חב"דטקסט - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:Moishi6969

2026-04-13T11:50:46Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "==ברוך הבא== {{בה}}~~~~"

==ברוך הבא==
{{בה}}[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 14:50, 13 באפריל 2026 (IDT)

תבנית:שיחת עמוד ראשי

2026-04-01T15:17:28Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "<div style="background-color: #FFFFCC; border-color: #FF8040; border-style: solid; border-width: 1px;"><center><div style="font-size: 140%; font-weight: bold;">שימו לב: דף זה מיועד אך ורק לדיונים אודות מבנה העמוד הראשי</div></center> <div style="direction: ltr; text-align: center;">"

<div style="background-color: #FFFFCC; border-color: #FF8040; border-style: solid; border-width: 1px;"><center><div style="font-size: 140%; font-weight: bold;">שימו לב: דף זה מיועד אך ורק לדיונים אודות מבנה העמוד הראשי</div></center>
<div style="direction: ltr; text-align: center;">

שיחה:עמוד ראשי

2026-04-01T15:16:26Z

מ. רובין:

<span class="noprint plainlinks purgelink" title="{{int:confirm-purge-bottom}}">[{{fullurl:{{{page|עמוד ראשי}}}|action=purge}} {{כפתור לחיץ|צבע=אדום|ניקוי המטמון|{{{1|{{int:code-rev-purge-link}}}}}}}]</span>
{{שיחת עמוד ראשי}}

==עמוד ראשי==
{{א|חלוקת קונטרסים}} לענ"ד לפחות את העמוד הראשי לא נעתיק מחב"דפדיה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:05, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ד)
:לדעתי דווקא לעמוד הראשי של האתרים יש חשיבות שיובן שמדובר בכמה אתרים של אותו מיזם. גם אם משנים, לדעתי יש להשאיר לפחות את אותו סגנון [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ([[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]]) 17:09, 27 ביוני 2024 (IDT)
::א. ראיתי את העריכה בעמוד הראשי בחב"דפדיה שביצעת עם הורדת הגופן, ישר כח. ב. בחב"דפדיה הולכים גם לשנות את הסגנון הרי, ובכלל, לדעתי לא צריך להיות קשר ממשי בין המיזמים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:14, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ד)
:::איך שאתה חושב. לדעתי כן חשוב שלא יראה 2 אתרים לא קשורים ויהיה קשר לפחות עקיף בסגנון הבניה שלהם ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"א בסיוון ה'תשפ"ד • 17:33, 27 ביוני 2024 (IDT)
::::לבנתיים נשאיר כך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:59, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ד)

== עיצוב עמוד ראשי דחוף!!! ==

{{מפעילי מערכת}} אם תוכלו לפתוח את האפשרות לעריכה של העמוד הראשי [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 17:05, 25 בנובמבר 2024 (IST)
{{מפעילי מערכת}} מה מתקדם עם האתר?? הוא כבר התפרסם לציבור הרחב? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 21:55, 18 במאי 2025 (IDT)
:{{מפעילי מערכת}} אני מצטרף לבקשתו של {{א|מ. רובין}} לפתוח את העריכה לעמוד הראשי או שתערכו בעצמכם: אין קשר בין סמלילי הפורטלים לפורטלים עצמם, זו העתקה מחב"דפדיה ללא משמעות, וזה לא מוסיף לשם הטוב של חב"דטקסט. • [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב"דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ה <font size="1">(12 ביוני למניינם)</font>''
::{{א|ח. לוין}} ראה בנכתב ב[[שיחת תבנית:עמוד ראשי/ברוכים הבאים]]. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 11:16, 15 ביוני 2025 (IDT)
:::{{א|ש. א.}}תפתח אני ישנה לתמונות של הרביים. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:36, 15 ביוני 2025 (IDT)
::::{{א|מפעילי מערכת}} אשמח אם תפתוח הרשאה לכל המשתמשים לעריכה זה יקדם את האתר יותר מהר {{אנונימי}}
==פרסום האתר==
{{א|ש. א.}} כידוע שיע קשור אלי בקשר משפחתי, דיברתי איתו, והוא אמר לי להגיד למשתמשים שאחד מהם יקח על עצמו לעשות מודעה על האתר שהוא נפתח וכו'. אתה יכול לדעתי לעשות את זה הכי טוב כמובן עם עיצוב. אתה יכול? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 19:26, 18 ביוני 2025 (IDT)
{{א|ש. א.}}
::יש משהו שמתקדם?? מתי מפרסמים את האתר??--[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] ([[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]]) 15:21, 22 ביוני 2025 (IDT)

==תבניית היום יום==
האם צריכים להעתיק את כל תבנית היום יום'ס של חבדפדיה בכדי שיופיע בהעמוד הראשי?

ועד"ז בנוגע לתניא יומי. אבל כאן יש לחלק בין שנה פשוטה למעוברת[[מיוחד:תרומות/200.12.168.32|200.12.168.32]] 00:10, 3 ביולי 2025 (IDT)

== מיזמי חב"דפדיה ==
{{א|מ. רובין}} לדעתי פיסקא זו מיותרת בעמוד הראשי, כיון שמיזמים אלו מופיעים כבר בסרגל הכלים בצד ימין. • • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) •, [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]] • 08:12, 20 ביולי 2025 (IDT)

==מספר ערכים==
{{א|ש. א.}} מה?? למה הערכים ירדו מ1000 ל93? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] - [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]], 22:18, כ"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 22:18, 22 ביולי 2025 (IDT)
:{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} הרבה נמחקו. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small>({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:מ. רובין|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/מ. רובין|ת]]|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]}})</small> 23:08, 22 ביולי 2025 (IDT)
::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} {{א|מ. רובין}} שיניתי את זה ממספר '''דפים''' למספר '''ספרים''' (בניתי תבנית מיוחדת בשביל זה). • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 02:29, כ"ט בתמוז, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(25 ביולי למניינם)</font>''

==לפעול==

חבר'ה לפעול, המספרים נשארים כמעט תמיד נשארים אותו דבר או שיורדים! צריך לפעול!! [[משתמש:פ. ז.|פ. ז.]] - [[שיחת משתמש:פ. ז.|שיחה]], 19:17, ט"ז בטבת, ה'תשפ"ו 19:17, 5 בינואר 2026 (IST)

== הכותרת למטה - מיזמי חב"דפדיה ==

כדאי שתהיה אחידות
הכותרת כאן היא "מיזמי חב"דפדיה" ובעמוד הראשי של חב"דציטוט היא "מיזמי חב"דמדיה" [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 18:38, ד' בשבט, ה'תשפ"ו 18:38, 22 בינואר 2026 (IST)
:{{א|שולם ס.}} נראה לי ש {{א|מ. רובין}} יכול לסייע בענין. הוא עוסק ומנוסה בעיקר בדברים הטכניים. אולי תשאיר לו הודעה שם. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 21:29, י"ז בשבט, ה'תשפ"ו 21:29, 4 בפברואר 2026 (IST)
::{{תוקן}}. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 18:18, 5 בפברואר 2026 (IST)

שיחת משתמש:תלמוד בבלי

2026-03-11T12:16:13Z

מ. רובין: /* יישר כח! */

==ברוך הבא==
{{בה}}
[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 13:21, 22 בפברואר 2026 (IST)
{{מפעילי מערכת}} הוספתי המון ערכים מושלמים בימים האחרונים צריך לעשות אותם מוגנים[[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 01:10, ו' באדר, ה'תשפ"ו 01:10, 23 בפברואר 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}} אנא ואנא תגנו את כל הדפים המושלמים שיצרתי: דפים שיצרתי:
*כמעט כל תורה אור.
*כל ליקוטי תורה.
*הרבה משולחן ערוך אדמו"ר הזקן
*רוב קונטרס ההתפעלות.
*חלק מנר מצוה ותורה אור.
*כמעט כל דרך מצוותיך.
וכן להוריד מהם את ה'להשלים'. וכן להוסיף ב[[תבנית:דרך מצותיך/מאמרי אדמו"ר הצמח צדק]] את שמונת ההוספות.
בתודה מראש, [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:56, ח' באדר, ה'תשפ"ו 20:56, 25 בפברואר 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}} וכן להוריד מ[[תבנית:עמוד ראשי/בואו לתרום]] את דרך מצותיך, לקוטי תורה, קונטרס ההתפעלות. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 21:24, ח' באדר, ה'תשפ"ו 21:24, 25 בפברואר 2026 (IST)

בנוסף {{מפעילי מערכת}} מדוע ישנם דפים שרק המפעילי מערכת יכולים ליוצרם? [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:07, ט' באדר, ה'תשפ"ו 22:07, 26 בפברואר 2026 (IST)

== יישר כח! ==

יישר כח על עריכותיך הרבות והנפלאות! נדאג להגן עליהם ולשנות את הטעון תיקון.

ישנם ספרים המוגנים ב[[חב"דטקסט:זכויות יוצרים|זכויות יוצרים]] וכדו', לכן הם חסומים ליצירה.

👍👍👍👍👍 [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:52, י"א באדר, ה'תשפ"ו 20:52, 28 בפברואר 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}} סידור אדמו"ר הזקן מוגן בזכויות יוצרים? [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 21:03, י"א באדר, ה'תשפ"ו 21:03, 28 בפברואר 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}} בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן יורה דעה חסר סימן ל'. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 21:12, י"א באדר, ה'תשפ"ו 21:12, 28 בפברואר 2026 (IST)

הכוונה שהוא קיים בספר וחסר באתר הקישור אליו בערך שולחן ערוך אדמו"ר הזקן יורה דעה. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 21:16, י"א באדר, ה'תשפ"ו 21:16, 28 בפברואר 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}} מה עם הגנה.[[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:03, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 20:03, 10 במרץ 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}}, בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים יש קישור לסימנים קעה קעו ואילו בנמצא אין כאלה סימנים תחת ידינו. יש למוחקם. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:55, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 20:55, 10 במרץ 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}}, יש להוסיף לספרי אדמו"ר הזקן בהלכה את סדר מכירת חמץ. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 21:06, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 21:06, 10 במרץ 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}} מדוע תבנית ספרי חסידות מוגנת?[[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 21:15, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 21:15, 10 במרץ 2026 (IST)
:א. איזה הגנה? ב. אני לא רואה קישור ג. פתחתי אתה יכול לערוך ופעם הבאה עם אתה יכול תכתוב בבקשה [[חב"דטקסט:בקשות ממפעילים|כאן]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 14:15, 11 במרץ 2026 (IST)

שיחת משתמש:תלמוד בבלי

2026-03-11T12:15:27Z

מ. רובין: /* יישר כח! */

==ברוך הבא==
{{בה}}
[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 13:21, 22 בפברואר 2026 (IST)
{{מפעילי מערכת}} הוספתי המון ערכים מושלמים בימים האחרונים צריך לעשות אותם מוגנים[[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 01:10, ו' באדר, ה'תשפ"ו 01:10, 23 בפברואר 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}} אנא ואנא תגנו את כל הדפים המושלמים שיצרתי: דפים שיצרתי:
*כמעט כל תורה אור.
*כל ליקוטי תורה.
*הרבה משולחן ערוך אדמו"ר הזקן
*רוב קונטרס ההתפעלות.
*חלק מנר מצוה ותורה אור.
*כמעט כל דרך מצוותיך.
וכן להוריד מהם את ה'להשלים'. וכן להוסיף ב[[תבנית:דרך מצותיך/מאמרי אדמו"ר הצמח צדק]] את שמונת ההוספות.
בתודה מראש, [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:56, ח' באדר, ה'תשפ"ו 20:56, 25 בפברואר 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}} וכן להוריד מ[[תבנית:עמוד ראשי/בואו לתרום]] את דרך מצותיך, לקוטי תורה, קונטרס ההתפעלות. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 21:24, ח' באדר, ה'תשפ"ו 21:24, 25 בפברואר 2026 (IST)

בנוסף {{מפעילי מערכת}} מדוע ישנם דפים שרק המפעילי מערכת יכולים ליוצרם? [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:07, ט' באדר, ה'תשפ"ו 22:07, 26 בפברואר 2026 (IST)

== יישר כח! ==

יישר כח על עריכותיך הרבות והנפלאות! נדאג להגן עליהם ולשנות את הטעון תיקון.

ישנם ספרים המוגנים ב[[חב"דטקסט:זכויות יוצרים|זכויות יוצרים]] וכדו', לכן הם חסומים ליצירה.

👍👍👍👍👍 [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:52, י"א באדר, ה'תשפ"ו 20:52, 28 בפברואר 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}} סידור אדמו"ר הזקן מוגן בזכויות יוצרים? [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 21:03, י"א באדר, ה'תשפ"ו 21:03, 28 בפברואר 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}} בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן יורה דעה חסר סימן ל'. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 21:12, י"א באדר, ה'תשפ"ו 21:12, 28 בפברואר 2026 (IST)

הכוונה שהוא קיים בספר וחסר באתר הקישור אליו בערך שולחן ערוך אדמו"ר הזקן יורה דעה. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 21:16, י"א באדר, ה'תשפ"ו 21:16, 28 בפברואר 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}} מה עם הגנה.[[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:03, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 20:03, 10 במרץ 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}}, בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים יש קישור לסימנים קעה קעו ואילו בנמצא אין כאלה סימנים תחת ידינו. יש למוחקם. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:55, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 20:55, 10 במרץ 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}}, יש להוסיף לספרי אדמו"ר הזקן בהלכה את סדר מכירת חמץ. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 21:06, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 21:06, 10 במרץ 2026 (IST)

{{מפעילי מערכת}} מדוע תבנית ספרי חסידות מוגנת?[[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 21:15, כ"א באדר, ה'תשפ"ו 21:15, 10 במרץ 2026 (IST)
:א. איזה הגנה? ב. אני לא רואה קישור ג. פתחתי אתה יכול לערוך. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 14:15, 11 במרץ 2026 (IST)

תבנית:ספרי אדמו"ר הזקן

2026-03-11T12:02:16Z

מ. רובין: הסיר את ההגנה מהדף "תבנית:ספרי אדמו"ר הזקן": לא מושלם

{| cellspacing="0" cellpadding="0" align="center" style="width:100%; border:2px #B8C7D9 solid;"
|-
| colspan="2" align="center" style="background:#cedff2; text-align:center; border-bottom:1px #B8C7D9 solid;" |
<h2 style="margin:.5em; margin-top:.1em; border-bottom:0; font-weight:bold;">ספרי אדמו"ר הזקן</h2>
<small>נכון ל{{#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}} הועלו לחב"דטקסט {{דפים בקטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן|pages}} ספרים של אדמו"ר הזקן</small>
|-

| align="center" style="width:50%; background:#f5faff; padding:0.5em; text-align:center;" valign="top"|
'''<big>[[:קטגוריה:הלכה - אדמו"ר הזקן|הלכה]]</big><br />'''
אמירה לנכרי <tt>|</tt> [[הלכות תלמוד תורה]] <tt>|</tt> [[קונטרס אחרון על שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] <tt>|</tt> [[שאלות ותשובות מאדמו"ר הזקן]] <tt>|</tt> [[שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]]

| align="center" style="width:50%; background:#f5faff; border-right:1px solid #cedff2; padding:0.5em; text-align:center;" valign="top" |
'''<big>[[:קטגוריה:מאמרי אדמו"ר הזקן|מאמרים]]</big><br />'''
[[בונה ירושלים]] <tt>|</tt> [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]] <tt>|</tt> [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)]] <tt>|</tt> [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] <tt>|</tt> [[מאמרים יקרים]] <tt>|</tt> [[סידור עם דא"ח]] <tt>|</tt> [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)]]
|-


| align="center" style="width:50%; background:#f5faff; padding:0.5em; text-align:center;" valign="top"|
'''<big>[[:קטגוריה:ספרים שכתב אדמו"ר הזקן|ספרים שכתב אדמו"ר הזקן]]</big><br />'''
לקוטי אמרים תניא השלם <tt>|</tt> [[סידור אדמו"ר הזקן]] <tt>|</tt> [[פסקי הסידור]] <tt>|</tt> [[תניא]]

| align="center" style="width:50%; background:#f5faff; border-right:1px solid #cedff2; padding:0.5em; text-align:center;" valign="top" |
'''<big>[[:קטגוריה:מכתבי אדמו"ר הזקן|מכתבים]]</big><br />'''
[[אגרות בעל התניא ובני דורו]] <tt>|</tt> [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] <tt>|</tt> [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן האמצעי והצמח צדק)]] <tt>|</tt> [[מאה שערים]]
|}
<noinclude>[[קטגוריה:ספריה ראשית]]</noinclude>

תבנית:פירושונים

2026-03-09T19:05:03Z

מ. רובין:

<noinclude>{{ניהול פרמטרים/תוכן}}</noinclude><includeonly>{{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}</includeonly>
'''האם התכוונתם ל...'''<br />
<div class="nodisambig">
{{{1}}}
</div>
{| class="plainlinks dmbox dmbox-disambig" style="width: 100%; margin-top: 10px; border-top: 1px solid #aaa;"
|-
| style="vertical-align: top; padding-top: 0.6em;" | [[קובץ:Disambig RTL.svg|40px|ימין|פירושונים]] <td class="mbox-text" style="padding: 0.25em 0.4em"> זהו דף [[חב"דטקסט:פירושונים|פירושונים]], שמטרתו להבחין בין דפים שונים בעלי שם דומה.

<div class="checkty-ignore">
[[קובץ:System-search.svg|21px]] אם לא מצאתם ברשימת הפירושונים את הדף שהתכוונתם אליו, נסו:
*[[מיוחד:דפים המתחילים ב/{{שם הדף בלי הסוגריים}}|דפים ששמם מתחיל ב"{{שם הדף בלי הסוגריים}}"]]
*[[מיוחד:חיפוש/intitle:"{{שם הדף בלי הסוגריים}}"|דפים ששמם '''מכיל''' "{{שם הדף בלי הסוגריים}}"]]
*[[מיוחד:חיפוש/~"{{שם הדף בלי הסוגריים}}"|חיפוש "{{שם הדף בלי הסוגריים}}" בחב"דטקסט]]
</div>
</td>
|}<includeonly>{{#תנאי:{{NAMESPACE}}||}}{{קטגוריה בתבנית|{{#תנאי:{{NAMESPACE}}||[[קטגוריה:פירושונים|{{שם הדף}}]]|}}|NoCategory={{#בחר:{{NAMESPACE}}|={{{NoCategory|}}}|#ברירת מחדל={{{NoCategory|yes}}}}}}}</includeonly><noinclude>
== מתי וכיצד משתמשים בתבנית זו ==

זוהי תבנית להצגת דף פירושים, לדפים שונים שחולקים שם דף דומה

יש להקליד את הקוד הבא:
<nowiki>{{פירושונים|</nowiki>

<nowiki>*[[והוא יגאלנו (ספר)|ספר והוא יגאלנו]]</nowiki>

<nowiki>*[[והוא יגאלנו (שיר)|שיר והוא יגאלנו]]</nowiki>

<nowiki>}}</nowiki>

התוצאה תהיה
{{פירושונים|
*[[והוא יגאלנו (ספר)|ספר והוא יגאלנו]]
*[[והוא יגאלנו (שיר)|שיר והוא יגאלנו]]
}}
==ראו גם==
* תבנית [[תבנית:פירוש נוסף|פירוש נוסף]] - המשמשת במקרה שבו הדף עוסק בפרוש העקרי של השם, ולכן לא יוצרים בו דף פרושונים, אלא תבנית פירוש נוסף.
* תבנית [[תבנית:פירושונים קטגוריה|פירושונים קטגוריה]] - משמשת לדף פירושונים לקטגוריות.

<templatedata>
{
"description": "תבנית דף להצגת פירושים שונים שחולקים שם דף דומה",
"params": {
"1": {
"label": "תוכן",
"description": "רשימת פירושים והסבר קצר לכל אחד מהם",
"type": "content",
"required": true
},
"NoCategory": {
"label": "ללא קטגוריה",
"description": "ניתן להגדיר שהדף לא יופיע בקטגוריה. שימושי בדפי עזרה."
}
},
"format": "block"
}
</templatedata>

[[קטגוריה:פירושונים|*]]
[[קטגוריה:תבניות תחזוקה|פירושונים]]
[[קטגוריה:תבניות הנחיה]]
</noinclude>

מאמר כימי צאתך מארץ מצרים תשמ"ב - מוגה

2026-03-09T18:55:43Z

מ. רובין:

{{ספר המאמרים מלוקט}}
=== פתח דבר ===

בס"ד.

לקראת יום הבהיר י"א ניסן, יום הולדת השמונים וחמש לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לאורך ימים ושנים טובו, ולקראת חג הפסח הבעל"ט

הננו מוציאים לאור, ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א, את המאמר ד"ה כימי צאתך מארץ מצריו גו', שנאמר בהתוועדות די"א ניסן ה'תשמ"ב, שמונים שנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א.

מערכת "אוצר החסידים"

יוד ניסן, תהא זו שנת משיח
ברוקלין, נ. י.
== בס"ד. י"א ניסן ה'תשמ"ב. ==
כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות{{הערה|מיכה ז, טו.}}, וידוע דיוק הזהר{{הערה|ח"א בהשמטות רסא, ב. ח"ג קעו, א.}} בזה [הובא בדרושי רבותינו נשיאינו{{הערה|אוה"ת נ"ך עה"פ ס"ג וס"ז (ע' תפו-תפז). ד"ה כימי צאתך תש"ח בתחלתו (סה"מ תש"ח ע' 159).}}] במ"ש כימי לשון רבים, והרי יצי"מ היתה ביום אחד, וכן בזכירת יצי"מ כתיב{{הערה|בא יג, ג. ראה טז, ג.}} זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים, למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, ולמה נאמר כימי לשון רבים. וגם צלה"ב בתוכן הכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, דפירוש הפשוט בזה הוא שהגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו ממש ע"י משיח צדקנו תהי' באופן של אראנו נפלאות כמו שהיתה הגאולה דיצי"מ, ואינו מובן, הרי מבואר בכו"כ פסוקים ומאמרי רז"ל{{הערה|ירמי' טז, יד-טו. ישעי' מג, יח-יט. ברכות יב, סע"ב ואילך. תוד"ה ה"ג ונאמר פסחים קטז, ג (ממכילתא עה"פ בשלח טו, א). ובכ"מ. וראה בארוכה דיה כי בחפזון תש"ח בתחלתו (סה"מ שם ע' 152-151).}} שדוקא הגאולה העתידה תהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות משא"כ הגאולה דיצי"מ, הרי שהגאולה העתידה תהיי נעלית הרבה יותר מהגאולה דיצי"מ, שלכן לפי דיעה אחת אין מזכירין יצי"מ לימות המשיח{{הערה|שם=שש|ברכות שם.}}, וגם להדיעה שמזכירין יצי"מ לימות המשיח{{הערה|שם=שש}} צריך על זה לימוד מיוחד, ומהו אומרו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שהעילוי דגאולה העתידה היא מה שגם אז יהי' אראנו נפלאות כמו שהי' ביצי"מ, ויתירה מזו, דמלשון הכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות משמע שהנפלאות שהיו בימי צאתך מארץ מצרים הם ההתחלה והשרש גם על הנפלאות שיהיו בגאולה העתידה, דמזה מובן שיש מעלה בהגאולה דיצי"מ על גאולה העתידה.

