https://text.chabadpedia.com/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA 2026-05-10T02:58:08Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=32 2024-06-20T17:01:36Z

<p>להתראות: יצירת דף עם התוכן &quot;מוזמנים ל[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA דף המשתמש שלי בחב&quot;דפדיה], ובמיוחד לשורה הראשונה שם... ~~~~&quot;</p> <hr /> <div>מוזמנים ל[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA דף המשתמש שלי בחב&quot;דפדיה], ובמיוחד לשורה הראשונה שם... [[משתמש:להתראות|להתראות]] ([[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]) 20:01, 20 ביוני 2024 (IDT)</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99_-_%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%99%D7%A1_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=31 2024-06-20T17:00:04Z

<p>להתראות: יצירת דף עם התוכן &quot;דבר ראשון אני רואה שלא כל התבניות שאני מכיר מחב&quot;דפדיה פעילות, לדוגמא כתב קטן וכו&#039;. דבר שני, לפני שאני מכניס טקסט אני רוצה לדעת שאני עובד נכון... שלא תהיה סתם עבודה כפולה. לא מצאתי אף דף באתר אז ניסיתי להעתיק את הרעיון מויקיטקסט בספר בראשית. אם אני מבין נכון כ...&quot;</p> <hr /> <div>דבר ראשון אני רואה שלא כל התבניות שאני מכיר מחב&quot;דפדיה פעילות, לדוגמא כתב קטן וכו'.<br /> <br /> דבר שני, לפני שאני מכניס טקסט אני רוצה לדעת שאני עובד נכון... שלא תהיה סתם עבודה כפולה. לא מצאתי אף דף באתר אז ניסיתי להעתיק את הרעיון מויקיטקסט בספר בראשית. אם אני מבין נכון כעת כל חודש שאני לוחץ עליו אמור להיפתח לי דף משנה עם השם של אותו חודש והכותרת של הספר הראשי?<br /> <br /> דבר שלישי, בנוגע לשם הספר. האם לדעתכם למרות שזה השם המלא, הוא לא קצת מלאה? ואולי יש רעיון מה לקצר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] ([[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]) 20:00, 20 ביוני 2024 (IDT)</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99_-_%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%99%D7%A1_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=30 2024-06-20T16:57:57Z

<p>להתראות: האם ככה עושים את זה נכון?</p> <hr /> <div>{{ניווט ספרי הרבי}} <br /> <br /> '''From Day to Day''' הוא יומן תורני לתלמידים, הכולל מידע אנצקילופדי לגילאים הצעירים. חוברת זו הינה הקובץ הראשון שנערך על ידי הרבי עצמו, וזכה לחביבות גדולה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהתבטא כי חובה להפיץ אותו במוסדות החינוך היהודיים.<br /> <br /> ==תצוגה לפי חודשים==<br /> {{כתב קטן|בכל אחד מהחודשים מוצגים הן הפתגמים של שנת תש&quot;ג והן הפתגמים של שנת תד&quot;ש}}<br /> [[#תשרי|תשרי]] {{!}} [[#חשון|חשון]] {{!}} [[#כסלו|כסלו]] {{!}} [[#טבת|טבת]] {{!}} [[#שבט|שבט]] {{!}} [[#אדר ראשון|אדר ראשון]] {{!}} [[#אדר|אדר (ואדר שני)]] {{!}} [[#ניסן|ניסן]] {{!}} [[#אייר|אייר]] {{!}} [[#סיון|סיון]] {{!}} [[#תמוז|תמוז]] {{!}} [[#מנחם אב|מנחם אב]] {{!}} [[#אלול|אלול]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ספרי ילדים]]<br /> [[קטגוריה:ספרים לפי מעגל השנה]]</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98&diff=1465 2024-05-13T06:55:19Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>{{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}<br /> {{תניא}}<br /> '''פרק ט - יחוד הספירות באלוקות'''<br /> <br /> ==מבוא לפרק==<br /> [[תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ח'|בפרק הקודם]] הוסבר שאחדותו של הקב&quot;ה פשוטה{{הערה|אך האדם אינו יכול להבין זאת באמת, כי הוא מצייר את העניינים למעלה כפי שהם בו - ובו המידות מורכבות '''ואינן''' באחדות פשוטה.}}, ולא מובן: הספירות הן אלוקות ממש, והן עשר (דהיינו - ריבוי)!, ואיך יתכן ריבוי באלוקות? - ויתבאר בפרק זה.<br /> <br /> ==גוף הפרק==<br /> {{פרק תניא|פרק=ט|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ט'}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> הקב&quot;ה נעלה שלא בערך '''מכל''' תפיסה והשגה{{הערה|דהיינו, אפילו מחכמה דאצילות שהיא 'ראשית' הנבראים.}}. ניתן להבין '''כיצד נאצלו''' הספירות{{הערה|ומוסבר באריכות בתורת הקבלה והחסידות. לדוגמא, בשער היחוד פרק כ&quot;ה.}}, אבל לא '''איך הן מיוחדות''' איתו.<br /> <br /> אך לעבודת השם '''אין צורך להבין''' אפילו כיצד{{הערה|שזהו עניין ל&quot;משכילים&quot; בלבד, ומבואר הייטב, וראה הערה קודמת.}} נאצלו הספירות. כל יהודי '''יכול וצריך להאמין''' באמונה שלימה שהספירות הן 'חד' עם מהותו ועצמותו.<br /> <br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> *[[אחדות פשוטה]]<br /> *[[יחוד הספירות]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ח'|פרק ח']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק י'|פרק י']]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%92&diff=1888 2024-02-03T21:13:25Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>'''כג בגזירת''' עירין פתגמא ומאמר קדישין חכמי המשנה ע&quot;ה ששנו במשנתם עשרה שיושבין ועוסקין בתורה [[שכינה]] שרויה ביניהם כי זה כל האדם ואף גם זאת היתה כל ירידתו בעולם הזה לצורך עליה זו אשר אין עליה למעלה הימנה כי שכינת עוזו אשר בגבהי מרומים והשמים ושמי השמים לא יכלכלו אימתה. תשכון ותתגדל בתוך בני ישראל כמ&quot;ש כי אני ה' שוכן בתוך בנ&quot;י על ידי עסק התורה והמצות בעשרה דוקא כמ&quot;ש רז&quot;ל אתיא תוך תוך כו' ועל זה נאמר בקרבך קדוש ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה ומשום הכי נמי אצטריך להו לרז&quot;ל למילף מקרא מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה כו' ואף גם זאת לא מצאו לו סמך מן המקרא אלא לקביעת שכר בלבד ליחיד לפי ערכו לפי [נ&quot;א ולפי] ערך המרובים אבל לענין השראת קדושת הקב&quot;ה אין לו ערך אליהם כלל וההפרש שבין השראה לקביעות שכר מובן למביני מדע. כי קביעת שכר הוא שמאיר ה' לנפש תדרשנו באור תורתו שהוא מעטה לבושו ממש ולכן נקראת התורה אור שנאמר עוטה אור כשלמה והנפש היא בעלת גבול ותכלית בכל כחותיה לכן גם אור ה' המאיר בה הוא גבולי מצומצם ומתלבש בתוכה וע&quot;כ יתפעל לב מבקשי ה' בשעת התפלה וכיוצא בה כי בו ישמח לבם ויגיל אף גילת ורנן ותתענג נפשם בנועם ה' [נ&quot;א על ה'] ואורו בהגלותו ממעטה לבושו שהיא התורה ויצא כברק חצו וזו היא קביעת שכר התורה הקבועה תמיד בנפש עמלה בה. אבל ההשראה היא הארה עצומה מאור ה' המאיר בה בלי גבול ותכלית ואינו יכול להתלבש בנפש גבולית כ&quot;א מקיף עליה מלמעלה מראשה ועד רגלה כמו שאמרו חז&quot;ל אכל בי עשרה שכינתא שריא כלומר עליהם מלמעלה כמ&quot;ש ויהי נועם ה' עלינו ו[[מעשה]] ידינו כוננה עלינו כלומר כי נועם ה' אשר הופיע ב[[מעשה]] ידינו בעסק התורה והמצות דאורייתא וקוב&quot;ה כולא חד יתכונן וישרה עלינו מלמעלה להיותו בלי גבול ותכלית ואינו מתלבש בנפשנו ושכלנו וע&quot;כ אין אנו משיגים בשכלנו הנעימות והעריבות מנועם ה' וזיו ה[[שכינה]] בלי גבול ותכלית אשר מתכונן ושורה עלינו ב[[מעשה]] ידינו בתורה ומצות ברבים דוקא. ועל זה ארז&quot;ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא כי אי אפשר לעולם להשיגו כי אם בהתפשטות הנפש מהגוף ואף גם זאת על דרך החסד כמ&quot;ש ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו וכמו שארז&quot;ל שהקב&quot;ה נותן כח בצדיקים כו'. משא&quot;כ במלאכים כמו ששמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי וע&quot;כ רע בעיני ה[[מעשה]] אשר נעשה תחת השמש בכלל ובפרט בין אחיי ורעיי הנגשים אל ה' הגשה זו תפלה ואחר התפלה או לפניה נעשה מושב לצים ר&quot;ל כמו שארז&quot;ל שנים שיושבין ואין ביניהם ד&quot;ת כו' ואם נעשה מושב לצים בעשרה דשכינתא שריא עלייהו אין לך עלבונא וקלנא דשכינתא גדול מזה רחמנא ליצלן ואם אמרו רז&quot;ל על העובר עבירה בסתר שדוחק רגלי ה[[שכינה]] ח&quot;ו העובר עבירה ברבים דוחק כל שיעור קומה של יוצר בראשית כביכול כמ&quot;ש רז&quot;ל אין אני והוא וכו' אלא שמלך אסור ברהטים כו'. אבל ווי למאן דדחקין לשכינתא כד יוקים לה קודשא ברוך הוא ויימא לה התנערי מעפר קומי וגו' ועל תלת מילין מתעכבי ישראל בגלותא על דדחקין לשכינתא ועל דעבדין קלנא בשכינתא וכו' כמ&quot;ש ב[[ספר הזוהר|זוהר הקדוש]]. על כן אהוביי אחיי ורעיי אל נא תרעו הרעה הגדולה הזאת ותנו כבוד לה' א-להיכם בטרם יחשך דהיינו בין [[תפילת מנחה|מנחה]] ל[[תפילת ערבית|מעריב]] כל ימות החול ללמוד בעשרה [[פנימיות התורה]] שהיא [[אגדות חז&quot;ל|אגדה]] שבספר [[עין יעקב]] שרוב סודות התורה גנוזין בה ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר ב[[כתבי האריז&quot;ל]] והנגלות שבה הן דרכי ה' שילך בהם האדם וישית עצות בנפשו במילי דשמיא ובמילי דעלמא וכידוע לכל חכמי לב וגם ללמוד מעט ב[[שולחן ערוך]] אורח חיים הלכות הצריכות לכל אדם ועל זה אמרו [[רז&quot;ל]] כל השונה הלכות בכל יום כו' שהן הלכות ברורות ופסוקות הלכה ל[[מעשה]] כמבואר בפרש&quot;י ז&quot;ל שם ובשבת קדש בעלות המנחה יעסקו בהל' שבת כי הלכתא רבתא לשבתא ובקל יכול האדם ליכשל בה ח&quot;ו אפילו באיסור כרת וסקילה מחסרון ידיעה ושגגת תלמוד עולה זדון ח&quot;ו ואצ&quot;ל באיסורי דברי סופרים שרבו כמו רבו למעלה ובפרט באיסורי מוקצה דשכיחי טובא וחמורים ד&quot;ס יותר מד&quot;ת כמ&quot;ש רז&quot;ל שכל העובר על דברי חכמים אפילו באיסור קל של דבריהם כמו האוכל קודם תפילת ערבית וכה&quot;ג חייב מיתה כעובר על חמורות שבתורה וכל יחיד אל יפרוש עצמו מן הציבור אפילו ללמוד ענין אחר כ&quot;א בדבר שהציבור עסוקין בו ואצ&quot;ל שלא יצא החוצה אם לא יהיו עשרה מבלעדו ועליו אני קורא הפסוק ועוזבי ה' יכלו כו' כמשארז&quot;ל על כל דבר שבקדושה. כי אין קדושה כקדושת התורה דאורייתא וקוב&quot;ה כולא חד. וכל הפורש מן הציבור בו' ושומע לי ישכון בטח ובימיו ובימינו תושע יהודה וירושלים תשכון לבטח אמן כן יהי רצון:<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%90&diff=1884 2023-06-26T15:14:14Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>'''כא אד&quot;ש''' כמשפט לאוהבי שמו אל המתנדבים בעם לעשות צדקת ה' עם ארצו הקדושה לתת מדי שנה בשנה חוק הקצוב מעות אה&quot;ק תוב&quot;ב אליהם תטוף מלתי ותזל כטל אמרתי לזרז ל[[זריזות|זריזים]] ולחזק ידים רפות במתן דמים מעות [[ארץ ישראל]] מדי שבת בשבתו ולפחות מדי חדש בחדשו מערכו הקצוב לערך שנה וכל כסף הקדשים אשר עלה על לב איש להתנדב בלי [[נדר]] לפרנסת אחינו יושבי אה&quot;ק מדי שנה בשנה. כי הנה מלבד הידוע לכל גודל מעלת ה[[זריזות]] בכל המצות הנאמר ונשנה בדברי רז&quot;ל לעולם יקדים אדם לדבר