"כ נרמז בקצרה כל מה שבא בתשבע"פ באורך שלכן נק' תשב"כ מוסר אביך ותשבע"פ נק' תורת אמך כמו טפת האב נכלל בה כל כח רמ"ח אברי הולד בדרך קצרה כו'. ולכן נמשל בחי' זו לאות יו"ד. ומזה נמשך אח"כ ה' שהוא התפשטות וכמו ההתגלות מתשב"כ כשמתגלה בתשבע"פ באורך ורוחב כו'. וכמ"ש מזה בבה"ז פ' אחרי ע"פ המאמר שם דע"ט ב' הביאו עלי כפרה יעו"ש. וזהו ענין ביו"ד נברא העולם הבא שבחי' עוה"ב זהו מה שכבר נמשך ונתגלה בבחי' השגה והוא בחי' ה' ומקור ושרש התהוות בחי' זו הוא ע"י היו"ד. ועמ"ש עוד מענין ביו"ד נברא העולם הבא בד"ה שחורה אני ונאוה אש שחורה. ובהיות כי היו"ד מתחלק אח"כ לכמה פרטי פרטיות נאמר כי בי"ה צור עולמים ביו"ד נוצר כל פרטי תענוגי הנשמות שבעוה"ב ובה' נוצר כל פרטי פרטיות התהוות הנבראים שלמטה כמ"ש בהבראם בה' בראם (עיין מזה באג"ה בד"ה ויעש דוד שם ועמ"ש בת"א פ' לך לך בד"ה שרי אשתך כו' שרה שמה בטעם מה שלהיות הולדה לשרה הוא ע"י שלוקח מאתה כח היו"ד וניתן לה כח הה"א במקומו שהגם שלמעלה בהמשכה מאור א"ס באצילות הוא ע"י היו"ד דוקא שהוא בחי' צמצום כו' מ"מ למטה בההמשכה שמבחי' שרה שהוא מל' שמאירה בבי"ע הוא להפך ממש שאם היה האור מתצמצם היה חושך והעלם גמור כו'. ועמ"ש כה"ג בביאור ע"פ כי תצא גבי וגלחה את ראשה בענין השערות שלמעלה הם קדושה עצומה י"ג ת"ד ושער רישיה כעמר נקא כו'. ובנזיר קדש יהיה גדל פרע כו'. משא"כ באשה שער באשה ערוה כו'. כי השערות הם גם כן בחי' צמצום כו'. ומכ"ז יובן גם כן כאן הטעם שהעולם הזה נברא בה"א דוקא ומזה יובן מ"ש לקמן שצריך להמשיך תמיד בחי' הה"א שנברא בו עוה"ז כדי שלא יהיה צמצום וחושך אלא בחי' התפשטות והרחבה שיהיה גילוי אלקות כו'). מאין ליש ולא עולם הזה השפל דוקא אלא כל העולמות דבי"ע הנק' עולמות הנפרדים בע"ג ובכלל זה גם העולמות העליונים שהן בבחי' גבול השגה כו', ואין הפרש בין יו"ד לה"א אלא שביו"ד נברא עלמא דאתכסיא שהוא העולם הבא נהנין מזיו הנ"ל ובה"א נברא עלמא דאתגליא כו'. הן העולמות שנתהוו מאין ליש ודבר כו'. שנקרא עולם הזה* להיותם עלמא דאתגליא לכן נק' עולם הזה פי' זה ע"ש בחי' הגילוי עד שיכול להורות עליו באצבע כו'. כמ"כ נקרא בה"א נברא העולם הזה הענין הוא ע"ש בחי' עלמא דאתגליא שנק' זה (ואפ"ל עוד שנק' עולם הזה דהנה כתיב גם את זה לעומת זה עשה האלקים בקהלת סי' ז' י"ד. ובעוה"ז מעורב ב' הבחי' יחד שהרי הנפש האלקית מתלבשת בגוף ממשכא דחויא כו'. ע"כ בו מעורב יחד ב' בחי' זה הנ"ל לכן נק' העולם הזה. ולכן ג"כ היום לעשותם דוקא ולהמשיך בחי' זה היינו מ"ש זה אלי ואנוהו משא"כ לע"ל ארז"ל שאין בהם לא זכות ולא חובה. בשבת פכ"ג דקנ"א ע"ב):<br />
<br />
'''ב''' והנה בחי' גילוי המשכה זו מן ההעלם בין ביו"ד שנברא בו העוה"ב להיות נהנין מזיו כו'. בין בי"ע שבה"א בראם כו' שכדי להמשיך גילוי הה"א בבי"ע להיות עולם חסד יבנה וכמ"ש בהבראם באברהם הוא ע"י אתעדל"ת וכמ"ש באג"ה בד"ה ויעש דוד שם. והוא רק ע"י תומ"צ דוקא כמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה לעבדה זו רמ"ח מ"ע כו'. דהיינו שנתוסף גילוי בחי' עונג העליון בג"ע ע"י רמ"ח מ"ע דוקא. וזהו כל הנשמה תהלל י"ה פי' תהלל לשון שבח ולשון הארה כמ"ש בהלו נרו. היינו שהנשמה תמשיך אור וגילוי שם י"ה שיהיה גילוי והמשכת היו"ד בעוה"ב והמשכת הה"א בעוה"ז. ולכן נקראת הנשמה נר הוי' שהיא בחי' נר הממשיך שם הוי' להיות ביה הויה צור עולמים וכמ"ש מזה בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי בת. והנה הטעם שההמשכה זו הוא ע"י מצות דוקא יובן בהיות ששרש המצות הוא בבחי' פנימית העונג העליון כמ"ש בתורה ואהיה אצלו כו' שעשועים פי' בחי' שעשועי המלך בעצמותו כמ"ש במ"א, שהוא ענין עונג העליון העצמי הנק' מקור כל התענוגים כו'. בחינת כי עמך מקור חיים כו' הנ"ל. אך כדי שיתגלה עונג זה מן ההעלם לגילוי בנשמות בגן עדן וכדומה והיינו מ"ש ושעשועי את בני אדם כו' אין זה אלא על ידי התורה והמצות באמרו אשר קדשנו במצותיו הן בחי' שעשועים עצמיים כו' ובזאת הכוונה דברכה של המצוה נמשך ובא לידי גילוי עונג העליון, וזהו העוסק בתורה לשמה לשם התורה פי' שממשיך בחי' השעשועים העצמיים שבתורה לידי גילוי בדבר הלכה וע"כ נאמר על התורה דרכיה דרכי נעם וגו' במשלי סי' ג' י"ז, פי' נועם הוא מתיקות ונועם ה' הוא בחי' עונג העליון העצמי בחי' כי עמך מקור חיים (ועיין בפרדס ערך נעם ובזח"ג פ' שלח לך דקס"א ע"ב ע"פ ועתה יגדל נא כח אד' פי' נעם ה' הוא ענין כח אד' הכח הנמשך מע"ק סתימא דכל סתימין כו' ע"ש ועמ"ש בד"ה ועתה יגדל נא. ועיין במא"א אות נו"ן סעיף י"ג)<br />
<br />
והתורה נק' דרך שבה דרכי נתיבות והילוך המשכות נועם ה' מההעלם לידי גילוי, עד"מ הדרך שבה הולכים ממקום למקום כו', ופי' דרכי ל' רבים. הנה הפרדס ערך דרכים פי' שהם חג"ת והן בחי' תורה ועבודה וגמילות חסדים שהן כללות התורה. וע"ז ארז"ל האשה נקנית בשלשה דרכים, האשה היא כנס"י. בכסף זהו גמ"ח. ובשטר זהו אותיות התורה. ובביאה זהו ענין עבודה שהוא קרבנות קירוב ויחוד המדרגות כו'. ועכשיו תפלה היא במקום קרבנות ח"י ברכאן דצלותא כנגד ח"י חוליות השדרה שדרך הם נמשך השפע מהמוח כו', אך דרך פרט כל מצוה היא בחי' דרךלהמשכת נועם הוי'. פי' נועם הוי' שבחי' נועם ותענוג עליון נמשך ע"י צמצום היו"ד והתפשטות הה"א והמשכה שזהו ענין שם הוי' וכנ"ל בענין ביו"ד נברא העוה"ב כו'. והיינו ע"י כל מצוה. וביאור הדבר הנה יש לבאר עוד פי' כי עמך מקור חיים פי' עמך אינו מהותו ועצמותו ממש כ"א בחי' שמו ית' הנק' אור א"ס שהוא בחי' עמך כלול ובטל בך כאור השמש הכלול תוך עצם השמש כמ"ש בס' ש"ב ח"ב פ"ג. ובחי' זו נק' מקור חיים היינו מקור התענוגים וכנודע שעתיק הוא מקור התענוגים והוא בחי' אור א"ס וכמ"ש במ"א. ופי' מקור התענוגים שאינו כמו התענוג למטה שהוא נמשך מדבר שחוץ ממנו. כמו ממאכל ערב או מהשגת דבר חכמה. מה שאין כן למעלה הרי אין שום דבר חוץ ממנו יתברך כלל וא"כ התענוג עליון אינו כ"א ע"ד שמציאותו מעצמותו הרי אין דוגמתו כלל בתענוגים שבעולם ואינן מערך וסוג שלו כלל לכן בחי' זהו גבוה למעלה מעלה אפילו מחכמה עילאה כי גם בחכמה יש הרכבת ב' בחי' החכמה והתענוג שיש בהחכמה. א"כ אין תענוג זה שבחכמה ערך כלל לעצם התענוג שהוא פשוט בתכלית הפשיטות. וביאור הדברים היינו כי אנו רואים עד"מ למטה שהתענוג מתפשט באריכות ורוחב יותר מכל הכחות שבנפש היינו שבכל הדברים התכלית והמכוון הוא מה שמתענג ושמח מזה ולהפך ונגד זה הוא ענין צער ויסורים ח"ו שהם הפך התענוג. וא"כ זהו ענין טוב ורע שהתענוג הוא נק' טוב וחיות כענין להחיות בהם נפש כל חי דהפי' לפיקוח ותענוג כמבואר בא"ח בהל' ברכות והרי שבחי' תענוג זה נק' ג"כ חיות ממש. ועד"ז הוא כל עמל האדם כמו העוסק במו"מ כדי להרויח ולהתעשר לפי שתענוג שלו הוא מזה ויש מי שמייגע א"ע בחכמה לפי שמזה הוא התענוג שלו כו', וגם אנו רואים שיש מיני