https://text.chabadpedia.com/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%97%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2 2026-05-12T04:14:48Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=26645 2025-12-04T20:00:31Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דטקסט - קהילה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. !--&gt;<br /> <br /> == הצעה ב': עם איזה רב הייתם רוצים להתייעץ? ==<br /> אחרי שקראתם את [[חב&quot;דטקסט:אולם דיונים/ארכיון 2#הצעה ב':|הצעה ב']]: הציעו בבקשה שם של רב או כמה רבנים חב&quot;דיים שאתם שומעים להם בענייני הלכה וכו', שהייתם רוצים שהם יכוונו את התנהלות האתר לפי ההלכה: {{שכח|ספר}}<br /> <br /> == חב&quot;דטקסט מגייסת מפעילי מערכת! ==<br /> {{חב&quot;דטקסטים פעילים}} [[חב&quot;דטקסט]] פותחת הרשמה '''חופשית''' לבחירות ל[[חב&quot;דטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]. כן, אתה יכול לפתוח חשבון '''עכשיו''' ומיד להגיש מועמדות לבחירות למפעיל מערכת.<br /> <br /> '''אז איך זה עובד?'''{{ש}}<br /> החל מהיום ועד ר&quot;ח כסלו תשפ&quot;ו (אז תיסגר ההרשמה) ניתן יהי' להגיש מועמדות לבחירות [[חב&quot;דטקסט:מפעיל מערכת/בחירות|כאן]], אך הבחירות יתקיימו בעז&quot;ה בחודש מנחם אב תשפ&quot;ו.<br /> <br /> במשך החודשים הבאים עד ההצבעה המועמדים יוכלו להוכיח את עצמם, ושאר המשתמשים יוכלו לעקוב אחר התנהלותם, וכך להחליט במי לדעתם ראוי לבחור.<br /> <br /> שים לב! בכדי להתמודד יש לעמוד בקטריונים ש[[חב&quot;דטקסט:מפעיל מערכת|כאן]] '''בזמן הבחירות''' (בחודש מנחם אב).<br /> <br /> '''אתה מתאים? אל תחכה, רוץ להירשם!''' • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (&lt;small&gt;[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]&lt;/small&gt;) • 17:07, כ&quot;ט בתשרי, ה'תשפ&quot;ו ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(21 באוק' למניינם)&lt;/font&gt;''<br /> <br /> <br /> == שיחת ד' חשון תשל&quot;ז - מוגה ==<br /> <br /> לעניות דעתי אין עניין להעלות שיחה זו מכיון שהיא מרשימות, וכדי לשאול את הרבנים של האתר כאשר ימנו (כמובן שזה גם בנוגע לרשימות בכלל). --[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]], 22:00, י&quot;ד בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 22:00, 4 בדצמבר 2025 (IST)</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=18467 2025-07-26T20:05:00Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ משפטים תשכ&quot;ו, ד' מרחשון וכ&quot;ח אדר, תשכ&quot;ז. נדפס בלקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 42 ואילך. תרגום מאידית.'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב&quot;ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.<br /> <br /> וברובם ככולם - אין כל גדרי בושה וצניעות, עד שלועגים ומתלוצצים מאלה שמתחשבים בזה, ואדרבה כל הפרוץ יותר - נעלה יותר וכו'.<br /> <br /> '''וכמפורסם''' המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול '''וכו'''' - ואין להאריך בדבר המבהיל בכלל, ובמדה האיומה כנ&quot;ל בפרט.<br /> <br /> הטענה&quot; המפורסמת, שהוא (או היא) לא ינזק והוא יעמוד בנסיון וכו' - הנה מפורסם גם הטענה הפשוט, שאפילו צדיק גמור ביום האחרון של שנת חייו ה-120 עלי אדמות ובתחלת היום וקודם התפלות שלו מבקש מהקב&quot;ה אל תביאנו לידי נסיון&quot;{{הערה|בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.}} - ויש להאריך כו&quot;כ ואכ&quot;מ.<br /> <br /> '''ד.''' מזה שהזהר מקשר את התפתחות חכמות העולם עם ההכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן, שהתועלת דחכמות אלו בעבודת ה' מתבטאת בענין שהוא הכנה לחידוש שיהי' בימות המשיח.<br /> <br /> מהענינים העיקריים, שיתחדשו בימות המשיח, הוא היעוד{{הערה|ישעי' מ, ה.}} &quot;ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר&quot;, היינו, שהגילוי אלקות דלעתיד יהי' לא רק באופן, כנ&quot;ל, &quot;ומלאה הארץ '''דעה''' את ה' גו'&quot;, אלא גם באופן של &quot;'''וראו כל בשר'''&quot;, שהבשר הגשמי '''יראה''' את &quot;פי ה' דבר&quot;;<br /> <br /> כלומר, לא רק שתהי' הראי' &quot;בעין '''השכל הרוחני'''&quot;, אלא גם (כפי שמאריך אדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|שער האמונה פכ&quot;ה ואילך. וראה תניא פל&quot;ו.}}) &quot;ראיה '''גשמית בעין גשמי'''&quot;; ויתירה מזו: מכך שכתוב &quot;וראו כל בשר&quot; - ולא &quot;וראו כל '''עיני''' בשר&quot; [ע&quot;ד &quot;ותחזינה ענינו&quot;{{הערה|נוסח התפילה וראה ישעיה נב, ח (הובא בתניא שם. שער האמונה רפכ&quot;ו): כי עין בעין יראו גו'. ועוד.}}] - משמע, שלא רק ה&quot;'''עין''' הגשמי&quot;, אלא גם '''הבשר הגשמי גופא''' יראה &quot;כי פי ה' דבר&quot;.<br /> <br /> וזוהי השייכות בין התפתחות חכמות העולם להכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot; - כי על ידי זה שמנצלים את חכמות העולם &quot;לעבודת ה' או לתורתו&quot;, הדבר מסייע בהכנה &quot;למעין&quot; ד&quot;וראו כל בשר&quot; - ראי' '''גשמית ומוחשית''' - בעניני עבודת ה'.<br /> <br /> <br /> '''ה.''' דוגמא לדבר: אחד מכוחות ה&quot;טבע&quot;, ש(הי' קיים מששת ימי בראשית בכל תקפו – אלא שבני האדם לא ידעו ממנו, ו)התגלה והתפתח בשנים האחרונות, הוא זה שישנה האפשרות, שקול אדם המדבר במקום מסויים ישמע תיכף ומיד בריחוק מקום, עד בקצוי ארץ, לבנה וכו' [ע&quot;י &quot;טלפון&quot;, או יתירה מזו{{הערה|ראה לקמן בפנים סעיף ז'}}, ע&quot;י &quot;רדיו&quot;] <br /> <br /> וכמו כן לאחרונה, גם: לראותו וכל תנועותיו וכו'.<br /> <br /> וחידוש זה בעולם - האפשרות לשמוע כל הגה והגה של אדם, באותו רגע ממש, בכל קצוי תבל ולראותו וכו׳ נותן ציור מוחשי בהענין, להבדיל ד&quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot;{{הערה|[[משנה אבות פרק ב#משנא א|אבות פ&quot;ב מ&quot;א]].}}. ואדרבא:</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=18466 2025-07-26T20:01:24Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ משפטים תשכ&quot;ו, ד' מרחשון וכ&quot;ח אדר, תשכ&quot;ז. נדפס בלקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 42 ואילך. תרגום מאידית.'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב&quot;ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.<br /> <br /> וברובם ככולם - אין כל גדרי בושה וצניעות, עד שלועגים ומתלוצצים מאלה שמתחשבים בזה, ואדרבה כל הפרוץ יותר - נעלה יותר וכו'.<br /> <br /> '''וכמפורסם''' המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול '''וכו'''' - ואין להאריך בדבר המבהיל בכלל, ובמדה האיומה כנ&quot;ל בפרט.<br /> <br /> הטענה&quot; המפורסמת, שהוא (או היא) לא ינזק והוא יעמוד בנסיון וכו' - הנה מפורסם גם הטענה הפשוט, שאפילו צדיק גמור ביום האחרון של שנת חייו ה-120 עלי אדמות ובתחלת היום וקודם התפלות שלו מבקש מהקב&quot;ה אל תביאנו לידי נסיון&quot;{{הערה|בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.}} - ויש להאריך כו&quot;כ ואכ&quot;מ.<br /> <br /> '''ד.''' מזה שהזהר מקשר את התפתחות חכמות העולם עם ההכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן, שהתועלת דחכמות אלו בעבודת ה' מתבטאת בענין שהוא הכנה לחידוש שיהי' בימות המשיח.<br /> <br /> מהענינים העיקריים, שיתחדשו בימות המשיח, הוא היעוד{{הערה|ישעי' מ, ה.}} &quot;ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר&quot;, היינו, שהגילוי אלקות דלעתיד יהי' לא רק באופן, כנ&quot;ל, &quot;ומלאה הארץ '''דעה''' את ה' גו'&quot;, אלא גם באופן של &quot;'''וראו כל בשר'''&quot;, שהבשר הגשמי '''יראה''' את &quot;פי ה' דבר&quot;;<br /> <br /> כלומר, לא רק שתהי' הראי' &quot;בעין '''השכל הרוחני'''&quot;, אלא גם (כפי שמאריך אדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|שער האמונה פכ&quot;ה ואילך. וראה תניא פל&quot;ו.}}) &quot;ראיה '''גשמית בעין גשמי'''&quot;; ויתירה מזו: מכך שכתוב &quot;וראו כל בשר&quot; - ולא &quot;וראו כל '''עיני''' בשר&quot; [ע&quot;ד &quot;ותחזינה ענינו&quot;{{הערה|נוסח התפילה וראה ישעיה נב, ח (הובא בתניא שם. שער האמונה רפכ&quot;ו): כי עין בעין יראו גו'. ועוד.}}] - משמע, שלא רק ה&quot;'''עין''' הגשמי&quot;, אלא גם '''הבשר הגשמי גופא''' יראה &quot;כי פי ה' דבר&quot;.<br /> <br /> וזוהי השייכות בין התפתחות חכמות העולם להכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot; - כי על ידי זה שמנצלים את חכמות העולם &quot;לעבודת ה' או לתורתו&quot;, הדבר מסייע בהכנה &quot;למעין&quot; ד&quot;וראו כל בשר&quot; - ראי' '''גשמית ומוחשית''' - בעניני עבודת ה'.<br /> <br /> <br /> '''ה.''' דוגמא לדבר: אחד מכוחות ה&quot;טבע&quot;, ש(הי' קיים מששת ימי בראשית בכל תקפו – אלא שבני האדם לא ידעו ממנו, ו)התגלה והתפתח בשנים האחרונות, הוא זה שישנה האפשרות, שקול אדם המדבר במקום מסויים ישמע תיכף ומיד בריחוק מקום, עד בקצוי ארץ, לבנה וכו' [ע&quot;י &quot;טלפון&quot;, או יתירה מזו{{הערה|ראה לקמן בפנים סעיף ז'}}, ע&quot;י &quot;רדיו&quot;] <br /> <br /> וכמו כן לאחרונה, גם: לראותו וכל תנועותיו וכו'.<br /> <br /> וחידוש זה בעולם - האפשרות לשמוע כל הגה והגה של אדם, באותו רגע ממש, בכל קצוי תבל ולראותו וכו׳ נותן ציור מוחשי בהענין, להבדיל ד&quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot;{{הערה|[[משנה אבות פרק ב|אבות פ&quot;ב מ&quot;א]].}}. ואדרבא:</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=18465 2025-07-26T20:00:09Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ משפטים תשכ&quot;ו, ד' מרחשון וכ&quot;ח אדר, תשכ&quot;ז. נדפס בלקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 42 ואילך. תרגום מאידית.'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב&quot;ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.<br /> <br /> וברובם ככולם - אין כל גדרי בושה וצניעות, עד שלועגים ומתלוצצים מאלה שמתחשבים בזה, ואדרבה כל הפרוץ יותר - נעלה יותר וכו'.<br /> <br /> '''וכמפורסם''' המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול '''וכו'''' - ואין להאריך בדבר המבהיל בכלל, ובמדה האיומה כנ&quot;ל בפרט.<br /> <br /> הטענה&quot; המפורסמת, שהוא (או היא) לא ינזק והוא יעמוד בנסיון וכו' - הנה מפורסם גם הטענה הפשוט, שאפילו צדיק גמור ביום האחרון של שנת חייו ה-120 עלי אדמות ובתחלת היום וקודם התפלות שלו מבקש מהקב&quot;ה אל תביאנו לידי נסיון&quot;{{הערה|בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.}} - ויש להאריך כו&quot;כ ואכ&quot;מ.<br /> <br /> '''ד.''' מזה שהזהר מקשר את התפתחות חכמות העולם עם ההכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן, שהתועלת דחכמות אלו בעבודת ה' מתבטאת בענין שהוא הכנה לחידוש שיהי' בימות המשיח.<br /> <br /> מהענינים העיקריים, שיתחדשו בימות המשיח, הוא היעוד{{הערה|ישעי' מ, ה.}} &quot;ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר&quot;, היינו, שהגילוי אלקות דלעתיד יהי' לא רק באופן, כנ&quot;ל, &quot;ומלאה הארץ '''דעה''' את ה' גו'&quot;, אלא גם באופן של &quot;'''וראו כל בשר'''&quot;, שהבשר הגשמי '''יראה''' את &quot;פי ה' דבר&quot;;<br /> <br /> כלומר, לא רק שתהי' הראי' &quot;בעין '''השכל הרוחני'''&quot;, אלא גם (כפי שמאריך אדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|שער האמונה פכ&quot;ה ואילך. וראה תניא פל&quot;ו.}}) &quot;ראיה '''גשמית בעין גשמי'''&quot;; ויתירה מזו: מכך שכתוב &quot;וראו כל בשר&quot; - ולא &quot;וראו כל '''עיני''' בשר&quot; [ע&quot;ד &quot;ותחזינה ענינו&quot;{{הערה|נוסח התפילה וראה ישעיה נב, ח (הובא בתניא שם. שער האמונה רפכ&quot;ו): כי עין בעין יראו גו'. ועוד.}}] - משמע, שלא רק ה&quot;'''עין''' הגשמי&quot;, אלא גם '''הבשר הגשמי גופא''' יראה &quot;כי פי ה' דבר&quot;.<br /> <br /> וזוהי השייכות בין התפתחות חכמות העולם להכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot; - כי על ידי זה שמנצלים את חכמות העולם &quot;לעבודת ה' או לתורתו&quot;, הדבר מסייע בהכנה &quot;למעין&quot; ד&quot;וראו כל בשר&quot; - ראי' '''גשמית ומוחשית''' - בעניני עבודת ה'.<br /> <br /> <br /> '''ה.''' דוגמא לדבר: אחד מכוחות ה&quot;טבע&quot;, ש(הי' קיים מששת ימי בראשית בכל תקפו – אלא שבני האדם לא ידעו ממנו, ו)התגלה והתפתח בשנים האחרונות, הוא זה שישנה האפשרות, שקול אדם המדבר במקום מסויים ישמע תיכף ומיד בריחוק מקום, עד בקצוי ארץ, לבנה וכו' [ע&quot;י &quot;טלפון&quot;, או יתירה מזו{{הערה|ראה לקמן בפנים סעיף ז'}}, ע&quot;י &quot;רדיו&quot;] <br /> <br /> וכמו כן לאחרונה, גם: לראותו וכל תנועותיו וכו'.<br /> <br /> וחידוש זה בעולם - האפשרות לשמוע כל הגה והגה של אדם, באותו רגע ממש, בכל קצוי תבל ולראותו וכו׳ נותן ציור מוחשי בהענין, להבדיל ד&quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot;{{הערה||[[משנה אבות פרק א|אבות פ&quot;ב מ&quot;א]].}}. ואדרבא:</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=18464 2025-07-26T19:58:50Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ משפטים תשכ&quot;ו, ד' מרחשון וכ&quot;ח אדר, תשכ&quot;ז. נדפס בלקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 42 ואילך. תרגום מאידית.'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב&quot;ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.<br /> <br /> וברובם ככולם - אין כל גדרי בושה וצניעות, עד שלועגים ומתלוצצים מאלה שמתחשבים בזה, ואדרבה כל הפרוץ יותר - נעלה יותר וכו'.<br /> <br /> '''וכמפורסם''' המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול '''וכו'''' - ואין להאריך בדבר המבהיל בכלל, ובמדה האיומה כנ&quot;ל בפרט.<br /> <br /> הטענה&quot; המפורסמת, שהוא (או היא) לא ינזק והוא יעמוד בנסיון וכו' - הנה מפורסם גם הטענה הפשוט, שאפילו צדיק גמור ביום האחרון של שנת חייו ה-120 עלי אדמות ובתחלת היום וקודם התפלות שלו מבקש מהקב&quot;ה אל תביאנו לידי נסיון&quot;{{הערה|בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.}} - ויש להאריך כו&quot;כ ואכ&quot;מ.<br /> <br /> '''ד.''' מזה שהזהר מקשר את התפתחות חכמות העולם עם ההכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן, שהתועלת דחכמות אלו בעבודת ה' מתבטאת בענין שהוא הכנה לחידוש שיהי' בימות המשיח.<br /> <br /> מהענינים העיקריים, שיתחדשו בימות המשיח, הוא היעוד{{הערה|ישעי' מ, ה.}} &quot;ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר&quot;, היינו, שהגילוי אלקות דלעתיד יהי' לא רק באופן, כנ&quot;ל, &quot;ומלאה הארץ '''דעה''' את ה' גו'&quot;, אלא גם באופן של &quot;'''וראו כל בשר'''&quot;, שהבשר הגשמי '''יראה''' את &quot;פי ה' דבר&quot;;<br /> <br /> כלומר, לא רק שתהי' הראי' &quot;בעין '''השכל הרוחני'''&quot;, אלא גם (כפי שמאריך אדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|שער האמונה פכ&quot;ה ואילך. וראה תניא פל&quot;ו.}}) &quot;ראיה '''גשמית בעין גשמי'''&quot;; ויתירה מזו: מכך שכתוב &quot;וראו כל בשר&quot; - ולא &quot;וראו כל '''עיני''' בשר&quot; [ע&quot;ד &quot;ותחזינה ענינו&quot;{{הערה|נוסח התפילה וראה ישעיה נב, ח (הובא בתניא שם. שער האמונה רפכ&quot;ו): כי עין בעין יראו גו'. ועוד.}}] - משמע, שלא רק ה&quot;'''עין''' הגשמי&quot;, אלא גם '''הבשר הגשמי גופא''' יראה &quot;כי פי ה' דבר&quot;.<br /> <br /> וזוהי השייכות בין התפתחות חכמות העולם להכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot; - כי על ידי זה שמנצלים את חכמות העולם &quot;לעבודת ה' או לתורתו&quot;, הדבר מסייע בהכנה &quot;למעין&quot; ד&quot;וראו כל בשר&quot; - ראי' '''גשמית ומוחשית''' - בעניני עבודת ה'.<br /> <br /> <br /> '''ה.''' דוגמא לדבר: אחד מכוחות ה&quot;טבע&quot;, ש(הי' קיים מששת ימי בראשית בכל תקפו – אלא שבני האדם לא ידעו ממנו, ו)התגלה והתפתח בשנים האחרונות, הוא זה שישנה האפשרות, שקול אדם המדבר במקום מסויים ישמע תיכף ומיד בריחוק מקום, עד בקצוי ארץ, לבנה וכו' [ע&quot;י &quot;טלפון&quot;, או יתירה מזו{{הערה|ראה לקמן בפנים סעיף ז'}}, ע&quot;י &quot;רדיו&quot;] <br /> <br /> וכמו כן לאחרונה, גם: לראותו וכל תנועותיו וכו'.<br /> <br /> וחידוש זה בעולם - האפשרות לשמוע כל הגה והגה של אדם, באותו רגע ממש, בכל קצוי תבל ולראותו וכו׳ נותן ציור מוחשי בהענין, להבדיל ד&quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot;{{הערה|[[משנה אבות פרק ב/משנה א|אבות פ&quot;ב מ&quot;א]].}}. ואדרבא:</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=18463 2025-07-26T19:58:09Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ משפטים תשכ&quot;ו, ד' מרחשון וכ&quot;ח אדר, תשכ&quot;ז. נדפס בלקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 42 ואילך. תרגום מאידית.'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב&quot;ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.<br /> <br /> וברובם ככולם - אין כל גדרי בושה וצניעות, עד שלועגים ומתלוצצים מאלה שמתחשבים בזה, ואדרבה כל הפרוץ יותר - נעלה יותר וכו'.<br /> <br /> '''וכמפורסם''' המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול '''וכו'''' - ואין להאריך בדבר המבהיל בכלל, ובמדה האיומה כנ&quot;ל בפרט.<br /> <br /> הטענה&quot; המפורסמת, שהוא (או היא) לא ינזק והוא יעמוד בנסיון וכו' - הנה מפורסם גם הטענה הפשוט, שאפילו צדיק גמור ביום האחרון של שנת חייו ה-120 עלי אדמות ובתחלת היום וקודם התפלות שלו מבקש מהקב&quot;ה אל תביאנו לידי נסיון&quot;{{הערה|בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.}} - ויש להאריך כו&quot;כ ואכ&quot;מ.<br /> <br /> '''ד.''' מזה שהזהר מקשר את התפתחות חכמות העולם עם ההכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן, שהתועלת דחכמות אלו בעבודת ה' מתבטאת בענין שהוא הכנה לחידוש שיהי' בימות המשיח.<br /> <br /> מהענינים העיקריים, שיתחדשו בימות המשיח, הוא היעוד{{הערה|ישעי' מ, ה.}} &quot;ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר&quot;, היינו, שהגילוי אלקות דלעתיד יהי' לא רק באופן, כנ&quot;ל, &quot;ומלאה הארץ '''דעה''' את ה' גו'&quot;, אלא גם באופן של &quot;'''וראו כל בשר'''&quot;, שהבשר הגשמי '''יראה''' את &quot;פי ה' דבר&quot;;<br /> <br /> כלומר, לא רק שתהי' הראי' &quot;בעין '''השכל הרוחני'''&quot;, אלא גם (כפי שמאריך אדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|שער האמונה פכ&quot;ה ואילך. וראה תניא פל&quot;ו.}}) &quot;ראיה '''גשמית בעין גשמי'''&quot;; ויתירה מזו: מכך שכתוב &quot;וראו כל בשר&quot; - ולא &quot;וראו כל '''עיני''' בשר&quot; [ע&quot;ד &quot;ותחזינה ענינו&quot;{{הערה|נוסח התפילה וראה ישעיה נב, ח (הובא בתניא שם. שער האמונה רפכ&quot;ו): כי עין בעין יראו גו'. ועוד.}}] - משמע, שלא רק ה&quot;'''עין''' הגשמי&quot;, אלא גם '''הבשר הגשמי גופא''' יראה &quot;כי פי ה' דבר&quot;.<br /> <br /> וזוהי השייכות בין התפתחות חכמות העולם להכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot; - כי על ידי זה שמנצלים את חכמות העולם &quot;לעבודת ה' או לתורתו&quot;, הדבר מסייע בהכנה &quot;למעין&quot; ד&quot;וראו כל בשר&quot; - ראי' '''גשמית ומוחשית''' - בעניני עבודת ה'.<br /> <br /> <br /> '''ה.''' דוגמא לדבר: אחד מכוחות ה&quot;טבע&quot;, ש(הי' קיים מששת ימי בראשית בכל תקפו – אלא שבני האדם לא ידעו ממנו, ו)התגלה והתפתח בשנים האחרונות, הוא זה שישנה האפשרות, שקול אדם המדבר במקום מסויים ישמע תיכף ומיד בריחוק מקום, עד בקצוי ארץ, לבנה וכו' [ע&quot;י &quot;טלפון&quot;, או יתירה מזו{{הערה|ראה לקמן בפנים סעיף ז'}}, ע&quot;י &quot;רדיו&quot;] <br /> <br /> וכמו כן לאחרונה, גם: לראותו וכל תנועותיו וכו'.<br /> <br /> וחידוש זה בעולם - האפשרות לשמוע כל הגה והגה של אדם, באותו רגע ממש, בכל קצוי תבל ולראותו וכו׳ נותן ציור מוחשי בהענין, להבדיל ד&quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot;{{הערה|[[משנה אבות פרק ב\משנה א|אבות פ&quot;ב מ&quot;א]].}}. ואדרבא:</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=18462 2025-07-26T19:57:32Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ משפטים תשכ&quot;ו, ד' מרחשון וכ&quot;ח אדר, תשכ&quot;ז. נדפס בלקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 42 ואילך. תרגום מאידית.'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב&quot;ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.<br /> <br /> וברובם ככולם - אין כל גדרי בושה וצניעות, עד שלועגים ומתלוצצים מאלה שמתחשבים בזה, ואדרבה כל הפרוץ יותר - נעלה יותר וכו'.<br /> <br /> '''וכמפורסם''' המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול '''וכו'''' - ואין להאריך בדבר המבהיל בכלל, ובמדה האיומה כנ&quot;ל בפרט.<br /> <br /> הטענה&quot; המפורסמת, שהוא (או היא) לא ינזק והוא יעמוד בנסיון וכו' - הנה מפורסם גם הטענה הפשוט, שאפילו צדיק גמור ביום האחרון של שנת חייו ה-120 עלי אדמות ובתחלת היום וקודם התפלות שלו מבקש מהקב&quot;ה אל תביאנו לידי נסיון&quot;{{הערה|בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.}} - ויש להאריך כו&quot;כ ואכ&quot;מ.<br /> <br /> '''ד.''' מזה שהזהר מקשר את התפתחות חכמות העולם עם ההכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן, שהתועלת דחכמות אלו בעבודת ה' מתבטאת בענין שהוא הכנה לחידוש שיהי' בימות המשיח.<br /> <br /> מהענינים העיקריים, שיתחדשו בימות המשיח, הוא היעוד{{הערה|ישעי' מ, ה.}} &quot;ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר&quot;, היינו, שהגילוי אלקות דלעתיד יהי' לא רק באופן, כנ&quot;ל, &quot;ומלאה הארץ '''דעה''' את ה' גו'&quot;, אלא גם באופן של &quot;'''וראו כל בשר'''&quot;, שהבשר הגשמי '''יראה''' את &quot;פי ה' דבר&quot;;<br /> <br /> כלומר, לא רק שתהי' הראי' &quot;בעין '''השכל הרוחני'''&quot;, אלא גם (כפי שמאריך אדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|שער האמונה פכ&quot;ה ואילך. וראה תניא פל&quot;ו.}}) &quot;ראיה '''גשמית בעין גשמי'''&quot;; ויתירה מזו: מכך שכתוב &quot;וראו כל בשר&quot; - ולא &quot;וראו כל '''עיני''' בשר&quot; [ע&quot;ד &quot;ותחזינה ענינו&quot;{{הערה|נוסח התפילה וראה ישעיה נב, ח (הובא בתניא שם. שער האמונה רפכ&quot;ו): כי עין בעין יראו גו'. ועוד.}}] - משמע, שלא רק ה&quot;'''עין''' הגשמי&quot;, אלא גם '''הבשר הגשמי גופא''' יראה &quot;כי פי ה' דבר&quot;.<br /> <br /> וזוהי השייכות בין התפתחות חכמות העולם להכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot; - כי על ידי זה שמנצלים את חכמות העולם &quot;לעבודת ה' או לתורתו&quot;, הדבר מסייע בהכנה &quot;למעין&quot; ד&quot;וראו כל בשר&quot; - ראי' '''גשמית ומוחשית''' - בעניני עבודת ה'.<br /> <br /> <br /> '''ה.''' דוגמא לדבר: אחד מכוחות ה&quot;טבע&quot;, ש(הי' קיים מששת ימי בראשית בכל תקפו – אלא שבני האדם לא ידעו ממנו, ו)התגלה והתפתח בשנים האחרונות, הוא זה שישנה האפשרות, שקול אדם המדבר במקום מסויים ישמע תיכף ומיד בריחוק מקום, עד בקצוי ארץ, לבנה וכו' [ע&quot;י &quot;טלפון&quot;, או יתירה מזו{{הערה|ראה לקמן בפנים סעיף ז'}}, ע&quot;י &quot;רדיו&quot;] <br /> <br /> וכמו כן לאחרונה, גם: לראותו וכל תנועותיו וכו'.<br /> <br /> וחידוש זה בעולם - האפשרות לשמוע כל הגה והגה של אדם, באותו רגע ממש, בכל קצוי תבל ולראותו וכו׳ נותן ציור מוחשי בהענין, להבדיל ד&quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot;{{הערה|[[משנה אבות פרק ב|אבות פ&quot;ב מ&quot;א]].}}. ואדרבא:</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=18461 2025-07-26T19:55:09Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ משפטים תשכ&quot;ו, ד' מרחשון וכ&quot;ח אדר, תשכ&quot;ז. נדפס בלקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 42 ואילך. תרגום מאידית.'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב&quot;ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.<br /> <br /> וברובם ככולם - אין כל גדרי בושה וצניעות, עד שלועגים ומתלוצצים מאלה שמתחשבים בזה, ואדרבה כל הפרוץ יותר - נעלה יותר וכו'.<br /> <br /> '''וכמפורסם''' המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול '''וכו'''' - ואין להאריך בדבר המבהיל בכלל, ובמדה האיומה כנ&quot;ל בפרט.<br /> <br /> הטענה&quot; המפורסמת, שהוא (או היא) לא ינזק והוא יעמוד בנסיון וכו' - הנה מפורסם גם הטענה הפשוט, שאפילו צדיק גמור ביום האחרון של שנת חייו ה-120 עלי אדמות ובתחלת היום וקודם התפלות שלו מבקש מהקב&quot;ה אל תביאנו לידי נסיון&quot;{{הערה|בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.}} - ויש להאריך כו&quot;כ ואכ&quot;מ.<br /> <br /> '''ד.''' מזה שהזהר מקשר את התפתחות חכמות העולם עם ההכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן, שהתועלת דחכמות אלו בעבודת ה' מתבטאת בענין שהוא הכנה לחידוש שיהי' בימות המשיח.<br /> <br /> מהענינים העיקריים, שיתחדשו בימות המשיח, הוא היעוד{{הערה|ישעי' מ, ה.}} &quot;ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר&quot;, היינו, שהגילוי אלקות דלעתיד יהי' לא רק באופן, כנ&quot;ל, &quot;ומלאה הארץ '''דעה''' את ה' גו'&quot;, אלא גם באופן של &quot;'''וראו כל בשר'''&quot;, שהבשר הגשמי '''יראה''' את &quot;פי ה' דבר&quot;;<br /> <br /> כלומר, לא רק שתהי' הראי' &quot;בעין '''השכל הרוחני'''&quot;, אלא גם (כפי שמאריך אדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|שער האמונה פכ&quot;ה ואילך. וראה תניא פל&quot;ו.}}) &quot;ראיה '''גשמית בעין גשמי'''&quot;; ויתירה מזו: מכך שכתוב &quot;וראו כל בשר&quot; - ולא &quot;וראו כל '''עיני''' בשר&quot; [ע&quot;ד &quot;ותחזינה ענינו&quot;{{הערה|נוסח התפילה וראה ישעיה נב, ח (הובא בתניא שם. שער האמונה רפכ&quot;ו): כי עין בעין יראו גו'. ועוד.}}] - משמע, שלא רק ה&quot;'''עין''' הגשמי&quot;, אלא גם '''הבשר הגשמי גופא''' יראה &quot;כי פי ה' דבר&quot;.<br /> <br /> וזוהי השייכות בין התפתחות חכמות העולם להכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot; - כי על ידי זה שמנצלים את חכמות העולם &quot;לעבודת ה' או לתורתו&quot;, הדבר מסייע בהכנה &quot;למעין&quot; ד&quot;וראו כל בשר&quot; - ראי' '''גשמית ומוחשית''' - בעניני עבודת ה'.