מצוה כו' וזריזותי' דאברהם אבינו ע&quot;ה היא העומדת לעד לנו ולבנינו עד עולם כי העקדה עצמה אינה נחשבה כ&quot;כ לנסיון גדול לערך מעלת א&quot;א ע&quot;ה בשגם כי ה' דיבר בו קח נא את בנך כו' והרי כמה וכמה קדושים שמסרו נפשם על קדושת ה' גם כי לא דיבר ה' בם רק שא&quot;א ע&quot;ה עשה זאת בזריזות נפלאה להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו ולעשות נחת רוח ליוצרו וממנו למדו רז&quot;ל לקיום כל המצות בכלל ובפרט [[מעשה]] הצדקה העולה על כולנה המגינה ומצלה בפירותיה בעולם הזה מכל מיני פורעניות המתרגשות כדכתיב וצדקה תציל ממות וכ&quot;ש משאר מיני יסורים הקלים ממות כ&quot;ש שטוב לנו גם בעולם הזה להקדימה כל מה דאפשר שהרי אדם נידון בכל יום:<br /> <br /> '''אך''' גם זאת מצאנו ראינו בעבודת הצדקה מעלה פרטיות גדולה ונפלאה אין ערוך אליה להיות [[מעשה]] הצדקה נעשית בפעמים רבות וכל המרבה ה&quot;ז משובח ולא בפעם א' ובבת אחת גם כי הסך הכולל אחד הוא כמו שכתב ה[[רמב&quot;ם]] ז&quot;ל בפירוש המשנה ששנו חכמים ז&quot;ל והכל לפי רוב המעשה:<br /> <br /> '''והנה''' מלבד כי ה[[רמב&quot;ם]] ז&quot;ל ביאר היטב טעמו ונימוקו כדי לזכך הנפש על ידי רבוי ה[[מעשה]] הנה מקרא מלא דיבר הכתוב פעולת צדקה לחיים דהיינו שפעולתה וסגולתה להמשיך חיים עליונים מחיי החיים [[אין סוף ברוך הוא]] לארץ החיים היא שכינת עוזינו שעליה נאמר ואתה מחיה את כולם והיא סוכת דוד הנופלת עד עפר וכמארז&quot;ל גלו לאדום [[שכינה]] עמהם כו' כי באתערותא דלתתא להחיות רוח שפלים דלית ליה מגרמיה כלום אתערותא דלעילא ובפרט בהתנדב עם להחיות יושבי ארץ החיים ממש ודי למבין. וכל משכיל על דבר גדול ונפלא כזה ימצא טוב טעם ודעת כמה גדולים דברי חכמים ז&quot;ל שאמרו הכל לפי רוב ה[[מעשה]] דהיינו [[מעשה]] הצדקה הנעשה בפעמים רבות להמשיך חיים עליונים ליחד יחוד עליון פעמים רבות. והיינו נמי כעין מ&quot;ש ה[[רמב&quot;ם]] לזכך הנפש כנודע מ[[זוהר הקדוש]] ד[[שכינה]] נקראת נפש כי היא חיינו ונפשנו וכתיב כי שחה לעפר נפשנו. ולכן ארז&quot;ל גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה להקימה מעפר מעט מעט עד כי יבא שילה:<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%94_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&diff=2355 2023-05-20T19:25:52Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>ה[[חסיד]] ר' [[מרדכי מהורודוק|מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו לליאזנא היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודת ה'|עבודה]].&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ד אדר ב'|כ&quot;ד אדר ב']]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ו אדר ב'|כ&quot;ו אדר ב']]}}[[קטגוריה:היום יום|ה]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%98&diff=1371 2023-03-15T17:38:13Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>{{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל&quot;ה-מ')<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}}<br /> {{תניא}}<br /> '''פרק ל&quot;ט - מהות הכוונה - גילוי אלוקות'''<br /> <br /> ==מבוא לפרק==<br /> ב[[תניא - פרק ל&quot;ח|פרק הקודם]] התבארה '''מציאות''' הכוונה (שהיא כנפש לגבי הגוף{{הערה|וכן שיש בכוונה (ברגש האהבה והיראה) שתי דרגות: שכלית וטבעית.}}), ובפרק זה מבאר [[אדמו&quot;ר הזקן]] את '''מהות''' הכוונה &quot;לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו&quot;.<br /> <br /> ==גוף הפרק==<br /> {{פרק תניא|פרק=לט|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ט}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> שכר המצווה אינו דומה לשכר רגיל{{הערה|אין קשר בין מהות העבודה לכסף שמקבלים עליה - על כל סוגי העבודות מקבלים אותו סוג מטבעות.}}, אלא &quot;שכר מצווה מצווה&quot; השכר דומה לעבודה עצמה. מכאן, שעל פי השכר נוכל להכיר את מהות העבודה.<br /> <br /> בתחילת הפרק מבאר [[אדמו&quot;ר הזקן]] את השכר על קיום מצוות מתוך רגש - גילוי אלוקות. ועל פי זה הוא מבאר בהמשך, שגם מהותן של אהבת ה' ויראתו היא גילוי אלוקות. אלא שבזה שתי דרגות{{הערה|אצל הבינונים, וזאת בנוסף לדרגת הצדיקים שמוזכרת גם היא בקיצור.}} (בהתאם לשתי הדרגות שהתבארו ב[[תניא - פרק ל&quot;ח|פרק הקודם]]):<br /> :* דרגתן של אהבה ויראה שכליות היא אלוקות{{הערה|הכוונה לפנימיות האלוקות, לספירות עצמן.}} בדרגת עולם הבריאה.<br /> :* דרגתן של אהבה ויראה טבעיות היא אלוקות{{הערה|ראה הערה קודמת.}} בדרגת עולם היצירה.<br /> <br /> ובסוף הפרק מבאר [[אדמו&quot;ר הזקן]] את המשמעות של קיום מצווה ללא כוונה, וגם בזה שתי דרגות:<br /> :*א) כשמקיים סתם מתוך הרגל (לא לשמה ולא שלא לשמה) - נשארת המצווה ב&quot;חיצוניות העולמות&quot;{{הערה|כלומר, אף כי גם אז עולות התורה והמצווה, אבל רק לחיצוניות העולמות: אלוקות לא מתגלה בהן, והן נשארות &quot;נפרדות&quot; מאלוקות.}} (עד שיחזור וילמד דבר זה &quot;לשמה&quot;).<br /> :*ב) כשמקיים לשם &quot;פניה&quot; (לדוגמה, שיחשבוהו לתלמיד חכם) - יורדת לקליפות (עד שיעשה תשובה).<br /> <br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> *[[גלגולי נשמות]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל&quot;ח|פרק ל&quot;ח]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק מ'|פרק מ']]}}<br /> [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%96_%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=2241 2023-02-20T14:22:10Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אבי]] [[אדמו&quot;ר]] כותב באחד מ[[מאמר]]יו: &quot;[[חסיד]]ים הקודמים עשו הסכם ב[[נפש]]ם שכל דבר ה[[מותר]], אך שיש לו איזה [[רצון]] וחמדת ה[[לב]] לזה לא יעשנו, ועל ידי זה שבירת ה[[תאוה]]&quot;.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ו שבט|כ&quot;ו שבט]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ח שבט|כ&quot;ח שבט]]}}[[קטגוריה:היום יום|ג]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%97_%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=2223 2023-02-20T12:51:25Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>ה[[צמח צדק]] ספר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|אבי]] אדוני זקני מורי ורבי, אשר הדרוש &quot;ומראיהם ומעשיהם&quot; - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]] [[פרשת יתרו]] - הוא דרוש הראשון שאמר הרב ה[[מגיד ממעזריטש]] בשעת קבלו את ה[[נשיאות]] - [[חג השבועות]] [[תקכ&quot;א]], - כפי אשר שמעו [[רבינו הזקן]] מפי הרב [[מנחם מענדל מהאראדאק]] - בעל [[פרי הארץ]] - שהיה באותו מעמד, רק שרבינו ביאר הדרוש על פי סגנונו.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י&quot;ז שבט|י&quot;ז שבט]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י&quot;ט שבט|י&quot;ט שבט]]}}[[קטגוריה:היום יום|ג]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95&diff=1916 2022-12-26T18:02:04Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>'''דוד''' זמירות קרית להו כו'. הנה בזהר שבחא דאורייתא ורננה כו' ולהבין מהו השבח להקב&quot;ה כשזה אסור או מותר הנה הוא ע&quot;ד מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך. כי הנה נודע שכל העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק מצוה א' דרך משל אם הקרבן כשר נעשה יחוד עליון ועולים כל העולמות לקבל חיותם ושפעם. ואם שינה שקיבל הדם בשמאלו דרך משל או שלא בכלי שרת כשר או שהיתה חציצה אזי נתבטלה עליות העולמות וחיותם ושפעם מחיי החיים [[אין סוף ברוך הוא]] וכן בתפילין כשרות מתגלים מוחין עליונים דזו&quot;נ שהם מקור החיים לכל העולמות ובדקדוק אחד נפסלין ומסתלקין המוחין וכה&quot;ג בדקדוקי מצות ל&quot;ת והלכך המתבונן מה גדלו מעשי ה' שבריבוי העולמות וכל צבאם ואיך כולם בטלים במציאות לגבי דקדוק א' מדקדוקי תורה שהוא עומק מחשבה עליונה וחכמתו יתברך אשר בדקדוק קל עולים כל העולמות ומקבלים חיותם ושפעם או להיפך ח&quot;ו ומזה נתבונן גדולת עומק מחשבתו יתברך שהוא בבחינת בלי גבול ותכלית ומעלתה לאין קץ ותכלית על מעלות חיות כל העולמות שכל חיותם שופע מדקדוק אחד ממנה שהוא נמשך ממקורו הוא עומק מחשבתו יתברך כמו שער האדם הנמשך ממוחו על דרך משל וכנודע מהתיקונים והאד&quot;ר. וזאת היתה שמחת דהע&quot;ה שהיה מזמר ומרנן לשמח לבו בעסק התורה בעת צרתו אך מה שהיה משתבח בתהלת התורה במעלתה זו ואמר זמירות היו לי כו' נענש על זה וא&quot;ל הקב&quot;ה זמירות קרית להו משום שבאמת מעלתה זו שכל העולמות בטלים לגבי דקדוק אחד ממנה היא מבחינת אחוריים של עומק המחשבה כמ&quot;ש במקום אחר בשם האריז&quot;ל על מארז&quot;ל נובלות חכמה שלמעלה תורה. אבל פנימית שבעומק שהוא פנימית התורה היא מיוחדת לגמרי באור [[אין סוף ברוך הוא]] המלובש בה בתכלית היחוד ולגבי [[אין סוף ברוך הוא]] כל העולמות כלא ממש ואין ואפס ממש כי אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו' והלכך גם לפנימיות התורה אין לשבחה כלל בתהלת חיות כל העולמות מאחר דלא ממש חשיבי ובבחינת פנימיותה אינה שמחת לבב אנוש ושעשועיו אלא כביכול שמחת לב ו[[שעשועי המלך בעצמותו|שעשוע המלך הקב&quot;ה]] שמשתעשע בה כי אלקים הבין דרכה וידע מקומה ומעלתה בידיעת עצמו כביכול אבל נעלמה מעיני כל חי כמ&quot;ש ופני לא יראו דהיינו בחינת פנימיותה כמש&quot;ש בשם האריז&quot;ל. {{מונחון|וזש&quot;ה|וזהו שאמר הכתוב}} ואהי' אצלו שעשועים אצלו דוקא. משחקת לפניו לפניו דוקא דהיינו בבחינת פנימיותה ועל זה אמר ואהיה אצלו אמון אל תקרי אמון אלא אומן כו' ועל בחינת אחוריים אמר משחקת בתבל ארצו ושעשועי את בני אדם כי התורה ניתנה בבחינת פנים ואחור כדכתיב במגילה עפה דזכרי' והיא כתובה פנים ואחור ולפי שתפס דוד בבחינת אחוריים לכך נענש בשכחה הבאה מן בחינת אחוריים ונעלם ממנו לפי שעה מ&quot;ש עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו לחבר וליחד את הכתפיים שהן בחינת אחוריים אל עבודת הקדש היא ח&quot;ע בבחינת פנים שמשם נמשכו הלוחות שבארון כמ&quot;ש כתובים משני עבריהם כו' וכמ&quot;ש ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] ד[[מסכת שקלים|שקלים]] שלא היתה בהן בחינת פנים ואחור ע&quot;ש:<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ה]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%95_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=2123 2022-12-20T07:39:49Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>''ב' ד[[חנוכה]]. מברכים [[ראש חודש]] [[טבת]]. אמירת כל ה[[תהלים]] בהשכמה. יום [[התוועדות]]. [[ותן טל ומטר|טל ומטר]]. [[נר חנוכה]] אחר [[הבדלה]] וקודם אמירת [[ויתן לך]]. ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] נר חנוכה קודם הבדלה''.<br /> <br /> ביום [[שבת מברכים|שבת קדש שמברכים החדש]], השכם בבקר יתקבצו [[אנ&quot;ש]] לבית הכנסת להגיד כל ה[[תהלים]]. אחר האמירה ילמדו כשעה [[מאמר]] של [[חסידות]] שיהיה מובן לכל, ואחר כך [[תפילה]]. מועד [[התוועדות]] כפי ה[[זמן]] שיגבילו מתאים לתנאי המקום, מקום דירתם להצלחה ב[[גשמיות]] וב[[רוחנית]].<br /> <br /> אחר אמירת כל התהלים בשבת מברכים יאמרו [[קדיש יתום]]. ואם יש חיוב - [[יארצייט]] (=יום השנה) או [[אבל]] - אומרים קדיש אחר כל ספר וספר.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ה כסלו|כ&quot;ה כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ז כסלו|כ&quot;ז כסלו]]}}[[קטגוריה:היום יום|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%27_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=2065 2022-12-01T17:25:21Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>[[אדמו&quot;ר האמצעי]] יצא לחירות - [[תקפ&quot;ז]] - ממאסרו בעיר [[וויטעפסק]]. בחול המועד סוכות נודע אשר הלשינו את אדמו&quot;ר האמצעי. ביום א' [[פרשת נח]] כ&quot;ח [[תשרי]] נסע בלוית פקידים מ[[ליובאוויטש]], בצהריים בא ל[[דוברומיסל|דאבראמיסל]], אמר שם [[דא&quot;ח]] &quot;מים רבים גו'&quot;, יום ב' נסע משם על [[ליאזנא]], אמר שם דא&quot;ח &quot;רשפיה רשפי גו'&quot;, יום ג' משם ל[[ויטבסק|וויטעפסק]], וישב שם תפוס עד יום א' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[י' בכסלו|י' כסלו]].<br /> &lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|ט' כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י&quot;א כסלו|י&quot;א כסלו]]}}[[קטגוריה:היום יום|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%90&diff=1617 2022-11-26T19:49:48Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>'''פרק כא והנה''' מדת הקב&quot;ה שלא כמדת בשר ודם שהאדם כשמדבר [[דבור]] הרי הבל הדבור שבפיו הוא מורגש ונראה דבר בפני עצמו מובדל משרשו שהן עשר בחינות הנפש עצמה אבל הקב&quot;ה אין דבורו מובדל ממנו יתברך ח&quot;ו כי אין דבר חוץ ממנו ו[[לית אתר פנוי מיניה]] ולכן אין דבורו יתברך כדבורינו ח&quot;ו [כמו שאין מחשבתו כמחשבתינו כדכתיב &quot;כי לא מחשבותי מחשבותיכם&quot; וכתיב &quot;כן גבהו דרכי מדרכיכם&quot; וגו'] ולא נקרא דבורו יתברך בשם [[דבור]] רק על דרך משל כמו שדבור התחתון שבאדם הוא מגלה לשומעים מה שהיה צפון ונעלם במחשבתו כך למעלה ב[[אין סוף ברוך הוא]] יציאת האור והחיות ממנו יתברך מההעלם אל הגילוי לברוא [[עולמות]] ולהחיותם נקרא בשם [[דבור]] והן הן [[עשרה מאמרות]] שבהן נברא העולם וכן שאר כל התורה נביאים וכתובים שהשיגו ה[[נביא|נביאים]] במראה נבואתם. והרי דבורו ומחשבתו כביכול מיוחדות עמו בתכלית היחוד דרך משל כמו דבורו ומחשבתו של אדם בעודן בכח חכמתו ושכלו או בתשוקה וחמדה שבלבו קודם שעלתה מהלב למוח להרהר בה בבחינת אותיות שאז היו [[אותיות המחשבה]] והדבור הזה הנמשכות מחמדה ותשוקה זו בכח בלב ומיוחדות שם בתכלית היחוד בשרשן שהן [[החכמה]] ושכל שבמוח וחמדה ותשוקה שבלב. וככה ממש דרך משל מיוחדות דבורו ומחשבתו של הקב&quot;ה בתכלית היחוד במהותו ועצמותו יתברך גם אחר שיצא דבורו יתברך אל הפועל בבריאות העולמות כמו שהיה מיוחד עמו קודם בריאת העולמות ואין שום שינוי כלל לפניו יתברך אלא אל הברואים המקבלים חיותם מבחינת דבורו יתברך בבחינת יציאתו כבר אל הפועל בבריאת העולמות שמתלבש בהם להחיותם על ידי השתלשלות מעלה לעלול וירידת המדרגות בצמצומים רבים ושונים עד שיוכלו הברואים לקבל חיותם והתהוותם ממנו ולא יתבטלו במציאות וכל הצמצומים הם בחינת הסתר פנים להסתיר ולהעלים האור והחיות הנמשך מדבורו יתברך שלא יתגלה בבחינת גילוי רב שלא יוכלו התחתונים לקבל ולכן גם כן נדמה להם אור וחיות הדבור של מקום ברוך הוא המלובש בהם כאלו הוא דבר מובדל מ[[מהותו ועצמותו]] יתברך רק שנמשך ממנו יתברך כמו דבור של אדם מנפשו. אך לגבי הקב&quot;ה אין שום [[צמצום]] והסתר והעלם מסתיר ומעלים לפניו וכחשכה כאורה כדכתיב &quot;גם חשך לא יחשיך ממך&quot; וגו' משום שאין הצמצומים והלבושים דבר נפרד ממנו יתברך ח&quot;ו אלא [[צב|כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה]] כמו שכתוב כי ה' הוא הא־להים וכמו שמבואר במקום אחר ולכן [[כולא קמיה כלא חשיב|קמיה כולא כלא חשיב]] ממש:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%91&diff=1848 2022-11-26T17:36:49Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>אחר ביאתו מ[[פטרבורג]]:<br /> <br /> '''ב קטנתי מכל החסדים ומכל כו'.''' פירוש שבכל [[חסד]] וחסד ש[[הקדוש ברוך הוא]] עושה לאדם צריך להיות שפל רוח במאד. כי חסד דרועא ימינא. וימינו תחבקני. שהיא בחינת קרבת [[אלהים]] ממש ביתר שאת מלפנים. וכל הקרוב אל ה' ביתר שאת והגבה למעלה מעלה. צריך להיות יותר שפל רוח למטה מטה כמו שכתוב מרחוק ה' נראה לי. וכנודע ד[[כולא קמיה כלא חשיב|כולא קמיה דווקא כלא חשיב]]. ואם כן כל שהוא קמיה יותר הוא יותר כלא ואין ואפס וזו בחינת ימין שב[[קדושה]] וחסד ל[[אברהם]] שאמר אנכי עפר ואפר. וזו היא גם כן מדתו של [[יעקב]]. ובזאת התנצל על יראתו מפני עשו ולא די לו בהבטחתו והנה אנכי עמך כו'. מפני היות קטן [[יעקב]] במאד מאד בעיניו מחמת ריבוי החסדים כי במקלי כו'. ואינו ראוי וכדאי כלל להנצל כו'. וכמאמר רז&quot;ל שמא יגרום החטא שנדמה בעיניו שחטא. מה שאין כן בזה לעומת זה, הוא [[ישמעאל]] [[חסד]] ד[[קליפה]]. כל שהחסד גדול הוא הולך וגדל בגובה וגסות הרוח ורוחב לבו. ולזאת באתי מן המודיעים מודעה רבה לכללות [[אנ&quot;ש]] על ריבוי החסדים אשר הגדיל ה' לעשות עמנו, לאחוז במדותיו של יעקב שאר עמו ושארית ישראל, שמשים עצמו כשיריים ומותרות ממש שאין בו שום צורך. לבלתי רום לבבם מאחיהם כו', ולא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם ח&quot;ו. הס מלהזכיר באזהרה נוראה, רק להשפיל [[רוח]]ם ו[[לב]]ם במדת [[אמת]] ל[[יעקב]] מפני כל אדם בנמיכות רוח ומענה רך משיב חימה. ורוח נכאה כו'. וכולי האי ואולי יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו':<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%96_%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=2763 2022-11-24T06:30:43Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>מ'דארף היטען דעם זמן, מ'דארף מקבל זיין עולה של תורה. יעדער זמן, יעדער טאג וואס גייט אוועק, איז דאס ניט נאר א טאג נאר א ענין אין לעבען, די טעג גייען כמאמר (ירושלמי ברכות פ&quot;א ה&quot;א) יום נכנס ויום יוצא שבת נכנס כו' חדש כו' שנה כו'. דער טאטע האט געזאגט בשם רבינו הזקן: אזומערדיגער טאג און אווינטערדיגע נאכט איז א יאהר.<br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': צריך [[שמירת הזמן|לשמור על]] ה[[זמן]], צריך לקבל [[קבלת עול|עולה]] של [[תורה]]. כל זמן, כל [[יום]] שחולף, זהו לא רק [[יום]], אלא עניין ב[[חיים]], הימים 'הולכים' כמאמר ([[ירושלמי]] [[מסכת ברכות]] פרק א' הלכה ה') &quot;יום נכנס ויוצא [[שבת]] נכנס כו' [[חודש|חדש]] כו' שנה כו'&quot;. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אבא]] אמר בשם [[רבינו הזקן]]: [[יום]] ב[[קיץ]] ו[[לילה]] ב[[חורף]] - זהו [[שנה]].&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ט&quot;ז מר-חשוון|ט&quot;ז מר-חשוון]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י&quot;ח מר-חשוון|י&quot;ח מר-חשוון]]}}[[קטגוריה:היום יום|מ]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=1657 2022-11-21T13:32:20Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>'''פרק ד כי''' הנה כתיב כי שמש ומגן ה' [[אלהים]], פירוש מגן הוא נרתק לשמש להגן שיוכלו הבריות לסבלו כמארז&quot;ל לעתיד לבא הקב&quot;ה מוציא חמה מנרתקה רשעים נידונין בה כו', וכמו שהנרתק מגין בעד השמש כך שם אלהים מגין לשם [[הוי&quot;ה]] ברוך הוא דשם הוי&quot;ה פירושו שמהוה את הכל מאין ליש, והיו&quot;ד משמשת על הפעולה שהיא בלשון הוה ותמיד כדפ[[רש&quot;י]] על פסוק ככה יעשה איוב כל הימים, והיינו החיות הנשפע בכל רגע ממש בכל הברואים ממוצא פי ה' ורוחו ומהוה אותם מאין ליש בכל רגע כי לא די להם במה שנבראו בששת ימי בראשית להיות קיימים בזה כמו שכתבתי לעיל. והנה בסידור שבחיו של הקב&quot;ה כתיב [[הגדול]] [[הגבור]] כו' ופירוש [[הגדול]], היא מדת [[חסד]] והתפשטות החיות בכל ה[[עולמות]] ו[[נברא|ברואים]] לאין קץ ותכלית, להיות ברואים מאין ליש וקיימים בחסד חנם ונקראת גדולה כי באה מגדולתו של הקב&quot;ה בכבודו ובעצמו כי גדול ה' ולגדולתו אין חקר ולכן משפיע גם כן חיות והתהוות מאין ליש לעולמות וברואים אין קץ ש[[טבע הטוב להטיב]]. והנה כמו שמדה זו היא שבחו של הקב&quot;ה לבדו, שאין ביכולת שום נברא לברוא יש מאין ולהחיותו, וגם מדה זו היא למעלה מהשכלת כל הברואים והשגתם שאין כח בשכל שום נברא להשכיל ולהשיג מדה זו ויכלתה לברוא יש מאין ולהחיותו, כי הבריאה יש מאין הוא דבר שלמעלה משכל הנבראים כי היא ממדת גדולתו של [[הקב&quot;ה]], והקב&quot;ה ומדותיו אחדות פשוט כדאיתא בזה&quot;ק דאיהו וגרמוהי חד, וכשם שאין ביכולת שום שכל נברא להשיג בוראו, כך אינו יכול להשיג מדותיו, וכמו שאין ביכולת שום שכל נברא להשיג מדת גדולתו שהיא היכולת לברוא יש מאין ולהחיותו כדכתיב עולם חסד יבנה, כך ממש אין ביכלתו להשיג מדת גבורתו של הקב&quot;ה שהיא מדת ה[[צמצום]] ומניעת התפשטות החיות מגדולתו מלירד ולהתגלות על הנבראים להחיותם ולקיימם בגילוי כי אם בהסתר פנים, שהחיות מסתתר בגוף הנברא וכאילו גוף הנברא הוא דבר בפני עצמו ואינו התפשטות החיות והרוחניות כהתפשטות הזיו והאור מהשמש אלא הוא דבר בפני עצמו. ואף שבאמת אינו דבר בפני עצמו אלא כמו התפשטות האור מהשמש, מכל מקום הן הן גבורותיו של הקדוש ברוך הוא אשר כל יכול לצמצם החיות והרוחניות הנשפע מרוח פיו, ולהסתירו שלא יבטל גוף הנברא במציאות וזה אין בשכל שום נברא להשיג מהות הצמצום וההסתר ושיהיה אף על פי כן גוף הנברא נברא מאין ליש, כמו שאין יכולת בשכל שום נברא להשיג מהות הבריאה מאין ליש. [והנה בחינת הצמצום והסתר החיות נקרא בשם כלים והחיות עצמו נקרא בשם [[אור]], שכמו שהכלי מכסה על מה שבתוכו כך בחינת הצמצום מכסה ומסתיר האור והחיות השופע, והכלים הן הן האותיות ששרשן ה' אותיות מנצפ&quot;ך שהן ה' גבורות המחלקות ומפרידות ההבל וה[[קול]] בה' מוצאות הפה להתהוות כ&quot;ב אותיות ושרש הה' גבורות הוא בוצינא דקרדוניתא שהיא גבורה עילאה דעתיק יומין, ושרש החסדים הוא גם כן חסד דעתיק יומין כידוע לי&quot;ח:<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ב]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%92_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=2127 2022-11-20T18:52:34Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>משיחות [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|אבי אדוני זקני]] מורי ורבי - [[אלול]] [[תרל&quot;ה]]: ג' ימים קודם ה[[שבת]] הוא הכנה לשבת. אויף שבת זאגט ער אין זהר &quot;דמיני' מתברכין כולהו יומין&quot;. כולהו יומין - איז כל ששת ימי השבוע, וואס אויף דעם האט דער אויבערשטער געגעבען א ברכה כללית ו&quot;ברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה&quot;, איז די ברכת השבת מלפניו ומלאחריו, די הכנה צו שבת איז מיום ד', און דער אנזאג איז דער קליינער &quot;לכו נרננה&quot;, וואס איז ג' פסוקים.