תענוגים רבים לאין קץ כמו דרך כלל יש תענוג בחוש הטעם באכילת מאכל ערב המתוק לחיך, וגם בזה יש כמה וכמה מטעמים ומשקאות מינים ממינים שונים ויש תענוג בחוש הריח והוא מין תענוג אחר מהתענוג שבחוש הטעם, וכן יש תענוג בדבור שמתענג מצחות הלשון הגיון ומליצה ודקדוק או אפילו ממילתא דבדיחותא או משאר דבורים שחפץ לדבר ואפילו דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים עי"ז יוצא הדאגה והצער הרי על כרחן שמתענג מדבור זה ועי"ז נדחה הצער שהוא הפך התענוג, וכן יש תענוג בשמיעה קול נאה זמרא דפומא או כלי זמר ערב וכה"ג וכן בראיה יש תענוגים רבים וכ"ש בתענוג שבשכל ובמדות כו', והנה כל תענוגי עוה"ז הם רק ממה שנפל בשבה"כ והוא פסולת ממש לגבי תענוג העליון וכנודע מענין יהי רקיע כו' מבדיל בין מים למים ולכן אין ערוך כלל וכלל כל תענוגי עוה"ז אלף שנה לגבי התענוג שעה א' בג"ע התחתון מה שהנשמות נהנין מזיו השכינה וכמארז"ל יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז דהיינו אפי' חיה בעוה"ז אלף שנה בתענוג גדול וכל טוב אין זה נחשב אפי' נגד שעה אחת של הקורת רוח שבעוה"ב לפי שהוא תענוג באופן אחר ומעלה עליונה לאין קץ על מהות התענוג היותר חשוב שבעוה"ז וכמו שאנו רואים למטה בתענוגי עוה"ז שהתענוג שבשכל עד"מ הוא מהות תענוג אחר לגמרי מהתענוג שבחוש הטעם. וכעד"ז התענוג שבראייה כו' הרי יש בבחי' התענוג כמה אופנים שונים זמ"ז לגמרי. עד"ז מובן שהתענוג אפי' בג"ע התחתון הוא מהות תענוג באופן אחר מה שאין ערוך אליו כלל כל עניני התענוגים שבעוה"ז. ולכן ארז"ל גבי אלישע אחר מוטב דלדייניה וליתי לעלמא דאתי אשר כדאי כל יסורי גיהנם כל י"ב חדש מה שאש שלנו אחד מששים באש של גיהנם בשביל שיקבל העונג גם בג"ע התחתון, אבל ג"ע העליון הוא תענוג עליון למעלה מעלה מג"ע התחתון עד שיש נהר דינור המפסיק ביניהם שצריך לטבול בו כדי לשכוח התענוג שבג"ע התחתון בבואו לג"ע העליון כדי שלא יבלבלנו שם עמ"ש מזה בת"א בד"ה מראיהם ומעשיהם, ועד"ז יש עליות לאין קץ כו' יהללוך סלה והכל הוא רק בהתפשטות הארה משמו ית' וזהו ענין סלה שהוא מורה על התגלות הארה מעתיק המלובש בבינה ע' בפרדס בעה"כ ערך סלה ובזהר פ' ויקרא דף ך' ע"א ובמק"מ שם והיינו כי מקור כל התענוגים הוא בחי' אורו וזיוו ית' וזהו ענין נהנים מזיו השכינה והיינו כי כל התענוגים הנ"ל הם התלבשות הארת התענוג בחו"ב שמזה נמשך בג"ע איזה הארה וגילוי והארת התענוג הנמשך בחו"ב נמשך מבחי' אור א"ס ב"ה הוא בחי' שמו ית' שהוא מקור התענוגים היינו עצם התענוג שלא כענין התענוג מדבר שחוץ ממנו וכנ"ל, כ"א שבחי' אור א"ס הוא עצמו תענוג א"ס ממש. וזהו כי עמך מקור חיים פי' מקור חיים ממש של כל העולמות וגם ע"ד פי' להחיות בהן נפש כל חי דהיינו בחי' תענוג כנ"ל שהמקור לכ"ז הוא בחי' הנק' כי עמך היינו שמו ית'. אבל מהותו ועצמותו ית' אין שייך בו לומר כלל שהוא מקור להשפעת החיים והתענוג שבע"ס ובעולמות כ"א מקור זה הוא מבחי' כי עמך כו'. ג והנה המצות הם רצון העליון והנה הרצון הוא עדיין בבחי' מעלת ומדריגת חיצוניות שלהם. וכמ"ש וראית את אחורי ופני לא יראו. אבל פנימיותן ועיקרן הוא הוא עונג העליון ב"ה שהוא פנימית הרצון כידוע וע"ז נאמר אחור וקדם צרתני ועד"מ מבשרי אחזה שהתענוג הוא עיקר המכוון והרצון הולך אחר התענוג שמחמת שיש נחת רוח ותענוג לפניו לכך הוא רוצה וחפץ בכך. ולכן נק' הרצון בחינת אחוריים ובחי' חיצונית לגבי העונג העליון ב"ה המלובש בו וע"ז נאמר וראית את אחורי ופני לא יראו שאין פנימית העונג מתגלה כ"א בחי' הרצון בלבד כמו שאינו נראה ונגלה באדם לזולתו רק בחי' רצון בלבד שמגלה לו רצונו להיות כך וכך. אבל פנימית העונג המלובש בו והמכוון מזה איזה עונג ונחת רוח לפניו מזה לא ניתן להתוודע ולהגלות ועונג זה הוא המלובש במצות שהן רצונו ית'. וזהו אשר קדשנו במצותיו אשר מלשון באשרי כי אשרוני שהוא לשון הילול ושבח והוא על עוצם ריבוי התענוג שיש בז ה כדי להלל ולשבח מאד ובבחי' זו נאמר באשר וטובל בשמן רגלו שבחי' רגלו בלבד היא מלובשת בבחי' שמן הוא בחי' ח"ע כו'. והנה ההפרש שבין בחי' אחוריים לבחי' פנים מבשרי אחזה שבעורף אין בו התחלקות אברים שעור א' מכסה את כולו. משא"כ בבחי' פנים נראה ונגלה ציור התחלקות האברים עינים לראות אזנים לשמוע כו' ותענוג שבבחי' ראיה היא בחי' אחרת משמיעה כו', כך הוא למעלה כביכול שבחי' רצון העליון ב"ה נק' בחי' אחוריים ואין בו שום התחלקות ולכך הרצון המלובש במצות כולל כל המצות בשוה שכולן הן בחי' רצונו ית' והרי זה שבח א' לכולן אלא שהוא שבח גדול מאד כנ"ל שהרצון עליון הוא למעלה מהחכמה כו' ולכן נקרא העונג והשמחה הנמשך מזה בשם זמירות כמו זמר שמנגנים ניגון א' היפה מאד הרבה פעמים כנ"ל. אבל העונג העליון ב"ה המלובש במצות יש לכל מצוה תענוג פרטי כי העונג הוא פנימי' המכוון המלובש ברצון ואין פנימית המכוון המלובש ברצון מצוה זו מלובש ברצון מצוה אחרת כי לכל מצוה יש כוונה אחרת כנודע וכמו עד"מ בפנים הרי התענוג שבראיה המלובש בעינים אינו דומה כלל לתענוג שבשמיעה שבאזנים וכן תענוג שבטעמים חיך אוכל יטעם כו' כל מין תענוג הוא מהות אחר. כך בחינת עונג העליון הנמשך ומתגלה ע"י המצות בציצית תענוג מיוחד ומשונה מהתענוג שבמצוה אחרת וכן בתפילין כו' ובכל המצות. ולא כמו מעלת הרצון שהוא מדרגה אחת לכולן. ונמצא שהמצות הן פרטיות המשכות העונג כמו עד"מ תענוג שבראיה ותענוג שבשמיעה כו' ושרשן ומקורן היא בחי' מקור התענוגים מה שלמעלה מבחי' תענוג פרטי כו' ועמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה וכל העם רואים את הקולות. וזהו שהמצות נקראים דרכי נועם שהם דרכים פרטיים הנמשכים ממקור התענוגים הנק' נעם ה'. ועי' בבה"ז פ' וישלח ע"פ כי ישרים דרכי הוי'. וזהו שנקראו כל המצות מעשיות ארחות הוי' פי' כמו אורח ושביל שהולכין בה ממקום למקום וכמ"כ ע"י המצוה נעשה אורח ודרך להמשכת שם הוי' ע"י צמצום והתפשטות כו' מבחי' העלם ענג העליון לידי גילוי כנ"ל, וזהו שנקרא בדרך כלל כל המצות בשם דרך וכמ"ש ושמרו דרך ה' לעשות צדקה כו' וזהו ג"כ פי' נעם ה' כמו פי' דרך הוי' כו' כנ"ל, אך מה שנזכר צדקה בפרט ידוע לפי שהיא כוללת כל המצות מפני שכללו' כל ענין המצות הן רמ"ח המשכות מן ההעלם והיינו טפ"ט כו' עד ה"ח המגדילים והצדקה הוא ענין המשכת החסד כו' וכמו ימינו של אדם שאחריה נמשך כל הגוף כו':<br />
<br />