<br /> <br /> <br /> '''ה.''' דוגמא לדבר: אחד מכוחות ה&quot;טבע&quot;, ש(הי' קיים מששת ימי בראשית בכל תקפו – אלא שבני האדם לא ידעו ממנו, ו)התגלה והתפתח בשנים האחרונות, הוא זה שישנה האפשרות, שקול אדם המדבר במקום מסויים ישמע תיכף ומיד בריחוק מקום, עד בקצוי ארץ, לבנה וכו' [ע&quot;י &quot;טלפון&quot;, או יתירה מזו{{הערה|ראה לקמן בפנים סעיף ז'}}, ע&quot;י &quot;רדיו&quot;] <br /> <br /> וכמו כן לאחרונה, גם: לראותו וכל תנועותיו וכו'.<br /> <br /> וחידוש זה בעולם - האפשרות לשמוע כל הגה והגה של אדם, באותו רגע ממש, בכל קצוי תבל ולראותו וכו׳ נותן ציור מוחשי בהענין, להבדיל ד&quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot;{{הערה|אבות פ&quot;ב מ&quot;א.}}. ואדרבא:</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=15105 2025-07-13T14:58:51Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ משפטים תשכ&quot;ו, ד' מרחשון וכ&quot;ח אדר, תשכ&quot;ז. נדפס בלקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 42 ואילך. תרגום מאידית.'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב&quot;ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.<br /> <br /> וברובם ככולם - אין כל גדרי בושה וצניעות, עד שלועגים ומתלוצצים מאלה שמתחשבים בזה, ואדרבה כל הפרוץ יותר - נעלה יותר וכו'.<br /> <br /> '''וכמפורסם''' המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול '''וכו'''' - ואין להאריך בדבר המבהיל בכלל, ובמדה האיומה כנ&quot;ל בפרט.<br /> <br /> הטענה&quot; המפורסמת, שהוא (או היא) לא ינזק והוא יעמוד בנסיון וכו' - הנה מפורסם גם הטענה הפשוט, שאפילו צדיק גמור ביום האחרון של שנת חייו ה-120 עלי אדמות ובתחלת היום וקודם התפלות שלו מבקש מהקב&quot;ה אל תביאנו לידי נסיון&quot;{{הערה|בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.}} - ויש להאריך כו&quot;כ ואכ&quot;מ.<br /> <br /> '''ד.''' מזה שהזהר מקשר את התפתחות חכמות העולם עם ההכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן, שהתועלת דחכמות אלו בעבודת ה' מתבטאת בענין שהוא הכנה לחידוש שיהי' בימות המשיח.<br /> <br /> מהענינים העיקריים, שיתחדשו בימות המשיח, הוא היעוד{{הערה|ישעי' מ, ה.}} &quot;ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר&quot;, היינו, שהגילוי אלקות דלעתיד יהי' לא רק באופן, כנ&quot;ל, &quot;ומלאה הארץ '''דעה''' את ה' גו'&quot;, אלא גם באופן של &quot;'''וראו כל בשר'''&quot;, שהבשר הגשמי '''יראה''' את &quot;פי ה' דבר&quot;;<br /> <br /> כלומר, לא רק שתהי' הראי' &quot;בעין '''השכל הרוחני'''&quot;, אלא גם (כפי שמאריך אדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|שער האמונה פכ&quot;ה ואילך. וראה תניא פל&quot;ו.}}) &quot;ראיה '''גשמית בעין גשמי'''&quot;; ויתירה מזו: מכך שכתוב &quot;וראו כל בשר&quot; - ולא &quot;וראו כל '''עיני''' בשר&quot; [ע&quot;ד &quot;ותחזינה ענינו&quot;{{הערה|נוסח התפילה וראה ישעיה נב, ח (הובא בתניא שם. שער האמונה רפכ&quot;ו): כי עין בעין יראו גו'. ועוד.}}] -</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=15104 2025-07-13T14:58:10Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ משפטים תשכ&quot;ו, ד' מרחשון וכ&quot;ח אדר, תשכ&quot;ז. נדפס בלקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 42 ואילך. תרגום מאידית.'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב&quot;ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.<br /> <br /> וברובם ככולם - אין כל גדרי בושה וצניעות, עד שלועגים ומתלוצצים מאלה שמתחשבים בזה, ואדרבה כל הפרוץ יותר - נעלה יותר וכו'.<br /> <br /> '''וכמפורסם''' המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול '''וכו'''' - ואין להאריך בדבר המבהיל בכלל, ובמדה האיומה כנ&quot;ל בפרט.<br /> <br /> הטענה&quot; המפורסמת, שהוא (או היא) לא ינזק והוא יעמוד בנסיון וכו' - הנה מפורסם גם הטענה הפשוט, שאפילו צדיק גמור ביום האחרון של שנת חייו ה-120 עלי אדמות ובתחלת היום וקודם התפלות שלו מבקש מהקב&quot;ה אל תביאנו לידי נסיון&quot;{{הערה|בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.}} - ויש להאריך כו&quot;כ ואכ&quot;מ.<br /> <br /> '''ד.''' מזה שהזהר מקשר את התפתחות חכמות העולם עם ההכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן, שהתועלת דחכמות אלו בעבודת ה' מתבטאת בענין שהוא הכנה לחידוש שיהי' בימות המשיח.<br /> <br /> מהענינים העיקריים, שיתחדשו בימות המשיח, הוא היעוד{{הערה|ישעי' מ, ה.}} &quot;ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר&quot;, היינו, שהגילוי אלקות דלעתיד יהי' לא רק באופן, כנ&quot;ל, &quot;ומלאה הארץ '''דעה''' את ה' גו'&quot;, אלא גם באופן של &quot;'''וראו כל בשר'''&quot;, שהבשר הגשמי '''יראה''' את &quot;פי ה' דבר&quot;;<br /> <br /> כלומר, לא רק שתהי' הראי' &quot;בעין '''השכל הרוחני'''&quot;, אלא גם (כפי שמאריך אדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|שער האמונה פכ&quot;ה ואילך. וראה תניא פל&quot;ו.}}) &quot;ראיה '''גשמית בעין גשמי'''&quot;; ויתירה מזו: מכך שכתוב &quot;וראו כל בשר&quot; - ולא &quot;וראו כל '''עיני''' בשר&quot; [ע&quot;ד ותחזינה ענינו{{הערה|נוסח התפילה וראה ישעיה נב, ח (הובא בתניא שם. שער האמונה רפכ&quot;ו): כי עין בעין יראו גו'. ועוד.}}] -</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=15100 2025-07-13T14:47:31Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ משפטים תשכ&quot;ו, ד' מרחשון וכ&quot;ח אדר, תשכ&quot;ז. נדפס בלקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 42 ואילך. תרגום מאידית.'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב&quot;ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.<br /> <br /> וברובם ככולם - אין כל גדרי בושה וצניעות, עד שלועגים ומתלוצצים מאלה שמתחשבים בזה, ואדרבה כל הפרוץ יותר - נעלה יותר וכו'.<br /> <br /> '''וכמפורסם''' המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול '''וכו'''' - ואין להאריך בדבר המבהיל בכלל, ובמדה האיומה כנ&quot;ל בפרט.<br /> <br /> הטענה&quot; המפורסמת, שהוא (או היא) לא ינזק והוא יעמוד בנסיון וכו' - הנה מפורסם גם הטענה הפשוט, שאפילו צדיק גמור ביום האחרון של שנת חייו ה-120 עלי אדמות ובתחלת היום וקודם התפלות שלו מבקש מהקב&quot;ה אל תביאנו לידי נסיון&quot; - ויש להאריך כו&quot;כ ואכ&quot;מ.<br /> <br /> '''ד.''' מזה שהזהר מקשר את התפתחות חכמות העולם עם ההכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן, שהתועלת דחכמות אלו בעבודת ה' מתבטאת בענין שהוא הכנה לחידוש שיהי' בימות המשיח.<br /> <br /> מהענינים העיקריים, שיתחדשו בימות המשיח, הוא היעוד{{הערה|ישעי' מ, ה.}} &quot;ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר&quot;, היינו, שהגילוי אלקות דלעתיד יהי' לא רק באופן, כנ&quot;ל, &quot;ומלאה הארץ '''דעה''' את ה' גו'&quot;, אלא גם באופן של &quot;'''וראו כל בשר'''&quot;, שהבשר הגשמי '''יראה''' את &quot;פי ה' דבר&quot;;<br /> <br /> כלומר, לא רק שתהי' הראי' &quot;בעין '''השכל הרוחני'''&quot;, אלא גם (כפי שמאריך</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=14273 2025-07-10T15:48:25Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ משפטים תשכ&quot;ו, ד' מרחשון וכ&quot;ח אדר, תשכ&quot;ז. נדפס בלקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 42 ואילך. תרגום מאידית.'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב&quot;ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=14272 2025-07-10T15:46:04Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ ...'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} '''וכל''' מה שברא הקב&quot;ה בעולמו '''לא בראו אלא''' לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=14271 2025-07-10T15:44:01Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ ...'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} וכל מה שברא הקב&quot;ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולם{{הערה|להעיר מדרמ&quot;צ (סא, ריש ע&quot;ב) דבכל נברא פרטי יש בחי' חכמה שהיא ראשית הנברא ומחכמה נמשך אח&quot;כ לשאר חלקיו כו' ע&quot;ש.}}, שהכוונה בהתפתחות חכמות העולם היא (בלשון התניא{{הערה|ספ&quot;ח}}) &quot;להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו&quot;.<br /> <br /> [אלא שכיון שלאו כל מוחא סביל דא, וכפי שאדמו&quot;ר הזקן מסיים שם &quot;וזהו טעמו של '''הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן ז&quot;ל וסיעתן''' שעסקו בהן&quot;, לכן, הדבר שייך רק ליחידי סגולה מסוג הנ&quot;ל, ומי שאינו שייך לזה, אדרבה, הוא &quot;מלביש ומטמא בחינת חב&quot;ד שבנפשו האלקית&quot;{{הערה|תניא שם. - דרגות שונות בלימוד חכמות העולם לש&quot;ש, וכן דיוק לשון התניא &quot;שיודע..הרמב&quot;ם ורמב&quot;ן ז&quot;ל נת' בלקו&quot;ש חי&quot;ב ע' 197 ואילך.}}].<br /> <br /> '''ג.''' בענין זה מן ההכרח להבהיר, למרות שבעצם זהו דבר המובן מאליו: לכהנ&quot;ל אין כל שייכות לשאלת הלימודים בקולג' או אוניברסיטה וכיו&quot;ב, שבזה ישנו איסור חמור וסכנה (וחמירא סכנתא מאיסוראי{{הערה|חולין יוד, א.}}) - כיון שכל האויר וההשקפה של דל&quot;ת אמות אלו (במוסדות אלו בדורותנו אלה) חדורים בכפירה '''בהשגחה פרטית''' של הקב&quot;ה, שאין שום דבר או כח שיכול להתערב בהנהגות העולם וחוקיו (עד שזה מתקבל כדבר המובן מאליו (שאינו צריך ראי') '''וכיסוד''' לכל הלימוד, שאין כל צורך להזכירו בפירוש) - ובחלק גדול מהם נלמדים לימודי מינות, אמונות עבודה זרה{{הערה|ראה רמב&quot;ם פ&quot;ב דהל' ע&quot;ז ה&quot;ב: צוונו הקב&quot;ה שלא לקרות כו' ולא נהרהר כו' שלא תשאל ע&quot;ד עבודתה כו' (עיי&quot;ש ובה&quot;ג).}} '''וכו''''.</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_1&diff=13431 2025-07-04T15:18:15Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: /* תוצאות */</p> <hr /> <div>{{ארכיון מפעיל מערכת/בחירות}}<br /> *תאריך תחילת ההצבעה: 10:00 רביעי כ&quot;ב סיון תשפ&quot;ה.<br /> *תאריך סיום ההצבעה: 10:00 שישי כ&quot;ד סיון תשפ&quot;ה.<br /> '''ניתן להגיש מועמדות עד אז.'''<br /> <br /> ===הצבעה===<br /> ההצבעה תימשך במשך כשבוע החל מרגע סיום הדיון.<br /> <br /> כל משתמש יחתום תחת שם המפעיל אותו הוא בוחר באופן הזה: &lt;br /&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#(כאן ניתן לרשום סיבה)~~~~&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;br /&gt;. מומלץ להוסיף את א' מהתבניות הבאות: {{בעד}}, {{בעד חזק}}, {{נגד}}, {{נגד חזק}}.<br /> <br /> כדי שהמפעיל יבחר הוא יצטרך לקבל לפחות 75% מקולות המצביעים, אם כל המועמדים יקבלו מעל 75% כולם יכנסו (אם יותר מ-3 קיבלו מעל 75% יכנסו שלושת המועמדים עם אחוז ההצבעה הגבוה ביותר). לדוגמה: אם מועמד אחד יבחר על ידי 100% מהקולות, השני על ידי 80% מהקולות והשלישי על ידי 70% רק שני הראשונים יכנסו.<br /> <br /> ===מועמדים===<br /> בכדי להיכלל ברשימת המועמדים לתפקיד, על המשתמש להציע את עצמו בפסקת הדיונים או לרשום את עצמו כמועמד. משתמש יכול להציע משתמש אחר כמועמד, ובלבד שקיבל קודם לכן את רשותו בכתב בדף השיחה של המועמד.<br /> <br /> (נא לא למחוק שורה זו, ולא את פסקת הדוגמה, עד לסגירת הרשימה, אלא להוסיף כאן שמות לפי הטופס הבא)<br /> <br /> ====מועמד לדוגמה====<br /> * שם משתמש: {{תב|משתמש|שם המשתמש}}<br /> * התחלת הפעילות:<br /> * כמה מילים: (לא חובה)<br /> <br /> ===מועמד 1===<br /> * {{משתמש|ש. א.}}<br /> * תחילת הפעילות: כ&quot;ח סיון ה'תשפ&quot;ד.<br /> * כמה מילים: אני ממליץ לצפות בעבודה הרבה שלי ב[[משתמש:ש. א.|דף המשתמש שלי]]. זכיתי לנהל את האתר כמעט באופן מלא מעל שנה. אשמח שתתנו לי להמשיך ולפתח את המאגר המדהים הזה.<br /> *{{בעד חזק}} [[משתמש:וימאס באהל יוסף|וימאס באהל יוסף]] ([[שיחת משתמש:וימאס באהל יוסף|שיחה]]) 13:58, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} לפי הרזומה שלו נראה שהוא פיתח מאוד את חב&quot;דטקסט! [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] ([[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]]) 21:14, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> {{בעד חזק}}[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ([[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]]) 19:54, 26 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> ===מועמד 2===<br /> * {{משתמש|מ. רובין}}<br /> * תחילת פעילות: י&quot;ח בתשרי ה'תשפ&quot;ה.<br /> *{{בעד חזק}} משתמש בהחלט פעיל מאוד שמנסה כל הזמן לקדם את האתר אני חושב שביחד נצליח לעשות דברים גדולים מאוד באתר. בהצלחה! [[משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 22:16, 17 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] ([[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]]) 22:18, 17 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} בברכה, [[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]] - [[שיחת משתמש:נסיעה לרבי|שיחה]] 08:28, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} [[משתמש:וימאס באהל יוסף|וימאס באהל יוסף]] ([[שיחת משתמש:וימאס באהל יוסף|שיחה]]) 13:58, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} [[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ([[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]]) 19:54, 26 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> ==תוצאות==<br /> {{א|מ. רובין}}, {{א|ש. א.}}, ברכות בעקבות הבחירות, מוניתם כמפעילי מערכת. [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] ([[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]]) 17:29, 3 ביולי 2025 (IDT)<br /> :{{א|מ. רובין}} ברכות על מינויך כמפעיל! תראה כמה מצביעים יש לך באתר! עכשיו נשאר לך לרומם את האתר כלפי מעלה לנחת רוח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א! [[משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 17:47, 3 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::{{מזלט}} שתזכו לעשות חיל לנח&quot;ר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח!!--[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] ([[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]]) 18:17, 4 ביולי 2025 (IDT)</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_1&diff=13430 2025-07-04T15:17:33Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: /* תוצאות */</p> <hr /> <div>{{ארכיון מפעיל מערכת/בחירות}}<br /> *תאריך תחילת ההצבעה: 10:00 רביעי כ&quot;ב סיון תשפ&quot;ה.<br /> *תאריך סיום ההצבעה: 10:00 שישי כ&quot;ד סיון תשפ&quot;ה.<br /> '''ניתן להגיש מועמדות עד אז.'''<br /> <br /> ===הצבעה===<br /> ההצבעה תימשך במשך כשבוע החל מרגע סיום הדיון.<br /> <br /> כל משתמש יחתום תחת שם המפעיל אותו הוא בוחר באופן הזה: &lt;br /&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#(כאן ניתן לרשום סיבה)~~~~&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;br /&gt;. מומלץ להוסיף את א' מהתבניות הבאות: {{בעד}}, {{בעד חזק}}, {{נגד}}, {{נגד חזק}}.<br /> <br /> כדי שהמפעיל יבחר הוא יצטרך לקבל לפחות 75% מקולות המצביעים, אם כל המועמדים יקבלו מעל 75% כולם יכנסו (אם יותר מ-3 קיבלו מעל 75% יכנסו שלושת המועמדים עם אחוז ההצבעה הגבוה ביותר). לדוגמה: אם מועמד אחד יבחר על ידי 100% מהקולות, השני על ידי 80% מהקולות והשלישי על ידי 70% רק שני הראשונים יכנסו.<br /> <br /> ===מועמדים===<br /> בכדי להיכלל ברשימת המועמדים לתפקיד, על המשתמש להציע את עצמו בפסקת הדיונים או לרשום את עצמו כמועמד. משתמש יכול להציע משתמש אחר כמועמד, ובלבד שקיבל קודם לכן את רשותו בכתב בדף השיחה של המועמד.<br /> <br /> (נא לא למחוק שורה זו, ולא את פסקת הדוגמה, עד לסגירת הרשימה, אלא להוסיף כאן שמות לפי הטופס הבא)<br /> <br /> ====מועמד לדוגמה====<br /> * שם משתמש: {{תב|משתמש|שם המשתמש}}<br /> * התחלת הפעילות:<br /> * כמה מילים: (לא חובה)<br /> <br /> ===מועמד 1===<br /> * {{משתמש|ש. א.}}<br /> * תחילת הפעילות: כ&quot;ח סיון ה'תשפ&quot;ד.<br /> * כמה מילים: אני ממליץ לצפות בעבודה הרבה שלי ב[[משתמש:ש. א.|דף המשתמש שלי]]. זכיתי לנהל את האתר כמעט באופן מלא מעל שנה. אשמח שתתנו לי להמשיך ולפתח את המאגר המדהים הזה.<br /> *{{בעד חזק}} [[משתמש:וימאס באהל יוסף|וימאס באהל יוסף]] ([[שיחת משתמש:וימאס באהל יוסף|שיחה]]) 13:58, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} לפי הרזומה שלו נראה שהוא פיתח מאוד את חב&quot;דטקסט! [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] ([[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]]) 21:14, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> {{בעד חזק}}[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ([[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]]) 19:54, 26 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> ===מועמד 2===<br /> * {{משתמש|מ. רובין}}<br /> * תחילת פעילות: י&quot;ח בתשרי ה'תשפ&quot;ה.<br /> *{{בעד חזק}} משתמש בהחלט פעיל מאוד שמנסה כל הזמן לקדם את האתר אני חושב שביחד נצליח לעשות דברים גדולים מאוד באתר. בהצלחה! [[משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 22:16, 17 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] ([[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]]) 22:18, 17 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} בברכה, [[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]] - [[שיחת משתמש:נסיעה לרבי|שיחה]] 08:28, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} [[משתמש:וימאס באהל יוסף|וימאס באהל יוסף]] ([[שיחת משתמש:וימאס באהל יוסף|שיחה]]) 13:58, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} [[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ([[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]]) 19:54, 26 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> ==תוצאות==<br /> {{א|מ. רובין}}, {{א|ש. א.}}, ברכות בעקבות הבחירות, מוניתם כמפעילי מערכת. [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] ([[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]]) 17:29, 3 ביולי 2025 (IDT)<br /> :{{א|מ. רובין}} ברכות על מינויך כמפעיל! תראה כמה מצביעים יש לך באתר! עכשיו נשאר לך לרומם את האתר כלפי מעלה לנחת רוח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א! [[משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 17:47, 3 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::{{מזל&quot;ט}} שתזכו לעשות חיל לנח&quot;ר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח!!--[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] ([[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]]) 18:17, 4 ביולי 2025 (IDT)</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_1&diff=13429 2025-07-04T15:17:00Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: /* תוצאות */</p> <hr /> <div>{{ארכיון מפעיל מערכת/בחירות}}<br /> *תאריך תחילת ההצבעה: 10:00 רביעי כ&quot;ב סיון תשפ&quot;ה.<br /> *תאריך סיום ההצבעה: 10:00 שישי כ&quot;ד סיון תשפ&quot;ה.<br /> '''ניתן להגיש מועמדות עד אז.'''<br /> <br /> ===הצבעה===<br /> ההצבעה תימשך במשך כשבוע החל מרגע סיום הדיון.<br /> <br /> כל משתמש יחתום תחת שם המפעיל אותו הוא בוחר באופן הזה: &lt;br /&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#(כאן ניתן לרשום סיבה)~~~~&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;br /&gt;. מומלץ להוסיף את א' מהתבניות הבאות: {{בעד}}, {{בעד חזק}}, {{נגד}}, {{נגד חזק}}.<br /> <br /> כדי שהמפעיל יבחר הוא יצטרך לקבל לפחות 75% מקולות המצביעים, אם כל המועמדים יקבלו מעל 75% כולם יכנסו (אם יותר מ-3 קיבלו מעל 75% יכנסו שלושת המועמדים עם אחוז ההצבעה הגבוה ביותר). לדוגמה: אם מועמד אחד יבחר על ידי 100% מהקולות, השני על ידי 80% מהקולות והשלישי על ידי 70% רק שני הראשונים יכנסו.<br /> <br /> ===מועמדים===<br /> בכדי להיכלל ברשימת המועמדים לתפקיד, על המשתמש להציע את עצמו בפסקת הדיונים או לרשום את עצמו כמועמד. משתמש יכול להציע משתמש אחר כמועמד, ובלבד שקיבל קודם לכן את רשותו בכתב בדף השיחה של המועמד.<br /> <br /> (נא לא למחוק שורה זו, ולא את פסקת הדוגמה, עד לסגירת הרשימה, אלא להוסיף כאן שמות לפי הטופס הבא)<br /> <br /> ====מועמד לדוגמה====<br /> * שם משתמש: {{תב|משתמש|שם המשתמש}}<br /> * התחלת הפעילות:<br /> * כמה מילים: (לא חובה)<br /> <br /> ===מועמד 1===<br /> * {{משתמש|ש. א.}}<br /> * תחילת הפעילות: כ&quot;ח סיון ה'תשפ&quot;ד.<br /> * כמה מילים: אני ממליץ לצפות בעבודה הרבה שלי ב[[משתמש:ש. א.|דף המשתמש שלי]]. זכיתי לנהל את האתר כמעט באופן מלא מעל שנה. אשמח שתתנו לי להמשיך ולפתח את המאגר המדהים הזה.<br /> *{{בעד חזק}} [[משתמש:וימאס באהל יוסף|וימאס באהל יוסף]] ([[שיחת משתמש:וימאס באהל יוסף|שיחה]]) 13:58, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} לפי הרזומה שלו נראה שהוא פיתח מאוד את חב&quot;דטקסט! [[משתמש:משיח נאו|משיח נאו]] ([[שיחת משתמש:משיח נאו|שיחה]]) 21:14, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> {{בעד חזק}}[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ([[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]]) 19:54, 26 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> ===מועמד 2===<br /> * {{משתמש|מ. רובין}}<br /> * תחילת פעילות: י&quot;ח בתשרי ה'תשפ&quot;ה.<br /> *{{בעד חזק}} משתמש בהחלט פעיל מאוד שמנסה כל הזמן לקדם את האתר אני חושב שביחד נצליח לעשות דברים גדולים מאוד באתר. בהצלחה! [[משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 22:16, 17 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] ([[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]]) 22:18, 17 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} בברכה, [[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]] - [[שיחת משתמש:נסיעה לרבי|שיחה]] 08:28, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} [[משתמש:וימאס באהל יוסף|וימאס באהל יוסף]] ([[שיחת משתמש:וימאס באהל יוסף|שיחה]]) 13:58, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> *{{בעד חזק}} [[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ([[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]]) 19:54, 26 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> ==תוצאות==<br /> {{א|מ. רובין}}, {{א|ש. א.}}, ברכות בעקבות הבחירות, מוניתם כמפעילי מערכת. [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] ([[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]]) 17:29, 3 ביולי 2025 (IDT)<br /> :{{א|מ. רובין}} ברכות על מינויך כמפעיל! תראה כמה מצביעים יש לך באתר! עכשיו נשאר לך לרומם את האתר כלפי מעלה לנחת רוח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א! [[משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 17:47, 3 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::{{מזל טוב}} שתזכו לעשות חייל לנח&quot;ר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח!!--[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] ([[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]]) 18:17, 4 ביולי 2025 (IDT)</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=13428 2025-07-04T15:12:45Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ ...'''<br /> <br /> <br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} וכל מה שברא הקב&quot;ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולםיי,</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%97_%D7%90&diff=13427 2025-07-04T15:12:27Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: יצירת דף עם התוכן &quot;{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה=== &#039;&#039;&#039;משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ &#039;&#039;&#039; &#039;&#039;&#039;א.&#039;&#039;&#039; בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו&#039; נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו...&quot;</p> <hr /> <div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}===התפתחות חכמות העולם כהכנה לגאולה===<br /> <br /> '''משיחות ש&quot;פ מקץ וש&quot;פ '''<br /> '''א.''' בשייכות לפסוק{{הערה|פרשתינו ז, יא.}} &quot;בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה (וארובות השמים נפתחו)&quot;, איתא בזהר{{הערה|ח&quot;א קיז, א. - בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב (&quot;וארובות השמים נפתחו&quot;). אבל ברא&quot;ג הובא באוה&quot;ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב}}:&quot;ובשית מאה שנין לשתיתאה ‏ יתפתחון ‏ תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כו'&quot; - שבשנים שהחל משש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתתקן כדי שיוכל להכנס לאלף השביעי.<br /> <br /> הפירוש דשני הענינים &quot;תרעי דהכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא&quot; [המרומזים בפסוק הנ&quot;ל{{הערה|רא&quot;ג שבהערה הקודמת}}:&quot;נבקעו כל '''מעיינות תהום''' רבה (מבועי דחכמתא לתתא) וארובות '''השמים''' נפתחו (תרעי דחכמתא לעילא)&quot;] הוא: &quot;חכמתא '''לעילא'''&quot; היא חכמת '''התורה''', ו&quot;'''חכמתא''' לתתא&quot; - חכמות העולם{{הערה|ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי&quot;ב) לזהר}};<br /> <br /> וכפי שאכן רואים, שבזמן הנ&quot;ל היתה התגלות יתירה בחכמת התורה, בפנימיות התורה{{הערה|ועיי&quot;ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס&quot;ו. לקו&quot;ש ח&quot;ז ע' 206 ואילך.}}<br /> <br /> <br /> וכידוע מאמר הצ&quot;צ{{הערה|ראה תורת שלום ע' 237.}}, שהקץ דביאת המשיח דשנת תר&quot;ח, התבטא בכך שבאותה שנה נדפס הלקו&quot;ת [שהרי החידוש דביאת המשיח הוא שאז יהי' &quot;מלאה הארץ דעה את ה' גו'&quot;{{הערה|ישעי' יא, ט. ובארוכה - רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי&quot;ש (ושם הל' תשובה רפ&quot;ט).}}]; ומספר שנים לפנ&quot;ז נדפס התו&quot;א (בשנת תקצ&quot;ז{{הערה|ראה היום יום ע' טז. ובכ&quot;מ.