חב"דטקסט - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:ש. א.

2025-07-14T22:33:14Z

חלוקת קונטרסים: /* חתימה */ פסקה חדשה

{{בה}} שלום לך. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 20:49, 4 ביולי 2024 (IDT)
==יישר כח גדול==
על כל עריכותיך המועילות באתרינו שגורמות נחת רוח עצומה לרבי מלך המשיח שליט"א. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 14:32, 21 ביולי 2024 (IDT)

==כוכב המייסדים==
{{עיטור|תמונה=עיטור לחיים.png|כותרת=ישר כח עצום!|סיבה=ברצוני להודות לך על תרומותיך הנכבדות המהווים את הקמת מיזם חב"דטקסט, המשך בהשקעתך המדהימה, תודה רבה!|חתימה=. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:36, י"ד בטבת, ה'תשפ"ה)}}
==איך נהיית פתאום מפעיל??==
לא היה בחירות עדיין. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 18:38, 11 במאי 2025 (IDT)

== הערה על הערה ==
אנא הקפד לכתוב הערות שלויים בדפים ככה <nowiki>"{{הערה|תוכן הערה}}"</nowiki> ולא <nowiki>"<ref/>תוכן הערה<ref>"</nowiki>. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:46, 27 במרץ 2025 (IST)

במקום להוסיף לדפים בלי הערות [[תבנית:עריכה]] הכנתי [[תבנית:טיפול בהערות שוליים]]. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:45, 30 במרץ 2025 (IDT)
:[[משתמש:מ. רובין]] מיותר לגמרי... --[[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 23:18, 30 במרץ 2025 (IDT)

==בקשה==
אם תוכל לליצור את הדף: [[מדיה ויקי:Newarticletext]]

ואם אתה יודע איך לעבוד עם [[מיוחד:החלפת טקסט]] אז תחליף "ערכים" ב"דפים" בכל המרחבים חוץ מ[[תבנית:משנה תורה]].

בעוד מספר ימים חב"דטקסט צריכה לעלות לאינטרנט לכן אני מבקש ממך את זה. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:11, 15 במאי 2025 (IDT)
==מה נשמע?==
אשמח להתמנות למנטר באתר מכיון שיש לי ניסיון רב מאתר חבדפדיה. אוכל להתמנות? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 20:47, 19 במאי 2025 (IDT)

=={{תב|עמוד ראשי/ספר מומלץ}}==
כדאי להשלים את הפרויקט אחרת עדיף למחוק לגמרי מהעמוד הראשי. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:29, 8 ביולי 2025 (IDT)
:{{א|מ. רובין}} בשביל להוסיף ספר – יש להשלים אותו. הפרוייקט הזה יקח קצת זמן, אבל בסוף הכל יתמלא. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 13:01, 9 ביולי 2025 (IDT)
::{{לייק}}. ובנוסף אבקש ממך שלא להפעיל הגנה על ערכים. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:58, 9 ביולי 2025 (IDT)
:::{{א|מ. רובין}} דפים גמורים לא צריכים להיות פתוחים. אך כיון שיכול להיות אי אלו טעויות – אני מפעיל הגנה לרמת 'משתמש ותיק' [למעט דפים עם תוכן למפעילי מערכת או קטגוריות וכיו"ב, שאינם בעלי תוכן שיכול להיות בו טעויות]. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 19:11, 9 ביולי 2025 (IDT)

== תניא ==

ראיתי שהחזרת את הערכים של התניא לערכים כמו בחב"דפדיה. אך מאחר שבחב"דטקסט יש להביא טקסטים ללא סיכומים והקדמות כדאי להוריד את כל המיותר ולהחזיר את התבנית הקודמת שהייתה. יש מעלה בתבנית מסודרת שלאחר מכן ניתן לשנות בקלות את כל הערכים בשינוי מקום אחד ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ז בתמוז ה'תשפ"ה • 18:20, 13 ביולי 2025 (IDT)
:{{א|חלוקת קונטרסים}} לענ"ד, בכלל לא צריך את כל הביאורים וכו', אנח נו אמורים רק להביא את הטקסט כמו שהוא, ללא ביאורים שאינם כתובים בספרים. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 18:45, 13 ביולי 2025 (IDT)
::נכון, בדיוק כמו שכתבתי. לכן נא להחזיר את הערכים עם התבנית. בהם יש רק את הטקסט ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ח בתמוז ה'תשפ"ה • 21:51, 14 ביולי 2025 (IDT)
:::ראה את הערך [[לקוטי אמרים פרק א']], כנ"ל צריך להיות בכל הפרקים. וראה את ההעברה של התבנית של הפרק. אגב, כדאי לכתוב כפי שכתוב בתניא "לקוטי" ולא "ליקוטי" ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ח בתמוז ה'תשפ"ה • 22:01, 14 ביולי 2025 (IDT)
::::{{א|חלוקת קונטרסים}} אני עסוק בענינים אחרים. כדאי שתעשה זאת [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 22:03, 14 ביולי 2025 (IDT)
:::::בנוסף, שמתי לב ששינית את כל השמות של ההקדמה וההסכמה של התניא מלקוטי אמרים לתניא. ההקדמות הם ללקוטי אמרים ולכן נראה לי יותר נכון להשאיר את זה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ח בתמוז ה'תשפ"ה • 22:06, 14 ביולי 2025 (IDT)

== שאלה ==

האם להוסיף בלקו"ש גם את החלק המתורגם?
[[משתמש:חסיד אמיתי|[[חסיד אמיתי]] - יחי המלך המשיח!]] ([[שיחת משתמש:חסיד אמיתי|שיחה]]) 18:12, 14 ביולי 2025 (IDT) י"ח תמוז ה'תשפ"ה.
:{{א|חסיד אמיתי}} זה צריך להיות בדף נפרד (כיון שישנם כמה תרגומים שונים). אבל בינתיים '''אין לעשות זאת''', כיון שצריך אישור מ[[:קטגוריה:מכון לוי יצחק|מכון לוי יצחק]], והם '''מאוד קנאים''' לפירסום התרגום שלהם. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 18:14, 14 ביולי 2025 (IDT)

== חתימה ==

שים בבקשה קישור לדף שיחה שלך בחתימה, כנהוג, לתועלת שאר המשתמשים ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ט בתמוז ה'תשפ"ה • 01:33, 15 ביולי 2025 (IDT)

תבנית:פרק תניא

2025-07-14T21:49:37Z

חלוקת קונטרסים:

<includeonly>{{פרק תניא/ניווט}}[[he:ליקוטי אמרים - פרק {{מילה אחרונה|{{שם הערך}}}}]]
{| div style="width:100%;" align="center"
| {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|[[{{{קודם|{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}} {{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}} {{גימטריה - מספר לאות|{{#חשב:{{#בחר:{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|{{גימטריה - מאות למספר (עברי)|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}-1}}}}}}}|►►]]}}{{רווח|10}}'''{{גודל|6|{{#בחר:{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|שער היחוד והאמונה={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}|#ברירת מחדל={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}}}{{רווח|10}}'''[[{{{אחרי|{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}} {{#בחר:{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|לקוטי אמרים|שער היחוד והאמונה|אגרת התשובה|קונטרס אחרון=פרק|אגרת הקודש=סימן}} {{גימטריה - מספר לאות|{{#חשב:{{#בחר:{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|{{גימטריה - מאות למספר (עברי)|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}+1}}}}}}}|◄◄]]}}

<div style="width: 90%; align: center; margin: auto; padding: 25px; border: 1px solid #bbb">
=={{#בחר:{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|לקוטי אמרים|אגרת התשובה|קונטרס אחרון=פרק {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|אגרת הקודש=סימן {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|שער היחוד והאמונה={{#בחר:{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}|חינוך קטן=חינוך קטן|#ברירת מחדל=פרק {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|#ברירת מחדל={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}==
{{יישור טקסט|שני הצדדים|{{גודל|3|{{תבנית:ספר התניא/{{שם הדף}}}}}}}}
{{תניא/קישורים חיצוניים}}
{{#תנאי:{{{הערות|}}}|{{הערות שוליים}}}}</div>
|}{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה:תניא – {{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}{{!}}{{אם מכיל אחד מ|דף השער,הסכמה,הקדמת המלקט,חינוך|{{שם הדף}}|*|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}]]|ללא קטגוריה={{{ללא קטגוריה|}}}}}</includeonly><noinclude>
תבנית לפרקי התניא.
;הפרמטרים לשימוש:
* קודם = <שם פרק> (ברירת מחדל הפרק שלפני)
* אחרי = <שם פרק> (ברירת מחדל הפרק שאחרי)
* הערות = כן (ברירת מחדל ללא)

[[קטגוריה:תבניות ניווט]]
[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|*]]
</noinclude>

שיחת תבנית:תניא/קישורים חיצוניים

2025-07-14T21:41:57Z

חלוקת קונטרסים:

{{א|חלוקת קונטרסים}} הקישור לא אמור להיות בצד. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:24, 14 ביולי 2025 (IDT)
:זה ענין של עיצוב. בויקיטקסט הם שמים למעלה ולדעתי זה באמת יותר יפה. כי בצד זה נראה שמועך את הטקסט ימינה. אבל בכיף אפשר לפתוח דיון בנושא באולם באם דעתך שונה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ט בתמוז ה'תשפ"ה • 00:41, 15 ביולי 2025 (IDT)

שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים

2025-07-14T19:15:19Z

חלוקת קונטרסים: /* החלפת ל{{הערה| */

{{בה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:18, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד)
:תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"א בסיוון ה'תשפ"ד • 21:38, 27 ביוני 2024 (IDT)

==חב"דטקסט:ברוכים הבאים==
למה מחקת את הדף: [[חב"דטקסט:ברוכים הבאים]]? [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה]] 21:36, 27 ביוני 2024 (IDT)
:כפי שכתבתי בתקציר, שמת הפניה מהערך לעצמו, וגם מה שכן התכוונת ליצור לא נערך כלל אחרי העתקה מחב"דפדיה והוא כבר נמצא ב[[עזרה:ברוכים הבאים]] בצורה ערוכה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"א בסיוון ה'תשפ"ד • 21:38, 27 ביוני 2024 (IDT)
::בכל אופן סידרתי את הסיבה לשמה ככל הנראה פתחת את הדף. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"א בסיוון ה'תשפ"ד • 21:46, 27 ביוני 2024 (IDT)

==<nowiki>החלפת <ref> ל{{הערה|</nowiki>==
תוכל לעזור לי עם זה?. זכור לי שאתה גם נתקעת בזה בחב"דפדיה איזה קוד החלפת בסוף? בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:29, 13 ביולי 2025 (IDT)
:ראה [https://chabadpedia.co.il/index.php/חב%22דפדיה:בוט/בוט_החלפות/רשימת_החלפות_נוכחית כאן] בהחלפות 40-43 ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ח בתמוז ה'תשפ"ה • 22:10, 14 ביולי 2025 (IDT)
::40-41 - ביטוי רגולרי. 42-43 - החלפה רגילה. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ח בתמוז ה'תשפ"ה • 22:15, 14 ביולי 2025 (IDT)

שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים

2025-07-14T19:10:47Z

חלוקת קונטרסים: /* החלפת ל{{הערה| */

שיחת משתמש:ש. א.

2025-07-14T19:06:28Z

חלוקת קונטרסים: /* תניא */

לקוטי אמרים פרק ב

2025-07-14T19:04:42Z

חלוקת קונטרסים: החלפת הדף בתוכן "{{פרק תניא}}"

תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ב

2025-07-14T19:04:30Z

חלוקת קונטרסים: חלוקת קונטרסים העביר את הדף תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ב' לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ב' בלי להשאיר הפניה

'''פרק ב ונפש''' השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש כמו שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים ואתה נפחת בי וכמו שנאמר בזוהר "מאן דנפח מתוכיה נפח" פירוש מתוכיותו ומפנימיותו שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח:

כך על דרך משל נשמות ישראל עלו במחשבה כדכתיב בני בכורי ישראל בנים אתם לה' אלהיכם פירוש כמו שהבן נמשך ממוח האב כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעא אלא הוא וחכמתו אחד וכמו שכתב הרמב"ם* {{תניא הגהה|והודו לו חכמי הקבלה כמו שכתוב בפרדס מהרמ"ק וגם לפי קבלת האר"י ז"ל יציבא מילתא בסוד התלבשות אור אין סוף ברוך הוא על ידי צמצומים רבים בכלים דחב"ד דאצילות אך לא למעלה מהאצילות וכמו שכתוב במקום אחר שאין סוף ברוך הוא מרומם ומתנשא רוממות אין קץ למעלה מעלה ממהות ובחינת חב"ד עד שמהות ובחינת חב"ד נחשבת כעשייה גופניית אצלו יתברך כמו שכתוב "כולם בחכמה עשית":}}שהוא המדע והוא היודע כו' ודבר זה אין ביכולת האדם להבינו על בוריו כו' כדכתיב החקר אלוה תמצא וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו' ואף שיש רבבות מיני חלוקי מדרגות בנשמות גבוה על גבוה לאין קץ כמו גודל מעלת נשמות האבות ומשה רבינו ע"ה על נשמות דורותינו אלה דעקבי משיחא שהם בחינת עקביים ממש לגבי המוח והראש וכן בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארצות וכן נפשות לגבי נפשות כי כל נפש כלולה מנפש רוח ונשמה מכל מקום שרש כל הנפש רוח ונשמה כולם מראש כל המדריגות עד סוף כל דרגין המלובש בגוף עמי הארץ וקל שבקלים נמשך ממוח העליון שהיא חכמה עילאה כביכול כמשל הבן הנמשך ממוח האב שאפילו צפרני רגליו נתהוו מטפה זו ממש על ידי שהייתה תשעה חדשים בבטן האם וירדה ממדרגה למדרגה להשתנות ולהתהוות ממנה צפרנים ועם כל זה עודנה קשורה ומיוחדת ביחוד נפלא ועצום במהותה ועצמותה הראשון שהיתה טפת מוח האב וגם עכשיו בבן יניקת הצפרנים וחיותם נמשכת מהמוח שבראש כדאיתא בגמ' [נדה שם] לובן שממנו גידים ועצמות וצפרנים [וכמו שכתוב בעץ חיים שער החשמל בסוד לבושים של אדם הראשון בגן עדן שהיו צפרנים מבחינת מוח תבונה] וככה ממש כביכול בשרש כל הנפש רוח ונשמה של כללות ישראל למעלה בירידתו ממדרגה למדרגה על ידי השתלשלות העולמות אצילות בריאה יצירה עשייה מחכמתו יתברך כדכתיב כולם בחכמה עשית נתהוו ממנו נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ופחותי הערך ועם כל זה עודינה קשורות ומיוחדות ביחוד נפלא ועצום במהותן ועצמותן הראשון שהיא המשכת חכמה עילאה כי יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם:

ובזה יובן מאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ולדבקה בו שכל הדבק בתלמידי חכמים מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם שבחכמה עילאה שהוא יתברך וחכמתו אחד והוא המדע כו' [והפושעים ומורדים בתלמידי חכמים יניקת נפש רוח ונשמה שלהם מבחינת אחוריים של נפש רוח ונשמת תלמידי חכמים] ומה שכתוב בזהר ובזהר חדש שהעיקר תלוי שיקדש עצמו בשעת תשמיש דווקא משאין כן בני עמי הארץ כו' היינו משום שאין לך נפש רוח ונשמה שאין לה לבוש מנפש דעצמות אביו ואמו וכל המצות שעושה הכל על ידי אותו הלבוש כו' ואפילו השפע שנותנים לו מן השמים הכל על ידי לבוש זה ואם יקדש את עצמו ימשיך לבוש קדוש לנשמת בנו ואפילו היא נשמה גדולה צריכה לקידוש אביו כו' אבל הנשמה עצמה הנה לפעמים נשמת אדם גבוה לאין קץ בא להיות בנו של אדם נבזה ושפל כו' כמו שכתב האר"י ז"ל כל זה בליקוטי תורה פ' וירא ובטעמי מצות פ' בראשית:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude>

שיחת משתמש:ש. א.