<br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': על [[שבת]] הוא אומר בזהר שממנו מתברכין כל הימים. כל הימים - כל ששת ימי השבוע, שעל זה נתן [[הקב&quot;ה]] ברכה כללית &quot;וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה&quot;, זהו ברכת השבת מלפניו מאחריו, ההכנה לשבת הוא מ[[יום רביעי]], והאמירה היא &quot;[[לכו נרננה]]&quot; הקטנה, שהוא ג' פסוקים.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ב כסלו|כ&quot;ב כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ד כסלו|כ&quot;ד כסלו]]}}[[קטגוריה:היום יום|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%93_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=2117 2022-11-20T18:52:16Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>''ערב [[חנוכה]]. ב[[מנחה]] אין אומרים [[תחנון]]''<br /> <br /> ([[תבנית:היום יום/כ&quot;ג כסלו|המשך]]). ביאור ג' פסוקים - &quot;לכו נרננה&quot; - על פי מדה ממוצעת מדת כל אדם: מיטוואך אז מען הויבט אן טראכטן וואו וועט מען נעהמען אויף [[שבת]], הן בפשטות און הן מיט וואס וועט מען שבת'ן - יעדער [[יהודי|איד]] איז דאך שבת נאר אנאנאדערר ווערט [[מרה שחורה]]'דיג, איז די עצה, &quot;לכו נרננה&quot;, [[בטחון]]. ווען עס קומט [[יום חמישי|דאנערשטאג]], עס ווערט נעהנטער צו שבת, און עס איז נאך אלץ ניטא, איז יעמאלט נרננה'ט זיך ניט, מען פארשטעהט אז מ'דארף עפעס טאן. איז אז מ'זיצט דאנערשטאג'דיגע נאכט און מ'לערענט [[חסידות]], יעמאלט איז [[יום שישי|פרייטאג]] דערהערט מען &quot;כי [[אל]] גדול גו' ומלך גדול גו'&quot;, און מיט דעם שבת'ט א איד.<br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': [[יום רביעי]] מתחילים לחשוב מהיכן יקחו ל[[שבת]], הן בפשטות והן במה נעשה שבת (ב[[רוחני]]ות) - כל [[יהודי]] הוא הרי בשבת אחרת לגמרי - נהיה [[מרה שחורה]]. והעצה, &quot;[[לכו נרננה]]&quot;, [[בטחון]]. כשמגיע [[יום חמישי]], מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה &quot;נרננה&quot;, מבינים שצריך לעשות משהו. אזי כשיושבים ב[[ליל שישי]] ולומדים [[חסידות]], אז &quot;קולטים&quot; ביום שישי ש&quot;[[א-ל]] גדול גו' ומלך גדול גו'&quot;, ובזה עושה יהודי שבת.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ג כסלו|כ&quot;ג כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ה כסלו|כ&quot;ה כסלו]]}}[[קטגוריה:היום יום|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%97%27_%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=2749 2022-10-27T10:32:19Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>'[[מצווה|מצוה]]' לשון צוותא וחיבור, והעושה מצוה מתחבר עם ה[[עצמות]] ברוך הוא, שהוא ה[[מצווה]] את הציווי הוא. וזהו &quot;[[שכר מצוה מצוה]]&quot;, דזה מה שנתחבר עם עצמות [[אין סוף]] מצווה הציווי, זהו שכרו. <br /> <br /> ויובן במשל גשמי: איש פשוט ביותר יש לו [[ביטול]] פנימי אל ה[[חכמה]] ומעלת [[חכם]], ב[[ביטול]] דהעדר תפיסת מקום לגמרי וכן גם בהרגש ההחכם הרי איש הפשוט אינו נכנס אצלו בגדר אנושי כלל - ואין זה דמבטלו ודוחה אותו, חס ושלום, דזהו מידה רעה - ונחשב בעיניו שאין לו קשר של יחס עמו כלל. והיה כאשר החכם יצווה לאיש הפשוט לעשות איזה דבר בשבילו, הנה בציווי זה נולד מציאותו של האיש הפשוט, הן לעצמו - שמרגיש מציאותו אשר ההוא יכול לקיים מצות החכם ולו ציווה החכם לעשות דבר, והן בעיני החכם נחשב ל[[מציאות]] אשר אליו ידבר ויצווה, ולבד זאת הרי ציווי זה מאחד החכם הרם ונעלה עם ההאיש הפשוט ביותר, והנמשל המובן.<br /> <br /> ומובן גם כן אשר ביחס להנ&quot;ל, אין הבדל כלל במה יהיה הציווי, אם דבר גדול ונעלה או קטן ופשוט.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ז' חשון|ז' חשון]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ט' חשון|ט' חשון]]}}[[קטגוריה:היום יום|מ]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%98&diff=1932 2022-08-07T20:10:48Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>'''כט אשת''' חיל עטרת בעלה כו'. איתא בגמרא פ&quot;ד ד[[מסכת מגילה|מגילה]] ודאשתמש בתגא חלף כו' זה המשתמש במי ששונה [[הלכה|הלכות]] כתרה של תורה כו' תנא דבי [[אליהו]] כל השונה הלכות מובטח לו כו'. וצריך להבין למה נקראו ההלכות בשם תגא וכתרה של תורה וגם למה השונה הלכות דוקא מובטח לו כו' ולא שאר דברי תורה. וכן להבין מאמר רז&quot;ל בפרק י&quot;א ד[[מסכת מנחות|מנחות]] אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית כו' יצא ידי חובתו ולמה אינו יוצא ידי חובה בשאר דברי תורה:<br /> <br /> '''אך''' מודעת זאת מה שאמר [[האריז&quot;ל]] שכל אדם מישראל צריך לבא ב[[גלגול]]ים רבים עד שיקיים כל [[מצוות|תרי&quot;ג מצות התורה]] ב[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]] להשלים לבושי [[נפש]]ו ולתקנם שלא יהא לבושא דחסרא כו' לבד מצות התלויות ב[[מלך]] שהוא מוציא כל ישראל כי הוא כללות כולם כו', והטעם הוא כדי להלביש כל תרי&quot;ג בחינות וכוחות שבנפשו אחת מהנה לא נעדרה כו'. וביאור ענין הכרח וצורך לבושים אלו, מבואר ב[[זהר]] ומובן לכל משכיל כי להיות שנפש רוח ונשמה שבאדם הן בחינת [[נברא]]ים ואי אפשר לשום נברא להשיג שום השגה בבורא ויוצר הכל [[אין סוף ברוך הוא]], וגם אחרי אשר האיר ה' מאורו יתברך והאציל בבחינת השתלשלות מדרגות רבות מדרגה אחר מדרגה בבחינת צמצומים עצומים ולבושים רבים ועצומים הידועים ליודעי חן ונקראים באד&quot;ר בשם שערות וכדכתיב בדניאל ושער רישיה כעמר נקא כו', אף על פי כן לא יכלה הנפש או הרוח ונשמה למסבל האור כי [[טוב]] ומתוק האור וכו', כמו שכתוב לחזות בנועם ה' לשון נעימות ועריבות ומתיקות ותענוג עצום לאין קץ, כמו שכתוב אז תתענג על ה' והשביע ב[[צחצחות]] כו' לשון צחה צמא כמו שכתוב בזהר, ואין בכחה לקבל הנעימות ועריבות ה[[צחצחות]] שלא תצא מנרתקה ותתבטל ממציאותה כנר באבוקה, אם לא שמבחינת [[אור]] זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה מועטת בדרך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה בצמצומים רבים, עד שיברא ממנה לבוש אחד נברא מעין מהות אור זה להלביש הנפש רוח ונשמה, ודרך לבוש זה שהוא מעין אור זה תוכל ליהנות מזיו אור זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכמשל הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה וכו' וכמ&quot;ש ויבא משה בתוך הענן ויעל כו' שנתלבש בענן ועלה וראה דרך ה[[ענן]] וכו' כמ&quot;ש בזח&quot;ב דף ר&quot;י ורכ&quot;ט. והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה' ו[[צחצחות]] להתענג על ה' ו[[ד' מאות עלמין דכסופין]] דמתענגי בהון [[צדיק|צדיקייא]] כו' כמ&quot;ש ארבע מאות שקל כסף כו', הנה יש בו מעלות ומדרגות רבות מאד גבוה מעל גבוה, אך הארה מועטת היורדת מדרגה אחר מדרגה לברוא לבוש זה היא מבחינת מדרגה האחרונה שבאור זה ונקראת בשם מדרגה החיצונה ו[[אחוריים]] דרך משל כמו שכתוב בזהר דף ר&quot;ח ע&quot;ב (עיין בס' מק&quot;מ) ור&quot;י ע&quot;ב ומה דאשתאר כו', והנה כמו שב[[נשמה|נשמת האדם]] יש בה כח התענוג שמתענגת ממה שיש לה ענג ממנו כמו מהשכלת שכל חדש וכהאי גוונא ובחינת חיצוניות ואחוריים של כח ובחינת ה[[תענוג]] שבה היא בחינת כח ה[[רצון]] שבה שהוא רוצה מה שהוא רוצה, דהיינו דבר שאינו צער שהצער היפך תענוג. וככה על דרך משל באור אין סןף ברוך הוא גם כן כביכול ה[[רצון העליון]] ברוך הוא היא בחינת חיצוניות ואחוריים לבחינת ענג העליון ונועם ה' ו[[צחצחות]] ועלמין דכסופין הנ&quot;ל, הגם שהם מיוחדים בתכלית היחוד שהוא יתברך ורצונו אחד ולא כרצון האדם ח&quot;ו לא מיניה ולא מקצתיה ואין דמיון ביניהם כלל, אף על פי כן דברה תורה כלשון בני אדם לשכך האזן מה שיכולה [[שמיעה|לשמוע]] במשל ומליצה מ[[נשמה|נשמת האדם]] הכלולה מכח התענוג והרצון ו[[החכמה]] ו[[הבינה]] וכו', וכנראה בחוש שכשאדם משכיל איזה שכל חדש נפלא אזי באותה רגע עכ&quot;פ נולד לו תענוג נפלא בשכלו מכלל שהתענוג הוא למעלה מעלה מבחינת השכל ו[[החכמה]] רק שמלובש בבחינת שכל וחכמה, וכשהאדם מרגיש השכל וחכמה דהיינו שמשיגה ומבינה היטב אזי מרגיש גם כן בחינת התענוג המלובש בחכמה ולכן נקראת בחינת [[בינה]] בשם [[עולם הבא]] בזוהר הקדוש שהיא בחינת התגלות [[החכמה]] עם התענוג המלובש בה שמשיגים הצדיקים בגן עדן ומשכילים בפנימיות התורה דאורייתא מחכמה נפקא ואורייתא וקב&quot;ה כולא חד:<br /> <br /> '''והנה''' [[רצון העליון]] ברוך הוא מכונה ונקרא בפי חכמי האמת בשם כתר עליון ובו תר&quot;ך עמודי אור וכו'. פירוש דרך משל כמו שיש עמודים בבית חומה גדול נצבים בארץ וראשם מחובר בתקרה. ככה ממש על דרך משל [[כתר]] עליון ברוך הוא הוא למעלה מבחינת מדרגת ה[[חכמה]] והוא מלשון כותרת שהוא מכתיר ומקיף על המוחין שבראש שהם בחינת חב&quot;ד ורצון זה נתלבש ב[[תרי&quot;ג מצוות]] התורה ו[[ז' מצות דרבנן]] שרובם ככולם הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור הא קיימא לן דעקימת שפתיו הוי [[מעשה]] וגם התלויות במחשבה או בלב הרי המצוה ניתנה לאדם הגשמי שב[[עולם הזה]] דוקא שהוא בעל בחירה להטות לבבו לטוב וכו'. מה שאין כן הנשמה בלא גוף אין צריך לצותה על זה. ונמצא שהמצות הן על דרך משל כמו העמודים נצבים מרום המעלות הוא [[רצון העליון]] ברוך הוא עד ה[[ארץ]] הלזו החומרית והן על דרך משל כמו העמודים חלולין שמקיפין ומלבישין [[נשמה|נשמת האדם]] או רוחו או נפשו כשמקיים המצות ודרך עמודים אלו עולין ה[[נר&quot;ן]] שלו עד רום המעלות לצרור בצרור החיים את ה'. פירוש להיות צרורות ומלובשות באור הכתר הוא [[רצון העליון]] ברוך הוא, ועל ידי לבוש זה יוכלו לחזות בנועם ה' ו[[צחצחות]] שלמעלה ממעלת הכתר והן פנימיותו על דרך משל, (והגם שנתבאר במקום אחר שהמצות הן פנימיות [[רצון העליון]] ברוך הוא הנה מודעת זאת ליודעי חן ריבוי בחינות ומדרגות שיש בכל בחינה ומדרגה ממדרגות ה[[קדושה]] כמה בחינת פנים לפנים וכמה בחינת אחוריים לאחוריים לאין קץ וכו'). והנה ז' מצות דרבנן אינן נחשבות מצות בפני עצמן שהרי כבר נאמר לא תוסף אלא הן יוצאות ונמשכות ממצות התורה וכלולות בהן במספר תרי&quot;ג להלביש תרי&quot;ג בחינות וכוחות שב[[נפש אלוקית|נר&quot;ן]] האדם. וזהו שאיתא בזוהר