ב) ונקודת הביאור בזה, שבפסוק זה (כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות) יש שני פירושים. פירוש א, שגאולה העתידה תהי' הגאולה כהגאולה דיצי"מ, שגם אז יהי' אראנו נפלאות כמושהי' בהגאולה דיצי"מ.

{{הערות שוליים}}

מאמר כימי צאתך מארץ מצרים תשמ"ב - מוגה

2026-03-09T18:52:22Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "{{ספר המאמרים מלוקט}} === פתח דבר === בס"ד. לקראת יום הבהיר י"א ניסן, יום הולדת השמונים וחמש לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לאורך ימים ושנים טובו, ולקראת חג הפסח הבעל"ט הננו מוציאים לאור, ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א, את המאמר ד"ה כימי צאתך מארץ מצריו גו', שנאמר בהתוועדות די"א..."

עמוד ראשי

2026-03-09T15:25:33Z

מ. רובין: ביטול גרסה 27254 של מ. רובין (שיחה)

{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|'''[[חב"דטקסט:ברוכים הבאים|ברוכים הבאים]] [[חב"דטקסט|לחב"דטקסט]]'''}}}}

{{עמוד ראשי/ברוכים הבאים}}

{| style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="1"
|-valign="top"
| style="width:40%; min-width: 350px;" |

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|קטע מה[[דבר מלכות]] השבועי}}
|תמונה=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|34px|דבר מלכות שבועי|קישור=תבנית:דבר מלכות שבועי]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=דבר מלכות שבועי
|תוכן={{עמוד ראשי/דבר מלכות שבועי}}
}}
{| style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="1"
|-valign="top"
| style="width:40%; min-width: 350px;" |

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|ספר מומלץ}}
|תמונה=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|34px|ספר מומלץ|קישור=תבנית:ספר מומלץ]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=ספר מומלץ
|תוכן={{עמוד ראשי/ספר מומלץ}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|בואו לתרום}}
|תמונה=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|34px|בואו לתרום|קישור=תבנית:בואו לתרום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=בואו לתרום
|תוכן={{עמוד ראשי/בואו לתרום}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|ספרים חדשים}}
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=ספרים חדשים
|תוכן={{עמוד ראשי/ספרים חדשים}}
}}
|

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|[[היום יום]]}}
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|תוכן={{עמוד ראשי/היום יום}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|ה[[תניא]] היומי}}
|תמונה=[[קובץ:סימן שאלה11.png|20px|קישור=תניא יומי]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=תניא יומי
|תוכן={{עמוד ראשי/תניא יומי}}
}}


|}

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=מיזמי חב"דמדיה
|תמונה=[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|25px|חב"דפדיה]]
|רוחב=33
|צבע=כחול
|title=מיזמי חב"דמדיה
|id=mf-otherProjects
|תוכן={{עמוד ראשי/מיזמים}}
}}
----
'''{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}}}'''
----
__NOTOC__
__NOEDITSECTION__
[[קטגוריה:עמוד ראשי]]

עמוד ראשי

2026-03-09T15:17:41Z

מ. רובין:

<templatestyles src="MainPage/styles.css" />

{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|'''[[חב"דטקסט:ברוכים הבאים|ברוכים הבאים]] [[חב"דטקסט|לחב"דטקסט]]'''}}}}

{{עמוד ראשי/ברוכים הבאים}}

{| style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="1"
|-valign="top"
| style="width:40%; min-width: 350px;" |

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|קטע מה[[דבר מלכות]] השבועי}}
|תמונה=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|34px|דבר מלכות שבועי|קישור=תבנית:דבר מלכות שבועי]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=דבר מלכות שבועי
|תוכן={{עמוד ראשי/דבר מלכות שבועי}}
}}
{| style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="1"
|-valign="top"
| style="width:40%; min-width: 350px;" |

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|ספר מומלץ}}
|תמונה=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|34px|ספר מומלץ|קישור=תבנית:ספר מומלץ]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=ספר מומלץ
|תוכן={{עמוד ראשי/ספר מומלץ}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|בואו לתרום}}
|תמונה=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|34px|בואו לתרום|קישור=תבנית:בואו לתרום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=בואו לתרום
|תוכן={{עמוד ראשי/בואו לתרום}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|ספרים חדשים}}
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=ספרים חדשים
|תוכן={{עמוד ראשי/ספרים חדשים}}
}}
|

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|[[היום יום]]}}
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|תוכן={{עמוד ראשי/היום יום}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|ה[[תניא]] היומי}}
|תמונה=[[קובץ:סימן שאלה11.png|20px|קישור=תניא יומי]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=תניא יומי
|תוכן={{עמוד ראשי/תניא יומי}}
}}


|}

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=מיזמי חב"דמדיה
|תמונה=[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|25px|חב"דפדיה]]
|רוחב=33
|צבע=כחול
|title=מיזמי חב"דמדיה
|id=mf-otherProjects
|תוכן={{עמוד ראשי/מיזמים}}
}}
----
'''{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}}}'''
----
__NOTOC__
__NOEDITSECTION__
[[קטגוריה:עמוד ראשי]]

חב"דטקסט:אופליין

2026-03-07T20:10:34Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;" | {{גופן|5|נרקיסים|'''ברוכים הבאים לחב"דטקסט אופליין!'''}} באמצעות דף זה תוכלו להוריד את חב"דטקסט למחשבכם ללא צורך בחיבור לרשת |} ממוזער ישנם 2 שתי אפשרויות לצפות באתר במצב או..."

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
| {{גופן|5|נרקיסים|'''ברוכים הבאים לחב"דטקסט אופליין!'''}}
באמצעות דף זה תוכלו להוריד את חב"דטקסט למחשבכם ללא צורך בחיבור לרשת
|}
[[קובץ:חבדטקסט עריכה.jpg|ממוזער]]

ישנם 2 שתי אפשרויות לצפות באתר במצב אופליין:
# באמצעות התקנת תוכנת קיוויקס והורדת קובץ הזים של חב"דטקסט. לאחר ההתקנה וההורדה יש לפתוח את תוכנת הקיוויקס ולגרור את קובץ הזים לתוך התוכנה.
# באמצעות התקנת תוסף קיוויקס לדפדפן כרום והורדת קובץ ה'זים' של חב"דטקסט. לאחר ההתקנה וההורדה יש לפתוח את התוסף ולגרור את קובץ הזים לתוך עמוד התוסף.

===קובץ הזים===
הגרסא העכשווית מעודכנת לי"ח אדר תשפ"ו. הקובץ כולל תמונות ואינו כולל דפי שיחה או דפי משתמש, אלא ערכים בלבד.

ייתכן ויהיו תקלות בהורדת הקבצים מפני חסימת אינטרנט.

==קישורים חיצוניים==
*להתקנת תוסף kiwix בדפדפן כרום [https://chrome.google.com/webstore/detail/kiwix/donaljnlmapmngakoipdmehbfcioahhk/related לחץ כאן].
*להורדת תוכנת kiwix [http://download.kiwix.org/release/kiwix-desktop/kiwix-desktop_windows_x64.zip לחץ כאן]{{הערה|[apps.microsoft.com/store/detail/kiwix-js/9P8SLZ4J979J?hl=en-il&gl=il]}}.
*להורדת קובץ ZIM מעודכן של חב"דטקסט [https://drive.google.com/file/d/1ZHMofhyfnODrSRanXHfDns7syW0ZJmMU/view?usp=drivesdk כאן].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חב"דטקסט]]

מדיה ויקי:Spam-whitelist

2026-03-07T20:10:29Z

מ. רובין:

# <pre>
# כתובות URL חיצוניות המופיעות ברשימה זו *לא* ייחסמו אפילו אם יש להן ערך ברשימת הכתובות האסורות.
#
# יש להוסיף קישורים המתאימים לחסידות חב"ד / קישורים הנוגעים באופן ישיר לדפים בחב"דטקסט.
# אין להוסיף אתר עם תמונות נשים, גם כאשר מדובר באתרים של חב"דיים.
# כאשר מוספים קישור חיצוני ל-whitelist. ומכניסים קישור לערך, גם אם מסירים את הקישור מה-whitelist עדיין ניתן לערוך ולשמור את הערך, אך אין להשתמש באפשרות זו. הסיבה לכך היא שאם בעתיד מבצעים שינוי כלשהו בקישור למשל הסרת תו, או הכנסת תבנית קישור מתאימה - הדף נחסם בגלל הקישור ואי אפשר לבצע בו עוד שינויים כי הוא מסומן כ'ספאם'. זה גם יכול להתרחש על ידי בוט וכיו"ב.
#
# התחביר הוא כדלקמן:
# כל שורה היא קטע מביטוי רגולרי שיתאים לשמות המתחם של כתובות URL
# יש להעתיק את הקישור ללא הקידומת 'www' או 'http'
# יש להשתמש ב-\ לפני נקודה
# בתחילת השורה ובסוף השורה יש להוסיף את התווים \b
# יש להחליף מופעים של \ בכתובת האינטרנט ל /
# בכדי להציב הערה יש להשתמש ב'#' ורווח לפניה - כל דבר מתו "#" לסוף השורה הוא הערה
#
# דוגמאות לאתרים עם סיומות שונות, והדרך בה מוסיפים אותם:
# * hebrewbooks.org יש להוסיף כך: \bhebrewbooks\.org\b
# * 770live.com יש להוסיף כך: \b770live\.com\b
# * chabadpedia.co.il יש להוסיף כך: \bchabadpedia\.co\.il\b
#</pre> 
#<pre dir="ltr"> 
bhatanya\.com\b
\bkvutze\.org\b
\bkidschabad\.com\b
\bproject=chabadpedia\.co\.il\b
\bproject=https:chabadpedia\.co\.il\b

\bmoshiach\.net\b
\bchasidut\.co\b
\blinkcount\.toolforge\.org\b
\btorahanytime\.com\b
\bbatilegani\.org\.il\b
\bykr\.org\.il\b
\bchabad\.rs\b
\bmeetjemai\.jem\.tv\b
\bnewera\.now\b
\bkolavrohom\.com\b
\bmykerenhashana\.com\b
\bchabadlive\.org\b
\bshnayim\.com\b
\bmishpacha\.com\b
\bcanva\.com\b
\bcalameo\.com\b
\bharav-algazi\.co\.il\b
\besttorahstories\.com\b
\btorahgames\.org\b
\bchabadelsalvador\.org\b
\b\bshturem\.net/b
\btv2000\.co\.il\b
\btools\.wikimedia\.org\b
\bcommons\.wikimedia\.org\b
\bcommons\wikimedia\.org\b
\bcommons\.wmflabs\.org\b
\bchabadrh\.org\.il\b
\bchabadnorthtelaviv\.org\.il\b
\bm-chesed\.net\b
\brishonlezion\.org\b
\bchabadka\.org\b
\bchabadbinyamin\.org\b
\bmaale-adumim\.com\b
\bkshalom\.com\b
\bcollive\.com\b
\bchabadaviv\.com\b
\bramatyishay\.com\b
\bchabadbialik\.com\b
\bchabadmaromnave\.com\b
\bchabadks\.co\.il\b
\bkarmiel\.co\.il\b
\bchabadrehovot\.co\.il\b
\byehudim\.org\.il\b
\bchabadyokneam\.org\b
\byiddishvideos\.com\b
\bdeadsea-chabad\.com\b
\bchabadhaifa\.com\b
\bchabadmerchavim\.com\b
\bchabadelit\.com\b
\360chabad\.com\b
\chabadswitzerland\.com\b
\bness-ziona\.com\b
\bchabadgushkatif\.com\b
\bchabad-hebron\.com\b
\bzichronyaakov\.org\b
\bhashmonaim\.org\b
\bhodhasharon\.org\b
\bbareketsheli\.com\b
\bdrive\.google\.com\b
\bbeeryakov\.com\b
\byttlnapierville\.com\b
\bkittobrit\.com\b
\bkehotonline\.com\b
\bchabadhebrew\.ca\b
\bgoo\.gl\b
\bavodashashlichus\.com\b
\btext\.chabadpedia\.com\b
\bzitut\.chabadpedia\.com\b
\bchabadpedia\.com\b
\bchabad\.info\b
\bmedia\.chabad\.info\b
\bmedia\.chabad\.info\chabadinfoheb\b
\bmedia\.chabad\.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads\b
\bhealth\.gov\.il\b
\brambam-medicine\.org\.il\b
\bbiurim\.co\.il\b
\byetzialeshlichut\.link\b
\byomiolami\.org\b
\bcly\.vic\.edu\.au\b
\bjabad\.org\.ar\b
\bklm\.org\.il\b
\bc-live\.co\.il\b
\bchabadnevezeev\.co\.il\b
\byomiolami\.org\b
\bbarmitzva\.ravpage\.co\.il\b
\biggudhashluchim\.com\b
\bchabadindia770\.com\b
\bfindagrave\.com\b
\byeshivatchabad\.co\.il\b
\bvienemashiaj\.com\b
\bjewishjamaica\.com\b
\bchabadmoscow\.com\b
\bjewishvietnam\.com\b
\bchalukashashasmachne\.com\b
\bkramim\.Info\b
\bmaor\.org\b
\bbechabad\.org\b
\bsinun770\.org\b
\bmymaor\.org\b
\bcba\.org\.il\b
\bsefertora\.org\.il\b
\b.jstor\.org\b
\b.rabbisalliance\.org\b
\bmachanaym\.com\b
\bthedailysicha\.com\b
\btzachlist\.com\b
\bahblicklive\b.com\b
\bs3\.wasabisys\.com\b
\brabbinicalcollege\.edu\.au\b
\bhm-news\.co\.il\b
\bicount\.co\.il\b
\baleph3\.libnet\.ac\.il\b
\bmerhav\.nli\.org\.il\b
\borb\.org\.il\b
\bgoshenlaw\.org\b
\bweb\.nli\.org\.il\b
\bdaat\.ac\.il\b
\btkc\.co\.il\b
\bdaat\.co\.il\b
\btoratyosef\.co\.il\b
\bdvarmalchus\.org\.il\b
\bsefaria\.org\.il\b
\bspecial\.org\.il\b
\baharit\.com\b
\bhayedion\.com\b
\b770rebbe\.com\b
\bchabadshop\.com\b
\blecfl\.com\b
\bmosadharavkook\.com\b
\btotrashlats\.com\b
\bshulchanharav\.com\b
\bshluchim\.org\b
\bybdsnewhaven\.org\b
\bbmoshiach\.org\b
\banash\.org\b
\bchabadjapan\.org\b
\bmountofolives\.co\.il\b
\bchabadcampus\.co\.il\b
\bbarditchev\.co\.il\b
\bravdori\.co\.il\b
\blimudtora\.co\.il\b
\bnichoach\.blogspot\.com\b
\bchabadairportcity\.com\b
\bchassidutbehirah\.com\b
\btorasmoshiach\.com\b
\btmimim\.com\b
\brebbedrive\.com\b
\bsearch\.rsl\.ru\b
\bradiomoshiach\.com\b
\bvaa770\.org\b
\bchabadjapan\.org\b
\bkupasrabeinu\.org\b
\bvideolan\.org\b
\bbeit-hamikdash\.co\.il\b
\bachot770\.co\.il\b
\bnakdan.dicta\.org\.il\b
\btzemachtzedekshul\.org\b
\byadvashem\.org\b
\bparasha\.ooil.co\b
\brambam\.ooil.co\b
\btalmudit18\.com\b
\bonline.fliphtml5\.com\b
\bnigrijewishonlineschool\.com\b
\bchabad\.org.il\b
\bkfar-chabad\.com\b
\bsmichanet\.com\b
\bigrot\.org.il\b
\blemaanyilmedo\.org\b
\bmechon-mamre\.org\b
\bbeismoshiach\.co\.il\b
\bchish\.co\.il\b
\bsadna-jew\.com\b
\botzerhachassidus\.com\b
\b\bjewishmusic\.fm\b
\b\breshetch\.org\b
\breshetch\.org.il\b
\bph.yhb.org.il\b
\bwpengine\.netdna-cdn\.com\b
\blink\.myjewishpage\.com\b
\bmerkazanash\.com\b
\bmerkazanash\.com\b
\bbeverlyhillschabad\.com\b
\bidstorahorg\.clhosting.org\b
\btag=%D7%97%D7%91%D7%93\b
\b\bpnimi\.org\.il/Hebrew\b
\b\binner\.org\b
\bmalchuty\.org\b
\bchabad-elkana\.org\b
\b\bodyosefchai\.org\.il\b
\b\bdaat\.org\.il\b
\b\blubavitch\.org\.il\b
\bhe\.rabbiasi\.com\b
\bgallery\.mailchimp\.com\b
\bkidstorah\.org\b
\bigrut\.blogspot\.com\b
\bkikar\.co\.il\b
\bchabadashdod\.co\.il\b
\bblogspot\.co\.il\b
\bchabadsrilanka\.co\.il\b
\bcourts\.state\.ny\.us\b
\bigrot\.org\b
\bigrot\.com\b
\btheonlinerabbi\.com\b
\bhalacha\.co\b
\b/default\.asp\b
\bderher\.org\b
\btosfosinenglish\.com\b
\btosfosinenglish\.com\b
\bderher\.org\b
\bgeulahvod\.com\b
\bMyencounterblog\.com\b
\bpanoramio\.com\b
\bgeulahvod\.com\b
\bmatzevot\.net\b
\bagada\.me/vendor/bookmz\b
\bmyencounterblog\.com\b
\bMyencounterblog\.com\b
\bwashingtonpost\.com\b
\bmatzevot\.net\b
\bjemedia\.org\b
\bkehuna\.org\b
\bhalachabrura\.org/alephlink\.htm\b
\byeladim\.org\.il\b
\bchabadyadeliyahu\.wix\.com\b
\bchild\.co\.il\b
\bemes\.co\.il\b
\btidhar\.tourolib\.org\b
\bchabadholon\.com\b
\bchabadashkelon\.com\b
\bheichalmenachemmonsey\.org\b
\bsichos\.com\b
\support\.google\.com\b
\bgroups\.google\.com\b
\bmaps\.google\.co\.il\b
\banalytics\.google\.com\b
\bdocs.google\.com\b
\bgoogle\.co\.il\b
\bgoogle\.com\b
\bbooks\.google\.co\.il\b
\bdrive\.google\.com\b
\bplay\.google\.com\b
\bphotos\.app\.goo\.gl/fpq9dM165zmYkhRx9\b
\bmeta\.wikimedia\.org\b
\bwikipedia\.org\b
\bmediawiki\.org\b
\bwiki\.js\b
\bwikitech\.wikimedia\.org\b
\bwikidata\.org\b
\bupload\.wikimedia\.org\b
\btorahcafe\.com\b
\bvideo\.chasidut\.net\b
\bchabadhungary\.com\b
\bhageula\.com\b
\bbcl770\.org\b
\btzivoshashem\.org\b
\bchabadzefat\.com\b
\bdjc\.com\.ua\b
\bmimaal\.co\.il\b
\basif\.co\.il\b
\breshet\.org\.il\b
\bzalmonjaffeencounters\.com\b
\bns2\.ivelt\.com/forum\b
\bdmag\.co\.il/pub/tzach\b
\bshturem\.org/index.php\b
\blivingwiththerebbe\.com\b
\bhitat\.co\.il\b
\bjewishcontent\.org\b
\bb shteeble.com\.rav\b
\byahadut\.tv\b
\bmashiach\.org.il\b
\bpiyut\.org.il\b
\brambish\.org.il\b
\bjewishcherkassy\.org\b
\bagudaschassideichabad\.com\b
\babc770\.org\b
\bhisachdus.co\.il\b
\bdlib.rsl\.ru\b
\bsie\.org\b
\bhe-date\.info\b
\bladaat\.info\b
\bkolhalashon\.com\b
\barihalberstam\.com\b
\bjcm\.museum\b
\bchabadisraeli\.com\b
\bmusaf-shabbat\.com\b
\bwww.yehadut\.tv\b
\bwww\.jem\.co\.il\b
\bhome\.jemedia\.org\b
\bw.beit-chabad\.net\b
\blikras\.org\b
\bbeitchana\.org\b
\byoffner\.com\b
\barielzilber\.com\b
\bkikarhashabat\.co\.il\b
\bmishnetorah\.com\b
\brambam-lanoar\.co\.il\b
\bchabadhouse\.org.il\b
\billustratedmaps\.com\b
\btzivoshashem\.net\b
\bhitbonenut\.net\b
\bchasidut\.net\b
\baskila\.net\b
\bchabad-netanya\.org\b
\bbhol-forums\.co\.il\b
\bmakom-m\.cet\.ac\.il\b
\bbhol\.co\.il\b
\btzivos-hashem\.org\b
\bchasidinews\.com\b
\bcomputerhope\.com\b
\bchabadbeitar\.com\b
\bshlager\.net\b
\bchabadk\.com\b
\b770florida\.com\b
\bledorot\.co\.il\b
\bresponsa\.co\.il\b
\bsafranim\.wordpress\.com\b
\bjewishmalta\.com\b
\bchabadinfo\.com\b
\btora\.co\.il\b
\bbeiteliezer\.org\b
\bsem40\.ru\b
\bchabad\.il\b
\bmamesh\.org\b
\bshluchimcenter\.org\b
\byagdiltorah\.org\b
\btoolserver\.org\b
\bchabadpt\.org\b
\byagdiltorah\.org\b
\btheshomron770\.org\b
\bvideo\.yahadoot\.com\b
\btoratchabad\.com\b
\byomanim\.com\b
\bhebrewbooks\.org\b
\bchabadlibrary\.org\b
\bchabad\.co\.il\b
\bchabadworld\.net\b
\botzar770\.com\b
\bchabadlibrarybooks\.com\b
\b770live\.com\b
\byeshiva.org\.il\b
\bpnimiyut\.org\b
\bhageula\.com\b
\bshturem\.net\b
\bcol\.org\.il\b
\bchabadpedia\.co\.il\b
\bpsakdin\.net\b
\bkaduri\.net\b
\bzadikim\.org\b
\beismoshiachmagazine\.org\b
\bsoferpedia\.com\b
\bmoshiachpalace\.com\b
\bbeismoshiach\.org\b
\bbeismoshiachmagazine\.org\b
\bneshei.com\b
\bjewish-education\.info\b
\botzar\.org\b
\bchabad\.kz\b
\bchazak\.co\.il\b
\bchabad\.org\.il\b
\bgnu\.org\b
\bcreativecommons\.org\b
\bscribd.com\b
\bdaat\.ac\.il\b
\bjewishvenice\.org\b
\blahak\.org\b
\byomanim\.com\b
\bchabadonweb\.com\b
\bchabad\.org\b
\blubavitch\.ru\b
\byadlshliach\.org\b
\bitanya\.mobi\b
\bteshura\.com\b
\bhaoros\.com\b
\bchabadshop\.com\b
\bcms\.education\.gov\.il\b
\bmoshiach\.ru\b
\bgeula\.ru\b
\bchabad\.fm\b
\bkipa\.co\.il\b
\bchabad-il\.org\b
\byoman770\.com\b
\btorah4blind\.org\b
\bshiduryashir\.com\b
\bscribd\.com\b
\bchabadraanana\.com\b
\bchabadsderot\.com\b
\bjdn\.co\.il\b
\byadharavherzog\.org\b
\bchasidut\.tv\b
\bcow\.org\.il\b
\bsomethingforshabbat.blogspot\.co\.il\b
\bsichosinenglish\.org\b
\bsafa-ivrit\.org\b
\bchabadpuneindia\.com\b
\bapp\.box\.com\b
\bqarov\.org\b
\bcrownheights\.info\b
\bshulchanharav\.com\b
\bmylubavitch\.org\b
\bkiddushhachodesh\.net\b
\bapps\.education\.gov\.il\/imsnet\/mosdot.aspx\b
\bsmslarav\.co\.il\b
\b4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine\.netdna-cdn\.com\b
\btools\.wmflabs\.org\b
\boro\.org\.il\b
\bchassidutbehirah\.com\b
\bhatzalah\.ch\b
\btzvigreenwald\.com\b
\bchassidusapplied\.com\b
\balysefer\.com\b
\btorashageula\.org\b
\bmachonso\.org\b
\bmerkazato\.co\.il\b
\bsinun\.org\b
\bmafteiach\.app\b
\brabbi24\.com\b
\bkehot\.org\b
\brce\.eu\.com\b
\bchabadof770\.com\b
\btoratchabad\.com\b
\byafutzu\.org\b
\badeyad\.org\b
\bkerenm\.org\b
\bbetsefernet\.com\b
\bchassidus\.com\b
\byemot\.co\.il\b
\bsichathageula\.com\b
\byuhrzeit\.com\b
\bmatamoshiach\.org\b
\bbit\.ly/2m15qj0\b
\bashreinu\.app\b
\bchabad-ty\.com\b
\bichossid\.com\b
\bhabad\.org\.il\b
\bchabadisraeli\.info\b
\bhe\.chabad\.org\b
\btotrashlats\.com\b
\byeshivamh\.org\b
\bygmiami\.com\b
\bbat-melech\.co\.il\b
\bprojectlikkuteisichos\.org\b
\byounglamplighters\.com\b
\b4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine\.netdna-ssl\.com\b
\bkore\.co\.il\/viewArticle\/75208\b
\bth770\.co\.il\b
\bzachor\.michlala\.edu\b
\bncl\.org\.il\b
\bmoshiachkidsonline\.org\b
\bsynagoge-karlsruhe\.de\b
\bhasidicarchives\.com\b
\bolamot\.net\b
\bkerenanash\.com\b
\bmaoschitim\.org\b
\bjemcentral\.org\b
\bdvarmalchus\.org\b
\bdmag\.co\.il\b
\bkerenhamazon\.com\b
\basktherav\.com\b
\bkovtzimdrive\.com\b
\bsichos\.net\b
\bchabadwimbledon\.com\b
\bchabadindia\.in\b
\btemple\.org\.il\b
\bkinus\.info\b
\bzadikim\.com\b
\bulyop\.com\b
\bstumptherabbi\.org\b
\bgithub\.com\b
\bfaxasicha\.wordpress\.com\b
\bavepdf\.com\b
\btmimim\.co\.il\b
\bthelivingarchive\.org\b
\btemple\.org\.il\b
\bmbakodesh\.org\.il\b
\bbeithoraah\.org\b
\byaadudes\.com\b
\b60d5f97551d9b\.site123\.me\b
\bnehora.zone/kinot\b
\bjemtv\.page\.link\b
\btorath-emeth\.org\b
\bkarmyshely\.org\b
\bseminaire\.bethrivkah\.fr\b
\bganisrael\.co\.il\b
\byahad\.org\b
\byoslbloy\.info\b
\bhavineini\.co\.il\b
\bmagbis\.org\b
\bkedem-auctions\.com\/he\b
\bjewishrsm\.com\b
\bkevarim\.com\b
\bwhois\.toolforge\.org\b
\bcentralops\.net\b
\bdan\.me\.uk\b
\bmatamoshiach\.org\b
\bchabadofaqim\.org\.il\b
\bmaayanot\.com\.br\b
\bmaayanot\.com\b
\bganei-tikva\.com\b
\bmichlalachabad\.com\b
\bsichotkodesh\.org\b
\binyeshiva\.ru\b
\bweb\.archive\.org\b
\bchabadpedia\.miraheze\.org\b
\barh-uk\.com\b
\bchabadofuk\.com\b
\bcp-en\.menta770\.com\b
\borchayalive\.org\.il\b
\bcnl\.org\.il\b
\bnayadotchabad\.co\.il\b
\bachot\.co\.il\b
\bchabadyavne\.com\b
\bchabadg\.co\.il\b
\bjames\.padolsey\.com\b
\b770shul\.org\b
\bdmag-pub\.com\b
\bkarovel\.co\.il\b
\bchabadgilo\.net\b
\bchabadbrussels\.com\b
\bganisraelhadera\.org\.il\b
\bmatzotchabad\.co\.il\b
\bkore\.co\.il\b
\bsynagogue-154\.business\.site\b
\bkcm\.co\.il\b
\bchabadtlv\.org\b
\ben\.calameo\.com\b
\bvaadhatmimim\.org\b
\blubavitch\.com\b
\brebbedrive\.org\b
\bmikdash3\.co\.il\b
\bchabadi\.022\.co\.il\b
\bchabad-rh\.co\.il\b
\bnetov\.net\b
\bforms\.gle\/7HpcN8hv5cQ3rt7Q8\b
\bpneimelech\.com\b
\bexpand770\.com\b
\byomi\.org\.il\b
\bmachon-modzitz\.co\.il\b
\bchabad-givatshmuel\.org\b
\bgivatshmuel\.org\b
\bfeor\.ru/xenophobia\b
\bhamishpatim\.co\.il\b
\besicha\.org\b
\byeshivatchabad\.co\.il\b
\bchshmira\.org\b
\bgan-ner\.org\b
\bvaad-nachle\.com\b
\brchabad\.org\b
\bbezikaron\.co\.il\b
\bhamodia\.com\b
\bchabadgivataim\.com\b
\bbaalhatanya\.org\.il\b
\bchabadyeshiva\.com\b
\bttchabadkg\.org\.il\b
\boholeitorah\.com\b
\bchabadkg\.org\.il\b
\bkscvk\.org\b
\byttl\.org\b
\byttpoconos\.com\b
\bbrisavrohom\.org\b
\btotalkg\.org\.il\b
\byeshivalubavitch\.com\b
\beshelcenter\.weebly\.com\b
\bmoshiachchidon\.com\b
\bhaazinu\.net\b
\bezerlachayal\.org\.il\b
\bjewishmusicalnotes\.com\b
\bbreslevsheli\.co\.il\b
\bkganisraelkfarchabad\.com\b
\bAhBlickLive\.com\b
\bbechatzros\.com\b
\btoraland\.org\.il\b
\bshnior\.blogspot\.com\b
\b77012\.blogspot\.com\b
\bjewishprisoner\.com\b
\bsegallemida\.com\b
\blikutaytorahkeys\.blogspot\.com\b
\bwww\.aspaklaria\.info\b
\bwww\.medethics\.org\.il\b
\bmylubavitch\.ru\b
\bjewishinsights\.org\b
\www\.googletagmanager\.com\b
\borot-books\.co\.il\b
\bwww\.chabadharish\.com\b
\bzvi-kogan\.com\b
\btoratcha\.com\b
\boived\.com\b
\bdin\.org\.il\b
\bwww\.kolel\.org\b
\bwww\.yeshivacampus\.com\b
\byadleachim\.co\.il\b
\bwww\.chabad\.am\b
\bwww\.torahrecordings\.com\b
\bchassidus-content\.com\b
\bchabadpedia-stats\.vercel\.app\b
\bkidschitas\.org\b
\bmirror\.download\.kiwix\.org\b
\bdownload\.kiwix\.org\b
\bshmuelshmelkesegal\.com\b
\bderechhabayit\.com\b
\b360chabad\.com\b
\bchabadupdates\.com\b
\bbnotchabad\.co\.il\b
\bwww.panasaim5785\.com\b