2025-07-14T19:01:49Z

חלוקת קונטרסים: /* תניא */

{{בה}} שלום לך. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 20:49, 4 ביולי 2024 (IDT)
==יישר כח גדול==
על כל עריכותיך המועילות באתרינו שגורמות נחת רוח עצומה לרבי מלך המשיח שליט"א. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 14:32, 21 ביולי 2024 (IDT)

==כוכב המייסדים==
{{עיטור|תמונה=עיטור לחיים.png|כותרת=ישר כח עצום!|סיבה=ברצוני להודות לך על תרומותיך הנכבדות המהווים את הקמת מיזם חב"דטקסט, המשך בהשקעתך המדהימה, תודה רבה!|חתימה=. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:36, י"ד בטבת, ה'תשפ"ה)}}
==איך נהיית פתאום מפעיל??==
לא היה בחירות עדיין. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 18:38, 11 במאי 2025 (IDT)

== הערה על הערה ==
אנא הקפד לכתוב הערות שלויים בדפים ככה <nowiki>"{{הערה|תוכן הערה}}"</nowiki> ולא <nowiki>"<ref/>תוכן הערה<ref>"</nowiki>. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:46, 27 במרץ 2025 (IST)

במקום להוסיף לדפים בלי הערות [[תבנית:עריכה]] הכנתי [[תבנית:טיפול בהערות שוליים]]. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:45, 30 במרץ 2025 (IDT)
:[[משתמש:מ. רובין]] מיותר לגמרי... --[[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 23:18, 30 במרץ 2025 (IDT)

==בקשה==
אם תוכל לליצור את הדף: [[מדיה ויקי:Newarticletext]]

ואם אתה יודע איך לעבוד עם [[מיוחד:החלפת טקסט]] אז תחליף "ערכים" ב"דפים" בכל המרחבים חוץ מ[[תבנית:משנה תורה]].

בעוד מספר ימים חב"דטקסט צריכה לעלות לאינטרנט לכן אני מבקש ממך את זה. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:11, 15 במאי 2025 (IDT)
==מה נשמע?==
אשמח להתמנות למנטר באתר מכיון שיש לי ניסיון רב מאתר חבדפדיה. אוכל להתמנות? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 20:47, 19 במאי 2025 (IDT)

=={{תב|עמוד ראשי/ספר מומלץ}}==
כדאי להשלים את הפרויקט אחרת עדיף למחוק לגמרי מהעמוד הראשי. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:29, 8 ביולי 2025 (IDT)
:{{א|מ. רובין}} בשביל להוסיף ספר – יש להשלים אותו. הפרוייקט הזה יקח קצת זמן, אבל בסוף הכל יתמלא. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 13:01, 9 ביולי 2025 (IDT)
::{{לייק}}. ובנוסף אבקש ממך שלא להפעיל הגנה על ערכים. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:58, 9 ביולי 2025 (IDT)
:::{{א|מ. רובין}} דפים גמורים לא צריכים להיות פתוחים. אך כיון שיכול להיות אי אלו טעויות – אני מפעיל הגנה לרמת 'משתמש ותיק' [למעט דפים עם תוכן למפעילי מערכת או קטגוריות וכיו"ב, שאינם בעלי תוכן שיכול להיות בו טעויות]. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 19:11, 9 ביולי 2025 (IDT)

== תניא ==

ראיתי שהחזרת את הערכים של התניא לערכים כמו בחב"דפדיה. אך מאחר שבחב"דטקסט יש להביא טקסטים ללא סיכומים והקדמות כדאי להוריד את כל המיותר ולהחזיר את התבנית הקודמת שהייתה. יש מעלה בתבנית מסודרת שלאחר מכן ניתן לשנות בקלות את כל הערכים בשינוי מקום אחד ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ז בתמוז ה'תשפ"ה • 18:20, 13 ביולי 2025 (IDT)
:{{א|חלוקת קונטרסים}} לענ"ד, בכלל לא צריך את כל הביאורים וכו', אנח נו אמורים רק להביא את הטקסט כמו שהוא, ללא ביאורים שאינם כתובים בספרים. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 18:45, 13 ביולי 2025 (IDT)
::נכון, בדיוק כמו שכתבתי. לכן נא להחזיר את הערכים עם התבנית. בהם יש רק את הטקסט ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ח בתמוז ה'תשפ"ה • 21:51, 14 ביולי 2025 (IDT)
:::ראה את הערך [[לקוטי אמרים פרק א']], כנ"ל צריך להיות בכל הפרקים. וראה את ההעברה של התבנית של הפרק. אגב, כדאי לכתוב כפי שכתוב בתניא "לקוטי" ולא "ליקוטי" ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ח בתמוז ה'תשפ"ה • 22:01, 14 ביולי 2025 (IDT)

== שאלה ==

האם להוסיף בלקו"ש גם את החלק המתורגם?
[[משתמש:חסיד אמיתי|[[חסיד אמיתי]] - יחי המלך המשיח!]] ([[שיחת משתמש:חסיד אמיתי|שיחה]]) 18:12, 14 ביולי 2025 (IDT) י"ח תמוז ה'תשפ"ה.
:{{א|חסיד אמיתי}} זה צריך להיות בדף נפרד (כיון שישנם כמה תרגומים שונים). אבל בינתיים '''אין לעשות זאת''', כיון שצריך אישור מ[[:קטגוריה:מכון לוי יצחק|מכון לוי יצחק]], והם '''מאוד קנאים''' לפירסום התרגום שלהם. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 18:14, 14 ביולי 2025 (IDT)

לקוטי אמרים פרק א

2025-07-14T18:59:30Z

חלוקת קונטרסים: החלפת הדף בתוכן "{{פרק תניא|קודם=תניא הקדמת המלקט}}"

תבנית:פרק תניא

2025-07-14T18:59:13Z

חלוקת קונטרסים:

תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א

2025-07-14T18:58:42Z

חלוקת קונטרסים: חלוקת קונטרסים העביר את הדף תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א' לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א' בלי להשאיר הפניה: החזרה.

'''פרק א תניא''' [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|{{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{מונחון|סוג=לוח התיקון|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{מונחון|סוג=לוח התיקון|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:

אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{מונחון|סוג=לוח התיקון|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:

מה שאין כן נפשות אומות {{מונחון|סוג=לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ג' וכל טיבו דעבדין האומות {{מונחון|סוג=לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: מיותר}} לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא על פסוק וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות {{מונחון|סוג=לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} עושין אינן אלא להתייהר כו':<noinclude>
[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude>

שיחת משתמש:ש. א.

2025-07-14T18:51:32Z

חלוקת קונטרסים: /* תניא */

{{בה}} שלום לך. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 20:49, 4 ביולי 2024 (IDT)
==יישר כח גדול==
על כל עריכותיך המועילות באתרינו שגורמות נחת רוח עצומה לרבי מלך המשיח שליט"א. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 14:32, 21 ביולי 2024 (IDT)

==כוכב המייסדים==
{{עיטור|תמונה=עיטור לחיים.png|כותרת=ישר כח עצום!|סיבה=ברצוני להודות לך על תרומותיך הנכבדות המהווים את הקמת מיזם חב"דטקסט, המשך בהשקעתך המדהימה, תודה רבה!|חתימה=. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:36, י"ד בטבת, ה'תשפ"ה)}}
==איך נהיית פתאום מפעיל??==
לא היה בחירות עדיין. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 18:38, 11 במאי 2025 (IDT)

== הערה על הערה ==
אנא הקפד לכתוב הערות שלויים בדפים ככה <nowiki>"{{הערה|תוכן הערה}}"</nowiki> ולא <nowiki>"<ref/>תוכן הערה<ref>"</nowiki>. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:46, 27 במרץ 2025 (IST)

במקום להוסיף לדפים בלי הערות [[תבנית:עריכה]] הכנתי [[תבנית:טיפול בהערות שוליים]]. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:45, 30 במרץ 2025 (IDT)
:[[משתמש:מ. רובין]] מיותר לגמרי... --[[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 23:18, 30 במרץ 2025 (IDT)

==בקשה==
אם תוכל לליצור את הדף: [[מדיה ויקי:Newarticletext]]

ואם אתה יודע איך לעבוד עם [[מיוחד:החלפת טקסט]] אז תחליף "ערכים" ב"דפים" בכל המרחבים חוץ מ[[תבנית:משנה תורה]].

בעוד מספר ימים חב"דטקסט צריכה לעלות לאינטרנט לכן אני מבקש ממך את זה. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:11, 15 במאי 2025 (IDT)
==מה נשמע?==
אשמח להתמנות למנטר באתר מכיון שיש לי ניסיון רב מאתר חבדפדיה. אוכל להתמנות? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 20:47, 19 במאי 2025 (IDT)

=={{תב|עמוד ראשי/ספר מומלץ}}==
כדאי להשלים את הפרויקט אחרת עדיף למחוק לגמרי מהעמוד הראשי. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:29, 8 ביולי 2025 (IDT)
:{{א|מ. רובין}} בשביל להוסיף ספר – יש להשלים אותו. הפרוייקט הזה יקח קצת זמן, אבל בסוף הכל יתמלא. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 13:01, 9 ביולי 2025 (IDT)
::{{לייק}}. ובנוסף אבקש ממך שלא להפעיל הגנה על ערכים. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:58, 9 ביולי 2025 (IDT)
:::{{א|מ. רובין}} דפים גמורים לא צריכים להיות פתוחים. אך כיון שיכול להיות אי אלו טעויות – אני מפעיל הגנה לרמת 'משתמש ותיק' [למעט דפים עם תוכן למפעילי מערכת או קטגוריות וכיו"ב, שאינם בעלי תוכן שיכול להיות בו טעויות]. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 19:11, 9 ביולי 2025 (IDT)

== תניא ==

ראיתי שהחזרת את הערכים של התניא לערכים כמו בחב"דפדיה. אך מאחר שבחב"דטקסט יש להביא טקסטים ללא סיכומים והקדמות כדאי להוריד את כל המיותר ולהחזיר את התבנית הקודמת שהייתה. יש מעלה בתבנית מסודרת שלאחר מכן ניתן לשנות בקלות את כל הערכים בשינוי מקום אחד ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ז בתמוז ה'תשפ"ה • 18:20, 13 ביולי 2025 (IDT)
:{{א|חלוקת קונטרסים}} לענ"ד, בכלל לא צריך את כל הביאורים וכו', אנח נו אמורים רק להביא את הטקסט כמו שהוא, ללא ביאורים שאינם כתובים בספרים. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 18:45, 13 ביולי 2025 (IDT)
::נכון, בדיוק כמו שכתבתי. לכן נא להחזיר את הערכים עם התבנית. בהם יש רק את הטקסט ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ח בתמוז ה'תשפ"ה • 21:51, 14 ביולי 2025 (IDT)

== שאלה ==

האם להוסיף בלקו"ש גם את החלק המתורגם?
[[משתמש:חסיד אמיתי|[[חסיד אמיתי]] - יחי המלך המשיח!]] ([[שיחת משתמש:חסיד אמיתי|שיחה]]) 18:12, 14 ביולי 2025 (IDT) י"ח תמוז ה'תשפ"ה.
:{{א|חסיד אמיתי}} זה צריך להיות בדף נפרד (כיון שישנם כמה תרגומים שונים). אבל בינתיים '''אין לעשות זאת''', כיון שצריך אישור מ[[:קטגוריה:מכון לוי יצחק|מכון לוי יצחק]], והם '''מאוד קנאים''' לפירסום התרגום שלהם. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 18:14, 14 ביולי 2025 (IDT)

שיחת משתמש:ש. א.

2025-07-13T15:20:12Z

חלוקת קונטרסים: /* תניא */ פסקה חדשה

חב"דטקסט:אולם דיונים

2025-07-13T15:04:34Z

חלוקת קונטרסים: /* ערכים או דפים??? */

{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דטקסט - קהילה]]



==ברוכים הבאים למשתמשים המקדימים==
כפי ששמתם לב, נכון לעכשיו האתר ריק מתוכן, כרגע יש לעבוד על ביסוס האתר, הוספת תבניות ויצירת כללים. {{חב"דטקסטים פעילים}} נא הביעו דעתכם לגבי המיזם, כיצד ניתן לשפר ולמנף אותו, אילו כללים חשובים לנחיצות האתר. איך הייתם רוצים לראות את האתר מתפתח ועוד. נשמח לשמוע את כולם, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:46, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד)
:אני חושב שחייב להיות כלל - שהספר חייב להיות: א. מתורת רבותינו נשיאנו. ב. מתורת הרבי כמובן... ג. ספרים וקובצים על חסידים וחב"ד בכלל. אך {{חב"דטקסטים פעילים}} חייבים להחליט עוד כללים באתר, כגון: "איך אתה יודע אם הטקסט של הספר שיש עכשיו - הבעלים שלו (זה שעשה את זה...) נתן לך רשות להקליט את הטקסט שלו.... [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה]] 02:26, 21 ביוני 2024 (IDT)
::לפני שמעלים טקסטים לאתר יש לפתוח את [[חב"דטקסט:זכויות יוצרים]] ולכתוב שם בפירוט איזה טקסטים ניתן להעלות לאתר ואיזה לא. בעז"ה בהמשך אתפנה לזה[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ([[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]]) 12:28, 21 ביוני 2024 (IDT)
:::לאחר שפניתי למערכת אתר chabad library הם אינם מאשרים לנו להציג טקסטים מאתר הספריה בחב"דטקסט. הדבר היחיד המותר הוא הפניה (קישור) למיקום באתר הספריה. בהתאם לזאת אני רוצה לשאול מה מטרת חב"דטקסט - רק טקסט באתר עצמו, או גם קישורים/הפניות/קבצים וכד'? [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 17:30, 23 ביוני 2024 (IDT)
::::{{א|חיים}} אני חושב שעדיף להביא באתר רק טקסט, לדעתי זוהי הייחודיות של האתר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:18, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ד)
:::::מעשה לא ממש חכם לבקש מהם בשלב זה טקסטים. לא נורא. כמובן שכעת אין מה לשים קישורים לאתר אחר שלא מסכים להעתיק. באופן כללי יש להכניס רק טקסט וכדאי לשים בנוסף תבנית בראש כל ערך עם פרטים על הספר, מחבר, הוצאה, שנת הוצאה, תמונה וכו'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"ו בסיוון ה'תשפ"ד • 01:50, 2 ביולי 2024 (IDT)

== קובץ טקסט בכל ספר להורדה ==

אשמח לתגובות.