הקדוש פרשת פקודי (דף רכ&quot;ט ע&quot;ב) דאינון עובדין טבין דעביד בר נש משכי מנהורא דזיווא עילאה לבושא כו' וחמי כו' בנועם ה' וכו'. והגם דהתם מיירי בגן עדן התחתון שהלבושים שם הם ממצות מעשיות ממש, אבל בגן עדן העליון הלבושים הם מרעותא וכוונה דלבא באורייתא וצלותא, כמ&quot;ש בזהר שם (דר&quot;י) הרי הכוונה היא כוונת עסקו בתורה לשמה מ[[אהבת ה']] ומצות ת&quot;ת היא גם כן מכלל מצות מעשיות דעקימת שפתיו הוי [[מעשה]] והרהור לאו כ[[דבור]] דמי ואינו יוצא ידי חובתו ב[[הרהור]] לבדו וכן ב[[תפלה]] ומה גם כי מעלת הכוונה על הדבור ו[[מעשה]] אינה מצד עצמה כו' אלא מצד הארת [[רצון העליון]] כו' כמ&quot;ש ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח|לקוטי אמרים ח&quot;א פל&quot;ח]] באריכות עיין שם. והנה מודעת זאת כי הנה [[רצון העליון]] ברוך הוא המלובש בתרי&quot;ג מצות שבתורה שבכתב הוא מופלא ומכוסה טמיר ונעלם ואינו מתגלה אלא בתורה שבעל פה כמו מצות תפילין על דרך משל שנאמר בתורה שבכתב וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך והוא מאמר סתום ונעלם שלא פירש הכתוב איך ומה לקשור ומהו טוטפות והיכן הוא בין עיניך ועל ידך עד שפירשה תורה שבעל פה שצריך לקשור בית אחד על היד וד' בתים על הראש ובתוכם ד' פרשיות והבתים יהיו מעור מעובד ומרובעים דוקא ומקושרים ברצועות של עור שחורות דוקא וכל שאר פרטי הלכות עשיית ה[[תפילין]] שנאמרו בעל פה ועל ידך היא הזרוע דוקא ולא כף היד ובין עיניך זה קדקוד ולא המצח. וכן כל מצות שבתורה בין מצוות עשה בין מצות לא תעשה אינן גלויות וידועות ומפורשות אלא על ידי תורה שבעל פה כמצות לא תעשה שנאמר בשבת לא תעשה מלאכה ולא פירש מה היא מלאכה ובתורה שבעל פה נתפרש שהן ל&quot;ט מלאכות הידועות ולא טלטול אבנים וקורות כבידות וכיוצא בהן הן כל המצות בין מצוות עשה בין מצוות ל&quot;ת הן סתומות ולא מפורשות וגלויות וידועות אלא על ידי תורה שבעל פה ומשום הכי כתיב על תורה שבעל פה אל תטוש תורת אמך כמו שאיתא בזהר משום שעל דרך משל כמו שכל אברי הולד כלולים בטיפת האב בהעלם גדול והאם מוציאתו לידי גילוי בלידתה ולד שלם ברמ&quot;ח אברים ושס&quot;ה גידים ככה ממש כל רמ&quot;ח מצוות עשה ושס&quot;ה מצוות לא תעשה באים מההעלם אל הגילוי בתורה שבעל פה ורישיה דקרא שמע בני מוסר אביך קאי אתורה שבכתב דנפקא מחכמה עילאה הנקרא בשם אב. וזהו שכתוב אשת חיל עטרת בעלה כי ה[[תורה שבעל פה]] הנקרא אשת חיל המולידה ומעמדת חיילות הרבה כמו שכתוב ועלמות אין מספר אל תקרי עלמות אלא עולמות אלו הלכות דלית לון חושבנא כמ&quot;ש בתיקונים וכולן הן בחינה גילוי [[רצון העליון]] ברוך הוא הנעלם בתורה שבכתב ו[[רצון העליון]] ברוך הוא הוא למעלה מעלה ממעלת חכמה עילאה וכמו כתר ועטרה שעל המוחין שבראש לכן נקראו ההלכות בשם תגא וכתרה של תורה והשונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא על ידי התלבשות נר&quot;נ שלו ב[[רצון העליון]] ברוך הוא כנ&quot;ל:<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%96&diff=1896 2022-06-17T13:40:50Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>{{כתב קטן|מה שכתב ליושבי ארץ הקודש תבנה ותקומם במהרה בימינו אמן לנחמם ב[[כפליים לתושיה]] על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מורנו ורבנו הרב ר' [[מנחם מענדל מויטבסק|מנחם מענדל]] נשמתו עדן.}}<br /> <br /> '''כז אהוביי''' אחיי ורעיי אשר כנפשי כו' ה' עליהם יחיו חיים עד העולם וצאצאיהם אתם זרע אמת ברוכי ה' המה מעתה ועד עולם. אחד&quot;ש כמשפט לאוהבי שמו באתי לדבר על לב נדכאים הנאנחים והנאנקים ולנחמם בכפליים לתושיה אשר שמעה אזני ותבן לה על מארז&quot;ל דשבק חיים לכל חי כי [[צדיק באמונתו יחיה]] וב[[יראת ה']] לחיים וברשפי [[אש]] שלהבת אהבתו מחיים לכל בהן חיי רוחו [נ&quot;א ונשמתו] כל ימי חלדו ויהי בהעלות ה' רוחו ונשמתו אליו יאסוף ויעלה בעילוי אחר עילוי עד רום המעלות שבק חיי רוחו פעולתו אשר עבד בה לפנים בישראל פעולת [[צדיק]] לחיים לכל חי היא [[נפש]] כל חי הקשורה בנפשו בחבלי עבותות [[אהבה רבה]] ו[[אהבת עולם]] בל תמוט לנצח אשר מי האיש החפץ חיים לדבקה בה' חיים בעבודתו תדבק נפשו והיתה צרורה בצרור החיים את ה' בחיי רוח אפינו אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים אשר שבק לנו בכל אחד ואחד כפי בחינת [[התקשרות|התקשרותו]] ב[[אמת]] ואהבתו אהבת אמת הטהורה מקרב איש ולב עמוק כי כמים הפנים וכו' ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח ורוחו עומדת בקרבינו ממש כי בראותו ילדיו [[מעשה]] ידיו בקרבו יקדישו שמו יתברך אשר יתגדל ויתקדש כאשר נלך בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס&quot;ו. וזהו שאיתא ב[[זוהר הקדוש]] דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין [[יתיר מבחיוהי]] דהיינו שגם בזה ה[[עולם המעשה]] היום לעשותם אשתכח יתיר כי ה[[מעשה]] (גדול) [גדל] והולך גידולי גידולין מן אור זרוע לצדיק בשדה אשר ברכו ה' המאיר לארץ וחוצות וגם אנחנו אלה פה היום כולנו חיים בדרכיו דרך הקדש יקרא לה. זאת בעבודת ה' במילי דשמיא. ובמילי דעלמא בפירוש אתמר ב[[זוהר הקדוש]] דצדיקייא מגינין על עלמא ובמיתתהון יתיר מבחייהון ואלמלא צלותא דצדיקייא בההוא עלמא לא אתקיים עלמא רגעא חדא וכל הקרוב קרוב אל משכן ה' בחייו קודם לברכה:<br /> <br /> {{כתב קטן|ביאור על הנ&quot;ל:}}<br /> <br /> '''איתא''' ב[[זוהר הקדוש]] דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי כו' וצריך להבין תינח ב[[עולמות עליונים]] אשתכח יתיר בעלותו שמה אבל ב[[עולם הזה|עוה&quot;ז]] איך אשתכח יתיר. וי&quot;ל ע&quot;ד מה שקבלתי על מאמר חז&quot;ל דשבק חיים לכל חי כנודע שחיי הצדיק אינם חיים בשרים כ&quot;א חיים [[רוחניות|רוחניים]] שהם [[אמונה]] ו[[יראה]] ו[[אהבה]] כי ב[[אמונה]] כתיב ו[[צדיק באמונתו יחיה]] וביראה כתיב ויראת ה' לחיים ובאהבה כתיב רודף [[צדקה]] ו[[חסד]] ימצא חיים וחסד הוא אהבה ושלשה מדות אלו הם בכל עולם ועולם עד רום המעלות הכל לפי ערך בחינת מעלות העולמות זע&quot;ז בדרך [[עילה ועלול]] כנודע. והנה בהיות הצדיק חי על פני האדמה היו שלשה מדות אלו בתוך [[כלי]] ו[[לבוש]] שלהם בבחינת מקום גשמי שהיא בחינת נפש הקשורה בגופו וכל תלמידיו אינם מקבלים רק הארת [[מדות]] אלו וזיון המאיר חוץ לכלי זה על ידי דבוריו ומחשבותיו הקדושים. ולכן ארז&quot;ל שאין אדם עומד על דעת רבו וכו' אבל לאחר פטירתו לפי שמתפרדים בחינת הנפש שנשארה בקבר מבחינת הרוח שב[[גן עדן|גן עדן]] שהן שלש מדות הללו לפיכך יכול כל הקרוב אליו לקבל חלק מבחינת רוחו שבגן עדן הואיל ואינה בתוך כלי ולא בבחינת מקום גשמי כנודע מארז&quot;ל על יעקב אבינו ע&quot;ה שנכנס עמו גן עדן וכ&quot;כ בספר עשרה מאמרות שאויר גן עדן מתפשט סביב כל אדם ונרשמים באויר זה כל מחשבותיו ודבוריו הטובים בתורה ועבודת ה' (וכן להיפך ח&quot;ו נרשמים באויר המתפשט מ[[גיהנם]] סביב כל אדם) הלכך נקל מאד לתלמידיו לקבל חלקם מבחינת רוח רבם העצמיית שהם אמונתו ויראתו ואהבתו אשר עבד בהם את ה' ולא זיוום בלבד המאיר חוץ לכלי לפי שבחינת רוחו העצמית מתעלה בעילוי אחר עילוי להכלל בבחינת נשמתו שבגן עדן העליון שבעולמות העליונים ונודע שכל דבר שבקדושה אינו נעקר לגמרי מכל וכל ממקומו ומדרגתו הראשונה גם לאחר שנתעלה למעלה למעלה ובחינת זו הראשונה שנשארה למטה בגן עדן התחתון במקומו ומדרגתו הראשונה היא המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי בחינת התקשרותו וקרבתו אליו בחייו ובמותו ב[[אהבה רבה]] כי המשכת כל רוחניות אינה אלא על ידי אהבה רבה כמו שכתב ב[[זוהר הקדוש]] דרוח דרעותא דלבא אמשיך רוח מלעילא רק אם יכון לקראת א-להיו בהכנה רבה ויגיעה עצומה לקבל שלש מדות הללו כדרך שהורהו רבו וכמארז&quot;ל יגעת ומצאת תאמין. והנה יש עוד בחינת הארה לתלמידיו רק שאינה מתלבשת בתוך מוחם ממש כראשונה רק מאירה עליהם מלמעלה והיא מעליית רוחו ונשמתו למקור חוצבו דהיינו לחקל תפוחין קדישין ועל ידי זה נעשה שם יחוד על ידי העלאת מ&quot;נ מכל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו ונזרעו בחקל תפוחין קדישין אורות עליונים מאד לעומת תחתונים אשר הם תורתו ועבודתו והארת אורות עליונים אלו מאירה על כל תלמידיו שנעשו עובדי ה' על ידי תורתו ועבודתו והארה זו שעליהם מלמעלה מכנסת בלבם הרהורי תשובה ומעשים טובים וכל המעשים טובים הנולדים מהארה זו שמאירה מאורות הזרועים בשדה הנ&quot;ל נקרא גידולי גידולין והארה זו היא בהעלם והסתר גדול כמו שמש המאיר לכוכבים מתחת לארץ כדאיתא בתיקונים על [[משה רבינו]] ע&quot;ה שאחר פטירתו מתפשטת הארתו בכל דרא ודרא לששים רבוא נשמות כמו שמש המאיר מתחת לארץ לששים רבוא כוכבים:<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%91&diff=1423 2022-06-16T15:09:45Z

<p>להתראות: /* מושגים יסודיים בפרק */ עד שיכתב יגיעת נפש ויגיעת בשר...</p> <hr /> <div>{{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ&quot;א-נ')<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}<br /> {{תניא}}<br /> '''פרק מ&quot;ב - לקבוע היראה בנפשו'''<br /> <br /> ==מבוא==<br /> לאחר שב[[תניא - פרק מ&quot;א|פרק הקודם]] התבארו חשיבותה ועניינה של היראה התתאה, מדגיש בפרק זה [[אדמו&quot;ר הזקן]] '''שנדרשת יגיעה''' כדי להשיגה.<br /> <br /> ==גוף הפרק==<br /> {{פרק תניא|פרק=מב|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ&quot;ב}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> יראה זו (כעומד לפני המלך) היא טבעית בנפשות ישראל, אך כדי לגלותה יש להקדיש מדי יום ביומו זמן מסויים להתבונות זו - ולא זמן בלבד אלא יש להתאמץ להתעמק בזה ביגיעה רבה ועצומה.<br /> <br /> בסוף הפרק מובאת התבוננות העוזרת לאדם להמחיש ולעורר היראה הנ&quot;ל: כשם שמציאות המלך ברורה לו הגם שאינו רואה את גופו (שהרי הוא לבוש) - כך הגם שאינו רואה את ה' (מאחר שרואה את לבושיו - העולם), צריכה מציאות ה' להתאמת אצלו בתכלית.<br /> <br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> * [[יגיעה]]<br /> * בחינת [[ספירת הדעת|הדעת]] אינה ידיעה גרידא, אלא התקשרות חזקה הבאה על ידי [[התבוננות]] ממושכת ועקבית.