https://text.chabadpedia.com/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8 2026-05-10T15:21:53Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90&diff=13532 2025-07-07T15:41:56Z

<p>ליוובאוויטשער: </p> <hr /> <div>'''שיחה א''''<br /> א. &quot;בעשרה&lt;ref&gt;&lt;1//ref&gt;&lt;משנה אבות רפ&quot;ה.&gt; מאמרות נברא העולם ומה ת&quot;ל והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות&quot;.<br /> וידועה הקושיא&lt;ref&gt;2&lt;/ref&gt; — הרי הקב&quot;ה הוא עצם הטוב וטבע&lt;ref&gt;3&lt;/ref&gt; הטוב להטיב, ואיך אפ&quot;ל דמה שהקב&quot;ה ברא את העולם בעשרה מאמרות הוא כדי &quot;להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות&quot;?!<br /> וביותר תמוה — שהמשנה מקדימה ענין זה לפני &quot;וליתן שכר טוב לצדיקים&quot;, כאילו שהענין ד&quot;להפרע מן הרשעים&quot; דוקא הוא עיקר כוונת הבריאה בעשרה מאמרות?<br /> דבפשטות הי' צ&quot;ל לכאורה בסדר הפוך: עיקר בריאת העולם (בעש&quot;מ) — שכמובן בריאתו היא למען קיומו — הוא ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם, אלא שבכדי שתהי' אפשריות הבחירה, צריך להיות גם הענין ד&quot;להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם&quot;.<br /> — ומובן שאין לדמות נדו&quot;ד להא שארז&quot;ל&lt;ref&gt;4&lt;/ref&gt; בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת הרחמים — הרי, שמדת הדין היתה בראש ותחילת המחשבה בבריאת העולם —<br /> כי (נוסף ע&quot;ז דשם מדובר לפני הבריאה, אבל הבריאה בפועל היתה על ידי אשר &quot;שיתף עמו מדת הרחמים&quot;&lt;ref&gt;5&lt;/ref&gt;, הרי) מה שעלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין אין פירושו שהמכוון העיקרי הוא (לדון ו)לענוש את הנבראים, אלא להיפך, &quot;זהו&lt;ref&gt;6&lt;/ref&gt; בחי' תכלית הטוב&quot;&lt;ref&gt;*6&lt;/ref&gt; — שע&quot;י אימת הדין ויראת העונש יימנעו מלהיות חוטאים ורשעים&lt;ref&gt;7&lt;/ref&gt;; משא&quot;כ במשנתנו מודגש כי הבריאה בעשרה מאמרות היא &quot;להפרע מן הרשעים&quot;.<br /> ב. במפרשים&lt;ref&gt;8&lt;/ref&gt; תירצו ע&quot;פ דיוק לשון המשנה &quot;להפרע מן הרשעים&quot; (ולא — &quot;להעניש את הרשעים&quot;), שכוונת המשנה היא — שהקב&quot;ה רוצה (לא במיתתן של רשעים, להענישם &quot;בדרך נקמה להשמיד להרוג ולאבד&quot;, כ&quot;א) &quot;להאריך אפי' ולגבות דילי'&lt;ref&gt;9&lt;/ref&gt; — בדרך פרעון&quot;; כי &quot;אלו הי' נברא העולם במאמר אחד לבד אז הרשעים המאבדים את העולם ברשעתם. . הם פוגמים אותו המאמר שבו נברא העולם. . ולא נשאר דבר בלתי פגום כי הכל נברא במאמר אחד ואין מקום להאריך אפו עליהם. . כי כבר פגמו את הכל. אמנם עתה נברא בעשרה מאמרות. . כדי להפרע מן הרשעים בדרך פרעון ולא בדרך נקמה&quot;.