'''ד''' והנה כתיב ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות בחריש ובקציר תשבות בפ' תשא (ל"ד כ"א), ולכאורה אינו מובן למה נזכר חריש וקציר דוקא. אך הענין דפי' ששת ימים תעבוד קאי על עבודת הש"י כמ"ש בפ' והיה אם שמוע ולעבדו בכל לבבכם כו' ויש בזה חרישה וזריעה וקצירה וכמ"ש זרעו לכם לצדקה. אור זרוע לצדיק. ועמ"ש מזה ע"פ הבאים ישרש יעקב וע"פ כי תבואו אל הארץ כו' ושבתה הארץ. ובד"ה האזינו השמים ובד"ה ושאבתם מים בששון כי הנה ידוע דל"ט מלאכות חורש וזורע כו' כמו שיש למטה כמ"כ יש למעלה כמו עד"מ הזורע שמצמיח פירות תבואתו בתוס' ברכה כו' כמ"כ למעלה בחי' המשכות העונג העליון שיבא לידי גילוי שאינו אלא על ידי מצוה כנ"ל ונקרא בשם מלאכה להיותה בחי' ירידה וצמצום כנ"ל כמו המלאכה שהוא התפשטות ירידת החיות בפועל ידיו כו' כמ"ש במ"א. אך תועלת ותקנה מכוין במלאכת עבודתו להיות תוס' ברכה כו'. כמ"כ למעלה התועלת מן עבודת הצדקה היא להביא תוס' ברכה מן ההעלם העונג העליון כענין ברוך אתה ה' כו' כידוע. וזהו הברכות של המצות מעשיות ברוך אשר קדשנו במצותיו כו' וזהו פי' לעבדו כו'. והיינו ג"כ פי' ששת ימים תעשה מעשיך לחרוש ולזרוע כו'. הן כל מעשה המצות שבימות החול שמעוררים המשכות עונג העליון כו'. אבל ביום השביעי תשבות כי בו שבת מכל מלאכתו, והענין הוא דבימות החול הגם שע"י המצות מעשיות נתעורר העלם ענג העליון לבא לידי גלוי אור בג"ע כו' מ"מ עדיין לא בא ממש לידי גילוי עד השבת אלא הוא מוכן ועומד לבא לידי גילוי ועדיין הוא בהעלם, אבל בשבת כתיב וקראת לשבת עונג שבא העונג העליון לידי גילוי ממש שהרי מה שהנשמות נהנין כו' הוא בשבת דוקא כמ"ש והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר כמ"ש בספר הבהיר שיש עמוד כו', והוא מפני שבשבת בא הענג העליון לידי גילוי כנ"ל, ואמנם אין כל חדש בגלוי זה שמתגלה בשבת שהרי כבר הוכן בחול אלא שלא ירד למטה עדיין ואדרבה כל מה שיש בחינת גילוי עונג בשבת אינו אלא ממה שנתעורר למעלה ע"י המצות שעשה בחול ולא יותר כנ"ל וז"ש מי שטרח בע"ש דוקא יאכל בשבת כו'. וזהו וביום השביעי תשבות במה שטרח בעבודה בחול הרי הוא בא לידי גילוי בשבת וא"כ אין צריך לעבודה בשבת ע"ד* העבודה שבחול שהיא בבחי' חרישה להיות לב נשבר ונדכא ובבחי' אתכפיא. אלא בשבת העבודה הוא בבחינת התענגות על ה' ע"י אתהפכא חשוכא לנהורא והיינו שהעבודה בחול הוא ההמשכה בהעלם ובשבת נמשך מההעלם אל הגילוי וזהו וקראת לשבת עונג כו'. וזהו הטעם שאומרים בשבת קדשנו במצותיך דרך בקשה בלבד שיבא לידי גילוי מאשר כבר הוכן ועומד כו'. אבל בחול אומרים אשר קדשנו לשעבר דהיינו בבחי' העלם עדיין כנ"ל. וזהו הטעם עצמו שאומרים במצותיך לנוכח בשבת מפני שבא לידי גילוי ובחול לפי שהוא בהעלם עדיין אומרים במצותיו דרך נסתר כו'. וזהו שארז"ל שקולה שבת כנגד כל המצות כולן כי ע"י המצות שעושין נשאר האור בהעלם עדיין והמשכתו בגילוי זהו ע"י שבת כו' (ואפ"ל דוגמא לדבר ע"ד משארז"ל רפ"ו דברכות אשר פ' והיה אם שמוע נק' עדיין אין עושים רצונו של מקום שלכן נאמר בה ואספת דגנך כו' ע"ש והרי נאמר בה אם שמוע תשמעו אל מצותי. אלא צ"ל משום שהאור הנמשך ע"י המצות נשאר בהעלם והסתר בבחי' מקיף אבל להיות עושים רצונו של מקום היינו כשנמשך ומאיר מבחי' סוכ"ע ומקיף בבחינת ממכ"ע וא"פ שמתייחדים האור מקיף עם האור פנימי ולכן נק' עושים רצונו של מקום שממשיך האור בבחינת שרש המקום שהוא בחי' מלכותך מלכות כל עולמים כו' וכמ"ש בבינוני' ח"ב פ"ז וכמ"ש ברוך כבוד הוי' ממקומו כו' שזהו תכלית הכוונה להיות דירה בתחתונים. ועמ"ש סד"ה שובה ישראל עד. ועד"ז בחי' שבת לגבי ששת ימי המעשה שבימי החול האור הנמשך ע"י המצותמאיר בבחי' מקיף עדיין ואינו נמשך בבחי' גילוי במקור דבי"ע אלא בשבת כו'. ולכן ארז"ל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ויוהכ"פ לבד מהוצאות שבת ויו"ט כי שבת ויו"ט זהו כמו בחי' בזמן שישראל עושין רצונו של מקום שאזי מלאכתן נעשית כו'):<br />
<br />
'''ה''' והנה ידוע בכל התחברות עליון ותחתון צריך שיהיה מי שמחבר אותם כנ"ל, וגם כאן אחר אשר יש עליון ותחתון דהיינו בחינת עונג העליון העצמי ובחינת גלוי לתחתונים המקבלים ונהנין מזיו כו' צריך שיהי' מי שמחבר ויביא את העלם העונג העליון להתחבר לתחתונים בבחי' הגילוי כו' והמחבר הוא בחי' תפלה. דהנה ידוע שהתפלה נק' סולם כמ"ש בזהר ע"פ סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וכו' וע"ד הסולם הנה יש בו מדריגות הרבה והוא ע"י השליבות שבו כידוע ודרך כלל הנה ד' עולמות יש אבי"ע כידוע והן דוגמת ד' שליבות בסולם להיות שהן זה למעלה מזה ועולים ממדריגה למדריגה מעשי' ליציר' כנ"ל, וידוע דהתפלה נחלק דרך כלל לד' מדרגות האלו דאבי"ע להיות כי התפלה הוא ענין עליות ע"י מס"נ אליך ה' נפשי אשא כו' ודרך כלל ד' עליות הן נגד ד' העולמות מעשייה ליצירה וכנ"ל. והרי זה כמשל הסולם שיש בו ד' שליבות כו'. והנה בסולם נאמר וראשו מגיע השמימה כו' פי' להורות שהסולם הוא בחי' הממוצע והמחבר את העליון עם התחתון שהרי כמו שעולין בו מלמטה למעלה כמ"כ יורדין בו מלמעלה למטה נמצא שע"י הסולם יוכל העליון לירד להתחתון והתחתון יוכל לעלות אל העליון וא"כ הרי הסולם הוא המחבר את העליון עם התחתון כו'. וזהו וראשו מגיע השמימה פי' עד"מ הקורה הנעוצה מקרקע לגג שעי"ז הוא המחבר הגג עם הקרקע, כמ"כ הסולם מפני שראשו מגיע השמימה ונעוץ בארץ ע"כ הוא המחבר השמים עם הארץ כו' (ועיין מענין והנה סולם בזח"א ויצא ד' קמ"ט ע"ב ובפי' הרמ"ז שם ח"י חוליות השדרה, ועמ"ש מענין ח"י חוליות השדרה שהן כנגד ח"י ברכאן דצלותא בד"ה לא הביט און ביעקב ובד"ה יביאו לבוש מלכות גבי רוכב על כרוב קל שלו ושאט בח"י אלף עולמות ועיין במא"א אות סמ"ך סכ"ח מענין סולם). והנמשל יובן בתפלה שהוא כדוגמת הסולם להיות שהוא עליה והסתלקות במס"נ כו', אמנם היא הנותנת שתקרא התפלה בשם ממוצע המחבר שיביא אור ירידת השפע מלמעלה למטה ג"כ ע"י התפלה כמו הסולם שיורדין בו מלמעלה למטה ג"כ ועמ"ש מזה בד"ה יונתי בחגוי הסלע ובד'"ה ויקהל משה. וזהו הטעם שהתפלה נק' עטרה כמו ענין קושר כתרים לקונו מתפלתן של ישראל כו' וכמ"ש בעטרה שעטרה לו אמו זו התפלה שעושה בחי' עטרה למעלה והנה העטרה היא נתונה על הראש למעלה הימנו ועשויה מאבנים טובות ומרגליות כידוע. והנמשל יובן למעלה שמבחי' בירורים דרפ"ח ניצוצין כו' שעולין ע"י מס"נ שבתפלה נעשה למעלה בחי' כתר ועטרה על בחי' הראש והמוחין כו' להיותכי הוא נק' סולם והסולם ראשו מגיע השמימה ומחבר בחי' הראש עם הסוף והוא בחי' הכתר והעטרה שבשמימה שהסולם מגיע לשם ועושה עטרה וכתר כו' (ועמ"ש מזה בד"ה מזוזה מימין ובזח"א וישלח קס"ט. זח"ג כי תצא דרע"ח ע"א). ולהיות כן שהתפלה הוא המחבר להעלות התחתון אל העליון ולהביא את העליון לתחתון, ויש בה ב' הענינים ההעלאה מלמטה למעלה שבה ועל ידה מתעלה מעשה המצות שנעשו בדברים גשמיי' שנפל שם התענוג עליון בשבה"כ להיות מתעלים בבחי' מ"ן בבחי' באר מים חיים וכמ"ש במ"א ע"פ אז ישיר ישראל כו' עלי באר כו' ובה ועל ידה נמשך ג"כ המשכת התענוג עליון בבחי' מ"ד מלמעלה למטה. וע"כ ארז"ל אלמלא שמרו בנ"י ב' שבתות כהלכתן כו' פי' כהלכתן עד"מ ההליכה בסולם הנ"ל שיש בו ההליכה מלמטה למעלה ומלמעלה למטה וזהו כהלכתן בבחי' עלי' ממטה למעלה לעורר בחי' עונג העליון למעלה ע"י עבודה ומעשה המצות כנ"ל, והב' מלמעלה למטה