}}) - שדוקא כאשר הלימוד (דפנימיות התורה) הוא באופן כזה, נעשה ה&quot;יתפרנסון&quot;{{הערה|לשון התקו&quot;ז (ת&quot;ו בסופו). ובהקדמת מקרש מלך לזהר: יתפרנסון . . '''כשיפורש''' להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו&quot;ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ&quot;ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' '''יפורשו''' מאמריו העמוקים בהקרמות שגילה האר&quot;י זלה&quot;ה כו' '''שיבינו''' כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ&quot;ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. - ראה גם כן הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקרמות.}} (דספרא דילך) וה&quot;יפוצו&quot;{{הערה|אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט - נדפסה בסו&quot;ס בן פורת יוסף. ובכ&quot;מ.}} דמעיינות הבעש&quot;ט, שהתגלותו היתה{{הערה|שנת תצ&quot;ד (לקו&quot;ד ח&quot;א לא, א. ועוד).}} בסמיכות לשנת ת&quot;ק{{הערה|עיין אוה&quot;ח ר&quot;פ צו.}}, וכמו כן התחילה אז גם התפתחות יתירה בחכמות העולם.<br /> <br /> וצריך להבין: בשלמא זה שהתגלות פנימיות התורה היא הכנה &quot;לאעלא בשביעאה&quot;, מובן. שכן היות שבימות המשיח יתחדש הענין ד&quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot;, מתאים, שלפני זמן זה, כהכנה{{הערה|ראה תניא רפל&quot;ז.}} לזה, תתגלה פנימיות התורה שהיא &quot;מעין&quot; תורתו של משיח; אבל איזו שייכות יש להתפתחות והתגלות חכמות העולם עם &quot;לאעלא בשביעאה&quot;?<br /> <br /> יתירה מזו: מכך שהזהר מביא את שני הענינים בחדא מחתא, מובן, שיש קשר ביניהם - שעי&quot;ז גופא שהתחילה אז התגלות חדשה בחכמת התורה (כהכנה לימות המשיח) הדבר &quot;גרם&quot; להתפתחות חכמות העולם - וצריך להבין: במה הוא הקשר ביניהם, הרי חכמות העולם הם שלא בערך למטה (לתתא) מחכמת התורה{{הערה|ראה אוה&quot;ת בראשית תצו, ב ואילך. שמיני ע' נז ואילך.}} (לעילא) ובפרט פנימיות התורה?<br /> <br /> <br /> '''ב.''' העולם כולו, עם כל הנמצאים בו, נבראו, &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;{{הערה|אותיות דרע&quot;ק ב'. פרש&quot;י ר&quot;פ בראשית. ועוד.}} וכל מה שברא הקב&quot;ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו&quot; - ומכך מובן, שתכלית ושלימות הכוונה של כל דבר נברא היא בזה שהוא מנוצל, ע&quot;י ישראל, לעבודת ה'.<br /> <br /> וכן הוא גם בנוגע לחכמות העולםיי,</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=13379 2025-06-24T13:32:20Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>&lt;includeonly&gt;{{צבע גופן|כחול|חב&quot;דטקסטים פעילים}}{{א|להתראות| }}{{א|חלוקת קונטרסים| }}{{א|יחי המלך המשיח בכובע}}{{א|Men770| }}{{א|תמים של הרבי| }}{{א|הקצנה| }}{{א|שיע.ק| }}{{א|יוסף בן מלמד| }}{{א|עקשן להבאת הגאולה| }}{{א|מ. רובין| }}{{כ}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;<br /> <br /> תיוג החב&quot;דטקסטים הפעילים בדף בו נעשה שימוש בתבנית (יקבלו הודעה על אזכור שמם). התבנית תיצור את המילה &quot;חב&quot;דטקסטים פעילים&quot;, ובמקביל תתייג את החב&quot;דטקסטים. כל המעוניין יכול לצרף את עצמו לתבנית זו.<br /> <br /> {{אהה}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=13378 2025-06-24T13:30:11Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: /* מספר דפים */</p> <hr /> <div>{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דטקסט - קהילה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. !--&gt;<br /> <br /> ==ברוכים הבאים למשתמשים המקדימים==<br /> כפי ששמתם לב, נכון לעכשיו האתר ריק מתוכן, כרגע יש לעבוד על ביסוס האתר, הוספת תבניות ויצירת כללים. {{חב&quot;דטקסטים פעילים}} נא הביעו דעתכם לגבי המיזם, כיצד ניתן לשפר ולמנף אותו, אילו כללים חשובים לנחיצות האתר. איך הייתם רוצים לראות את האתר מתפתח ועוד. נשמח לשמוע את כולם, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:46, י&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> :אני חושב שחייב להיות כלל - שהספר חייב להיות: א. מתורת רבותינו נשיאנו. ב. מתורת הרבי כמובן... ג. ספרים וקובצים על חסידים וחב&quot;ד בכלל. אך {{חב&quot;דטקסטים פעילים}} חייבים להחליט עוד כללים באתר, כגון: &quot;איך אתה יודע אם הטקסט של הספר שיש עכשיו - הבעלים שלו (זה שעשה את זה...) נתן לך רשות להקליט את הטקסט שלו.... [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה]] 02:26, 21 ביוני 2024 (IDT)<br /> ::לפני שמעלים טקסטים לאתר יש לפתוח את [[חב&quot;דטקסט:זכויות יוצרים]] ולכתוב שם בפירוט איזה טקסטים ניתן להעלות לאתר ואיזה לא. בעז&quot;ה בהמשך אתפנה לזה[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ([[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]]) 12:28, 21 ביוני 2024 (IDT)<br /> :::לאחר שפניתי למערכת אתר chabad library הם אינם מאשרים לנו להציג טקסטים מאתר הספריה בחב&quot;דטקסט. הדבר היחיד המותר הוא הפניה (קישור) למיקום באתר הספריה. בהתאם לזאת אני רוצה לשאול מה מטרת חב&quot;דטקסט - רק טקסט באתר עצמו, או גם קישורים/הפניות/קבצים וכד'? [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 17:30, 23 ביוני 2024 (IDT)<br /> ::::{{א|חיים}} אני חושב שעדיף להביא באתר רק טקסט, לדעתי זוהי הייחודיות של האתר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:18, כ&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> :::::מעשה לא ממש חכם לבקש מהם בשלב זה טקסטים. לא נורא. כמובן שכעת אין מה לשים קישורים לאתר אחר שלא מסכים להעתיק. באופן כללי יש להכניס רק טקסט וכדאי לשים בנוסף תבנית בראש כל ערך עם פרטים על הספר, מחבר, הוצאה, שנת הוצאה, תמונה וכו'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ&quot;ו בסיוון ה'תשפ&quot;ד • 01:50, 2 ביולי 2024 (IDT)<br /> <br /> == קובץ טקסט בכל ספר להורדה ==<br /> <br /> אשמח לתגובות.<br /> <br /> חשבתי שיהי' כדאי ונוח לתועלת הגולשים (העתידיים) שיהי' קובץ טקסט (txt) של כל הספר להורדה. מה דעתכם? [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 14:05, 27 ביוני 2024 (IDT)<br /> :כדאי לעשות זאת במהירות ככל האפשר, לפני שיווצרו יותר ויותר דפי טקסט. זה יכול להיות שימושי מאוד, לאלה שרוצים את כל הספר - הניווט בדפי האתר יַקשה להעתיק-להדביק את הטקסטים... [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 21:15, 29 ביוני 2024 (IDT)<br /> ::ואם הדבר יבוצע (אני ממתין להשלמת הפרקים בתניא) - להביא קובץ טקסט בדף 'הראשי' של הספר שיכיל את כל הספר - לדוגמא [[תניא]] - או בכל פרק ופרק? [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 21:17, 29 ביוני 2024 (IDT)<br /> :::אני בעד הרעיון, יועיל מאוד לתועלת הגולשים הזקוקים לחומר, לא כ&quot;כ הבנתי במה זה תלוי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:17, כ&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> ::::לא הבנתי מה הבעיה לסמן את הטקסט ולהעתיק, עד כמה זה מסובך? אם לא מסובך מדי אני לא חושב שצריך להאכיל את הגולשים עם כפית, במיוחד כשרובם לא רוצים לאכול. ובפרט שהטקסט באתר יעודכן עם הזמן והטקסט בקובץ ישאר כמו שהוא בעת העלאתו ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ&quot;ו בסיוון ה'תשפ&quot;ד • 01:45, 2 ביולי 2024 (IDT)<br /> :::::הגולש יצטרך לעשות עבודה די קשה - לדוגמא א' רוצה את כל ספר התניא. לעבור בכל דפי הפרקים יהי' עבודה די מעצבנת... [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 20:40, 3 ביולי 2024 (IDT)<br /> ::::::למה שאדם יצטרך טקסט של כל התניא ברצף (מתוך הנחה שהוא לא מחפש להקים אתר מתחרה...)? לדעתי המקסימום שהגולש ירצה זה ללמוד את כל התניא ברצף (לא נראה לי, אבל נניח) ולכן אפשר להביא בקישורים חיצוניים קישור לקריאת הספר ב-PDF. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ&quot;ח בסיוון ה'תשפ&quot;ד • 12:21, 4 ביולי 2024 (IDT)<br /> :::::::כן, יכול להיות דבר כזה: גולש שירצה את התניא במכשיר האנדרואיד שלו [ואפי' במחשב שלו], (למרות שיש אפליקציות ספרים ובתוכם התניא -אבל: 1. יש מכשירים כשרים (חסומים). 2: אין הרבה ספרי חב&quot;ד באפליקציה.) [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 14:35, 7 ביולי 2024 (IDT)<br /> ::::::::מכשירים חסומים לא יכולים להיכנס לכאן כדי להוריד את הקובץ, ואם הם יכולים להיכנס הם יכולים גם לקרוא כאן. אני בכל אופן לא חושב שיש מה להוסיף קישור כזה בכל דף, בפרט כשזה דורש עבודה, וכפי שאין באתרים הדומים (חב&quot;דפדיה/ויקיטקסט) כזה קובץ ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י&quot;ט בתמוז ה'תשפ&quot;ד • 17:35, 25 ביולי 2024 (IDT)<br /> <br /> == עזרה ==<br /> <br /> לקחתי על עצמי להכניס את תורתו של כ&quot;ק אד&quot;ש בכל הכח, מבקש מאוד שיעזרו ע&quot;מ שנוכל לעשות זאת בצורה הטובה ובמושלמת ביותר. [[משתמש:ש. א.|ש. א.]] ([[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]) 20:34, 4 ביולי 2024 (IDT)<br /> :{{א|ש. א.}} כמו מה למשל? תפרט. [[משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 20:52, 4 ביולי 2024 (IDT)<br /> ==מפעילי מערכת==<br /> {{חב&quot;דטקסטים פעילים}} אשמח שיתאמנו מפעילים באמצעות בחירות או עד שיהיה בחירות שלבינתיים יתמנו מפעילים נוספים. [[משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 21:03, 4 ביולי 2024 (IDT)<br /> :מה הצורך? המפעילים פה פעילים יותר מחב&quot;דפדיה ואין כאן כמעט משתמשים ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ&quot;ח בסיוון ה'תשפ&quot;ד • 23:03, 4 ביולי 2024 (IDT)<br /> ::יש צורך במינוי. בגלל שהמפעילים ה&quot;ותיקים&quot; יכולים כמה זמן &quot;לנוח&quot; ולהעביר את המושכות לידיים יותר &quot;צעירות&quot;. בברכה. מתייג {{א|חלוקת קונטרסים}}. [[משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 13:24, 5 ביולי 2024 (IDT)<br /> :::לפני זמן לא רב נפתח המיזם וכבר צריכים &quot;לנוח&quot;? ככה לא נגיע רחוק. {{כתב קטן|נ.ב - מה הכוונה ב&quot;ידיים יותר צעירות&quot;?}} [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 14:10, 7 ביולי 2024 (IDT)<br /> <br /> == קצת הסבר על עניין פרקי התניא ==<br /> <br /> האם צריך לכתוב את טקסט הפרק בתוך הדף גופא או בדף-תבנית נפרדת? כמו-כן האם התבנית [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 פרק תניא] בחב&quot;דפדיה קיימת גם כאן?[[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 16:53, 25 ביולי 2024 (IDT)<br /> :התבנית קיימת גם פה אבל בצורה שונה. מצידי אפשר להכניס את הטקסט לתוך הדף ואין צורך בתבנית נוספת בשביל זה. אגב, אני נגד השינוי של שמות ערכי התניא לנקודה באמצע, יהיה קשה לחפש את הערכים. אפילו מקף אני בהתלבטות אם צריך ונוטה לומר שלא. בפרט שלא מצאתי את המקום בו התבצע הדיון ע&quot;כ. {{א|ש. א.}}, {{א|חיים}}. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י&quot;ט בתמוז ה'תשפ&quot;ד • 17:28, 25 ביולי 2024 (IDT)<br /> :{{א|חלוקת קונטרסים}}א. היה המון בלאגן בתבניות של התניא – ניסתי לעשות קצת סדר, אבל אני נותן זכות קדימה למי שמבין יותר ממני.<br /> ב. אני מאוד שומר על תבניתיות מסויימת, ואני חושב שכדאי ליצור דף ניווט חיפוש. לדעתי הנקודה זו צורת החלוקה הטובה ביותר. [[משתמש:ש. א.|ש. א.]] ([[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]])<br /> ::אוקיי, לדעתי כדאי להתעיק אתה התבנית מחב&quot;דפדיה ולעשות סדר בבלאגן. הטקסט יהי' בדף עצמו בתוך התבנית וכך עורכים פוטנציאליים יוכלו לערוך ללא קושי. [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 18:11, 25 ביולי 2024 (IDT)<br /> :::[https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%C2%B7_%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8 התחלתי] [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 18:19, 25 ביולי 2024 (IDT)<br /> ::::יש לשים לב להשתמש בתבנית [[תבנית:פרק-תניא]] - ולא [[תבנית:פרק תניא]].[[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 19:56, 25 ביולי 2024 (IDT)<br /> :::::תבנית:פרק תניא היתה פעם העתקה של התבנית בחב&quot;דפדיה. בגלל שזה לא מתאים שכל האתר יהיה בתוך תבניות (בשונה מחב&quot;דפדיה בה מדובר על חלק קטן מהדפים) אז היא שונתה לכמו שהיא כיום. נא להשאיר אותה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ&quot;ד בתמוז ה'תשפ&quot;ד • 12:33, 30 ביולי 2024 (IDT)<br /> ::::::אדרבה, ברוך [[משתמש:חלוקת קונטרסים|אומר]] ו[[תניא|עושה]]! ע&quot;פ דבריך - איך בדיוק יש להוסיף את פרקי התניא באתרא דידן? [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 18:14, 30 ביולי 2024 (IDT)<br /> <br /> == מיזוג טקסט בתבנית עם תבנית ==<br /> <br /> אבקש עזרה טכנית בתבנית [[תבנית:פרק-תניא]] שיצרתי זה-עתה: טקסט רגיל בדף &quot;מתמזג&quot; עם התבנית (ראה תמונה א'). משא&quot;כ תבנית לא &quot;מתמזגת&quot; עם תבנית (ראה תמונה ב'). <br /> <br /> האם אפשר לסדר זאת? {{א|חלוקת קונטרסים}} [[משתמש:חיים|חיים]] ([[שיחת משתמש:חיים|שיחה]]) 20:08, 25 ביולי 2024 (IDT)<br /> <br /> :אני התכתבתי עם {{א|חלוקת קונטרסים}}, וכדאי שתשאיר לו את העבודה של סידור ועריכת התניא. [[משתמש:ש. א.|ש. א.]] ([[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]])<br /> ==שינוי לוגו==<br /> {{חב&quot;דטקסטים פעילים}} מה אתם אומרים לשנות את הלוגו שיהיה כמו בחב&quot;דפדיה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 17:45, 19 בינואר 2025 (IST)<br /> <br /> == ערכים או דפים??? ==<br /> <br /> בחלק מהמקומות רשום ערכים בחלק דפים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 16:31, 24 בינואר 2025 (IST)<br /> :אשמח שתביא קישורים לכאן ולכאן ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ה • 21:36, 10 בפברואר 2025 (IST)<br /> :::סודר. אם יש עוד מקום ציין ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • י&quot;ד בשבט ה'תשפ&quot;ה • 22:52, 12 בפברואר 2025 (IST)<br /> ::::אולי באמצעות הבוט תשנה בכל המרחבים ערך &gt; דף, אם יש כזאת אפשרות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 19:23, 13 בפברואר 2025 (IST)<br /> :::::יש עוד דפי מדיה ויקי עם ערכים: [[מדיה ויקי:Search-summary]] [[מדיה ויקי:Gadget-feedback.js]] ואגב מה עושה שהמשוב כאן נראה שונה מהמשוב בחב&quot;דפדיה. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:27, 24 בפברואר 2025 (IST)<br /> <br /> == הוספת דפים ==<br /> <br /> אשמח אם כולם יתגייסו יחדיו לסיים להעלות את הספרים שנוספו כבר באתר (במקום להוסיף ספרים חדשים). במיוחד [[ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]], [[תהלים]] ו[[תניא]] שהם כבר די מלאים ורק צריך להשלים אותם.<br /> תודה! [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד&quot;ש]]<br /> <br /> == מסדר ניקיון ==<br /> <br /> החל מהיום [[חב&quot;דטקסט]] יוצא ב[[חב&quot;דטקסט:מסדר ניקיון|מסדר ניקיון]]. מסדר הניקיון יתקיים עד ר&quot;ח אלול תשפ&quot;ה <br /> או עד לסיום הפרוייקט.<br /> <br /> העורכים ב[[חב&quot;דטקסט]] ידרשו להתמקד ב[[:קטגוריה:חב&quot;דטקסט: דפים הדורשים השלמה|השלמת הדפים החסרים]] ועריכת ה[[:קטגוריה:חב&quot;דטקסט: עריכה - כל הדפים|דפים הזקוקים לעריכה]], במקום להוסיף ספרים חדשים.<br /> <br /> שימו לב! עורכים שיתפסו מוסיפים ספרים נוספים (במקום להשלים את הדפים החסרים או לערוך את הזקוקים לעריכה) – [[תבנית:בקשת שחרור חסימה|יחסמו]] מיידית עד לסיום הפרוייקט.<br /> <br /> בברכת הצלחה, [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד&quot;ש]] 21:42, 24 באפריל 2025 (IDT)<br /> ==מספר דפים==<br /> כרגע יש 1003 דפים באתר, לא הייתי כאן בהקמתו אז אני לא יודע אבל האם לא אחרי 1000 ערכים הוא אמור להיפתח? [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב&quot;דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • י&quot;א באייר ה'תשפ&quot;ה &lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(9 במאי למניינם)&lt;/font&gt;''<br /> :פניתי לשיע. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 12:49, 9 במאי 2025 (IDT)<br /> ::שכוייח! [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב&quot;דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • י&quot;ד באייר ה'תשפ&quot;ה &lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 במאי למניינם)&lt;/font&gt;''<br /> :::כעת כבר יש יותר ועדיין לא פתחו את האתר? וחוץ מזה ששיע לא אמר שהוא לא קשור לחב&quot;ד טקסט?--[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] ([[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]]) 16:30, 24 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> == תהלים ==<br /> {{מפעילי מערכת}}, {{חב&quot;דטקסטים פעילים}} וכל משתמש אחר שיש לו הרשאה לערוך את {{[[תבנית:תהלים]]}} בבקשה לשנות את 'תהלים קי&quot;ה' ו'תהלים קי&quot;ו' ל'קט&quot;ו' ו'קט&quot;ז', תודה. [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב&quot;דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • י&quot;ד באייר ה'תשפ&quot;ה &lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 במאי למניינם)&lt;/font&gt;''<br /> :תיקנתי. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד&quot;ש]]<br /> ::👍'''שכויח''' [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב&quot;דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • כ&quot;ז באייר ה'תשפ&quot;ה &lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(25 במאי למניינם)&lt;/font&gt;''</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2&diff=13377 2025-06-24T13:25:27Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>&lt;big&gt;ב&quot;ה {{יחי}}&lt;/big&gt;<br /> <br /> {{ספר |שם=יחי המלך המשיח בכובע|תמונה=Logo.png}}<br /> <br /> <br /> דפים שיצרתי:<br /> * [[הערות לד&quot;ה באתי לגני תשי&quot;ג - מוגה]] ‏<br /> * [[מכתב יו&quot;ד כסלו תשי&quot;ד]]<br /> * [[סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו]]‏<br /> * [[מכתב י&quot;ג אייר תש&quot;ל]]</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%22%D7%92_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%22%D7%9C&diff=13376 2025-06-24T13:17:43Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==מכתב י&quot;ג אייר תש&quot;ל==<br /> <br /> ב&quot;ה י&quot;ג אייר ה'תש&quot;ל ברוקלין ניו יורק<br /> <br /> לכל התלמידים והתלמידות{{הערה|לכל התלמידים והתלמידות: כולל גם עפמש&quot;נ: וכל בניך לימודי ה' - תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו&quot;צ שם). וראה ד&quot;ה וכל בניך, תרפ&quot;ט הביאור ע&quot;ד החסידות.}}{{הערה|התלמידים והתלמידות: וע&quot;פ הוראת חכז&quot;ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ&quot;ד. ולהעיר מתורת הבעש&quot;ט בזה - נדפסה בסו&quot;ס הזכרונות ח&quot;א ע' שד&quot;מ).}} המשתתפים בפעולות יום הסגולה{{הערה|ימי הסגולה: להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו&quot;ר (פי&quot;ח, ז).}} ל&quot;ג בעומר{{הערה|ל&quot;ג בעומר: ענינו וטעמיו מפורשים בפסוקים ע&quot;ד הנגלה (טושו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג ובשו&quot;ע אדמוה&quot;ז שם), וכן ע&quot;ד הסוד (פע&quot;ח שכ&quot;ב, פ&quot;ז. ועוד). ע&quot;ד החסידות (דרושי ל&quot;ג בעומר). ועוד.}} ה' עליהם יחיו<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> בנועם קבלתי הידיעה על דבר הפעולות הנערכות בקשר עם יום הסגולה ל&quot;ג בעומר הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שתהיינה בהצלחה רבה. והצלחה בזה, פירושה אשר פעולות אלו תכניסנה חיות וכוחות{{הערה|חיות וכוחות: להעיר אשר לדעת מדרש ל&quot;ג בעומר ח&quot;י אייר הוא יום בו התחיל המן (שו&quot;ת חת&quot;ס חיו&quot;ד סרל&quot;ג. אבל מסיים שם דהוא דלא כהש&quot;ס פר&quot;ע. וראה קידושין לח, א. תוספתא סוטה פי&quot;א, ב. ועוד).}} נוספים בהליכה מחיל אל חיל בלימוד תורתנו, תורת חיים, שהיא הוראה בחיים - חיי היום יום - בדרך חיים ראויים לשמם; לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצות{{הערה|בהליכה .. בלימוד תורתנו .. מעשה, קיום המצוות: להעיר אשר רשב&quot;י וחבריו תורתן אומנותן (שבת יא, א) וביחד עם זה למעשה מפסיקין (ירוש' ברכות פ&quot;א ה&quot;ב).}} בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.<br /> <br /> ידוע סיפור הגמרא{{הערה|סיפור הגמרא:יבמות (סב, ב) וראה ג&quot;כ ב&quot;ר פס&quot;א, ג. קה&quot;ר פי&quot;א. אוצה&quot;ג ליבמות שם. ובהמאירי שם: קבלה ביד הגאונים ז&quot;ל כו'.}} בנוגע לל&quot;ג בעומר, אשר תלמידי רבי עקיבא מתו משום שלא נהגו כבוד זה לזה, וביום הל&quot;ג בעומר פסקו מלמות.<br /> <br /> ככל סיפורי התורה, שגם הם תורה ותכליתם הוראה{{הערה|סיפורי התורה .. הוראה: ראה זח&quot;ג (קנב, א): ר&quot;ש אמר כו'.}}, יש בסיפור האמור על דבר תלמידי רבי עקיבא הוראה לכל אחד ואחת מבני ישראל, ובפרט התלמידים והתלמידות - שליט&quot;א, ובהקדמה :<br /> <br /> כיון שהגמרא מעידה שהם &quot;תלמידי רבי עקִיבא&quot;, הרי מובן שהיו ראויים לתואר זה, היינו שלמדו באופן שהורה להם התנא הגדול והחכם הדגול{{הערה|התנא הגדול והחכם הדגול: ראה סנהדרין (פו, א) וכולהו אליבי' דרע&quot;ק, ספרי ברכה (לד, ל), מנחות (כט, ב).}} , בהתמדה ושקידה וקיימו מצוותי' במסירת-נפש{{הערה|בהתמדה .. במסירת נפש: ראה כתובות (סב, סע&quot;ב. אדר&quot;נ פ&quot;ו, ב. ועוד). ברכות (סא, ב) כל ימי כו'. ד&quot;ה וירח, ש&quot;ת (וע&quot;פ המבואר שם עניין מס&quot;נ זו שהיא ע&quot;פ השכל כו' מובן שלמדה לתלמידיו).}}.<br /> <br /> מזה מובן שמה שלא נהגו כבוד זה לזה. לא הי' זה מחמת דברים של מה בכך, ח&quot;ו, אלא הי' להם יסוד וטעם בזה בהתאם לערך &quot;תלמידי רבי עקיבא&quot;.<br /> <br /> והביאור בזה הוא על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שאין דיעותיהם{{הערה|שאין דעותיהם: ובתנחומא (פנחס י): כאו&quot;א יש לו דעת בפ&quot;ע. וראה סנהדרין לח, א.}} של בני אדם שוות, שמזה מובן שגם בעבודת השם{{הערה|שגם בעבודת השם: ראה לקו&quot;ת ר&quot;פ בהעלתך. ובקה&quot;ר (שם) &quot;שהייתה עיניהם צרה בתורה זה לזה&quot;. וראה ג&quot;כ חדא&quot;ג מהרש&quot;א ליבמות (שם): ולא חש כ&quot;א מהם על כבוד התורה של חבירו דאין כבוד אלא תורה (הובא ונתבאר באוה&quot;ת - להצ&quot;צ - ויקרא ע' קפז).}} יתברך, בלימוד התורה וקיום המצות, אינם שוים: אצל האחד כל זה בא בעיקר מתוך אהבת השם, אצל השני הוא בעיקר מתוך יראת השם, ואצל השלישי הוא בעיקר מתוך קבלת עול,{{הערה|אהבת .. יראת .. עול: ראה איגה&quot;ק סי' ז&quot;ך וביאורו. הרח&quot;ו (אוה&quot;ח לזח&quot;א רכו, ב).}} וכו&quot;. - אף שכמובן ופשוט בנוגע למעשה אין חילוק ביניהם וקיימו התומ&quot;צ במילואם ובשלימותם. - ובהיותם תלמידי רבי עקיבא, הרי בודאי שהיו אנשי אמת{{הערה|אנשי אמת: להעיר אשר רע&quot;ק גלגול (ואותיות) יעקב (ראה שער הגלגולים הקדמה לו) ואביר יעקב אותיות רבי עקיבא (ל&quot;ת להאריז&quot;ל פ' ויחי), ומין שית מילי איעתר ( נדרים נ, א) והי' דורש וזי&quot;ן (יבמות סח, ב. וראה שם תוד&quot;ה כמאן בסופו). (כוונת האריז&quot;ל וכו'. - הובאו בילקוט ראובני פ' וישב. וש&quot;נ) ויעקב מדתו ואמת, ואות ו - אות אמת (זח&quot;ג כ, א).}} , שעבודתם היתה באמתיות ובפֶנימיות שהחדירה כל תוך-תוכם, באופן שדוקא דרכם נראתה להם הנכונה באמת, ומי שלא הגיע למדריגה זו הרי, לפי דעתם, חסר הוא בשלימות. והיות שהיו תלמידי ר' עקיבא שאמר &quot;ואהבת{{הערה|שאמר ואהבת כו': ספרא קדושים (יט, יח) הובא בפרש&quot;י שם. וראה תניא פ' לב.}} לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה&quot;, לא הסתפקו בזה שכל אחד בעצמו הלך מחיל אל חיל בדרכו העולה בית א-ל אלא השתדלו גם כן להשפיע על חבריהם שגם הם יעבדו את השם באופן זה דוקא, ואלה שלא קיבלו הדבר - לא יכלו לנהוג בהם כבוד ככל הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.<br /> <br /> מהאמור מובן שסיפור הגמרא בנוגע לל&quot;ג בעומר מלמדנו איך צריכה להיות הנהגת כל אחד ואחד מאתנו, וההוראה היא בשלשה ענינים :<br /> <br /> א) עבודת השם, לימוד התורה וקיום המצוות, מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו, צריכה להיות עבודה תמה{{הערה|עבודה תמה: שאין צריך לעוד עבודה לאח&quot;ז (יומא כד, א), ועיין תניא ספי&quot;ג, ספט&quot;ו.}} ואמתית ובחיות המחי' את כל האדם והנהגתו היום-יומית.<br /> <br /> ב) זה כולל כמובן וכפשוט מצות ואהבת לרעך כמוך, שגם איתה צריך לקיים בחיות ובשלימות הכי גדולה.<br /> <br /> ג) ויחד עם האמור צריך וחייב אדם להביט בעין יפה על כל שומר תורה ומצוה ולנהוג בו כבוד גדול, אם אפילו דרכו היא לא דרכו הוא! כיון שעובד ה' הוא וההפרש הוא רק - שזה עובד מצד אהבת השם וזה מצד יראת השם, וכו&quot;<br /> <br /> ועוד לימוד כלול בסיפור האמור, שאפילו כשפוגשים מישהו שעדיין לא הגיע לעבודת השם כדבעי, צריך לנהוג כבוד גם בו, בהתאם להוראת חכמינו ז&quot;ל במשנתם &quot;והוי דן את כל האדם לכף זכות&quot;{{הערה|הוי .. זכות: אבות (פ&quot;א, מ&quot;ו).}}, ובפרט שאפשר שסיבת החסרון לא תלוי' בו, אלא שלא היתה לו אפשריות להתתנך על ברכי התורה והמצוה מצד סיבות בלתי תלויות בו לגמרי. ואדרבה, הרחמנות עליו גדולה יותר, וצריך להשתדל ביותר לעזור לו לעלות ביהדות, בתורה ומצות, והעזר צריך להיות באופן הכי טוב, באהבה וכבוד ובדרכי נועם.<br /> <br /> ויהי לנו לדוגמא התנא הגדול{{הערה|התנא הגדול: ראה ירושלמי סנהדרין (פ&quot;א, ה&quot;ב). סמיכות כו' שאני וברכך מכירין כחך. וראה לקו&quot;ת אמור (כח, א).}} רבי שמעון בן יוחאי, של&quot;ג בעומר הוא יום שמחתו{{הערה|יום שמחתו: במשנת חסידים מס' אייר פ&quot;א מ&quot;ו: ביום ל&quot;ג בעומר .. מצווה לשמוח בשמחת רשב&quot;י. והמ&quot;ח לא העתיק רק דברי האריז&quot;ל (דברי אדמו&quot;ר הזקן - הובאו בפס&quot;ד לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ ליו&quot;ד סקט&quot;ז). וראה פע&quot;ח שער ספה&quot;ע פ&quot;ז (הובא בעט&quot;ז לשו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג). ולהעיר שעפ&quot;ז מפורש ג&quot;כ עניין השמחה (ולא רק מניעת אבלות) וטעמה &quot;שמחת רשב&quot;י&quot; (עיין זח&quot;ג רפז, ב. רצא, סע&quot;א). ומזה מענה להשקו&quot;ט שבזה בשו&quot;ת חת&quot;ס חיו&quot;ד סרל&quot;ג. שו&quot;ת שם ארי' חאו&quot;ח סי&quot;ד ועוד. וראה ג&quot;כ נ&quot;כ שו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג. - ומה שהקשו דהא אדרבא בהסתלקותן של צדיקים מתענין, י&quot;ל - ע&quot;פ נגלה - דשאני ל&quot;ג בעומר דרשב&quot;י צווה לשמוח בו (עיין בפע&quot;ח שם) ועפמש&quot;כ במהרי&quot;ו (הובא בש&quot;ך יו&quot;ד שסמ&quot;ר סק&quot;ט) הדין דשומעין לו. ואכמ&quot;ל.}} , שאמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו{{הערה|כל העולם כולו: כפל - דמצינו הרבה פעמים רובו ככולו וקמ&quot;ל כאן כולו ממש (ע&quot;ד - ט&quot;ז בשו&quot;ע או&quot;ח סתקפ&quot;ב סק&quot;ג).}} מן הדין (סוכה{{הערה|וראה ג&quot;כ ירוש' ברכות (פ&quot;ט, ה&quot;ב). זח&quot;א רכה, רע&quot;א.}} מה, ב) שרצה לתת כל הזכיות שלו לטובתם של כל אלו שאין להם זכות משלהם, של כל העולם כולו - כולל אלה שלא ראם מימיו ומקומם. בקצה העולם; על אחת כמה וכמה בנוגע לקרובים, חברים וידידים.<br /> <br /> ויהי רצון שכל אחד ואחת מכם, בתוככי כלל ישראל, יעַשה בכל זה{{הערה|ואחת מכם .. בכל זה: ראה הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז ספ&quot;א: הנשים חייבות ללמוד כל כו'.}} במדה הכי גדולה ומתוך שמחה וטוב לבב{{הערה|ומתוך שמחה וטוב לבב: זח&quot;ג (קכח, א) חדי ר&quot;ש ואמר כו' אנן בחביבותא תליא מילתא דכתיב ואהבת את ה' אלקיך וכתיב מאהבת ה' אתכם וכתיב אהבתי אתכם אמר ה'. ולהעיר ג&quot;כ מסדר המעלות בתהילים (סט, בסופו):כי אלקים יושיע ציון ויבנה הרי יודא וישבו שם וירשוה (דשייך לכאו&quot;א מישראל) וזרע עבדיו (הלויים) ינחלוה ואוהבי שמו (כהנים - ונקט מעלתם דווקא בעניין האהבה) ישכנו בה.}} ותלכו מחיל אל חיל בכל עניניכם,<br /> <br /> עדי יקויים הכתוב בפרשת השבוע דל&quot;ג בעומר: ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות{{הערה|ואולך אתכם קוממיות: ר&quot;ש אומר כו' (תו&quot;כ עה&quot;פ. ונתבאר באוה&quot;ת - להצ&quot;צ - (כרך ב) ע' תערב).}} - בגאולה האמתית והשלימה{{בגאולה האמיתית והשלימה: להעיר ממגילה (כט, א): רשב&quot;י אומר כו' - ובהוספות בזה בירוש' תענית (פ&quot;א, ה&quot;א) - ומסיים: ושב ה&quot;א את שבותך כו' הקב&quot;ה שב עמהן.}}{{הערה|והשלימה: שאין אחריה גלות. וראה שמו&quot;ר (ספי&quot;ח) &quot;נס עובר אבל לע&quot;ל כו'&quot; ושם (פי&quot;ט, וא&quot;ו) &quot;לשעבר כו' אבל לע&quot;ל אני לבדי כו'&quot; (נתבאר באוה&quot;ת בא ע' רחץ). וי&quot;ל שזוהי ג&quot;כ ההדגשה: כי אלקים יושיע ציון ויבנה הרי יודא וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.}} על ידי משיח צדקנו.<br /> <br /> בברכה להצלחה בכל האמור<br /> <br /> ולבשורות טובות בכל האמור{{הערה| חתימת יד קודשו}}.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%22%D7%92_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%22%D7%9C&diff=13375 2025-06-24T12:54:05Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==מכתב י&quot;ג אייר תש&quot;ל==<br /> <br /> ב&quot;ה י&quot;ג אייר ה'תש&quot;ל ברוקלין ניו יורק<br /> <br /> לכל התלמידים והתלמידות{{הערה|לכל התלמידים והתלמידות: כולל גם עפמש&quot;נ: וכל בניך לימודי ה' - תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו&quot;צ שם). וראה ד&quot;ה וכל בניך, תרפ&quot;ט הביאור ע&quot;ד החסידות.}}{{הערה|התלמידים והתלמידות: וע&quot;פ הוראת חכז&quot;ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ&quot;ד. ולהעיר מתורת הבעש&quot;ט בזה - נדפסה בסו&quot;ס הזכרונות ח&quot;א ע' שד&quot;מ).}} המשתתפים בפעולות יום הסגולה{{הערה|ימי הסגולה: להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו&quot;ר (פי&quot;ח, ז).}} ל&quot;ג בעומר{{הערה|ל&quot;ג בעומר: ענינו וטעמיו מפורשים בפסוקים ע&quot;ד הנגלה (טושו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג ובשו&quot;ע אדמוה&quot;ז שם), וכן ע&quot;ד הסוד (פע&quot;ח שכ&quot;ב, פ&quot;ז. ועוד). ע&quot;ד החסידות (דרושי ל&quot;ג בעומר). ועוד.}} ה' עליהם יחיו<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> בנועם קבלתי הידיעה על דבר הפעולות הנערכות בקשר עם יום הסגולה ל&quot;ג בעומר הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שתהיינה בהצלחה רבה. והצלחה בזה, פירושה אשר פעולות אלו תכניסנה חיות וכוחות{{הערה|חיות וכוחות: להעיר אשר לדעת מדרש ל&quot;ג בעומר ח&quot;י אייר הוא יום בו התחיל המן (שו&quot;ת חת&quot;ס חיו&quot;ד סרל&quot;ג. אבל מסיים שם דהוא דלא כהש&quot;ס פר&quot;ע. וראה קידושין לח, א. תוספתא סוטה פי&quot;א, ב. ועוד).}} נוספים בהליכה מחיל אל חיל בלימוד תורתנו, תורת חיים, שהיא הוראה בחיים - חיי היום יום - בדרך חיים ראויים לשמם; לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצות{{הערה|בהליכה .. בלימוד תורתנו .. מעשה, קיום המצוות: להעיר אשר רשב&quot;י וחבריו תורתן אומנותן (שבת יא, א) וביחד עם זה למעשה מפסיקין (ירוש' ברכות פ&quot;א ה&quot;ב).}} בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.<br /> <br /> ידוע סיפור הגמרא{{הערה|סיפור הגמרא:יבמות (סב, ב) וראה ג&quot;כ ב&quot;ר פס&quot;א, ג. קה&quot;ר פי&quot;א. אוצה&quot;ג ליבמות שם. ובהמאירי שם: קבלה ביד הגאונים ז&quot;ל כו'.}} בנוגע לל&quot;ג בעומר, אשר תלמידי רבי עקיבא מתו משום שלא נהגו כבוד זה לזה, וביום הל&quot;ג בעומר פסקו מלמות.<br /> <br /> ככל סיפורי התורה, שגם הם תורה ותכליתם הוראה{{הערה|סיפורי התורה .. הוראה: ראה זח&quot;ג (קנב, א): ר&quot;ש אמר כו'.}}, יש בסיפור האמור על דבר תלמידי רבי עקיבא הוראה לכל אחד ואחת מבני ישראל, ובפרט התלמידים והתלמידות - שליט&quot;א, ובהקדמה :<br /> <br /> כיון שהגמרא מעידה שהם &quot;תלמידי רבי עקִיבא&quot;, הרי מובן שהיו ראויים לתואר זה, היינו שלמדו באופן שהורה להם התנא הגדול והחכם הדגול{{הערה|התנא הגדול והחכם הדגול: ראה סנהדרין (פו, א) וכולהו אליבי' דרע&quot;ק, ספרי ברכה (לד, ל), מנחות (כט, ב).}} , בהתמדה ושקידה וקיימו מצוותי' במסירת-נפש{{הערה|בהתמדה .. במסירת נפש: ראה כתובות (סב, סע&quot;ב. אדר&quot;נ פ&quot;ו, ב. ועוד). ברכות (סא, ב) כל ימי כו'. ד&quot;ה וירח, ש&quot;ת (וע&quot;פ המבואר שם עניין מס&quot;נ זו שהיא ע&quot;פ השכל כו' מובן שלמדה לתלמידיו).}}.<br /> <br /> מזה מובן שמה שלא נהגו כבוד זה לזה. לא הי' זה מחמת דברים של מה בכך, ח&quot;ו, אלא הי' להם יסוד וטעם בזה בהתאם לערך &quot;תלמידי רבי עקיבא&quot;.<br /> <br /> והביאור בזה הוא על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שאין דיעותיהם{{הערה|שאין דעותיהם: ובתנחומא (פנחס י): כאו&quot;א יש לו דעת בפ&quot;ע. וראה סנהדרין לח, א.}} של בני אדם שוות, שמזה מובן שגם בעבודת השם{{הערה|שגם בעבודת השם: ראה לקו&quot;ת ר&quot;פ בהעלתך. ובקה&quot;ר (שם) &quot;שהייתה עיניהם צרה בתורה זה לזה&quot;. וראה ג&quot;כ חדא&quot;ג מהרש&quot;א ליבמות (שם): ולא חש כ&quot;א מהם על כבוד התורה של חבירו דאין כבוד אלא תורה (הובא ונתבאר באוה&quot;ת - להצ&quot;צ - ויקרא ע' קפז).}} יתברך, בלימוד התורה וקיום המצות, אינם שוים: אצל האחד כל זה בא בעיקר מתוך אהבת השם, אצל השני הוא בעיקר מתוך יראת השם, ואצל השלישי הוא בעיקר מתוך קבלת עול,{{הערה|אהבת .. יראת .. עול: ראה איגה&quot;ק סי' ז&quot;ך וביאורו. הרח&quot;ו (אוה&quot;ח לזח&quot;א רכו, ב).}} וכו&quot;. - אף שכמובן ופשוט בנוגע למעשה אין חילוק ביניהם וקיימו התומ&quot;צ במילואם ובשלימותם. - ובהיותם תלמידי רבי עקיבא, הרי בודאי שהיו אנשי אמת{{הערה|אנשי אמת: להעיר אשר רע&quot;ק גלגול (ואותיות) יעקב (ראה שער הגלגולים הקדמה לו) ואביר יעקב אותיות רבי עקיבא (ל&quot;ת להאריז&quot;ל פ' ויחי), ומין שית מילי איעתר ( נדרים נ, א) והי' דורש וזי&quot;ן (יבמות סח, ב. וראה שם תוד&quot;ה כמאן בסופו). (כוונת האריז&quot;ל וכו'. - הובאו בילקוט ראובני פ' וישב. וש&quot;נ) ויעקב מדתו ואמת, ואות ו - אות אמת (זח&quot;ג כ, א).}} , שעבודתם היתה באמתיות ובפֶנימיות שהחדירה כל תוך-תוכם, באופן שדוקא דרכם נראתה להם הנכונה באמת, ומי שלא הגיע למדריגה זו הרי, לפי דעתם, חסר הוא בשלימות. והיות שהיו תלמידי ר' עקיבא שאמר &quot;ואהבת{{הערה|שאמר ואהבת כו': ספרא קדושים (יט, יח) הובא בפרש&quot;י שם. וראה תניא פ' לב.}} לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה&quot;, לא הסתפקו בזה שכל אחד בעצמו הלך מחיל אל חיל בדרכו העולה בית א-ל אלא השתדלו גם כן להשפיע על חבריהם שגם הם יעבדו את השם באופן זה דוקא, ואלה שלא קיבלו הדבר - לא יכלו לנהוג בהם כבוד ככל הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.<br /> <br /> מהאמור מובן שסיפור הגמרא בנוגע לל&quot;ג בעומר מלמדנו איך צריכה להיות הנהגת כל אחד ואחד מאתנו, וההוראה היא בשלשה ענינים :<br /> <br /> א) עבודת השם, לימוד התורה וקיום המצוות, מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו, צריכה להיות עבודה תמה{{הערה|עבודה תמה: שאין צריך לעוד עבודה לאח&quot;ז (יומא כד, א), ועיין תניא ספי&quot;ג, ספט&quot;ו.}} ואמתית ובחיות המחי' את כל האדם והנהגתו היום-יומית.<br /> <br /> ב) זה כולל כמובן וכפשוט מצות ואהבת לרעך כמוך, שגם איתה צריך לקיים בחיות ובשלימות הכי גדולה.<br /> <br /> ג) ויחד עם האמור צריך וחייב אדם להביט בעין יפה על כל שומר תורה ומצוה ולנהוג בו כבוד גדול, אם אפילו דרכו היא לא דרכו הוא! כיון שעובד ה' הוא וההפרש הוא רק - שזה עובד מצד אהבת השם וזה מצד יראת השם, וכו&quot;<br /> <br /> ועוד לימוד כלול בסיפור האמור, שאפילו כשפוגשים מישהו שעדיין לא הגיע לעבודת השם כדבעי, צריך לנהוג כבוד גם בו, בהתאם להוראת חכמינו ז&quot;ל במשנתם &quot;והוי דן את כל האדם לכף זכות&quot;{{הערה|הוי .. זכות: אבות (פ&quot;א, מ&quot;ו).}}, ובפרט שאפשר שסיבת החסרון לא תלוי' בו, אלא שלא היתה לו אפשריות להתתנך על ברכי התורה והמצוה מצד סיבות בלתי תלויות בו לגמרי. ואדרבה, הרחמנות עליו גדולה יותר, וצריך להשתדל ביותר לעזור לו לעלות ביהדות, בתורה ומצות, והעזר צריך להיות באופן הכי טוב, באהבה וכבוד ובדרכי נועם.<br /> <br /> ויהי לנו לדוגמא התנא הגדול{{הערה|התנא הגדול: ראה ירושלמי סנהדרין (פ&quot;א, ה&quot;ב). סמיכות כו' שאני וברכך מכירין כחך. וראה לקו&quot;ת אמור (כח, א).}} רבי שמעון בן יוחאי, של&quot;ג בעומר הוא יום שמחתו{{הערה|יום שמחתו: במשנת חסידים מס' אייר פ&quot;א מ&quot;ו: ביום ל&quot;ג בעומר .. מצווה לשמוח בשמחת רשב&quot;י. והמ&quot;ח לא העתיק רק דברי האריז&quot;ל (דברי אדמו&quot;ר הזקן - הובאו בפס&quot;ד לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ ליו&quot;ד סקט&quot;ז). וראה פע&quot;ח שער ספה&quot;ע פ&quot;ז (הובא בעט&quot;ז לשו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג). ולהעיר שעפ&quot;ז מפורש ג&quot;כ עניין השמחה (ולא רק מניעת אבלות) וטעמה &quot;שמחת רשב&quot;י&quot; (עיין זח&quot;ג רפז, ב. רצא, סע&quot;א). ומזה מענה להשקו&quot;ט שבזה בשו&quot;ת חת&quot;ס חיו&quot;ד סרל&quot;ג. שו&quot;ת שם ארי' חאו&quot;ח סי&quot;ד ועוד. וראה ג&quot;כ נ&quot;כ שו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג. - ומה שהקשו דהא אדרבא בהסתלקותן של צדיקים מתענין, י&quot;ל - ע&quot;פ נגלה - דשאני ל&quot;ג בעומר דרשב&quot;י צווה לשמוח בו (עיין בפע&quot;ח שם) ועפמש&quot;כ במהרי&quot;ו (הובא בש&quot;ך יו&quot;ד שסמ&quot;ר סק&quot;ט) הדין דשומעין לו. ואכמ&quot;ל.}} , שאמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו{{הערה|כל העולם כולו: כפל - דמצינו הרבה פעמים רובו ככולו וקמ&quot;ל כאן כולו ממש (ע&quot;ד - ט&quot;ז בשו&quot;ע או&quot;ח סתקפ&quot;ב סק&quot;ג).}} מן הדין (סוכה{{הערה|וראה ג&quot;כ ירוש' ברכות (פ&quot;ט, ה&quot;ב). זח&quot;א רכה, רע&quot;א.}} מה, ב) שרצה לתת כל הזכיות שלו לטובתם של כל אלו שאין להם זכות משלהם, של כל העולם כולו - כולל אלה שלא ראם מימיו ומקומם. בקצה העולם; על אחת כמה וכמה בנוגע לקרובים, חברים וידידים.<br /> <br /> ויהי רצון שכל אחד ואחת מכם, בתוככי כלל ישראל, יעַשה בכל זה{{הערה|ואחת מכם .. בכל זה: ראה הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז ספ&quot;א: הנשים חייבות ללמוד כל כו'.}} במדה הכי גדולה ומתוך שמחה וטוב לבב. ותלכו מחיל אל חיל בכל עניניכם,<br /> <br /> עדי יקויים הכתוב בפרשת השבוע דל&quot;ג בעומר: ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות - בגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.<br /> <br /> בברכה להצלחה בכל האמור<br /> <br /> ולבשורות טובות בכל האמור{{הערה| חתימת יד קודשו}}.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%22%D7%92_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%22%D7%9C&diff=13373 2025-06-23T19:22:31Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==מכתב י&quot;ג אייר תש&quot;ל==<br /> <br /> ב&quot;ה י&quot;ג אייר ה'תש&quot;ל ברוקלין ניו יורק<br /> <br /> לכל התלמידים והתלמידות{{הערה|לכל התלמידים והתלמידות: כולל גם עפמש&quot;נ: וכל בניך לימודי ה' - תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו&quot;צ שם). וראה ד&quot;ה וכל בניך, תרפ&quot;ט הביאור ע&quot;ד החסידות.}}{{הערה|התלמידים והתלמידות: וע&quot;פ הוראת חכז&quot;ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ&quot;ד. ולהעיר מתורת הבעש&quot;ט בזה - נדפסה בסו&quot;ס הזכרונות ח&quot;א ע' שד&quot;מ).}} המשתתפים בפעולות יום הסגולה{{הערה|ימי הסגולה: להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו&quot;ר (פי&quot;ח, ז).}} ל&quot;ג בעומר{{הערה|ל&quot;ג בעומר: ענינו וטעמיו מפורשים בפסוקים ע&quot;ד הנגלה (טושו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג ובשו&quot;ע אדמוה&quot;ז שם), וכן ע&quot;ד הסוד (פע&quot;ח שכ&quot;ב, פ&quot;ז. ועוד). ע&quot;ד החסידות (דרושי ל&quot;ג בעומר). ועוד.}} ה' עליהם יחיו<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> בנועם קבלתי הידיעה על דבר הפעולות הנערכות בקשר עם יום הסגולה ל&quot;ג בעומר הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שתהיינה בהצלחה רבה. והצלחה בזה, פירושה אשר פעולות אלו תכניסנה חיות וכוחות{{הערה|חיות וכוחות: להעיר אשר לדעת מדרש ל&quot;ג בעומר ח&quot;י אייר הוא יום בו התחיל המן (שו&quot;ת חת&quot;ס חיו&quot;ד סרל&quot;ג. אבל מסיים שם דהוא דלא כהש&quot;ס פר&quot;ע. וראה קידושין לח, א. תוספתא סוטה פי&quot;א, ב. ועוד).}} נוספים בהליכה מחיל אל חיל בלימוד תורתנו, תורת חיים, שהיא הוראה בחיים - חיי היום יום - בדרך חיים ראויים לשמם; לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצות{{הערה|בהליכה .. בלימוד תורתנו .. מעשה, קיום המצוות: להעיר אשר רשב&quot;י וחבריו תורתן אומנותן (שבת יא, א) וביחד עם זה למעשה מפסיקין (ירוש' ברכות פ&quot;א ה&quot;ב).}} בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.<br /> <br /> ידוע סיפור הגמרא{{הערה|סיפור הגמרא:יבמות (סב, ב) וראה ג&quot;כ ב&quot;ר פס&quot;א, ג. קה&quot;ר פי&quot;א. אוצה&quot;ג ליבמות שם. ובהמאירי שם: קבלה ביד הגאונים ז&quot;ל כו'.}} בנוגע לל&quot;ג בעומר, אשר תלמידי רבי עקיבא מתו משום שלא נהגו כבוד זה לזה, וביום הל&quot;ג בעומר פסקו מלמות.<br /> <br /> ככל סיפורי התורה, שגם הם תורה ותכליתם הוראה{{הערה|סיפורי התורה .. הוראה: ראה זח&quot;ג (קנב, א): ר&quot;ש אמר כו'.}}, יש בסיפור האמור על דבר תלמידי רבי עקיבא הוראה לכל אחד ואחת מבני ישראל, ובפרט התלמידים והתלמידות - שליט&quot;א, ובהקדמה :<br /> <br /> כיון שהגמרא מעידה שהם &quot;תלמידי רבי עקִיבא&quot;, הרי מובן שהיו ראויים לתואר זה, היינו שלמדו באופן שהורה להם התנא הגדול והחכם הדגול{{הערה|התנא הגדול והחכם הדגול: ראה סנהדרין (פו, א) וכולהו אליבי' דרע&quot;ק, ספרי ברכה (לד, ל), מנחות (כט, ב).}} , בהתמדה ושקידה וקיימו מצוותי' במסירת-נפש{{הערה|בהתמדה .. במסירת נפש: ראה כתובות (סב, סע&quot;ב. אדר&quot;נ פ&quot;ו, ב. ועוד). ברכות (סא, ב) כל ימי כו'. ד&quot;ה וירח, ש&quot;ת (וע&quot;פ המבואר שם עניין מס&quot;נ זו שהיא ע&quot;פ השכל כו' מובן שלמדה לתלמידיו).}}.<br /> <br /> מזה מובן שמה שלא נהגו כבוד זה לזה. לא הי' זה מחמת דברים של מה בכך, ח&quot;ו, אלא הי' להם יסוד וטעם בזה בהתאם לערך &quot;תלמידי רבי עקיבא&quot;.<br /> <br /> והביאור בזה הוא על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שאין דיעותיהם{{הערה|שאין דעותיהם: ובתנחומא (פנחס י): כאו&quot;א יש לו דעת בפ&quot;ע. וראה סנהדרין לח, א.}} של בני אדם שוות, שמזה מובן שגם בעבודת השם{{הערה|שגם בעבודת השם: ראה לקו&quot;ת ר&quot;פ בהעלתך. ובקה&quot;ר (שם) &quot;שהייתה עיניהם צרה בתורה זה לזה&quot;. וראה ג&quot;כ חדא&quot;ג מהרש&quot;א ליבמות (שם): ולא חש כ&quot;א מהם על כבוד התורה של חבירו דאין כבוד אלא תורה (הובא ונתבאר באוה&quot;ת - להצ&quot;צ - ויקרא ע' קפז).}} יתברך, בלימוד התורה וקיום המצות, אינם שוים: אצל האחד כל זה בא בעיקר מתוך אהבת השם, אצל השני הוא בעיקר מתוך יראת השם, ואצל השלישי הוא בעיקר מתוך קבלת עול,{{הערה|אהבת .. יראת .. עול: ראה איגה&quot;ק סי' ז&quot;ך וביאורו. הרח&quot;ו (אוה&quot;ח לזח&quot;א רכו, ב).}} וכו&quot;. - אף שכמובן ופשוט בנוגע למעשה אין חילוק ביניהם וקיימו התומ&quot;צ במילואם ובשלימותם. - ובהיותם תלמידי רבי עקיבא, הרי בודאי שהיו אנשי אמת{{הערה|אנשי אמת: להעיר אשר רע&quot;ק גלגול (ואותיות) יעקב (ראה שער הגלגולים הקדמה לו) ואביר יעקב אותיות רבי עקיבא (ל&quot;ת להאריז&quot;ל פ' ויחי), ומין שית מילי איעתר ( נדרים נ, א) והי' דורש וזי&quot;ן (יבמות סח, ב. וראה שם תוד&quot;ה כמאן בסופו). (כוונת האריז&quot;ל וכו'. - הובאו בילקוט ראובני פ' וישב. וש&quot;נ) ויעקב מדתו ואמת, ואות ו - אות אמת (זח&quot;ג כ, א).}} , שעבודתם היתה באמתיות ובפֶנימיות שהחדירה כל תוך-תוכם, באופן שדוקא דרכם נראתה להם הנכונה באמת, ומי שלא הגיע למדריגה זו הרי, לפי דעתם, חסר הוא בשלימות. והיות שהיו תלמידי ר' עקיבא שאמר &quot;ואהבת{{הערה|שאמר ואהבת כו': ספרא קדושים (יט, יח) הובא בפרש&quot;י שם. וראה תניא פ' לב.}} לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה&quot;, לא הסתפקו בזה שכל אחד בעצמו הלך מחיל אל חיל בדרכו העולה בית א-ל אלא השתדלו גם כן להשפיע על חבריהם שגם הם יעבדו את השם באופן זה דוקא, ואלה שלא קיבלו הדבר - לא יכלו לנהוג בהם כבוד ככל הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.<br /> <br /> מהאמור מובן שסיפור הגמרא בנוגע לל&quot;ג בעומר מלמדנו איך צריכה להיות הנהגת כל אחד ואחד מאתנו, וההוראה היא בשלשה ענינים :<br /> <br /> א) עבודת השם, לימוד התורה וקיום המצוות, מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו, צריכה להיות עבודה תמה ואמתית ובחיות המחי' את כל האדם והנהגתו היום-יומית.<br /> <br /> ב) זה כולל כמובן וכפשוט מצות ואהבת לרעך כמוך, שגם איתה צריך לקיים בחיות ובשלימות הכי גדולה.<br /> <br /> ג) ויחד עם האמור צריך וחייב אדם להביט בעין יפה על כל שומר תורה ומצוה ולנהוג בו כבוד גדול, אם אפילו דרכו היא לא דרכו הוא! כיון שעובד ה' הוא וההפרש הוא רק - שזה עובד מצד אהבת השם וזה מצד יראת השם, וכו&quot;<br /> <br /> ועוד לימוד כלול בסיפור האמור, שאפילו כשפוגשים מישהו שעדיין לא הגיע לעבודת השם כדבעי, צריך לנהוג כבוד גם בו, בהתאם להוראת חכמינו ז&quot;ל במשנתם &quot;והוי דן את כל האדם לכף זכות&quot;, ובפרט שאפשר שסיבת החסרון לא תלוי' בו, אלא שלא היתה לו אפשריות להתתנך על ברכי התורה והמצוה מצד סיבות בלתי תלויות בו לגמרי. ואדרבה, הרחמנות עליו גדולה יותר, וצריך להשתדל ביותר לעזור לו לעלות ביהדות, בתורה ומצות, והעזר צריך להיות באופן הכי טוב, באהבה וכבוד ובדרכי נועם.<br /> <br /> ויהי לנו לדוגמא התנא הגדול רבי שמעון בן יוחאי, של&quot;ג בעומר הוא יום שמחתו, שאמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין (סוכה מה, ב) שרצה לתת כל הזכיות שלו לטובתם של כל אלו שאין להם זכות משלהם, של כל העולם כולו - כולל אלה שלא ראם מימיו ומקומם. בקצה העולם; על אחת כמה וכמה בנוגע לקרובים, חברים וידידים.<br /> <br /> ויהי רצון שכל אחד ואחת מכם, בתוככי כלל ישראל, יעַשה בכל זה במדה הכי גדולה ומתוך שמחה וטוב לבב. ותלכו מחיל אל חיל בכל עניניכם,<br /> <br /> עדי יקויים הכתוב בפרשת השבוע דל&quot;ג בעומר: ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות - בגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.<br /> <br /> בברכה להצלחה בכל האמור<br /> <br /> ולבשורות טובות בכל האמור{{הערה| חתימת יד קודשו}}.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%22%D7%92_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%22%D7%9C&diff=13372 2025-06-23T19:19:32Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> <br /> {{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==מכתב י&quot;ג אייר תש&quot;ל==<br /> <br /> ב&quot;ה י&quot;ג אייר ה'תש&quot;ל ברוקלין ניו יורק<br /> <br /> לכל התלמידים והתלמידות{{הערה|לכל התלמידים והתלמידות: כולל גם עפמש&quot;נ: וכל בניך לימודי ה' - תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו&quot;צ שם). וראה ד&quot;ה וכל בניך, תרפ&quot;ט הביאור ע&quot;ד החסידות.}}{{הערה|התלמידים והתלמידות: וע&quot;פ הוראת חכז&quot;ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ&quot;ד. ולהעיר מתורת הבעש&quot;ט בזה - נדפסה בסו&quot;ס הזכרונות ח&quot;א ע' שד&quot;מ).}} המשתתפים בפעולות יום הסגולה{{הערה|ימי הסגולה: להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו&quot;ר (פי&quot;ח, ז).}} ל&quot;ג בעומר{{הערה|ל&quot;ג בעומר: ענינו וטעמיו מפורשים בפסוקים ע&quot;ד הנגלה (טושו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג ובשו&quot;ע אדמוה&quot;ז שם), וכן ע&quot;ד הסוד (פע&quot;ח שכ&quot;ב, פ&quot;ז. ועוד). ע&quot;ד החסידות (דרושי ל&quot;ג בעומר). ועוד.}} ה' עליהם יחיו<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> בנועם קבלתי הידיעה על דבר הפעולות הנערכות בקשר עם יום הסגולה ל&quot;ג בעומר הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שתהיינה בהצלחה רבה. והצלחה בזה, פירושה אשר פעולות אלו תכניסנה חיות וכוחות{{הערה|חיות וכוחות: להעיר אשר לדעת מדרש ל&quot;ג בעומר ח&quot;י אייר הוא יום בו התחיל המן (שו&quot;ת חת&quot;ס חיו&quot;ד סרל&quot;ג. אבל מסיים שם דהוא דלא כהש&quot;ס פר&quot;ע. וראה קידושין לח, א. תוספתא סוטה פי&quot;א, ב. ועוד).}} נוספים בהליכה מחיל אל חיל בלימוד תורתנו, תורת חיים, שהיא הוראה בחיים - חיי היום יום - בדרך חיים ראויים לשמם; לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצות{{הערה|בהליכה .. בלימוד תורתנו .. מעשה, קיום המצוות: להעיר אשר רשב&quot;י וחבריו תורתן אומנותן (שבת יא, א) וביחד עם זה למעשה מפסיקין (ירוש' ברכות פ&quot;א ה&quot;ב).}} בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.<br /> <br /> ידוע סיפור הגמרא{{הערה|סיפור הגמרא:יבמות (סב, ב) וראה ג&quot;כ ב&quot;ר פס&quot;א, ג. קה&quot;ר פי&quot;א. אוצה&quot;ג ליבמות שם. ובהמאירי שם: קבלה ביד הגאונים ז&quot;ל כו'.}} בנוגע לל&quot;ג בעומר, אשר תלמידי רבי עקיבא מתו משום שלא נהגו כבוד זה לזה, וביום הל&quot;ג בעומר פסקו מלמות.<br /> <br /> ככל סיפורי התורה, שגם הם תורה ותכליתם הוראה{{הערה|סיפורי התורה .. הוראה: ראה זח&quot;ג (קנב, א): ר&quot;ש אמר כו'.}}, יש בסיפור האמור על דבר תלמידי רבי עקיבא הוראה לכל אחד ואחת מבני ישראל, ובפרט התלמידים והתלמידות - שליט&quot;א, ובהקדמה :<br /> <br /> כיון שהגמרא מעידה שהם &quot;תלמידי רבי עקִיבא&quot;, הרי מובן שהיו ראויים לתואר זה, היינו שלמדו באופן שהורה להם התנא הגדול והחכם הדגול{{הערה|התנא הגדול והחכם הדגול: ראה סנהדרין (פו, א) וכולהו אליבי' דרע&quot;ק, ספרי ברכה (לד, ל), מנחות (כט, ב).}} , בהתמדה ושקידה וקיימו מצוותי' במסירת-נפש{{הערה|בהתמדה .. במסירת נפש: ראה כתובות (סב, סע&quot;ב. אדר&quot;נ פ&quot;ו, ב. ועוד). ברכות (סא, ב) כל ימי כו'. ד&quot;ה וירח, ש&quot;ת (וע&quot;פ המבואר שם עניין מס&quot;נ זו שהיא ע&quot;פ השכל כו' מובן שלמדה לתלמידיו).}}.<br /> <br /> מזה מובן שמה שלא נהגו כבוד זה לזה. לא הי' זה מחמת דברים של מה בכך, ח&quot;ו, אלא הי' להם יסוד וטעם בזה בהתאם לערך &quot;תלמידי רבי עקיבא&quot;.<br /> <br /> והביאור בזה הוא על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שאין דיעותיהם{{הערה|שאין דעותיהם: ובתנחומא (פנחס י): כאו&quot;א יש לו דעת בפ&quot;ע. וראה סנהדרין לח, א.}} של בני אדם שוות, שמזה מובן שגם בעבודת השם{{הערה|שגם בעבודת השם: ראה לקו&quot;ת ר&quot;פ בהעלתך. ובקה&quot;ר (שם) &quot;שהייתה עיניהם צרה בתורה זה לזה&quot;. וראה ג&quot;כ חדא&quot;ג מהרש&quot;א ליבמות (שם): ולא חש כ&quot;א מהם על כבוד התורה של חבירו דאין כבוד אלא תורה (הובא ונתבאר באוה&quot;ת - להצ&quot;צ - ויקרא ע' קפז).}} יתברך, בלימוד התורה וקיום המצות, אינם שוים: אצל האחד כל זה בא בעיקר מתוך אהבת השם, אצל השני הוא בעיקר מתוך יראת השם, ואצל השלישי הוא בעיקר מתוך קבלת עול,{{הערה|אהבת .. יראת .. עול: ראה איגה&quot;ק סי' ז&quot;ך וביאורו. הרח&quot;ו (אוה&quot;ח לזח&quot;א רכו, ב).}} וכו&quot;. - אף שכמובן ופשוט בנוגע למעשה אין חילוק ביניהם וקיימו התומ&quot;צ במילואם ובשלימותם. - ובהיותם תלמידי רבי עקיבא, הרי בודאי שהיו אנשי אמת{{הערה|אנשי אמת: להעיר אשר רע&quot;ק גלגול (ואותיות) יעקב (ראה שער הגלגולים הקדמה לו) ואביר יעקב אותיות רבי עקיבא (ל&quot;ת להאריז&quot;ל פ' ויחי), ומין שית מילי איעתר ( נדרים נ, א) והי' דורש וזי&quot;ן (יבמות סח, ב. וראה שם תוד&quot;ה כמאן בסופו). (כוונת האריז&quot;ל וכו'. - הובאו בילקוט ראובני פ' וישב. וש&quot;נ) ויעקב מדתו ואמת, ואות ו - אות אמת (זח&quot;ג כ, א).}} , שעבודתם היתה באמתיות ובפֶנימיות שהחדירה כל תוך-תוכם, באופן שדוקא דרכם נראתה להם הנכונה באמת, ומי שלא הגיע למדריגה זו הרי, לפי דעתם, חסר הוא בשלימות. והיות שהיו תלמידי ר' עקיבא שאמר &quot;ואהבת{{הערה|שאמר ואהבת כו': ספרא קדושים (יט, יח) הובא בפרש&quot;י שם. וראה תניא פ' לב.}} לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה&quot;, לא הסתפקו בזה שכל אחד בעצמו הלך מחיל אל חיל בדרכו העולה בית א-ל אלא השתדלו גם כן להשפיע על חבריהם שגם הם יעבדו את השם באופן זה דוקא, ואלה שלא קיבלו הדבר - לא יכלו לנהוג בהם כבוד ככל הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.<br /> <br /> מהאמור מובן שסיפור הגמרא בנוגע לל&quot;ג בעומר מלמדנו איך צריכה להיות הנהגת כל אחד ואחד מאתנו, וההוראה היא בשלשה ענינים :<br /> <br /> א) עבודת השם, לימוד התורה וקיום המצוות, מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו, צריכה להיות עבודה תמה ואמתית ובחיות המחי' את כל האדם והנהגתו היום-יומית.<br /> <br /> ב) זה כולל כמובן וכפשוט מצות ואהבת לרעך כמוך, שגם איתה צריך לקיים בחיות ובשלימות הכי גדולה.