חשבתי שיהי' כדאי ונוח לתועלת הגולשים (העתידיים) שיהי' קובץ טקסט (txt) של כל הספר להורדה. מה דעתכם? [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 14:05, 27 ביוני 2024 (IDT)
:כדאי לעשות זאת במהירות ככל האפשר, לפני שיווצרו יותר ויותר דפי טקסט. זה יכול להיות שימושי מאוד, לאלה שרוצים את כל הספר - הניווט בדפי האתר יַקשה להעתיק-להדביק את הטקסטים... [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 21:15, 29 ביוני 2024 (IDT)
::ואם הדבר יבוצע (אני ממתין להשלמת הפרקים בתניא) - להביא קובץ טקסט בדף 'הראשי' של הספר שיכיל את כל הספר - לדוגמא [[תניא]] - או בכל פרק ופרק? [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 21:17, 29 ביוני 2024 (IDT)
:::אני בעד הרעיון, יועיל מאוד לתועלת הגולשים הזקוקים לחומר, לא כ"כ הבנתי במה זה תלוי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:17, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ד)
::::לא הבנתי מה הבעיה לסמן את הטקסט ולהעתיק, עד כמה זה מסובך? אם לא מסובך מדי אני לא חושב שצריך להאכיל את הגולשים עם כפית, במיוחד כשרובם לא רוצים לאכול. ובפרט שהטקסט באתר יעודכן עם הזמן והטקסט בקובץ ישאר כמו שהוא בעת העלאתו ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"ו בסיוון ה'תשפ"ד • 01:45, 2 ביולי 2024 (IDT)
:::::הגולש יצטרך לעשות עבודה די קשה - לדוגמא א' רוצה את כל ספר התניא. לעבור בכל דפי הפרקים יהי' עבודה די מעצבנת... [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 20:40, 3 ביולי 2024 (IDT)
::::::למה שאדם יצטרך טקסט של כל התניא ברצף (מתוך הנחה שהוא לא מחפש להקים אתר מתחרה...)? לדעתי המקסימום שהגולש ירצה זה ללמוד את כל התניא ברצף (לא נראה לי, אבל נניח) ולכן אפשר להביא בקישורים חיצוניים קישור לקריאת הספר ב-PDF. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"ח בסיוון ה'תשפ"ד • 12:21, 4 ביולי 2024 (IDT)
:::::::כן, יכול להיות דבר כזה: גולש שירצה את התניא במכשיר האנדרואיד שלו [ואפי' במחשב שלו], (למרות שיש אפליקציות ספרים ובתוכם התניא -אבל: 1. יש מכשירים כשרים (חסומים). 2: אין הרבה ספרי חב"ד באפליקציה.) [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 14:35, 7 ביולי 2024 (IDT)
::::::::מכשירים חסומים לא יכולים להיכנס לכאן כדי להוריד את הקובץ, ואם הם יכולים להיכנס הם יכולים גם לקרוא כאן. אני בכל אופן לא חושב שיש מה להוסיף קישור כזה בכל דף, בפרט כשזה דורש עבודה, וכפי שאין באתרים הדומים (חב"דפדיה/ויקיטקסט) כזה קובץ ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 17:35, 25 ביולי 2024 (IDT)

== עזרה ==

לקחתי על עצמי להכניס את תורתו של כ"ק אד"ש בכל הכח, מבקש מאוד שיעזרו ע"מ שנוכל לעשות זאת בצורה הטובה ובמושלמת ביותר. [[משתמש:ש. א.|ש. א.]] ([[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]) 20:34, 4 ביולי 2024 (IDT)
:{{א|ש. א.}} כמו מה למשל? תפרט. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 20:52, 4 ביולי 2024 (IDT)
==מפעילי מערכת==
{{חב"דטקסטים פעילים}} אשמח שיתאמנו מפעילים באמצעות בחירות או עד שיהיה בחירות שלבינתיים יתמנו מפעילים נוספים. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 21:03, 4 ביולי 2024 (IDT)
:מה הצורך? המפעילים פה פעילים יותר מחב"דפדיה ואין כאן כמעט משתמשים ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"ח בסיוון ה'תשפ"ד • 23:03, 4 ביולי 2024 (IDT)
::יש צורך במינוי. בגלל שהמפעילים ה"ותיקים" יכולים כמה זמן "לנוח" ולהעביר את המושכות לידיים יותר "צעירות". בברכה. מתייג {{א|חלוקת קונטרסים}}. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 13:24, 5 ביולי 2024 (IDT)
:::לפני זמן לא רב נפתח המיזם וכבר צריכים "לנוח"? ככה לא נגיע רחוק. {{כתב קטן|נ.ב - מה הכוונה ב"ידיים יותר צעירות"?}} [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 14:10, 7 ביולי 2024 (IDT)

== קצת הסבר על עניין פרקי התניא ==

האם צריך לכתוב את טקסט הפרק בתוך הדף גופא או בדף-תבנית נפרדת? כמו-כן האם התבנית [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 פרק תניא] בחב"דפדיה קיימת גם כאן?[[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 16:53, 25 ביולי 2024 (IDT)
:התבנית קיימת גם פה אבל בצורה שונה. מצידי אפשר להכניס את הטקסט לתוך הדף ואין צורך בתבנית נוספת בשביל זה. אגב, אני נגד השינוי של שמות ערכי התניא לנקודה באמצע, יהיה קשה לחפש את הערכים. אפילו מקף אני בהתלבטות אם צריך ונוטה לומר שלא. בפרט שלא מצאתי את המקום בו התבצע הדיון ע"כ. {{א|ש. א.}}, {{א|חיים}}. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 17:28, 25 ביולי 2024 (IDT)
:{{א|חלוקת קונטרסים}}א. היה המון בלאגן בתבניות של התניא – ניסתי לעשות קצת סדר, אבל אני נותן זכות קדימה למי שמבין יותר ממני.
ב. אני מאוד שומר על תבניתיות מסויימת, ואני חושב שכדאי ליצור דף ניווט חיפוש. לדעתי הנקודה זו צורת החלוקה הטובה ביותר. [[משתמש:ש. א.|ש. א.]] ([[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]])
::אוקיי, לדעתי כדאי להתעיק אתה התבנית מחב"דפדיה ולעשות סדר בבלאגן. הטקסט יהי' בדף עצמו בתוך התבנית וכך עורכים פוטנציאליים יוכלו לערוך ללא קושי. [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 18:11, 25 ביולי 2024 (IDT)
:::[https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%C2%B7_%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8 התחלתי] [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 18:19, 25 ביולי 2024 (IDT)
::::יש לשים לב להשתמש בתבנית [[תבנית:פרק-תניא]] - ולא [[תבנית:פרק תניא]].[[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 19:56, 25 ביולי 2024 (IDT)
:::::תבנית:פרק תניא היתה פעם העתקה של התבנית בחב"דפדיה. בגלל שזה לא מתאים שכל האתר יהיה בתוך תבניות (בשונה מחב"דפדיה בה מדובר על חלק קטן מהדפים) אז היא שונתה לכמו שהיא כיום. נא להשאיר אותה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"ד בתמוז ה'תשפ"ד • 12:33, 30 ביולי 2024 (IDT)
::::::אדרבה, ברוך [[משתמש:חלוקת קונטרסים|אומר]] ו[[תניא|עושה]]! ע"פ דבריך - איך בדיוק יש להוסיף את פרקי התניא באתרא דידן? [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 18:14, 30 ביולי 2024 (IDT)

== מיזוג טקסט בתבנית עם תבנית ==

אבקש עזרה טכנית בתבנית [[תבנית:פרק-תניא]] שיצרתי זה-עתה: טקסט רגיל בדף "מתמזג" עם התבנית (ראה תמונה א'). משא"כ תבנית לא "מתמזגת" עם תבנית (ראה תמונה ב').

האם אפשר לסדר זאת? {{א|חלוקת קונטרסים}} [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 20:08, 25 ביולי 2024 (IDT)

:אני התכתבתי עם {{א|חלוקת קונטרסים}}, וכדאי שתשאיר לו את העבודה של סידור ועריכת התניא. [[משתמש:ש. א.|ש. א.]] ([[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]])
==שינוי לוגו==
{{חב"דטקסטים פעילים}} מה אתם אומרים לשנות את הלוגו שיהיה כמו בחב"דפדיה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 17:45, 19 בינואר 2025 (IST)

== ערכים או דפים??? ==

בחלק מהמקומות רשום ערכים בחלק דפים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 16:31, 24 בינואר 2025 (IST)
:אשמח שתביא קישורים לכאן ולכאן ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ב בשבט ה'תשפ"ה • 21:36, 10 בפברואר 2025 (IST)
:::סודר. אם יש עוד מקום ציין ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ד בשבט ה'תשפ"ה • 22:52, 12 בפברואר 2025 (IST)
::::אולי באמצעות הבוט תשנה בכל המרחבים ערך > דף, אם יש כזאת אפשרות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 19:23, 13 בפברואר 2025 (IST)
:::::יש עוד דפי מדיה ויקי עם ערכים: [[מדיה ויקי:Search-summary]] [[מדיה ויקי:Gadget-feedback.js]] ואגב מה עושה שהמשוב כאן נראה שונה מהמשוב בחב"דפדיה. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:27, 24 בפברואר 2025 (IST)
::::::שינוי כזה עם הבוט עלול להביא תוצאות לא טובות. נדרש לשנות ידנית. שיניתי במקומות שציינת ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ז בתמוז ה'תשפ"ה • 18:04, 13 ביולי 2025 (IDT)

== הוספת דפים ==

אשמח אם כולם יתגייסו יחדיו לסיים להעלות את הספרים שנוספו כבר באתר (במקום להוסיף ספרים חדשים). במיוחד [[ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]], [[תהלים]] ו[[תניא]] שהם כבר די מלאים ורק צריך להשלים אותם.
תודה! [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]]

== מסדר ניקיון ==

החל מהיום [[חב"דטקסט]] יוצא ב[[חב"דטקסט:מסדר ניקיון|מסדר ניקיון]]. מסדר הניקיון יתקיים עד ר"ח אלול תשפ"ה
או עד לסיום הפרוייקט.

העורכים ב[[חב"דטקסט]] ידרשו להתמקד ב[[:קטגוריה:חב"דטקסט: דפים הדורשים השלמה|השלמת הדפים החסרים]] ועריכת ה[[:קטגוריה:חב"דטקסט: עריכה - כל הדפים|דפים הזקוקים לעריכה]], במקום להוסיף ספרים חדשים.

שימו לב! עורכים שיתפסו מוסיפים ספרים נוספים (במקום להשלים את הדפים החסרים או לערוך את הזקוקים לעריכה) – [[תבנית:בקשת שחרור חסימה|יחסמו]] מיידית עד לסיום הפרוייקט.

בברכת הצלחה, [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]] 21:42, 24 באפריל 2025 (IDT)
==מספר דפים==
כרגע יש 1003 דפים באתר, לא הייתי כאן בהקמתו אז אני לא יודע אבל האם לא אחרי 1000 ערכים הוא אמור להיפתח? [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב"דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • י"א באייר ה'תשפ"ה (9 במאי למניינם)''
:פניתי לשיע. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 12:49, 9 במאי 2025 (IDT)
::שכוייח! [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב"דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • י"ד באייר ה'תשפ"ה (12 במאי למניינם)''
:::כעת כבר יש יותר ועדיין לא פתחו את האתר? וחוץ מזה ששיע לא אמר שהוא לא קשור לחב"ד טקסט?--[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] ([[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]]) 16:30, 24 ביוני 2025 (IDT)

== תהלים ==
{{מפעילי מערכת}}, {{חב"דטקסטים פעילים}} וכל משתמש אחר שיש לו הרשאה לערוך את {{[[תבנית:תהלים]]}} בבקשה לשנות את 'תהלים קי"ה' ו'תהלים קי"ו' ל'קט"ו' ו'קט"ז', תודה. [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב"דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • י"ד באייר ה'תשפ"ה (12 במאי למניינם)''
:תיקנתי. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד"ש]]
::👍'''שכויח''' [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב"דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • כ"ז באייר ה'תשפ"ה (25 במאי למניינם)''

שיחת חב"דטקסט:פיתוח

2025-07-13T14:48:12Z

חלוקת קונטרסים:

==פופאפ==
אם אפשר להוריד את הפופאפ מברירת מחדל זה מאוד מציק, ולהוסיף מרחב בשם טיוטה. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:55, 27 במרץ 2025 (IST)
:{{א|מ. רובין}}, לבקשתך הסרתי מהברירת מחדל ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ז בתמוז ה'תשפ"ה • 17:48, 13 ביולי 2025 (IDT)

מדיה ויקי:Gadgets-definition

2025-07-13T14:46:52Z

חלוקת קונטרסים: /* ניווט_וחיפוש */

חב"דטקסט:פיתוח

2025-07-13T14:43:26Z

חלוקת קונטרסים: /* קישור לאתרים נוספים בסרגל צד */

__NEWSECTIONLINK__
דף זה מרכז את הבקשות/הצעות/בעיות הטכניות. למען הסדר הטוב, רק מפעילי המערכת יערכו דף זה בתיאום מול המתכנת. מי שמבקש להכניס נושאים נוספים, נא לרשום אותם בדף השיחה של דף זה.
{{חב"דטקסט:פיתוח/ארכיון}}

==הרחבות==
* [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Gadgets Extension:Gadgets] - יצירת גאדג'טים
* [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Gadgets Extension:Popups] - פופאפ
:גאדג'טים מותקן מההתחלה, אבל צריך לייבא אותם. פופאפים התקנתי עכשיו בכל האתרים.--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, כ"ט בסיוון ה'תשפ"ד, 00:27 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
::הגאדג'טים עכשיו הסתדר. מסתבר שהיה צריך לפתוח את הדף [[מדיה ויקי:Gadgets-definition]] כדי שתיפתח הלשונית של הגאדג'טים בהעדפות. תודה!{{ש}}לגבי הפופאפ לא ברור מה התקנת. הוא עדין לא עובד ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"ט בסיוון ה'תשפ"ד • 01:05, 5 ביולי 2024 (IDT)

==קישורים לאתרים==
שיהיה ניתן לקשר לחב"דפדיה באמצעות [[ח:שם הערך בחב"דפדיה]] אפשר גם כקידומת את האות פ (אם חייב באנגלית אז ch/p) כפי שקיים בויקיפדיה
:[[:he:חב"דפדיה:פיתוח]]. זה קיים מהיום הראשון. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, כ"ח בסיוון ה'תשפ"ד, 00:40 מגיע [[משיח]]! יחי המלך! 00:40, 4 ביולי 2024 (IDT)
::בויקיפדיה זה בלי נקודותיים בתחילת הקישור. [https://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:קישורים_למיזמי_ויקימדיה ראה כאן]. ראיתי שבלי הנקודותיים זה מוסיף קישור בסרגל צד, אולי אפשר לעשות קידומת אחרת לאחד מהם (אולי l מהמילה link). ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"ח בסיוון ה'תשפ"ד • 12:15, 4 ביולי 2024 (IDT)

==קישור לאתרים נוספים בסרגל צד==
כשכותבים <nowiki>[[he:יחי המלך]]</nowiki>, נוסף לסרגל צד כותרת עם הכיתוב "דף זה באנגלית", ותחתיו קישור לדף בחב"דפדיה בשם "עברית". נא להחליף את הכותרת ל"דף זה באתרים נוספים" והקישור יהיה "חב"דפדיה העברית" או משהו בסגנון.
:טופל על ידי שיע ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ז בתמוז ה'תשפ"ה • 17:43, 13 ביולי 2025 (IDT)

משתמש:חלוקה בוט

2025-07-13T14:39:09Z

חלוקת קונטרסים:

{{אא|חב"דפדיה=כן|ציטוט=כן}}
משתמש זה הוא בוט של [[משתמש:חלוקת קונטרסים]].

ניתן [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|לפנות אליו]] לגבי הבוט.