#</pre>

לקוטי שיחות חלק א/בשלח

2026-03-01T16:59:42Z

מ. רובין:

{{לקוטי שיחות חלק א}}
== פרשת בשלח ==
א. מיט צוואַנציק יאָר צוריק – אַחרון של פסח חצר"ת, האָט כ"ק מו"ח אדמו"ר גערעדט אין אַ שיחה{{הערה|לקוטי דבורים ח"ד תשא, א.}} בנוגע דער הפטורה פון דעם שבת.

ער האָט דאַן דערציילט אין נאָמען פון זיין עלטער־זיידן – דעם צמח צדק, אַז זיין זיידע – דער אַלטער רבי, האָט אַמאל געפרעגט די קשיא, פאַרוואָס איז די הפטורה פון שבת שירה דוקא ותשר דבורה, אַ שירה פון אַ פרוי, און ניט די שירה פון דוד, ווי דאָס איז די הפטורה פון שביעי של פסח. אין פרשת בשלח איז דאָ די שירה פון מאַנסבילן: אָז ישיר משה גו', און אויך איז דאָ די שירה פון פרויען: ותקח מרים גו' את התוף בידה ותצאן כל הנשים גו' בתופים ובמחולות, ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה. היינט פאַרוואָס איז די הפטורה דוקא די שירה פון אַ פרוי, ותשר דבורה?

אויף דעם האָט דער אַלטער רבי דערציילט אַ לאַנגן סיפור (געדרוקט אין דער אויבנדערמאָנטער שיחה) און ער האָט אויסגעפירט, אַז ווען די אידן זיינען אַרויס פון מצרים און געגאַנגען אין ים אין דער טריקעניש און געזאָגט שירה האָבן די פרויען אויך געזאָגט שירה, אָבער דערצו נאָך "בתופים ובמחולות", מיט שמחה. דערפאַר איז די הפטורה פון שבת שירה – ותשר דבורה. (הכל הי' מן העפר, ספירת המלכות).

ב. אין פלוג איז ניט פאַרשטאַנדיק, פאַרוואָס טאַקע איז די שירה וואָס עס האָבן געזונגען משה ובני ישראל – די מאַנסבילן – ניט געווען מיט אַזאַ שמחה ווי די שירה פון מרים און כל הנשים – די פרויען?

נאָר דער טעם אויף דעם – אין פשטות, ווייל בשעת מען באַקומט אַ זאַך אָן האָרעוואַניע און אָן צער, קען מען בשום אופן ניט פילן די זעלבע שמחה, ווי בשעת מען האָט געלייגט אויף דעם גרויס מי און דורכגעגאַנגען שווערע מלחמות. און לפום צערא אגרא{{הערה|[[משנה/אבות פרק ה#משנה כא|אבות פרק ה משנה כא]].}} וואָס גרעסער עס איז געווען פריער די יגיעה און צער – אַלץ גרעסער איז דערנאָך די שמחה.

בשעת אידן האָבן געזונגען שירה דערפאַר וואָס פרעה מיט די מצריים זיינען דערטרונקען געוואָרן אין ים און זיי זיינען אַרויס פון גלות מצרים, האָבן משה רבנו מיט אַלע אידישע מענער ניט געקענט פילן דערביי אַזאַ שמחה ווי מרים מיט אַלע אידישע פרויען.

וואָרום דאָס שווערסטע פון גלות מצרים און די ערגסטע גזירות זיינען געקומען נאָכדעם ווי מרים איז געבאָרן געוואָרן. און די שווערסטע גזירה איז געווען – כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו.

– אַלע שוועריקייטן וואָס זיינען געווען פריער, ווען אידן האָבן געאַרבעט "בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך", זיינען ניט געקומען צו דער גזירה פון אַריינוואַרפן ‏ניי־געבאָרענע קינדער אין טייך –

נאָכדעם איז דאָך אויך געקומעו – ווי חז"ל דערציילן{{הערה|שמות רבה א, לד.}} – די גזירה אַז פרעה זאָל זיך באַדן אין די בלוט פון אידישע קינדער.

אַ מוטער לעבט דאָס אַלץ איבער מער ווי אַ פאָטער. דערפאַר איז אויך בשעת מען איז פטור געוואָרן פון פרעה'ן מיט זיינע גזירות. איז די שמחה פון די אידישע פרויעך געווען פיל גרעסער ווי די שמחה פון די מענער.

ג. ווי אַלע סיפורים פון תורה, אַזוי אויך דער סיפור פון יציאת מצרים, וועגן דער שירה מיט דער שמחה "בתופים ובמחולות" פון מרים'ען מיט די אידישע פרויען – זיינען זיי אַלע אַ הוראה אויף אַלע דורות. אויך אויף אונזער דור.

און דאָס איז אויך מרומז אין פסוק: ותצאן '''כל''' הנשים '''אחרי'''' – אַלע אידישע פרויען עד סוף כל הדורות גייען נאָך נאָך מרים'ען און זאָגן, שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים.

ג־טלעכקייט און הייליקייט איז גאה גאה, הויך וואָס העכער קען ניט געבן. און זאַכן וואָס זיינען פאַרקערט פון הייליקייט, וואָס האָבן מלחמה מיט הייליקייט – סוס ורוכבו, איז רמה בים, טיף נידעריק אין ים. ניט סתם נידעריק, נאָר '''רמה''' בים, גאָר אַ שטאַרקן וואַרף אין ים, נידעריק וואָס נידעריקער קען ניט זיין.

ד. מען האָט שוין אַמאָל גערעדט אַז די גזירה פון כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, איז די נקודה פון איר, איר אינהאַלט – פאַראַן אין יעדן דור און אין יעדער מדינה. אויך אין אונזער דור און אין אונזער מדינה{{הערה|זע אויך אויבן. עמוד 112 און ווייטער.}}.

בשעת עס ווערט געבאָרן אַ אידיש קינד, וואָס דער אידישער לעבנס־סדר איז, אַז באַלד ווי אַ קינד ווערט געבאָרן הויבט מען אים גלייך אָן געבן אַ דערציאונג פון תורה ומצוות, קומט צוגיין פרעה מלך מצרים, ד. ה. די בעל־הבתי'שקייט פון דער לאַנד, און טענה'ט: עס ווערט געבאָרן אַ אינגל, וואָס מיט דער צייט וועט ער חתונה האָבן און דאַרפן זיין דער צושטעלער פון פרנסה אין הויז, דאַרף מען אים שוין פון קינדווייז אָן אַריינווארפן אין טייך וואָס גיט פרנסה (די גאַנצע שפייז און פרנסה פון מצרים איז געווען אָפהענגיק פון דעם יאור – טייך נילוס) עס זאָל זיך טונקען און זיין דערטרונקען אין טייך.

אי, וואָס וועט זיין מיט תורה ומצות, אויף דעם ענטפערט פרעה, איז פאַראַן "סאָנדעי" (זונטיק). וואָס סאָנדעי איז דער באַנק געשלאָסן די קלייטן געשלאָסן, א. א. וו. די נאַכט פריער דאַרף מען שלעפן דעם קינד אין מואווי און אין אַלדע יאָרן, אָבער אינדערפרי, אַזוי ווי די עלטערן ווילן שלאָפן ביז צוועלף אַזייגעַר, אַרט זיי ניט אַז דער קינד וועט גיין אין "סאָנדעי סקול" און לערנעז דאָרטן. און ניט נאָר זינגען און טאַנצן נאָר אַפילו עברי און חומש. זיי – דער עלטערן – וועלן קענען רואיק שלאָפן, און זיין גאָר טיף פאַרזונקן אין שלאָף ברוחניות.

דערנאָך – איינס אַזייגער נאָך האַלבן טאָג, וועט מען האָדעווען דעם קינד מיט טעלעוויזשאן, מואווי און בייזבאָל – מיט דעם טייך נילוס, וואָס לויט זייער מיינונג, גיט ער פרנסה.

אַנשטאָט דעם וואָס מען דאַרף דעם קינד פאַרבינדן באַלד פון קינדווייז אָן מיט דעם אויבערשטן וואָס ער שפייזט די גאַנצע וועלט בטובו בחן בחסד וברחמים, אין אַן אופן פון כבוד ומנוחה,

וואָס נאָר דאָס (פאַרבינדן זיך מיט דעם אויבערשטן) איז די איינציקע וועג פון אַ אידן צו פרנסה,

– וואָרום אויב אַפילו ביי גוים איז זייער פרנסה אָפהענגיק ‏פון טייך נילוס־געזעצן, איז אָבער ביי אידן שטייט, ואתם '''הדבקים''' בהוי' אלקיכם '''חיים''' כולכם היום{{הערה|[[דברים פרק ד#פסוק ד|דברים ד, ד]].}}, דורך דעם וואָס אידן פאַרבינדן זיך מיט דעם אויבערשטן, דורך '''דעם''' לעבן זיי, און דורך דעם האָבן זיי אויך פרנסה, וואָרוום מאַן דיהיב חיי יהיב מזוני – דער אויבערשטער וואָס ער גיט לעבן גיט ער אויך פרנסה. אים מיט זיין פרוי און קינדער –

איז אַנשטאָט דעם, נעמט מען די קינדער און מען וואַרפט זיי אַריין אין טייך, וואָס רייסט זיי אָפ ניט נאָר פון דעם רוחניות'דיקן לעבן נאָר אויך פון לעבן אין איינפאַכן זין, וואָרום, ווי געזאָגט פריער: די איינציקע וועג וואָס אידן האָבן אויף לעבן און פרנסה איז דורך פאַרבינדן זיך מיט דעם אויבערשטן.

ה. און אַזוי ווי אין דעם גלות וואָס איז געווען פאַר מתן תורה, וואָס דאָס איז גלות מצרים, זיינען די אַלע פריערדיקע גזירות ניט געקומען צו דער גזירה פון כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אַזוי אויך אין דעם איצטיקן גלות, קומען ניט די אַלע גזירות וואָס דער יצר הרע מאַכט אויף דערוואַקסענע מענטשן – צו דער גזירה וואָס דער יצר הרע מאַכט אויף קליינע קינדער.

בשעת אָבער, מען ווערט ניט נתפעל פון פרעה'ן, מען ווערט ניט נתפעל פון די "גוטע פרינט" – פון דער שכנ'טע פון "נעקסט דאָר", וואָס זי טענה'ט: ווי אַזוי נעמסטו דיין קינד און שיקסט אים אין חדר, אין אַ ישיבה וואָס מען לערנט דאָרטן אַ תורה, וואָס איז אַלט דריי מיט אַ האַלב טויזנט יאָר, אַ תורה וואָס איז געגעבן געוואָרן אין מדבר שממה – דעוזערט – און אין אַ צייט וואָס ס'איז נאָך ניט געווען קיין ראַדיא, קיין טעלעפאָן און אַפילו אַ "פייפער" אינדערפרי צו מודה אני איז אויך ניט געווען.

דעמאָלט – טענה'ט זי – האָט מען געקענט אָנגיין מיט אַזאַ דערציאונג. אָבער איצטער, בשעת מיר געפינען זיך אין "טווענטי'ס סענדטשורי" און מיר האָבן זוכה געווען צו "פראָגרעס" און צו "קאָלטשער" איצטער קען מען ניט זיין "אָלד פעשאָנד".

נאָך מער, אַמאָל טוט זיך אָן פרעה אין אַ קלייד פון קדושה און טענה'ט: אַזוי ווי דו ווילסט אַז דיין קינד זאָל געבן אַ סך געלט אויף צדקה בכלל און אויף ישיבות בפרט, דאַרפסטו דאָך זען אַז ער זאָל זיין אַ גביר, טאָ וואַרף אים אַריין אין טייך פון פרנסה, מאַך אים אַזוי ווי אַלע "דזשאַן'ס" און "מייקל'ס" – אשר לא להוי' המה, און דעמאָלט קענסטו האָבן האָפענונג אַז ער וועט געבן געלט אויף ישיבות און חדרים.