<br /> <br /> ג) ויחד עם האמור צריך וחייב אדם להביט בעין יפה על כל שומר תורה ומצוה ולנהוג בו כבוד גדול, אם אפילו דרכו היא לא דרכו הוא! כיון שעובד ה' הוא וההפרש הוא רק - שזה עובד מצד אהבת השם וזה מצד יראת השם, וכו&quot;<br /> <br /> ועוד לימוד כלול בסיפור האמור, שאפילו כשפוגשים מישהו שעדיין לא הגיע לעבודת השם כדבעי, צריך לנהוג כבוד גם בו, בהתאם להוראת חכמינו ז&quot;ל במשנתם &quot;והוי דן את כל האדם לכף זכות&quot;, ובפרט שאפשר שסיבת החסרון לא תלוי' בו, אלא שלא היתה לו אפשריות להתתנך על ברכי התורה והמצוה מצד סיבות בלתי תלויות בו לגמרי. ואדרבה, הרחמנות עליו גדולה יותר, וצריך להשתדל ביותר לעזור לו לעלות ביהדות, בתורה ומצות, והעזר צריך להיות באופן הכי טוב, באהבה וכבוד ובדרכי נועם.<br /> <br /> ויהי לנו לדוגמא התנא הגדול רבי שמעון בן יוחאי, של&quot;ג בעומר הוא יום שמחתו, שאמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין (סוכה מה, ב) שרצה לתת כל הזכיות שלו לטובתם של כל אלו שאין להם זכות משלהם, של כל העולם כולו - כולל אלה שלא ראם מימיו ומקומם. בקצה העולם; על אחת כמה וכמה בנוגע לקרובים, חברים וידידים.<br /> <br /> ויהי רצון שכל אחד ואחת מכם, בתוככי כלל ישראל, יעַשה בכל זה במדה הכי גדולה ומתוך שמחה וטוב לבב. ותלכו מחיל אל חיל בכל עניניכם,<br /> <br /> עדי יקויים הכתוב בפרשת השבוע דל&quot;ג בעומר: ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות - בגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.<br /> <br /> בברכה להצלחה בכל האמור<br /> <br /> ולבשורות טובות בכל האמור{{הערה| חתימת יד קודשו}}.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%22%D7%92_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%22%D7%9C&diff=13371 2025-06-23T19:04:40Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> <br /> {{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==מכתב י&quot;ג אייר תש&quot;ל==<br /> <br /> ב&quot;ה י&quot;ג אייר ה'תש&quot;ל ברוקלין ניו יורק<br /> <br /> לכל התלמידים והתלמידות{{הערה|לכל התלמידים והתלמידות: כולל גם עפמש&quot;נ: וכל בניך לימודי ה' - תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו&quot;צ שם). וראה ד&quot;ה וכל בניך, תרפ&quot;ט הביאור ע&quot;ד החסידות.}}{{הערה|התלמידים והתלמידות: וע&quot;פ הוראת חכז&quot;ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ&quot;ד. ולהעיר מתורת הבעש&quot;ט בזה - נדפסה בסו&quot;ס הזכרונות ח&quot;א ע' שד&quot;מ).}} המשתתפים בפעולות יום הסגולה{{הערה|ימי הסגולה: להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו&quot;ר (פי&quot;ח, ז).}} ל&quot;ג בעומר{{הערה|ל&quot;ג בעומר: ענינו וטעמיו מפורשים בפסוקים ע&quot;ד הנגלה (טושו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג ובשו&quot;ע אדמוה&quot;ז שם), וכן ע&quot;ד הסוד (פע&quot;ח שכ&quot;ב, פ&quot;ז. ועוד). ע&quot;ד החסידות (דרושי ל&quot;ג בעומר). ועוד.}} ה' עליהם יחיו<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> בנועם קבלתי הידיעה על דבר הפעולות הנערכות בקשר עם יום הסגולה ל&quot;ג בעומר הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שתהיינה בהצלחה רבה. והצלחה בזה, פירושה אשר פעולות אלו תכניסנה חיות וכוחות{{הערה|חיות וכוחות: להעיר אשר לדעת מדרש ל&quot;ג בעומר ח&quot;י אייר הוא יום בו התחיל המן (שו&quot;ת חת&quot;ס חיו&quot;ד סרל&quot;ג. אבל מסיים שם דהוא דלא כהש&quot;ס פר&quot;ע. וראה קידושין לח, א. תוספתא סוטה פי&quot;א, ב. ועוד).}} נוספים בהליכה מחיל אל חיל בלימוד תורתנו, תורת חיים, שהיא הוראה בחיים - חיי היום יום - בדרך חיים ראויים לשמם; לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצות{{הערה|בהליכה .. בלימוד תורתנו .. מעשה, קיום המצוות: להעיר אשר רשב&quot;י וחבריו תורתן אומנותן (שבת יא, א) וביחד עם זה למעשה מפסיקין (ירוש' ברכות פ&quot;א ה&quot;ב).}} בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.<br /> <br /> ידוע סיפור הגמרא{{הערה|סיפור הגמרא:יבמות (סב, ב) וראה ג&quot;כ ב&quot;ר פס&quot;א, ג. קה&quot;ר פי&quot;א. אוצה&quot;ג ליבמות שם. ובהמאירי שם: קבלה ביד הגאונים ז&quot;ל כו'.}} בנוגע לל&quot;ג בעומר, אשר תלמידי רבי עקיבא מתו משום שלא נהגו כבוד זה לזה, וביום הל&quot;ג בעומר פסקו מלמות.<br /> <br /> ככל סיפורי התורה, שגם הם תורה ותכליתם הוראה{{הערה|סיפורי התורה .. הוראה: ראה זח&quot;ג (קנב, א): ר&quot;ש אמר כו'.}}, יש בסיפור האמור על דבר תלמידי רבי עקיבא הוראה לכל אחד ואחת מבני ישראל, ובפרט התלמידים והתלמידות - שליט&quot;א, ובהקדמה :<br /> <br /> כיון שהגמרא מעידה שהם &quot;תלמידי רבי עקִיבא&quot;, הרי מובן שהיו ראויים לתואר זה, היינו שלמדו באופן שהורה להם התנא הגדול והחכם הדגול{{הערה|התנא הגדול והחכם הדגול: ראה סנהדרין (פו, א) וכולהו אליבי' דרע&quot;ק, ספרי ברכה (לד, ל), מנחות (כט, ב).}} , בהתמדה ושקידה וקיימו מצוותי' במסירת-נפש{{הערה|בהתמדה .. במסירת נפש: ראה כתובות (סב, סע&quot;ב. אדר&quot;נ פ&quot;ו, ב. ועוד). ברכות (סא, ב) כל ימי כו'. ד&quot;ה וירח, ש&quot;ת (וע&quot;פ המבואר שם עניין מס&quot;נ זו שהיא ע&quot;פ השכל כו' מובן שלמדה לתלמידיו).}}.<br /> <br /> מזה מובן שמה שלא נהגו כבוד זה לזה. לא הי' זה מחמת דברים של מה בכך, ח&quot;ו, אלא הי' להם יסוד וטעם בזה בהתאם לערך &quot;תלמידי רבי עקיבא&quot;.<br /> <br /> והביאור בזה הוא על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שאין דיעותיהם{{הערה|שאין דעותיהם: ובתנחומא (פנחס י): כאו&quot;א יש לו דעת בפ&quot;ע. וראה סנהדרין לח, א.}} של בני אדם שוות, שמזה מובן שגם בעבודת השם{{הערה|שגם בעבודת השם: ראה לקו&quot;ת ר&quot;פ בהעלתך. ובקה&quot;ר (שם) &quot;שהייתה עיניהם צרה בתורה זה לזה&quot;. וראה ג&quot;כ חדא&quot;ג מהרש&quot;א ליבמות (שם): ולא חש כ&quot;א מהם על כבוד התורה של חבירו דאין כבוד אלא תורה (הובא ונתבאר באוה&quot;ת - להצ&quot;צ - ויקרא ע' קפז).}} יתברך, בלימוד התורה וקיום המצות, אינם שוים: אצל האחד כל זה בא בעיקר מתוך אהבת השם, אצל השני הוא בעיקר מתוך יראת השם, ואצל השלישי הוא בעיקר מתוך קבלת עול,{{הערה|אהבת .. יראת .. עול: ראה איגה&quot;ק סי' ז&quot;ך וביאורו. הרח&quot;ו (אוה&quot;ח לזח&quot;א רכו, ב).}} וכו&quot;. - אף שכמובן ופשוט בנוגע למעשה אין חילוק ביניהם וקיימו התומ&quot;צ במילואם ובשלימותם. - ובהיותם תלמידי רבי עקיבא, הרי בודאי שהיו אנשי אמת{{הערה|אנשי אמת: להעיר אשר רע&quot;ק גלגול (ואותיות) יעקב (ראה שער הגלגולים הקדמה לו) ואביר יעקב אותיות רבי עקיבא (ל&quot;ת להאריז&quot;ל פ' ויחי), ומין שית מילי איעתר ( נדרים נ, א) והי' דורש וזי&quot;ן (יבמות סח, ב. וראה שם תוד&quot;ה כמאן בסופו). (כוונת האריז&quot;ל וכו'. - הובאו בילקוט ראובני פ' וישב. וש&quot;נ) ויעקב מדתו ואמת, ואות ו - אות אמת (זח&quot;ג כ, א).}} , שעבודתם היתה באמתיות ובפֶנימיות שהחדירה כל תוך-תוכם, באופן שדוקא דרכם נראתה להם הנכונה באמת, ומי שלא הגיע למדריגה זו הרי, לפי דעתם, חסר הוא בשלימות. והיות שהיו תלמידי ר' עקיבא שאמר &quot;ואהבת{{הערה|שאמר ואהבת כו': ספרא קדושים (יט, יח) הובא בפרש&quot;י שם. וראה תניא פ' לב.}} לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה&quot;, לא הסתפקו בזה שכל אחד בעצמו הלך מחיל אל חיל בדרכו העולה בית א-ל אלא השתדלו גם כן להשפיע על חבריהם שגם הם יעבדו את השם באופן זה דוקא, ואלה שלא קיבלו הדבר - לא יכלו לנהוג בהם כבוד ככל הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.<br /> <br /> מהאמור מובן שסיפור הגמרא בנוגע לל&quot;ג בעומר מלמדנו איך צריכה להיות הנהגת כל אחד ואחד מאתנו, וההוראה היא בשלשה ענינים :<br /> <br /> א) עבודת השם, לימוד התורה וקיום המצוות, מצוות שבין אדם<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%22%D7%92_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%22%D7%9C&diff=13370 2025-06-23T16:24:19Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> <br /> {{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==מכתב י&quot;ג אייר תש&quot;ל==<br /> <br /> ב&quot;ה י&quot;ג אייר ה'תש&quot;ל ברוקלין ניו יורק<br /> <br /> לכל התלמידים והתלמידות{{הערה|לכל התלמידים והתלמידות: כולל גם עפמש&quot;נ: וכל בניך לימודי ה' - תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו&quot;צ שם). וראה ד&quot;ה וכל בניך, תרפ&quot;ט הביאור ע&quot;ד החסידות.}}{{הערה|התלמידים והתלמידות: וע&quot;פ הוראת חכז&quot;ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ&quot;ד. ולהעיר מתורת הבעש&quot;ט בזה - נדפסה בסו&quot;ס הזכרונות ח&quot;א ע' שד&quot;מ).}} המשתתפים בפעולות יום הסגולה{{הערה|ימי הסגולה: להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו&quot;ר (פי&quot;ח, ז).}} ל&quot;ג בעומר{{הערה|ל&quot;ג בעומר: ענינו וטעמיו מפורשים בפסוקים ע&quot;ד הנגלה (טושו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג ובשו&quot;ע אדמוה&quot;ז שם), וכן ע&quot;ד הסוד (פע&quot;ח שכ&quot;ב, פ&quot;ז. ועוד). ע&quot;ד החסידות (דרושי ל&quot;ג בעומר). ועוד.}} ה' עליהם יחיו<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> בנועם קבלתי הידיעה על דבר הפעולות הנערכות בקשר עם יום הסגולה ל&quot;ג בעומר הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שתהיינה בהצלחה רבה. והצלחה בזה, פירושה אשר פעולות אלו תכניסנה חיות וכוחות{{הערה|חיות וכוחות: להעיר אשר לדעת מדרש ל&quot;ג בעומר ח&quot;י אייר הוא יום בו התחיל המן (שו&quot;ת חת&quot;ס חיו&quot;ד סרל&quot;ג. אבל מסיים שם דהוא דלא כהש&quot;ס פר&quot;ע. וראה קידושין לח, א. תוספתא סוטה פי&quot;א, ב. ועוד).}} נוספים בהליכה מחיל אל חיל בלימוד תורתנו, תורת חיים, שהיא הוראה בחיים - חיי היום יום - בדרך חיים ראויים לשמם; לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצות{{הערה|בהליכה .. בלימוד תורתנו .. מעשה, קיום המצוות: להעיר אשר רשב&quot;י וחבריו תורתן אומנותן (שבת יא, א) וביחד עם זה למעשה מפסיקין (ירוש' ברכות פ&quot;א ה&quot;ב).}} בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.<br /> <br /> ידוע סיפור הגמרא{{הערה|סיפור הגמרא:יבמות (סב, ב) וראה ג&quot;כ ב&quot;ר פס&quot;א, ג. קה&quot;ר פי&quot;א. אוצה&quot;ג ליבמות שם. ובהמאירי שם: קבלה ביד הגאונים ז&quot;ל כו'.}} בנוגע לל&quot;ג בעומר, אשר תלמידי רבי עקיבא מתו משום שלא נהגו כבוד זה לזה, וביום הל&quot;ג בעומר פסקו מלמות.<br /> <br /> ככל סיפורי התורה, שגם הם תורה ותכליתם הוראה{{הערה|סיפורי התורה .. הוראה: ראה זח&quot;ג (קנב, א): ר&quot;ש אמר כו'.}}, יש בסיפור האמור על דבר תלמידי רבי עקיבא הוראה לכל אחד ואחת מבני ישראל, ובפרט התלמידים והתלמידות - שליט&quot;א, ובהקדמה :<br /> <br /> כיון שהגמרא מעידה שהם &quot;תלמידי רבי עקִיבא&quot;, הרי מובן שהיו ראויים לתואר זה, היינו שלמדו באופן שהורה להם התנא הגדול והחכם הדגול{{הערה|התנא הגדול והחכם הדגול: ראה סנהדרין (פו, א) וכולהו אליבי' דרע&quot;ק, ספרי ברכה (לד, ל), מנחות (כט, ב).}} , בהתמדה ושקידה וקיימו מצוותי' במסירת-נפש{{הערה|בהתמדה .. במסירת נפש: ראה כתובות (סב, סע&quot;ב. אדר&quot;נ פ&quot;ו, ב. ועוד). ברכות (סא, ב) כל ימי כו'. ד&quot;ה וירח, ש&quot;ת (וע&quot;פ המבואר שם עניין מס&quot;נ זו שהיא ע&quot;פ השכל כו' מובן שלמדה לתלמידיו).}}.<br /> <br /> מזה מובן שמה שלא נהגו כבוד זה לזה. לא הי' זה מחמת דברים של מה בכך, ח&quot;ו, אלא הי' להם יסוד וטעם בזה בהתאם לערך &quot;תלמידי רבי עקיבא&quot;.<br /> <br /> והביאור בזה הוא על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שאין דיעותיהם{{הערה|שאין דעותיהם: ובתנחומא (פנחס י): כאו&quot;א יש לו דעת בפ&quot;ע. וראה סנהדרין לח, א.}} של בני אדם שוות, שמזה מובן שגם בעבודת השם יתברך, בלימוד התורה וקיום המצות, אינם שוים: אצל האחד כל זה בא בעיקר מתוך אהבת השם, אצל השני הוא בעיקר מתוך יראת השם, ואצל השלישי הוא בעיקר מתוך קבלת עול, וכו&quot;. - אף שכמובן ופשוט בנוגע למעשה אין חילוק ביניהם וקיימו התומ&quot;צ במילואם ובשלימותם. - ובהיותם תלמידי רבי עקיבא, הרי בודאי שהיו אנשי אמת, שעבודתם היתה באמתיות ובפֶנימיות שהחדירה כל תוך-תוכם, באופן שדוקא דרכם נראתה להם הנכונה באמת, ומי שלא הגיע למדריגה זו הרי, לפי דעתם, חסר הוא בשלימות. והיות שהיו תלמידי ר' עקיבא שאמר &quot;ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה&quot;, לא הסתפקו בזה שכל אחד בעצמו הלך מחיל אל חיל בדרכו העולה בית א-ל אלא השתדלו גם כן להשפיע על חבריהם שגם הם יעבדו את השם באופן זה דוקא, ואלה שלא קיבלו הדבר - לא יכלו לנהוג בהם כבוד ככל הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.<br /> <br /> מהאמור מובן שסיפור הגמרא בנוגע לל&quot;ג בעומר מלמדנו איך צריכה להיות הנהגת כל אחד ואחד מאתנו, וההוראה היא בשלשה ענינים :<br /> <br /> א) עבודת השם, לימוד התורה וקיום המצוות, מצוות שבין אדם<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%22%D7%92_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%22%D7%9C&diff=13366 2025-06-22T19:05:59Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> <br /> {{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==מכתב י&quot;ג אייר תש&quot;ל==<br /> <br /> ב&quot;ה י&quot;ג אייר ה'תש&quot;ל ברוקלין ניו יורק<br /> <br /> לכל התלמידים והתלמידות{{הערה|לכל התלמידים והתלמידות: כולל גם עפמש&quot;נ: וכל בניך לימודי ה' - תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו&quot;צ שם). וראה ד&quot;ה וכל בניך, תרפ&quot;ט הביאור ע&quot;ד החסידות.}}{{הערה|התלמידים והתלמידות: וע&quot;פ הוראת חכז&quot;ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ&quot;ד. ולהעיר מתורת הבעש&quot;ט בזה - נדפסה בסו&quot;ס הזכרונות ח&quot;א ע' שד&quot;מ).}} המשתתפים בפעולות יום הסגולה{{הערה|ימי הסגולה: להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו&quot;ר (פי&quot;ח, ז).}} ל&quot;ג בעומר{{הערה|ענינו וטעמיו מפורשים בפסוקים ע&quot;ד הנגלה (טושו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג ובשו&quot;ע אדמוה&quot;ז שם), וכן ע&quot;ד הסוד (פע&quot;ח שכ&quot;ב, פ&quot;ז. ועוד). ע&quot;ד החסידות (דרושי ל&quot;ג בעומר). ועוד.}} ה' עליהם יחיו<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> בנועם קבלתי הידיעה על דבר הפעולות הנערכות בקשר עם יום הסגולה ל&quot;ג בעומר הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שתהיינה בהצלחה רבה. והצלחה בזה, פירושה אשר פעולות אלו תכניסנה חיות וכוחות נוספים בהליכה מחיל אל חיל בלימוד תורתנו, תורת חיים, שהיא הוראה בחיים - חיי היום יום - בדרך חיים ראויים לשמם; לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצות בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.<br /> <br /> ידוע סיפור הגמרא בנוגע לל&quot;ג בעומר, אשר תלמידי רבי עקיבא מתו משום שלא נהגו כבוד זה לזה, וביום הל&quot;ג בעומר פסקו מלמות.<br /> <br /> ככל סיפורי התורה, שגם הם תורה ותכליתם הוראה, יש בסיפור האמור על דבר תלמידי רבי עקיבא הוראה לכל אחד ואחת מבני ישראל, ובפרט התלמידים והתלמידות - שליט&quot;א, ובהקדמה :<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%22%D7%92_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%22%D7%9C&diff=13365 2025-06-22T19:05:33Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==מכתב י&quot;ג אייר תש&quot;ל==<br /> <br /> ב&quot;ה י&quot;ג אייר ה'תש&quot;ל ברוקלין ניו יורק<br /> <br /> לכל התלמידים והתלמידות{{הערה|לכל התלמידים והתלמידות: כולל גם עפמש&quot;נ: וכל בניך לימודי ה' - תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו&quot;צ שם). וראה ד&quot;ה וכל בניך, תרפ&quot;ט הביאור ע&quot;ד החסידות.}}{{הערה|התלמידים והתלמידות: וע&quot;פ הוראת חכז&quot;ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ&quot;ד. ולהעיר מתורת הבעש&quot;ט בזה - נדפסה בסו&quot;ס הזכרונות ח&quot;א ע' שד&quot;מ).}} המשתתפים בפעולות יום הסגולה{{הערה|ימי הסגולה: להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו&quot;ר (פי&quot;ח, ז).}} ל&quot;ג בעומר{{הערה|ענינו וטעמיו מפורשים בפסוקים ע&quot;ד הנגלה (טושו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג ובשו&quot;ע אדמוה&quot;ז שם), וכן ע&quot;ד הסוד (פע&quot;ח שכ&quot;ב, פ&quot;ז. ועוד). ע&quot;ד החסידות (דרושי ל&quot;ג בעומר). ועוד.}} ה' עליהם יחיו<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> בנועם קבלתי הידיעה על דבר הפעולות הנערכות בקשר עם יום הסגולה ל&quot;ג בעומר הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שתהיינה בהצלחה רבה. והצלחה בזה, פירושה אשר פעולות אלו תכניסנה חיות וכוחות נוספים בהליכה מחיל אל חיל בלימוד תורתנו, תורת חיים, שהיא הוראה בחיים - חיי היום יום - בדרך חיים ראויים לשמם; לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצות בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.<br /> <br /> ידוע סיפור הגמרא בנוגע לל&quot;ג בעומר, אשר תלמידי רבי עקיבא מתו משום שלא נהגו כבוד זה לזה, וביום הל&quot;ג בעומר פסקו מלמות.<br /> <br /> ככל סיפורי התורה, שגם הם תורה ותכליתם הוראה, יש בסיפור האמור על דבר תלמידי רבי עקיבא הוראה לכל אחד ואחת מבני ישראל, ובפרט התלמידים והתלמידות - שליט&quot;א, ובהקדמה :<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%22%D7%92_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%22%D7%9C&diff=13364 2025-06-22T19:05:04Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר המאמרים מלוקט}} ==מכתב י&quot;ג אייר תש&quot;ל== ב&quot;ה י&quot;ג אייר ה&#039;תש&quot;ל ברוקלין ניו יורק לכל התלמידים והתלמידות{{הערה|לכל התלמידים והתלמידות: כולל גם עפמש&quot;נ: וכל בניך לימודי ה&#039; - תלמידי ה&#039; (ישעי&#039; נד, יג ובמצו&quot;צ שם). וראה ד&quot;ה וכל בניך, תרפ&quot;ט הביאור ע&quot;ד החסידות.}}{{הערה|התלמידי...&quot;</p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==מכתב י&quot;ג אייר תש&quot;ל==<br /> <br /> ב&quot;ה י&quot;ג אייר ה'תש&quot;ל ברוקלין ניו יורק<br /> <br /> לכל התלמידים והתלמידות{{הערה|לכל התלמידים והתלמידות: כולל גם עפמש&quot;נ: וכל בניך לימודי ה' - תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו&quot;צ שם). וראה ד&quot;ה וכל בניך, תרפ&quot;ט הביאור ע&quot;ד החסידות.}}{{הערה|התלמידים והתלמידות: וע&quot;פ הוראת חכז&quot;ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ&quot;ד. ולהעיר מתורת הבעש&quot;ט בזה - נדפסה בסו&quot;ס הזכרונות ח&quot;א ע' שד&quot;מ).}} המשתתפים בפעולות יום הסגולה{{הערה|ימי הסגולה: להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו&quot;ר (פי&quot;ח, ז).}} ל&quot;ג בעומר{{הערה|ענינו וטעמיו מפורשים בפסוקים ע&quot;ד הנגלה (טושו&quot;ע או&quot;ח סתצ&quot;ג ובשו&quot;ע אדמוה&quot;ז שם), וכן ע&quot;ד הסוד (פע&quot;ח שכ&quot;ב, פ&quot;ז. ועוד). ע&quot;ד החסידות (דרושי ל&quot;ג בעומר). ועוד.}} ה' עליהם יחיו<br /> <br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> בנועם קבלתי הידיעה על דבר הפעולות הנערכות בקשר עם יום הסגולה ל&quot;ג בעומר הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שתהיינה בהצלחה רבה. והצלחה בזה, פירושה אשר פעולות אלו תכניסנה חיות וכוחות נוספים בהליכה מחיל אל חיל בלימוד תורתנו, תורת חיים, שהיא הוראה בחיים - חיי היום יום - בדרך חיים ראויים לשמם; לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצות בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.<br /> <br /> ידוע סיפור הגמרא בנוגע לל&quot;ג בעומר, אשר תלמידי רבי עקיבא מתו משום שלא נהגו כבוד זה לזה, וביום הל&quot;ג בעומר פסקו מלמות.<br /> <br /> ככל סיפורי התורה, שגם הם תורה ותכליתם הוראה, יש בסיפור האמור על דבר תלמידי רבי עקיבא הוראה לכל אחד ואחת מבני ישראל, ובפרט התלמידים והתלמידות - שליט&quot;א, ובהקדמה :</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94_%D7%A2%22%D7%93_%D7%A1%D7%94%22%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=13362 2025-06-22T18:42:55Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: הגהה</p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו==<br /> <br /> ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש&quot;ג) ע' ה.ובספר השיחת תש&quot;ב ע' 14 (ע&quot;פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) &quot;אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר&quot;ש ושצריכים לכתוב ס&quot;ת ביחוד און מיט דער ס&quot;ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן&quot;.}}&quot;מיט דער הילף פון השי&quot;ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל&quot;נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר&quot;.<br /> <br /> ובאגרת ב' אייר תש&quot;ב,{{הערה|אגרות קודש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כרך ו' ע' רעח.}} &quot;עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א&quot;.<br /> <br /> ובאגרת כ&quot;ד טבת תש&quot;ג{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ז' ע' צז.}}<br /> כשהיינו מסובים בסעודת יו&quot;ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ&quot;ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה&quot;י ס&quot;ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו&quot;.<br /> הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ&quot;ק מוהרש&quot;ב נ&quot;ע. כפי שנמסר ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,<br /> ככתוב באגרת ב' אייר הנ&quot;ל,{{הערה|גליון 14 (מ&quot;ח תש&quot;ב) ע' יב.}}<br /> <br /> לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה&quot;י בכתיבת הס&quot;ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות&quot;.<br /> <br /> ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו&quot;{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה&quot;ר שמואל לויטין, מוה&quot;ר אלי' סימפסון, ומוה&quot;ר דוד שיפרין - אגרות קודש הנ&quot;ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;{{הערה|הנ&quot;ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט&quot;א) [נ&quot;ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה&quot;ש ע' 118 ואילך (ע&quot;פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב&quot;הקריאה והקדושה&quot; הנ&quot;ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ&quot;ל בשלימותו נדפס באגרות קודש הנ&quot;ל ע' רפ ואילך.}}.<br /> <br /> כתיבת ספר-התורה היתה ע&quot;ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה ב&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריייצ נ&quot;ע שהקלף יה' מעובד בארה&quot;ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה&quot;ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ס&quot;ע מז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ&quot;ח{{הערה|אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח.}}<br /> <br /> &quot;שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה&quot;י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש&quot;, אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ע' קד.}}<br /> <br /> &quot;אודות הקלף להס&quot;ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה&quot;<br /> <br /> את הקלף אמנם השיגו בארה&quot;ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע&quot;י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד&quot;ז, בו' אייר תש&quot;ב, למוה&quot;ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל רפו.}}. &quot;בזה הנני למלאות את ידו להתענין. אודות העורות הדרושים לעיבוד הקלף. בשביל הס&quot;ת שכותבים בעזה&quot;י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א, שיהיו | משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי&quot;ת יזכנו לקבל פני משית צדקנו בב&quot;א בחסד וברחמים&quot;.<br /> <br /> כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה&quot;ח שמרי' פאקטאָר ע&quot;ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרי&quot;צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה&quot;מרכז לעניני חנוך&quot; ו&quot;קופת מחנה ישראל&quot;{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ח' ע' תקיט.}},<br /> <br /> את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.<br /> <br /> ***<br /> <br /> בהתוועדות ש&quot;פ וארא, ג' שבט, ה'תש&quot;ל הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ע&quot;ד סיומה בימים הקרובים. וז&quot;ל בהשיחה שנאמרה בעת סיומה<br /> &quot;מטעמים מובנים האָט מען געוואלט, אַז דער סיום פון דער ספר תורה וואָס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר האט אנגעהויבן שרייבן - זאָל זיין בסיום תקופת עשרים שנה פון זיין הסתלקות.<br /> <br /> און ווי ער זאָגט אין ירושלמי{{הערה|סוטה פ&quot;א ה&quot;ח.}} וועגן שמשון [וואָס &quot;שמשון על שמו של הקב&quot;ה נקרא שנאמר{{הערה|תהילים פד, יב.}} כי שמש ומגן ה' אלקים{{הערה|סוטה י, א.}}&quot;, און דוקא ווי הקב&quot;ה איז &quot;שמש&quot;, אָן דעם מגן{{הערה|ראה שעהיחוה&quot;א פ&quot;ד. וראה גם לקו&quot;ת צו ח,}}]: &quot;כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה{{הערה|כ&quot;ה בירושלמי סוטה שם. וכתב ע&quot;ז בתוד&quot;ה מעבירים - שבת נה, ב: ובכל הספרים שלנו כתיב כ' שנה (&quot;וישפוט את ישראל גו' עשרים שנה&quot; - שופטים טו, כ.) ובבמדב&quot;ר פי&quot;ד, ט: שני פעמים (ש)כתוב עליו שהוא שפט את ישראל עשרים שנה כו', ללמדך שעשרים שנה שפט את ישראל בחייו ועשרים שנה אחר מיתתו הי' מוראו של שמשון על הפלשתים כו'. וראה ג&quot;כ יל&quot;ש עה&quot;פ (סוף רמז עא)}} וכתוב אחד{{הערה|שופטים טז, לא.}} אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו&quot;{{הערה|ראה שיחת ש&quot;פ שמות, מבה&quot;ח שבט ה'תש&quot;ל.}}.<br /> <br /> און דערפאר איז דער סיום אויך לאחרי חצות היום, וואָס דאָס איז בסמיכות הכי אפשרית צו יו&quot;ד שבט, וואָס בקביעות שנה זו איז עס חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)&quot;.<br /> <br /> ואכן באור ליום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו&quot;ד שבט, אחר חצות, ה'תש&quot;ל, סיימוה בסעודה חגיגית.