<br /> אמנם, פירוש זה מסביר רק שגם הענין ד&quot;להפרע מן הרשעים&quot; הוא תוצאת טובו וחסדו של הקב&quot;ה (שרוצה להאריך אף גם לרשעים&lt;ref&gt;10&lt;/ref&gt;), אבל עדיין אינו מתרץ כלל מה שהתנא מקדים פרעון הרשעים לשכר הצדיקים. שהרי הענין ד&quot;להפרע מן הרשעים&quot; הוא סו&quot;ס טעם נוסף בכוונת בריאת העולם בעשרה מאמרות (כדי שתבוא תועלת גם לרשעים), אבל עיקרו, לכאורה, הוא בשביל נתינת שכר לצדיקים, שכר גדול יותר כי מקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות.<br /> ג. ויובן בהקדם קושיא כללית:<br /> בהמשך הפרק מובאים כמה דברים שמספרם עשרה — וצריך ביאור: מדוע לא הובא דבר הכי עיקרי — שהתורה ניתנה בעשרת הדברות?<br /> [ואין לומר שזהו משום שבדבר זה אין חידוש, כי מפורש בתורה שהם &quot;עשרת הדברים&quot;&lt;ref&gt;11&lt;/ref&gt; — כי גם בין הדברים המפורטים ישנם כאלה שידוע ומפורש שהם במספר עשרה, ולדוגמא: &quot;עשרה&lt;ref&gt;12&lt;/ref&gt; נסיונות נסו אבותינו כו' שנאמר13 וינסו אותי זה עשר פעמים&quot;&lt;ref&gt;14&lt;/ref&gt;].<br /> ובפרט ע&quot;פ מאמר חז&quot;ל&lt;ref&gt;15&lt;/ref&gt; עה&quot;פ&lt;ref&gt;16&lt;/ref&gt; &quot;עשרה עשרה הכף בשקל הקודש&quot;, שהעשרה מאמרות מכוונים כנגד עשרת הדברות17, דמזה מוכח שהמספר דעשרה מאמרות (שבו פתח התנא) שייך להמספר דעשרת הדברות.<br /> ד. וי&quot;ל נקודת הביאור בכל זה:<br /> הטעם שהתנא מפרט את אלה הדברים הקבועים במספר עשרה, הוא להדגיש בזה את גודל חשיבותם של דברים אלו — כי עשר הוא &quot;מספר השלם&quot;. וכפי שאנו מוצאים שלימות מספר זה בנוגע לכמה ענינים, וכמובא בספרים&lt;ref&gt;18&lt;/ref&gt;; לדוגמא: א) כל דבר הוא בעל שלש קוטרים, אורך רוחב ועומק, וכל אחד מהם כלול מג', ראש תוך סוף (סת&quot;ר), וביחד עם המקום ה&quot;סובלם&quot; הרי זה מספר עשר. ובלשון הרמב&quot;ם&lt;ref&gt;19&lt;/ref&gt;: העצם וט' המקרים. ב) בחיי האדם, שכל עשר שנים הן תקופה בפ&quot;ע, כסיום הפרק &quot;בן עשרים כו' בן שלשים כו'&quot;; ג) בנפש האדם — שיש לה עשר כחות&lt;ref&gt;20&lt;/ref&gt;;</div>

ליוובאוויטשער https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90&diff=13531 2025-07-07T15:41:25Z

<p>ליוובאוויטשער: </p> <hr /> <div>'''שיחה א''''<br /> א. &quot;בעשרה&lt;משנה אבות רפ&quot;ה.&gt; מאמרות נברא העולם ומה ת&quot;ל והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות&quot;.<br /> וידועה הקושיא&lt;ref&gt;2&lt;/ref&gt; — הרי הקב&quot;ה הוא עצם הטוב וטבע&lt;ref&gt;3&lt;/ref&gt; הטוב להטיב, ואיך אפ&quot;ל דמה שהקב&quot;ה ברא את העולם בעשרה מאמרות הוא כדי &quot;להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות&quot;?!<br /> וביותר תמוה — שהמשנה מקדימה ענין זה לפני &quot;וליתן שכר טוב לצדיקים&quot;, כאילו שהענין ד&quot;להפרע מן הרשעים&quot; דוקא הוא עיקר כוונת הבריאה בעשרה מאמרות?