– לפועל זעט מען אַז נאָר פרעה האָט פרנסה דערפון. אידן האָבן דערפון גאָרנישט –

דאַרף מען וויסן דעם אמת, אַז די גזירה קומט פון דעם זעלבן פרעה, נאָר אַזוי ווי ער ווייס דאָך אַז בשעת ער וועט קומען צוגיין און הייסן טאָן אַן עבירה וועט מען אים ניט פאָלגן. טוט ער זיך אָן אין אַ זידענער זופעצע און זאָגט אַז ער האָט אַ גרויסע ישיבה און ער דאַרף אויף איר געלט. דערפאַר זאָל מען אַריינגעבן די קינדער אין "פאָבליק־סקול" און אין "סאָנדעי־סקול", וועט ער דעמאָלט קענען בויען אַ גרויסע ישיבה פאַר '''מלאכים'''.

בשעת מען כאַפט זיך באַצייטנס אַז די עצה שטאַמט פון "פרעה" פון דעם קלוגינקן וואָס זאָגט הבה נתחכמה לו – פן ירבה. – (כ"ק אדמו"ר שליט"א הפסיק ואמר: אָבער דער אמת איז אַז כן ירבה וכן יפרוץ) – פון דעם וואָס וויל אַז עס זאָל ניט בלייבן קיין שריד ופליט, ר"ל, פון אידישקייט, פון אידישע נשמות און דורך דעם אויך ניט פון אידישע גופים,

און מען נעמט זיך מיט דער אידישער שטאַרקייט אויף מבטל זיין די גזירה, מען הערט אויף צו זוכן תכליתים צו פינף יאָר, צו זיבן יאָר, צו דרייצן יאָר און צו אַכצן יאָר און מען האָט אמונה און בטחון אין דעם אויבערשטן

וואָרוום רבות מחשבות בלב איש,

(און זיי ברענגען קיין נוצן ניט, ווייל זיי זיינען רבות און ניט קיין יחיד, יחידו של עולם,

און) ועצת הוי' היא תקום (היא לשון יחיד). וואָרום דער אויבערשטער איז אַ בעל־הבית ניט נאָר אויפן הימל נאָר אויך אויף דער ערד, אין דעם אָרט וואו זי געפינט זיך מיט איר מאַן און מיט אירע קינדער,

איז וויסנדיק דאָס, איז ניט נאָר וואָס זי ווערט ניט נתפעל פון איר שכנ'טע, נאָר אדרבה זי פועליט נאָך אויף איר שכנ'טע, אַז זי זאָל אויך ראַטעווען אירע קינדער פון די הענט פון פרעה. און מען שטעלט אויף צענדליקער טויזנטער אידישע קינדער, וואָס זאָלן גיין אַנטקעגן משיח צדקנו, במהרה בימינו.

ו. און אַזוי ווי דעמאָלט, בשעת מען איז פטור געוואָרן פון פרעה'ן אין די צייטן פון משה רבינו מיט מרים'ען, איז די שמחה פון די פרויען געווען פיל גרעסער ווי די שמחה פון די מענער, וואָרום אויך די גזירה האָבן די מוטערס איבערגעלעבט מער ווי די פאָטערס, די זעלבע זאַך איז אויך איצטער, אַז סיי די גזירה פון פרעה'ן, ובמילא אויך די שמחה וועלכע קומט בשעת מען ווערט פטור פון דער גזירה, פילן זיך מער ביי די אידישע פרויען.

דעם גרעסטן טייל פון דעם טאָג געפינט זיך דאָך דער מאַן ניט אין הויז און אַפילו די צייט וואָס ער איז אין הויז אויך דעמאָלט גיט ער זיך ניט אָפ אַזוי פיל מיט דער דערציאונג פון די קינדער, ווי די פרוי.

דאַקעגן די אידישע פרוי, זי האָט מלחמה מיט פרעה'ן, ווי פאַרשטעלט ער זאָל ניט זיין, און מיט וואָס פאַר אַ פאָרם "גוטע פריינטשאַפט" ער זאָל ניט קומען צו איר,

און דאַן איז זיכער אַז זי איז מנצח און פירט אויס אַז – הוא (תורה און אידישקייט, איז) גאה גאה (און דאָס פאַרקערטע) סוס ורוכבו – רמה בים. און דאָס פירט זיך אויס מיט שמחה, בתופים ובמחולות, און מען גייט איבער צו פרשת יתרו, די פרשה פון קבלת התורה, וואָרום מען קען זאָגן, בנינו ערבים בעדינו{{הערה|זע אויבן עמוד 110 הערה 53.}}.

ז. דערמיט וועט מען אויך פאַרשטיין וואָס עס שטייט אין מדרש (תנחומא) אויפן פסוק ותען להם מרים, וואָס אין פלוג איז ניט פאַרשטאַנדיק דער לשון '''להם''', וואָס דאָס איז אַ לשון זכר, צו פרויען האָט ער דאָך געדאַרפט זאָגן '''להן'''?

דערציילט ער אויף דעם אין מדרש; אַז בשעת די אידן זיינען דורכגעגאַנגען דעם ים און געזאָגט שירה, האָבן די מלאכים דעמאָלט אויך געוואָלט זאָגן שירה. האָט דער אויבערשטער געזאָגט צו די מלאכים: פריער וועלן אידן זאָגן שירה און ערשט דאַן וועט איר זאָגן שירה.

– דערמיט דערקלערט דער מדרש דעם לשון '''ישיר''' משה, ניט שר לשון עבר נאָר '''ישיר''' לשון ציווי, וואָרום דאָס איז געווען אַ ציווי פון דעם אויבערשטן: ישיר משה ובני ישראל און דערנאָך די מלאכים –

נאָכדעם בשעת מרים מיט די פרויען האָבן געזאָגט שירה, האָבן די מלאכים ווידער גע'טענה'ט, פאַר משה ובני ישראל האָבן מיר אָפגעטראָטן דעם וועג, אָבער איצט זאָלן מיר זאָגן שירה '''פאַר''' די פרויען. לויט איין דיעה אין מדרש, האָט מען זיי נאָכגעגעבן. אָבער לויט אַ צווייטער דיעה, פירט אויס דער מדרש, אַז אויך די שירה פון די פרויען איז געווען פאַר דער שירה פון די מלאכים,

אָבער אויך לויטן סלקא דעתך פון מדרש, אַז די מלאכים האָבן ניט געוואַרט אויף דער שירה פון די פרויען, האָבן אָבער די מלאכים ניט געקענט זאָגן שירה ביז מרים האָט זיי געגעבן רשות. און דאָס איז ותען '''להם''' מרים, להם לשון זכר, דאָס מיינט דער רשות וואָס מרים האָט געגעבן צו די מלאכים אויף זאָגן שירה.

זעט מען דערפון אויך די גרויסקייט פון דער שירה פון די פרויען אַז דאָס רירט אָן ניט נאָר אין עולמות התחתונים נאָר אויך אין עולמות העליונים.‏ זייער שירה קומט נאָך פריער און העכער פון שירת המלאכים.

ח. דאס אויבנגעזאָגטע איז אַ הוראה צו יעדער אידן, אַז ס'איז ניטאָ וואָס צו שרעקן זיך, ניט פאַר פרעה'ן, ניט פאַרן נילוס און ניט פאַר די גזירות. אויב מען גייט נאָר מיט דער אמת'ער אידישער שטאַרקייט, קען מען זיך געפינען אין מצרים, און עס זאָל דאָרטן זיין פרעה מלך מצרים, מיט אַלע גזירות, און פונדעסטוועגן האָט עס כלל ניט צוטאָן צו זיינע קינדער: ער וועט פירן זיינע קינדער אין דרך התורה, וואָס דאָס איז די וועג וואָס עס ברענגט זיי צום לעבן, ניט נאָר לעבן אין עולם־הבא נאָר אויך לעבן אין עולם־הזה.

ער וועט פירן די קינדער אין דעם וועג וואָס זיי וועלן זאָגן: זה א־לי ואנוהו אלקי '''אבי''' וארוממנהו, זיי וועלן גיין אין דעם זעלבן וועג אין וועלכן עס גייען די עלטערן.

וואָס דאָס איז דאָך דער אמת'ער נחת וואָס עס קען זיין פון קינדער.

און דעמאָלט, איז ווי מען זאָגט וייטער אין דער שירה: תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, אַז מען איז זוכה צו בנין בית המקדש השלישי במהרה בימינו.

און נאָך מערער, ווי ער זאָגט אין מדרש: למדת חיבתם של ישראל לפני המקום, אַז דער אויבערשטער האָט ניט געוואַרט אויפן תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, וואָס דאָס איז דער בית המקדש, בית עולמים, נאָר זייענדיק נאָך אין מדבר האָט ער געזאָגט: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

אַזוי אויך איצטער, אַז די ביסל געציילטע טעג וואָס זיינען געבליבן ביז משיח'ן, איז דורכדעם וואָס מען וועט ניט נתפעל ווערן פון די גזירות, און מען וועט אויפשטעלן זרע ברך הוי', איז ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, אַז דער אויבערשטער וועט רוען אין יעדער אידישער הויז, און וויבאַלד אַז השי"ת רוט דאָרטן, איז דאָך זעלבסטפאַרשטענדלעך, אַז דאָרטן וועט זיין פרנסה בהרחבה, געזונט בהרחבה און אמת'ער נחת פון קינדער און קינדס־קינדער לאורך ימים ושנים טובות.

{{שמאל|<small>(משיחת יו"ד שבט, תשח"י)</small>}}

ט. ווען די אידן זיינען געגאַנגען פון מצרים צום הר סיני מקבל זיין די תורה, האָבן זיי געהאַט אויפן וועג צוויי מלחמות: די מלחמה מיט פרעה'ן און די מלחמה מיט עמלק'ן.

אין היינטיקער סדרה. דערציילט די תורה וועגן דעם אָנזאָג פון השי"ת ויי די אידן זאָלן זיך פירן ביי ביידע מלחמות. ביי מלחמת פרעה איז געווען דער ציוי "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (ג־ט וועט פאַר אייך מלחמה האַלטן און איר זאָלט שווייגן), און ביי מלחמת עמלק – "צא הלחם בעמלק". (גיי אַרויס האַלט מלחמה מיט עמלק'ן), וואָס מיינט אויך מלחמה פשוט אין גשמיות.

י. דער חילוק פון די צוויי מלחמות איז:

פרעה איז געווען הינטער די אידן. ער איז ניט געשטאַנען צווישן די אידן און דעם באַרג סיני, נאָר צווישן די אידן מיט דעם "הדגה אשר נאכל במצרים", מיט דעם "ואכלו את חלב הארץ". פרעה האָט געשריען אַז ער וועט ניט צולאָזן צום טוב ארץ מצרים, סיידן, ‏אַז מען וועט ווערן זינע – פרעה'ס – עבדים, אָבער צווישן אידן און מתן תורה איז ער ניט געשטאנען. דערפאַר איז געווען אין דעם דער סדר – ה' ילחם לכם ואתם תחרישון.

דאַקעגן עמלק ‏איז געשטאַנען צווישן די אידן מיט דעם באַרג סיני – און דאָ האָט זיך ניט געהאַנדלט וועגן אַן ארץ טובה ורחבה נאָר וועגן אַ מדבר, ווי די רז"ל זאָגן אין מדרש תנחומא אַז די תורה איז געגעבן געוואָרן דוקא אין מדבר – און האָט ניט געלאָזן די אידן גיין מקבל זיין די תורה.

בשעת עס איז דאָ אַ מונע ומעכב – אַ שטערער און אָפהאַלטער – צו קבלת התורה, איז הגם הקול קול יעקב והידים ידי עשה ידים זינען שייך צו עשו'ן, דאָס איז זיין חלק, ווי עס שטייט ועל חרבך תחי, וויבאַלד אָבער עס איז דאָ אַ שטערער צו קבלת התורה, רעכנט מען זיך ניט מיט קיינע חשבונות און מען גייט אויף אַלע וועגן און אין אַלע אופנים, אַבי מען זאָל נאָר מקבל זיין די תורה און פאַראייניקן זיך מיט איר.

און דאָס איז דער טעם, וואָס מען האָט מלחמה געהאַלטן מיט עמלק'ן פשוט אין גשמיות. עס איז ניט געווען קיין ענין פון כחי ועוצם ידי, נאָר עס איז געווען אַן ענין פון מלחמה לה', וואָס אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק{{הערה|[[שמות פרק יז#רש"י|פירוש רש"י על התורה שמות יז, טז]].}} (דעם אויבערשטנס נאָמען און זייך שטול זיינען ניט. גאַנץ ביז וואַנען עס וועלן אָפגעמעקט ווערן די קינדער פון עמלק'ן).

יא. מצד דעם וואָס די מלחמה מיט עמלק'ן איז געווען צוליב קבלת התורה, דערפאַר איז די מלחמה מיט אַלע אירע פרטים, געווען פאַרבונדן מיט משה רבנו – דער וועלכער קבל תורה מסיני.

די מלחמה האָט '''געשטאַמט''' פון משה'ן – משה האָט געזאָגט בחר גו' וצא הלחם בעמלק. די מלחמה האָט זיך '''אָנגעהויבן''' מיט דער תפלה פון משה'ן, '''געפירט''' זיך דורך אנשי משה, ווי עס שטייט אין חסידות אויפן פסוק בחר '''לנו''' אנשים – אנשי משה, און דער '''נצחון''' איז געקומען דורך יהושע – משרת משה.

יב. דער נצחון פון אידן אין מלחמת עמלק איז געווען העכער פון טבע. על פי טבע וואָלט עמלק געדאַרפט מנצח זיין, ווי ער זאָגט אין ירושלמי{{הערה|ראש השנה סוף פרק ג.}} אַז עמלק כשפן הי', און ער האָט אויסגעקליבן אַזעלכע מענטשן וואָס דאַרפן על פי סדר הטבע לעבן: און זיי האָט ער געשיקט אין מלחמה. און פונדעסטוועגן האָט מען אים מנצח געווען, ווייל בשעת מען גייט אויף מלחמה בכח התורה, – און ווי אויבן דערמאָנט וועגן "אנשי משה", אַז יעדער איינער וועלכער איז געגאַנגען צו מלחמת עמלק האָט געוואוסט אַז ער גייט ניט בכחו ועוצם ידו נאָר אין שליחות און מיטן כוח פון משה, בשליחות ובכח התורה – דעמאָלט איז מען מנצח למעלה מדרך הטבע.

יג. די מצוה פון זכירת עמלק איז דאָך יעדן טאָג, במילא איז דאָס אויבנדערמאָנטע אַ הוראה. – אָנווייזונג – אויך אויף דער מלחמה מיטן עמלק הרוחני פון יעדן טאָג. אויף עמלק'ן שטייט "אשר קרך" ער האָט אָפגעקילט אידן פון זייער קאָך און התלהבות צו קבלת התורה. בשעת אידן זיינען געשטאַנען אין דער גרעסטער התלהבות, אַ התלהבות וואָס האָט גע'פועל'ט אַפילו אויף די אומות העולם, ווי עס שטייט דער משל אין מדרש תנחומא פון אמבטי רותחת (אַ קאָכעדיקע וואַנע), אַלע האָבן געזען אַז דאָס איז אַ פלאַם פייער, דעמאָלט איז געקומען עמלק אויף אָפקילן אידן פון דער התלהבות צו גיין מקבל זיין די תורה. און בשעת עס געפינט זיך אַ זאַך וואָס קילט אָפ פון תורה, האָבן מיר אויף דעם די אָנווייזונג ווי אויבן דערמאָנט: א) אַז מען דאַרף נוצן אַלערליי מיטלען, אויף מלחמה האַלטן מיט דעם, אַבי נאָר מקבל זיין די תורה. ב) מען דאַרף וויסן אַז מען טוט עס ניט בכחו ועוצם ידו (מיטן אייגענעם‏ כוח און זעלבסט־קראַפט) נאָר בכחו של משה, בכוח התורה.

יד. אויפן פסוק וישמע יתרו, זאָגן רז"ל מה שמועה שמע ובא – מלחמת עמלק. די שמועה האָט דערלאַנגט אויך אין מדין. און דאָס וואָס יתרו האָט געזאָגט עתה ידעתי, איז געווען אַן הכנה צו מתן תורה, ווי עס שטייט אין זוהר.

אַזוי אויך איצטער, אַז מען וועט גיין מלחמה האַלטן מיט דעם עמלק הרוחני און בכחו של משה, וועט דאָס פועל'ן אומעטום אַפילו אין מדין{{הערה|זע דרושי החלצו (אין [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/מטות|לקוטי תורה פרשת מטות]] ובכ"מ).}}, און דאָס וועט זיין אַ הכנה צו גילוי וקבלת פנימיות התורה, וואָס עס וועט מגלה זיין משיח צדקנו בב"א.

{{שמאל|<small>(משיחת יו"ד שבט, תשט"ז)</small>}}

== ט"ו בשבט ==
טו. חמשה עשר בשבט איז ראש השנה לאילנות. כאטש עס איז דא א פלוגתא אין דעם, און בית שמאי האלטן אז ראש השנה לאילנות איז באחד בשבט, איז דאך אבער, בית שמאי ובית הלל הלכה כב"ה, און נאך מער, ב"ש במקום ב"ה אינה משנה{{הערה|ברכות לו, ב.}}.

טז. קען מען זאגן דעם ביאור אין דעם:

מיר געפינען אין עטלעכע ערטער אין ש"ס, אז בית שמאי האלטן, אזלינן בתר כח ווי ער איז נאך בהעלם, און בית הלל האלטן, אזלינן בתר פועל וגילוי.

למשל:

א) חלות דבש{{הערה|עוקצים פרק ג, משנה יא.}} מאימתי מטמאות משום משקה ב"ש אומרים משיהרהר – כח והעלם. וב"ה אומרים משירסק – פועל וגילוי.

ב) נרות חנוכה, ב"ש אומרים{{הערה|שבת כא, ב.}} יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך, וב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך. טעמא דב"ש כנגד ימים הנכנסין (העתידים לבוא) – כח והעלם. וטעמא דב"ה כנגד ימים היוצאין (שיצאו כבר) – פועל וגילוי.

– בית שמאי גייען אלע מאל נאך דער זאך ווי זי קען זיין, לויט די באהאלטענע כחות. און בית הלל, – לויט דער זאך ווי זי איז, אנטפלעקטערהייט –

(דער שרש הענין איז: בית שמאי שרשם מבחינת הגבורות ועבודתם בדרך העלאה – בחינת העלם. ובית הלל שרשם מבחינת החסדים ועבודתם בדרך המשכה – בחינת גילוי. הלל מלשון בהלו נרו, גילוי{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שיר השירים|לקוטי תורה שיר השירים]] מח, ג.}}).

יז. דער ענין פון ראש השנה לאילנות איז, אז די ביימער הערן אויף יונק זיין זייער חיות פון די וואסערן פון אפגעלאפענעם יאר, און עס הויבט זיך אן ביי זיי א נייע יניקה{{הערה|ירושלמי ראש השנה פ״א ה״ב.}}.

דער זמן וואס די וואסערן פון נייעם יאר הויבן אן צו געבן יניקה, איז פיר חדשים נאך דעם ווי זיי ווערן נידון.

בחג (סוכות) – ט"ו תשרי – נידונין על המים{{הערה|ראש השנה טז, א.}} און אין פיר חדשים ארום – ט"ו שבט – הויבן זיי אן צו געבן יניקה די ביימער.

דאס וואס המים נידונים בחג, איז דאס דער דין בפועל ובגילוי. אבער בכח ובהעלם איז דאס באחד בתשרי, ווארום ראש השנה – אחד בתשרי – איז דאך נידון כל העולם{{הערה|דארט.}}, און אין דעם איז אויך נכלל מים. מער ניט וואס בפועל קומט דאס ארויס בט"ו בתשרי.

וויבאלד אז די יניקה פון די ביימער בגילוי פון די נייע וואסערן קומט פיר חדשים נאך זייער דין בגילוי, קומט אויס, אז די נייע יניקה בהעלם איז באחד בשבט – פיר חדשים נאכן דין המים בהעלם.

דערפאר איז בית שמאי וואס זיי גייען נאכן כח בהעלם, האלטן, אז באחד בשבט ראש השנה לאילנות, ובית הלל דאזלי בתר פועל, האלטן, אז בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות.

לויט דעם קומט אויס, אז אויך בית שמאי זיינען מודה אז דער '''פועל''' פון ראש השנה לאילנות איז בחמשה עשר בשבט.

יח. דער ענין פון ראש השנה לאילנות איז פאראן אויך אין דעם מענטשן, ווי עס שטייט כי האדם עץ השדה{{הערה|[[דברים פרק כ#פסוק יט|דברים כ, יט]].}}.

דער ענין פון אילן איז וואס ער איז עושה פירות – ער גיט פרוכטן – פון וועלכע עס וואקסן אויס נאכדעם נאך אילנות עושי פירות.

אזוי אויך דארף יעדער איד זיין א משפיע אויף זיין סביבה, אין שול, אין ישיבה און בכלל – אויף די אלע אידן מיט וועלכע ער טרעפט זיך, דארף ער אויף זיי משפיע זיין, עס זאלן צוקומען נאך '''אידן'''.

די ברכה וואס מען גיט אים איז, אז זיינע נטיעות זאלן זיין כמותו – ווי ער אליין איז – ווי זיינע פנימיות. וואס דאס איז די בעסטע ברכה פאר אן אילן, ווי די רז"ל זאגן, אילן אילן במה אברכך, שיהיו נטיעותיך כמותך{{הערה|זע תענית ה, ב.}} (בוים, בוים, מיט וואס זאל איך דיר בענטשן, אז דיינע פלאנצונגען זאלן זיין ווי דו אליין).

און בשעת עס וועט זיין נטיעותיך כמותך, איז ווי די גמרא איז מסיים אין מסכת סנהדרין{{הערה|צח, א.}}, נאך דעם ווי ער רעכנט אויס כמה קצין, אז בשעת עס וועט זיין "ענפיכם תתנו ופריכם תשאו"{{הערה|[[יחזקאל פרק לו#פסוק ח|יחזקאל לו, ח]].}}, אין לך קץ מגולה מזה. דאס איז דער אמת׳ער סימן אז משיח קומט.

אז מען האלט זיך אן באילנא דחיי, כ"ק רבותינו הקדושים ותורת החסידות, און מען איז דאס משפיע אויך אויף א צווייטן אידן, ביז עס איז נטיעותיו כמותו, אז מען וועט קענען זאגן ראו גידולים שגידלתי, דאס איז א סימן אויף קירוב הקץ פון דער גאולה העתידה על ידי משיח צדקנו.