<br /> <br /> לאחר שיחה קצרה מאת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, קריאת פסוקי &quot;למנצח יענך&quot; ע&quot;י הרר&quot;ש הלוי לויטין ע&quot;ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני רבותינו - סוימה כתיבת ספר התורה.<br /> <br /> ולאחר אמירת פסוקי &quot;אתה הראת&quot;{{הערה|ראה מכתב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ שנסמן לעיל במאמר הערה 48.}} ניגון &quot;פרזות תשב ירושלים&quot;, גלילת ספר התורה לבישת הכתר&quot;{{הערה|ראה זח&quot;ג רנו, ב.}} ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, נשיאת ספר התורה לארון הקודש תחת חופה ובלוית נרות - ברך כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ברכת שהחיינו&quot; בקול, ואכל פרי חדש.<br /> <br /> אח&quot;כ אמר מאמר ד&quot;ה &quot;להבין ענין כתיבת ספר תורה&quot;, הנדפס בזה, ושיחה קצרה. ויה&quot;ר שתקויים תקוותו ורצונו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני משיח צדקנו, בקרוב ממש, בעגלא דידן, &quot;נאו&quot;!<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94_%D7%A2%22%D7%93_%D7%A1%D7%94%22%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=13361 2025-06-22T18:42:30Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו==<br /> <br /> ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש&quot;ג) ע' ה.ובספר השיחת תש&quot;ב ע' 14 (ע&quot;פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) &quot;אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר&quot;ש ושצריכים לכתוב ס&quot;ת ביחוד און מיט דער ס&quot;ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן&quot;.}}&quot;מיט דער הילף פון השי&quot;ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל&quot;נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר&quot;.<br /> <br /> ובאגרת ב' אייר תש&quot;ב,{{הערה|אגרות קודש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כרך ו' ע' רעח.}} &quot;עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א&quot;.<br /> <br /> ובאגרת כ&quot;ד טבת תש&quot;ג{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ז' ע' צז.}}<br /> כשהיינו מסובים בסעודת יו&quot;ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ&quot;ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה&quot;י ס&quot;ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו&quot;.<br /> הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ&quot;ק מוהרש&quot;ב נ&quot;ע. כפי שנמסר ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,<br /> ככתוב באגרת ב' אייר הנ&quot;ל,{{הערה|גליון 14 (מ&quot;ח תש&quot;ב) ע' יב.}}<br /> <br /> לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה&quot;י בכתיבת הס&quot;ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות&quot;.<br /> <br /> ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו&quot;{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה&quot;ר שמואל לויטין, מוה&quot;ר אלי' סימפסון, ומוה&quot;ר דוד שיפרין - אגרות קודש הנ&quot;ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;{{הערה|הנ&quot;ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט&quot;א) [נ&quot;ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה&quot;ש ע' 118 ואילך (ע&quot;פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב&quot;הקריאה והקדושה&quot; הנ&quot;ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ&quot;ל בשלימותו נדפס באגרות קודש הנ&quot;ל ע' רפ ואילך.}}.<br /> <br /> כתיבת ספר-התורה היתה ע&quot;ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה ב&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריייצ נ&quot;ע שהקלף יה' מעובד בארה&quot;ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה&quot;ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ס&quot;ע מז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ&quot;ח{{הערה|אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח.}}<br /> <br /> &quot;שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה&quot;י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש&quot;, אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ע' קד.}}<br /> <br /> &quot;אודות הקלף להס&quot;ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה&quot;<br /> <br /> את הקלף אמנם השיגו בארה&quot;ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע&quot;י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד&quot;ז, בו' אייר תש&quot;ב, למוה&quot;ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל רפו.}}. &quot;בזה הנני למלאות את ידו להתענין. אודות העורות הדרושים לעיבוד הקלף. בשביל הס&quot;ת שכותבים בעזה&quot;י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א, שיהיו | משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי&quot;ת יזכנו לקבל פני משית צדקנו בב&quot;א בחסד וברחמים&quot;.<br /> <br /> כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה&quot;ח שמרי' פאקטאָר ע&quot;ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרי&quot;צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה&quot;מרכז לעניני חנוך&quot; ו&quot;קופת מחנה ישראל&quot;{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ח' ע' תקיט.}},<br /> <br /> את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.<br /> <br /> ****<br /> <br /> בהתוועדות ש&quot;פ וארא, ג' שבט, ה'תש&quot;ל הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ע&quot;ד סיומה בימים הקרובים. וז&quot;ל בהשיחה שנאמרה בעת סיומה<br /> &quot;מטעמים מובנים האָט מען געוואלט, אַז דער סיום פון דער ספר תורה וואָס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר האט אנגעהויבן שרייבן - זאָל זיין בסיום תקופת עשרים שנה פון זיין הסתלקות.<br /> <br /> און ווי ער זאָגט אין ירושלמי{{הערה|סוטה פ&quot;א ה&quot;ח.}} וועגן שמשון [וואָס &quot;שמשון על שמו של הקב&quot;ה נקרא שנאמר{{הערה|תהילים פד, יב.}} כי שמש ומגן ה' אלקים{{הערה|סוטה י, א.}}&quot;, און דוקא ווי הקב&quot;ה איז &quot;שמש&quot;, אָן דעם מגן{{הערה|ראה שעהיחוה&quot;א פ&quot;ד. וראה גם לקו&quot;ת צו ח,}}]: &quot;כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה{{הערה|כ&quot;ה בירושלמי סוטה שם. וכתב ע&quot;ז בתוד&quot;ה מעבירים - שבת נה, ב: ובכל הספרים שלנו כתיב כ' שנה (&quot;וישפוט את ישראל גו' עשרים שנה&quot; - שופטים טו, כ.) ובבמדב&quot;ר פי&quot;ד, ט: שני פעמים (ש)כתוב עליו שהוא שפט את ישראל עשרים שנה כו', ללמדך שעשרים שנה שפט את ישראל בחייו ועשרים שנה אחר מיתתו הי' מוראו של שמשון על הפלשתים כו'. וראה ג&quot;כ יל&quot;ש עה&quot;פ (סוף רמז עא)}} וכתוב אחד{{הערה|שופטים טז, לא.}} אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו&quot;{{הערה|ראה שיחת ש&quot;פ שמות, מבה&quot;ח שבט ה'תש&quot;ל.}}.<br /> <br /> און דערפאר איז דער סיום אויך לאחרי חצות היום, וואָס דאָס איז בסמיכות הכי אפשרית צו יו&quot;ד שבט, וואָס בקביעות שנה זו איז עס חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)&quot;.<br /> <br /> ואכן באור ליום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו&quot;ד שבט, אחר חצות, ה'תש&quot;ל, סיימוה בסעודה חגיגית.<br /> <br /> לאחר שיחה קצרה מאת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, קריאת פסוקי &quot;למנצח יענך&quot; ע&quot;י הרר&quot;ש הלוי לויטין ע&quot;ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני רבותינו - סוימה כתיבת ספר התורה.<br /> <br /> ולאחר אמירת פסוקי &quot;אתה הראת&quot;{{הערה|ראה מכתב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ שנסמן לעיל במאמר הערה 48.}} ניגון &quot;פרזות תשב ירושלים&quot;, גלילת ספר התורה לבישת הכתר&quot;{{הערה|ראה זח&quot;ג רנו, ב.}} ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, נשיאת ספר התורה לארון הקודש תחת חופה ובלוית נרות - ברך כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ברכת שהחיינו&quot; בקול, ואכל פרי חדש.<br /> <br /> אח&quot;כ אמר מאמר ד&quot;ה &quot;להבין ענין כתיבת ספר תורה&quot;, הנדפס בזה, ושיחה קצרה. ויה&quot;ר שתקויים תקוותו ורצונו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני משיח צדקנו, בקרוב ממש, בעגלא דידן, &quot;נאו&quot;!<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94_%D7%A2%22%D7%93_%D7%A1%D7%94%22%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=13360 2025-06-22T18:41:56Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו==<br /> <br /> ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש&quot;ג) ע' ה.ובספר השיחת תש&quot;ב ע' 14 (ע&quot;פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) &quot;אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר&quot;ש ושצריכים לכתוב ס&quot;ת ביחוד און מיט דער ס&quot;ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן&quot;.}}&quot;מיט דער הילף פון השי&quot;ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל&quot;נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר&quot;.<br /> <br /> ובאגרת ב' אייר תש&quot;ב,{{הערה|אגרות קודש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כרך ו' ע' רעח.}} &quot;עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א&quot;.<br /> <br /> ובאגרת כ&quot;ד טבת תש&quot;ג{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ז' ע' צז.}}<br /> כשהיינו מסובים בסעודת יו&quot;ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ&quot;ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה&quot;י ס&quot;ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו&quot;.<br /> הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ&quot;ק מוהרש&quot;ב נ&quot;ע. כפי שנמסר ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,<br /> ככתוב באגרת ב' אייר הנ&quot;ל,{{הערה|גליון 14 (מ&quot;ח תש&quot;ב) ע' יב.}}<br /> <br /> לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה&quot;י בכתיבת הס&quot;ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות&quot;.<br /> <br /> ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו&quot;{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה&quot;ר שמואל לויטין, מוה&quot;ר אלי' סימפסון, ומוה&quot;ר דוד שיפרין - אגרות קודש הנ&quot;ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;{{הערה|הנ&quot;ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט&quot;א) [נ&quot;ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה&quot;ש ע' 118 ואילך (ע&quot;פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב&quot;הקריאה והקדושה&quot; הנ&quot;ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ&quot;ל בשלימותו נדפס באגרות קודש הנ&quot;ל ע' רפ ואילך.}}.<br /> <br /> כתיבת ספר-התורה היתה ע&quot;ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה ב&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריייצ נ&quot;ע שהקלף יה' מעובד בארה&quot;ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה&quot;ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ס&quot;ע מז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ&quot;ח{{הערה|אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח.}}<br /> <br /> &quot;שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה&quot;י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש&quot;, אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ע' קד.}}<br /> <br /> &quot;אודות הקלף להס&quot;ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה&quot;<br /> <br /> את הקלף אמנם השיגו בארה&quot;ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע&quot;י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד&quot;ז, בו' אייר תש&quot;ב, למוה&quot;ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל רפו.}}. &quot;בזה הנני למלאות את ידו להתענין. אודות העורות הדרושים לעיבוד הקלף. בשביל הס&quot;ת שכותבים בעזה&quot;י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א, שיהיו | משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי&quot;ת יזכנו לקבל פני משית צדקנו בב&quot;א בחסד וברחמים&quot;.<br /> <br /> כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה&quot;ח שמרי' פאקטאָר ע&quot;ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרי&quot;צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה&quot;מרכז לעניני חנוך&quot; ו&quot;קופת מחנה ישראל&quot;{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ח' ע' תקיט.}},<br /> <br /> את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.<br /> <br /> ***<br /> <br /> בהתוועדות ש&quot;פ וארא, ג' שבט, ה'תש&quot;ל הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ע&quot;ד סיומה בימים הקרובים. וז&quot;ל בהשיחה שנאמרה בעת סיומה<br /> &quot;מטעמים מובנים האָט מען געוואלט, אַז דער סיום פון דער ספר תורה וואָס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר האט אנגעהויבן שרייבן - זאָל זיין בסיום תקופת עשרים שנה פון זיין הסתלקות.<br /> <br /> און ווי ער זאָגט אין ירושלמי{{הערה|סוטה פ&quot;א ה&quot;ח.}} וועגן שמשון [וואָס &quot;שמשון על שמו של הקב&quot;ה נקרא שנאמר{{הערה|תהילים פד, יב.}} כי שמש ומגן ה' אלקים{{הערה|סוטה י, א.}}&quot;, און דוקא ווי הקב&quot;ה איז &quot;שמש&quot;, אָן דעם מגן{{הערה|ראה שעהיחוה&quot;א פ&quot;ד. וראה גם לקו&quot;ת צו ח,}}]: &quot;כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה{{הערה|כ&quot;ה בירושלמי סוטה שם. וכתב ע&quot;ז בתוד&quot;ה מעבירים - שבת נה, ב: ובכל הספרים שלנו כתיב כ' שנה (&quot;וישפוט את ישראל גו' עשרים שנה&quot; - שופטים טו, כ.) ובבמדב&quot;ר פי&quot;ד, ט: שני פעמים (ש)כתוב עליו שהוא שפט את ישראל עשרים שנה כו', ללמדך שעשרים שנה שפט את ישראל בחייו ועשרים שנה אחר מיתתו הי' מוראו של שמשון על הפלשתים כו'. וראה ג&quot;כ יל&quot;ש עה&quot;פ (סוף רמז עא)}} וכתוב אחד{{הערה|שופטים טז, לא.}} אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו&quot;{{הערה|ראה שיחת ש&quot;פ שמות, מבה&quot;ח שבט ה'תש&quot;ל.}}.<br /> <br /> און דערפאר איז דער סיום אויך לאחרי חצות היום, וואָס דאָס איז בסמיכות הכי אפשרית צו יו&quot;ד שבט, וואָס בקביעות שנה זו איז עס חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)&quot;.<br /> <br /> ואכן באור ליום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו&quot;ד שבט, אחר חצות, ה'תש&quot;ל, סיימוה בסעודה חגיגית.<br /> <br /> לאחר שיחה קצרה מאת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, קריאת פסוקי &quot;למנצח יענך&quot; ע&quot;י הרר&quot;ש הלוי לויטין ע&quot;ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני רבותינו - סוימה כתיבת ספר התורה.<br /> <br /> ולאחר אמירת פסוקי &quot;אתה הראת&quot;{{הערה|ראה מכתב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ שנסמן לעיל במאמר הערה 48.}} ניגון &quot;פרזות תשב ירושלים&quot;, גלילת ספר התורה לבישת הכתר&quot;{{הערה|ראה זח&quot;ג רנו, ב.}} ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, נשיאת ספר התורה לארון הקודש תחת חופה ובלוית נרות - ברך כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ברכת שהחיינו&quot; בקול, ואכל פרי חדש.<br /> <br /> אח&quot;כ אמר מאמר ד&quot;ה &quot;להבין ענין כתיבת ספר תורה&quot;, הנדפס בזה, ושיחה קצרה. ויה&quot;ר שתקויים תקוותו ורצונו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני משיח צדקנו, בקרוב ממש, בעגלא דידן, &quot;נאו&quot;!<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94_%D7%A2%22%D7%93_%D7%A1%D7%94%22%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=13359 2025-06-22T18:41:14Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: /* סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו */</p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו==<br /> <br /> ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש&quot;ג) ע' ה.ובספר השיחת תש&quot;ב ע' 14 (ע&quot;פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) &quot;אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר&quot;ש ושצריכים לכתוב ס&quot;ת ביחוד און מיט דער ס&quot;ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן&quot;.}}&quot;מיט דער הילף פון השי&quot;ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל&quot;נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר&quot;.<br /> <br /> ובאגרת ב' אייר תש&quot;ב,{{הערה|אגרות קודש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כרך ו' ע' רעח.}} &quot;עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א&quot;.<br /> <br /> ובאגרת כ&quot;ד טבת תש&quot;ג{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ז' ע' צז.}}<br /> כשהיינו מסובים בסעודת יו&quot;ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ&quot;ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה&quot;י ס&quot;ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו&quot;.<br /> הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ&quot;ק מוהרש&quot;ב נ&quot;ע. כפי שנמסר ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,<br /> ככתוב באגרת ב' אייר הנ&quot;ל,{{הערה|גליון 14 (מ&quot;ח תש&quot;ב) ע' יב.}}<br /> <br /> לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה&quot;י בכתיבת הס&quot;ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות&quot;.<br /> <br /> ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו&quot;{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה&quot;ר שמואל לויטין, מוה&quot;ר אלי' סימפסון, ומוה&quot;ר דוד שיפרין - אגרות קודש הנ&quot;ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;{{הערה|הנ&quot;ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט&quot;א) [נ&quot;ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה&quot;ש ע' 118 ואילך (ע&quot;פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב&quot;הקריאה והקדושה&quot; הנ&quot;ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ&quot;ל בשלימותו נדפס באגרות קודש הנ&quot;ל ע' רפ ואילך.}}.<br /> <br /> כתיבת ספר-התורה היתה ע&quot;ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה ב&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריייצ נ&quot;ע שהקלף יה' מעובד בארה&quot;ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה&quot;ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ס&quot;ע מז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ&quot;ח{{הערה|אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח.}}<br /> <br /> &quot;שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה&quot;י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש&quot;, אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ע' קד.}}<br /> <br /> &quot;אודות הקלף להס&quot;ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה&quot;<br /> <br /> את הקלף אמנם השיגו בארה&quot;ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע&quot;י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד&quot;ז, בו' אייר תש&quot;ב, למוה&quot;ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל רפו.}}. &quot;בזה הנני למלאות את ידו להתענין. אודות העורות הדרושים לעיבוד הקלף. בשביל הס&quot;ת שכותבים בעזה&quot;י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א, שיהיו | משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי&quot;ת יזכנו לקבל פני משית צדקנו בב&quot;א בחסד וברחמים&quot;.<br /> <br /> כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה&quot;ח שמרי' פאקטאָר ע&quot;ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרי&quot;צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה&quot;מרכז לעניני חנוך&quot; ו&quot;קופת מחנה ישראל&quot;{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ח' ע' תקיט.}},<br /> <br /> את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.<br /> <br /> ***<br /> <br /> בהתוועדות ש&quot;פ וארא, ג' שבט, ה'תש&quot;ל הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ע&quot;ד סיומה בימים הקרובים. וז&quot;ל בהשיחה שנאמרה בעת סיומה<br /> &quot;מטעמים מובנים האָט מען געוואלט, אַז דער סיום פון דער ספר תורה וואָס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר האט אנגעהויבן שרייבן - זאָל זיין בסיום תקופת עשרים שנה פון זיין הסתלקות.<br /> <br /> און ווי ער זאָגט אין ירושלמי{{הערה|סוטה פ&quot;א ה&quot;ח.}} וועגן שמשון [וואָס &quot;שמשון על שמו של הקב&quot;ה נקרא שנאמר{{הערה|תהילים פד, יב.}} כי שמש ומגן ה' אלקים{{הערה|סוטה י, א.}}&quot;, און דוקא ווי הקב&quot;ה איז &quot;שמש&quot;, אָן דעם מגן{{הערה|ראה שעהיחוה&quot;א פ&quot;ד. וראה גם לקו&quot;ת צו ח,}}]: &quot;כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה{{הערה|כ&quot;ה בירושלמי סוטה שם. וכתב ע&quot;ז בתוד&quot;ה מעבירים - שבת נה, ב: ובכל הספרים שלנו כתיב כ' שנה (&quot;וישפוט את ישראל גו' עשרים שנה&quot; - שופטים טו, כ.) ובבמדב&quot;ר פי&quot;ד, ט: שני פעמים (ש)כתוב עליו שהוא שפט את ישראל עשרים שנה כו', ללמדך שעשרים שנה שפט את ישראל בחייו ועשרים שנה אחר מיתתו הי' מוראו של שמשון על הפלשתים כו'. וראה ג&quot;כ יל&quot;ש עה&quot;פ (סוף רמז עא)}} וכתוב אחד{{הערה|שופטים טז, לא.}} אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו&quot;{{הערה|ראה שיחת ש&quot;פ שמות, מבה&quot;ח שבט ה'תש&quot;ל.}}.<br /> <br /> און דערפאר איז דער סיום אויך לאחרי חצות היום, וואָס דאָס איז בסמיכות הכי אפשרית צו יו&quot;ד שבט, וואָס בקביעות שנה זו איז עס חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)&quot;.<br /> <br /> ואכן באור ליום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו&quot;ד שבט, אחר חצות, ה'תש&quot;ל, סיימוה בסעודה חגיגית.<br /> <br /> לאחר שיחה קצרה מאת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, קריאת פסוקי &quot;למנצח יענך&quot; ע&quot;י הרר&quot;ש הלוי לויטין ע&quot;ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני רבותינו - סוימה כתיבת ספר התורה.<br /> <br /> ולאחר אמירת פסוקי &quot;אתה הראת&quot;{{הערה|ראה מכתב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ שנסמן לעיל במאמר הערה 48.}} ניגון &quot;פרזות תשב ירושלים&quot;, גלילת ספר התורה לבישת הכתר&quot;{{ראה זח&quot;ג רנו, ב.}} ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, נשיאת ספר התורה לארון הקודש תחת חופה ובלוית נרות - ברך כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ברכת שהחיינו&quot; בקול, ואכל פרי חדש.<br /> <br /> אח&quot;כ אמר מאמר ד&quot;ה &quot;להבין ענין כתיבת ספר תורה&quot;, הנדפס בזה, ושיחה קצרה. ויה&quot;ר שתקויים תקוותו ורצונו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני משיח צדקנו, בקרוב ממש, בעגלא דידן, &quot;נאו&quot;!<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94_%D7%A2%22%D7%93_%D7%A1%D7%94%22%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=13358 2025-06-22T18:36:20Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: /* סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו */</p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו==<br /> <br /> ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש&quot;ג) ע' ה.ובספר השיחת תש&quot;ב ע' 14 (ע&quot;פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) &quot;אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר&quot;ש ושצריכים לכתוב ס&quot;ת ביחוד און מיט דער ס&quot;ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן&quot;.}}&quot;מיט דער הילף פון השי&quot;ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל&quot;נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר&quot;.<br /> <br /> ובאגרת ב' אייר תש&quot;ב,{{הערה|אגרות קודש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כרך ו' ע' רעח.}} &quot;עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א&quot;.<br /> <br /> ובאגרת כ&quot;ד טבת תש&quot;ג{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ז' ע' צז.}}<br /> כשהיינו מסובים בסעודת יו&quot;ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ&quot;ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה&quot;י ס&quot;ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו&quot;.<br /> הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ&quot;ק מוהרש&quot;ב נ&quot;ע. כפי שנמסר ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,<br /> ככתוב באגרת ב' אייר הנ&quot;ל,{{הערה|גליון 14 (מ&quot;ח תש&quot;ב) ע' יב.}}<br /> <br /> לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה&quot;י בכתיבת הס&quot;ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות&quot;.<br /> <br /> ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו&quot;{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה&quot;ר שמואל לויטין, מוה&quot;ר אלי' סימפסון, ומוה&quot;ר דוד שיפרין - אגרות קודש הנ&quot;ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;{{הערה|הנ&quot;ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט&quot;א) [נ&quot;ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה&quot;ש ע' 118 ואילך (ע&quot;פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב&quot;הקריאה והקדושה&quot; הנ&quot;ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ&quot;ל בשלימותו נדפס באגרות קודש הנ&quot;ל ע' רפ ואילך.}}.