<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ&quot;א|פרק מ&quot;א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק מ&quot;ג|פרק מ&quot;ג]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%91&diff=1627 2022-06-16T15:08:44Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>'''פרק מב והנה''' במה שכתבנו לעיל בענין יראה תתאה, יובן היטב מה שכתבו בגמרא על פסוק &quot;ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך&quot;, אטו יראה מילתא זוטרתי היא? אין, לגבי משה מילתא זוטרתי היא וכו'. דלכאורה אינו מובן התירוץ, דהא &quot;שואל מעמך&quot; כתיב. <br /> <br /> אלא הענין הוא, כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחינת משה רבינו עליו השלום, כי הוא משבעה רועים הממשיכים חיות ואלהות לכללות נשמות ישראל, שלכן נקראים בשם &quot;רועים&quot;. ומשה רבינו עליו השלום הוא כללות כולם, ונקרא &quot;רעיא מהימנא&quot;. דהיינו שממשיך בחינת הדעת לכללות ישראל, לידע את ה', כל אחד כפי השגת נשמתו ושרשה למעלה ויניקתה משורש נשמת משה רבינו עליו השלום, המושרשת בדעת העליון שבעשר ספירות דאצילות המיוחדות במאצילן ברוך הוא, שהוא ודעתו אחד והוא המדע כו'. <br /> <br /> ועוד זאת יתר על כן, בכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משה רבינו עליו השלום ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור עיני העדה, ללמד דעת את העם ולידע גדולת ה' ולעבדו בלב ונפש. כי העבודה שבלב היא לפי הדעת, כמו שכתוב: &quot;דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ונפש חפיצה&quot;. ולעתיד הוא אומר: &quot;ולא ילמדו איש את רעהו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי&quot; וגו'. <br /> <br /> אך עיקר הדעת אינה הידיעה לבדה, שידעו גדולת ה' מפי סופרים ומפי ספרים; אלא העיקר הוא להעמיק דעתו בגדולת ה', ולתקוע מחשבתו בה' בחוזק ואומץ הלב והמוח, עד שתהא מחשבתו מקושרת בה' בקשר אמיץ וחזק, כמו שהיא מקושרת בדבר גשמי שרואה בעיני בשר ומעמיק בו מחשבתו. כנודע שדעת הוא לשון התקשרות, כמו: &quot;והאדם ידע&quot; וגו'. <br /> <br /> וכוח זה ומידה זו, לקשר דעתו בה', יש בכל נפש מבית ישראל ביניקתה מנשמת משה רבינו עליו השלום. רק מאחר שנתלבשה הנפש בגוף, צריכה ל[[יגיעה]] רבה ועצומה כפולה ומכופלת. האחת היא יגיעת בשר, לבטש את הגוף ולהכניעו שלא יחשיך על אור הנפש, כמו שכתבנו לעיל בשם הזוהר, דגופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא - [[ביטוש|מבטשין]] ליה, והיינו על ידי הרהורי תשובה מעומק הלב, כמו שכתוב שם. והשנית היא יגיעת הנפש, שלא תכבד עליה העבודה ליגע מחשבתה להעמיק ולהתבונן בגדולת ה' שעה גדולה רצופה. <br /> <br /> כי שיעור שעה זו אינו שווה בכל נפש. יש נפש זכה בטבעה, שמיד שמתבוננת בגדולת ה' - יגיע אליה היראה ופחד ה', כמו שכתב בש&quot;ע א&quot;ח סימן א': כשיתבונן האדם שהמלך הגדול, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, מיד יגיע אליו היראה וכו'. ויש נפש שפלה בטבעה ותולדתה ממקור חוצבה, ממדרגות תחתונות דעשר ספירות דעשיה, ולא תוכל למצוא במחשבתה האלהות כי אם בקושי ובחזקה. ובפרט אם הוטמאה בחטאת נעורים, שהעוונות מבדילים כו' [כמו שכתוב בספר חסידים סימן ל&quot;ה]. <br /> <br /> ומכל מקום בקושי ובחזקה, שתתחזק מאד מחשבתו באומץ ו[[יגיעה]] רבה ועומק גדול, להעמיק בגדולת ה' שעה גדולה, בוודאי תגיע אליו על כל פנים היראה תתאה הנ&quot;ל, וכמו שאמרו רז&quot;ל: &quot;יגעתי ומצאתי - תאמין&quot;, וכדכתיב: &quot;אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'&quot;. פירוש, כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ, שחופר אחריו ביגיעה עצומה, כך צריך לחפור ביגיעה עצומה לגלות אוצר של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב של כל אדם מישראל, שהיא בחינה ומדרגה שלמעלה מהזמן, והיא היראה הטבעית המסותרת הנ&quot;ל. <br /> <br /> רק שכדי שתבוא לידי [[מעשה]] בבחינת יראת חטא, להיות סור מרע ב[[מעשה]] דבור ומחשבה, צריך לגלותה ממצפוני בינת הלב שלמעלה מהזמן, להביאה לבחינת מחשבה ממש שבמוח, להעמיק בה מחשבתו משך זמן מה ממש, עד שתצא פעולתה מהכוח אל הפועל ממש, דהיינו להיות סור מרע ועשה טוב במחשבה דבור ו[[מעשה]] מפני ה', הצופה ומביט ומאזין ומקשיב ומבין אל כל מעשהו ובוחן כליותיו ולבו, וכמאמר רז&quot;ל: &quot;הסתכל בשלושה דברים&quot; כו', &quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot; כו'. וגם כי אין לו דמות הגוף, הרי אדרבה, הכל גלוי וידוע לפניו ביתר שאת לאין קץ מראיית העין ושמיעת האזן על דרך משל; רק הוא על דרך משל, כמו אדם היודע ומרגיש בעצמו כל מה שנעשה ונפעל באחד מכל רמ&quot;ח איבריו, כמו קור או חום, ואפילו חום שבצפורני רגליו על דרך משל אם נכווה באור. וכן מהותם ועצמותם וכל מה שמתפעל בהם, יודע ומרגיש במוחו. וכעין ידיעה זו, על דרך משל, יודע הקב&quot;ה כל הנפעל בכל הנבראים, עליונים ותחתונים, להיות כולם מושפעים ממנו יתברך, כמו שכתוב: &quot;כי ממך הכל&quot;; וזהו שאומרים: &quot;וגם כל היצור לא נכחד ממך&quot;. וכמו שכתב ה[[רמב&quot;ם]] [והסכימו לזה חכמי הקבלה, כמו שכתב הרמ&quot;ק בפרד&quot;ס], שבידיעת עצמו כביכול יודע כל הנבראים הנמצאים מאמיתת המצאו וכו'. <br /> <br /> רק שמשל זה אינו אלא לשכך את האוזן, אבל באמת אין המשל דומה לנמשל כלל. כי נפש האדם, אפילו השכלית והאלהית, היא מתפעלת ממאורעי הגוף וצערו, מחמת התלבשותה ממש בנפש החיונית המלובשת בגוף ממש. אבל הקב&quot;ה אינו מתפעל חס ושלום ממאורעי העולם ושינוייו, ולא מהעולם עצמו, שכולם אינן פועלים בו שום שינוי חס ושלום. <br /> <br /> והנה כדי להשכיל זה היטב בשכלנו, כבר האריכו חכמי האמת בספריהם. אך כל ישראל מאמינים בני מאמינים, בלי שום חקירת שכל אנושי, ואומרים: &quot;אתה הוא עד שלא נברא העולם&quot; וכו', כנ&quot;ל [[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ'|פרק כ']]. <br /> <br /> והנה כל אדם מישראל, יהיה מי שיהיה, כשיתבונן בזה שעה גדולה בכל יום, איך שהקב&quot;ה מלא ממש את העליונים ואת התחתונים ואת השמים ואת הארץ ממש, מלוא כל הארץ כבודו ממש, וצופה ומביט ובוחן כליותיו וליבו וכל מעשיו ודבוריו וכל צעדיו יספור - אזי תיקבע בלבו היראה לכל היום כולו; כשיחזור ויתבונן בזה, אפילו בהתבוננות קלה, בכל עת ובכל שעה, יהיה סור מרע ועשה טוב במחשבה דבור ומעשה, שלא למרות חס ושלום עיני כבודו אשר מלוא כל הארץ, וכמאמר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, כנ&quot;ל. וזהו שאמר הכתוב: &quot;כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו&quot;, שהיא יראה המביאה לקיום מצוותיו יתברך בסור מרע ועשה טוב, והיא יראה תתאה הנ&quot;ל. <br /> <br /> ולגבי משה, דהיינו לגבי בחינת הדעת שבכל נפש מישראל האלהית, מילתא זוטרתי היא כנ&quot;ל, [שהדעת הוא המקשר מצפוני בינת הלב אל בחינת גילוי במחשבה ממש, כידוע ליודעי ח&quot;ן]. <br /> <br /> ועוד זאת יזכור, כי כמו שבמלך בשר ודם, עיקר היראה היא מפנימיותו וחיותו ולא מגופו, שהרי כשישן אין שום יראה ממנו. והנה פנימיותו וחיותו אין נראה לעיני בשר, רק בעיני השכל, על ידי ראיית עיני בשר בגופו ולבושיו, שיודע שחיותו מלובש בתוכם. ואם כן, ככה ממש יש לו לירא את ה', על ידי ראיית עיני בשר בשמים וארץ וכל צבאם, אשר אור [[אין סוף ברוך הוא]] מלובש בהם להחיותם*. <br /> <br /> {{תניא הגהה|*(וגם נראה בראיית העין שהם בטלים לאורו יתברך, בהשתחוואתם כל יום כלפי מערב בשקיעתם, כמאמר רז&quot;ל על פסוק &quot;וצבא השמים לך משתחוים&quot;, שה[[שכינה]] במערב, ונמצא הילוכם כל היום כלפי מערב הוא דרך השתחוואה וביטול. <br /> <br /> והנה גם מי שלא ראה את המלך מעולם ואינו מכירו כלל, אף על פי כן, כשנכנס לחצר המלך ורואה שרים רבים ונכבדים משתחווים לאיש אחד, תיפול עליו אימה ופחד):}}<br /> <br /> ואף שהוא על ידי התלבשות בלבושים רבים, הרי אין הבדל והפרש כלל ביראת מלך בשר ודם בין שהוא ערום, ובין שהוא לבוש לבוש אחד, ובין שהוא לבוש בלבושים רבים. אלא העיקר הוא ההרגל, להרגיל דעתו ומחשבתו תמיד, להיות קבוע בליבו ומוחו תמיד, אשר כל מה שרואה בעיניו, השמים והארץ ומלואה, הכל הם לבושים החיצונים של המלך הקב&quot;ה, ועל ידי זה יזכור תמיד על פנימיותם וחיותם. וזה נכלל גם כן בלשון &quot;אמונה&quot;, שהוא לשון רגילות שמרגיל האדם את עצמו, כמו אומן המאמן ידיו וכו'. <br /> <br /> וגם להיות לזיכרון תמיד לשון חז&quot;ל, קבלת עול מלכות שמים, שהוא כעניין &quot;שום תשים עליך מלך&quot;, כמו שנתבאר במקום אחר וכו', כי הקב&quot;ה מניח את העליונים והתחתונים ומייחד מלכותו עלינו וכו', ואנחנו מקבלים וכו'. וזהו ענין ההשתחוואות שבתפילת שמונה עשרה, אחר קבלת עול מלכות שמים בדיבור בקריאת שמע, לחזור ולקבל בפועל ממש ב[[מעשה]] וכו', כמו שנתבאר במקום אחר:<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%94&diff=1631 2022-06-12T16:21:30Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>'''פרק מה עוד''' יש דרך ישר לפני איש לעסוק בתורה ומצוות לשמן, על ידי מידתו של יעקב אבינו עליו השלום, שהיא מידת הרחמים, לעורר במחשבתו תחילה [[רחמים]] רבים לפני ה' על ניצוץ אלהות המחיה נפשו, אשר ירד ממקורו חיי החיים [[אין סוף ברוך הוא]], ה[[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] וכולא קמיה כלא חשיב, ונתלבש במשכא דחויא הרחוק מאור פני המלך בתכלית ההרחק. כי העולם הזה הוא תכלית הקליפות הגסות כו'. ובפרט כשיזכור על כל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו מיום היותו אשר לא טובים המה, ומלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא. כי יעקב חבל נחלתו, וכמשל המושך בחבל וכו', והוא סוד גלות השכינה. ועל זה נאמר: &quot;וישוב אל ה' וירחמהו&quot;, לעורר [[רחמים]] רבים על שם ה' השוכן אתנו, כדכתיב: &quot;השוכן אתם בתוך טומאתם&quot;. <br /> <br /> וזהו שאמר הכתוב: &quot;וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך&quot;. כי רחל היא כנסת ישראל, מקור כל הנשמות. ויעקב במידתו העליונה, שהיא מידת ה[[רחמים]] שב[[אצילות]], הוא המעורר [[רחמים]] רבים עליה. &quot;וישא את קולו&quot; למעלה, למקור ה[[רחמים]] העליונים, הנקרא &quot;[[אב הרחמים]]&quot; ומקורם. &quot;ויבך&quot;, לעורר ולהמשיך משם [[רחמים]] רבים על כל הנשמות ועל מקור כנסת ישראל, להעלותן מגלותן ולייחדן ביחוד העליון אור [[אין סוף ברוך הוא]], בבחינת [[נשיקין]], שהיא אתדבקות רוחא ברוחא, כמו שכתוב: &quot;ישקני מנשיקות פיהו&quot;, דהיינו התקשרות דבור האדם בדבר ה' זו הלכה. וכן מחשבה ב[[מחשבה]], ו[[מעשה]] במעשה, שהוא [[מעשה]] המצוות. ובפרט [[מעשה]] ה[[צדקה]] וחסד, דחסד דרועא ימינא, הוא בחינת חיבוק ממש, כמו שכתוב &quot;וימינו תחבקני&quot;. ועסק התורה בדיבור ומחשבת העיון הן בחינת נשיקין ממש. <br /> <br /> והנה על ידי זה יכול לבוא לבחינת [[אהבה]] רבה בהתגלות לבו, כדכתיב &quot;ליעקב אשר פדה את אברהם&quot;, כמו שנתבאר במקום אחר.&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%95_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=2413 2022-05-08T18:27:27Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>''יא לעומר. מברכים [[ראש חודש]] [[אייר]]. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום [[התועדות]]. הפטורה: &quot;הלא כבני כושיים&quot;.''