{{שמאל|<small>(משיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, תשט"ז)</small>}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק א]]

תבנית:עמוד ראשי/בואו לתרום

2026-03-01T16:55:03Z

מ. רובין:

הצטרפו למיזם, ובואו לתרום ולהשלים את החסר:
* [[לקוטי שיחות]]
* [[משנה]]
* [[ספר המאמרים מלוקט]]
* [[ספר השיחות תנש"א]]
* [[ספר השיחות תשנ"ב]]
<includeonly>{{מרכז|[[תבנית:עמוד ראשי/בואו לתרום#ספרים נוספים המחכים לתרומתכם|ראו עוד]] >}}</includeonly>
<noinclude>=== ספרים נוספים המחכים לתרומתכם ===
* [[בונה ירושלים]]
* [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]
* [[דרך חיים (אדמו"ר האמצעי)]]
* [[כתובים]]
* [[ליובאוויטשער רבי'נס זכרונות]]
* [[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]
* [[לקוטי תורה לג' פרשיות]]
* [[מאמרים יקרים]]
* [[משנה תורה]]
* [[נביאים]]
* [[ספר המאמרים באתי לגני]]
* [[ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]]
* [[ספר השיחות תשמ"ז]]
* [[ספר השיחות קיץ ה'שי"ת]]
* [[ספר השיחות תשמ"ח]]
* [[ספר השיחות תשמ"ט]]
* [[ספר השיחות תש"נ]]
* [[עטרת ראש]]
* [[קונטרס דרושי חתונה תרפ"ט]]
* [[קונטרס ההתפעלות]]
* [[קונטרס התפלה]]
* [[קונטרס עץ החיים]]
* [[שיחות קודש תשמ"ב-תשמ"ט]]
* [[שני המאורות]]
* [[תורה]]
* [[תורת חיים]]</noinclude>

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות העמוד הראשי]]</noinclude>

תבנית:קיצור

2026-03-01T16:53:14Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "<includeonly><span class="TooltipPhrase">{{{1}}}<span class="TooltipSpan"><small> {{{2}}}</small></span></span></includeonly><noinclude> תבנית ביאור לפירוש ראשי תיבות וקיצורים אחרים, בהשהיית הסמן על התיבה.<br> '''דוגמה:''' <nowiki>{{קיצור|ס״ת|סופי תיבות}}</nowiki><br> '''תוצאה:''' {{קיצור|ס״ת|סופי תיבות}} <noinclude/> <noinclude> <templatedata> { "para..."

<includeonly><span class="TooltipPhrase">{{{1}}}<span class="TooltipSpan"><small> {{{2}}}</small></span></span></includeonly><noinclude>
תבנית ביאור לפירוש ראשי תיבות וקיצורים אחרים, בהשהיית הסמן על התיבה.<br>

'''דוגמה:''' <nowiki>{{קיצור|ס״ת|סופי תיבות}}</nowiki><br>
'''תוצאה:''' {{קיצור|ס״ת|סופי תיבות}}
<noinclude/>
<noinclude>
<templatedata>
{
"params": {
"1": {
"label": "הקיצור",
"description": "ראשי התיבות או הקיצור שרוצים לבאר",
"example": "ר\"ת",
"type": "string"
},
"2": {
"label": "הפירוש",
"description": "פירושו של ראשי התיבות או הקיצור שהוזן בפרמטר 1",
"example": "ראשי תיבות",
"type": "string"
}
},
"description": "תבנית ביאור לפירוש ראשי תיבות וקיצורים אחרים",
"format": "inline"
}
</templatedata>
[[קטגוריה:ראשי תיבות|*]]
[[קטגוריה:תבניות ביאור|קיצור]]
</noinclude>

שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן צא

2026-03-01T16:50:08Z

מ. רובין:

שֶׁיֶּאֱזֹר מָתְנָיו וִיכַסֶּה רֹאשׁוֹ בִּשְׁעַת תְּפִלָּה וּבוֹ ו' סְעִיפִים:
בְּגָדָיו כֵּיצַד? אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁתְּהֵא עֶרְוָתוֹ מְכֻסָּה וְלֹא יְהֵא לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם הָיְתָה טַלִּית חֲגוּרָה לוֹ עַל מָתְנָיו לְכַסּוֹתוֹ מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה, וְחוֹצֵץ בְּטַלִּיתוֹ עַל מָתְנָיו שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה — אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּכַסֶּה לִבּוֹ, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן ע"ד. וְאִם לֹא כִּסָּה אֶת לִבּוֹ, אוֹ שֶׁנֶּאֱנַס וְאֵין לוֹ בְּמַה שֶּׁיִּתְכַּסֶּה, הוֹאִיל וְכִסָּה עֶרְוָתוֹ וְהִתְפַּלֵּל — יָצָא:
צָרִיךְ לֶאֱזֹר אֵזוֹר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ אַבְנֵט שֶׁאֵין לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל". אֲבָל בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת מֻתָּר לְבָרֵךְ בְּלֹא חֲגוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַבְנֵט בַּמִּכְנָסַיִם וְאֵין לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה. וְהוּא הַדִּין אֲפִלּוּ בְּלֹא מִכְנָסַיִם אִם בְּגָדָיו מֻנָּחִים מַמָּשׁ עַל בִּטְנוֹ וְחוֹצְצִים בֵּין לִבּוֹ לָעֶרְוָה. וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם בְּלֹא חֲגוֹרָה — אֵין צָרִיךְ לֶאֱזֹר בִּשְׁעַת תְּפִלָּה:
אָסוּר לְהוֹצִיא אַזְכָּרָה מִפִּיו בְּרֹאשׁ מְגֻלֶּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לִמְחוֹת שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ. וּמִדַּת חֲסִידוּת הוּא שֶׁלֹּא לֵילֵךְ ד' אַמּוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ב':
כּוֹבָעִים הַקְּלוּעִים מִקַּשׁ חֲשׁוּבִים כִּסּוּי, אֲבָל הַנָּחַת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כִּסּוּי, לְפִי שֶׁהַיָּד וְהָרֹאשׁ גּוּף אֶחָד הֵן וְאֵין הַגּוּף יָכוֹל לְכַסּוֹת אֶת עַצְמוֹ. אֲבָל אִם אַחֵר מַנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ — יֵשׁ לְהָקֵל (כֵּיוָן שֶׁרש"ל מֵקֵל לְגַמְרֵי):
לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּתְפִלָּה בַּאֲפוּנְדָּתוֹ, וְלֹא בְּרַגְלַיִם מְגֻלִּים אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַגְּדוֹלִים אֶלָּא בְּבָתֵּי רַגְלַיִם. אֲבָל אִם דַּרְכָּם לַעֲמֹד יְחֵפִים בִּפְנֵי הַגְּדוֹלִים כְּמוֹ בְּאֶרֶץ הָעֲרָב — מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל יָחֵף.
וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין לְהִתְפַּלֵּל בְּבָתֵּי שׁוֹקַיִם שֶׁל פִּשְׁתָּן אִם לֹא יִלְבַּשׁ עֲלֵיהֶם אַנְפִּילָאוֹת (שֶׁקּוֹרִין זאקי"ן), שֶׁגְּנַאי הוּא לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַגְּדוֹלִים בְּבָתֵּי שׁוֹקַיִם שֶׁל פִּשְׁתָּן בִּלְבַד, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנּוֹעֲלִין סַנְדָּל (שֶׁקּוֹרִין פאנטאפי"ל) שֶׁהֶעָקֵב מְגֻלֶּה (אֲבָל בְּאַנְפִּילָאוֹת מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל אַף בְּלֹא בָּתֵּי שׁוֹקַיִם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵזוֹר לְהַפְסִיק בֵּין לִבּוֹ לָעֶרְוָה, אוֹ שֶׁבְּגָדָיו מֻנָּחִים מַמָּשׁ עַל בִּטְנוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסָעִיף ב').
וְכֵן אֵין לִלְבֹּשׁ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בָּתֵּי יָדַיִם כְּדֶרֶךְ עוֹבְרֵי דְּרָכִים:
דֶּרֶךְ הַחֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ אֶלָּא כְּשֶׁהֵן עֲטוּפִים. וּמִנְהַג הַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים כְּשֶׁהָיָה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם הָיוּ מִתְקַשְּׁטִים בִּבְגָדִים נָאִים וּמִתְפַּלְלִים, מִשּׁוּם "הִכּוֹן כו'", כְּלוֹמַר הִתְנָאֶה לְפָנָיו. וּבְעֵת הַזַּעַם הָיוּ עוֹמְדִים כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ שֶׁמַּשְׁלִיךְ אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְּחָשׁוּב, וְחוֹבֵק אֶת יָדָיו בְּאֶצְבְּעוֹתָיו מֵאֵימַת רַבּוֹ וְיִרְאָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁחוֹבֵק אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל יָדָיו זֶה בְּשֶׁל זֶה כְּאָדָם שֶׁשּׁוֹבֵר אֶצְבְּעוֹתָיו כְּשֶׁמִּצְטַעֵר. וְיֵשׁ מֵהַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים כֵּן אַף בְּעֵת שָׁלוֹם.
וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְחַבֵּק אֶצְבְּעוֹתָיו בְּעֵת שָׁלוֹם, כִּי בָּזֶה מוֹרִיד דִּין עַל עַצְמוֹ, אֶלָּא יַנִּיחַ יָדָיו זֶה עַל זֶה כְּפוּתִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ"ה:
.

לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בשלח

2026-03-01T16:49:37Z

מ. רובין:

==ראו כי ה' נתן לכם השבת וגו'==
במדרש תלים (סי' צ"ב) מהו ראו א"ר יצחק כל עיסקא דשבתא כפול. עומר כפול. שני העומר לאחד. קרבנו כפול. וביום השבת שני כבשים כו'. אזהרותיה כפולות זכור ושמור כו'. וברבות בשלח ס"פ כ"ה ששקולה שבת כנגד כל המצות כו' ע"ש.
וכ"ה בירושלמי ספ"ג דנדרים. הנה יש להבין למה אומרים בשבת קדשנו במצותיך דרך בקשה לעתיד כו' ובכל ברכות שבחול וגם בכל ברכות המצות אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו שכבר קדשנו לעבר כו'. אך הענין יובן ע"פ הקדמה להבין הטעם שנקרא התורה ומצות בשם דרך ה' כמ"ש דרכיה דרכי נועם כו'.
וכן ושמרו דרך הוי' כו'. דהנה כתיב כי בי"ה ה' צור עולמים ביו"ד נברא העוה"ב כידוע. ויש להבין איך יתכן שום ציור אות למעלה כמו ציור אות יו"ד שבו נברא כו'. שהרי אין שם גשם צורה ח"ו. אך הנה ידוע דביו"ד מאמרות נברא העולם כו'.
ושרשם הוא יו"ד דברות בחכמה ובתבונה ובדעת כו' כמ"ש במ"א. וגם זאת להאיר רק ע"י צמצומים רבים כי באמת הוא ית' למעלה מעלה מן החכמה והתבונה כו' כמאמר לאו דאית לך צדק ידיעא כו'. ולאו מכל אינון מדות כלל. כי אין ערך כלל לשום נאצל או נברא לגבי עצמותו ית' יותר משאין ערך הגשמי לגבי הרוחני כידוע ומבואר במ"א. וזהו כי אמרתי עולם חסד יבנה שצ"ל נבנה העולם ביו"ד מאמרות ע"י העלאת מ"ן כו' כמ"ש במ"א בד"ה לסוסתי ברכבי.
והנה כתיב כי עמך מקור חיים כו' פי' כי העוה"ב ידוע שהוא מה שהנשמות נהנין מזיו השכינה והנאה זו שנהנין אינו אלא ע"פ השגה שמשיגים באלקות דוקא כנראה בחוש שכל מי שאינו משיג השכל אינו נהנה ומתענג כלל כו'.
וא"כ כבר בא העונג העליון האלקי לידי תפיסא להיות יש ודבר מה בהשגת הנשמות עד שנהנין ממש כו'. וזהו מ"ש להנחיל אוהבי יש בחי' יש ממש כמ"ש במ"א. ובאמת בחי' גילוי עונג העליון הזה שירד כ"כ להיות יש ודבר כו' א"א כ"א ע"י צמצום גדול מאד מעצמות עונג העליון וכידוע. וזהו כי עמך מקור חיים פי' מקור כל התענוגים ומקור כל החיים שנהנין הנשמות עמך בעצמותך (וע' בזח"ג פ' צו דף ל"ד סע"א ובפ' אמור ק"א א', ובספר מג"ע פי' כי מקור חיים כחשבון אור א"ס) ואין לגילוי העונג הנמשך לנשמות ערך כלל עמך כי ע"י צמצום גדול ירד כנ"ל. וזהו ענין ביו"ד נברא העוה"ב פי' ע"י צמצום גדול דאות יו"ד עד"מ כתיבת היו"ד כנקודה קטנה כנ"ל. כמ"כ אופן המשכת העונג מן ההעלם לגילוי הנ"ל הוא מקור כל העולם הבא שנהנין הנשמות בו והיינו מפני שהוא כולל כל פרטי פרטיות התענוגים שמתענגים הנשמות על ה' בג"ע וזהו ביו"ד נברא כו'.
ובמ"א נתבאר כי הנה כל המשכה הוא ע"י שם הוי' היינו יו"ד צמצום ה' התפשטות וא"ו המשכה כו' היו"ד הוא צמצום שכדי להיות המשכה מאור אין סוף ב"ה שהוא בחי' מקור חיים כנ"ל צ"ל ע"י צמצום תחלה כדי שיוכלו לקבל וכמ"ש בת"א ס"פ לך לך בד"ה שרי אשתך כו'.
ואין זה הצמצום העלם והסתר גמור אלא ע"ד לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה כו'. וכמו בתשב"כ נרמז בקצרה כל מה שבא בתשבע"פ באורך שלכן נק' תשב"כ מוסר אביך ותשבע"פ נק' תורת אמך כמו טפת האב נכלל בה כל כח רמ"ח אברי הולד בדרך קצרה כו'.
ולכן נמשל בחי' זו לאות יו"ד. ומזה נמשך אח"כ ה' שהוא התפשטות וכמו ההתגלות מתשב"כ כשמתגלה בתשבע"פ באורך ורוחב כו'. וכמ"ש מזה בבה"ז פ' אחרי ע"פ המאמר שם דע"ט ב' הביאו עלי כפרה יעו"ש.
וזהו ענין ביו"ד נברא העולם הבא שבחי' עוה"ב זהו מה שכבר נמשך ונתגלה בבחי' השגה והוא בחי' ה' ומקור ושרש התהוות בחי' זו הוא ע"י היו"ד. ועמ"ש עוד מענין ביו"ד נברא העולם הבא בד"ה שחורה אני ונאוה אש שחורה. ובהיות כי היו"ד מתחלק אח"כ לכמה פרטי פרטיות נאמר כי בי"ה צור עולמים ביו"ד נוצר כל פרטי תענוגי הנשמות שבעוה"ב ובה' נוצר כל פרטי פרטיות התהוות הנבראים שלמטה כמ"ש בהבראם בה' בראם (עיין מזה באג"ה בד"ה ויעש דוד שם ועמ"ש בת"א פ' לך לך בד"ה שרי אשתך כו' שרה שמה בטעם מה שלהיות הולדה לשרה הוא ע"י שלוקח מאתה כח היו"ד וניתן לה כח הה"א במקומו שהגם שלמעלה בהמשכה מאור א"ס באצילות הוא ע"י היו"ד דוקא שהוא בחי' צמצום כו' מ"מ למטה בההמשכה שמבחי' שרה שהוא מל' שמאירה בבי"ע הוא להפך ממש שאם היה האור מתצמצם היה חושך והעלם גמור כו'. ועמ"ש כה"ג בביאור ע"פ כי תצא גבי וגלחה את ראשה בענין השערות שלמעלה הם קדושה עצומה י"ג ת"ד ושער רישיה כעמר נקא כו'. ובנזיר קדש יהיה גדל פרע כו'. משא"כ באשה שער באשה ערוה כו'. כי השערות הם גם כן בחי' צמצום כו'. ומכ"ז יובן גם כן כאן הטעם שהעולם הזה נברא בה"א דוקא ומזה יובן מ"ש לקמן שצריך להמשיך תמיד בחי' הה"א שנברא בו עוה"ז כדי שלא יהיה צמצום וחושך אלא בחי' התפשטות והרחבה שיהיה גילוי אלקות כו'). מאין ליש ולא עולם הזה השפל דוקא אלא כל העולמות דבי"ע הנק' עולמות הנפרדים בע"ג ובכלל זה גם העולמות העליונים שהן בבחי' גבול השגה כו', ואין הפרש בין יו"ד לה"א אלא שביו"ד נברא עלמא דאתכסיא שהוא העולם הבא נהנין מזיו הנ"ל ובה"א נברא עלמא דאתגליא כו'. הן העולמות שנתהוו מאין ליש ודבר כו'. שנקרא עולם הזה להיותם עלמא דאתגליא לכן נק' עולם הזה פי' זה ע"ש בחי' הגילוי עד שיכול להורות עליו באצבע כו'. כמ"כ נקרא בה"א נברא העולם הזה הענין הוא ע"ש בחי' עלמא דאתגליא שנק' זה (ואפ"ל עוד שנק' עולם הזה דהנה כתיב גם את זה לעומת זה עשה האלקים בקהלת סי' ז' י"ד. ובעוה"ז מעורב ב' הבחי' יחד שהרי הנפש האלקית מתלבשת בגוף ממשכא דחויא כו'. ע"כ בו מעורב יחד ב' בחי' זה הנ"ל לכן נק' העולם הזה. ולכן ג"כ היום לעשותם דוקא ולהמשיך בחי' זה היינו מ"ש זה אלי ואנוהו משא"כ לע"ל ארז"ל שאין בהם לא זכות ולא חובה. בשבת פכ"ג דקנ"א ע"ב):
ב והנה בחי' גילוי המשכה זו מן ההעלם בין ביו"ד שנברא בו העוה"ב להיות נהנין מזיו כו'. בין בי"ע שבה"א בראם כו' שכדי להמשיך גילוי הה"א בבי"ע להיות עולם חסד יבנה וכמ"ש בהבראם באברהם הוא ע"י אתעדל"ת וכמ"ש באג"ה בד"ה ויעש דוד שם.
והוא רק ע"י תומ"צ דוקא כמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה לעבדה זו רמ"ח מ"ע כו'. דהיינו שנתוסף גילוי בחי' עונג העליון בג"ע ע"י רמ"ח מ"ע דוקא. וזהו כל הנשמה תהלל י"ה פי' תהלל לשון שבח ולשון הארה כמ"ש בהלו נרו. היינו שהנשמה תמשיך אור וגילוי שם י"ה שיהיה גילוי והמשכת היו"ד בעוה"ב והמשכת הה"א בעוה"ז. ולכן נקראת הנשמה נר הוי' שהיא בחי' נר הממשיך שם הוי' להיות ביה הויה צור עולמים וכמ"ש מזה בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי בת.
והנה הטעם שההמשכה זו הוא ע"י מצות דוקא יובן בהיות ששרש המצות הוא בבחי' פנימית העונג העליון כמ"ש בתורה ואהיה אצלו כו' שעשועים פי' בחי' שעשועי המלך בעצמותו כמ"ש במ"א, שהוא ענין עונג העליון העצמי הנק' מקור כל התענוגים כו'. בחינת כי עמך מקור חיים כו' הנ"ל. אך כדי שיתגלה עונג זה מן ההעלם לגילוי בנשמות בגן עדן וכדומה והיינו מ"ש ושעשועי את בני אדם כו' אין זה אלא על ידי התורה והמצות באמרו אשר קדשנו במצותיו הן בחי' שעשועים עצמיים כו' ובזאת הכוונה דברכה של המצוה נמשך ובא לידי גילוי עונג העליון, וזהו העוסק בתורה לשמה לשם התורה פי' שממשיך בחי' השעשועים העצמיים שבתורה לידי גילוי בדבר הלכה וע"כ נאמר על התורה דרכיה דרכי נעם וגו' במשלי סי' ג' י"ז, פי' נועם הוא מתיקות ונועם ה' הוא בחי' עונג העליון העצמי בחי' כי עמך מקור חיים (ועיין בפרדס ערך נעם ובזח"ג פ' שלח לך דקס"א ע"ב ע"פ ועתה יגדל נא כח אד' פי' נעם ה' הוא ענין כח אד' הכח הנמשך מע"ק סתימא דכל סתימין כו' ע"ש ועמ"ש בד"ה ועתה יגדל נא. ועיין במא"א אות נו"ן סעיף י"ג) והתורה נק' דרך שבה דרכי נתיבות והילוך המשכות נועם ה' מההעלם לידי גילוי, עד"מ הדרך שבה הולכים ממקום למקום כו', ופי' דרכי ל' רבים. הנה הפרדס ערך דרכים פי' שהם חג"ת והן בחי' תורה ועבודה וגמילות חסדים שהן כללות התורה.
וע"ז ארז"ל האשה נקנית בשלשה דרכים, האשה היא כנס"י. בכסף זהו גמ"ח. ובשטר זהו אותיות התורה. ובביאה זהו ענין עבודה שהוא קרבנות קירוב ויחוד המדרגות כו'. ועכשיו תפלה היא במקום קרבנות ח"י ברכאן דצלותא כנגד ח"י חוליות השדרה שדרך הם נמשך השפע מהמוח כו', אך דרך פרט כל מצוה היא בחי' דרך להמשכת נועם הוי'. פי' נועם הוי' שבחי' נועם ותענוג עליון נמשך ע"י צמצום היו"ד והתפשטות הה"א והמשכה שזהו ענין שם הוי' וכנ"ל בענין ביו"ד נברא העוה"ב כו'.
והיינו ע"י כל מצוה. וביאור הדבר הנה יש לבאר עוד פי' כי עמך מקור חיים פי' עמך אינו מהותו ועצמותו ממש כ"א בחי' שמו ית' הנק' אור א"ס שהוא בחי' עמך כלול ובטל בך כאור השמש הכלול תוך עצם השמש כמ"ש בס' ש"ב ח"ב פ"ג.
ובחי' זו נק' מקור חיים היינו מקור התענוגים וכנודע שעתיק הוא מקור התענוגים והוא בחי' אור א"ס וכמ"ש במ"א. ופי' מקור התענוגים שאינו כמו התענוג למטה שהוא נמשך מדבר שחוץ ממנו. כמו ממאכל ערב או מהשגת דבר חכמה. מה שאין כן למעלה הרי אין שום דבר חוץ ממנו יתברך כלל וא"כ התענוג עליון אינו כ"א ע"ד שמציאותו מעצמותו הרי אין דוגמתו כלל בתענוגים שבעולם ואינן מערך וסוג שלו כלל לכן בחי' זהו גבוה למעלה מעלה אפילו מחכמה עילאה כי גם בחכמה יש הרכבת ב' בחי' החכמה והתענוג שיש בהחכמה. א"כ אין תענוג זה שבחכמה ערך כלל לעצם התענוג שהוא פשוט בתכלית הפשיטות.
וביאור הדברים היינו כי אנו רואים עד"מ למטה שהתענוג מתפשט באריכות ורוחב יותר מכל הכחות שבנפש היינו שבכל הדברים התכלית והמכוון הוא מה שמתענג ושמח מזה ולהפך ונגד זה הוא ענין צער ויסורים ח"ו שהם הפך התענוג.
וא"כ זהו ענין טוב ורע שהתענוג הוא נק' טוב וחיות כענין להחיות בהם נפש כל חי דהפי' לפיקוח ותענוג כמבואר בא"ח בהל' ברכות והרי שבחי' תענוג זה נק' ג"כ חיות ממש.
ועד"ז הוא כל עמל האדם כמו העוסק במו"מ כדי להרויח ולהתעשר לפי שתענוג שלו הוא מזה ויש מי שמייגע א"ע בחכמה לפי שמזה הוא התענוג שלו כו', וגם אנו רואים שיש מיני תענוגים רבים לאין קץ כמו דרך כלל יש תענוג בחוש הטעם באכילת מאכל ערב המתוק לחיך, וגם בזה יש כמה וכמה מטעמים ומשקאות מינים ממינים שונים ויש תענוג בחוש הריח והוא מין תענוג אחר מהתענוג שבחוש הטעם, וכן יש תענוג בדבור שמתענג מצחות הלשון הגיון ומליצה ודקדוק או אפילו ממילתא דבדיחותא או משאר דבורים שחפץ לדבר ואפילו דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים עי"ז יוצא הדאגה והצער הרי על כרחן שמתענג מדבור זה ועי"ז נדחה הצער שהוא הפך התענוג, וכן יש תענוג בשמיעה קול נאה זמרא דפומא או כלי זמר ערב וכה"ג וכן בראיה יש תענוגים רבים וכ"ש בתענוג שבשכל ובמדות כו', והנה כל תענוגי עוה"ז הם רק ממה שנפל בשבה"כ והוא פסולת ממש לגבי תענוג העליון וכנודע מענין יהי רקיע כו' מבדיל בין מים למים ולכן אין ערוך כלל וכלל כל תענוגי עוה"ז אלף שנה לגבי התענוג שעה א' בג"ע התחתון מה שהנשמות נהנין מזיו השכינה וכמארז"ל יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז דהיינו אפי' חיה בעוה"ז אלף שנה בתענוג גדול וכל טוב אין זה נחשב אפי' נגד שעה אחת של הקורת רוח שבעוה"ב לפי שהוא תענוג באופן אחר ומעלה עליונה לאין קץ על מהות התענוג היותר חשוב שבעוה"ז וכמו שאנו רואים למטה בתענוגי עוה"ז שהתענוג שבשכל עד"מ הוא מהות תענוג אחר לגמרי מהתענוג שבחוש הטעם.
וכעד"ז התענוג שבראייה כו' הרי יש בבחי' התענוג כמה אופנים שונים זמ"ז לגמרי. עד"ז מובן שהתענוג אפי' בג"ע התחתון הוא מהות תענוג באופן אחר מה שאין ערוך אליו כלל כל עניני התענוגים שבעוה"ז.
ולכן ארז"ל גבי אלישע אחר מוטב דלדייניה וליתי לעלמא דאתי אשר כדאי כל יסורי גיהנם כל י"ב חדש מה שאש שלנו אחד מששים באש של גיהנם בשביל שיקבל העונג גם בג"ע התחתון, אבל ג"ע העליון הוא תענוג עליון למעלה מעלה מג"ע התחתון עד שיש נהר דינור המפסיק ביניהם שצריך לטבול בו כדי לשכוח התענוג שבג"ע התחתון בבואו לג"ע העליון כדי שלא יבלבלנו שם עמ"ש מזה בת"א בד"ה מראיהם ומעשיהם, ועד"ז יש עליות לאין קץ כו' יהללוך סלה והכל הוא רק בהתפשטות הארה משמו ית' וזהו ענין סלה שהוא מורה על התגלות הארה מעתיק המלובש בבינה ע' בפרדס בעה"כ ערך סלה ובזהר פ' ויקרא דף ך' ע"א ובמק"מ שם והיינו כי מקור כל התענוגים הוא בחי' אורו וזיוו ית' וזהו ענין נהנים מזיו השכינה והיינו כי כל התענוגים הנ"ל הם התלבשות הארת התענוג בחו"ב שמזה נמשך בג"ע איזה הארה וגילוי והארת התענוג הנמשך בחו"ב נמשך מבחי' אור א"ס ב"ה הוא בחי' שמו ית' שהוא מקור התענוגים היינו עצם התענוג שלא כענין התענוג מדבר שחוץ ממנו וכנ"ל, כ"א שבחי' אור א"ס הוא עצמו תענוג א"ס ממש.
וזהו כי עמך מקור חיים פי' מקור חיים ממש של כל העולמות וגם ע"ד פי' להחיות בהן נפש כל חי דהיינו בחי' תענוג כנ"ל שהמקור לכ"ז הוא בחי' הנק' כי עמך היינו שמו ית'. אבל מהותו ועצמותו ית' אין שייך בו לומר כלל שהוא מקור להשפעת החיים והתענוג שבע"ס ובעולמות כ"א מקור זה הוא מבחי' כי עמך כו'. ג והנה המצות הם רצון העליון והנה הרצון הוא עדיין בבחי' מעלת ומדריגת חיצוניות שלהם.
וכמ"ש וראית את אחורי ופני לא יראו. אבל פנימיותן ועיקרן הוא הוא עונג העליון ב"ה שהוא פנימית הרצון כידוע וע"ז נאמר אחור וקדם צרתני ועד"מ מבשרי אחזה שהתענוג הוא עיקר המכוון והרצון הולך אחר התענוג שמחמת שיש נחת רוח ותענוג לפניו לכך הוא רוצה וחפץ בכך.
ולכן נק' הרצון בחינת אחוריים ובחי' חיצונית לגבי העונג העליון ב"ה המלובש בו וע"ז נאמר וראית את אחורי ופני לא יראו שאין פנימית העונג מתגלה כ"א בחי' הרצון בלבד כמו שאינו נראה ונגלה באדם לזולתו רק בחי' רצון בלבד שמגלה לו רצונו להיות כך וכך. אבל פנימית העונג המלובש בו והמכוון מזה איזה עונג ונחת רוח לפניו מזה לא ניתן להתוודע ולהגלות ועונג זה הוא המלובש במצות שהן רצונו ית'.
וזהו אשר קדשנו במצותיו אשר מלשון באשרי כי אשרוני שהוא לשון הילול ושבח והוא על עוצם ריבוי התענוג שיש בז ה כדי להלל ולשבח מאד ובבחי' זו נאמר באשר וטובל בשמן רגלו שבחי' רגלו בלבד היא מלובשת בבחי' שמן הוא בחי' ח"ע כו'.
והנה ההפרש שבין בחי' אחוריים לבחי' פנים מבשרי אחזה שבעורף אין בו התחלקות אברים שעור א' מכסה את כולו. משא"כ בבחי' פנים נראה ונגלה ציור התחלקות האברים עינים לראות אזנים לשמוע כו' ותענוג שבבחי' ראיה היא בחי' אחרת משמיעה כו', כך הוא למעלה כביכול שבחי' רצון העליון ב"ה נק' בחי' אחוריים ואין בו שום התחלקות ולכך הרצון המלובש במצות כולל כל המצות בשוה שכולן הן בחי' רצונו ית' והרי זה שבח א' לכולן אלא שהוא שבח גדול מאד כנ"ל שהרצון עליון הוא למעלה מהחכמה כו' ולכן נקרא העונג והשמחה הנמשך מזה בשם זמירות כמו זמר שמנגנים ניגון א' היפה מאד הרבה פעמים כנ"ל. אבל העונג העליון ב"ה המלובש במצות יש לכל מצוה תענוג פרטי כי העונג הוא פנימי' המכוון המלובש ברצון ואין פנימית המכוון המלובש ברצון מצוה זו מלובש ברצון מצוה אחרת כי לכל מצוה יש כוונה אחרת כנודע וכמו עד"מ בפנים הרי התענוג שבראיה המלובש בעינים אינו דומה כלל לתענוג שבשמיעה שבאזנים וכן תענוג שבטעמים חיך אוכל יטעם כו' כל מין תענוג הוא מהות אחר. כך בחינת עונג העליון הנמשך ומתגלה ע"י המצות בציצית תענוג מיוחד ומשונה מהתענוג שבמצוה אחרת וכן בתפילין כו' ובכל המצות.
ולא כמו מעלת הרצון שהוא מדרגה אחת לכולן. ונמצא שהמצות הן פרטיות המשכות העונג כמו עד"מ תענוג שבראיה ותענוג שבשמיעה כו' ושרשן ומקורן היא בחי' מקור התענוגים מה שלמעלה מבחי' תענוג פרטי כו' ועמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה וכל העם רואים את הקולות.
וזהו שהמצות נקראים דרכי נועם שהם דרכים פרטיים הנמשכים ממקור התענוגים הנק' נעם ה'. ועי' בבה"ז פ' וישלח ע"פ כי ישרים דרכי הוי'. וזהו שנקראו כל המצות מעשיות ארחות הוי' פי' כמו אורח ושביל שהולכין בה ממקום למקום וכמ"כ ע"י המצוה נעשה אורח ודרך להמשכת שם הוי' ע"י צמצום והתפשטות כו' מבחי' העלם ענג העליון לידי גילוי כנ"ל, וזהו שנקרא בדרך כלל כל המצות בשם דרך וכמ"ש ושמרו דרך ה' לעשות צדקה כו' וזהו ג"כ פי' נעם ה' כמו פי' דרך הוי' כו' כנ"ל, אך מה שנזכר צדקה בפרט ידוע לפי שהיא כוללת כל המצות מפני שכללו' כל ענין המצות הן רמ"ח המשכות מן ההעלם והיינו טפ"ט כו' עד ה"ח המגדילים והצדקה הוא ענין המשכת החסד כו' וכמו ימינו של אדם שאחריה נמשך כל הגוף כו':
ד והנה כתיב ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות בחריש ובקציר תשבות בפ' תשא (ל"ד כ"א), ולכאורה אינו מובן למה נזכר חריש וקציר דוקא. אך הענין דפי' ששת ימים תעבוד קאי על עבודת הש"י כמ"ש בפ' והיה אם שמוע ולעבדו בכל לבבכם כו' ויש בזה חרישה וזריעה וקצירה וכמ"ש זרעו לכם לצדקה. אור זרוע לצדיק.
ועמ"ש מזה ע"פ הבאים ישרש יעקב וע"פ כי תבואו אל הארץ כו' ושבתה הארץ. ובד"ה האזינו השמים ובד"ה ושאבתם מים בששון כי הנה ידוע דל"ט מלאכות חורש וזורע כו' כמו שיש למטה כמ"כ יש למעלה כמו עד"מ הזורע שמצמיח פירות תבואתו בתוס' ברכה כו' כמ"כ למעלה בחי' המשכות העונג העליון שיבא לידי גילוי שאינו אלא על ידי מצוה כנ"ל ונקרא בשם מלאכה להיותה בחי' ירידה וצמצום כנ"ל כמו המלאכה שהוא התפשטות ירידת החיות בפועל ידיו כו' כמ"ש במ"א. אך תועלת ותקנה מכוין במלאכת עבודתו להיות תוס' ברכה כו'. כמ"כ למעלה התועלת מן עבודת הצדקה היא להביא תוס' ברכה מן ההעלם העונג העליון כענין ברוך אתה ה' כו' כידוע.
וזהו הברכות של המצות מעשיות ברוך אשר קדשנו במצותיו כו' וזהו פי' לעבדו כו'. והיינו ג"כ פי' ששת ימים תעשה מעשיך לחרוש ולזרוע כו'. הן כל מעשה המצות שבימות החול שמעוררים המשכות עונג העליון כו'. אבל ביום השביעי תשבות כי בו שבת מכל מלאכתו, והענין הוא דבימות החול הגם שע"י המצות מעשיות נתעורר העלם ענג העליון לבא לידי גלוי אור בג"ע כו' מ"מ עדיין לא בא ממש לידי גילוי עד השבת אלא הוא מוכן ועומד לבא לידי גילוי ועדיין הוא בהעלם, אבל בשבת כתיב וקראת לשבת עונג שבא העונג העליון לידי גילוי ממש שהרי מה שהנשמות נהנין כו' הוא בשבת דוקא כמ"ש והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר כמ"ש בספר הבהיר שיש עמוד כו', והוא מפני שבשבת בא הענג העליון לידי גילוי כנ"ל, ואמנם אין כל חדש בגלוי זה שמתגלה בשבת שהרי כבר הוכן בחול אלא שלא ירד למטה עדיין ואדרבה כל מה שיש בחינת גילוי עונג בשבת אינו אלא ממה שנתעורר למעלה ע"י המצות שעשה בחול ולא יותר כנ"ל וז"ש מי שטרח בע"ש דוקא יאכל בשבת כו'.
וזהו וביום השביעי תשבות במה שטרח בעבודה בחול הרי הוא בא לידי גילוי בשבת וא"כ אין צריך לעבודה בשבת ע"ד העבודה שבחול שהיא בבחי' חרישה להיות לב נשבר ונדכא ובבחי' אתכפיא. אלא בשבת העבודה הוא בבחינת התענגות על ה' ע"י אתהפכא חשוכא לנהורא והיינו שהעבודה בחול הוא ההמשכה בהעלם ובשבת נמשך מההעלם אל הגילוי וזהו וקראת לשבת עונג כו'.
וזהו הטעם שאומרים בשבת קדשנו במצותיך דרך בקשה בלבד שיבא לידי גילוי מאשר כבר הוכן ועומד כו'. אבל בחול אומרים אשר קדשנו לשעבר דהיינו בבחי' העלם עדיין כנ"ל. וזהו הטעם עצמו שאומרים במצותיך לנוכח בשבת מפני שבא לידי גילוי ובחול לפי שהוא בהעלם עדיין אומרים במצותיו דרך נסתר כו'. וזהו שארז"ל שקולה שבת כנגד כל המצות כולן כי ע"י המצות שעושין נשאר האור בהעלם עדיין והמשכתו בגילוי זהו ע"י שבת כו' (ואפ"ל דוגמא לדבר ע"ד משארז"ל רפ"ו דברכות אשר פ' והיה אם שמוע נק' עדיין אין עושים רצונו של מקום שלכן נאמר בה ואספת דגנך כו' ע"ש והרי נאמר בה אם שמוע תשמעו אל מצותי. אלא צ"ל משום שהאור הנמשך ע"י המצות נשאר בהעלם והסתר בבחי' מקיף אבל להיות עושים רצונו של מקום היינו כשנמשך ומאיר מבחי' סוכ"ע ומקיף בבחינת ממכ"ע וא"פ שמתייחדים האור מקיף עם האור פנימי ולכן נק' עושים רצונו של מקום שממשיך האור בבחינת שרש המקום שהוא בחי' מלכותך מלכות כל עולמים כו' וכמ"ש בבינוני' ח"ב פ"ז וכמ"ש ברוך כבוד הוי' ממקומו כו' שזהו תכלית הכוונה להיות דירה בתחתונים. ועמ"ש סד"ה שובה ישראל עד. ועד"ז בחי' שבת לגבי ששת ימי המעשה שבימי החול האור הנמשך ע"י המצותמאיר בבחי' מקיף עדיין ואינו נמשך בבחי' גילוי במקור דבי"ע אלא בשבת כו'. ולכן ארז"ל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ויוהכ"פ לבד מהוצאות שבת ויו"ט כי שבת ויו"ט זהו כמו בחי' בזמן שישראל עושין רצונו של מקום שאזי מלאכתן נעשית כו'):
ה והנה ידוע בכל התחברות עליון ותחתון צריך שיהיה מי שמחבר אותם כנ"ל, וגם כאן אחר אשר יש עליון ותחתון דהיינו בחינת עונג העליון העצמי ובחינת גלוי לתחתונים המקבלים ונהנין מזיו כו' צריך שיהי' מי שמחבר ויביא את העלם העונג העליון להתחבר לתחתונים בבחי' הגילוי כו' והמחבר הוא בחי' תפלה. דהנה ידוע שהתפלה נק' סולם כמ"ש בזהר ע"פ סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וכו' וע"ד הסולם הנה יש בו מדריגות הרבה והוא ע"י השליבות שבו כידוע ודרך כלל הנה ד' עולמות יש אבי"ע כידוע והן דוגמת ד' שליבות בסולם להיות שהן זה למעלה מזה ועולים ממדריגה למדריגה מעשי' ליציר' כנ"ל, וידוע דהתפלה נחלק דרך כלל לד' מדרגות האלו דאבי"ע להיות כי התפלה הוא ענין עליות ע"י מס"נ אליך ה' נפשי אשא כו' ודרך כלל ד' עליות הן נגד ד' העולמות מעשייה ליצירה וכנ"ל. והרי זה כמשל הסולם שיש בו ד' שליבות כו'.
והנה בסולם נאמר וראשו מגיע השמימה כו' פי' להורות שהסולם הוא בחי' הממוצע והמחבר את העליון עם התחתון שהרי כמו שעולין בו מלמטה למעלה כמ"כ יורדין בו מלמעלה למטה נמצא שע"י הסולם יוכל העליון לירד להתחתון והתחתון יוכל לעלות אל העליון וא"כ הרי הסולם הוא המחבר את העליון עם התחתון כו'. וזהו וראשו מגיע השמימה פי' עד"מ הקורה הנעוצה מקרקע לגג שעי"ז הוא המחבר הגג עם הקרקע, כמ"כ הסולם מפני שראשו מגיע השמימה ונעוץ בארץ ע"כ הוא המחבר השמים עם הארץ כו' (ועיין מענין והנה סולם בזח"א ויצא ד' קמ"ט ע"ב ובפי' הרמ"ז שם ח"י חוליות השדרה, ועמ"ש מענין ח"י חוליות השדרה שהן כנגד ח"י ברכאן דצלותא בד"ה לא הביט און ביעקב ובד"ה יביאו לבוש מלכות גבי רוכב על כרוב קל שלו ושאט בח"י אלף עולמות ועיין במא"א אות סמ"ך סכ"ח מענין סולם). והנמשל יובן בתפלה שהוא כדוגמת הסולם להיות שהוא עליה והסתלקות במס"נ כו', אמנם היא הנותנת שתקרא התפלה בשם ממוצע המחבר שיביא אור ירידת השפע מלמעלה למטה ג"כ ע"י התפלה כמו הסולם שיורדין בו מלמעלה למטה ג"כ ועמ"ש מזה בד"ה יונתי בחגוי הסלע ובד'"ה ויקהל משה.
וזהו הטעם שהתפלה נק' עטרה כמו ענין קושר כתרים לקונו מתפלתן של ישראל כו' וכמ"ש בעטרה שעטרה לו אמו זו התפלה שעושה בחי' עטרה למעלה והנה העטרה היא נתונה על הראש למעלה הימנו ועשויה מאבנים טובות ומרגליות כידוע. והנמשל יובן למעלה שמבחי' בירורים דרפ"ח ניצוצין כו' שעולין ע"י מס"נ שבתפלה נעשה למעלה בחי' כתר ועטרה על בחי' הראש והמוחין כו' להיותכי הוא נק' סולם והסולם ראשו מגיע השמימה ומחבר בחי' הראש עם הסוף והוא בחי' הכתר והעטרה שבשמימה שהסולם מגיע לשם ועושה עטרה וכתר כו' (ועמ"ש מזה בד"ה מזוזה מימין ובזח"א וישלח קס"ט. זח"ג כי תצא דרע"ח ע"א). ולהיות כן שהתפלה הוא המחבר להעלות התחתון אל העליון ולהביא את העליון לתחתון, ויש בה ב' הענינים ההעלאה מלמטה למעלה שבה ועל ידה מתעלה מעשה המצות שנעשו בדברים גשמיי' שנפל שם התענוג עליון בשבה"כ להיות מתעלים בבחי' מ"ן בבחי' באר מים חיים וכמ"ש במ"א ע"פ אז ישיר ישראל כו' עלי באר כו' ובה ועל ידה נמשך ג"כ המשכת התענוג עליון בבחי' מ"ד מלמעלה למטה.
וע"כ ארז"ל אלמלא שמרו בנ"י ב' שבתות כהלכתן כו' פי' כהלכתן עד"מ ההליכה בסולם הנ"ל שיש בו ההליכה מלמטה למעלה ומלמעלה למטה וזהו כהלכתן בבחי' עלי' ממטה למעלה לעורר בחי' עונג העליון למעלה ע"י עבודה ומעשה המצות כנ"ל, והב' מלמעלה למטה שיבא העליון לתחתון הוא בחי' גילוי עונג העליון למטה כו' מיד היו נגאלין מפני זה שהתפלה הוא המחבר להביא התחתון לעליון ועליון לתחתון והוא הנק' מייחד יחודים וכמ"ש בס' המקובלים. (וזהו משארז"ל כל עיסקא דשבתא כפול כו' שני כבשים כו' זכור ושמור כו' כי שמור לנוק' הוא העלי' מלמטה למעלה וזכור לדכורא הוא ענין ההמשכה מלמעלה למטה וכמ"ש בד"ה זכור את יום השבת לקדשו. והיינו שזהו ענין ב' שבתות כהלכתן שיש בכל שבת תחלה ההליכה מלמטה למעלה ואח"כ ההמשכה מלמעלה למטה כו' ולכן כל עיסקא דשבתא כפול והיינו שלפי ערך ההעלאה מלמטה למעלה באתעדל"ת בכל ששת ימי המעשה בבחי' לעבדה ולשמרה כו' כך הוא אח"כ הגילוי מההעלם וההמשכה מלמעלה למטה בשבת כו'). וזהו עד יעבור עמך ה' עד יעבור כו' פי' ב' העברות הללו הא' מלמטה למעלה בבחי' מס"נ בעליות והסתלקות כנ"ל ואז יעברו למעלה משם הוי' הנגלה בג"ע ע"י צמצום לבד כנ"ל כי מעוררים בחי' עונג העליון העצמי הנק' מקור כל התענוגים כו' וכנ"ל והעברה השנית הוא מלמעלה למטה דהיינו ששם הוי' יורד ונמשך מן ההעלם עונג העליון לידי גילוי ואז שם הוי' עובר על ישראל כי הירידה בהיפך בחי' העלי' כו'.
וזהו ראו כי ה' נתן לכם השבת כו' כי הנה מבואר למעלה דמי שטרח בע"ש דוקא יאכל בשבת כו' והיינו שאין בחי' גילוי עונג העליון בשבת רק לפ"ע מה שהוכן בחי' עונג העליון שבהעלם ע"י מצות מעשיות שעשו בחול כנ"ל.
וזהו שנאמר במן את אשר תאפו אפו וכנ"ל שהחול מכין לשבת ואין מכינים בשבת כלום כי אין עונג השבת בא מצד עצם רק ממה שכבר מוכן בחול ע"י עשיית המצות כי הן הן הבאים לידי גילוי העלם עונג העליון ולא דבר זולתם כלל וא"כ מאין יהיה העונג בשבת וע"כ הוא נותן להם ביום הששי לחם יומים כו'.
ועיין מזה בזח"ג פ' בהר דק"י ע"ב, וזהו ראו כי ה' נותן לכם לכם דייקא דהיינו לפי אופן טורח העבודה שלכם בחול כן הוא נותן לכם את השבת בבחי' גילוי העונג העליון כנ"ל וא"כ השבת כולו ברשותכם להוסיף או לגרוע ממנו דהיינו כפי ערך עבודתכם במעשה המצות בחול וכמ"ש למעלה בענין דרכיה דרכי נועם כו' וזהו נתן לכם כו' וע' ברבות בא פט"ו ע"פ החדש הזה לכם. אל יצא איש ממקומו. עיין מזה בזח"ב בשלח ס"ג סע"ב ויקהל ר"ז א' והוא כענין הנז"ל בפי' עושין רצונו של מקום כו' ועמ"ש מזה בד"ה כי על כבוד בפי' ברוך כבוד הוי' ממקומו ועמ"ש בפי' ברוך המקום בד"ה בשברי לכם מטה לחם:
ו ולבאר הדברים קצת הנה ענין ב' פעמים עד יעבור כו' הנה ידוע דבאמת לאו דאית לך צדק ידיעא כו' ושיהיה התהוות המדות מאור א"ס הוא רק ע"י תורה ומצות בהעלאת מ"ן מבירורי רפ"ח נצוצין שבמצות מעשיות כמו אתרוג ותפילין מדברים הגשמיים כו' ורמ"ח פקודין נעשים רמ"ח אברין למלכא פי' רמ"ח כלים למדות דאצילות כמבואר בע"ח דט' פעמים ט' עולה פ"א ובכל א' ג' בחי' ראש תוך סוף עולה רמ"ג וה"ח המגדילים רמ"ח כו' וכמבואר במ"א ולכך נק' התורה והמצות בשם דרך הוי' להיות שהן הדרך להמשכות שם הוי' בכל מדה וספי' כו' וזהו עד יעבור עמך ה' שע"י תורה ומצות שלהם עוברים למעלה מעלה מבחי' שם הוי' עד שממשיכים שם הוי' כו' ועד יעבור הב' הוא מלמעלה למטה ששם הוי' עובר עליהם ומגביה אותם כענין ארון נושאיו נשא וכמבואר במ"א.
ושרש ענין התפלה שהוא כמו הסולם וכו'. הנה ידוע בחי' סדר ההשתלשלות הנה בחי' נה"י שבעליון נעשים מוחין לתחתון כמו נה"י דאו"א מוחין לז"א ונה"י דז"א מוחין לנוק' כו' וזהו שרש ענין מלך עוזר שהוא בבחי' נה"י בלבד כו' וכ"ז הסדר לא נפיק לעולם מפני דאו"א זווגייהו תדיר בשביל המשכת מוחין כו' אמנם אין נמשך מזה התענוג התדירי מוחין חדשים לגמרי רק לחדש את הישנות כמ"ש בע"ח אבל התפלה הנק' סולם כנ"ל הוא הממשיך תוספת אורות ובחי' מוחין החדשים לגמרי וזהו בעטרה שעטרה לו אמו כו' ויובן זה עד"מ מבחי' הלידה שאנו רואים שיש בלידה תוס' מוחין חדשים כי הנה המוח שבראש הגם שיורד הטפה ממנו נשאר המוח כמקדם ולא נחסר מאומה א"כ צ"ל שטפה זו חדשה היא מאשר נתוסף בהמוחין והוא דוקא אשר מוליד דבר חדש כולד הנוצר מן הטפה כו' וכמ"כ בזמן הלידה ממש שהאשה תלד הולד הנה האשה יושבת על המשבר והולד נוצר מרחמה שהוא נחשב מעצמות גופה ואין הולד יוצא מבחי' נה"י שהן הרגלים כפי סדר ההשתלשלות דנה"י דעליון נעשה מוחין לתחתון כו' א"כ מזה הוראה שבשעת הלידה יש התחדשות מוחין חדשים אשר עדיין לא היו כלל ע"כ א"א שיבואו מבחי' נה"י כי המשכות מוחין חדשים א"א ע"פ סדר ההשתלשלות אלא למעלה מעלה מסדר ההשתלשלות לפי שהוא מחודש מעיקרו ובסדר ההשתלשלות אין כל חדש כו' ויובן מזה דגם למעלה כן הוא דבחי' זווג תדירי דאו"א שמהם סדר ההשתלשלות כידוע אין כל חדש בהמשכות מוחין חדשים לגמרי כו' ע"כ בא הסדר מבחי' נה"י דעליון לתחתון כו' אבל התפלה שראשו מגיע השמימה הנה היא הגורמת בחי' זיווג כמו בבחי' כח המוליד שבטפת דכורא שהוא למעלה מבחי' סדר ההשתלשלות וממשיך מוחין חדשים לגמרי כמבואר בפע"ח שבכל כוונת היחודים שבתפלה הוא לעורר הטפה דדכורא כו' והוא מבחי' המ"ן ג"כ דבירורי רפ"ח כו' כי הדם הוא הנפש ומהמאכל נעשה הטפה במוחין דנוק' בבחי' תוס' דהיינו חדשים לגמרי כו' והן הן העטרות והכתרים ש נעשו מן התפלות כמ"ש למעלה בעטרה שעטרה לו אמו כו'.
ובזה יובן ג"כ ענין מלך עומד ואגוסטוס יושב הנזכר ברבות בשלח פכ"כ כי הנה בחי' מלך עומד זהו כשנמשך ע"פ סדר ההשתלשלות שהוא ע"פ זיווג תדירי שאין כל חדש כו' בא ההשתלשלות מבחי' נה"י כנ"ל אבל אגוסטוס יושב זהו כשנמשך מלמעלה מסדר ההשתלשלות כמו קי"ס שהוא בחי' לידה דבעתיקא תליא והיינו שבבחי' לידה לא בא השפע מבחי' נה"י אדרבה הירכיים מצטננים כו' כ"א מבחי' חג"ת כו'.
והנה עד"מ הקטן אינו מוליד מפני שאין לו כלי המוח בשלימות א"כ אנו רואים שגם בחי' כח המוליד שממשיך מוחין חדשים תלוי בכלי המוח שאם אין המוח בשלימות לא יוליד ועד"ז שאר תיקון כל האברים שאם אינו בבחי' שלם בכל אבריו לא יוכל להוליד וכדומה והנמשל מובן למעלה דהגם שהתפלה היא המשכת מוחין חדשים בבחי' כח המוליד כנ"ל עכ"ז אם אין כלי המוח וכלי האברים שלמים בכל כחם א"א להמשיך מוחין חדשים בתפלה לבד והענין הוא דעל ידי תורה ומצות נעשה בנין כל הגוף ברמ"ח אברים דמלכא כנ"ל ואח"כ יוכל להיות המשכת אורות ומוחין חדשים על ידי התפלה והעיקר במצות ת"ת שהוא בחי' המוחין עצמן כו' וכ"ז ממשיכים ישראל בתורה ובמצות כנ"ל.
והנה בכל ששת ימי המעשה נבנה בנין הגוף שהוא כל האורות והכלים ברמ"ח אברים ע"י תורה ומצות שעושין כנ"ל אבל עדיין נשאר האור באצילות בלבד ולא בא לידי גילוי והגם שעל ידי התפלה שבחול נמשך גם כן מוחין ואורות חדשים לגמרי כנ"ל אבל הכל בבחינת האצילות בלבד ולא בא לידי גילוי ממש ולכן אומרים אשר קדשנו במצותיו שעדיין היה בהעלם במוחין עד"מ התעוררות הטפה במוח עדיין כו' אבל בשבת עיקר הזווג לחדש ממש היינו שמתגלה למטה ממש וזהו וקראת לשבת עונג כו' וכמ"ש אז תתענג על הויה למטה בבחי' גילוי ממש וע"כ אומר במצותיך לנוכח כו' ועיקר ההפרש בין חול לשבת שבחול כתיב בעטרה שעטרה לו אמו מבחי' אימא עילאה שהוא בבחי' או"ח למעלה ואינו יורד ובא למטה כנ"ל בענין ההפרש שבין חכמה לבינה כו' אבל בשבת בחינת אבא שיורד מלמעלה למטה בבחי' או"י וכמ"ש מקראי קדש בחינת ההמשכה מלמעלה למטה כו' וכמ"ש במ"א:

[[קטגוריה:לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)]]

לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)

2026-03-01T16:45:07Z

מ. רובין: /* פתיח */

{{אזהרה כללית|לעורכים: כיון שההיתר היחיד להעלות ספר זה לחב"דטקסט הוא מפני התיישנותו (כמפורט ב[[חב"דטקסט:זכויות יוצרים|זכויות יוצרים]]), יש לשים לב לא להעתיק תוכן שהתווסף ממהדורת תשכ"ה ואילך.}}{{זכויות יוצרים/ספר ישן}}{{ספר|תמונה=לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|כיתוב=שער המהדורה הראשונה (זיטומיר, תר"ח)|מאת=[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן|אדמו"ר הזקן]]|שפת המקור=עברית|סוגה=תורת החסידות|הוצאה=|שנת הוצאה=תר"ח}}
{{ניווט ספר|כותרת=לקוטי תורה
|כותרת משנית1=שמות
|טקסט1=[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בשלח|בשלח]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/פקודי|פקודי]]

|כותרת משנית2=ויקרא
|טקסט2=[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ויקרא|ויקרא]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/צו (וחג הפסח)|צו (וחה"פ)]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שמיני|שמיני]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/תזריע|תזריע]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/מצורע|מצורע]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/אחרי|אחרי]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/קדושים|קדושים]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/אמור|אמור]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בהר|בהר]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בחקותי|בחקותי]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/הוספות|הוספות]]

|כותרת משנית3=במדבר
|טקסט3=[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/במדבר (וחג השבועות)|במדבר (וחה"ש)]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נשא|נשא]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בהעלותך|בהעלותך]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שלח|שלח]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/קרח|קרח]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/חוקת|חוקת]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בלק|בלק]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/פינחס|פינחס]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/מטות|מטות]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/מסעי|מסעי]]

|כותרת משנית4=דברים
|טקסט4=[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/דברים|דברים]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ואתחנן|ואתחנן]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/עקב|עקב]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ראה (ואלול)|ראה (ואלול)]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/תצא|תצא]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/תבוא|תבוא]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|נצבים]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/דרושים לראש השנה ועשרת ימי תשובה ויום הכיפורים|דרושים לר"ה ועשי"ת ויוה"כ]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/לשבת שובה|לשבת שובה]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/דרושים ליום כיפור|דרושים ליו"כ]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/האזינו|האזינו]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/דרושים לסוכות ושמיני עצרת|דרושים לסוכות ושמ"ע]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/דרושים לשמ"ע|דרושים לשמ"ע]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ברכה|ברכה]] • [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שיר השירים|שיר השירים]]
}}

== ראו גם ==
* [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)]]

== קישורים חיצוניים ==
* [https://drive.google.com/file/d/1fq7CFJ7_MtggGNp76Iau88_FhnXprt2H/view?usp=sharing '''לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן) - הספר'''], [https://drive.google.com/file/d/1PIg8zFYEcvpmsPIhS3rovG_dYLV7ZJB-/view?usp=sharing '''מאמרים מלוקטים מספר לקוטי תורה'''] {{דרייב}}
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8) '''לקוטי תורה - חב"דפדיה'''] {{חב"דפדיה}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)|*]]

תורה אור (אדמו"ר הזקן)

2026-03-01T16:43:51Z

מ. רובין:

שיחת משתמש:תלמוד בבלי

2026-02-22T11:21:57Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "==ברוך הבא== {{בה}} ~~~~"

שיחה:עמוד ראשי

2026-02-05T16:18:36Z

מ. רובין: /* הכותרת למטה - מיזמי חב"דפדיה */

== כפתור לעדכון הדף הראשי ==
לפעמים ישנה בעיה בעדכון הדף הראשי, לכן יש ללחוץ על כפתור "ניקוי מטמון" שלקמן. '''– לא לגעת בפיסקא זו!'''{{ש}}
<span class="noprint plainlinks purgelink" title="{{int:confirm-purge-bottom}}">[{{fullurl:{{{page|עמוד ראשי}}}|action=purge}} {{כפתור לחיץ|צבע=אדום|ניקוי המטמון|{{{1|{{int:code-rev-purge-link}}}}}}}]</span>

== ==
{{א|חלוקת קונטרסים}} לענ"ד לפחות את העמוד הראשי לא נעתיק מחב"דפדיה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:05, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ד)
:לדעתי דווקא לעמוד הראשי של האתרים יש חשיבות שיובן שמדובר בכמה אתרים של אותו מיזם. גם אם משנים, לדעתי יש להשאיר לפחות את אותו סגנון [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ([[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]]) 17:09, 27 ביוני 2024 (IDT)
::א. ראיתי את העריכה בעמוד הראשי בחב"דפדיה שביצעת עם הורדת הגופן, ישר כח. ב. בחב"דפדיה הולכים גם לשנות את הסגנון הרי, ובכלל, לדעתי לא צריך להיות קשר ממשי בין המיזמים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:14, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ד)
:::איך שאתה חושב. לדעתי כן חשוב שלא יראה 2 אתרים לא קשורים ויהיה קשר לפחות עקיף בסגנון הבניה שלהם ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"א בסיוון ה'תשפ"ד • 17:33, 27 ביוני 2024 (IDT)
::::לבנתיים נשאיר כך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:59, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ד)

== עיצוב עמוד ראשי דחוף!!! ==

{{מפעילי מערכת}} אם תוכלו לפתוח את האפשרות לעריכה של העמוד הראשי [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 17:05, 25 בנובמבר 2024 (IST)
{{מפעילי מערכת}} מה מתקדם עם האתר?? הוא כבר התפרסם לציבור הרחב? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 21:55, 18 במאי 2025 (IDT)
:{{מפעילי מערכת}} אני מצטרף לבקשתו של {{א|מ. רובין}} לפתוח את העריכה לעמוד הראשי או שתערכו בעצמכם: אין קשר בין סמלילי הפורטלים לפורטלים עצמם, זו העתקה מחב"דפדיה ללא משמעות, וזה לא מוסיף לשם הטוב של חב"דטקסט. • [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב"דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ה <font size="1">(12 ביוני למניינם)</font>''
::{{א|ח. לוין}} ראה בנכתב ב[[שיחת תבנית:עמוד ראשי/ברוכים הבאים]]. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 11:16, 15 ביוני 2025 (IDT)
:::{{א|ש. א.}}תפתח אני ישנה לתמונות של הרביים. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:36, 15 ביוני 2025 (IDT)
::::{{א|מפעילי מערכת}} אשמח אם תפתוח הרשאה לכל המשתמשים לעריכה זה יקדם את האתר יותר מהר {{אנונימי}}
==פרסום האתר==
{{א|ש. א.}} כידוע שיע קשור אלי בקשר משפחתי, דיברתי איתו, והוא אמר לי להגיד למשתמשים שאחד מהם יקח על עצמו לעשות מודעה על האתר שהוא נפתח וכו'. אתה יכול לדעתי לעשות את זה הכי טוב כמובן עם עיצוב. אתה יכול? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 19:26, 18 ביוני 2025 (IDT)
{{א|ש. א.}}
::יש משהו שמתקדם?? מתי מפרסמים את האתר??--[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] ([[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]]) 15:21, 22 ביוני 2025 (IDT)

==תבניית היום יום==
האם צריכים להעתיק את כל תבנית היום יום'ס של חבדפדיה בכדי שיופיע בהעמוד הראשי?

ועד"ז בנוגע לתניא יומי. אבל כאן יש לחלק בין שנה פשוטה למעוברת[[מיוחד:תרומות/200.12.168.32|200.12.168.32]] 00:10, 3 ביולי 2025 (IDT)

== מיזמי חב"דפדיה ==
{{א|מ. רובין}} לדעתי פיסקא זו מיותרת בעמוד הראשי, כיון שמיזמים אלו מופיעים כבר בסרגל הכלים בצד ימין. • • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) •, [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]] • 08:12, 20 ביולי 2025 (IDT)

==מספר ערכים==
{{א|ש. א.}} מה?? למה הערכים ירדו מ1000 ל93? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] - [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]], 22:18, כ"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 22:18, 22 ביולי 2025 (IDT)
:{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} הרבה נמחקו. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small>({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:מ. רובין|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/מ. רובין|ת]]|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]}})</small> 23:08, 22 ביולי 2025 (IDT)
::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} {{א|מ. רובין}} שיניתי את זה ממספר '''דפים''' למספר '''ספרים''' (בניתי תבנית מיוחדת בשביל זה). • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 02:29, כ"ט בתמוז, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(25 ביולי למניינם)</font>''

==לפעול==

חבר'ה לפעול, המספרים נשארים כמעט תמיד נשארים אותו דבר או שיורדים! צריך לפעול!! [[משתמש:פ. ז.|פ. ז.]] - [[שיחת משתמש:פ. ז.|שיחה]], 19:17, ט"ז בטבת, ה'תשפ"ו 19:17, 5 בינואר 2026 (IST)

== הכותרת למטה - מיזמי חב"דפדיה ==

כדאי שתהיה אחידות
הכותרת כאן היא "מיזמי חב"דפדיה" ובעמוד הראשי של חב"דציטוט היא "מיזמי חב"דמדיה" [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 18:38, ד' בשבט, ה'תשפ"ו 18:38, 22 בינואר 2026 (IST)
:{{א|שולם ס.}} נראה לי ש {{א|מ. רובין}} יכול לסייע בענין. הוא עוסק ומנוסה בעיקר בדברים הטכניים. אולי תשאיר לו הודעה שם. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 21:29, י"ז בשבט, ה'תשפ"ו 21:29, 4 בפברואר 2026 (IST)
::{{תוקן}}. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 18:18, 5 בפברואר 2026 (IST)

עמוד ראשי

2026-02-05T16:04:14Z

מ. רובין:

תבנית:עמוד ראשי/מיזמים

2026-01-11T20:19:16Z

מ. רובין:

{| class="plainlinks" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; width: 95%; רקע-צבע: שקוף; ריפוד סלולרי: 5"
|-valign="top"
| style="width: 33%;" |
{| style="width: 100%; background-color: transparent;"
|-valign="top"
| style="background-color: transparent; text-align: center;" |[[קובץ:חבדטקסט.png|50px|קישור=https://text.chabadpedia.com]]
[https://text.chabadpedia.com/index.php חב"דטקסט - מאגר טקסטים חב"דיים]
|-valign="top"
|}
|
{| style="width: 100%; background-color: transparent;"
|-valign="top"
| style="background-color: transparent; text-align: center;" |[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|50px|קישור=https://chabadpedia.co.il]]
[https://chabadpedia.co.il חב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית]
|-valign="top"
|}
|
{| style="width: 100%; background-color: transparent;"
|-valign="top"
| style="background-color: transparent; text-align: center;" | [[קובץ:חבדציטוט.png|50px|קישור=https://zitut.chabadpedia.com]]
[https://zitut.chabadpedia.com/index.php חב"דציטוט - מאגר ציטוטים חב"די]
|-valign="top"
|}
|}<noinclude>
[[קטגוריה:תבניות העמוד הראשי|מיזמים]]
[[קטגוריה:תבניות עזר לתבניות]]
</noinclude>

תבנית:עמוד ראשי/מיזמים

2026-01-11T20:17:46Z

מ. רובין:

{| class="plainlinks" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; width: 95%; רקע-צבע: שקוף; ריפוד סלולרי: 5"
|-valign="top"
| style="width: 33%;" |
{| style="width: 100%; background-color: transparent;"
|-valign="top"
| style="background-color: transparent; text-align: center;" |[[קובץ:חבדטקסט.png|50px|קישור=https://text.chabadpedia.com]]
[https://text.chabadpedia.com/index.php חב"דטקסט - מאגר טקסטים חב"דיים]
|-valign="top"
|}
|
{| style="width: 100%; background-color: transparent;"
|-valign="top"
| style="background-color: transparent; text-align: center;" |[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|50px|קישור=https://chabadpedia.co.il]]
[https://chabadpedia.co.il חב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית]
|-valign="top"
|}
|
{| style="width: 100%; background-color: transparent;"
|-valign="top"
| style="background-color: transparent; text-align: center;" | [[קובץ:חבדציטוט.png|50px|קישור=https://zitut.chabadpedia.com]]
[https://zitut.chabadpedia.com/index.php חב"דציטוט - מאגר ציטוטים חופשי]
|-valign="top"
|}
|}<noinclude>
[[קטגוריה:תבניות העמוד הראשי|מיזמים]]
[[קטגוריה:תבניות עזר לתבניות]]
</noinclude>

עמוד ראשי

2026-01-11T20:17:45Z

מ. רובין:

{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|'''[[חב"דטקסט:ברוכים הבאים|ברוכים הבאים]] [[חב"דטקסט|לחב"דטקסט]]'''}}}}

{{עמוד ראשי/ברוכים הבאים}}

{| style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="1"
|-valign="top"
| style="width:40%; min-width: 350px;" |

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|קטע מה[[דבר מלכות]] השבועי}}
|תמונה=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|34px|דבר מלכות שבועי|קישור=תבנית:דבר מלכות שבועי]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=דבר מלכות שבועי
|תוכן={{עמוד ראשי/דבר מלכות שבועי}}
}}
{| style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="1"
|-valign="top"
| style="width:40%; min-width: 350px;" |

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|ספר מומלץ}}
|תמונה=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|34px|ספר מומלץ|קישור=תבנית:ספר מומלץ]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=ספר מומלץ
|תוכן={{עמוד ראשי/ספר מומלץ}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|בואו לתרום}}
|תמונה=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|34px|בואו לתרום|קישור=תבנית:בואו לתרום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=בואו לתרום
|תוכן={{עמוד ראשי/בואו לתרום}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|ספרים חדשים}}
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=ספרים חדשים
|תוכן={{עמוד ראשי/ספרים חדשים}}
}}
|

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|[[היום יום]]}}
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|תוכן={{עמוד ראשי/היום יום}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם={{יישור טקסט|מרכז|ה[[תניא]] היומי}}
|תמונה=[[קובץ:סימן שאלה11.png|20px|קישור=תניא יומי]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=תניא יומי
|תוכן={{עמוד ראשי/תניא יומי}}
}}


|}

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=מיזמי חב"דפדיה
|תמונה=[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|25px|חב"דפדיה]]
|רוחב=33
|צבע=כחול
|title=מיזמי חב"דמדיה
|id=mf-otherProjects
|תוכן={{עמוד ראשי/מיזמים}}
}}
----
'''{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}}}'''
----
__NOTOC__
__NOEDITSECTION__
[[קטגוריה:עמוד ראשי]]

שיחה:ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס לתלמיד הצעיר

2026-01-08T19:50:23Z

מ. רובין:

דבר ראשון אני רואה שלא כל התבניות שאני מכיר מחב"דפדיה פעילות, לדוגמא כתב קטן וכו'.