<br /> דבפשטות הי' צ&quot;ל לכאורה בסדר הפוך: עיקר בריאת העולם (בעש&quot;מ) — שכמובן בריאתו היא למען קיומו — הוא ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם, אלא שבכדי שתהי' אפשריות הבחירה, צריך להיות גם הענין ד&quot;להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם&quot;.<br /> — ומובן שאין לדמות נדו&quot;ד להא שארז&quot;ל&lt;ref&gt;4&lt;/ref&gt; בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת הרחמים — הרי, שמדת הדין היתה בראש ותחילת המחשבה בבריאת העולם —<br /> כי (נוסף ע&quot;ז דשם מדובר לפני הבריאה, אבל הבריאה בפועל היתה על ידי אשר &quot;שיתף עמו מדת הרחמים&quot;&lt;ref&gt;5&lt;/ref&gt;, הרי) מה שעלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין אין פירושו שהמכוון העיקרי הוא (לדון ו)לענוש את הנבראים, אלא להיפך, &quot;זהו&lt;ref&gt;6&lt;/ref&gt; בחי' תכלית הטוב&quot;&lt;ref&gt;*6&lt;/ref&gt; — שע&quot;י אימת הדין ויראת העונש יימנעו מלהיות חוטאים ורשעים&lt;ref&gt;7&lt;/ref&gt;; משא&quot;כ במשנתנו מודגש כי הבריאה בעשרה מאמרות היא &quot;להפרע מן הרשעים&quot;.<br /> ב. במפרשים&lt;ref&gt;8&lt;/ref&gt; תירצו ע&quot;פ דיוק לשון המשנה &quot;להפרע מן הרשעים&quot; (ולא — &quot;להעניש את הרשעים&quot;), שכוונת המשנה היא — שהקב&quot;ה רוצה (לא במיתתן של רשעים, להענישם &quot;בדרך נקמה להשמיד להרוג ולאבד&quot;, כ&quot;א) &quot;להאריך אפי' ולגבות דילי'&lt;ref&gt;9&lt;/ref&gt; — בדרך פרעון&quot;; כי &quot;אלו הי' נברא העולם במאמר אחד לבד אז הרשעים המאבדים את העולם ברשעתם. . הם פוגמים אותו המאמר שבו נברא העולם. . ולא נשאר דבר בלתי פגום כי הכל נברא במאמר אחד ואין מקום להאריך אפו עליהם. . כי כבר פגמו את הכל. אמנם עתה נברא בעשרה מאמרות. . כדי להפרע מן הרשעים בדרך פרעון ולא בדרך נקמה&quot;.<br /> אמנם, פירוש זה מסביר רק שגם הענין ד&quot;להפרע מן הרשעים&quot; הוא תוצאת טובו וחסדו של הקב&quot;ה (שרוצה להאריך אף גם לרשעים&lt;ref&gt;10&lt;/ref&gt;), אבל עדיין אינו מתרץ כלל מה שהתנא מקדים פרעון הרשעים לשכר הצדיקים. שהרי הענין ד&quot;להפרע מן הרשעים&quot; הוא סו&quot;ס טעם נוסף בכוונת בריאת העולם בעשרה מאמרות (כדי שתבוא תועלת גם לרשעים), אבל עיקרו, לכאורה, הוא בשביל נתינת שכר לצדיקים, שכר גדול יותר כי מקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות.<br /> ג. ויובן בהקדם קושיא כללית:<br /> בהמשך הפרק מובאים כמה דברים שמספרם עשרה — וצריך ביאור: מדוע לא הובא דבר הכי עיקרי — שהתורה ניתנה בעשרת הדברות?<br /> [ואין לומר שזהו משום שבדבר זה אין חידוש, כי מפורש בתורה שהם &quot;עשרת הדברים&quot;&lt;ref&gt;11&lt;/ref&gt; — כי גם בין הדברים המפורטים ישנם כאלה שידוע ומפורש שהם במספר עשרה, ולדוגמא: &quot;עשרה&lt;ref&gt;12&lt;/ref&gt; נסיונות נסו אבותינו כו' שנאמר13 וינסו אותי זה עשר פעמים&quot;&lt;ref&gt;14&lt;/ref&gt;].