<br /> <br /> משיחת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אבי]] [[אדמו&quot;ר]]: [[חסידות]] מאנט אז &quot;ורחץ את בשרו במים ולבשם&quot;. ד. ה. די [[השכלה]] פון חסידות מוז אויסוואשען דעם [[בשר]], און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי [[קודש]]. [[משחבה|מחשבת]] ו[[דיבור]] חסידות והנהגתם של [[חסיד]]ים ב[[התבוננות|התבוננות]] קודם ה[[תפלה]] [[בגדי קודש]] הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. [[לבושי הנפש]] דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט [[רבינו הגדול]] געהאט [[מסירות נפש]]. ער האט געעפענט דעם צנור פון מסירת נפש אויף [[עבודת ה']] בתפלה, זיין צוגעבונדען צו [[עצמות אין סוף]], חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות אין סוף.<br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': משיחת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אבי]] [[אדמו&quot;ר]]: [[חסידות]] תובעת &quot;ורחץ את בשרו במים ולבשם&quot;. זאת אומרת, ה[[השכלה]] של חסידות מוכרחת 'לכבס' את ה[[בשר]], ולשטוף את בשרו, את הטפל לבשרו, את כל הרגילויות, שבשר עושה, ורק אז ניתן ללבוש [[בגדי קודש]]. [[מחשבה|מחשבת]] ו[[דיבור]] חסידות והנהגתם של [[חסיד]]ים ב[[התבוננות]] קודם ה[[תפלה]] בגדי קדש הם, הם הבגדים שניתנו מן הקדש, אבל ה&quot;ורחץ במים את בשרו&quot; זה צריך לבד. [[לבושי הנפש]] נותנים מלמעלה, אבל לשטוף את הטפל הנוצר מבשריות ואת הבשר עצמו לעשות לבשר קודש, זהו רק בכח עצמו. וזה דורשת חסידות, ועל זה היה ל[[רבינו הגדול]] [[מסירות נפש]]. הוא פתח את הצינור של מסירות נפש על [[עבודת ה']] בתפלה, להיות מחובר ל[[עצמות אין סוף]] חסידות מעמידה את החסיד פנים אל פנים לעצמות אין סוף.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ה ניסן|כ&quot;ה ניסן]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ז ניסן|כ&quot;ז ניסן]]}}[[קטגוריה:היום יום|ו]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%96_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&diff=2363 2022-03-13T09:10:27Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>מ[[שיחה|שיחת]] [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אבי]] [[אדמו&quot;ר]]: &quot;חטא בני אהרן היה בקרבתם לפני ה' וימותו&quot;, [[רצוא]] בלי [[שוב]]. דער [[אמת]] איז אז מ'קוקט לפני ה' דארף זיין תטהרו, ריין און קלאהר, עס מוז זיך דערהערען אין [[מעשה]] בפועל, כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר, ורצוא בלי שוב, היא מיתה. ועל זה בא ציווי ה' אל משה (ויקרא טז ב) שיאמר לאהרן, [[אותיות]] נראה, ובכחות ה[[נפש]] הוא השכלה, לאמר, בשביל לבוא אל ה[[קדש]] גם מבית ל[[פרוכת]] שהוא לפני ה[[צמצום]], דארף מען וויסען אז על הארן, אותיות נראה, [[השכלה]], איז פראן א [[כפורת]], א כוונה פון א פארשטעל, וואס דאס איז דער פני הכפורת, אשר על כן ולא ימות, זאל מען ניט בלייבען באם רצוא אליין, כי בענן אראה על הכפורת, דער [[צמצום הראשון]] איז כוונתו ה[[גילוי]], און דער מבוא צו דעם איז דער ואל, [[ביטול]] עצמי, טאן וואס [[חסידות]] הייסט, ניט דאס וואס דער [[שכל]] זאגט, דאן איז יבוא אל הקדש.<br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': מ[[שיחה|שיחת]] [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אבי]] [[אדמו&quot;ר]]: &quot;חטא בני אהרן היה בקרבתם לפני ה' וימותו&quot;, [[רצוא]] בלי [[שוב]]. האמת היא כשמסתכלים לפני ה' צריך להיות תטהרו, נקי ובהיר, זה חייב להתבטא ב[[מעשה]] בפועל, כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר, ורצוא בלי שוב, היא מיתה. ועל זה בא ציווי ה' אל משה (ויקרא טז ב) שיאמר לאהרן, [[אותיות]] נראה, ובכחות ה[[נפש]] הוא השכלה, לאמר, בשביל לבוא אל ה[[קדש]] גם מבית ל[[פרוכת]] שהוא לפני ה[[צמצום]], צריכים לדעת שעל הארון, אותיות נראה, [[השכלה]], ישנו [[כפורת]] - כוונה של הסתרה, שזהו '''פני הכפורת''', אשר על כן '''ולא ימות''', שלא ישארו ברצוא בלבד, כי בענן אראה על הכפורת, ה[[צמצום הראשון]] כוונתו הוא [[גילוי]], והמבוא לזה הוא '''ואל''', [[ביטול]] עצמי, לעשות מה ש[[חסידות]] אומרת, לא מה שהשכל [[שכל]] אומר, אזי '''יבוא אל הקדש'''.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ו אדר ב'|כ&quot;ו אדר ב']]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ח אדר ב'|כ&quot;ח אדר ב']]}}[[קטגוריה:היום יום|ה]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%96%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&diff=2319 2022-03-01T10:48:10Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>אז מען געהט אין גאס דארף מען טראכטען דברי [[תורה]] צי אין [[מחשבה]] צי אין [[דבור]], דאס ווענדט זיך, צי מען מעג על פי דין ריידען דארטען דברי תורה. אבער אז ער געהט און איז ניט פארנומען אין דברי תורה, זאגט אים דער שטיין אויף וועמען ער טרעט: בולאך (גולם) וואס טרעסטו אויף מיר? מיט וואס ביסטו העכער פון מיר?<br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': כשהולכים ברחוב צריכים לחשוב דברי [[תורה]], אם ב[[מחשבה]] אם ב[[דיבור]], זה תלוי, באם על פי דין מותר לדבר שם דברי תורה. אבל כשהוא הולך ואינו עסוק בדברי תורה, אומרת לו האבן עליו הוא דורך: &quot;גולם, מה אתה דורך עלי? במה אתה חשוב ממני?&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ו' אדר ב'|ו' אדר ב']]|הבא=[[תבנית:היום יום/ח' אדר ב'|ח' אדר ב']]}}[[קטגוריה:היום יום|ה]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27&diff=2293 2022-02-23T17:11:07Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>[[אדמו&quot;ר האמצעי]] ענה ל[[הלל מפריטש|ר' הלל פאריטשער]] על שאלתו, אם יחזור [[חסידות]] גם בעיירות שאנשיהם אין להם מושג בחסידות: דברי חסידות הערט די [[נשמה]]. וכתיב &quot;ונוזלים מן לבנון&quot;, לבנון ל&quot;ב נו&quot;ן, [[חכמה]] ו[[בינה]] שבנשמה. און אז די נשמה הערט, איז נוזל ונוטף אין דער הארת הנשמה וואס איז מחיה דעם [[גוף]], און עס ווערט א חוזק אין דעם ו[[עשה טוב]] פון רמ&quot;ח [[מצות עשה]] און אין דעם [[סור מרע]] פון שס&quot;ה מצוות [[לא תעשה]].<br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ענה ל[[הלל מפריטש|ר' הלל פאריטשער]] על שאלתו, אם יחזור [[חסידות]] גם בעיירות שאנשיהם אין להם מושג בחסידות: דברי חסידות שומעת ה[[נשמה]]. וכתיב &quot;ונוזלים מן לבנון&quot;, לבנון ל&quot;ב נו&quot;ן, [[חכמה]] ו[[בינה]] שבנשמה. וכשהנשמה שומעת, אזי נוזל ונוטף בהארת הנשמה שמחיה את ה[[גוף]], ונהיה חוזק ב[[עשה טוב]] של רמ&quot;ח [[מצות עשה]] וב[[סור מרע]] של שס&quot;ה מצוות [[לא תעשה]].&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ג אדר א'|כ&quot;ג אדר א']]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ה אדר א'|כ&quot;ה אדר א']]}}[[קטגוריה:היום יום|ד]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=1469 2021-08-11T04:45:46Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>{{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}<br /> {{תניא}}<br /> '''חינוך קטן - האמונה היא היסוד לכל עבודת ה''''<br /> <br /> ==מבוא לחינוך קטן==<br /> '''חינוך קטן''' הוא ההקדמה לחלק השני של התניא (שער היחוד והאמונה), המסביר, ש'''היסוד''' לעבודת ה'{{הערה|המוסברת בחלק הראשון - ליקוטי אמרים}} היא האמונה{{הערה|המוסברת בחלק השני - שער היחוד והאמונה}}.<br /> <br /> ==גוף הפרק==<br /> {{קטע תניא|קטע=חינוך קטן|טקסט הקטע={{ספר התניא/ליקוטי אמרים חלק שני - חינוך קטן}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> [[אהבת השם|האהבה]] המתעוררת על ידי [[התבוננות]] היא קטנה מאד לעומת [[אהבה טבעית|האהבה העצמית]] של [[הנפש האלוקית|הנשמה]]. למרות זאת, משני טעמים חייב כל אחד להתאמץ בה:<br /> <br /> :'''א.''' אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית היא '''מתנה''' (ואינה ניתנת לכל אחד), ועיקר מצוות האהבה הוא דוקא בזו הנולדת מהתבוננות.<br /> <br /> :'''ב.''' גם מי שהגיע לדרגת צדיק, ואפילו [[צדיק גמור]] - צריך אותה לפעמים (כי בזמן שהוא עולה מדרגה{{הערה|בין מדרגה למדרגה}} אהבת [[אהבה טבעית|עצם הנפש]] שלו &quot;נעלמת&quot;).<br /> <br /> '''אלא''' שאי אפשר לעורר את '''[[אהבת ה'|האהבה]]''' בלי לעורר קודם את '''[[אמונה בה'|האמונה]]''' - שהיא הראשית והיסוד לאהבה (ותוסבר בחלק זה בהרחבה).<br /> <br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב לייבל שילדקרויט, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/08/6106758b8f7ad_1627813259.pdf עיונים בהקדמת שער היחוד והאמונה]''', בתוך קובץ פלפולים ישיבת תות&quot;ל קרית אתא תשפ&quot;א, עמוד 199 {{PDF}}{{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[ליקוטי אמרים - פרק נ&quot;ג|ליקוטי אמרים - פרק נ&quot;ג]]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק א'|שער היחוד והאמונה - פרק א']]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=2515 2020-11-26T07:19:33Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>[[עבודת השם|עבודת]] ה[[אדם]] על פי [[תורת החסידות]], להרגיל את עצמו לראות ענין [[השגחה פרטית]], איך כי בטובו יתברך מחדש את ה[[עולם]] וה[[נברא]]ים בכל רגע בהשגחתו הפרטית, אשר זה ואך זה - הוא מציאות הנבראים, חיותם וקיומם.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ח סיון|כ&quot;ח סיון]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ל' סיון|ל' סיון]]}}[[קטגוריה:היום יום|ח]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%A5_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=1445 2020-04-29T20:08:21Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים ב[[ספר התניא]] בצורת תרשים זרימה.