דבר שני, לפני שאני מכניס טקסט אני רוצה לדעת שאני עובד נכון... שלא תהיה סתם עבודה כפולה. לא מצאתי אף דף באתר אז ניסיתי להעתיק את הרעיון מויקיטקסט בספר בראשית. אם אני מבין נכון כעת כל חודש שאני לוחץ עליו אמור להיפתח לי דף משנה עם השם של אותו חודש והכותרת של הספר הראשי?

דבר שלישי, בנוגע לשם הספר. האם לדעתכם למרות שזה השם המלא, הוא לא קצת מלאה? ואולי יש רעיון מה לקצר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] ([[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]) 20:00, 20 ביוני 2024 (IDT)
:אני חושב שכדאי לשנות ל[[מיום ליום]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 21:50, 8 בינואר 2026 (IST)

תבנית:קטע דבר מלכות שמות

2026-01-05T18:13:46Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "כבר דובר פעמים רבות דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שנוסף ע"ז שכבר "כלו כל הקיצין", כבר עשו בנ"י תשובה, וסיימו הכל, כולל גם – "לצחצח הכפתורים", וצריך רק שהקב"ה יפתח את עיניהם של בנ"י שיראו שהגאולה האמיתית והשלימה כבר ישנה, ויושבים כבר לפני שולחן ערוך, בסעודת לו..."

כבר דובר פעמים רבות דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שנוסף ע"ז שכבר "כלו כל הקיצין", כבר עשו בנ"י תשובה, וסיימו הכל, כולל גם – "לצחצח הכפתורים", וצריך רק שהקב"ה יפתח את עיניהם של בנ"י שיראו שהגאולה האמיתית והשלימה כבר ישנה, ויושבים כבר לפני שולחן ערוך, בסעודת לויתן ושור הבר וכו' וכו'.

תבנית:קטע דבר מלכות מקץ

2025-12-16T13:59:19Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "הרי, כל זמן שעדיין לא באה הגאולה בפועל ("קפץ עליו רוגזו של יוסף"), נחשבו אצלו ימי שנות חייו "מעט", ימים חסרים, כיון שחסר בהם העיקר (הגאולה)."

הרי, כל זמן שעדיין לא באה הגאולה בפועל ("קפץ עליו רוגזו של יוסף"), נחשבו אצלו ימי שנות חייו "מעט", ימים חסרים, כיון שחסר בהם העיקר (הגאולה).

תבנית:קטע דבר מלכות וישלח

2025-12-05T12:01:48Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצו..."

אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח

ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א) (פירושונים)

2025-11-26T19:08:19Z

מ. רובין: שינה את הגדרות ההגנה של הדף "ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א) (פירושונים)": זה דף במרחב הראשי ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))

{{פירושונים|
* [[ספר השיחות קיץ ה'שי"ת]] – השיחות המוגהות מקיץ תש"י, בהוצאת [[:קטגוריה:ועד להפצת שיחות|הועד להפצת שיחות]].
* [[ספר השיחות תשד"מ]] – הנחות מהשיחות הבלתי מוגהות משנת תשד"מ, בהוצאת [[:קטגוריה:ועד הנחות התמימים|ועד הנחות התמימים]].
* [[ספר השיחות תשמ"ו]] – הנחות מהשיחות הבלתי מוגהות משנת תשמ"ו, בהוצאת [[:קטגוריה:ועד הנחות התמימים|ועד הנחות התמימים]].
* [[ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב]] – השיחות המוגהות משנת תשמ"ז עד תשנ"ב, בהוצאת [[:קטגוריה:ועד להפצת שיחות|הועד להפצת שיחות]].
}}

[[קטגוריה:ספר השיחות]]
[[קטגוריה:ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)]]

קטגוריה:תבניות להערות שוליים

2025-11-22T17:15:09Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "קטגוריה:תבניות עריכה"

[[קטגוריה:תבניות עריכה]]

מדיה ויקי:Gadget-HotCat

2025-11-13T19:58:51Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "הפעלת הכלי HotCat המאפשר להוסיף ולהסיר קטגוריות ישירות מהדף, מבלי להיכנס לממשק העריכה"

הפעלת הכלי HotCat המאפשר להוסיף ולהסיר קטגוריות ישירות מהדף, מבלי להיכנס לממשק העריכה

מדיה ויקי:Minoredit

2025-11-13T19:49:59Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "זוהי עריכה משנית <small><span style="color: grey;">(</span>?<span style="color: grey;">)</span></small>"

זוהי עריכה משנית <small><span style="color: grey;">(</span>[[{{ns:help}}:עריכה משנית|?]]<span style="color: grey;">)</span></small>

מדיה ויקי:Sysoprequests-url

2025-11-13T19:24:32Z

מ. רובין: מ. רובין העביר את הדף ⧼Sysoprequests-url⧽ לשם מדיה ויקי:Sysoprequests-url בלי להשאיר הפניה

חב"דטקסט:בקשות מבעלי הרשאות

מדיה ויקי:Sysoprequests-url

2025-11-13T19:24:07Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "חב"דטקסט:בקשות מבעלי הרשאות"

חב"דטקסט:בקשות מבעלי הרשאות

מדיה ויקי:Unblocked-ip

2025-11-13T19:23:22Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "חסימתו של $1 בוטלה. (שיחה | [{{fullurl:User talk:$1|action=edit&section=new}} הודעה] | חסימה מחדש) ראו את רשימת החסומים לרשימת החסימות הפעילות. ראו את יומן החסימות לרשימה של כל פעולות החסימה שבוצעו. אם ביטול החסימה נעש..."

חסימתו של [[Special:Contributions/$1|$1]] בוטלה. ([[User talk:$1|שיחה]] | [{{fullurl:User talk:$1|action=edit&section=new}} הודעה] | [[Special:Block/$1|חסימה מחדש]])

ראו את [[Special:BlockList|רשימת החסומים]] לרשימת החסימות הפעילות.

ראו את [[Special:Log/block|יומן החסימות]] לרשימה של כל פעולות החסימה שבוצעו.

אם ביטול החסימה נעשה בעקבות בקשה ב[[{{int:Sysoprequests-url}}|דף הבקשות ממפעילי המערכת]], אנא [{{fullurl:{{int:Sysoprequests}}|action=edit&section=2}} הסירו את הבקשה].

מדיה ויקי:Tag-מילים-בעייתיות

2025-11-13T19:22:36Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "חשד למילים בעייתיות"

חשד למילים בעייתיות

מדיה ויקי:Tag-דואל-description

2025-11-13T19:22:00Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "חשד להוספת כתובת דואר אלקטרוני"

חשד להוספת כתובת דואר אלקטרוני

מדיה ויקי:Tag-דואל

2025-11-13T19:21:37Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "דוא"ל"

דוא"ל

מדיה ויקי:Cite error refs without references

2025-11-13T19:21:11Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "קיימות הערות שוליים בערך, אך לא נמצאה תבנית "{{תב|הערות שוליים2}}"; יש ליצור כותרת "<nowiki>==הערות שוליים==</nowiki>" ומתחתיה תבנית "{{תב|הערות שוליים2}}""

קיימות הערות שוליים בערך, אך לא נמצאה תבנית "{{תב|הערות שוליים2}}"; יש ליצור כותרת "<nowiki>==הערות שוליים==</nowiki>" ומתחתיה תבנית "{{תב|הערות שוליים2}}"

מדיה ויקי:Category-subcat-count

2025-11-13T19:20:45Z

מ. רובין:

{{PLURAL:$2|קטגוריה זו מכילה את קטגוריית המשנה הבאה בלבד.|קטגוריה זו מכילה את {{PLURAL:$1|קטגוריית המשנה המוצגת להלן|$1 קטגוריות המשנה המוצגות להלן}}, ומכילה בסך הכול $2 קטגוריות משנה.}} ([{{fullurl:Special:CategoryTree|target={{PAGENAMEE}}}} לתצוגת עץ])

מדיה ויקי:Blocklist-summary

2025-11-13T19:20:07Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "זוהי רשימה של כל המשתמשים וכתובות ה־IP שחסומים כרגע. רשימת המשתמשים וכתובות ה־IP שנחסמו באופן אוטומטי מופיעה ברשימת החסימות האוטומטיות. כמו כן, רשימה של כל פעולות החסימה שבוצעו מופיעה ביומן החסימות."

זוהי רשימה של כל המשתמשים וכתובות ה־IP ש[[{{ns:project}}:מדיניות החסימה|חסומים]] כרגע.

רשימת המשתמשים וכתובות ה־IP שנחסמו באופן אוטומטי מופיעה ב[[Special:AutoblockList|רשימת החסימות האוטומטיות]]. כמו כן, רשימה של כל פעולות החסימה שבוצעו מופיעה ב[[Special:Log/block|יומן החסימות]].

מדיה ויקי:Blockipsuccesstext

2025-11-13T19:19:12Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "<strong style="font-size: 110%;">ה{{GENDER:$1|משתמש|משתמשת}} $1 {{GENDER:$1|נחסם|נחסמה}}.</strong> (שיחה | [{{fullurl:User talk:$1|action=edit&section=new}} הודעה] | שינוי החסימה | שחרור החסימה) רשימת החסימות הפעילות מופיעה ברשימת החסומים. כמו כן, רש..."

<strong style="font-size: 110%;">ה{{GENDER:$1|משתמש|משתמשת}} [[Special:Contributions/$1|$1]] {{GENDER:$1|נחסם|נחסמה}}.</strong> ([[User talk:$1|שיחה]] | [{{fullurl:User talk:$1|action=edit&section=new}} הודעה] | [[Special:Block/$1|שינוי החסימה]] | [[Special:Unblock/$1|שחרור החסימה]])

רשימת החסימות הפעילות מופיעה ב[[Special:BlockList|רשימת החסומים]]. כמו כן, רשימה של כל פעולות החסימה שבוצעו מופיעה ב[[Special:Log/block|יומן החסימות]].

אם החסימה נעשתה בעקבות בקשה ב[[{{ns:project}}:בקשות מבעלי הרשאות|דף הבקשות ממפעילי המערכת]], נא [{{fullurl:{{ns:project}}:בקשות מבעלי הרשאות|action=edit&section=2}} להסיר את הבקשה].

מדיה ויקי:Blockedtext

2025-11-13T19:17:28Z

מ. רובין:

<table class="errorbox" style="margin: 0 0 4px; color: black;">
<td><span style="margin-left: 8px;">[[File:Stop hand.svg|right|38px|link={{ns:project}}:מדיניות החסימה|שם המשתמש או כתובת ה־IP שלך נחסמו.]]</span></td>
<td><big><strong>שם המשתמש או כתובת ה־IP שלך [[{{ns:project}}:מדיניות החסימה|נחסמו]].</strong></big><br /><strong>החסימה בוצעה על ידי $1</strong>{{#ifeq:$2|{{int:blockednoreason}}||<br />הסיבה שניתנה לחסימה היא: <strong><em>$2</em></strong> {{#switch:$2|השחתה לאחר אזהרה|העלאת הבלים/ספאם לאחר אזהרה=<strong>([[{{ns:project}}:טיפול בהשחתה|מידע נוסף]])</strong>|עבירה על כללי ההתנהגות=<strong>([[{{ns:project}}:כללי התנהגות בין חברי הקהילה|מידע נוסף]])</strong>|שימוש לרעה בחשבונות מרובים=<strong>([[{{ns:project}}:בובת קש|מידע נוסף]])</strong>|כניסה למלחמת עריכה=<strong>([[{{ns:project}}:מלחמת עריכה|מידע נוסף]])</strong>|טרול=<strong>([[{{ns:project}}:טרול|מידע נוסף]])</strong>}}}}</td>
</table><div style="clear: both;"></div>
<strong>החסימה מונעת ממך לערוך דפים, אבל היא לא מונעת ממך לקרוא דפים.</strong> חסימה היא פעולה הגנתית ש[[{{int:grouppage-sysop}}|{{int:group-sysop}}]] נוקטים בה כדי למנוע ממשתמשים לגרום נזק ל{{GRAMMAR:תחילית|{{SITENAME}}}}. היא יכולה להתבצע עקב סיבות שונות, המפורטות ב[[{{ns:project}}:מדיניות החסימה|דף זה]]. {{#ifeq:$2|{{int:blockednoreason}}|בדרך כלל חסימה מתבצעת בעקבות [[{{ns:project}}:טיפול בהשחתה|השחתה]], כלומר גרימת נזק לדפים.}}{{#ifeq:$6|{{int:infiniteblock}}||

<table style="border: 1px solid silver; border-radius: 10px; background: #f7f7f7; padding: 5px; margin-top: 5px;"><td>
<strong>החסימה שלך החלה ב־$8, והיא תסתיים ב־$6</strong> (אלא אם כן אחד ממפעילי המערכת יאריך או יקצר אותה).</td></table>}}

בדיקה ב[[Special:MyTalk|דף השיחה שלך]] עשויה לסייע בהבנת הסיבה לחסימה, מכיוון שייתכן שקיבלת אזהרות קודמות.

אם לדעתך החסימה הייתה בלתי מוצדקת, באפשרותך [{{fullurl:Special:MyTalk|action=edit&section=new&preload=MediaWiki:UnblockRequest&preloadtitle={{urlencode:בקשת שחרור חסימה}}}} להגיש בקשה לשחרור החסימה] בדף השיחה שלך.

לחלופין, אם יש לך [[{{int:grouppage-user}}|חשבון משתמש]] ב{{GRAMMAR:תחילית|{{SITENAME}}}} ואם האפשרות הזאת לא נחסמה, באפשרותך [[Special:EmailUser/$4|לשלוח דואר אלקטרוני למשתמש $4]] או לאחד מ[[Special:ListUsers/sysop|מפעילי המערכת האחרים]] באמצעות כניסה ל[[{{ns:help}}:דף משתמש|דף המשתמש]] שלהם ולחיצה על הקישור "שליחת דוא"ל למשתמש" המופיע בתיבת הכלים שבצד ימין.

לתשומת לבך: כתובת ה־IP שלך כרגע היא <strong>$3</strong> ומספר החסימה שלך הוא <strong>#$5</strong>. נא לציין את הפרטים האלה בכל פנייה למפעילי המערכת.

מדיה ויקי:Autoblockedtext

2025-11-13T19:16:25Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "<strong>נחסמת באופן אוטומטי כי משתמש חסום השתמש בכתובת ה־IP שלך.</strong><div style="clear: both;"></div> להלן פרטי החסימה שבוצעה: <table style="border: 1px solid silver; border-radius: 10px; background: #f7f7f7; padding: 5px;><td> * <strong>החסימה בוצעה על ידי</strong>: $1 * <strong>כתובת ה־IP שנחסמה</strong>: $7 * <s..."

<strong>[[{{ns:project}}:מדיניות החסימה|נחסמת]] באופן אוטומטי כי משתמש חסום השתמש בכתובת ה־IP שלך.</strong><div style="clear: both;"></div>

להלן פרטי החסימה שבוצעה:
<table style="border: 1px solid silver; border-radius: 10px; background: #f7f7f7; padding: 5px;><td>
* <strong>החסימה בוצעה על ידי</strong>: $1
* <strong>כתובת ה־IP שנחסמה</strong>: $7
* <strong>תחילת החסימה</strong>: $8
* <strong>פקיעת החסימה</strong>: $6</td></table>

באפשרותך ליצור קשר עם $1 או עם כל אחד מ[[Special:ListUsers/sysop|מפעילי המערכת האחרים]] כדי לקבל פרטים נוספים על החסימה.

כמו כן, אם יש לך [[{{int:grouppage-user}}|חשבון משתמש]] ב{{GRAMMAR:תחילית|{{SITENAME}}}} ואם האפשרות הזאת לא נחסמה, באפשרותך [[Special:EmailUser/$4|לשלוח דואר אלקטרוני למשתמש $4]] או לאחד ממפעילי המערכת האחרים באמצעות כניסה ל[[{{ns:help}}:דף משתמש|דף המשתמש]] שלהם ולחיצה על הקישור "שליחת דוא"ל למשתמש" המופיע בתיבת הכלים שבצד ימין.

כתובת ה־IP שלך כרגע היא <strong>$3</strong> ומספר החסימה שלך הוא <strong>#$5</strong>. נא לציין את הפרטים האלה בכל פנייה למפעילי המערכת.

מדיה ויקי:Abusefilter-warning

2025-11-13T19:15:34Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "{{אזהרת מסנן ההשחתות |מסנן=6 |תמונה=Ambox warning pn.svg |תוכן=<big>'''אזהרה'''</big>: המסנן האוטומטי זיהה כי בכוונתך לבצע עריכה שאינה תורמת למיזם. '''אין להסיר תבנית זו'''. * אם עריכה זו אינה מזיקה, באפשרותך לדווח על השגיאה. }}"

{{אזהרת מסנן ההשחתות
|מסנן=6
|תמונה=Ambox warning pn.svg
|תוכן=<big>'''אזהרה'''</big>: המסנן האוטומטי זיהה כי בכוונתך לבצע עריכה שאינה תורמת למיזם. '''אין להסיר תבנית זו'''.
* אם עריכה זו אינה מזיקה, באפשרותך [[חב"דטקסט:מסנן השחתות/דיווח על שגיאות|לדווח]] על השגיאה.
}}

תבנית:הודעה כללית

2025-11-13T19:14:45Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "{{מבנה תבנית עבודה | רקע = #fafafa | מסגרת = #aaa | תמונה = Information icon4.svg | כותרת = | הסבר = {{{1}}} }}<noinclude>הודעה כללית</noinclude>"

{{מבנה תבנית עבודה
| רקע = #fafafa
| מסגרת = #aaa
| תמונה = Information icon4.svg
| כותרת =
| הסבר = {{{1}}}
}}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות תחזוקה|הודעה כללית]]</noinclude>

מדיה ויקי:Abusefilter-disallowed-edit-user

2025-11-13T19:14:18Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "{{אזהרת מסנן ההשחתות |מסנן= |תמונה=Ambox octogon stop.svg |תוכן=<big>'''הפעולה נמנעה'''</big>: המסנן האוטומטי זיהה כי בכוונתך לערוך דף במרחב המשתמש. משתמשים אנונימיים אינם אמורים לערוך במרחב המשתמש. * אם הדף שייך למרחב המשתמש שלך, אנא הכנס/י לחשבון. * אם ל..."

{{אזהרת מסנן ההשחתות
|מסנן=
|תמונה=Ambox octogon stop.svg
|תוכן=<big>'''הפעולה נמנעה'''</big>: המסנן האוטומטי זיהה כי בכוונתך לערוך דף במרחב המשתמש. משתמשים אנונימיים אינם אמורים לערוך במרחב המשתמש.
* אם הדף שייך למרחב המשתמש שלך, אנא [[מיוחד:כניסה לחשבון|הכנס/י לחשבון]].
* אם לדעתך הדף דורש תיקון, באפשרותך לפנות ל[[שיחת משתמש:{{שם הדף}}|דף השיחה]].
* אם ברצונך לפתוח חשבון משתמש ראה/י [[עזרה:חשבון חדש|דף העזרה המתאים]].
* לבקשת עזרה, ייעוץ ומענה לשאלות ראה/י [[חב"דטקסט:ייעוץ|דף הייעוץ]].
* אם אינך משתמש אנונימי אנא [[חב"דטקסט:מסנן השחתות/דיווח על שגיאות|דווח/י]] על השגיאה.
}}

מדיה ויקי:1movedto2

2025-11-13T19:13:25Z

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "$1 הועבר ל$2"

[[$1]] הועבר ל[[$2]]