<br /> ובפרט ע&quot;פ מאמר חז&quot;ל&lt;ref&gt;15&lt;/ref&gt; עה&quot;פ&lt;ref&gt;16&lt;/ref&gt; &quot;עשרה עשרה הכף בשקל הקודש&quot;, שהעשרה מאמרות מכוונים כנגד עשרת הדברות17, דמזה מוכח שהמספר דעשרה מאמרות (שבו פתח התנא) שייך להמספר דעשרת הדברות.<br /> ד. וי&quot;ל נקודת הביאור בכל זה:<br /> הטעם שהתנא מפרט את אלה הדברים הקבועים במספר עשרה, הוא להדגיש בזה את גודל חשיבותם של דברים אלו — כי עשר הוא &quot;מספר השלם&quot;. וכפי שאנו מוצאים שלימות מספר זה בנוגע לכמה ענינים, וכמובא בספרים&lt;ref&gt;18&lt;/ref&gt;; לדוגמא: א) כל דבר הוא בעל שלש קוטרים, אורך רוחב ועומק, וכל אחד מהם כלול מג', ראש תוך סוף (סת&quot;ר), וביחד עם המקום ה&quot;סובלם&quot; הרי זה מספר עשר. ובלשון הרמב&quot;ם&lt;ref&gt;19&lt;/ref&gt;: העצם וט' המקרים. ב) בחיי האדם, שכל עשר שנים הן תקופה בפ&quot;ע, כסיום הפרק &quot;בן עשרים כו' בן שלשים כו'&quot;; ג) בנפש האדם — שיש לה עשר כחות&lt;ref&gt;20&lt;/ref&gt;;</div>

ליוובאוויטשער https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90&diff=13530 2025-07-07T15:40:41Z

<p>ליוובאוויטשער: </p> <hr /> <div>'''שיחה א''''<br /> א. &quot;בעשרה&lt;משנה אבות רפ&quot;ה.&gt;1&lt;/ref&gt; מאמרות נברא העולם ומה ת&quot;ל והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות&quot;.<br /> וידועה הקושיא&lt;ref&gt;2&lt;/ref&gt; — הרי הקב&quot;ה הוא עצם הטוב וטבע&lt;ref&gt;3&lt;/ref&gt; הטוב להטיב, ואיך אפ&quot;ל דמה שהקב&quot;ה ברא את העולם בעשרה מאמרות הוא כדי &quot;להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות&quot;?!<br /> וביותר תמוה — שהמשנה מקדימה ענין זה לפני &quot;וליתן שכר טוב לצדיקים&quot;, כאילו שהענין ד&quot;להפרע מן הרשעים&quot; דוקא הוא עיקר כוונת הבריאה בעשרה מאמרות?<br /> דבפשטות הי' צ&quot;ל לכאורה בסדר הפוך: עיקר בריאת העולם (בעש&quot;מ) — שכמובן בריאתו היא למען קיומו — הוא ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם, אלא שבכדי שתהי' אפשריות הבחירה, צריך להיות גם הענין ד&quot;להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם&quot;.<br /> — ומובן שאין לדמות נדו&quot;ד להא שארז&quot;ל&lt;ref&gt;4&lt;/ref&gt; בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת הרחמים — הרי, שמדת הדין היתה בראש ותחילת המחשבה בבריאת העולם —<br /> כי (נוסף ע&quot;ז דשם מדובר לפני הבריאה, אבל הבריאה בפועל היתה על ידי אשר &quot;שיתף עמו מדת הרחמים&quot;&lt;ref&gt;5&lt;/ref&gt;, הרי) מה שעלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין אין פירושו שהמכוון העיקרי הוא (לדון ו)לענוש את הנבראים, אלא להיפך, &quot;זהו&lt;ref&gt;6&lt;/ref&gt; בחי' תכלית הטוב&quot;&lt;ref&gt;*6&lt;/ref&gt; — שע&quot;י אימת הדין ויראת העונש יימנעו מלהיות חוטאים ורשעים&lt;ref&gt;7&lt;/ref&gt;; משא&quot;כ במשנתנו מודגש כי הבריאה בעשרה מאמרות היא &quot;להפרע מן הרשעים&quot;.