שיבא העליון לתחתון הוא בחי' גילוי עונג העליון למטה כו' מיד היו נגאלין מפני זה שהתפלה הוא המחבר להביא התחתון לעליון ועליון לתחתון והוא הנק' מייחד יחודים וכמ"ש בס' המקובלים. (וזהו משארז"ל כל עיסקא דשבתא כפול כו' שני כבשים כו' זכור ושמור כו' כי שמור לנוק' הוא העלי' מלמטה למעלה וזכור לדכורא הוא ענין ההמשכה מלמעלה למטה וכמ"ש בד"ה זכור את יום השבת לקדשו. והיינו שזהו ענין ב' שבתות כהלכתן שיש בכל שבת תחלה ההליכה מלמטה למעלה ואח"כ ההמשכה מלמעלה למטה כו' ולכן כל עיסקא דשבתא כפול והיינו שלפי ערך ההעלאה מלמטה למעלה באתעדל"ת בכל ששת ימי המעשה בבחי' לעבדה ולשמרה כו' כך הוא אח"כ הגילוי מההעלם וההמשכה מלמעלה למטה בשבת כו'). וזהו עד יעבור עמך ה' עד יעבור כו' פי' ב' העברות הללו הא' מלמטה למעלה בבחי' מס"נ בעליות והסתלקות כנ"ל ואז יעברו למעלה משם הוי' הנגלה בג"ע ע"י צמצום לבד כנ"ל כי מעוררים בחי' עונג העליון העצמי הנק' מקור כל התענוגים כו' וכנ"ל והעברה השנית הוא מלמעלה למטה דהיינו ששם הוי' יורד ונמשך מן ההעלם עונג העליון לידי גילוי ואז שם הוי' עובר על ישראל כי הירידה בהיפך בחי' העלי' כו'. וזהו ראו כי ה' נתן לכם השבת כו' כי הנה מבואר למעלה דמי שטרח בע"ש דוקא יאכל בשבת כו' והיינו שאין בחי' גילוי עונג העליון בשבת רק לפ"ע מה שהוכן בחי' עונג העליון שבהעלם ע"י מצות מעשיות שעשו בחול כנ"ל. וזהו שנאמר במן את אשר תאפו אפו וכנ"ל שהחול מכין לשבת ואין מכינים בשבת כלום כי אין עונג השבת בא מצד עצם רק ממה שכבר מוכן בחול ע"י עשיית המצות כי הן הן הבאים לידי גילוי העלם עונג העליון ולא דבר זולתם כלל וא"כ מאין יהיה העונג בשבת וע"כ הוא נותן להם ביום הששי לחם יומים כו'. ועיין מזה בזח"ג פ' בהר דק"י ע"ב, וזהו ראו כי ה' נותן לכם לכם דייקא דהיינו לפי אופן טורח העבודה שלכם בחול כן הוא נותן לכם את השבת בבחי' גילוי העונג העליון כנ"ל וא"כ השבת כולו ברשותכם להוסיף או לגרוע ממנו דהיינו כפי ערך עבודתכם במעשה המצות בחול וכמ"ש למעלה בענין דרכיה דרכי נועם כו' וזהו נתן לכם כו' וע' ברבות בא פט"ו ע"פ החדש הזה לכם. אל יצא איש ממקומו. עיין מזה בזח"ב בשלח ס"ג סע"ב ויקהל ר"ז א' והוא כענין הנז"ל בפי' עושין רצונו של מקום כו' ועמ"ש מזה בד"ה כי על כבוד בפי' ברוך כבוד הוי' ממקומו ועמ"ש בפי' ברוך המקום בד"ה בשברי לכם מטה לחם:<br />
<br />
'''ו''' ולבאר הדברים קצת הנה ענין ב' פעמים עד יעבור כו' הנה ידוע דבאמת לאו דאית לך צדק ידיעא כו' ושיהיה התהוות המדות מאור א"ס הוא רק ע"י תורה ומצות בהעלאת מ"ן מבירורי רפ"ח נצוצין שבמצות מעשיות כמו אתרוג ותפילין מדברים הגשמיים כו' ורמ"ח פקודין נעשים רמ"ח אברין למלכא פי' רמ"ח כלים למדות דאצילות כמבואר בע"ח דט' פעמים ט' עולה פ"א ובכל א' ג' בחי' ראש תוך סוף עולה רמ"ג וה"ח המגדילים רמ"ח כו' וכמבואר במ"א ולכך נק' התורה והמצות בשם דרך הוי' להיות שהן הדרך להמשכות שם הוי' בכל מדה וספי' כו' וזהו עד יעבור עמך ה' שע"י תורה ומצות שלהם עוברים למעלה מעלה מבחי' שם הוי' עד שממשיכים שם הוי' כו' ועד יעבור הב' הוא מלמעלה למטה ששם הוי' עובר עליהם ומגביה אותם כענין ארון נושאיו נשא וכמבואר במ"א. ושרש ענין התפלה שהוא כמו הסולם וכו'. הנה ידוע בחי' סדר ההשתלשלות הנה בחי' נה"י שבעליון נעשים מוחין לתחתון כמו נה"י דאו"א מוחין לז"א ונה"י דז"א מוחין לנוק' כו' וזהו שרש ענין מלך עוזר שהוא בבחי' נה"י בלבד כו' וכ"ז הסדר לא נפיק לעולם מפני דאו"א זווגייהו תדיר בשביל המשכת מוחין כו' אמנם אין נמשך מזה התענוג התדירי מוחין חדשים לגמרי רק לחדש את הישנות כמ"ש בע"ח אבל התפלה הנק' סולם כנ"ל הוא הממשיך תוספת אורות ובחי' מוחין החדשים לגמרי וזהו בעטרה שעטרה לו אמו כו' ויובן זה עד"מ מבחי' הלידה שאנו רואים שיש בלידה תוס' מוחין חדשים כי הנה המוח שבראש הגם שיורד הטפה ממנו נשאר המוח כמקדם ולא נחסר מאומה א"כ צ"ל שטפה זו חדשה היא מאשר נתוסף בהמוחין והוא דוקא אשר מוליד דבר חדש כולד הנוצר מן הטפה כו' וכמ"כ בזמן הלידה ממש שהאשה תלד הולד הנה האשה יושבת על המשבר והולד נוצר מרחמה שהוא נחשב מעצמות גופה ואין הולד יוצא מבחי' נה"י שהן הרגלים כפי סדר ההשתלשלות דנה"י דעליון נעשה מוחין לתחתון כו' א"כ מזה הוראה שבשעת הלידה יש התחדשות מוחין חדשים אשר עדיין לא היו כלל ע"כ א"א שיבואו מבחי' נה"י כי המשכות מוחין חדשים א"א ע"פ סדר ההשתלשלות אלא למעלה מעלה מסדר ההשתלשלות לפי שהוא מחודש מעיקרו ובסדר ההשתלשלות אין כל חדש כו' ויובן מזה דגם למעלה כן הוא דבחי' זווג תדירי דאו"א שמהם סדר ההשתלשלות כידוע אין כל חדש בהמשכות מוחין חדשים לגמרי כו' ע"כ בא הסדר מבחי' נה"י דעליון לתחתון כו' אבל התפלה שראשו מגיע השמימה הנה היא הגורמת בחי' זיווג כמו בבחי' כח המוליד שבטפת דכורא שהוא למעלה מבחי' סדר ההשתלשלות וממשיך מוחין חדשים לגמרי כמבואר בפע"ח שבכל כוונת היחודים שבתפלה הוא לעורר הטפה דדכורא כו' והוא מבחי' המ"ן ג"כ דבירורי רפ"ח כו' כי הדם הוא הנפש ומהמאכל נעשה הטפה במוחין דנוק' בבחי' תוס' דהיינו חדשים לגמרי כו' והן הן העטרות והכתרים ש נעשו מן התפלות כמ"ש למעלה בעטרה שעטרה לו אמו כו'. ובזה יובן ג"כ ענין מלך עומד ואגוסטוס יושב הנזכר ברבות בשלח פכ"כ כי הנה בחי' מלך עומד זהו כשנמשך ע"פ סדר ההשתלשלות שהוא ע"פ זיווג תדירי שאין כל חדש כו' בא ההשתלשלות מבחי' נה"י כנ"ל אבל אגוסטוס יושב זהו כשנמשך מלמעלה מסדר ההשתלשלות כמו קי"ס שהוא בחי' לידה דבעתיקא תליא והיינו שבבחי' לידה לא בא השפע מבחי' נה"י אדרבה הירכיים מצטננים כו' כ"א מבחי' חג"ת כו'. והנה עד"מ הקטן אינו מוליד מפני שאין לו כלי המוח בשלימות א"כ אנו רואים שגם בחי' כח המוליד שממשיך מוחין חדשים תלוי בכלי המוח שאם אין המוח בשלימות לא יוליד ועד"ז שאר תיקון כל האברים שאם אינו בבחי' שלם בכל אבריו לא יוכל להוליד וכדומה והנמשל מובן למעלה דהגם שהתפלה היא המשכת מוחין חדשים בבחי' כח המוליד כנ"ל עכ"ז אם אין כלי המוח וכלי האברים שלמים בכל כחם א"א להמשיך מוחין חדשים בתפלה לבד והענין הוא דעל ידי תורה ומצות נעשה בנין כל הגוף ברמ"ח אברים דמלכא כנ"ל ואח"כ יוכל להיות המשכת אורות ומוחין חדשים על ידי התפלה והעיקר במצות ת"ת שהוא בחי' המוחין עצמן כו' וכ"ז ממשיכים ישראל בתורה ובמצות כנ"ל. והנה בכל ששת ימי המעשה נבנה בנין הגוף שהוא כל האורות והכלים ברמ"ח אברים ע"י תורה ומצות שעושין כנ"ל אבל עדיין נשאר האור באצילות בלבד ולא בא לידי גילוי והגם שעל ידי התפלה שבחול נמשך גם כן מוחין ואורות חדשים לגמרי כנ"ל אבל הכל בבחינת האצילות בלבד ולא בא לידי גילוי ממש ולכן אומרים אשר קדשנו במצותיו שעדיין היה בהעלם במוחין עד"מ התעוררות הטפה במוח עדיין כו' אבל בשבת עיקר הזווג לחדש ממש היינו שמתגלה למטה ממש וזהו וקראת לשבת עונג כו' וכמ"ש אז תתענג על הויה למטה בבחי' גילוי ממש וע"כ אומר במצותיך לנוכח כו' ועיקר ההפרש בין חול לשבת שבחול כתיב בעטרה שעטרה לו אמו מבחי' אימא עילאה שהוא בבחי' או"ח למעלה ואינו יורד ובא למטה כנ"ל בענין ההפרש שבין חכמה לבינה כו' אבל בשבת בחינת אבא שיורד מלמעלה למטה בבחי' או"י וכמ"ש מקראי קדש בחינת ההמשכה מלמעלה למטה כו' וכמ"ש במ"א:</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=18575שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד2025-07-27T17:48:59Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{בה}} {{חממה}} בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:49, 29 במאי 2025 (IDT)<br />