{{ש}}<br /> בתרשים זה מפורט ענף הבינוני (פרקים א-י&quot;ב). בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}<br /> {{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=1673 2019-10-15T12:22:57Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>'''לקוטי אמרים חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נשמתם עדן מיוסד על פרשה ראשונה של [[קריאת שמע]]:'''<br /> <br /> '''חנוך''' לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. הנה מדכתיב על פי דרכו משמע שאינה דרך האמת לאמיתו, ואם כן מאי מעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה. אך הנה מודעת זאת כי שרשי עבודת ה' ויסודותיה הן [[דחילו]] ו[[רחימו]], ה[[יראה]] שרש ויסוד לסור מרע והאהבה לועשה טוב וקיום כל מצוות עשה דאורייתא ודרבנן כמו שיתבאר במקומן, (ומצות החינוך היא גם כן במצוות עשה, כמו [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שכתבתי]] באורח חיים סימן שמ&quot;ג):<br /> <br /> והנה באהבה כתיב בסוף פרשת עקב אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' וגו'. וצריך להבין, איך שייך לשון עשייה גבי אהבה שבלב. אך הענין הוא, דיש שני מיני [[אהבת ה']] האחת היא כלות הנפש בטבעה אל בוראה כאשר תתגבר [[נפש אלוקית|נפש השכלית]] על החומר ותשפילהו ותכניעהו תחתיה, אזי תתלהב ותתלהט בשלהבת העולה מאליה ותגל ותשמח בה' עושה ותתענג על ה' תענוג נפלא והזוכים למעלת [[אהבה]] רבה זו הם הנקראים צדיקים כדכתיב שמחו צדיקים בה' אך לא כל אדם זוכה לזה כי לזה צריך זיכוך החומר במאד מאד וגם [[תורה]] ומעשים טובים הרבה, לזכות ל[[נשמה]] עליונה שלמעלה ממדרגת רוח ונפש כמו שכתב בראשית חכמה שער האהבה. והשנית היא אהבה שכל אדם יוכל להגיע אליה, כשיתבונן היטב בעומקא דלבא בדברים המעוררים את האהבה לה' בלב כל ישראל. הן דרך כלל כי הוא חיינו ממש וכאשר האדם אוהב את נפשו וחייו. כן יאהב את ה', כאשר יתבונן וישים אל לבו כי ה' הוא נפשו האמיתית וחייו ממש, כמו שכתוב בזהר על פסוק נפשי אויתיך וגו'. והן דרך פרט, שכשיבין וישכיל בגדולתו של [[מלך|מלך מלכי המלכים]] [[הקב&quot;ה]] דרך פרטית כאשר יוכל שאת בשכלו ומה שלמעלה משכלו ואחר כך יתבונן ב[[אהבת ה']] הגדולה ונפלאה אלינו לירד למצרים ערות הארץ להוציא נשמותינו מכור הברזל שהוא [[הסטרא אחרא]] רחמנא ליצלן, לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש, והוא ושמו אחד, דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה וגדולתו יתברך שאין לה קץ ותכלית אזי כמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומתבונן בענין זה בעומקא דלבא לאהוב את ה' אהבה עזה ולדבקה בו בלב ונפש כמו שיתבאר במקומה באריכות. והנה ענין אהבה זו רצה [[משה רבינו]] ע&quot;ה ליטע בלב כל ישראל, בפרשה ועתה ישראל וגו', בפסוק הן לה' אלהיך השמים וגו', רק באבותיך חשק וגו', ומלתם וגו', בשבעים נפש וגו', ואהבת וגו'. ולכן סיים דבריו על אהבה זו אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה שהיא אהבה עשויה בלב על ידי ה[[בינה]] וה[[דעת]] בדברים המעוררים את האהבה, ועל זה צוה כבר תחלה והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך כדי שעל ידי זה תבא לאהבה את ה' כדאיתא בספרי על פסוק זה. והנה על אהבה זו השנית שייך לשון מצוה וצווי דהיינו לשום לבו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, אבל באהבה ראשונה שהיא שלהבת העולה מאליה לא שייך לשון צווי ומצוה כלל, ולא עוד אלא שהיא מתן שכרן של צדיקים לטעום מעין [[עולם הבא]] ב[[עולם הזה]] שעליה נאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם כמו שיתבאר במקומה. אך הנה ידוע ליודעים טעמא דקרא, מאי דכתיב כי שבע יפול צדיק וקם, ובפרט שהאדם נקרא מהלך ולא עומד, וצריך לילך ממדרגה למדרגה ולא לעמוד במדרגה אחת לעולם, ובין מדרגה למדרגה טרם שיגיע למדרגה עליונה ממנה הוא בבחינת נפילה ממדרגה הראשונה אך כי יפול לא יוטל כתיב ואינה נקראת נפילה אלא לגבי מדריגתו הראשונה ולא לגבי שאר כל אדם ח&quot;ו, שאף על פי כן הוא למעלה מכל האדם בעבודתו כי נשאר בה בחינת רשימו ממדריגתו הראשונה אך עיקרה מאהבה שנתחנך והורגל בה מנעוריו בטרם שהגיע למדרגת צדיק וזהו שאמר גם כי יזקין וגו'. והנה ראשית הדברים המעוררים האהבה והיראה ויסודן היא ה[[אמונה]] הטהורה ונאמנה ביחודו ואחדותו יתברך וית':<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ב]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99_-_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=1675 2019-10-15T09:04:18Z

<p>להתראות: הפניה לדף תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה - חינוך קטן</p> <hr /> <div>#הפניה [[תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה - חינוך קטן]]</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%91_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=2561 2019-05-13T04:51:16Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אבי אדוני מורי ורבי]] אמר: [[פתגם חסידי]] מביא לצלילות ה[[דעת]] ו&quot;מנקה&quot; את ה[[לב]]. הנהגה-טובה חסידית מאירה את הבית. [[ניגון]] חסידי מחזק את ה[[תקוה]] וה[[בטחון]], מביא [[שמחה]] ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן [[אור]]ה.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;א תמוז|כ&quot;א תמוז]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ג תמוז|כ&quot;ג תמוז]]}}[[קטגוריה:היום יום|ט]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%93_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=2545 2018-08-03T12:24:05Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>זה לשון ה[[צמח צדק]] באחד מדרושיו: &quot;[[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו ז&quot;ל]] באמרותיו לבניו יום ג' [[פרשת בלק]] שנת [[תקס&quot;ב]] אמר וזה דבריו: &quot;להבין קושית התוכנים מאחר שהארץ היא כדורית ועגולה כתפוח למה אינם נופלים אותם בני אדם הדרים כנגדינו מלמטה ב[[אמריקה|אמעריקא]] . . ותירוצם אינו אמת . . ורבינו ז&quot;ל אמר כי התירוץ הוא, דהנה מבואר בע&quot;ח שהתשעה גלגלים מקבלים מבחינת עיגולים, ובהעיגול אין בו מעלה ומטה, ומהאי טעמא הנה אותם בני אדם שהם כנגדנו למטה, הרי הרקיע שעליהם הוא למעלה בהשואה אחת עם הרקיע שעלינו, והארץ דשם היא מטה לגבי הרקיע שעליה&quot;.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י&quot;ג תמוז|י&quot;ג תמוז]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ט&quot;ו תמוז|ט&quot;ו תמוז]]}}[[קטגוריה:היום יום|ט]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%93%27_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=2429 2017-04-30T11:14:56Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>''יט לעומר. מנהג [[ישראל]] שלא לגלח ושלא לספר שערות ראש תינוק עד מלאת לו שלש שנים.''<br /> <br /> [[אפשערניש|גזיזת השערות - אפשערענעש]] (של תינוק) - הוא דבר גדול ב[[מנהג]]י ישראל. ועיקרו הוא בה[[חינוך]] דהשארת פיאות הראש. ומיום הגזיזה והנחת פיאות הראש נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת [[טלית קטן]] וברכות השחר ו[[ברכת המזון]] וקריאת שמע שעל המטה.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ג' אייר|ג' אייר]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ה' אייר|ה' אייר]]}}[[קטגוריה:היום יום|ז]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%96_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&diff=2339 2017-03-15T08:00:16Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>''באמירת [[תהלים]] (פז. ז) אומרים &quot;כל מעיני&quot; ה[[כ&quot;ף]] ב[[קמץ]], בסדר [[ברכת המזון]] - הכ&quot;ף ב[[חולם]].''&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ט&quot;ז אדר ב'|ט&quot;ז אדר ב']]|הבא=[[תבנית:היום יום/י&quot;ח אדר ב'|י&quot;ח אדר ב']]}}[[קטגוריה:היום יום|ה]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%96_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=2121 2017-01-01T16:28:11Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>''ג' דחנוכה''<br /> <br /> ב[[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|מאסר השני של רבינו הזקן]] - בשנת [[תקס&quot;א]] - לא ישב בתפיסא ומאסר כבד כבראשונה. אבל המלשינות היתה כבדה יותר, כי עיקר ההלשנה היה על [[תורת החסידות]], וההתנגדות היתה גדולה במאוד. היה תפוס &quot;בטיינע סאוועט&quot;. יום שיצא לחרות: נר ג' דחנוכה.<br /> &lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ו כסלו|כ&quot;ו כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ח כסלו|כ&quot;ח כסלו]]}}[[קטגוריה:היום יום|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9C%27_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&diff=2635 2016-09-05T08:44:12Z

<p>להתראות: כך בכל הלוחות עד שנת תש&quot;מ, וכן ברשימה משיחות י&#039; אייר תרצ&quot;א</p> <hr /> <div>''[[ראש חודש]]. מתחילין לומר &quot;לדוד ה' אורי&quot;. ה[[מנהג]] ב[[בית רבינו]] שבמשך היום תוקעים להתלמד ומתחילים לתקוע אחר התפלה מיום ב' דראש חודש''.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] היה אומר בתחלה מאמרים קצרים. ולדוגמא: [[ד&quot;ה]] &quot;זכר רב טובך&quot; - וביאורו - שב[[סידור]] נאמרו בששה המשכים - באריכות יותר קצת מהנדפס.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ט מנחם-אב|כ&quot;ט מנחם-אב]]|הבא=[[תבנית:היום יום/א' אלול|א' אלול]]}}[[קטגוריה:היום יום|י]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%97_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&diff=2341 2016-08-09T06:06:21Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|אבי אדוני זקני מורי ורבי]] כותב באחד מ[[מאמר]]יו: צריכים ללמוד בכל יום [[תורה שבכתב]] עם פירוש [[רש&quot;י]] שזהו תרומות מדרשי רז&quot;ל . . ולכל הפחות צריך כל אחד ואחד ללמוד מסכת [[גמרא]] בשנה.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י&quot;ז אדר ב'|י&quot;ז אדר ב']]|הבא=[[תבנית:היום יום/י&quot;ט אדר ב'|י&quot;ט אדר ב']]}}[[קטגוריה:היום יום|ה]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%94_1&diff=222 2016-01-30T19:07:30Z

<p>להתראות: מקווה שלא יתרגזו שערכתי קצת. הרי זה לא נכון שרק מפעלי מערכת משחזרים עריכות-השחתה.</p> <hr /> <div>[[קובץ:אזהרה.jpg|100px|שמאל|אזהרה!]]<br /> <br /> ::&lt;font size=4&gt;שים לב!&lt;/font&gt;<br /> <br /> :עריכתך{{#תנאי:{{{1|}}}|&amp;nbsp;בדף '''[[:{{{1}}}]]'''}} [[חב&quot;דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה|חרגה מהכללים]] המקובלים ב[[חב&quot;דפדיה]] ולכן היא שוחזרה. אנו מאמינים שדבר זה נעשה בתום לב ומקווים שלא יחזור על עצמו.<br /> <br /> אם לדעתך נפלה טעות או שיש להציג את הדברים באופן אחר, הינך מוזמן להעלות את הנושא לדיון בדף השיחה.<br /> <br /> {{פניה באזהרה}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות אזהרה]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%92_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=2701 2014-05-04T03:21:46Z

<p>להתראות: </p> <hr /> <div>ה[[חסיד]] ר' [[חנוך הענדל קוגל|הענדיל]] סיפר: ידוע היה לכל החסידים, אשר ב[[יחידות]] הראשונה היתה העברת ה[[ערלת הלב|ערלה]], וואס ניט וואס, פון ערלת הלב איז מען גלייך פטור געווארען (= מה שלא יהיה, מערלת הלב התפטרו מיד).&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י&quot;ב אלול|י&quot;ב אלול]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י&quot;ד אלול|י&quot;ד אלול]]}}[[קטגוריה:היום יום|כ]]&lt;/noinclude&gt;</div>

להתראות