<br /> ב. במפרשים&lt;ref&gt;8&lt;/ref&gt; תירצו ע&quot;פ דיוק לשון המשנה &quot;להפרע מן הרשעים&quot; (ולא — &quot;להעניש את הרשעים&quot;), שכוונת המשנה היא — שהקב&quot;ה רוצה (לא במיתתן של רשעים, להענישם &quot;בדרך נקמה להשמיד להרוג ולאבד&quot;, כ&quot;א) &quot;להאריך אפי' ולגבות דילי'&lt;ref&gt;9&lt;/ref&gt; — בדרך פרעון&quot;; כי &quot;אלו הי' נברא העולם במאמר אחד לבד אז הרשעים המאבדים את העולם ברשעתם. . הם פוגמים אותו המאמר שבו נברא העולם. . ולא נשאר דבר בלתי פגום כי הכל נברא במאמר אחד ואין מקום להאריך אפו עליהם. . כי כבר פגמו את הכל. אמנם עתה נברא בעשרה מאמרות. . כדי להפרע מן הרשעים בדרך פרעון ולא בדרך נקמה&quot;.<br /> אמנם, פירוש זה מסביר רק שגם הענין ד&quot;להפרע מן הרשעים&quot; הוא תוצאת טובו וחסדו של הקב&quot;ה (שרוצה להאריך אף גם לרשעים&lt;ref&gt;10&lt;/ref&gt;), אבל עדיין אינו מתרץ כלל מה שהתנא מקדים פרעון הרשעים לשכר הצדיקים. שהרי הענין ד&quot;להפרע מן הרשעים&quot; הוא סו&quot;ס טעם נוסף בכוונת בריאת העולם בעשרה מאמרות (כדי שתבוא תועלת גם לרשעים), אבל עיקרו, לכאורה, הוא בשביל נתינת שכר לצדיקים, שכר גדול יותר כי מקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות.<br /> ג. ויובן בהקדם קושיא כללית:<br /> בהמשך הפרק מובאים כמה דברים שמספרם עשרה — וצריך ביאור: מדוע לא הובא דבר הכי עיקרי — שהתורה ניתנה בעשרת הדברות?<br /> [ואין לומר שזהו משום שבדבר זה אין חידוש, כי מפורש בתורה שהם &quot;עשרת הדברים&quot;&lt;ref&gt;11&lt;/ref&gt; — כי גם בין הדברים המפורטים ישנם כאלה שידוע ומפורש שהם במספר עשרה, ולדוגמא: &quot;עשרה&lt;ref&gt;12&lt;/ref&gt; נסיונות נסו אבותינו כו' שנאמר13 וינסו אותי זה עשר פעמים&quot;&lt;ref&gt;14&lt;/ref&gt;].<br /> ובפרט ע&quot;פ מאמר חז&quot;ל&lt;ref&gt;15&lt;/ref&gt; עה&quot;פ&lt;ref&gt;16&lt;/ref&gt; &quot;עשרה עשרה הכף בשקל הקודש&quot;, שהעשרה מאמרות מכוונים כנגד עשרת הדברות17, דמזה מוכח שהמספר דעשרה מאמרות (שבו פתח התנא) שייך להמספר דעשרת הדברות.<br /> ד. וי&quot;ל נקודת הביאור בכל זה:<br /> הטעם שהתנא מפרט את אלה הדברים הקבועים במספר עשרה, הוא להדגיש בזה את גודל חשיבותם של דברים אלו — כי עשר הוא &quot;מספר השלם&quot;. וכפי שאנו מוצאים שלימות מספר זה בנוגע לכמה ענינים, וכמובא בספרים&lt;ref&gt;18&lt;/ref&gt;; לדוגמא: א) כל דבר הוא בעל שלש קוטרים, אורך רוחב ועומק, וכל אחד מהם כלול מג', ראש תוך סוף (סת&quot;ר), וביחד עם המקום ה&quot;סובלם&quot; הרי זה מספר עשר. ובלשון הרמב&quot;ם&lt;ref&gt;19&lt;/ref&gt;: העצם וט' המקרים. ב) בחיי האדם, שכל עשר שנים הן תקופה בפ&quot;ע, כסיום הפרק &quot;בן עשרים כו' בן שלשים כו'&quot;; ג) בנפש האדם — שיש לה עשר כחות&lt;ref&gt;20&lt;/ref&gt;;</div>