<br />
==דף משתמש==<br />
{{כתוב על עצמך}} בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:48, 1 ביוני 2025 (IDT)<br />
:תוכל להצביע לי בבחירות? [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 14:11, 20 ביוני 2025 (IDT)<br />
מה הכוונה? [[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ([[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]]) 14:02, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
== הפניות למראי מקומות ==<br />
<br />
ראיתי שבמראי מקומות אתה מפנה לשם הספר (כדוגמת "לקו"ת מסעי" – אתה מפנה ל"[[לקוטי תורה]] מסעי"), אבל:<br />
# ההפניה הנכונה צריכה להיות למיקום הספציפי ("[[לקוטי תורה/מסעי]]").<br />
# יש להפנות '''רק''' לספרים המופיעים כבר באתר (אפשר גם לדפים שאינם קיימים, אבל חייב שיהיה את דף הספר), רשימת הספרים מופיעה ב[[חב"דטקסט:אולם דיונים#מראי מקומות]].<br />
בהצלחה, • ש. א. – מפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 19:20, כ"ח בתמוז, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(24 ביולי למניינם)</font>''<br />
<br />
תודה רבה</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=18192משתמש:אַ גרויסע חסיד/מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה2025-07-24T14:49:12Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{עריכה}}{{ספר המאמרים מלוקט}}<br />
== בס"ד. שבת פרשת מטות ומסעי ה'תשי"ג. ==<br />
<br />
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים גו' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם גו' ואלה מסעיהם למוצאיהם. וידוע הדיוקים<ref>ראה [[לקוטי תורה|לקו"ת]] מסעי (פח, ג. צא, א)</ref> שבזה, שאומר אלה מסעי שהוא לשון רבים ומסיים אשר יצאו מארץ מצרים אשר מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה הראשונה. גם אינו מובן, אומרו ויכתוב משה שהרי כל התורה כולה כתבה משה רבינו ומה משמיענו בזה, גם מהו הכפל דמוצאיהם למסעיהם ומסעיהם למוציאהם, והפך הסדר מרישא לסיפא. ובכללות הדברים צריך להבין מה נוגע הסיפור והידיעה דסדר המסעות. ואף דבשביל דור ההוא מפרש במדרש<ref>במדבר רבה פכ"ג ג. תנחומא שם הובא בפרש"י.</ref> משל למלך ובנו שהלכו כו' כשחזרו היו מונים כל המסעות והמאורעות שבהם, אבל הרי התורה היא נצחית, ועל כרחך אשר סיפור זה נוגע בכל הזמנים ובכל המקומות. ולהבין כל זה צריך להקדים תחלה ביאור בקשת כנסת ישראל זכור הוי' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתינו. ופירש הבעל שם טוב<ref>[[ספר המאמרים אידיש|ס' המאמרים אידיש]] ע' ריב.</ref> געדענק גט וואס עס איז געווארען פון אונזער מ"ה שבנשמה קוק זיך צו און מאך אונז זעענדיק אונזער אייגענע שאנדע. דזהו בקשת כנסת ישראל מהקדוש ברוך הוא, וכמו כן יש בקשת זכירה מהקדוש ברוך הוא לישראל, וכדאיתא בזוהר ריש בקשת בחוקותי על פסוק זה שהבקשה מלמעלה... [כנ"ל בפנים הקונטרס עמוד ג' שורה שניה - עד גמירא].<br />
<br />
וזהו מה שנאמר ואלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, דהנה כל הגליות<ref>ראה בראשית רבה פט"ז, ה.</ref> נקראו מצרים, מצרים לשון מיצר וגבול,ועד שבאים <ref>ראה בכ"ז [[לקוטי תורה|לקו"ת]] מסעי שם,.ד"ה ואלה מסעי ב[[ספר המאמרים תרכ"ז]].</ref> לירדן ירחו, ירחוה לשון ריח, עבודה שלמעלה מטעם ודעת, הרי זה עדיין בבחינת מיצר וגבול, ןבגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו יתגלה בחינה זו, וכדכתיב עליו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, מקיפים שלמעלה מחכמה ובינה, ועד שבאין לזה הוא ענין המסעות. והעבודה שבהמסעות היינו בירידת הנשמה והתלבשותה במיצר הגוף בכלל, ובפרט בזמן המצרים ההעלמות וההסתרים שבהגליות הנה הנתינת כח על זה הוא מבחינת מוצאיהם, לשון וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, שרש ועצם הנשמה, מ"ה שבנשמה, ועל ידיד המשכה ממוצאיהם למסעיהם, שנעשה על ידי זה בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל, ויכתוב משה, נתגלה בחינת מ"ה גם בהנשמה שבגוף ועל ידי זה עובד עבודתו. והעבודה היא הנסיעה וההעלאה ממטה למעלה, מסעיהם למוצאיהם. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, המסעות של דור המדבר במדבר העמים, כי מה שיש יכולת לאדם להמשיך מ"ה שבנשמה בגילוי ולהתגבר על גופו ונפשו הבהמית, ובפרט בזמן הגלות ודרא דעקבתא דמשיחא, חשך כפול ומכופל, זמן הניסיונות וכו' כנ"ל, הוא על ידי מעשה אבות שהכניעו מקור הקליפות על ידי שנסעו וחנו במדבר העמים נחש שרף ועקרב, ויהי בנסוע גו' ויאמר משה גו' ויפוצו אויביך ויפוצו משנאיך גו', לכן גם הענפים יהיו נכנעים אחר כך על ידי האדם במשך כל הדורות, על ידי אשר יכתוב משה שבכל אחד ואחד את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם. והיינו על דרך כלל ופרט, עד אשר יבואו לירדן ירחו, מורח ודאין בעבודתו בפרט ואחר כך לגאולה הכללית ביאת משיח צדקנו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, בגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו.<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
<references /><br />
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]]</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=18191משתמש:אַ גרויסע חסיד/מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה2025-07-24T14:48:38Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{עריכה}}{{ספר המאמרים מלוקט}}<br />
== בס"ד. שבת פרשת מטות ומסעי ה'תשי"ג. ==<br />
<br />