<br /> <br /> כתיבת ספר-התורה היתה ע&quot;ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה ב&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריייצ נ&quot;ע שהקלף יה' מעובד בארה&quot;ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה&quot;ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ס&quot;ע מז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ&quot;ח{{הערה|אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח.}}<br /> <br /> &quot;שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה&quot;י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש&quot;, אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ע' קד.}}<br /> <br /> &quot;אודות הקלף להס&quot;ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה&quot;<br /> <br /> את הקלף אמנם השיגו בארה&quot;ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע&quot;י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד&quot;ז, בו' אייר תש&quot;ב, למוה&quot;ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל רפו.}}. &quot;בזה הנני למלאות את ידו להתענין. אודות העורות הדרושים לעיבוד הקלף. בשביל הס&quot;ת שכותבים בעזה&quot;י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א, שיהיו | משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי&quot;ת יזכנו לקבל פני משית צדקנו בב&quot;א בחסד וברחמים&quot;.<br /> <br /> כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה&quot;ח שמרי' פאקטאָר ע&quot;ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרי&quot;צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה&quot;מרכז לעניני חנוך&quot; ו&quot;קופת מחנה ישראל&quot;{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ח' ע' תקיט.}},<br /> <br /> את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.<br /> <br /> ***<br /> <br /> בהתוועדות ש&quot;פ וארא, ג' שבט, ה'תש&quot;ל הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ע&quot;ד סיומה בימים הקרובים. וז&quot;ל בהשיחה שנאמרה בעת סיומה<br /> &quot;מטעמים מובנים האָט מען געוואלט, אַז דער סיום פון דער ספר תורה וואָס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר האט אנגעהויבן שרייבן - זאָל זיין בסיום תקופת עשרים שנה פון זיין הסתלקות.<br /> <br /> און ווי ער זאָגט אין ירושלמי{{הערה|סוטה פ&quot;א ה&quot;ח.}} וועגן שמשון [וואָס &quot;שמשון על שמו של הקב&quot;ה נקרא שנאמר{{הערה|תהילים פד, יב.}} כי שמש ומגן ה' אלקים{{הערה|סוטה י, א.}}&quot;, און דוקא ווי הקב&quot;ה איז &quot;שמש&quot;, אָן דעם מגן{{הערה|ראה שעהיחוה&quot;א פ&quot;ד. וראה גם לקו&quot;ת צו ח,}}]: &quot;כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה{{הערה|כ&quot;ה בירושלמי סוטה שם. וכתב ע&quot;ז בתוד&quot;ה מעבירים - שבת נה, ב: ובכל הספרים שלנו כתיב כ' שנה (&quot;וישפוט את ישראל גו' עשרים שנה&quot; - שופטים טו, כ.) ובבמדב&quot;ר פי&quot;ד, ט: שני פעמים (ש)כתוב עליו שהוא שפט את ישראל עשרים שנה כו', ללמדך שעשרים שנה שפט את ישראל בחייו ועשרים שנה אחר מיתתו הי' מוראו של שמשון על הפלשתים כו'. וראה ג&quot;כ יל&quot;ש עה&quot;פ (סוף רמז עא)}} וכתוב אחד{{הערה|שופטים טז, לא.}} אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו&quot;{{הערה|ראה שיחת ש&quot;פ שמות, מבה&quot;ח שבט ה'תש&quot;ל.}}.<br /> <br /> און דערפאר איז דער סיום אויך לאחרי חצות היום, וואָס דאָס איז בסמיכות הכי אפשרית צו יו&quot;ד שבט, וואָס בקביעות שנה זו איז עס חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)&quot;.<br /> <br /> ואכן באור ליום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו&quot;ד שבט, אחר חצות, ה'תש&quot;ל, סיימוה בסעודה חגיגית.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94_%D7%A2%22%D7%93_%D7%A1%D7%94%22%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=13357 2025-06-22T18:33:52Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו==<br /> <br /> ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש&quot;ג) ע' ה.ובספר השיחת תש&quot;ב ע' 14 (ע&quot;פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) &quot;אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר&quot;ש ושצריכים לכתוב ס&quot;ת ביחוד און מיט דער ס&quot;ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן&quot;.}}&quot;מיט דער הילף פון השי&quot;ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל&quot;נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר&quot;.<br /> <br /> ובאגרת ב' אייר תש&quot;ב,{{הערה|אגרות קודש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כרך ו' ע' רעח.}} &quot;עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א&quot;.<br /> <br /> ובאגרת כ&quot;ד טבת תש&quot;ג{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ז' ע' צז.}}<br /> כשהיינו מסובים בסעודת יו&quot;ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ&quot;ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה&quot;י ס&quot;ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו&quot;.<br /> הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ&quot;ק מוהרש&quot;ב נ&quot;ע. כפי שנמסר ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,<br /> ככתוב באגרת ב' אייר הנ&quot;ל,{{הערה|גליון 14 (מ&quot;ח תש&quot;ב) ע' יב.}}<br /> <br /> לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה&quot;י בכתיבת הס&quot;ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות&quot;.<br /> <br /> ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו&quot;{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה&quot;ר שמואל לויטין, מוה&quot;ר אלי' סימפסון, ומוה&quot;ר דוד שיפרין - אגרות קודש הנ&quot;ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;{{הערה|הנ&quot;ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט&quot;א) [נ&quot;ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה&quot;ש ע' 118 ואילך (ע&quot;פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב&quot;הקריאה והקדושה&quot; הנ&quot;ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ&quot;ל בשלימותו נדפס באגרות קודש הנ&quot;ל ע' רפ ואילך.}}.<br /> <br /> כתיבת ספר-התורה היתה ע&quot;ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה ב&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריייצ נ&quot;ע שהקלף יה' מעובד בארה&quot;ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה&quot;ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ס&quot;ע מז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ&quot;ח{{הערה|אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח.}}<br /> <br /> &quot;שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה&quot;י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש&quot;, אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ע' קד.}}<br /> <br /> &quot;אודות הקלף להס&quot;ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה&quot;<br /> <br /> את הקלף אמנם השיגו בארה&quot;ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע&quot;י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד&quot;ז, בו' אייר תש&quot;ב, למוה&quot;ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל רפו.}}. &quot;בזה הנני למלאות את ידו להתענין. אודות העורות הדרושים לעיבוד הקלף. בשביל הס&quot;ת שכותבים בעזה&quot;י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א, שיהיו | משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי&quot;ת יזכנו לקבל פני משית צדקנו בב&quot;א בחסד וברחמים&quot;.<br /> <br /> כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה&quot;ח שמרי' פאקטאָר ע&quot;ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרי&quot;צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה&quot;מרכז לעניני חנוך&quot; ו&quot;קופת מחנה ישראל&quot;{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ח' ע' תקיט.}},<br /> <br /> את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.<br /> <br /> ***<br /> <br /> בהתוועדות ש&quot;פ וארא, ג' שבט, ה'תש&quot;ל הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ע&quot;ד סיומה בימים הקרובים. וז&quot;ל בהשיחה שנאמרה בעת סיומה<br /> &quot;מטעמים מובנים האָט מען געוואלט, אַז דער סיום פון דער ספר תורה וואָס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר האט אנגעהויבן שרייבן - זאָל זיין בסיום תקופת עשרים שנה פון זיין הסתלקות.<br /> <br /> און ווי ער זאָגט אין ירושלמי{{הערה|סוטה פ&quot;א ה&quot;ח.}} וועגן שמשון [וואָס &quot;שמשון על שמו של הקב&quot;ה נקרא שנאמר{{הערה|תהילים פד, יב.}} כי שמש ומגן ה' אלקים&quot;, און דוקא ווי הקב&quot;ה איז &quot;שמש&quot;, אָן דעם מגן{{הערה|ראה שעהיחוה&quot;א פ&quot;ד. וראה גם לקו&quot;ת צו ח,}}]: &quot;כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה{{הערה|כ&quot;ה בירושלמי סוטה שם. וכתב ע&quot;ז בתוד&quot;ה מעבירים - שבת נה, ב: ובכל הספרים שלנו כתיב כ' שנה (&quot;וישפוט את ישראל גו' עשרים שנה&quot; - שופטים טו, כ.) ובבמדב&quot;ר פי&quot;ד, ט: שני פעמים (ש)כתוב עליו שהוא שפט את ישראל עשרים שנה כו', ללמדך שעשרים שנה שפט את ישראל בחייו ועשרים שנה אחר מיתתו הי' מוראו של שמשון על הפלשתים כו'. וראה ג&quot;כ יל&quot;ש עה&quot;פ (סוף רמז עא)}} וכתוב אחד{{הערה|שופטים טז, לא.}} אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו&quot;{{הערה|ראה שיחת ש&quot;פ שמות, מבה&quot;ח שבט ה'תש&quot;ל.}}.<br /> <br /> און דערפאר איז דער סיום אויך לאחרי חצות היום, וואָס דאָס איז בסמיכות הכי אפשרית צו יו&quot;ד שבט, וואָס בקביעות שנה זו איז עס חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)&quot;.<br /> <br /> ואכן באור ליום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו&quot;ד שבט, אחר חצות, ה'תש&quot;ל, סיימוה בסעודה חגיגית.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94_%D7%A2%22%D7%93_%D7%A1%D7%94%22%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=13356 2025-06-22T18:33:15Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו==<br /> <br /> ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש&quot;ג) ע' ה.ובספר השיחת תש&quot;ב ע' 14 (ע&quot;פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) &quot;אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר&quot;ש ושצריכים לכתוב ס&quot;ת ביחוד און מיט דער ס&quot;ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן&quot;.}}&quot;מיט דער הילף פון השי&quot;ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל&quot;נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר&quot;.<br /> <br /> ובאגרת ב' אייר תש&quot;ב,{{הערה|אגרות קודש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כרך ו' ע' רעח.}} &quot;עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א&quot;.<br /> <br /> ובאגרת כ&quot;ד טבת תש&quot;ג{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ז' ע' צז.}}<br /> כשהיינו מסובים בסעודת יו&quot;ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ&quot;ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה&quot;י ס&quot;ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו&quot;.<br /> הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ&quot;ק מוהרש&quot;ב נ&quot;ע. כפי שנמסר ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,<br /> ככתוב באגרת ב' אייר הנ&quot;ל,{{הערה|גליון 14 (מ&quot;ח תש&quot;ב) ע' יב.}}<br /> <br /> לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה&quot;י בכתיבת הס&quot;ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות&quot;.<br /> <br /> ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו&quot;{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה&quot;ר שמואל לויטין, מוה&quot;ר אלי' סימפסון, ומוה&quot;ר דוד שיפרין - אגרות קודש הנ&quot;ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;{{הערה|הנ&quot;ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט&quot;א) [נ&quot;ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה&quot;ש ע' 118 ואילך (ע&quot;פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב&quot;הקריאה והקדושה&quot; הנ&quot;ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ&quot;ל בשלימותו נדפס באגרות קודש הנ&quot;ל ע' רפ ואילך.}}.<br /> <br /> כתיבת ספר-התורה היתה ע&quot;ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה ב&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריייצ נ&quot;ע שהקלף יה' מעובד בארה&quot;ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה&quot;ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ס&quot;ע מז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ&quot;ח{{הערה|אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח.}}<br /> <br /> &quot;שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה&quot;י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש&quot;, אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ע' קד.}}<br /> <br /> &quot;אודות הקלף להס&quot;ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה&quot;<br /> <br /> את הקלף אמנם השיגו בארה&quot;ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע&quot;י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד&quot;ז, בו' אייר תש&quot;ב, למוה&quot;ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל רפו.}}. &quot;בזה הנני למלאות את ידו להתענין. אודות העורות הדרושים לעיבוד הקלף. בשביל הס&quot;ת שכותבים בעזה&quot;י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א, שיהיו | משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי&quot;ת יזכנו לקבל פני משית צדקנו בב&quot;א בחסד וברחמים&quot;.<br /> <br /> כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה&quot;ח שמרי' פאקטאָר ע&quot;ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרי&quot;צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה&quot;מרכז לעניני חנוך&quot; ו&quot;קופת מחנה ישראל&quot;{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ח' ע' תקיט.}},<br /> <br /> את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.<br /> <br /> ***<br /> <br /> בהתוועדות ש&quot;פ וארא, ג' שבט, ה'תש&quot;ל הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ע&quot;ד סיומה בימים הקרובים. וז&quot;ל בהשיחה שנאמרה בעת סיומה<br /> &quot;מטעמים מובנים האָט מען געוואלט, אַז דער סיום פון דער ספר תורה וואָס כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר האט אנגעהויבן שרייבן - זאָל זיין בסיום תקופת עשרים שנה פון זיין הסתלקות.<br /> <br /> און ווי ער זאָגט אין ירושלמי{{הערה|סוטה פ&quot;א ה&quot;ח.}} וועגן שמשון [וואָס &quot;שמשון על שמו של הקב&quot;ה נקרא שנאמר{{הערה|תהילים פד, יב.}} כי שמש ומגן ה' אלקים&quot;, און דוקא ווי הקב&quot;ה איז &quot;שמש&quot;, אָן דעם מגן{{הערה|ראה שעהיחוה&quot;א פ&quot;ד. וראה גם לקו&quot;ת צו ח,]: &quot;כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה{{הערה|כ&quot;ה בירושלמי סוטה שם. וכתב ע&quot;ז בתוד&quot;ה מעבירים - שבת נה, ב: ובכל הספרים שלנו כתיב כ' שנה (&quot;וישפוט את ישראל גו' עשרים שנה&quot; - שופטים טו, כ.) ובבמדב&quot;ר פי&quot;ד, ט: שני פעמים (ש)כתוב עליו שהוא שפט את ישראל עשרים שנה כו', ללמדך שעשרים שנה שפט את ישראל בחייו ועשרים שנה אחר מיתתו הי' מוראו של שמשון על הפלשתים כו'. וראה ג&quot;כ יל&quot;ש עה&quot;פ (סוף רמז עא)}} וכתוב אחד{{הערה|שופטים טז, לא.}} אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו&quot;{{הערה|ראה שיחת ש&quot;פ שמות, מבה&quot;ח שבט ה'תש&quot;ל.}}.<br /> <br /> און דערפאר איז דער סיום אויך לאחרי חצות היום, וואָס דאָס איז בסמיכות הכי אפשרית צו יו&quot;ד שבט, וואָס בקביעות שנה זו איז עס חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)&quot;.<br /> <br /> ואכן באור ליום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו&quot;ד שבט, אחר חצות, ה'תש&quot;ל, סיימוה בסעודה חגיגית.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94_%D7%A2%22%D7%93_%D7%A1%D7%94%22%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=13353 2025-06-22T16:35:40Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו==<br /> <br /> ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש&quot;ג) ע' ה.ובספר השיחת תש&quot;ב ע' 14 (ע&quot;פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) &quot;אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר&quot;ש ושצריכים לכתוב ס&quot;ת ביחוד און מיט דער ס&quot;ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן&quot;.}}&quot;מיט דער הילף פון השי&quot;ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל&quot;נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר&quot;.<br /> <br /> ובאגרת ב' אייר תש&quot;ב,{{הערה|אגרות קודש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כרך ו' ע' רעח.}} &quot;עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א&quot;.<br /> <br /> ובאגרת כ&quot;ד טבת תש&quot;ג{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ז' ע' צז.}}<br /> כשהיינו מסובים בסעודת יו&quot;ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ&quot;ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה&quot;י ס&quot;ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו&quot;.<br /> הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ&quot;ק מוהרש&quot;ב נ&quot;ע. כפי שנמסר ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,<br /> ככתוב באגרת ב' אייר הנ&quot;ל,{{הערה|גליון 14 (מ&quot;ח תש&quot;ב) ע' יב.}}<br /> <br /> לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה&quot;י בכתיבת הס&quot;ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות&quot;.<br /> <br /> ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו&quot;{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה&quot;ר שמואל לויטין, מוה&quot;ר אלי' סימפסון, ומוה&quot;ר דוד שיפרין - אגרות קודש הנ&quot;ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;{{הערה|הנ&quot;ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט&quot;א) [נ&quot;ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה&quot;ש ע' 118 ואילך (ע&quot;פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב&quot;הקריאה והקדושה&quot; הנ&quot;ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ&quot;ל בשלימותו נדפס באגרות קודש הנ&quot;ל ע' רפ ואילך.}}.<br /> <br /> כתיבת ספר-התורה היתה ע&quot;ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה ב&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריייצ נ&quot;ע שהקלף יה' מעובד בארה&quot;ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה&quot;ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ס&quot;ע מז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ&quot;ח{{הערה|אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח.}}<br /> <br /> &quot;שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה&quot;י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש&quot;, אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ע' קד.}}<br /> <br /> &quot;אודות הקלף להס&quot;ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה&quot;<br /> <br /> את הקלף אמנם השיגו בארה&quot;ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע&quot;י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד&quot;ז, בו' אייר תש&quot;ב, למוה&quot;ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל רפו.}}. &quot;בזה הנני למלאות את ידו להתענין. אודות העורות הדרושים לעיבוד הקלף. בשביל הס&quot;ת שכותבים בעזה&quot;י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א, שיהיו | משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי&quot;ת יזכנו לקבל פני משית צדקנו בב&quot;א בחסד וברחמים&quot;.<br /> <br /> כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה&quot;ח שמרי' פאקטאָר ע&quot;ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרי&quot;צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה&quot;מרכז לעניני חנוך&quot; ו&quot;קופת מחנה ישראל&quot;{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ח' ע' תקיט.}},<br /> <br /> את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.<br /> <br /> * * *<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94_%D7%A2%22%D7%93_%D7%A1%D7%94%22%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=13352 2025-06-22T16:34:12Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו==<br /> <br /> ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש&quot;ג) ע' ה.ובספר השיחת תש&quot;ב ע' 14 (ע&quot;פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) &quot;אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר&quot;ש ושצריכים לכתוב ס&quot;ת ביחוד און מיט דער ס&quot;ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן&quot;.}}&quot;מיט דער הילף פון השי&quot;ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל&quot;נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר&quot;.<br /> <br /> ובאגרת ב' אייר תש&quot;ב,{{הערה|אגרות קודש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כרך ו' ע' רעח.}} &quot;עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א&quot;.<br /> <br /> ובאגרת כ&quot;ד טבת תש&quot;ג{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ז' ע' צז.}}<br /> כשהיינו מסובים בסעודת יו&quot;ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ&quot;ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה&quot;י ס&quot;ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו&quot;.<br /> הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ&quot;ק מוהרש&quot;ב נ&quot;ע. כפי שנמסר ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,<br /> ככתוב באגרת ב' אייר הנ&quot;ל,{{הערה|גליון 14 (מ&quot;ח תש&quot;ב) ע' יב.}}<br /> <br /> לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה&quot;י בכתיבת הס&quot;ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות&quot;.<br /> <br /> ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו&quot;{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה&quot;ר שמואל לויטין, מוה&quot;ר אלי' סימפסון, ומוה&quot;ר דוד שיפרין - אגרות קודש הנ&quot;ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;{{הערה|הנ&quot;ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט&quot;א) [נ&quot;ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה&quot;ש ע' 118 ואילך (ע&quot;פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב&quot;הקריאה והקדושה&quot; הנ&quot;ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ&quot;ל בשלימותו נדפס באגרות קודש הנ&quot;ל ע' רפ ואילך.}}.<br /> <br /> כתיבת ספר-התורה היתה ע&quot;ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה ב&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריייצ נ&quot;ע שהקלף יה' מעובד בארה&quot;ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה&quot;ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ס&quot;ע מז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ&quot;ח{{הערה|אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח.}}<br /> <br /> &quot;שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה&quot;י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש&quot;, אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ע' קד.}}<br /> <br /> &quot;אודות הקלף להס&quot;ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה&quot;<br /> <br /> את הקלף אמנם השיגו בארה&quot;ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע&quot;י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד&quot;ז, בו' אייר תש&quot;ב, למוה&quot;ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל רפו.}}. &quot;בזה הנני למלאות את ידו להתענין. אודות העורות הדרושים לעיבוד הקלף. בשביל הס&quot;ת שכותבים בעזה&quot;י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א, שיהיו | משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי&quot;ת יזכנו לקבל פני משית צדקנו בב&quot;א בחסד וברחמים&quot;.<br /> <br /> כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה&quot;ח שמרי' פאקטאָר ע&quot;ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרי&quot;צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה&quot;מרכז לעניני חנוך&quot; ו&quot;קופת מחנה ישראל&quot;,<br /> <br /> את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94_%D7%A2%22%D7%93_%D7%A1%D7%94%22%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=13350 2025-06-22T16:27:53Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו==<br /> <br /> ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש&quot;ג) ע' ה.ובספר השיחת תש&quot;ב ע' 14 (ע&quot;פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) &quot;אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר&quot;ש ושצריכים לכתוב ס&quot;ת ביחוד און מיט דער ס&quot;ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן&quot;.}}&quot;מיט דער הילף פון השי&quot;ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל&quot;נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר&quot;.<br /> <br /> ובאגרת ב' אייר תש&quot;ב,{{הערה|אגרות קודש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כרך ו' ע' רעח.}} &quot;עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א&quot;.<br /> <br /> ובאגרת כ&quot;ד טבת תש&quot;ג{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל כרך ז' ע' צז.