ליוובאוויטשער https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90&diff=13529 2025-07-07T15:39:21Z

<p>ליוובאוויטשער: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;שיחה א&#039;&#039;&#039;&#039; א. &quot;בעשרה&lt;ref&gt;1&lt;/ref&gt; מאמרות נברא העולם ומה ת&quot;ל והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות&quot;. וידועה הקושיא&lt;ref&gt;2&lt;/ref&gt; — הרי הקב&quot;ה הוא עצם הטוב וטבע&lt;ref&gt;3&lt;/ref&gt; ה...&quot;</p> <hr /> <div>'''שיחה א''''<br /> א. &quot;בעשרה&lt;ref&gt;1&lt;/ref&gt; מאמרות נברא העולם ומה ת&quot;ל והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות&quot;.<br /> וידועה הקושיא&lt;ref&gt;2&lt;/ref&gt; — הרי הקב&quot;ה הוא עצם הטוב וטבע&lt;ref&gt;3&lt;/ref&gt; הטוב להטיב, ואיך אפ&quot;ל דמה שהקב&quot;ה ברא את העולם בעשרה מאמרות הוא כדי &quot;להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות&quot;?!<br /> וביותר תמוה — שהמשנה מקדימה ענין זה לפני &quot;וליתן שכר טוב לצדיקים&quot;, כאילו שהענין ד&quot;להפרע מן הרשעים&quot; דוקא הוא עיקר כוונת הבריאה בעשרה מאמרות?<br /> דבפשטות הי' צ&quot;ל לכאורה בסדר הפוך: עיקר בריאת העולם (בעש&quot;מ) — שכמובן בריאתו היא למען קיומו — הוא ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם, אלא שבכדי שתהי' אפשריות הבחירה, צריך להיות גם הענין ד&quot;להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם&quot;.<br /> — ומובן שאין לדמות נדו&quot;ד להא שארז&quot;ל&lt;ref&gt;4&lt;/ref&gt; בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת הרחמים — הרי, שמדת הדין היתה בראש ותחילת המחשבה בבריאת העולם —<br /> כי (נוסף ע&quot;ז דשם מדובר לפני הבריאה, אבל הבריאה בפועל היתה על ידי אשר &quot;שיתף עמו מדת הרחמים&quot;&lt;ref&gt;5&lt;/ref&gt;, הרי) מה שעלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין אין פירושו שהמכוון העיקרי הוא (לדון ו)לענוש את הנבראים, אלא להיפך, &quot;זהו&lt;ref&gt;6&lt;/ref&gt; בחי' תכלית הטוב&quot;&lt;ref&gt;*6&lt;/ref&gt; — שע&quot;י אימת הדין ויראת העונש יימנעו מלהיות חוטאים ורשעים&lt;ref&gt;7&lt;/ref&gt;; משא&quot;כ במשנתנו מודגש כי הבריאה בעשרה מאמרות היא &quot;להפרע מן הרשעים&quot;.