משתמש:חלוקת קונטרסים

2025-07-13T14:38:22Z

חלוקת קונטרסים:

חב"דטקסט

2025-03-03T07:09:39Z

חלוקת קונטרסים: הפניה לדף עמוד ראשי

#הפניה [[עמוד ראשי]]

שיחה:חב"דטקסט

2025-03-03T07:08:54Z

חלוקת קונטרסים:

{{חב"דטקסטים פעילים}} תרחיבו את הדף. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:25, 26 בפברואר 2025 (IST)
:הדף הזה בע"ה יפתח בחב"דפדיה כשהאתר יפורסם, הוא פחות שייך לכאן. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • ג' באדר ה'תשפ"ה • 09:08, 3 במרץ 2025 (IST)

שיחת תבנית:תניא יומי

2025-03-03T07:05:10Z

חלוקת קונטרסים:

יש בעיה, בשנה מעוברת התניא שונה {{א|חלוקת קונטרסים}} יש לך פתרון?. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:49, 24 בפברואר 2025 (IST)
:ההבדל הוא בכל השנה, אז נכון יותר לפתוח 2 תבניות, אחד לפי שנה מעוברת ואחד לפי שנה פשוטה. ולעשות תנאי כללי שאם השנה מעוברת יציג את השנה המעוברת ואם השנה פשוטה יציג את השנה הפשוטה. ראה בערכי השנים בחב"דפדיה כיצד מבדילים בין סוגי השנים ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • ג' באדר ה'תשפ"ה • 09:05, 3 במרץ 2025 (IST)

תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א

2025-02-22T21:15:08Z

חלוקת קונטרסים:

חב"דטקסט:אולם דיונים

2025-02-12T20:52:38Z

חלוקת קונטרסים: /* ערכים או דפים??? */

__NEWSECTIONLINK__
{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דטקסט - קהילה]]



==ברוכים הבאים למשתמשים המקדימים==
כפי ששמתם לב, נכון לעכשיו האתר ריק מתוכן, כרגע יש לעבוד על ביסוס האתר, הוספת תבניות ויצירת כללים. {{חב"דטקסטים פעילים}} נא הביעו דעתכם לגבי המיזם, כיצד ניתן לשפר ולמנף אותו, אילו כללים חשובים לנחיצות האתר. איך הייתם רוצים לראות את האתר מתפתח ועוד. נשמח לשמוע את כולם, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:46, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד)
:אני חושב שחייב להיות כלל - שהספר חייב להיות: א. מתורת רבותינו נשיאנו. ב. מתורת הרבי כמובן... ג. ספרים וקובצים על חסידים וחב"ד בכלל. אך {{חב"דטקסטים פעילים}} חייבים להחליט עוד כללים באתר, כגון: "איך אתה יודע אם הטקסט של הספר שיש עכשיו - הבעלים שלו (זה שעשה את זה...) נתן לך רשות להקליט את הטקסט שלו.... [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה]] 02:26, 21 ביוני 2024 (IDT)
::לפני שמעלים טקסטים לאתר יש לפתוח את [[חב"דטקסט:זכויות יוצרים]] ולכתוב שם בפירוט איזה טקסטים ניתן להעלות לאתר ואיזה לא. בעז"ה בהמשך אתפנה לזה[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ([[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]]) 12:28, 21 ביוני 2024 (IDT)
:::לאחר שפניתי למערכת אתר chabad library הם אינם מאשרים לנו להציג טקסטים מאתר הספריה בחב"דטקסט. הדבר היחיד המותר הוא הפניה (קישור) למיקום באתר הספריה. בהתאם לזאת אני רוצה לשאול מה מטרת חב"דטקסט - רק טקסט באתר עצמו, או גם קישורים/הפניות/קבצים וכד'? [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 17:30, 23 ביוני 2024 (IDT)
::::{{א|חיים}} אני חושב שעדיף להביא באתר רק טקסט, לדעתי זוהי הייחודיות של האתר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:18, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ד)
:::::מעשה לא ממש חכם לבקש מהם בשלב זה טקסטים. לא נורא. כמובן שכעת אין מה לשים קישורים לאתר אחר שלא מסכים להעתיק. באופן כללי יש להכניס רק טקסט וכדאי לשים בנוסף תבנית בראש כל ערך עם פרטים על הספר, מחבר, הוצאה, שנת הוצאה, תמונה וכו'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"ו בסיוון ה'תשפ"ד • 01:50, 2 ביולי 2024 (IDT)

== קובץ טקסט בכל ספר להורדה ==

אשמח לתגובות.

חשבתי שיהי' כדאי ונוח לתועלת הגולשים (העתידיים) שיהי' קובץ טקסט (txt) של כל הספר להורדה. מה דעתכם? [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 14:05, 27 ביוני 2024 (IDT)
:כדאי לעשות זאת במהירות ככל האפשר, לפני שיווצרו יותר ויותר דפי טקסט. זה יכול להיות שימושי מאוד, לאלה שרוצים את כל הספר - הניווט בדפי האתר יַקשה להעתיק-להדביק את הטקסטים... [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 21:15, 29 ביוני 2024 (IDT)
::ואם הדבר יבוצע (אני ממתין להשלמת הפרקים בתניא) - להביא קובץ טקסט בדף 'הראשי' של הספר שיכיל את כל הספר - לדוגמא [[תניא]] - או בכל פרק ופרק? [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 21:17, 29 ביוני 2024 (IDT)
:::אני בעד הרעיון, יועיל מאוד לתועלת הגולשים הזקוקים לחומר, לא כ"כ הבנתי במה זה תלוי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:17, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ד)
::::לא הבנתי מה הבעיה לסמן את הטקסט ולהעתיק, עד כמה זה מסובך? אם לא מסובך מדי אני לא חושב שצריך להאכיל את הגולשים עם כפית, במיוחד כשרובם לא רוצים לאכול. ובפרט שהטקסט באתר יעודכן עם הזמן והטקסט בקובץ ישאר כמו שהוא בעת העלאתו ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"ו בסיוון ה'תשפ"ד • 01:45, 2 ביולי 2024 (IDT)
:::::הגולש יצטרך לעשות עבודה די קשה - לדוגמא א' רוצה את כל ספר התניא. לעבור בכל דפי הפרקים יהי' עבודה די מעצבנת... [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 20:40, 3 ביולי 2024 (IDT)
::::::למה שאדם יצטרך טקסט של כל התניא ברצף (מתוך הנחה שהוא לא מחפש להקים אתר מתחרה...)? לדעתי המקסימום שהגולש ירצה זה ללמוד את כל התניא ברצף (לא נראה לי, אבל נניח) ולכן אפשר להביא בקישורים חיצוניים קישור לקריאת הספר ב-PDF. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"ח בסיוון ה'תשפ"ד • 12:21, 4 ביולי 2024 (IDT)
:::::::כן, יכול להיות דבר כזה: גולש שירצה את התניא במכשיר האנדרואיד שלו [ואפי' במחשב שלו], (למרות שיש אפליקציות ספרים ובתוכם התניא -אבל: 1. יש מכשירים כשרים (חסומים). 2: אין הרבה ספרי חב"ד באפליקציה.) [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 14:35, 7 ביולי 2024 (IDT)
::::::::מכשירים חסומים לא יכולים להיכנס לכאן כדי להוריד את הקובץ, ואם הם יכולים להיכנס הם יכולים גם לקרוא כאן. אני בכל אופן לא חושב שיש מה להוסיף קישור כזה בכל דף, בפרט כשזה דורש עבודה, וכפי שאין באתרים הדומים (חב"דפדיה/ויקיטקסט) כזה קובץ ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 17:35, 25 ביולי 2024 (IDT)

== עזרה ==

לקחתי על עצמי להכניס את תורתו של כ"ק אד"ש בכל הכח, מבקש מאוד שיעזרו ע"מ שנוכל לעשות זאת בצורה הטובה ובמושלמת ביותר. [[משתמש:ש. א.|ש. א.]] ([[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]) 20:34, 4 ביולי 2024 (IDT)
:{{א|ש. א.}} כמו מה למשל? תפרט. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 20:52, 4 ביולי 2024 (IDT)
==מפעילי מערכת==
{{חב"דטקסטים פעילים}} אשמח שיתאמנו מפעילים באמצעות בחירות או עד שיהיה בחירות שלבינתיים יתמנו מפעילים נוספים. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 21:03, 4 ביולי 2024 (IDT)
:מה הצורך? המפעילים פה פעילים יותר מחב"דפדיה ואין כאן כמעט משתמשים ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"ח בסיוון ה'תשפ"ד • 23:03, 4 ביולי 2024 (IDT)
::יש צורך במינוי. בגלל שהמפעילים ה"ותיקים" יכולים כמה זמן "לנוח" ולהעביר את המושכות לידיים יותר "צעירות". בברכה. מתייג {{א|חלוקת קונטרסים}}. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 13:24, 5 ביולי 2024 (IDT)
:::לפני זמן לא רב נפתח המיזם וכבר צריכים "לנוח"? ככה לא נגיע רחוק. {{כתב קטן|נ.ב - מה הכוונה ב"ידיים יותר צעירות"?}} [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 14:10, 7 ביולי 2024 (IDT)

== קצת הסבר על עניין פרקי התניא ==

האם צריך לכתוב את טקסט הפרק בתוך הדף גופא או בדף-תבנית נפרדת? כמו-כן האם התבנית [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 פרק תניא] בחב"דפדיה קיימת גם כאן?[[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 16:53, 25 ביולי 2024 (IDT)
:התבנית קיימת גם פה אבל בצורה שונה. מצידי אפשר להכניס את הטקסט לתוך הדף ואין צורך בתבנית נוספת בשביל זה. אגב, אני נגד השינוי של שמות ערכי התניא לנקודה באמצע, יהיה קשה לחפש את הערכים. אפילו מקף אני בהתלבטות אם צריך ונוטה לומר שלא. בפרט שלא מצאתי את המקום בו התבצע הדיון ע"כ. {{א|ש. א.}}, {{א|חיים}}. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 17:28, 25 ביולי 2024 (IDT)
:{{א|חלוקת קונטרסים}}א. היה המון בלאגן בתבניות של התניא – ניסתי לעשות קצת סדר, אבל אני נותן זכות קדימה למי שמבין יותר ממני.
ב. אני מאוד שומר על תבניתיות מסויימת, ואני חושב שכדאי ליצור דף ניווט חיפוש. לדעתי הנקודה זו צורת החלוקה הטובה ביותר. [[משתמש:ש. א.|ש. א.]] ([[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]])
::אוקיי, לדעתי כדאי להתעיק אתה התבנית מחב"דפדיה ולעשות סדר בבלאגן. הטקסט יהי' בדף עצמו בתוך התבנית וכך עורכים פוטנציאליים יוכלו לערוך ללא קושי. [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 18:11, 25 ביולי 2024 (IDT)
:::[https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%C2%B7_%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8 התחלתי] [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 18:19, 25 ביולי 2024 (IDT)
::::יש לשים לב להשתמש בתבנית [[תבנית:פרק-תניא]] - ולא [[תבנית:פרק תניא]].[[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 19:56, 25 ביולי 2024 (IDT)
:::::תבנית:פרק תניא היתה פעם העתקה של התבנית בחב"דפדיה. בגלל שזה לא מתאים שכל האתר יהיה בתוך תבניות (בשונה מחב"דפדיה בה מדובר על חלק קטן מהדפים) אז היא שונתה לכמו שהיא כיום. נא להשאיר אותה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"ד בתמוז ה'תשפ"ד • 12:33, 30 ביולי 2024 (IDT)
::::::אדרבה, ברוך [[משתמש:חלוקת קונטרסים|אומר]] ו[[תניא|עושה]]! ע"פ דבריך - איך בדיוק יש להוסיף את פרקי התניא באתרא דידן? [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 18:14, 30 ביולי 2024 (IDT)

== מיזוג טקסט בתבנית עם תבנית ==

[[קובץ:מתמזג.png|ממוזער|תמונה א'; טקסט מתמזג עם תבנית]]
[[קובץ:לא מתמזג.png|ממוזער|תמונה ב'; טקסט בתבנית לא מתמזג עם תבנית]]

אבקש עזרה טכנית בתבנית [[תבנית:פרק-תניא]] שיצרתי זה-עתה: טקסט רגיל בדף "מתמזג" עם התבנית (ראה תמונה א'). משא"כ תבנית לא "מתמזגת" עם תבנית (ראה תמונה ב').

האם אפשר לסדר זאת? {{א|חלוקת קונטרסים}} [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 20:08, 25 ביולי 2024 (IDT)

:אני התכתבתי עם {{א|חלוקת קונטרסים}}, וכדאי שתשאיר לו את העבודה של סידור ועריכת התניא. [[משתמש:ש. א.|ש. א.]] ([[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]])
==שינוי לוגו==
{{חב"דטקסטים פעילים}} מה אתם אומרים לשנות את הלוגו שיהיה כמו בחב"דפדיה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 17:45, 19 בינואר 2025 (IST)

== ערכים או דפים??? ==

בחלק מהמקומות רשום ערכים בחלק דפים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 16:31, 24 בינואר 2025 (IST)
:אשמח שתביא קישורים לכאן ולכאן ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ב בשבט ה'תשפ"ה • 21:36, 10 בפברואר 2025 (IST)
::[[קובץ:ערך.png|ממוזער|50px]] [[קובץ:דף.png|ממוזער|50px]].[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 15:15, 11 בפברואר 2025 (IST)
:::סודר. אם יש עוד מקום ציין ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י"ד בשבט ה'תשפ"ה • 22:52, 12 בפברואר 2025 (IST)

מדיה ויקי:Searchmenu-new

2025-02-12T20:52:00Z

חלוקת קונטרסים:

'''יצירת דף "[[:$1]]" בחב"דטקסט.''' {{PLURAL:$2|0=|ראה גם את הדף שנמצא בחיפוש.|ראה גם את הדפים האחרים שנמצאו בחיפוש.}}

תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א

2025-02-10T22:33:33Z

חלוקת קונטרסים:

פרק א תניא [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|{{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{מונחון|סוג=לוח התיקון|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{מונחון|סוג=לוח התיקון|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:

אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{מונחון|סוג=לוח התיקון|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:

מה שאין כן נפשות אומות {{מונחון|סוג=לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ג' וכל טיבו דעבדין האומות {{מונחון|סוג=לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: מיותר}} לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא על פסוק וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות {{מונחון|סוג=לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} עושין אינן אלא להתייהר כו':<noinclude>
[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude>

תבנית:מונחון

2025-02-10T22:32:29Z

חלוקת קונטרסים:

<includeonly>{{#תנאי:{{{3|}}}|[[{{{1}}}|{{{2}}}]]|{{{1}}}}}</includeonly><noinclude>
התבנית מאפשרת טקסט עם הסבר שיופיע כשהעכבר ימצא מעליו, כדוגמת: {{מונחון|טנק מבצעים|טנק מבצעים|כינוי לכלי רכב המשמש את חסידי חב"ד להפצת יהדות}}.

=== איך משתמשים בתבנית ===
*ליצירת קישור עם הסבר
#פרמטר ראשון - שם הערך אליו רוצים לקשר
#פרמטר שני - כיתוב הקישור
#פרמטר שלישי - הסבר
*ליצירת טקסט (ללא קישור) עם הסבר
#פרמטר ראשון - הטקסט עצמו
#פרמטר שני - הסבר

'''דוגמאות:'''
'''דוגמה1''': <nowiki>{{מונחון|חב"דטקסט:אולם דיונים|אולם דיונים|אולם הדיונים מיועד לדיונים בין האורחים, העורכים והמפעילים}}</nowiki> 
'''תוצאה1''': {{מונחון|חב"דטקסט:אולם דיונים|אולם דיונים|אולם הדיונים מיועד לדיונים בין האורחים, העורכים והמפעילים}}

'''דוגמה2''': <nowiki>{{מונחון|חב"דטקסט|אנציקלופדיה חב"דית אינטרנטית, החופשית לכתיבה, שמטרתה הפצת המעיינות וזירוז הגאולה}}</nowiki> 
'''תוצאה2''': {{מונחון|חב"דטקסט|אנציקלופדיה חב{{תבנית:"}}דית אינטרנטית, החופשית לכתיבה, שמטרתה הפצת המעיינות וזירוז הגאולה}}

'''הערות:'''
*במקרה שהבנת מונח מסוים הכרחית להבנת הערך יש להעדיף שימוש בסוגריים במקום במונחון
*ההסבר במונחון צריך להיות קצר- עד 75 תווים - אחרת הוא עלול להיקטע בדפדפנים מסוימים
*כשמעוניינים להשתמש בתו '''"''' בפרמטר ההסבר יש להחליפו ב[[תבנית:"]].
*אם יש תו '''=''' באחד הפרמטרים, יש להוסיף לפני הפרמטר את מספרו הסידורי, בצורה הבאה: <nowiki>{{מונחון|</nowiki>'''1='''חב"דטקסט|'''2='''אנציקלופדיה חב"דית אינטרנטית, החופשית לכתיבה, שמטרתה הפצת המעיינות וזירוז הגאולה}}, או להשתמש ב[[תבנית:=]].