}}<br /> כשהיינו מסובים בסעודת יו&quot;ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ&quot;ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה&quot;י ס&quot;ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו&quot;.<br /> הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ&quot;ק מוהרש&quot;ב נ&quot;ע. כפי שנמסר ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,<br /> ככתוב באגרת ב' אייר הנ&quot;ל,{{הערה|גליון 14 (מ&quot;ח תש&quot;ב) ע' יב.}}<br /> <br /> לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה&quot;י בכתיבת הס&quot;ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות&quot;.<br /> <br /> ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו&quot;{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה&quot;ר שמואל לויטין, מוה&quot;ר אלי' סימפסון, ומוה&quot;ר דוד שיפרין - אגרות קודש הנ&quot;ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;{{הערה|הנ&quot;ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט&quot;א) [נ&quot;ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה&quot;ש ע' 118 ואילך (ע&quot;פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב&quot;הקריאה והקדושה&quot; הנ&quot;ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ&quot;ל בשלימותו נדפס באגרות קודש הנ&quot;ל ע' רפ ואילך.}}.<br /> <br /> כתיבת ספר-התורה היתה ע&quot;ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה ב&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריייצ נ&quot;ע שהקלף יה' מעובד בארה&quot;ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה&quot;ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ס&quot;ע מז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ&quot;ח{{הערה|אגרת קודש הנ&quot;ל ע' כח.}}<br /> <br /> &quot;שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה&quot;י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש&quot;, אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל ע' קד.}}<br /> <br /> &quot;אודות הקלף להס&quot;ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה&quot;<br /> <br /> את הקלף אמנם השיגו בארה&quot;ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע&quot;י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד&quot;ז, בו' אייר תש&quot;ב, למוה&quot;ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות קודש הנ&quot;ל רפו.}}<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2&diff=13346 2025-06-22T16:00:18Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>&lt;big&gt;ב&quot;ה {{יחי}}&lt;/big&gt;<br /> <br /> {{ספר |שם=יחי המלך המשיח בכובע|תמונה=Logo.png}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2&diff=13341 2025-06-22T14:16:37Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>&lt;big&gt;ב&quot;ה {{יחי}}&lt;/big&gt;<br /> <br /> {{ספר<br /> |שם=יחי המלך המשיח בכובע<br /> |תמונה=Logo.png<br /> |כינוי= חסיד של הרבי<br /> |תיאור=מוקצן וחדור<br /> |תאריך לידה= כ&quot;ג סיון, תשפ&quot;ה<br /> |מקום לידה=[[חב&quot;דטקסט]], ארץ הקודש<br /> |מקום פעילות=חב&quot;טקסט<br /> }}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2&diff=13340 2025-06-22T14:15:57Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: /* דמות */</p> <hr /> <div>{{בה}} {{חממה}}בברכה, [[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]] - [[שיחת משתמש:נסיעה לרבי|שיחה]] 17:03, 19 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> == דמות ==<br /> <br /> שלום וברכה! {{תודה למשתמש}} רציתי לשאול אותך מדוע העתקת את {{תב|דמות}} מחב&quot;דפדיה? חב&quot;דטקסט היא מאגר טקסטים של חסידות חב&quot;ד ואינה אנציקלופדיה בעלת תוכן '''מקורי''', בשביל זה קיימת [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 האנציקלופדיה החב&quot;דית, אחותה הגדולה של חב&quot;דטקסט]. כאן, בחב&quot;דטקסט, אין צורך ל{{תב|דמות}} משום שאין כאן '''ערכים''' תוכניים, כי אם '''דפי טקסט'''. אשמח להסבר. • [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב&quot;דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • כ&quot;ו בסיוון ה'תשפ&quot;ה &lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(22 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;''<br /> :לדעתי צריך, אבל לא כ&quot;כ אם חושבים שזה מיותר אפשר למחוק..--[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] ([[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]]) 15:19, 22 ביוני 2025 (IDT)<br /> ::א. הזחה מתחילה להתבצע רק בהודעה השניה של דף השיחה (שאתה כתבת) באמצעות נקודותיים '''פעם אחת בלבד''', לאחר מכן מוסיפים עוד זוג וכו'. ב. נשגב מבינתי להבין איזה איפיון ודמות יכולים להיות לספר... יש את {{תב|ספר}} המהווה מחליפה מצוינת ל{{תב|דמות}} כאשר כאמור, אין דמויות בחב&quot;דטקסט. • [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב&quot;דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • כ&quot;ו בסיוון ה'תשפ&quot;ה &lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(22 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;''<br /> :::א. אני לא שם לב אם אני שם פעם אחת או פעמיים.. אני לא סופר. ב. צודק, תמחק.--[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] ([[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]]) 17:15, 22 ביוני 2025 (IDT)</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94_%D7%A2%22%D7%93_%D7%A1%D7%94%22%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=13338 2025-06-22T13:19:56Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו==<br /> <br /> ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש&quot;ג) ע' ה.ובספר השיחת תש&quot;ב ע' 14 (ע&quot;פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) &quot;אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר&quot;ש ושצריכים לכתוב ס&quot;ת ביחוד און מיט דער ס&quot;ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן&quot;.}}&quot;מיט דער הילף פון השי&quot;ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל&quot;נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר&quot;.<br /> <br /> ובאגרת ב' אייר תש&quot;ב,{{הערה|אגרות קודש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כרך ו' ע' רעח.}} &quot;עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב&quot;א&quot;.<br /> <br /> ובאגרת כ&quot;ד טבת תש&quot;ג<br /> כשהיינו מסובים בסעודת יו&quot;ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ&quot;ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה&quot;י ס&quot;ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו&quot;.<br /> הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ&quot;ק מוהרש&quot;ב נ&quot;ע. כפי שנמסר ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,<br /> ככתוב באגרת ב' אייר הנ&quot;ל,<br /> <br /> לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה&quot;י בכתיבת הס&quot;ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות&quot;.<br /> <br /> ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו&quot;<br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%94_%D7%A2%22%D7%93_%D7%A1%D7%94%22%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=13335 2025-06-22T13:04:41Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר המאמרים מלוקט}} ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו== ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה&#039;תש&quot;ג) ע&#039; ה.ובספר השי...&quot;</p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> <br /> ==סקירה קצרה ע&quot;ד סה&quot;ת לקבל פני משיח צדקנו==<br /> <br /> ע&quot;ד כתיבת ס&quot;ת זו הודיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע בהתוועדות ליל שמח&quot;ת (קודם הקפות) התש&quot;ב. וז&quot;ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב &quot;ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו&quot; - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש&quot;ג) ע' ה.ובספר השיחת תש&quot;ב ע' 14 (ע&quot;פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) &quot;אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר&quot;ש ושצריכים לכתוב ס&quot;ת ביחוד און מיט דער ס&quot;ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן&quot;.}}&quot;מיט דער הילף פון השי&quot;ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל&quot;נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה&quot; - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר&quot;.<br /> <br /> ובאגרת ב' אייר תש&quot;ב,{{הערה|אגרות קודש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כרך ו' ע' רעח.}} &quot;עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=13333 2025-06-22T12:21:34Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: /* פרסום האתר */</p> <hr /> <div>{{א|חלוקת קונטרסים}} לענ&quot;ד לפחות את העמוד הראשי לא נעתיק מחב&quot;דפדיה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:05, כ&quot;א בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> :לדעתי דווקא לעמוד הראשי של האתרים יש חשיבות שיובן שמדובר בכמה אתרים של אותו מיזם. גם אם משנים, לדעתי יש להשאיר לפחות את אותו סגנון [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ([[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]]) 17:09, 27 ביוני 2024 (IDT)<br /> ::א. ראיתי את העריכה בעמוד הראשי בחב&quot;דפדיה שביצעת עם הורדת הגופן, ישר כח. ב. בחב&quot;דפדיה הולכים גם לשנות את הסגנון הרי, ובכלל, לדעתי לא צריך להיות קשר ממשי בין המיזמים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:14, כ&quot;א בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> :::איך שאתה חושב. לדעתי כן חשוב שלא יראה 2 אתרים לא קשורים ויהיה קשר לפחות עקיף בסגנון הבניה שלהם ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ&quot;א בסיוון ה'תשפ&quot;ד • 17:33, 27 ביוני 2024 (IDT)<br /> ::::לבנתיים נשאיר כך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:59, כ&quot;א בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == עיצוב עמוד ראשי דחוף!!! ==<br /> <br /> {{מפעילי מערכת}} אם תוכלו לפתוח את האפשרות לעריכה של העמוד הראשי [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 17:05, 25 בנובמבר 2024 (IST)<br /> {{מפעילי מערכת}} מה מתקדם עם האתר?? הוא כבר התפרסם לציבור הרחב? [[משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 21:55, 18 במאי 2025 (IDT)<br /> :{{מפעילי מערכת}} אני מצטרף לבקשתו של {{א|מ. רובין}} לפתוח את העריכה לעמוד הראשי או שתערכו בעצמכם: אין קשר בין סמלילי הפורטלים לפורטלים עצמם, זו העתקה מחב&quot;דפדיה ללא משמעות, וזה לא מוסיף לשם הטוב של חב&quot;דטקסט. • [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב&quot;דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • ט&quot;ז בסיוון ה'תשפ&quot;ה &lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;''<br /> ::{{א|ח. לוין}} ראה בנכתב ב[[שיחת תבנית:עמוד ראשי/ברוכים הבאים]]. [[משתמש:ש. א.|ש. א. - מפעיל מערכת ועורך תורת אד&quot;ש]] 11:16, 15 ביוני 2025 (IDT)<br /> :::{{א|ש. א.}}תפתח אני ישנה לתמונות של הרביים. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:36, 15 ביוני 2025 (IDT)<br /> ::::{{א|מפעילי מערכת}} אשמח אם תפתוח הרשאה לכל המשתמשים לעריכה זה יקדם את האתר יותר מהר {{אנונימי}}<br /> ==פרסום האתר==<br /> {{א|ש. א.}} כידוע שיע קשור אלי בקשר משפחתי, דיברתי איתו, והוא אמר לי להגיד למשתמשים שאחד מהם יקח על עצמו לעשות מודעה על האתר שהוא נפתח וכו'. אתה יכול לדעתי לעשות את זה הכי טוב כמובן עם עיצוב. אתה יכול? [[משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&amp;#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 19:26, 18 ביוני 2025 (IDT)<br /> {{א|ש. א.}}<br /> ::יש משהו שמתקדם?? מתי מפרסמים את האתר??--[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] ([[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]]) 15:21, 22 ביוני 2025 (IDT)</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2&diff=13332 2025-06-22T12:19:35Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: /* דמות */</p> <hr /> <div>{{בה}} {{חממה}}בברכה, [[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]] - [[שיחת משתמש:נסיעה לרבי|שיחה]] 17:03, 19 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> == דמות ==<br /> <br /> שלום וברכה! {{תודה למשתמש}} רציתי לשאול אותך מדוע העתקת את {{תב|דמות}} מחב&quot;דפדיה? חב&quot;דטקסט היא מאגר טקסטים של חסידות חב&quot;ד ואינה אנציקלופדיה בעלת תוכן '''מקורי''', בשביל זה קיימת [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 האנציקלופדיה החב&quot;דית, אחותה הגדולה של חב&quot;דטקסט]. כאן, בחב&quot;דטקסט, אין צורך ל{{תב|דמות}} משום שאין כאן '''ערכים''' תוכניים, כי אם '''דפי טקסט'''. אשמח להסבר. • [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב&quot;דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • כ&quot;ו בסיוון ה'תשפ&quot;ה &lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(22 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;''<br /> ::לדעתי צריך, אבל לא כ&quot;כ אם חושבים שזה מיותר אפשר למחוק..--[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] ([[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]]) 15:19, 22 ביוני 2025 (IDT)</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%D7%95%22%D7%93_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%93&diff=13323 2025-06-19T16:27:59Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: </p> <hr /> <div>{{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> ==ב&quot;ה יו&quot;ד כסלו תשי&quot;ד ברוקלין ניו יורק==<br /> <br /> <br /> אל אנ&quot;ש ואל כל אחינו בני ובנות ישראל באשר הם שם,<br /> ה' עליהם יחיו<br /> <br /> <br /> שלום רב וברכה!<br /> <br /> בקשר עם חג הגאולה{{הערה|'''חג הגאולה:''' ראה בזה החוברת יט כסלו}} יום יט כסלו, גאולת רבנו הזקן, בעל התניא והשלחן ערוך, ממאסרו על הפצת תורת חסידות חב&quot;ד הדרכותי' ומנהגי', אשר גאולתו ויציאתו לחירות הן התחלת היציאה למרחב, ההתרחבות וההתפשטות של שיטת ואורח חיים של חסידות חב&quot;ד בפרט, ושל החסידות בכלל,<br /> <br /> הנני בזה להביע ברכה פנימיית, אשר כל אחד ואחת מאתנו ייגאל ויגאל את עצמו מכל העניינים - שמבפנים ושמבחוץ - האוסרים ומנגדים על חלק הטוב והחסד{{הערה|'''והחסד...לחסיד:''' ראה זח&quot;ב קיו, ב. תקו&quot;ז בהקדמה (ב, סע&quot;ב).}} שבכל אחד מישראל, והי' חלק זה למושל ושולט, והי' האדם לחסיד, כי חסדים יאהב ויעשה, גומל חסד עם נפשו{{הערה|'''עם נפשו:''' ראה רש&quot;י שבת (קכ&quot;ז, ע&quot;ב בתחילתו).}} וגומל חסד עם זולתו - על ידי האהבה המשולשת: אהבת ישראל אהבת התורה אהבת השם אשר - כולי חד.<br /> <br /> •••<br /> <br /> ידועים מאמרי רז&quot;ל - כל נשמתא{{הערה|'''כל נשמתא...הנשמות גזורות:''' ראה זח&quot;ב קיד, ב. שם כט, ב. ד&quot;ה תקעו תרצ&quot;ד (ספר המאמרים ה'תשי&quot;א - לכ&quot;ק אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע - ע' יא). - אוצר הנשמות ששמוגוף הוא למטה משני מקומות הנ&quot;ל, ולכן יש גם בנשמות או&quot;ה (תוד&quot;ה אין ה, א. ועייג&quot;כ ל&quot;ת להאריז&quot;ל ישעיה נט. ע&quot;ח שכ&quot;ו פ&quot;ב. עמק המלך ש&quot;ו פע&quot;ב. ס' קיצורים והערות לתניא ע' פג ואילך).}} ונשמתא הווה קיימא בדיוקנאה קמי' מלכא קדישא ; הנשמות גזורות מתחת כסא הכבוד.<br /> <br /> מאמרי רז&quot;ל אלו מדגישים ביותר את המובן ופשוט - את זכות ובהירות הנשמה, שכולה רוחניות, ואיך שאין לה, מצד עצמה, כל שייכות כלל לעניינים גשמיים וחומריים, ומכל שכן לענייני תאוה וכו', המתעוררים ובאים אך ורק מצד הגוף ונפש הבהמית.<br /> <br /> אף על פי כן, רצה הקדוש ברוך הוא אשר נשמה זו, שהיא חלק אלקה ממעל ממש, תרד למטה ותתלבש בגוף גשמי וחומרי להיות קשורה ומאוחדת בו במשך כמה עשיריות שנים. זאת אומרת, אשר במשך עשיריות שנים תהי' הנשמה במצב שהוא בניגוד גמור לטבעה העצמי.<br /> <br /> וכל זה – כדי למלא שליחות הבורא, לזכך את הגוף ולהאיר עגיני עולם הזה הגשמי השייכים לאדם, באור אין סוף, לעשותם מקדש ומשכן לשכינתו יתברך.<br /> <br /> ואז - הרי כל ענויי ויסורי הנשמה מהיותה בגוף ובעולם גשמיים כאין ואפס נחשבו, כי שכרה ואשרה הנצחיים שהיא זוכה להם על ידי מילוי הם שלא בערך{{הערה|'''שלא בערך:''' ראה חגיגה טו, ב. לקו&quot;ת בתחילתו (א, ד). הקדמת הרמב&quot;ן לאיוב (הובא בסוף אגרת התשובה לרבינו הזקן).}} לגבי יסורי העולם הזה החולפים. שליחותה - הם שלא בערך לגבי יסורי העולם הזה החולפים<br /> <br /> •••<br /> <br /> נקל להבין, גודל צער הנשמה ועומקו כאשר את היסורים והענויים של הנשמה בגוף מקבלים ועוד מגבירים אותם על ידי הרדיפה אחרי הגשמיות והחומריות, והכוונה ותכלית דירידת הנשמה למטה, שאפשר להשיגם רק על ידי חיי יום-יום על פי התורה ומצותי' - הנה אין שמים לב לזה, ואם גם לעתים ולפרקים מתעורר - הרי זה כמצות אנשים מלומדה ולצאת ידי חובתו בלבד.<br /> <br /> מלבד העיקר שבדבר, שמאבדים את ההזדמנות למלא רצון הבורא ואת השכר והאושר הנצחי הבא על ידי זה, הרי הוא היפך השכל הבריא לרדוף ולתפוש בחלק הקשה הרע אשר בחיים, היינו לשעבד את הנשמה ולדכאה בירידתה בגוף, ולדחות בשתי ידים את החלק הטוב שבירידת הנשמה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, היא העלי' הגדולה הבאה על ידי קיום רצון הבורא.<br /> <br /> וזהו שאמרו רז&quot;ל אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, כי דעת לנבון נקל, אפילו בלי התעמקות כלל, אשר מכיון שבעל כרחך אתה חי, מאחר שהנשמה שהיא חלק אלקה ממעל ממש מוכרחת להתלבש בגוף גשמי עפר מן האדמה על משך כמה עשיריות שנים - השכל הפשוט מחייב להשתדל ביגיעה עצומה להשיג את הטוב הצפון בזה, על ידי חיים יום יומיים כהוראות תורת אלקינו, שיהי' - בכל דרכיך{{הערה|'''בכל דרכיך:''' ראה רמב&quot;ם הל' דעות ספ&quot;ג. טוש&quot;ע שו&quot;א סרל&quot;א.}} דעהו.<br /> <br /> •••<br /> <br /> ועוד ענין בדבר : מכיון שהשם יתברך, שהוא עצם הטוב, מכריח את הנשמה לרדת מאיגרא רמא לבירא עמיקתא בשביל לימוד התורה וקיום כמה גדול התלמוד וגדול המעשה המצות, הרי זה ראי' והוכחה גמורה (והמצות).<br /> <br /> ומזה מוכרח גם כן, אשר אי אפשר להגיע אל התכלית אלא על ידי הירידה הגדולה - להיות על פי תורה דוקא פה עלי אדמות. אילו הי' דרך קל ונוח יותר לא הי' השי&quot;ת מכריח את הנשמה לרדת ירידה מתחת כסא הכבוד עד לעולם הזה התחתון, תחתון שבכל העולמות.<br /> <br /> רק כאן בבירא עמיקתא יכולה הנשמה להגיע לרום מעלתה, למעלה אפילו ממעלת המלאכים, וכמרז&quot;ל צדיקים לפנים{{הערה|'''צדיקים לפנים:''' ירשלמי שבת ספ&quot;ו}} ממלאכי השרת.<br /> <br /> •••<br /> <br /> <br /> וכאשר יעמיק האדם במחשבתו בגודל מעלת התורה והמצות, ובעולם הזה דוקא, ואשר התורה והמצות הוא הדרך היחידי להגיע לתכלית המקווה - בוא יבוא לשמחה גדולה בחלקו וגורלו למרות רבוי ההעלמות וההסתרים, מבית ומחוץ, אשר בעולמו זה, ואז רק אז יוכל לקיים באמת ובפנימיות את הציווי : עבדו את ה' בשמחה.<br /> <br /> דרך עבודה שהוא אבן פינה בשיטת הבעש&quot;ט, וכמבואר בארוכה בתורת חסידות חב&quot;ד, וכמו שהורה אדמו&quot;ר הזקן, בעל השמחה, בספר התניא פרק כו' ואילך, פרק לא' ואילך, בשורות מועטות המחזיקות את המרובה.<br /> <br /> <br /> &lt;big&gt;'''בברכת חג הגאולה'''&lt;/big&gt; {{הערה|חתימת יד קודשו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט|א]]</div>

יחי המלך המשיח בכובע https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%D7%95%22%D7%93_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%93&diff=13322 2025-06-19T16:26:56Z

<p>יחי המלך המשיח בכובע: יצירת דף עם התוכן &quot;==ב&quot;ה יו&quot;ד כסלו תשי&quot;ד ברוקלין ניו יורק== אל אנ&quot;ש ואל כל אחינו בני ובנות ישראל באשר הם שם, ה&#039; עליהם יחיו שלום רב וברכה! בקשר עם חג הגאולה{{הערה|&#039;&#039;&#039;חג הגאולה:&#039;&#039;&#039; ראה בזה החוברת יט כסלו}} יום יט כסלו, גאולת רבנו הזקן, בעל התניא והשלחן ערוך, ממאסרו על הפצת תורת חסידות...&quot;</p> <hr /> <div>==ב&quot;ה יו&quot;ד כסלו תשי&quot;ד ברוקלין ניו יורק==<br /> <br /> <br /> אל אנ&quot;ש ואל כל אחינו בני ובנות ישראל באשר הם שם,<br /> ה' עליהם יחיו<br /> <br /> <br /> שלום רב וברכה!<br /> <br /> בקשר עם חג הגאולה{{הערה|'''חג הגאולה:''' ראה בזה החוברת יט כסלו}} יום יט כסלו, גאולת רבנו הזקן, בעל התניא והשלחן ערוך, ממאסרו על הפצת תורת חסידות חב&quot;ד הדרכותי' ומנהגי', אשר גאולתו ויציאתו לחירות הן התחלת היציאה למרחב, ההתרחבות וההתפשטות של שיטת ואורח חיים של חסידות חב&quot;ד בפרט, ושל החסידות בכלל,<br /> <br /> הנני בזה להביע ברכה פנימיית, אשר כל אחד ואחת מאתנו ייגאל ויגאל את עצמו מכל העניינים - שמבפנים ושמבחוץ - האוסרים ומנגדים על חלק הטוב והחסד{{הערה|'''והחסד...לחסיד:''' ראה זח&quot;ב קיו, ב. תקו&quot;ז בהקדמה (ב, סע&quot;ב).}} שבכל אחד מישראל, והי' חלק זה למושל ושולט, והי' האדם לחסיד, כי חסדים יאהב ויעשה, גומל חסד עם נפשו{{הערה|'''עם נפשו:''' ראה רש&quot;י שבת (קכ&quot;ז, ע&quot;ב בתחילתו).}} וגומל חסד עם זולתו - על ידי האהבה המשולשת: אהבת ישראל אהבת התורה אהבת השם אשר - כולי חד.<br /> <br /> •••<br /> <br /> ידועים מאמרי רז&quot;ל - כל נשמתא{{הערה|'''כל נשמתא...הנשמות גזורות:''' ראה זח&quot;ב קיד, ב. שם כט, ב. ד&quot;ה תקעו תרצ&quot;ד (ספר המאמרים ה'תשי&quot;א - לכ&quot;ק אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע - ע' יא). - אוצר הנשמות ששמוגוף הוא למטה משני מקומות הנ&quot;ל, ולכן יש גם בנשמות או&quot;ה (תוד&quot;ה אין ה, א. ועייג&quot;כ ל&quot;ת להאריז&quot;ל ישעיה נט. ע&quot;ח שכ&quot;ו פ&quot;ב. עמק המלך ש&quot;ו פע&quot;ב. ס' קיצורים והערות לתניא ע' פג ואילך).}} ונשמתא הווה קיימא בדיוקנאה קמי' מלכא קדישא ; הנשמות גזורות מתחת כסא הכבוד.<br /> <br /> מאמרי רז&quot;ל אלו מדגישים ביותר את המובן ופשוט - את זכות ובהירות הנשמה, שכולה רוחניות, ואיך שאין לה, מצד עצמה, כל שייכות כלל לעניינים גשמיים וחומריים, ומכל שכן לענייני תאוה וכו', המתעוררים ובאים אך ורק מצד הגוף ונפש הבהמית.<br /> <br /> אף על פי כן, רצה הקדוש ברוך הוא אשר נשמה זו, שהיא חלק אלקה ממעל ממש, תרד למטה ותתלבש בגוף גשמי וחומרי להיות קשורה ומאוחדת בו במשך כמה עשיריות שנים. זאת אומרת, אשר במשך עשיריות שנים תהי' הנשמה במצב שהוא בניגוד גמור לטבעה העצמי.<br /> <br /> וכל זה – כדי למלא שליחות הבורא, לזכך את הגוף ולהאיר עגיני עולם הזה הגשמי השייכים לאדם, באור אין סוף, לעשותם מקדש ומשכן לשכינתו יתברך.<br /> <br /> ואז - הרי כל ענויי ויסורי הנשמה מהיותה בגוף ובעולם גשמיים כאין ואפס נחשבו, כי שכרה ואשרה הנצחיים שהיא זוכה להם על ידי מילוי הם שלא בערך{{הערה|'''שלא בערך:''' ראה חגיגה טו, ב. לקו&quot;ת בתחילתו (א, ד). הקדמת הרמב&quot;ן לאיוב (הובא בסוף אגרת התשובה לרבינו הזקן).}} לגבי יסורי העולם הזה החולפים. שליחותה - הם שלא בערך לגבי יסורי העולם הזה החולפים<br /> <br /> •••<br /> <br /> נקל להבין, גודל צער הנשמה ועומקו כאשר את היסורים והענויים של הנשמה בגוף מקבלים ועוד מגבירים אותם על ידי הרדיפה אחרי הגשמיות והחומריות, והכוונה ותכלית דירידת הנשמה למטה, שאפשר להשיגם רק על ידי חיי יום-יום על פי התורה ומצותי' - הנה אין שמים לב לזה, ואם גם לעתים ולפרקים מתעורר - הרי זה כמצות אנשים מלומדה ולצאת ידי חובתו בלבד.<br /> <br /> מלבד העיקר שבדבר, שמאבדים את ההזדמנות למלא רצון הבורא ואת השכר והאושר הנצחי הבא על ידי זה, הרי הוא היפך השכל הבריא לרדוף ולתפוש בחלק הקשה הרע אשר בחיים, היינו לשעבד את הנשמה ולדכאה בירידתה בגוף, ולדחות בשתי ידים את החלק הטוב שבירידת הנשמה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, היא העלי' הגדולה הבאה על ידי קיום רצון הבורא.<br /> <br /> וזהו שאמרו רז&quot;ל אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, כי דעת לנבון נקל, אפילו בלי התעמקות כלל, אשר מכיון שבעל כרחך אתה חי, מאחר שהנשמה שהיא חלק אלקה ממעל ממש מוכרחת להתלבש בגוף גשמי עפר מן האדמה על משך כמה עשיריות שנים - השכל הפשוט מחייב להשתדל ביגיעה עצומה להשיג את הטוב הצפון בזה, על ידי חיים יום יומיים כהוראות תורת אלקינו, שיהי' - בכל דרכיך{{הערה|'''בכל דרכיך:''' ראה רמב&quot;ם הל' דעות ספ&quot;ג. טוש&quot;ע שו&quot;א סרל&quot;א.}} דעהו.<br /> <br /> •••<br /> <br /> ועוד ענין בדבר : מכיון שהשם יתברך, שהוא עצם הטוב, מכריח את הנשמה לרדת מאיגרא רמא לבירא עמיקתא בשביל לימוד התורה וקיום כמה גדול התלמוד וגדול המעשה המצות, הרי זה ראי' והוכחה גמורה (והמצות).<br /> <br /> ומזה מוכרח גם כן, אשר אי אפשר להגיע אל התכלית אלא על ידי הירידה הגדולה - להיות על פי תורה דוקא פה עלי אדמות. אילו הי' דרך קל ונוח יותר לא הי' השי&quot;ת מכריח את הנשמה לרדת ירידה מתחת כסא הכבוד עד לעולם הזה התחתון, תחתון שבכל העולמות.<br /> <br /> רק כאן בבירא עמיקתא יכולה הנשמה להגיע לרום מעלתה, למעלה אפילו ממעלת המלאכים, וכמרז&quot;ל צדיקים לפנים{{הערה|'''צדיקים לפנים:''' ירשלמי שבת ספ&quot;ו}} ממלאכי השרת.<br /> <br /> •••<br /> <br /> <br /> וכאשר יעמיק האדם במחשבתו בגודל מעלת התורה והמצות, ובעולם הזה דוקא, ואשר התורה והמצות הוא הדרך היחידי להגיע לתכלית המקווה - בוא יבוא לשמחה גדולה בחלקו וגורלו למרות רבוי ההעלמות וההסתרים, מבית ומחוץ, אשר בעולמו זה, ואז רק אז יוכל לקיים באמת ובפנימיות את הציווי : עבדו את ה' בשמחה.<br /> <br /> דרך עבודה שהוא אבן פינה בשיטת הבעש&quot;ט, וכמבואר בארוכה בתורת חסידות חב&quot;ד, וכמו שהורה אדמו&quot;ר הזקן, בעל השמחה, בספר התניא פרק כו' ואילך, פרק לא' ואילך, בשורות מועטות המחזיקות את המרובה.<br /> <br /> <br /> &lt;big&gt;'''בברכת חג הגאולה'''&lt;/big&gt; {{הערה|חתימת יד קודשו}}</div>

יחי המלך המשיח בכובע