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים גו' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם גו' ואלה מסעיהם למוצאיהם. וידוע הדיוקים<ref>ראה לקו"ת מסעי (פח, ג. צא, א)</ref> שבזה, שאומר אלה מסעי שהוא לשון רבים ומסיים אשר יצאו מארץ מצרים אשר מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה הראשונה. גם אינו מובן, אומרו ויכתוב משה שהרי כל התורה כולה כתבה משה רבינו ומה משמיענו בזה, גם מהו הכפל דמוצאיהם למסעיהם ומסעיהם למוציאהם, והפך הסדר מרישא לסיפא. ובכללות הדברים צריך להבין מה נוגע הסיפור והידיעה דסדר המסעות. ואף דבשביל דור ההוא מפרש במדרש<ref>במדבר רבה פכ"ג ג. תנחומא שם הובא בפרש"י.</ref> משל למלך ובנו שהלכו כו' כשחזרו היו מונים כל המסעות והמאורעות שבהם, אבל הרי התורה היא נצחית, ועל כרחך אשר סיפור זה נוגע בכל הזמנים ובכל המקומות. ולהבין כל זה צריך להקדים תחלה ביאור בקשת כנסת ישראל זכור הוי' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתינו. ופירש הבעל שם טוב<ref>[[ספר המאמרים אידיש|ס' המאמרים אידיש]] ע' ריב.</ref> געדענק גט וואס עס איז געווארען פון אונזער מ"ה שבנשמה קוק זיך צו און מאך אונז זעענדיק אונזער אייגענע שאנדע. דזהו בקשת כנסת ישראל מהקדוש ברוך הוא, וכמו כן יש בקשת זכירה מהקדוש ברוך הוא לישראל, וכדאיתא בזוהר ריש בקשת בחוקותי על פסוק זה שהבקשה מלמעלה... [כנ"ל בפנים הקונטרס עמוד ג' שורה שניה - עד גמירא].<br />
<br />
וזהו מה שנאמר ואלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, דהנה כל הגליות<ref>ראה בראשית רבה פט"ז, ה.</ref> נקראו מצרים, מצרים לשון מיצר וגבול,ועד שבאים <ref>ראה בכ"ז [[לקוטי תורה|לקו"ת]] מסעי שם,.ד"ה ואלה מסעי ב[[ספר המאמרים תרכ"ז]].</ref> לירדן ירחו, ירחוה לשון ריח, עבודה שלמעלה מטעם ודעת, הרי זה עדיין בבחינת מיצר וגבול, ןבגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו יתגלה בחינה זו, וכדכתיב עליו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, מקיפים שלמעלה מחכמה ובינה, ועד שבאין לזה הוא ענין המסעות. והעבודה שבהמסעות היינו בירידת הנשמה והתלבשותה במיצר הגוף בכלל, ובפרט בזמן המצרים ההעלמות וההסתרים שבהגליות הנה הנתינת כח על זה הוא מבחינת מוצאיהם, לשון וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, שרש ועצם הנשמה, מ"ה שבנשמה, ועל ידיד המשכה ממוצאיהם למסעיהם, שנעשה על ידי זה בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל, ויכתוב משה, נתגלה בחינת מ"ה גם בהנשמה שבגוף ועל ידי זה עובד עבודתו. והעבודה היא הנסיעה וההעלאה ממטה למעלה, מסעיהם למוצאיהם. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, המסעות של דור המדבר במדבר העמים, כי מה שיש יכולת לאדם להמשיך מ"ה שבנשמה בגילוי ולהתגבר על גופו ונפשו הבהמית, ובפרט בזמן הגלות ודרא דעקבתא דמשיחא, חשך כפול ומכופל, זמן הניסיונות וכו' כנ"ל, הוא על ידי מעשה אבות שהכניעו מקור הקליפות על ידי שנסעו וחנו במדבר העמים נחש שרף ועקרב, ויהי בנסוע גו' ויאמר משה גו' ויפוצו אויביך ויפוצו משנאיך גו', לכן גם הענפים יהיו נכנעים אחר כך על ידי האדם במשך כל הדורות, על ידי אשר יכתוב משה שבכל אחד ואחד את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם. והיינו על דרך כלל ופרט, עד אשר יבואו לירדן ירחו, מורח ודאין בעבודתו בפרט ואחר כך לגאולה הכללית ביאת משיח צדקנו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, בגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו.<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
<references /><br />
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]]</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=17745משתמש:אַ גרויסע חסיד/מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה2025-07-22T12:14:12Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br />
<br />
== בס"ד. שבת פרשת מטות ומסעי ה'תשי"ג. ==<br />
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים גו' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם גו' ואלה מסעיהם למוצאיהם. וידוע הדיוקים<ref>ראה לקו"ת מסעי (פח, ג. צא, א)</ref> שבזה, שאומר אלה מסעי שהוא לשון רבים ומסיים אשר יצאו מארץ מצרים אשר מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה הראשונה. גם אינו מובן, אומרו ויכתוב משה שהרי כל התורה כולה כתבה משה רבינו ומה משמיענו בזה, גם מהו הכפל דמוצאיהם למסעיהם ומסעיהם למוציאהם, והפך הסדר מרישא לסיפא. ובכללות הדברים צריך להבין מה נוגע הסיפור והידיעה דסדר המסעות. ואף דבשביל דור ההוא מפרש במדרש<ref>במדבר רבה פכ"ג ג. תנחומא שם הובא בפרש"י.</ref> משל למלך ובנו שהלכו כו' כשחזרו היו מונים כל המסעות והמאורעות שבהם, אבל הרי התורה היא נצחית, ועל כרחך אשר סיפור זה נוגע בכל הזמנים ובכל המקומות. ולהבין כל זה צריך להקדים תחלה ביאור בקשת כנסת ישראל זכור הוי' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתינו. ופירש הבעל שם טוב<ref>ס' המאמרים אידיש ע' ריב.</ref> געדענק גט וואס עס איז געווארען פון אונזער מ"ה שבנשמה קוק זיך צו און מאך אונז זעענדיק אונזער אייגענע שאנדע. דזהו בקשת כנסת ישראל מהקדוש ברוך הוא, וכמו כן יש בקשת זכירה מהקדוש ברוך הוא לישראל, וכדאיתא בזוהר ריש בקשת בחוקותי על פסוק זה שהבקשה מלמעלה... [כנ"ל בפנים הקונטרס עמוד ג' שורה שניה - עד גמירא].<br />
<br />
וזהו מה שנאמר ואלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, דהנה כל הגליות<ref>ראה בראשית רבה פט"ז, ה.</ref> נקראו מצרים, מצרים לשון מיצר וגבול,ועד שבאים <ref>ראה בכ"ז לקו"ת מסעי שם,.ד"ה ואלה מסעי בספר המאמרים תרכ"ז.</ref> לירדן ירחו, ירחוה לשון ריח, עבודה שלמעלה מטעם ודעת, הרי זה עדיין בבחינת מיצר וגבול, ןבגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו יתגלה בחינה זו, וכדכתיב עליו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, מקיפים שלמעלה מחכמה ובינה, ועד שבאין לזה הוא ענין המסעות. והעבודה שבהמסעות היינו בירידת הנשמה והתלבשותה במיצר הגוף בכלל, ובפרט בזמן המצרים ההעלמות וההסתרים שבהגליות הנה הנתינת כח על זה הוא מבחינת מוצאיהם, לשון וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, שרש ועצם הנשמה, מ"ה שבנשמה, ועל ידיד המשכה ממוצאיהם למסעיהם, שנעשה על ידי זה בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל, ויכתוב משה, נתגלה בחינת מ"ה גם בהנשמה שבגוף ועל ידי זה עובד עבודתו. והעבודה היא הנסיעה וההעלאה ממטה למעלה, מסעיהם למוצאיהם. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, המסעות של דור המדבר במדבר העמים, כי מה שיש יכולת לאדם להמשיך מ"ה שבנשמה בגילוי ולהתגבר על גופו ונפשו הבהמית, ובפרט בזמן הגלות ודרא דעקבתא דמשיחא, חשך כפול ומכופל, זמן הניסיונות וכו' כנ"ל, הוא על ידי מעשה אבות שהכניעו מקור הקליפות על ידי שנסעו וחנו במדבר העמים נחש שרף ועקרב, ויהי בנסוע גו' ויאמר משה גו' ויפוצו אויביך ויפוצו משנאיך גו', לכן גם הענפים יהיו נכנעים אחר כך על ידי האדם במשך כל הדורות, על ידי אשר יכתוב משה שבכל אחד ואחד את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם. והיינו על דרך כלל ופרט, עד אשר יבואו לירדן ירחו, מורח ודאין בעבודתו בפרט ואחר כך לגאולה הכללית ביאת משיח צדקנו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, בגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו.<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