[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>

תבנית:מונחון

2025-02-10T22:32:17Z

חלוקת קונטרסים:

<includeonly>{{#תנאי:{{{3|}}}|[[{{{1}}}|{{{2}}}]]|{{{1}}}}}</includeonly><noinclude>

התבנית מאפשרת טקסט עם הסבר שיופיע כשהעכבר ימצא מעליו, כדוגמת: {{מונחון|טנק מבצעים|טנק מבצעים|כינוי לכלי רכב המשמש את חסידי חב"ד להפצת יהדות}}.

=== איך משתמשים בתבנית ===
*ליצירת קישור עם הסבר
#פרמטר ראשון - שם הערך אליו רוצים לקשר
#פרמטר שני - כיתוב הקישור
#פרמטר שלישי - הסבר
*ליצירת טקסט (ללא קישור) עם הסבר
#פרמטר ראשון - הטקסט עצמו
#פרמטר שני - הסבר

'''דוגמאות:'''
'''דוגמה1''': <nowiki>{{מונחון|חב"דטקסט:אולם דיונים|אולם דיונים|אולם הדיונים מיועד לדיונים בין האורחים, העורכים והמפעילים}}</nowiki> 
'''תוצאה1''': {{מונחון|חב"דטקסט:אולם דיונים|אולם דיונים|אולם הדיונים מיועד לדיונים בין האורחים, העורכים והמפעילים}}

'''דוגמה2''': <nowiki>{{מונחון|חב"דטקסט|אנציקלופדיה חב"דית אינטרנטית, החופשית לכתיבה, שמטרתה הפצת המעיינות וזירוז הגאולה}}</nowiki> 
'''תוצאה2''': {{מונחון|חב"דטקסט|אנציקלופדיה חב{{תבנית:"}}דית אינטרנטית, החופשית לכתיבה, שמטרתה הפצת המעיינות וזירוז הגאולה}}

'''הערות:'''
*במקרה שהבנת מונח מסוים הכרחית להבנת הערך יש להעדיף שימוש בסוגריים במקום במונחון
*ההסבר במונחון צריך להיות קצר- עד 75 תווים - אחרת הוא עלול להיקטע בדפדפנים מסוימים
*כשמעוניינים להשתמש בתו '''"''' בפרמטר ההסבר יש להחליפו ב[[תבנית:"]].
*אם יש תו '''=''' באחד הפרמטרים, יש להוסיף לפני הפרמטר את מספרו הסידורי, בצורה הבאה: <nowiki>{{מונחון|</nowiki>'''1='''חב"דטקסט|'''2='''אנציקלופדיה חב"דית אינטרנטית, החופשית לכתיבה, שמטרתה הפצת המעיינות וזירוז הגאולה}}, או להשתמש ב[[תבנית:=]].

[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>

משתמש:חלוקת קונטרסים/טיוטה

2025-02-10T22:30:22Z

חלוקת קונטרסים:

תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א

2025-02-10T22:25:01Z

חלוקת קונטרסים:

פרק א תניא [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|{{הערות ותיקונים|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{לוח התיקון|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{לוח התיקון|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:

אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{הערות ותיקונים|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{לוח התיקון|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{הערות ותיקונים|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:

מה שאין כן נפשות אומות {{לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ג' וכל טיבו דעבדין האומות {{לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: מיותר}} לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא על פסוק וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות {{לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} עושין אינן אלא להתייהר כו':<noinclude>
[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude>

משתמש:חלוקת קונטרסים/טיוטה

2025-02-10T22:19:06Z

חלוקת קונטרסים:

משתמש:חלוקת קונטרסים/טיוטה

2025-02-10T22:18:12Z

חלוקת קונטרסים: יצירת דף עם התוכן "<includeonly>{{#תנאי:{{{3|}}}|{{{2}}}|{{{1}}}}}</includeonly><noinclude>"

תבנית:פרק תניא

2025-02-10T22:02:15Z

חלוקת קונטרסים:

<includeonly>{{פרק תניא/ניווט}}[[he:ליקוטי אמרים - פרק {{מילה אחרונה|{{שם הערך}}}}]]
{| div style="width:100%;" align="center"
| {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|[[{{{קודם|{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}} {{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}} {{גימטריה - מספר לאות|{{#חשב:{{#בחר:{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|{{גימטריה - מאות למספר (עברי)|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}-1}}}}}}}|►►]]}}{{רווח|10}}'''{{גודל|6|{{#בחר:{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|שער היחוד והאמונה={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}|#ברירת מחדל={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}}}{{רווח|10}}'''[[{{{אחרי|{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}} {{#בחר:{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|לקוטי אמרים|שער היחוד והאמונה|אגרת התשובה|קונטרס אחרון=פרק|אגרת הקודש=סימן}} {{גימטריה - מספר לאות|{{#חשב:{{#בחר:{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|{{גימטריה - מאות למספר (עברי)|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}+1}}}}}}}|◄◄]]}}

<div style="width: 90%; align: center; margin: auto; padding: 25px; border: 1px solid #bbb">
=={{#בחר:{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|לקוטי אמרים|אגרת התשובה|קונטרס אחרון=פרק {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|אגרת הקודש=סימן {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|שער היחוד והאמונה={{#בחר:{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}|חינוך קטן=חינוך קטן|#ברירת מחדל=פרק {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|#ברירת מחדל={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}==
{{יישור טקסט|שני הצדדים|{{גודל|3|{{תבנית:{{שם הדף}}}}}}}}
{{תניא/קישורים חיצוניים}}
{{#תנאי:{{{הערות|}}}|{{הערות שוליים}}}}</div>
|}{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה:תניא – {{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}{{!}}{{אם מכיל אחד מ|דף השער,הסכמה,הקדמת המלקט,חינוך|{{שם הדף}}|*|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}]]|ללא קטגוריה={{{ללא קטגוריה|}}}}}</includeonly><noinclude>
תבנית לפרקי התניא.
;הפרמטרים לשימוש:
* קודם = <שם פרק> (ברירת מחדל הפרק שלפני)
* אחרי = <שם פרק> (ברירת מחדל הפרק שאחרי)
* הערות = כן (ברירת מחדל ללא)

[[קטגוריה:תבניות ניווט]]
[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|*]]
</noinclude>

תבנית:פרק תניא

2025-02-10T21:55:43Z

חלוקת קונטרסים:

<includeonly>{{פרק תניא/ניווט}}[[he:ליקוטי אמרים - פרק {{מילה אחרונה|{{שם הערך}}}}]]
{| div style="width:100%;" align="center"
| {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|[[{{{קודם|{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}} {{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}} {{גימטריה - מספר לאות|{{#חשב:{{#בחר:{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|{{גימטריה - מאות למספר (עברי)|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}-1}}}}}}}|►►]]}}{{רווח|10}}'''{{גודל|6|{{#בחר:{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|שער היחוד והאמונה={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}|#ברירת מחדל={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}}}{{רווח|10}}'''[[{{{אחרי|{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}} {{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}} {{גימטריה - מספר לאות|{{#חשב:{{#בחר:{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|{{גימטריה - מאות למספר (עברי)|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}+1}}}}}}}|◄◄]]}}

<div style="width: 90%; align: center; margin: auto; padding: 25px; border: 1px solid #bbb">
=={{#בחר:{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|לקוטי אמרים|אגרת התשובה|קונטרס אחרון=פרק {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|אגרת הקודש=סימן {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|שער היחוד והאמונה={{#בחר:{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}|חינוך קטן=חינוך קטן|#ברירת מחדל=פרק {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|#ברירת מחדל={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}==
{{יישור טקסט|שני הצדדים|{{גודל|3|{{תבנית:{{שם הדף}}}}}}}}
{{תניא/קישורים חיצוניים}}
{{#תנאי:{{{הערות|}}}|{{הערות שוליים}}}}</div>
|}{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה:תניא – {{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}{{!}}{{אם מכיל אחד מ|דף השער,הסכמה,הקדמת המלקט,חינוך|{{שם הדף}}|*|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}]]|ללא קטגוריה={{{ללא קטגוריה|}}}}}</includeonly><noinclude>
תבנית לפרקי התניא.
;הפרמטרים לשימוש:
* קודם = <שם פרק> (ברירת מחדל הפרק שלפני)
* אחרי = <שם פרק> (ברירת מחדל הפרק שאחרי)
* הערות = כן (ברירת מחדל ללא)

[[קטגוריה:תבניות ניווט]]
[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|*]]
</noinclude>

תבנית:פרק תניא

2025-02-10T21:54:24Z

חלוקת קונטרסים:

<includeonly>{{פרק תניא/ניווט}}[[he:ליקוטי אמרים - פרק {{מילה אחרונה|{{שם הערך}}}}]]
{| div style="width:100%;" align="center"
| {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|[[{{{קודם|{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}} {{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}} {{גימטריה - מספר לאות|{{#חשב:{{#בחר:{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|{{גימטריה - מאות למספר (עברי)|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}-1}}}}}}}|►►]]}}{{רווח|10}}'''{{גודל|6|{{#בחר:{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|שער היחוד והאמונה={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}|#ברירת מחדל={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}}}{{רווח|10}}'''[[{{{אחרי|{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}} {{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}} {{גימטריה - מספר לאות|{{#חשב:{{#בחר:{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|{{גימטריה - מאות למספר (עברי)|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}+1}}}}}}}|◄◄]]}}

<div style="width: 90%; align: center; margin: auto; padding: 25px; border: 1px solid #bbb">
=={{#בחר:{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|לקוטי אמרים|אגרת התשובה|קונטרס אחרון=פרק {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|אגרת הקודש=סימן {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|שער היחוד והאמונה={{#בחר:{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}|חינוך קטן=חינוך קטן|#ברירת מחדל=}}פרק {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|#ברירת מחדל={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}==
{{יישור טקסט|שני הצדדים|{{גודל|3|{{תבנית:{{שם הדף}}}}}}}}
{{תניא/קישורים חיצוניים}}
{{#תנאי:{{{הערות|}}}|{{הערות שוליים}}}}</div>
|}{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה:תניא – {{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}{{!}}{{אם מכיל אחד מ|דף השער,הסכמה,הקדמת המלקט,חינוך|{{שם הדף}}|*|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}]]|ללא קטגוריה={{{ללא קטגוריה|}}}}}</includeonly><noinclude>
תבנית לפרקי התניא.
;הפרמטרים לשימוש:
* קודם = <שם פרק> (ברירת מחדל הפרק שלפני)
* אחרי = <שם פרק> (ברירת מחדל הפרק שאחרי)
* הערות = כן (ברירת מחדל ללא)

[[קטגוריה:תבניות ניווט]]
[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|*]]
</noinclude>

תבנית:פרק תניא

2025-02-10T21:46:46Z

חלוקת קונטרסים:

<includeonly>{{פרק תניא/ניווט}}[[he:ליקוטי אמרים - פרק {{מילה אחרונה|{{שם הערך}}}}]]
{| div style="width:100%;" align="center"
| {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|[[{{{קודם|{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}} {{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}} {{גימטריה - מספר לאות|{{#חשב:{{#בחר:{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|{{גימטריה - מאות למספר (עברי)|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}-1}}}}}}}|►►]]}}{{רווח|10}}'''{{גודל|6|{{#בחר:{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}|שער היחוד והאמונה={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}|#ברירת מחדל={{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{שם הדף}}}}}}}}}}{{רווח|10}}'''[[{{{אחרי|{{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}} {{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה ראשונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}} {{גימטריה - מספר לאות|{{#חשב:{{#בחר:{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}|{{גימטריה - מאות למספר (עברי)|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}}}+1}}}}}}}|◄◄]]}}

<div style="width: 90%; align: center; margin: auto; padding: 25px; border: 1px solid #bbb">
==פרק {{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}==
{{יישור טקסט|שני הצדדים|{{גודל|3|{{תבנית:{{שם הדף}}}}}}}}
{{תניא/קישורים חיצוניים}}
{{#תנאי:{{{הערות|}}}|{{הערות שוליים}}}}</div>
|}{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה:תניא – {{הסר מילה אחרונה|{{הסר מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}{{!}}{{אם מכיל אחד מ|דף השער,הסכמה,הקדמת המלקט,חינוך|{{שם הדף}}|*|{{מילה אחרונה|{{שם הדף}}}}}}]]|ללא קטגוריה={{{ללא קטגוריה|}}}}}</includeonly><noinclude>
תבנית לפרקי התניא.
;הפרמטרים לשימוש:
* קודם = <שם פרק> (ברירת מחדל הפרק שלפני)
* אחרי = <שם פרק> (ברירת מחדל הפרק שאחרי)
* הערות = כן (ברירת מחדל ללא)

[[קטגוריה:תבניות ניווט]]
[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|*]]
</noinclude>

תבנית:שער היחוד והאמונה חינוך קטן

2025-02-10T21:40:33Z

חלוקת קונטרסים: יצירת דף עם התוכן "{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|'''לקוטי אמרים חלק שני'''}}}} {{יישור טקסט|מרכז|'''הנקרא בשם חינוך קטן מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נשמתם עדן מיוסד על פרשה ראשונה של קריאת שמע:'''}} '''חנוך''' לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. הנה מדכתיב על פי דרכו משמע שא..."