<br /> ב. במפרשים&lt;ref&gt;8&lt;/ref&gt; תירצו ע&quot;פ דיוק לשון המשנה &quot;להפרע מן הרשעים&quot; (ולא — &quot;להעניש את הרשעים&quot;), שכוונת המשנה היא — שהקב&quot;ה רוצה (לא במיתתן של רשעים, להענישם &quot;בדרך נקמה להשמיד להרוג ולאבד&quot;, כ&quot;א) &quot;להאריך אפי' ולגבות דילי'&lt;ref&gt;9&lt;/ref&gt; — בדרך פרעון&quot;; כי &quot;אלו הי' נברא העולם במאמר אחד לבד אז הרשעים המאבדים את העולם ברשעתם. . הם פוגמים אותו המאמר שבו נברא העולם. . ולא נשאר דבר בלתי פגום כי הכל נברא במאמר אחד ואין מקום להאריך אפו עליהם. . כי כבר פגמו את הכל. אמנם עתה נברא בעשרה מאמרות. . כדי להפרע מן הרשעים בדרך פרעון ולא בדרך נקמה&quot;.<br /> אמנם, פירוש זה מסביר רק שגם הענין ד&quot;להפרע מן הרשעים&quot; הוא תוצאת טובו וחסדו של הקב&quot;ה (שרוצה להאריך אף גם לרשעים&lt;ref&gt;10&lt;/ref&gt;), אבל עדיין אינו מתרץ כלל מה שהתנא מקדים פרעון הרשעים לשכר הצדיקים. שהרי הענין ד&quot;להפרע מן הרשעים&quot; הוא סו&quot;ס טעם נוסף בכוונת בריאת העולם בעשרה מאמרות (כדי שתבוא תועלת גם לרשעים), אבל עיקרו, לכאורה, הוא בשביל נתינת שכר לצדיקים, שכר גדול יותר כי מקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות.<br /> ג. ויובן בהקדם קושיא כללית:<br /> בהמשך הפרק מובאים כמה דברים שמספרם עשרה — וצריך ביאור: מדוע לא הובא דבר הכי עיקרי — שהתורה ניתנה בעשרת הדברות?<br /> [ואין לומר שזהו משום שבדבר זה אין חידוש, כי מפורש בתורה שהם &quot;עשרת הדברים&quot;&lt;ref&gt;11&lt;/ref&gt; — כי גם בין הדברים המפורטים ישנם כאלה שידוע ומפורש שהם במספר עשרה, ולדוגמא: &quot;עשרה&lt;ref&gt;12&lt;/ref&gt; נסיונות נסו אבותינו כו' שנאמר13 וינסו אותי זה עשר פעמים&quot;&lt;ref&gt;14&lt;/ref&gt;].<br /> ובפרט ע&quot;פ מאמר חז&quot;ל&lt;ref&gt;15&lt;/ref&gt; עה&quot;פ&lt;ref&gt;16&lt;/ref&gt; &quot;עשרה עשרה הכף בשקל הקודש&quot;, שהעשרה מאמרות מכוונים כנגד עשרת הדברות17, דמזה מוכח שהמספר דעשרה מאמרות (שבו פתח התנא) שייך להמספר דעשרת הדברות.<br /> ד. וי&quot;ל נקודת הביאור בכל זה:<br /> הטעם שהתנא מפרט את אלה הדברים הקבועים במספר עשרה, הוא להדגיש בזה את גודל חשיבותם של דברים אלו — כי עשר הוא &quot;מספר השלם&quot;. וכפי שאנו מוצאים שלימות מספר זה בנוגע לכמה ענינים, וכמובא בספרים&lt;ref&gt;18&lt;/ref&gt;; לדוגמא: א) כל דבר הוא בעל שלש קוטרים, אורך רוחב ועומק, וכל אחד מהם כלול מג', ראש תוך סוף (סת&quot;ר), וביחד עם המקום ה&quot;סובלם&quot; הרי זה מספר עשר. ובלשון הרמב&quot;ם&lt;ref&gt;19&lt;/ref&gt;: העצם וט' המקרים. ב) בחיי האדם, שכל עשר שנים הן תקופה בפ&quot;ע, כסיום הפרק &quot;בן עשרים כו' בן שלשים כו'&quot;; ג) בנפש האדם — שיש לה עשר כחות&lt;ref&gt;20&lt;/ref&gt;;</div>

ליוובאוויטשער https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%90-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%96&diff=13523 2025-07-07T15:24:04Z

<p>ליוובאוויטשער: יצירת דף עם התוכן &quot;למה אי אפשר לערוך כאן?&quot;</p> <hr /> <div>למה אי אפשר לערוך כאן?</div>

ליוובאוויטשער