<references /><br />
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]]</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=17744משתמש:אַ גרויסע חסיד2025-07-22T12:13:15Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - התגלות היום}}<br />
{{תבנית:משתמש - מצפה לגאולה}}}}נרשמתי ל[[:he:חב"דטקסט|חב"דטקסט]] בב' סיוון התשפ"ה<br />
<br />
===== דפים שיצרתי: =====<br />
[[ספר הזכרונות פרק ס']]<br />
<br />
[[מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה]]<br />
<br />
===== תבניות תניא יומי =====<br />
חודש סיוון<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח סיון|תבנית:תניא יומי/י"ח סיוון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג סיוון|תבנית:תניא יומי/כ"ג סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד סיון]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה סיון]]<br />
<br />
חודש תמוז<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/א' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ב' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ג' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ד' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ה' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ו' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ז' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ח' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/ט"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/י"ט תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ' תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"א תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ב תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ג תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ד תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ה תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ו תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ז תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ח תמוז]]<br />
<br />
[[תבנית:תניא יומי/כ"ט תמוז]]<blockquote>'''"אנו רוצים משיח עכשיו"'''<br />
<br />
'''"מיר ווילן משיח איצט"'''<br />
<br />
'''"ווי וונט משיח נאו"'''</blockquote><br />
{| class="wikitable sortable mw-collapsible" style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="1"<br />
|- valign="top"<br />
|<br />
{{עמוד ראשי/תיבה<br />
|שם={{יישור טקסט|מרכז|[[היום יום]]}}<br />
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]<br />
|רוחב=34<br />
|צבע=כחול<br />
|id=mp-tfp<br />
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]<br />
|תוכן={{עמוד ראשי/היום יום}}<br />
}}<br />
<br />
|}</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=17737משתמש:אַ גרויסע חסיד/מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה2025-07-22T12:02:43Z<p>אַ גרויסע חסיד: </p>
<hr />
<div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br />
<br />
== בס"ד. שבת פרשת מטות ומסעי ה'תשי"ג. ==<br />
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים גו' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם גו' ואלה מסעיהם למוצאיהם. וידוע הדיוקים<ref>ראה לקו"ת מסעי (פח, ג. צא, א)</ref> שבזה, שאומר אלה מסעי שהוא לשון רבים ומסיים אשר יצאו מארץ מצרים אשר מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה הראשונה. גם אינו מובן, אומרו ויכתוב משה שהרי כל התורה כולה כתבה משה רבינו ומה משמיענו בזה, גם מהו הכפל דמוצאיהם למסעיהם ומסעיהם למוציאהם, והפך הסדר מרישא לסיפא. ובכללות הדברים צריך להבין מה נוגע הסיפור והידיעה דסדר המסעות. ואף דבשביל דור ההוא מפרש במדרש<ref>במדבר רבה פכ"ג ג. תנחומא שם הובא בפרש"י.</ref> משל למלך ובנו שהלכו כו' כשחזרו היו מונים כל המסעות והמאורעות שבהם, אבל הרי התורה היא נצחית, ועל כרחך אשר סיפור זה נוגע בכל הזמנים ובכל המקומות. ולהבין כל זה צריך להקדים תחלה ביאור בקשת כנסת ישראל זכור הוי' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתינו. ופירש הבעל שם טוב<ref>ס' המאמרים אידיש ע' ריב.</ref> געדענק גט וואס עס איז געווארען פון אונזער מ"ה שבנשמה קוק זיך צו און מאך אונז זעענדיק אונזער אייגענע שאנדע. דזהו בקשת כנסת ישראל מהקדוש ברוך הוא, וכמו כן יש בקשת זכירה מהקדוש ברוך הוא לישראל, וכדאיתא בזוהר ריש בקשת בחוקותי על פסוק זה שהבקשה מלמעלה... [כנ"ל בפנים הקונטרס עמוד ג' שורה שניה - עד גמירא].<br />
<br />
וזהו מה שנאמר ואלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, דהנה כל הגליות<ref>ראה בראשית רבה פט"ז, ה.</ref> נקראו מצרים, מצרים לשון מיצר וגבול,ועד שבאים <ref>ראה בכ"ז לקו"ת מסעי שם,.ד"ה ואלה מסעי בספר המאמרים תרכ"ז.</ref> לירדן ירחו, ירחוה לשון ריח, עבודה שלמעלה מטעם ודעת, הרי זה עדיין בבחינת מיצר וגבול, ןבגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו יתגלה בחינה זו, וכדכתיב עליו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, מקיפים שלמעלה מחכמה ובינה, ועד שבאין לזה הוא ענין המסעות. והעבודה שבהמסעות היינו בירידת הנשמה והתלבשותה במיצר הגוף בכלל, ובפרט בזמן המצרים ההעלמות וההסתרים שבהגליות הנה הנתינת כח על זה הוא מבחינת מוצאיהם, לשון וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, שרש ועצם הנשמה, מ"ה שבנשמה, ועל ידיד המשכה ממוצאיהם למסעיהם, שנעשה על ידי זה בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל, ויכתוב משה, נתגלה בחינת מ"ה גם בהנשמה שבגוף ועל ידי זה עובד עבודתו. והעבודה היא הנסיעה וההעלאה ממטה למעלה, מסעיהם למוצאיהם. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, המסעות של דור המדבר במדבר העמים, כי מה שיש יכולת לאדם להמשיך מ"ה שבנשמה בגילוי ולהתגבר על גופו ונפשו הבהמית, ובפרט בזמן הגלות ודרא דעקבתא דמשיחא, חשך כפול ומכופל, זמן הניסיונות וכו' כנ"ל, הוא על ידי מעשה אבות שהכניעו מקור הקליפות על ידי שנסעו וחנו במדבר העמים נחש שרף ועקרב, ויהי בנסוע גו' ויאמר משה גו' ויפוצו אויביך ויפוצו משנאיך גו', לכן גם הענפים יהיו נכנעים אחר כך על ידי האדם במשך כל הדורות, על ידי אשר יכתוב משה שבכל אחד ואחד את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם. והיינו על דרך כלל ופרט, עד אשר יבואו לירדן ירחו, מורח ודאין בעבודתו בפרט ואחר כך לגאולה הכללית ביאת משיח צדקנו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, בגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו.<br />