{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|'''לקוטי אמרים חלק שני'''}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''הנקרא בשם חינוך קטן מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נשמתם עדן מיוסד על פרשה ראשונה של קריאת שמע:'''}}

'''חנוך''' לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. הנה מדכתיב על פי דרכו משמע שאינה דרך האמת לאמיתו, ואם כן מאי מעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה. אך הנה מודעת זאת כי שרשי עבודת ה' ויסודותיה הן דחילו ורחימו, היראה שרש ויסוד לסור מרע והאהבה לועשה טוב וקיום כל מצוות עשה דאורייתא ודרבנן כמו שיתבאר במקומן, (ומצות החינוך היא גם כן במצוות עשה, כמו שכתבתי באורח חיים סימן שמ"ג):

והנה באהבה כתיב בסוף פרשת עקב אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' וגו'. וצריך להבין, איך שייך לשון עשייה גבי אהבה שבלב. אך הענין הוא, דיש שני מיני אהבת ה' האחת היא כלות הנפש בטבעה אל בוראה כאשר תתגבר נפש השכלית על החומר ותשפילהו ותכניעהו תחתיה, אזי תתלהב ותתלהט בשלהבת העולה מאליה ותגל ותשמח בה' עושה ותתענג על ה' תענוג נפלא והזוכים למעלת אהבה רבה זו הם הנקראים צדיקים כדכתיב שמחו צדיקים בה' אך לא כל אדם זוכה לזה כי לזה צריך זיכוך החומר במאד מאד וגם תורה ומעשים טובים הרבה, לזכות לנשמה עליונה שלמעלה ממדרגת רוח ונפש כמו שכתב בראשית חכמה שער האהבה. והשנית היא אהבה שכל אדם יוכל להגיע אליה, כשיתבונן היטב בעומקא דלבא בדברים המעוררים את האהבה לה' בלב כל ישראל. הן דרך כלל כי הוא חיינו ממש וכאשר האדם אוהב את נפשו וחייו. כן יאהב את ה', כאשר יתבונן וישים אל לבו כי ה' הוא נפשו האמיתית וחייו ממש, כמו שכתוב בזהר על פסוק נפשי אויתיך וגו'. והן דרך פרט, שכשיבין וישכיל בגדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה דרך פרטית כאשר יוכל שאת בשכלו ומה שלמעלה משכלו ואחר כך יתבונן באהבת ה' הגדולה ונפלאה אלינו לירד למצרים ערות הארץ להוציא נשמותינו מכור הברזל שהוא הסטרא אחרא רחמנא ליצלן, לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש, והוא ושמו אחד, דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה וגדולתו יתברך שאין לה קץ ותכלית אזי כמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומתבונן בענין זה בעומקא דלבא לאהוב את ה' אהבה עזה ולדבקה בו בלב ונפש כמו שיתבאר במקומה באריכות. והנה ענין אהבה זו רצה משה רבינו ע"ה ליטע בלב כל ישראל, בפרשה ועתה ישראל וגו', בפסוק הן לה' אלהיך השמים וגו', רק באבותיך חשק וגו', ומלתם וגו', בשבעים נפש וגו', ואהבת וגו'. ולכן סיים דבריו על אהבה זו אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה שהיא אהבה עשויה בלב על ידי הבינה והדעת בדברים המעוררים את האהבה, ועל זה צוה כבר תחלה והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך כדי שעל ידי זה תבא לאהבה את ה' כדאיתא בספרי על פסוק זה. והנה על אהבה זו השנית שייך לשון מצוה וצווי דהיינו לשום לבו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, אבל באהבה ראשונה שהיא שלהבת העולה מאליה לא שייך לשון צווי ומצוה כלל, ולא עוד אלא שהיא מתן שכרן של צדיקים לטעום מעין עולם הבא בעולם הזה שעליה נאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם כמו שיתבאר במקומה. אך הנה ידוע ליודעים טעמא דקרא, מאי דכתיב כי שבע יפול צדיק וקם, ובפרט שהאדם נקרא מהלך ולא עומד, וצריך לילך ממדרגה למדרגה ולא לעמוד במדרגה אחת לעולם, ובין מדרגה למדרגה טרם שיגיע למדרגה עליונה ממנה הוא בבחינת נפילה ממדרגה הראשונה אך כי יפול לא יוטל כתיב ואינה נקראת נפילה אלא לגבי מדריגתו הראשונה ולא לגבי שאר כל אדם ח"ו, שאף על פי כן הוא למעלה מכל האדם בעבודתו כי נשאר בה בחינת רשימו ממדריגתו הראשונה אך עיקרה מאהבה שנתחנך והורגל בה מנעוריו בטרם שהגיע למדרגת צדיק וזהו שאמר גם כי יזקין וגו'. והנה ראשית הדברים המעוררים האהבה והיראה ויסודן היא האמונה הטהורה ונאמנה ביחודו ואחדותו יתברך וית':

תבנית:תניא הגהה

2025-02-10T21:35:50Z

חלוקת קונטרסים:

{| class="infobox" style="width:35%; border-right: 1.5px solid #bbb; margin-right: 1.3em; margin-top:0.5em; padding-bottom: 0.5em; padding-right: 1em; text-align: center; float: left;"
! {{גודל|3|הגהה}}
|- style="text-align:justify;"
| {{גודל|2|{{{1}}}}}
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא]]</noinclude>

תבנית:תניא הגהה

2025-02-10T21:34:56Z

חלוקת קונטרסים:

{| class="infobox" style="width:35%; border-right: 1.5px solid #bbb; margin-right: 1.3em; margin-top:0.5em; padding-bottom: 0.3em; padding-right: 1em; text-align: center; float: left;"
! {{גודל|3|הגהה}}
|- style="text-align:justify;"
| {{גודל|2|{{{1}}}}}
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא]]</noinclude>

תבנית:תניא הגהה

2025-02-10T21:34:09Z

חלוקת קונטרסים:

{| class="infobox" style="width:35%; border-right: 1.5px solid #bbb; margin-right: 1.3em; margin-top:0.7em; padding-top: 0.3em; padding-bottom: 0.3em; padding-right: 1em; text-align: center; float: left;"
! {{גודל|3|הגהה}}
|- style="text-align:justify;"
| {{גודל|2|{{{1}}}}}
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא]]</noinclude>

תבנית:לקוטי אמרים פרק כ"ט

2025-02-10T21:10:29Z

חלוקת קונטרסים: יצירת דף עם התוכן "'''פרק כט אך''' עוד אחת צריך לשית עצות בנפשות הבינונים אשר לפעמים ועתים רבים יש להם טמטום הלב שנעשה כאבן ולא יכול לפתוח לבו בשום אופן לעבודה שבלב זו תפלה. וגם לפעמים לא יוכל להלחם עם היצר לקדש עצמו במותר לו מפני כבדות שבלבו וזאת היא עצה היעוצה בזהר הקדוש דאמר..."

'''פרק כט אך''' עוד אחת צריך לשית עצות בנפשות הבינונים אשר לפעמים ועתים רבים יש להם טמטום הלב שנעשה כאבן ולא יכול לפתוח לבו בשום אופן לעבודה שבלב זו תפלה. וגם לפעמים לא יוכל להלחם עם היצר לקדש עצמו במותר לו מפני כבדות שבלבו וזאת היא עצה היעוצה בזהר הקדוש דאמר רב מתיבתא בגן עדן אעא דלא סליק ביה נהורא מבטשין ליה כו'. גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא מבטשין ליה כו' פירוש נהורא דנשמתא שאור הנשמה והשכל אינו מאיר כל כך למשול על חומריות שבגוף. ואף שמבין ומתבונן בשכלו בגדולת ה' אינו נתפס ונדבק במוחו כל כך שיוכל למשול על חומריות הלב מחמת חומריותן וגסותן והסיבה היא גסות הקליפה שמגביה עצמה על אור קדושת נפש האלהית ומסתרת ומחשיכה אורה. ולזאת צריך לבטשה ולהשפילה לעפר דהיינו לקבוע עתים להשפיל עצמו להיות נבזה בעיניו נמאס ככתוב ולב נשבר רוח נשברה היא הסטרא אחרא שהיא היא האדם עצמו בבינונים שנפש החיונית המחיה הגוף היא בתקפה כתולדתה בלבו נמצא היא היא האדם עצמו. ועל נפש האלהית שבו נאמר "נשמה שנתת בי טהורה היא" שנתת בי דייקא מכלל שהאדם עצמו איננו הנשמה הטהורה כי אם בצדיקים שבהם הוא להפך שנשמה הטהורה שהיא נפש האלהית, הוא האדם וגופם נקרא בשר אדם. וכמאמר הלל הזקן לתלמידיו כשהיה הולך לאכול היה אומר שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה ועניה הוא גופו כי כמו זר נחשב אצלו ולכן אמר שהוא גומל חסד עמו במה שמאכילו, כי הוא עצמו אינו רק נפש האלהית לבד, כי היא לבדה מחיה גופו ובשרו, שהרע שהיה בנפש החיונית המלובשת בדמו ובשרו נתהפך לטוב ונכלל בקדושת נפש האלהית ממש בצדיקים. אבל בבינוני מאחר שמהותה ועצמותה של נפש החיונית הבהמית שמסטרא אחרא המלובשת בדמו ובשרו לא נהפך לטוב הרי היא היא האדם עצמו ואם כן הוא רחוק מה' בתכלית הריחוק שהרי כח המתאוה שבנפשו הבהמית יכול גם כן להתאוות לדברים האסורים שהם נגד רצונו יתברך אף שאינו מתאוה לעשותם בפועל ממש ח"ו רק שאינם מאוסים אצלו באמת כבצדיקים כמש"ל פרק יב. ובזה הוא גרוע ומשוקץ ומתועב יותר מבעלי חיים הטמאים ושקצים ורמשים כנ"ל וכמו שנאמר "ואנכי תולעת ולא איש" וגו' [וגם כשמתגברת בו נפשו האלהית לעורר האהבה לה' בשעת התפלה אינה באמת לאמיתו לגמרי מאחר שחולפת ועוברת אחר התפלה כנ"ל סוף פרק י"ג] ובפרט כשיזכור טומאת נפשו בחטאת נעורים והפגם שעשה בעליונים ושם הוא למעלה מהזמן וכאלו פגם ונטמא היום ח"ו ממש ואף שכבר עשה תשובה נכונה הרי עיקר התשובה בלב והלב יש בו בחינות ומדרגות רבות והכל לפי מה שהוא אדם ולפי הזמן והמקום כידוע ליודעים ולכן עכשיו בשעה זו שרואה בעצמו דלא סליק ביה נהורא דנשמתא, מכלל שהיום לא נתקבלה תשובתו ועונותיו מבדילים, או שרוצים להעלותו לתשובה עילאה יותר מעומקא דלבא יותר ולכן אמר דוד "וחטאתי נגדי תמיד". וגם מי שהוא נקי מחטאות נעורים החמורים ישים אל לבו לקיים מאמר זהר הקדוש להיות ממארי דחושבנא דהיינו לעשות חשבון עם נפשו מכל המחשבות והדיבורים והמעשים שחלפו ועברו מיום היותו עד היום הזה אם היו כולם מצד הקדושה או מצד הטומאה ר"ל דהיינו כל המחשבות והדיבורים והמעשים אשר לא לה' המה ולרצונו ולעבודתו שזהו פירוש לשון סטרא אחרא כנ"ל [בפרק ו'] ומודעת זאת כי כל עת שהאדם מחשב מחשבות קדושות נעשה מרכבה בעת זו להיכלות הקדושה שמהן מושפעות מחשבות הללו וכן להפך נעשה מרכבה טמאה בעת זו להיכלות הטומאה שמהן מושפעות כל מחשבות רעות וכן בדבור ומעשה. עוד ישים אל לבו רוב חלומותיו שהם הבל ורעות רוח משום שאין נפשו עולה למעלה וכמו שנאמר "מי יעלה בהר ה' נקי כפים" וגו' ואינון סטרין בישין אתיין ומתדבקן ביה ומודעין ליה בחלמא מילין דעלמא וכו' ולזמנין דחייכן ביה ואחזיאו ליה מילי שקר וצערין ליה בחלמיה כו' כמו שנאמר בזהר ויקרא [ד' כ"ה ע"א וע"ב] עיין שם באריכות. והנה כל מה שיאריך בעניינים אלו במחשבתו וגם בעיונו בספרים להיות לבו נשבר בקרבו ונבזה בעיניו נמאס ככתוב בתכלית המיאוס ולמאס חייו ממש, הרי בזה ממאס ומבזה הסטרא אחרא ומשפילה לעפר ומורידה מגדולתה וגסות רוחה וגבהותה שמגביה את עצמה על אור קדושת נפש האלהית להחשיך אורה. וגם ירעים עליה בקול רעש ורוגז להשפילה כמאמר רז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר רגזו וגו' דהיינו לרגוז על נפש הבהמית שהיא יצרו הרע בקול רעש ורוגז במחשבתו לומר לו אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' ככל השמות שקראו לו חכמינו ז"ל באמת עד מתי תסתיר לפני אור אין סוף ברוך הוא הממלא כל עלמין היה הוה ויהיה בשוה גם במקום זה שאני עליו כמו שהיה אור אין סוף ברוך הוא לבדו קודם שנברא העולם בלי שום שינוי כמו שנאמר "אני ה' לא שניתי" כי הוא למעלה מהזמן וכו' ואתה מנוול וכו' מכחיש האמת הנראה לעינים דכולא קמיה כלא ממש באמת בבחינת ראייה חושיית. והנה על ידי זה יועיל לנפשו האלהית להאיר עיניה באמת יחוד אור אין סוף בראייה חושיית ולא בחינת שמיעה והבנה לבדה כמו שנאמר במקום אחר שזהו שרש כל העבודה והטעם לפי שבאמת אין שום ממשות כלל בסטרא אחרא שלכן נמשלה לחשך שאין בו שום ממשות כלל וממילא נדחה מפני האור וכך הסטרא אחרא אף שיש בה חיות הרבה להחיות כל בעלי חיים הטמאים ונפשות אומות עכו"ם וגם נפש הבהמית שבישראל כנ"ל מכל מקום הרי כל חיותה אינה מצד עצמה ח"ו אלא מצד הקדושה כנ"ל ולכן היא בטלה לגמרי מפני הקדושה כביטול החשך מפני האור הגשמי רק שלגבי קדושת נפש האלהית שבאדם נתן לה הקב"ה רשות ויכולת להגביה עצמה כנגדה כדי שהאדם יתעורר להתגבר עליה להשפילה על ידי שפלות ונמיכת רוחו ונבזה בעיניו נמאס ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא לקיים מה שנאמר משם אורידך נאם ה' דהיינו שמסירה מממשלתה ויכלתה ומסלק ממנה הכח ורשות שנתן לה להגביה עצמה נגד אור קדושת נפש האלהית ואזי ממילא בטילה ונדחית כביטול החשך מפני אור הגשמי. וכמו שמצינו דבר זה מפורש בתורה גבי מרגלים שמתחלה אמרו כי חזק הוא ממנו אל תקרי ממנו כו' שלא האמינו ביכולת ה' ואחר כך חזרו ואמרו הננו ועלינו וגו' ומאין חזרה ובאה להם האמונה ביכולת ה' הרי לא הראה להם משה רבינו ע"ה שום אות ומופת על זה בנתיים רק שאמר להם איך שקצף ה' עליהם ונשבע שלא להביאם אל הארץ ומה הועיל זה להם אם לא היו מאמינים ביכולת ה' ח"ו לכבוש ל"א מלכים ומפני זה לא רצו כלל ליכנס לארץ אלא ודאי מפני שישראל עצמן הם מאמינים בני מאמינים רק שהסטרא אחרא המלובשת בגופם הגביה עצמה על אור קדושת נפשם האלהית בגסות רוחה וגבהותה בחוצפה בלי טעם ודעת ולכן מיד שקצף ה' עליהם והרעים בקול רעש ורוגז עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת וגו' וכששמעו דברים קשים אלו נכנע ונשבר לבם בקרבם כדכתיב "ויתאבלו העם מאד" וממילא נפלה הסטרא אחרא מממשלתה וגבהותה וגסות רוחה וישראל עצמן הם מאמינים ומזה יכול ללמוד כל אדם שנופלים לו במחשבתו ספיקות על אמונה כי הם דברי רוח הסטרא אחרא לבדה המגביה עצמה על נפשו אבל ישראל עצמן הם מאמינים כו' וגם הסטרא אחרא עצמה אין לה ספיקות כלל באמונה רק שניתן לה רשות לבלבל האדם בדברי שקר ומרמה להרבות שכרו כפיתויי הזונה לבן המלך בשקר ומרמה ברשות המלך כמו שנאמר בזהר הקדוש:

תבנית:לקוטי אמרים פרק כ"ז

2025-02-10T21:06:25Z

חלוקת קונטרסים: יצירת דף עם התוכן "'''פרק כז ואם''' העצבות אינה מדאגת עונות אלא מהרהורים רעים ותאוות רעות שנופלות במחשבתו. הנה אם נופלות לו שלא בשעת העבודה אלא בעת עסקו בעסקיו ודרך ארץ וכהאי גוונא אדרבה יש לו לשמוח בחלקו שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר "ולא תתורו אחרי..."