<br />
== הערות שוליים ==</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D6%B7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=17736משתמש:אַ גרויסע חסיד/מאמר אלה מסעי תשי"ג - מוגה2025-07-22T12:01:50Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "{{ספר המאמרים מלוקט}} == בס"ד. שבת פרשת מטות ומסעי ה'תשי"ג. == אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים גו' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם גו' ואלה מסעיהם למוצאיהם. וידוע הדיוקים<ref>ראה לקו"ת מסעי (פח, ג. צא, א)</ref> שבזה, שאומר אלה מסעי שהוא לשון רבים ומסיים אשר יצאו מא..."</p>
<hr />
<div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br />
<br />
== בס"ד. שבת פרשת מטות ומסעי ה'תשי"ג. ==<br />
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים גו' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם גו' ואלה מסעיהם למוצאיהם. וידוע הדיוקים<ref>ראה לקו"ת מסעי (פח, ג. צא, א)</ref> שבזה, שאומר אלה מסעי שהוא לשון רבים ומסיים אשר יצאו מארץ מצרים אשר מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה הראשונה. גם אינו מובן, אומרו ויכתוב משה שהרי כל התורה כולה כתבה משה רבינו ומה משמיענו בזה, גם מהו הכפל דמוצאיהם למסעיהם ומסעיהם למוציאהם, והפך הסדר מרישא לסיפא. ובכללות הדברים צריך להבין מה נוגע הסיפור והידיעה דסדר המסעות. ואף דבשביל דור ההוא מפרש במדרש<ref>במדבר רבה פכ"ג ג. תנחומא שם הובא בפרש"י.</ref> משל למלך ובנו שהלכו כו' כשחזרו היו מונים כל המסעות והמאורעות שבהם, אבל הרי התורה היא נצחית, ועל כרחך אשר סיפור זה נוגע בכל הזמנים ובכל המקומות. ולהבין כל זה צריך להקדים תחלה ביאור בקשת כנסת ישראל זכור הוי' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתינו. ופירש הבעל שם טוב<ref>ס' המאמרים אידיש ע' ריב.</ref> געדענק גט וואס עס איז געווארען פון אונזער מ"ה שבנשמה קוק זיך צו און מאך אונז זעענדיק אונזער אייגענע שאנדע. דזהו בקשת כנסת ישראל מהקדוש ברוך הוא, וכמו כן יש בקשת זכירה מהקדוש ברוך הוא לישראל, וכדאיתא בזוהר ריש בקשת בחוקותי על פסוק זה שהבקשה מלמעלה... [כנ"ל בפנים הקונטרס עמוד ג' שורה שניה - עד גמירא].<br />
<br />
וזהו מה שנאמר ואלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, דהנה כל הגליות<ref>ראה בראשית רבה פט"ז, ה.</ref> נקראו מצרים, מצרים לשון מיצר וגבול,ועד שבאים <ref>ראה בכ"ז לקו"ת מסעי שם,.ד"ה ואלה מסעי בספר המאמרים תרכ"ז.</ref> לירדן ירחו, ירחוה לשון ריח, עבודה שלמעלה מטעם ודעת, הרי זה עדיין בבחינת מיצר וגבול, ןבגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו יתגלה בחינה זו, וכדכתיב עליו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, מקיפים שלמעלה מחכמה ובינה, ועד שבאין לזה הוא ענין המסעות. והעבודה שבהמסעות היינו בירידת הנשמה והתלבשותה במיצר הגוף בכלל, ובפרט בזמן המצרים ההעלמות וההסתרים שבהגליות הנה הנתינת כח על זה הוא מבחינת מוצאיהם, לשון וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, שרש ועצם הנשמה, מ"ה שבנשמה, ועל ידיד המשכה ממוצאיהם למסעיהם, שנעשה על ידי זה בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל, ויכתוב משה, נתגלה בחינת מ"ה גם בהנשמה שבגוף ועל ידי זה עובד עבודתו. והעבודה היא הנסיעה וההעלאה ממטה למעלה, מסעיהם למוצאיהם. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, המסעות של דור המדבר במדבר העמים, כי מה שיש יכולת לאדם להמשיך מ"ה שבנשמה בגילוי ולהתגבר על גופו ונפשו הבהמית, ובפרט בזמן הגלות ודרא דעקבתא דמשיחא, חשך כפול ומכופל, זמן הניסיונות וכו' כנ"ל, הוא על ידי מעשה אבות שהכניעו מקור הקליפות על ידי שנסעו וחנו במדבר העמים נחש שרף ועקרב, ויהי בנסוע גו' ויאמר משה גו' ויפוצו אויביך ויפוצו משנאיך גו', לכן גם הענפים יהיו נכנעים אחר כך על ידי האדם במשך כל הדורות, על ידי אשר יכתוב משה שבכל אחד ואחד את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם. והיינו על דרך כלל ופרט, עד אשר יבואו לירדן ירחו, מורח ודאין בעבודתו בפרט ואחר כך לגאולה הכללית ביאת משיח צדקנו אשר לא למשמע אוניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כי אם והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, בגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו.</div>אַ גרויסע חסידhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%99%22%D7%92_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=13765תבנית:תניא יומי/י"ג תמוז2025-07-10T11:12:26Z<p>אַ גרויסע חסיד: יצירת דף עם התוכן "'''אגרת התשובה פרק ד''' ואולם כל הנ"ל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה' אחר התשובה כמ"ש לעיל מהגמ' פ"ק דזבחים דעולה דורון היא לאחר שריצה הפרקליט וכו'. אמנם התחלת מצות התשובה ועיקרה לשוב עד ה' באמת ובלב שלם. ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור. בהקדים מ"ש בזוה"ק בביאור מל..."</p>
<hr />
<div>'''אגרת התשובה פרק ד'''<br />
<br />
ואולם כל הנ"ל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה' אחר התשובה כמ"ש לעיל מהגמ' פ"ק דזבחים דעולה דורון היא לאחר שריצה הפרקליט וכו'. אמנם התחלת מצות התשובה ועיקרה לשוב עד ה' באמת ובלב שלם. ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור. בהקדים מ"ש בזוה"ק בביאור מלת תשובה ע"ד הסוד. תשוב ה'. ה' תתאה תשובה תתאה. ה' עילאה תשובה עילאה. וגם מ"ש בזוה"ק בקצת מקומות שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא ז"ל. והוא דבר תמוה מאד שאין לך דבר עומד בפני התשובה ואפי' ע"ז וג"ע וכו'. ופי' בר"ח שכונת הזהר שאין מועלת תשובה תתאה כ"א תשובה עילאה וכו'. הנה להבין זאת מעט מזעיר צריך להקדים מה שמבואר מהכתוב ומדברי רז"ל ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבי' עלי' כרת הי' מת ממש קודם חמשים שנה. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור הנביא בירמי' (ולפעמי' גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן) והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות והאריכו ימיהם (ושניהם) [ושנותיהם] בנעימים.</div>אַ גרויסע חסיד