'''פרק כז ואם''' העצבות אינה מדאגת עונות אלא מהרהורים רעים ותאוות רעות שנופלות במחשבתו. הנה אם נופלות לו שלא בשעת העבודה אלא בעת עסקו בעסקיו ודרך ארץ וכהאי גוונא אדרבה יש לו לשמוח בחלקו שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". ואין הכתוב מדבר בצדיקים לקראם זונים ח"ו אלא בבינונים כיוצא בו שנופלים לו הרהורי ניאוף במחשבתו בין בהיתר כו' וכשמסיח דעתו מקיים לאו זה ואמרו רז"ל ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כאלו עשה מצוה ועל כן צריך לשמוח בקיום הלאו כמו בקיום מצות עשה ממש ואדרבה העצבות היא מגסות הרוח שאינו מכיר מקומו ועל כן ירע לבבו על שאינו במדרגת צדיק שלצדיקים בודאי אין נופלים להם הרהורי שטות כאלו כי אילו היה מכיר מקומו שהוא רחוק מאד ממדרגת צדיק והלואי היה בינוני ולא רשע כל ימיו אפילו שעה אחת הרי זאת היא מדת הבינונים ועבודתם לכבוש היצר וההרהור העולה מהלב למוח ולהסיח דעתו לגמרי ממנו ולדחותו בשתי ידים כנ"ל ובכל דחיה ודחיה שמדחהו ממחשבתו אתכפיא סטרא אחרא לתתא ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא ואתכפיא סטרא אחרא דלעילא המגביה עצמה כנשר לקיים מ"ש "אם תגביה כנשר" וגו' "משם אורידך נאם ה'" וכמו שהפליג בזהר פרשת תרומה [דף קכח] בגודל נחת רוח לפניו יתברך כד אתכפיא סטרא אחרא לתתא דאסתלק יקרא דקודשא בריך הוא לעילא על כולא יתיר משבחא אחרא ואסתלקותא דא יתיר מכולא וכו'. ולכן אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו כי אולי לכך נברא וזאת עבודתו לאכפיא לסטרא אחרא תמיד. ועל זה אמר איוב "בראת רשעים" ולא שיהיו רשעים באמת ח"ו אלא שיגיע אליהם כמעשה הרשעים במחשבתם והרהורם לבד והם יהיו נלחמים תמיד להסיח דעתם מהם כדי לאכפיא לסטרא אחרא ולא יוכלו לבטלה מכל וכל כי זה נעשה על ידי צדיקים. ושני מיני נחת רוח לפניו יתברך למעלה. אחד מביטול הסטרא אחרא לגמרי ואתהפכא ממרירו למתקא ומחשוכא לנהורא על ידי הצדיקים. והשנית כד אתכפיא הסטרא אחרא בעודה בתקפה וגבורתה ומגביה עצמה כנשר ומשם מורידה ה' באתערותא דלתתא על ידי הבינונים. וזהו שאיתא הכתוב "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" מטעמים לשון רבים שני מיני נחת רוח והוא מאמר השכינה לבניה כללות ישראל כדפירש בתיקונים. וכמו שבמטעמים גשמיים דרך משל יש שני מיני מעדנים אחד ממאכלים ערבים ומתוקים. והשני מדברים חריפים או חמוצים רק שהם מתובלים ומתוקנים היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש. וזהו שאמר הכתוב כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה פירוש שישוב מרשעו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה כד אתכפיא סטרא אחרא ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא לעילא. ולא עוד אלא אפילו בדברים המותרים לגמרי כל מה שהאדם זובח יצרו אפילו שעה קלה ומתכוין לאכפיא לסטרא אחרא שבחלל השמאלי כגון שחפץ לאכול ומאחר סעודתו עד לאחר שעה או פחות ועוסק בתורה באותה שעה. כדאיתא בגמרא שעה רביעית מאכל כל אדם שעה ששית מאכל תלמידי חכמים. והיו מרעיבים עצמם שתי שעות לכוונה זו אף שגם אחר הסעודה היו לומדים כל היום. וכן אם בולם פיו מלדבר דברים שלבו מתאוה מאד לדברם מענייני העולם וכן בהרהורי מחשבתו אפילו במעט מזעיר דאתכפיא סטרא אחרא לתתא אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא וקדושתו לעילא הרבה ומקדושה זו נמשכת קדושה עליונה על האדם למטה לסייעו סיוע רב ועצום לעבודתו יתברך. וזהו שאמרו רז"ל "אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה" לבד מה שמקיים מצות עשה של תורה והתקדשתם וכו' כשמקדש עצמו במותר לו ופירוש "והתקדשתם" שתעשו עצמכם קדושים כלומר אף שבאמת אינו קדוש ומובדל מסטרא אחרא כי היא בתקפה ובגבורתה כתולדתה בחלל השמאלי רק שכובש יצרו ומקדש עצמו. "והייתם קדושים" כלומר סופו להיות קדוש ומובדל באמת מהסטרא אחרא על ידי שמקדשים אותו הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה מלבו מעט מעט:

תבנית:לקוטי אמרים פרק כ"ו

2025-02-10T21:06:07Z

חלוקת קונטרסים: יצירת דף עם התוכן "'''פרק כו ברם''' כגון דא צריך לאודעי כלל גדול כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות ו..."

'''פרק כו ברם''' כגון דא צריך לאודעי כלל גדול כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן כי אם בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. ומה שכתוב "בכל עצב יהיה מותר" פירוש שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשון זה משמע שהעצב מצד עצמו אין בו מעלה רק שיגיע ויבא ממנו איזה יתרון והיינו השמחה האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר שעל ידי זה נשברה רוח הטומאה וסטרא אחרא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים כמו שנאמר בזהר על פסוק רוח נשברה לב נשבר וגו' ואזי יקוים בו רישיה דקרא תשמיעני ששון ושמחה וגו' השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה וגו' וזהו טעם הפשוט לתיקון האר"י ז"ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב שיש לשמחה זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא כמו שנאמר בזהר על פסוק וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור כו' ע"ש ודי למבין ומקרא מלא דבר הכתוב "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה" וגו' ונודע לכל פירוש האר"י ז"ל על פסוק זה:

והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפילו בני חיי ומזוני מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו בגמרא לקבולי בשמחה כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסיא שלמעלה מעלמא דאתגליא שהוא ו"ה משם הוי"ה ברוך הוא ועלמא דאתכסיא הוא י"ה וזהו שנאמר "אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה" וגו' ולכן ארז"ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' יותר מכל חיי העולם הזה כדכתיב "כי טוב חסדך מחיים" וגו' וקרבת ה' היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ בעלמא דאתכסיא כי שם חביון עוזו ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעולם הזה ולעתיד תתגלה מכסויה דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו בעולם הזה ומסתופפים בצלו צל החכמה שהוא בחינת צל ולא אורה וטובה נראים ודי למבין:

אך העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא בעל עסקים ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אחר כך בתאוות ח"ו כנודע שאם לא כן מאין באה לו עצבות אמיתית מחמת אהבת ה' או יראתו באמצע עסקיו. והנה בין שנפלה לו העצבות בשעת עבודה בתלמוד תורה או בתפלה ובין שנפלה לו שלא בשעת עבודה זאת ישים אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמיתית אפילו לדאגת עונות חמורים ח"ו. רק לזאת צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב הדעת להתבונן בגדולת ה' אשר חטא לו כדי שעל ידי זה יהיה לבו נשבר באמת במרירות אמיתית וכמבואר עת זו במקום אחר ושם נתבאר גם כן כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה' העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמיתית בה' הבאה אחר העצב כנ"ל:

תבנית:לקוטי אמרים פרק ו'

2025-02-10T21:04:59Z

חלוקת קונטרסים:

'''פרק ו והנה''' זה לעומת זה עשה אלהים כי כמו שנפש האלהית כלולה מעשר ספירות קדושות ומתלבשת בשלשה לבושים קדושים כך הנפש דסטרא אחרא מקליפות נוגה המלובשת בדם האדם כלולה מעשר כתרין דמסאבותא שהן שבע מדות רעות הבאות מארבע יסודות רעים הנזכרים לעיל ושכל המולידן הנחלק לשלש שהן חכמה בינה ודעת מקור המדות כי המדות הן לפי ערך השכל כי הקטן חושק ואוהב דברים קטנים פחותי הערך לפי ששכלו קטן וקצר להשיג דברים יקרים יותר מהם. וכן מתכעס ומתקצף מדברים קטנים וכן בהתפארות ושאר מדות ועשר בחינות אלו הטמאות כשאדם מחשב בהן או מדבר או עושה הרי מחשבתו שבמוחו ודבורו שבפיו וכח המעשיי שבידיו ושאר איבריו נקראים לבושי מסאבו לעשר בחינות אלו הטמאות שמתלבשות בהן בשעת מעשה או דבור או מחשבה והן הם כל המעשים אשר נעשים תחת השמש אשר הכל הבל ורעות רוח וכמו שנאמר בזהר בשלח שהן תבירו דרוחא כו' וכן כל הדבורים וכל המחשבות אשר לא לה' המה ולרצונו ולעבודתו שזהו פירוש לשון סטרא אחרא פירוש צד אחר שאינו צד הקדושה וצד הקדושה אינו אלא השראה והמשכה מקדושתו של הקב"ה ואין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו יתברך בין בפועל ממש כמלאכים עליונים בין בכח ככל איש ישראל למטה שבכחו להיות בטל ממש לגבי הקב"ה במסירת נפשו על קדושת ה'. ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה שרויה כו' וכל בי עשרה שכינתא שריא לעולם אבל כל מה שאינו בטל אצלו יתברך אלא הוא דבר נפרד בפני עצמו אינו מקבל חיות מקדושתו של הקב"ה מבחינת פנימית הקדושה ומהותה ועצמותה בכבודה ובעצמה אלא מבחינת אחוריים שיורדים ממדרגה למדרגה רבבות מדרגות בהשתלשלות העולמות דרך עלה ועלול וצמצומים רבים עד שנתמעט כל כך האור והחיות מיעוט אחר מיעוט עד שיכול להתצמצם ולהתלבש בבחינת גלות תוך אותו דבר הנפרד להחיותו ולקיימו מאין ליש שלא יחזור להיות אין ואפס כבתחלה מקודם שנברא ולכן נקרא עולם הזה ומלואו עולם הקליפות וסטרא אחרא ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו כמו שנאמר בעץ חיים שער מ"ב סוף פ"ד*:
{{תניא הגהה|עם היות בתוכו עשר ספירות דעשיה דקדושה וכמו שנאמר בעץ חיים שער מ"ג ובתוך עשר ספירות דעשיה אלו הן עשר ספירות דיצירה ובתוכן עשר ספירות דבריאה ובתוכן עשר ספירות דאצילות שבתוכן אור אין סוף ברוך הוא ונמצא אור אין סוף ברוך הוא מלא כל הארץ הלזו התחתונה על ידי התלבשותו בעשר ספירות דארבע עולמות אבי"ע כמו שנאמר בעץ חיים שער מ"ז פ"ב ובספר גלגולים פרק כ':}}
אלא שהקליפות הן נחלקות לשתי מדרגות זו למטה מזו המדרגה התחתונה היא שלש קליפות הטמאות ורעות לגמרי ואין בהם טוב כלל ונקראו במרכבת יחזקאל "רוח סערה וענן גדול" וגו' ומהן נשפעות ונמשכות נפשות כל אומות עובדי גלולים וקיום גופם ונפשות כל בעלי חיים הטמאים ואסורים באכילה וקיום גופם וקיום וחיות כל מאכלות אסורות מהצומח כמו ערלה וכלאי הכרם כו' וכמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פ"ו וכן קיום וחיות כל המעשה דבור ומחשבה של כל שס"ה לא תעשה וענפיהן כמו שכתוב שם סוף פ"ה:

תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ב

2025-02-10T21:04:36Z

חלוקת קונטרסים:

תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א

2025-02-10T21:04:07Z

חלוקת קונטרסים:

פרק א תניא [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|{{מונחון|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{מונחון|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{מונחון|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:

אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{מונחון|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{מונחון|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{מונחון|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:

מה שאין כן נפשות אומות {{מונחון|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ג' וכל טיבו דעבדין האומות {{מונחון|עובדי גלולים|לוח התיקון: מיותר}} לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא על פסוק וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות {{מונחון|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} עושין אינן אלא להתייהר כו':<noinclude>
[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude>

תבנית:לקוטי אמרים פרק כ"ד

2025-02-10T21:03:30Z

חלוקת קונטרסים: יצירת דף עם התוכן "'''פרק כד וזה''' לעומת זה הן שס"ה מצות לא תעשה דאורייתא וכל איסורי דרבנן מאחר שהן נגד רצונו וחכמתו יתברך והפכם ממש הם נפרדים מיחודו ואחדותו יתברך בתכלית הפירוד ממש כמו הסטרא אחרא והקליפה הנקראת עבודה זרה ואלהים אחרים מחמת הסתר פנים של רצון העליון כנ"ל. וכן ש..."

'''פרק כד וזה''' לעומת זה הן שס"ה מצות לא תעשה דאורייתא וכל איסורי דרבנן מאחר שהן נגד רצונו וחכמתו יתברך והפכם ממש הם נפרדים מיחודו ואחדותו יתברך בתכלית הפירוד ממש כמו הסטרא אחרא והקליפה הנקראת עבודה זרה ואלהים אחרים מחמת הסתר פנים של רצון העליון כנ"ל. וכן שלשה לבושי הנפש שמקליפת נוגה שבישראל שהם מחשבה דבור ומעשה המלובשים בשס"ה לא תעשה דאורייתא ודרבנן וכן מהות הנפש עצמה המלובשת בלבושיה כולם מיוחדים ממש בסטרא אחרא וקליפה זו הנקראת עבודה זרה ולא עוד אלא שבטלים וטפלים אליה וגרועים ופחותים ממנה מאד כי היא אינה מלובשת בגוף חומרי ויודעת את רבונה ואינה מורדת בו לפעול פעולתה במשלחת מלאכי רעים שלה שלא בשליחותו של מקום ברוך הוא ח"ו וכמאמר בלעם "לא אוכל לעבור את פי ה'" וגו' ואף שנקרא עבודה זרה הא קרו ליה אלהא דאלהיא ואינם יכולים לעבור כלל על רצונו יתברך כי יודעים ומשיגים שהוא חיותם וקיומם שיונקים מבחינת אחוריים דאחוריים של רצון העליון ברוך הוא המקיף עליהם אלא שיניקתם וחיותם שבתוכם היא בבחינת גלות בתוכם להחשיב עצמן אלהות והרי זו כפירה באחדותו אבל מכל מקום אינן כופרים וכחשו בה' לגמרי ולומר לא הוא אלא דקרו ליה אלהא דאלהיא דהיינו חיותם וקיומם הנמשך ויורד עליהם מרצונו יתברך ולכן אינן עוברין רצונו יתברך לעולם. ואם כן האדם העובר על רצונו יתברך הוא גרוע ופחות הרבה מאד מהסטרא אחרא וקליפה הנקראת עבודה זרה ואלהים אחרים והוא בתכלית הפירוד מיחודו ואחדותו של הקב"ה יותר ממנה וכאלו כופר באחדותו יותר ממנה ח"ו. וכמו שכתב בע"ח שער מ"ב סוף פ"ד שהרע שבעולם הזה החומרי הוא שמרי הקליפות הגסות כו' והוא תכלית הבירור וכו' ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו וכו':

ולכן אמרו רז"ל על פסוק כי תשטה אשתו אין אדם עובר עבירה וכו' דאפי' אשה המנאפת שדעתה קלה היתה מושלת ברוח תאותה לולי רוח שטות שבה המכסה ומסתיר ומעלים את האהבה מסותרת שבנפשה האלהית לדבקה באמונת ה' ויחודו ואחדותו ולא ליפרד ח"ו מאחדותו אפילו נוטלים את נפשה ממנה לעבוד עבודה זרה ח"ו ואפילו בהשתחואה לבדה בלי שום אמונה בלב כלל וכל שכן לכבוש היצר ותאות הניאוף שהם יסורים קלים ממיתה ה' ישמרנו וההפרש שאצלה בין איסור ניאוף לאיסור השתחואה לעבודה זרה הוא גם כן רוח שטות דקליפה המלבשת לנפש האלהית עד בחינת חכמה שבה ולא עד בכלל מפני אור ה' המלובש בחכמה כנ"ל. אבל באמת לאמיתו אפילו עבירה קלה הרי העוברה עובר על רצון העליון ברוך הוא והוא בתכלית הפירוד מיחודו ואחדותו יתברך יותר מסטרא אחרא וקליפה הנקראת אלהים אחרים ועבודה זרה ממש ויותר מכל הדברים הנשפעים ממנה בעולם הזה שהם בהמות טמאות וחיות ועופות טמאים ושקצים ורמשים וכמאמר יתוש קדמך פירוש דאף יתוש שמכניס ואינו מוציא שהיא קליפה היותר תחתונה ורחוקה מבחינת הקדושה המשפעת בתכלית הריחוק קודמת לאיש החוטא בהשתלשלות וירידת החיות מרצון העליון ברוך הוא וכל שכן שאר בעלי חיים הטמאים ואפילו חיות רעות שכולם אינם משנים תפקידם ופקודתו יתברך שמרה רוחם ואע"ג דאיהו לא חזי כו'. וכמו שנאמר "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ" וכפירוש רז"ל שאין חיה רעה מושלת באדם אלא אם כן נדמה לה כבהמה. והצדיקים שאין צלם אלהים מסתלק מעל פניהם כל חיות רעות אתכפיין קמייהו כמו שנאמר בזהר גבי דניאל בגוב אריות. ואם כן החוטא ועובר רצונו יתברך אפילו בעבירה קלה בשעת מעשה הוא בתכלית הריחוק מקדושה העליונה שהיא יחודו ואחדותו יתברך יותר מכל בעלי חיים הטמאים ושקצים ורמשים המושפעים מסטרא אחרא וקליפת עבודה זרה ומה שפיקוח נפש דוחה שאר עבירות וגם יעבור ואל יהרג היינו כפירוש חז"ל אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה ולא משום קלות העבירות וחומרן [תדע שהרי שבת חמורה ושקולה כעבודה זרה לענין שחיטת מומר לדבר אחד בי"ד סי' ב' מה שאין כן במומר לגילוי עריות ואפילו הכי פיקוח נפש דוחה שבת ולא גילוי עריות אלא דגזירת הכתוב הוא] אלא שלאחר מעשה החטא אם היא מעבירות שאין בהן כרת ומיתה בידי שמים שאין נפשו האלהית מתה לגמרי ונכרתת משרשה באלהים חיים רק שנפגם קצת דביקותה ואחיזתה בשרשה בחטא זה*
{{תניא הגהה|(ולפי ערך וחלוקי בחינת הפגם בנפש ובשרשה בעליונים כך הם חלוקי בחינת המירוק והעונש בגיהנם או בעולם הזה לכלל עון וחטא עונש מיוחד למרק ולהעביר הלכלוך והפגם וכן בחייבי מיתה וכרת אין פוגמין כולם בשוה):}}
הרי גם נפשו החיונית הבהמית המלובשים בגופו וכן גופו חוזרים ועולים מהסטרא אחרא וקליפה זו ומתקרבים לקדושת נפש האלהית המלובשת בהם המאמינה בה' אחד וגם בשעת החטא היתה באמנה אתו יתברך רק שהיתה בבחינת גלות ממש תוך נפש הבהמית מסטרא אחרא המחטיאה את הגוף ומורידתו עמה בעמקי שאול למטה מטה תחת טומאת הסטרא אחרא קליפת עבודה זרה ה' ישמרנו ואין לך גלות גדול מזה מאיגרא רמה כו' וכמש"ל דשרש ומקור נפשות כל בית ישראל הוא מחכמה עילאה והוא יתברך וחכמתו אחד וכו' והוא כמשל האוחז בראשו של מלך ומורידו למטה וטומן פניו בתוך בית הכסא מלא צואה שאין לך עלבון גדול מזה אפילו עושה כן לפי שעה שהקליפות וסטרא אחרא נקראים קיא צואה כנודע:

תבנית:לקוטי אמרים פרק י"ט

2025-02-10T20:50:22Z

חלוקת קונטרסים: יצירת דף עם התוכן "'''פרק יט ולתוספת''' ביאור צריך לבאר היטב מה שנאמר "נר ה' נשמת אדם" פירוש שישראל הקרוים אדם נשמתם היא למשל כאור הנר שמתנענע תמיד למעלה בטבעו מפני שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה ביסוד האש הכללי שתחת גלגל הירח כמו שנאמר בעץ חיים ואף שעל ידי..."

'''פרק יט ולתוספת''' ביאור צריך לבאר היטב מה שנאמר "נר ה' נשמת אדם" פירוש שישראל הקרוים אדם נשמתם היא למשל כאור הנר שמתנענע תמיד למעלה בטבעו מפני שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה ביסוד האש הכללי שתחת גלגל הירח כמו שנאמר בעץ חיים ואף שעל ידי זה יכבה ולא יאיר כלום למטה וגם למעלה בשרשו יתבטל אורו במציאות בשרשו אף על פי כן בכך הוא חפץ בטבעו. כך נשמת האדם וכן בחינת רוח ונפש חפצה וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מן הגוף ולידבק בשרשה ומקורה בה' חיי החיים ברוך הוא הגם שתהיה אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי ולא ישאר ממנה מאומה ממהותה ועצמותה הראשון אף על פי כן זה רצונה וחפצה בטבעה וטבע זה הוא שם המושאל לכל דבר שאינו בבחינת טעם ודעת וגם כאן הכוונה שרצון וחפץ זה בנפש אינו בבחינת טעם ודעת ושכל מושג ומובן אלא למעלה מהדעת ושכל המושג והמובן והיא בחינת חכמה שבנפש שבה אור אין סוף ברוך הוא. וזהו כלל בכל סטרא דקדושה שאינו אלא מה שנמשך מחכמה שנק' קודש העליון הבטל במציאות באור אין סוף ברוך הוא המלובש בו ואינו דבר בפני עצמו כנ"ל ולכן נקרא כ"ח מ"ה והוא הפך ממש מבחינת הקליפה וסטרא אחרא שממנה נפשות אומות העולם דעבדין לגרמייהו ואמרין הב הב והלעיטני להיות יש ודבר בפני עצמו כנ"ל הפך בחינת החכמה ולכן נקראים מתים כי החכמה תחיה וכתיב "ימותו ולא בחכמה". וכן הרשעים ופושעי ישראל קודם שבאו לידי נסיון לקדש השם כי בחינת החכמה שבנפש האלהית עם ניצוץ אלהות מאור אין סוף ברוך הוא המלובש בה הם בבחינת גלות בגופם בנפש הבהמית מצד הקליפה שבחלל השמאלי שבלב המולכת ומושלת בגופם בסוד גלות השכינה כנ"ל. ולכן נקראת אהבה זו בנפש האלהית שרצונה וחפצה לדבק בה' חיי החיים ברוך הוא בשם אהבה מסותרת כי היא מסותרת ומכוסה בלבוש שק דקליפה בפושעי ישראל וממנה נכנס בהם רוח שטות לחטוא כמאמר רז"ל אין אדם חוטא כו' אלא שגלות הזה לבחינת חכמה אינו אלא לבחינה המתפשטת ממנה בנפש כולה להחיותה אבל שרש ועיקר של בחינת חכמה שבנפש האלהית הוא במוחין ואינה מתלבשת בלבוש שק דקליפה שבלב בחלל השמאלי בבחינת גלות ממש. רק שהיא בבחינת שינה ברשעים ואינה פועלת פעולתה בהם כל זמן שעסוקים בדעתם ובינתם בתאות העולם. אך כשבאים לידי נסיון בדבר אמונה שהיא למעלה מהדעת ונגעה עד הנפש לבחינת חכמה שבה אזי היא ניעורה משנתה ופועלת פעולתה בכח ה' המלובש בה. וכמו שנאמר "ויקץ כישן ה'" לעמוד בנסיון באמונת ה' בלי שום טעם ודעת ושכל מושג לו להתגבר על הקליפות ותאוות עולם הזה בהיתר ובאיסור שהורגל בהם ולמאוס בהם ולבחור לו ה' לחלקו ולגורלו למסור לו נפשו על קדושת שמו ואף כי הקליפות גברו עליו כל ימיו ולא יכול להם כמארז"ל שהרשעים הם ברשות לבם מכל מקום כשבא לידי נסיון בדבר אמונה בה' אחד שיסודתה בהררי קודש היא בחינת חכמה שבנפש האלהית שבה מלובש אור אין סוף ברוך הוא הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה' כדכתיב "כל הגוים כאין נגדו" וגו' וכתיב "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו" וגו' וכתיב "כהמס דונג מפני אש יאבדו" וגו' וכתיב "הרים כדונג נמסו". והנה אור ה' אין סוף ברוך הוא המלובש בחכמה שבנפש גדול ועצום כל כך לגרש ולדחות הסטרא אחרא והקליפות שלא יוכלו יגעו אפילו בלבושיו שהם מחשבה דבור ומעשה של אמונת ה' אחד דהיינו לעמוד בנסיון למסור נפשו אפילו שלא לעשות רק איזה מעשה לבד נגד אמונת ה' אחד כגון להשתחות לעבודה זרה אף שאינו מאמין בה כלל בלבו וכן שלא לדבר תועה ח"ו על אחדות ה' אף שאין פיו ולבו שוין רק לבו שלם באמונת ה' וזה נקרא דחילו הנכלל ברחימו שהיא אהבה הטבעית שבנפש האלהית שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה אור אין סוף ברוך הוא שמפני אהבה זו ורצון זה היא יראה ומפחדת בטבעה מנגוע בקצה טומאת עבודה זרה ח"ו שהיא נגד אמונת ה' אחד אפילו בלבושיה החיצונים שהם דבור או מעשה בלי אמונה בלב כלל:

תבנית:לקוטי אמרים פרק י"ד

2025-02-10T20:42:01Z

חלוקת קונטרסים: יצירת דף עם התוכן "'''פרק יד והנה''' מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך שכל אדם יכול להיות בינוני בכל עת ובכל שעה כי הבינוני אינו מואס ברע שזהו דבר המסור ללב ולא כל העתים שוות אלא סור מרע ועשה טוב דהיינו בפועל ממש במעשה דבור ומחשבה שבהם הבחירה והיכולת והרשות נתונה ל..."

'''פרק יד והנה''' מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחריה כל אדם ימשוך שכל אדם יכול להיות בינוני בכל עת ובכל שעה כי הבינוני אינו מואס ברע שזהו דבר המסור ללב ולא כל העתים שוות אלא סור מרע ועשה טוב דהיינו בפועל ממש במעשה דבור ומחשבה שבהם הבחירה והיכולת והרשות נתונה לכל אדם לעשות ולדבר ולחשוב גם מה שהוא נגד תאות לבו והפכה ממש כי גם בשעה שהלב חומד ומתאוה איזו תאוה גשמיית בהיתר או באיסור ח"ו יכול להתגבר ולהסיח דעתו ממנה לגמרי באמרו ללבו אינני רוצה להיות רשע אפילו שעה אחת כי אינני רוצה להיות מובדל ונפרד ח"ו מה' אחד בשום אופן כדכתיב עונותיכם מבדילים וגו' רק אני רוצה לדבקה בו נפשי רוחי ונשמתי בהתלבשן בשלשה לבושיו יתברך שהם מעשה דבור ומחשבה בה' ותורתו ומצותיו מאהבה מסותרת שבלבי לה' כמו בלב כללות ישראל שנקראו אוהבי שמך ואפילו קל שבקלים יכול למסור נפשו על קדושת ה' ולא נופל אנכי ממנו בודאי אלא שנכנס בו רוח שטות ונדמה לו שבעבירה זו עודנו ביהדותו ואין נשמתו מובדלת מאלהי ישראל וגם שוכח אהבתו לה' המסותרת בלבו אבל אני אינני רוצה להיות שוטה כמוהו לכפור האמת. מה שאין כן בדבר המסור ללב דהיינו שיהא הרע מאוס ממש בלב ושנאוי בתכלית שנאה או אפילו שלא בתכלית שנאה הנה זה אי אפשר שיהיה באמת לאמיתו אלא על ידי גודל ותוקף האהבה לה' בבחינת אהבה בתענוגים להתענג על ה' מעין עולם הבא. ועל זה אמרו רז"ל "עולמך תראה בחייך" כו' ואין כל אדם זוכה לזה כי זהו כעין קבול שכר וכדכתיב "עבודת מתנה אתן את כהונתכם" וגו' כמו שמבואר במקום אחר. ולכן אמר איוב "בראת צדיקים" וכו' וכדאיתא בתיקונים שיש בנשמות ישראל כמה מיני מדרגות ובחינות. חסידים גבורים המתגברים על יצרם מארי תורה נביאים כו' צדיקים כו' עיין שם:

ובזה יובן כפל לשון השבועה "תהי צדיק ואל תהי רשע" דלכאורה תמוה כי מאחר שמשביעים אותו תהי צדיק למה צריכים להשביעו עוד שלא יהיה רשע. אלא משום שאין כל אדם זוכה להיות צדיק ואין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך להתענג על ה' באמת ושיהיה הרע מאוס ממש באמת ולכן משביעים שנית אל תהי רשע על כל פנים שבזה משפט הבחירה והרשות נתונה לכל אדם למשול ברוח תאותו שבלבו ולכבוש יצרו שלא יהיה רשע אפילו שעה אחת כל ימיו בין בבחינת סור מרע בין בבחינת ועשה טוב ואין טוב אלא תורה דהיינו תלמוד תורה שכנגד כולן. אך אף על פי כן צריך לקבוע לו עתים גם כן לשית עצות בנפשו להיות מואס ברע כגון בעצת חכמינו ז"ל "אשה חמת מלאה צואה" כו'. וכהאי גוונא. וכן כל מיני מטעמים ומעדנים נעשים כך חמת מלא כו'. וכן כל תענוגי עולם הזה החכם רואה הנולד מהן שסופן לרקוב ולהיות רמה ואשפה וההפך להתענג ולשמוח בה' על ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא כפי יכולתו אף שיודע בנפשו שלא יגיע למדרגה זו באמת לאמיתו כי אם בדמיונות אף על פי כן הוא יעשה את שלו לקיים את השבועה שמשביעים תהי צדיק וה' יעשה הטוב בעיניו. ועוד שההרגל על כל דבר שלטון ונעשה טבע שני. וכשירגיל למאס את הרע יהיה נמאס קצת באמת וכשירגיל לשמח נפשו בה' על ידי התבוננות בגדולת ה' הרי באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא וכולי האי ואולי יערה עליו רוח ממרום ויזכה לבחינת רוח משרש איזה צדיק שתתעבר בו לעבוד ה' בשמחה אמיתית כדכתיב "שמחו צדיקים בה'" ותתקיים בו באמת השבועה שמשביעים תהי צדיק: