https://text.chabadpedia.com/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A2%D7%A7%D7%A9%D7%9F+%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94 2026-05-10T23:32:21Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%A7%D7%A9%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=6675 2024-08-06T22:16:49Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: /* הערה חשובה */</p> <hr /> <div>{{בה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:59, י&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> ==קטגוריות==<br /> תודה על יצירת הקטגוריות, שים לב לקשר את הקטגוריות החדשות לקטגוריה שמעליה. למשל, [[:קטגוריה: ספרי אדמו&quot;ר הזקן]] ל[[:קטגוריה:ספרים]]. בהצלחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:36, י&quot;ט בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> == הערה חשובה ==<br /> <br /> אני שמח שהתחלת לעזור בעריכות. אבל לצערי עריכותיך לא תואמות את כללי העריכה. --[[משתמש:ש. א.|ש. א.]] ([[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]) 15:38, 26 ביולי 2024 (IDT)<br /> <br /> כמו מה? [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה, עקשן להבאת הגאולה]] 01:16, 7 באוגוסט 2024 (IDT)</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%90&diff=5844 2024-07-26T03:45:17Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: עקשן להבאת הגאולה העביר את הדף בשורת הגאולה · לא לשם בשורת הגאולה - לא</p> <hr /> <div>{{בשורת הגאולה}}<br /> לויט אַלע סימני הגאולה האַלט מען שוין ממש באַ דער גאולה, ווי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר האָט מודיע, מפרסם און מכריז געווען, אַז מ'האט שוין אַלץ פֿאַרענדיקט, כולל אויך &quot;צופוצן די קנעפ&quot;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;ראה שיחת שמח&quot;ת תרפ&quot;ט.&lt;/ref&gt;, און אויך פאַרענדיקט דעם &quot;עמדו הכן כולכם&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ ח&quot;ד ע' רעט. וראה &quot;היום יום&quot; טו טבת.&lt;/ref&gt;, דאָס הייסט אז ס'איז שוין &quot;הכל מוכן לסעודה&quot;&lt;ref name=&quot;:2&quot;&gt;ל' המשנה – אבות פ&quot;ג מט&quot;ז.&lt;/ref&gt;, און מ'איז שוין גרייט צוגיין צום טיש, און עסן סעודת לויתן ושור הבר, ווארום &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;&lt;ref name=&quot;:3&quot;&gt;שה&quot;ש ב, ח. ובשהש&quot;ר עה&quot;פ.&lt;/ref&gt;, תיכף ומיד ממש!<br /> <br /> &lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt; * *<br /> <br /> ובאותיות פשוטות: שטייענדיק קרוב גלייך פֿאַר דער גאולה - דאַרף יעדער איך זיך איינגעוואוינען צו דער גאולה און זיך אַריינשטעלן אין אַ מצב ורגש של גאולה, דורך מאַכן זיין פרטיות'דיקן טאָג אַ &quot;גאולה (פרטית) טאָג&quot;, און מאַכן זיין מקום פרטי – &quot;ארץ ישראל&quot;, דורך דעם וואס ער טוט די עבודה שלו ברגע זה ובמקום זה בתכלית השלימות, במחשבה דיבור ומעשה.<br /> <br /> און אַלס אַ תוצאה פון די אייגענע שלימות העבודה (במחשבה דיבור ומעשה) – דאַרף זיך דאָס אויך אַרויסזאָגען אין זיין דיבור, ע&quot;ד ווי &quot;הגורל הי' מדבר&quot;, אַז וויבאלד ער איז דורכגענומען בפנימיות מיט דער הוראה ועבודה פון &quot;מאַך דאָ ארץ ישראל&quot;&lt;ref name=&quot;:4&quot;&gt;ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ ח&quot;א ע' תפה ואילך.&lt;/ref&gt;, מיט אַן אינערלעכע לעבעדיקייט – רעדט ער וועגן דעם מיט חיות אויך צו אַנדערע, און איז מפרסם די הוראה פון &quot;מאַך דאָ ארץ ישראל&quot; בא בני ביתו, באַ די קרובים אליו, ועאכו&quot;כ באַ זיינע תלמידים, ביז אַז ער רעדט וועגן דעם מיט די אַלע צו וועמען ער קען דערגרייכן, און וויבאלד אַז דאָס קומט פון זיין פנימיות, רעדט ער דברים היוצאים מן הלב וואָס נכנסים אל הלב&lt;ref name=&quot;:5&quot;&gt;ספר הישר לר&quot;ת סי&quot;ג. הובא בשל&quot;ה סט, א.&lt;/ref&gt; ופועלים פעולתם, ועאכו&quot;כ דורך דעם וואס ער באַווייזט אַ דוגמא חי' פון זיין אייגענע עבודה. ביז אַז ער מאַכט אַז אויך די שומעים ווערן מדברים – &quot;הגורל הי' מדבר&quot;.<br /> <br /> (משיחות ש&quot;פ פנחס, מבה&quot;ח מנחם־אב, כ&quot;ד תמוז תנש&quot;א)<br /> <br /> ==== תרגום ללשון הקודש ====<br /> לפי כל סימני הגאולה נמצאים אנו כבר ממש בסמיכות להגאולה, וכפי שהודיע, פירסם והכריז כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, שכבר סיימו הכל, כולל גם &quot;לצחצח את הכפתורים&quot;&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;, וסיימו גם את ה&quot;עמדו הכן כולכם&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;, זאת אומרת שכבר &quot;הכל מוכן לסעודה&quot;&lt;ref name=&quot;:2&quot; /&gt;, וכבר מוכנים לגשת לשולחן, ולאכול את סעודת לויתן ושור הבר, כיון ש&quot;הנה זה (משיח) בא&quot;&lt;ref name=&quot;:3&quot; /&gt;, תיכף ומיד ממש!<br /> <br /> ובאותיות פשוטות: בעמדנו קרוב ממש לפני הגאולה – צריך כאו&quot;א מישראל להתרגל לגאולה ולהציב את עצמו במצב ורגש של גאולה, ע&quot;י הפיכת יומו הפרטי ל&quot;יום גאולה (פרטית)&quot;, והפיכת מקומו הפרטי – ל&quot;ארץ ישראל&quot;, עי&quot;ז שעושה את העבודה שלו ברגע זה ובמקום זה בתכלית השלימות, במחשבה דיבור ומעשה.<br /> <br /> וכתוצאה משלימות עבודתו הפרטית (במחשבה דיבור ומעשה) – ה&quot;ז צריך להתבטא גם בדיבורו, ע&quot;ד &quot;הגורל הי' מדבר&quot;, שכיון שהוא חדור בפנימיות בההוראה והעבודה ד&quot;עשה כאן ארץ ישראל&quot;&lt;ref name=&quot;:4&quot; /&gt;, מתוך חיות פנימית – מדבר הוא אודות זה מתוך חיות גם עם אחרים, ומפרסם את ההוראה ועשה כאן ארץ ישראל&quot; אצל בני ביתו, אצל הקרובים אליו, ועאכו&quot;כ אצל תלמידיו, עד שמדבר אודות זה עם כל מי שיכול להגיע אליו, וכיון שזה בא מפנימיותו, מדבר הוא דברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל הלב&lt;ref name=&quot;:5&quot; /&gt; ופועלים פעולתם, ועאכו&quot;כ עי&quot;ז שמראה דוגמא חי' מעבודת עצמו. עד שפועל שגם השומעים נעשים מדברים – &quot;הגורל הי' מדבר&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בשורת הגאולה]]</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%90&diff=5843 2024-07-26T03:45:03Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{בשורת הגאולה}}<br /> לויט אַלע סימני הגאולה האַלט מען שוין ממש באַ דער גאולה, ווי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר האָט מודיע, מפרסם און מכריז געווען, אַז מ'האט שוין אַלץ פֿאַרענדיקט, כולל אויך &quot;צופוצן די קנעפ&quot;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;ראה שיחת שמח&quot;ת תרפ&quot;ט.&lt;/ref&gt;, און אויך פאַרענדיקט דעם &quot;עמדו הכן כולכם&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ ח&quot;ד ע' רעט. וראה &quot;היום יום&quot; טו טבת.&lt;/ref&gt;, דאָס הייסט אז ס'איז שוין &quot;הכל מוכן לסעודה&quot;&lt;ref name=&quot;:2&quot;&gt;ל' המשנה – אבות פ&quot;ג מט&quot;ז.&lt;/ref&gt;, און מ'איז שוין גרייט צוגיין צום טיש, און עסן סעודת לויתן ושור הבר, ווארום &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;&lt;ref name=&quot;:3&quot;&gt;שה&quot;ש ב, ח. ובשהש&quot;ר עה&quot;פ.&lt;/ref&gt;, תיכף ומיד ממש!<br /> <br /> &lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt; * *<br /> <br /> ובאותיות פשוטות: שטייענדיק קרוב גלייך פֿאַר דער גאולה - דאַרף יעדער איך זיך איינגעוואוינען צו דער גאולה און זיך אַריינשטעלן אין אַ מצב ורגש של גאולה, דורך מאַכן זיין פרטיות'דיקן טאָג אַ &quot;גאולה (פרטית) טאָג&quot;, און מאַכן זיין מקום פרטי – &quot;ארץ ישראל&quot;, דורך דעם וואס ער טוט די עבודה שלו ברגע זה ובמקום זה בתכלית השלימות, במחשבה דיבור ומעשה.<br /> <br /> און אַלס אַ תוצאה פון די אייגענע שלימות העבודה (במחשבה דיבור ומעשה) – דאַרף זיך דאָס אויך אַרויסזאָגען אין זיין דיבור, ע&quot;ד ווי &quot;הגורל הי' מדבר&quot;, אַז וויבאלד ער איז דורכגענומען בפנימיות מיט דער הוראה ועבודה פון &quot;מאַך דאָ ארץ ישראל&quot;&lt;ref name=&quot;:4&quot;&gt;ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ ח&quot;א ע' תפה ואילך.&lt;/ref&gt;, מיט אַן אינערלעכע לעבעדיקייט – רעדט ער וועגן דעם מיט חיות אויך צו אַנדערע, און איז מפרסם די הוראה פון &quot;מאַך דאָ ארץ ישראל&quot; בא בני ביתו, באַ די קרובים אליו, ועאכו&quot;כ באַ זיינע תלמידים, ביז אַז ער רעדט וועגן דעם מיט די אַלע צו וועמען ער קען דערגרייכן, און וויבאלד אַז דאָס קומט פון זיין פנימיות, רעדט ער דברים היוצאים מן הלב וואָס נכנסים אל הלב&lt;ref name=&quot;:5&quot;&gt;ספר הישר לר&quot;ת סי&quot;ג. הובא בשל&quot;ה סט, א.&lt;/ref&gt; ופועלים פעולתם, ועאכו&quot;כ דורך דעם וואס ער באַווייזט אַ דוגמא חי' פון זיין אייגענע עבודה. ביז אַז ער מאַכט אַז אויך די שומעים ווערן מדברים – &quot;הגורל הי' מדבר&quot;.<br /> <br /> (משיחות ש&quot;פ פנחס, מבה&quot;ח מנחם־אב, כ&quot;ד תמוז תנש&quot;א)<br /> <br /> ==== תרגום ללשון הקודש ====<br /> לפי כל סימני הגאולה נמצאים אנו כבר ממש בסמיכות להגאולה, וכפי שהודיע, פירסם והכריז כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, שכבר סיימו הכל, כולל גם &quot;לצחצח את הכפתורים&quot;&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;, וסיימו גם את ה&quot;עמדו הכן כולכם&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;, זאת אומרת שכבר &quot;הכל מוכן לסעודה&quot;&lt;ref name=&quot;:2&quot; /&gt;, וכבר מוכנים לגשת לשולחן, ולאכול את סעודת לויתן ושור הבר, כיון ש&quot;הנה זה (משיח) בא&quot;&lt;ref name=&quot;:3&quot; /&gt;, תיכף ומיד ממש!<br /> <br /> ובאותיות פשוטות: בעמדנו קרוב ממש לפני הגאולה – צריך כאו&quot;א מישראל להתרגל לגאולה ולהציב את עצמו במצב ורגש של גאולה, ע&quot;י הפיכת יומו הפרטי ל&quot;יום גאולה (פרטית)&quot;, והפיכת מקומו הפרטי – ל&quot;ארץ ישראל&quot;, עי&quot;ז שעושה את העבודה שלו ברגע זה ובמקום זה בתכלית השלימות, במחשבה דיבור ומעשה.<br /> <br /> וכתוצאה משלימות עבודתו הפרטית (במחשבה דיבור ומעשה) – ה&quot;ז צריך להתבטא גם בדיבורו, ע&quot;ד &quot;הגורל הי' מדבר&quot;, שכיון שהוא חדור בפנימיות בההוראה והעבודה ד&quot;עשה כאן ארץ ישראל&quot;&lt;ref name=&quot;:4&quot; /&gt;, מתוך חיות פנימית – מדבר הוא אודות זה מתוך חיות גם עם אחרים, ומפרסם את ההוראה ועשה כאן ארץ ישראל&quot; אצל בני ביתו, אצל הקרובים אליו, ועאכו&quot;כ אצל תלמידיו, עד שמדבר אודות זה עם כל מי שיכול להגיע אליו, וכיון שזה בא מפנימיותו, מדבר הוא דברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל הלב&lt;ref name=&quot;:5&quot; /&gt; ופועלים פעולתם, ועאכו&quot;כ עי&quot;ז שמראה דוגמא חי' מעבודת עצמו. עד שפועל שגם השומעים נעשים מדברים – &quot;הגורל הי' מדבר&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בשורת הגאולה]]</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=5841 2024-07-26T03:44:20Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>== משיחות ש&quot;פ וירא, ח&quot;י מר־חשון ה'תשנ&quot;ב ==<br /> {{דבר מלכות}}<br /> '''א.'''  ידוע שנוסף לכך שכל עניני התורה הם הוראות (תורה מלשון הוראה&lt;ref&gt;ראה גו&quot;א ר&quot;פ בראשית בשם הרד&quot;ק. רד&quot;ק לתהלים יט, ח. זח&quot;ג נג, ב. ועוד.&lt;/ref&gt;) לכאו&quot;א מישראל בכל המקומות ובכל הזמנים, יש הדגשה מיוחדת על הלימוד וההוראה מעניני התורה שבפרשת השבוע&lt;ref&gt;כ&quot;המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת, מתחילין בשבת שאחר חג הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשני' אלה תולדות, בשלישית ויאמר ה' אל אברם וכו'&quot; (רמב&quot;ם הל' תפלה רפי&quot;ג – השיעור דיום הש&quot;ק זה).&lt;/ref&gt;, השייכים במיוחד לזמן זה&lt;ref&gt;כהפתגם הידוע שצריכים לחיות עם הזמן, עם פרשת השבוע שלומדים באותו זמן (&quot;היום יום&quot; ב' חשון. ובכ&quot;מ). וראה של&quot;ה חלק תושב&quot;כ ר&quot;פ וישב (רצז, א): &quot;המועדים של כל השנה . . בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן כו'&quot;.&lt;/ref&gt;, וממנו נמשכים על ובכל השנה כולה.<br /> <br /> זאת ועוד: כיון שכל עניני התורה הם בתכלית הדיוק, מסתבר לומר, שנוסף על השייכות הכללית דפרשת השבוע לזמן זה, יש גם לימוד והוראה מהקביעות דיום השבת – שבו קורין בציבור פרשת השבוע כולה – בימי החודש.<br /> <br /> ובנוגע ליום הש&quot;ק זה: לכל לראש – לימוד והוראה מפרשת '''וירא''', וגם – לימוד והוראה מהקביעות דשבת פרשת וירא ביום '''ח&quot;י מרחשון''', שנוסף על מעלתו מצ&quot;ע, ה&quot;ה גם תוך ג' ימים (שנחשבים בכמה ענינים למציאות אחת&lt;ref&gt;ראה (לדוגמא) פסחים קו, סע&quot;א. ועוד.&lt;/ref&gt;) '''לכ&quot;ף מרחשון''', יום ההולדת של כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע&lt;ref&gt;ביום השני פרשת חיי שרה (כבקביעות שנה זו) שנת כתר&quot;א (קונטרס &quot;חנוך לנער&quot; ע' 6. &quot;היום יום&quot; כ&quot;ף חשון).&lt;/ref&gt;, כדלקמן.<br /> <br /> ב.  ובהקדם הסיפור הידוע&lt;ref&gt;&quot;היום יום&quot; ט' חשון. ובכ&quot;מ.&lt;/ref&gt; אודות בעל יום ההולדת דכ&quot;ף מרחשון בשייכות לפרשת וירא:<br /> <br /> בהיותו בן ד' או ה' שנים, נכנס אל זקנו הצ&quot;צ בש&quot;ק פ' וירא, והתחיל לבכות, באמרו: מפני מה נראה ה' אל אברהם אבינו ולנו אינו נראה. ויענהו הצ&quot;צ: כשיהודי צדיק, מחליט בגיל תשעים ותשע שנים שצריך למול את עצמו, ראוי הוא שה' יראה אליו.<br /> <br /> סיפור זה מדגיש, לכאורה, ש&quot;וירא אליו ה'&quot; שייך רק ליהודי צדיק שבגיל צ&quot;ט שנה מחליט שצריך למול את עצמו, כלומר, אפילו צדיק (ע&quot;ד הרגיל) אינו שייך להגילוי ד&quot;וירא אליו ה'&quot; [שלכן הי' זה מענה '''לאדמו&quot;ר נשמתו עדן''' שגם בקטנותו הי' '''צדיק''', כמארז&quot;ל&lt;ref&gt;ברכות מח, א.&lt;/ref&gt; &quot;בוצין בוצין מקטפי'&lt;ref&gt;כ&quot;ה (מקטפי') בגמרא, ובפרש&quot;י: &quot;מקני'*, מקן שלו, מקטנותו . . ואית דגרסי מקטפי' כו'&quot;.<br /> <br /> '''&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;) וכ&quot;ה גירסת הערוך.'''&lt;/ref&gt; ידיע&quot;, כמובן גם מסיפור זה עצמו, שהי' '''איכפת לו עד כדי בכי'''' שה' אינו נראה אליו כמו שנראה לאברהם אבינו], כי אם צדיק שבגיל צ&quot;ט שנה החליט שצריך למול את עצמו.<br /> <br /> וצריך להבין: מהו הלימוד וההוראה מ&quot;וירא אליו ה'&quot; '''לכאו&quot;א מישראל''', גם מי שלא הגיע לדרגת צדיק (בפועל ובגלוי), ועאכו&quot;כ שאינו צדיק שבגיל צ&quot;ט שנה מחליט למול את עצמו?!<br /> <br /> ג.  ויש לבאר זה בהקדם הביאור במעלת הגילוי ד&quot;וירא אליו ה'&quot; שנעשה ע&quot;י המילה&lt;ref&gt;ראה ב&quot;ר ריש פרשתנו: &quot;אמר אברהם אחר שמלתי עצמי . . מבשרי אחזה אלקה, אילולי שעשיתי כן מהיכן הי' הקב&quot;ה נגלה עלי&quot;. וראה ספורנו ואוה&quot;ח ריש פרשתנו (נעתקו לקמן בהערה 33).&lt;/ref&gt;:<br /> <br /> ידוע&lt;ref&gt;ראה זח&quot;א פח, סע&quot;ב ואילך. צא, א. צז, סע&quot;ב ואילך.&lt;/ref&gt; שהגילוי ד&quot;וירא אליו ה'&quot; לאחרי וע&quot;י מצות מילה הוא באופן נעלה יותר, ועד לעילוי שבאין־ערוך, לגבי הגילוי ד&quot;וירא ה' אל אברם&quot; (בפ' לך לך&lt;ref&gt;יב, ז. יז, א.&lt;/ref&gt;) לפני המילה&lt;ref&gt;ע&quot;ד ובדוגמת המעלה דמתן־תורה לגבי המעמד ומצב שלפני מתן־תורה – כיון שההכנה למתן־תורה התחילה ע&quot;י המילה דאברהם אבינו, המצוה היחידה שלפני מ&quot;ת הי' שייך בה נקיטת חפץ, ע&quot;ד ובדוגמת המצוות שלאחרי מתן־תורה, כמדובר בארוכה בהתוועדות שלפנ&quot;ז (ראה סה&quot;ש תשנ&quot;ב ח&quot;א ע' 76 (לעיל ע' 31) ואילך. וש&quot;נ).&lt;/ref&gt; – ובשתים: (א) בדרגת '''האלקות''' – כמ&quot;ש &quot;וירא אליו '''הוי''''&quot;, גילוי שם הוי' (שלמעלה משם אלקים), ודרגא נעלית בשם הוי'&lt;ref&gt;ראה אוה&quot;ח ריש פרשתנו: &quot;באומרו וירא אליו ה' ולא אמר וירא ה' אליו, נתכוון לומר כי מה שהגיע מהראי' אליו הוא '''כל''' '''בחינת הוי'''' שם הנכבד&quot;.&lt;/ref&gt; (למעלה משם הוי' שנזכר בפ' לך לך)&lt;ref&gt;ראה סה&quot;מ תקס&quot;ח ע' תפא ואילך. ביאוה&quot;ז להצ&quot;צ (כרך ב) פרשתנו ע' תרלו. ד&quot;ה וירא אליו הוי' דש&quot;פ וירא עטר&quot;ת (ס&quot;ע ע ואילך).&lt;/ref&gt;, (ב) בההתגלות '''לאברהם''' – &quot;וירא '''אליו''' הוי'&quot; – שהגילוי היותר נעלה נתגלה אליו ונתקבל אצלו, שנעשה &quot;כלי&quot; להגילוי היותר נעלה שנמשך וחדר בפנימיותו (משא&quot;כ &quot;עד שלא מל לא הי' בו כח לעמוד&quot;&lt;ref&gt;פרש&quot;י לך לך יז, ג. וראה לקמן הערה 18.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> וענין זה מרומז גם בהמשך הפסוק &quot;והוא יושב גו' כחם היום&quot;: &quot;'''חם היום'''&quot;, &quot;הוציא הקב&quot;ה חמה מנרתקה&quot;&lt;ref&gt;פרש&quot;י עה&quot;פ.&lt;/ref&gt; – מורה על גודל ותוקף הגילוי ד&quot;שמש הוי'&quot;&lt;ref&gt;ראה לקו&quot;ש חי&quot;ח ע' 310. וש&quot;נ.&lt;/ref&gt; כמו שהוא מצד עצמו, ללא המגן ונרתק דשם אלקים; ואעפ&quot;כ &quot;הוא '''יושב'''&quot; – שהגילוי היותר נעלה ד&quot;חם היום&quot; (&quot;הוציא הקב&quot;ה חמה מנרתקה&quot;) נתגלה ונתקבל ונקלט באופן של התיישבות&lt;ref&gt;ראה יל&quot;ש ריש פרשתנו: &quot;עכשיו שנמול הוא יושב ואני עומד&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ד.  והטעם שענין זה (דרגא נעלית יותר באלקות שנמשכת ומתגלה וחודרת בפנימיות) נעשה ע&quot;י מצות מילה – לפי שבמצות מילה ישנם ב' קצוות אלו:<br /> <br /> מצות מילה היא '''למעלה מכל מצוות התורה'''&lt;ref&gt;ולמעלה משם הוי' – כמרומז במ&quot;ש &quot;מי יעלה לנו השמימה&quot; ר&quot;ת מילה וס&quot;ת הוי', שהמילה היא בראשי תיבות, ושם הוי' הוא בסופי תיבות (תו&quot;א ס&quot;פ לך לך).&lt;/ref&gt;, ש&quot;כל מצוות התורה נכרתו עליהן שלש בריתות . . ועל המילה נכרתו שלש עשרה בריתות&quot;&lt;ref&gt;רמב&quot;ם סוף הל' מילה – מנדרים לא, ב.&lt;/ref&gt;, וביחד עם זה, ה&quot;ה (המצוה היחידה ש)נמשכת ומתגלה וחודרת '''בגוף הגשמי ממש''', &quot;בריתי בבשרכם לברית עולם&quot;&lt;ref&gt;לך לך יז, יג.&lt;/ref&gt;, היינו, שההתקשרות עם הקב&quot;ה שלמעלה מטעם ודעת, שזהו&quot;ע הברית, מתגלה וחודרת בבשר הגשמי&lt;ref&gt;ועפ&quot;ז יומתק לשון המדרש (שבהערה 9) &quot;אחר שמלתי עצמי . . '''מבשרי''' אחזה אלקה&quot;. – ולהעיר מזח&quot;א צד, א: &quot;מבשרי אחזה אלקה . . מבשרי ממש . . והיתה בריתי בבשרכם&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> וחידוש גדול יותר במצות מילה, שעל ידה נעשית המשכת הקדושה (לא רק בהגשמיות דהגוף, אלא) גם '''בהגשמיות דהעולם'''&lt;ref&gt;ומודגש גם במ&quot;ש &quot;וירא אליו ה' '''באלוני ממרא'''&quot;, &quot;כי '''שם''' נמול אברהם . . '''שם''' הופיע שכינתו כו'&quot; (ספורנו ריש פרשתנו), היינו, שהתגלות השכינה קשורה ונמשכת וחודרת '''בהמקום'''.&lt;/ref&gt; – כי, ברית מילה קשורה עם ברית הארץ, &quot;להורישה לך ע&quot;י מצוה זו&quot;&lt;ref&gt;פרש&quot;י שם, ב. וראה לקמן הערה 48.&lt;/ref&gt;, היינו, שמצות מילה מהוה נתינת־כח לעשות מהארץ הלזו הגשמית, ארץ כנען, שתהי' &quot;ארץ ישראל&quot;, &quot;ארץ שרצתה לעשות רצון קונה&quot;&lt;ref&gt;ב&quot;ר פ&quot;ה, ח..&lt;/ref&gt;, ועד שהארץ כולה נעשית דירה לו ית'.<br /> <br /> ה.  בסגנון אחר – בעומק יותר:<br /> <br /> ב' הקצוות שבמצות מילה – דרגא נעלית באלקות, למעלה מכל מצוות התורה, והמשכתה והתגלותה למטה, בבשר הגוף ובגשמיות העולם – תלויים וקשורים זב&quot;ז, כיון שדוקא ע&quot;י ההמשכה וההתגלות למטה מטה נמשכת ומתגלה דרגא נעלית באלקות.<br /> <br /> וההסברה בזה – ע&quot;פ הידוע&lt;ref&gt;ראה תנחומא נשא טז. ועוד. תניא רפל&quot;ו. ובכ&quot;מ.&lt;/ref&gt; שתכלית הבריאה כולה הוא מפני שנתאווה הקב&quot;ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, כלומר, לא רק שגילוי אלקות נמשך בכל סדר ההשתלשלות עד שנמשך ומתגלה גם בתחתונים, אלא אדרבה, שהדירה לו ית' בתחתונים דוקא, כי, דרגת האלקות שמתגלית בעולמות '''העליונים''' היא בחי' '''הגילויים''', ואילו התגלות '''העצם ממש''' (שלמעלה מבחי' הגילויים), מהותו ועצמותו ית', הוא '''בתחתונים''' דוקא, ששם נעשית דירה לו ית', דירה לעצמותו, שמתגלה בה בכל עצמותו&lt;ref&gt;ראה סה&quot;מ מלוקט ח&quot;ב ע' רמא. וש&quot;נ.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ובלשון הכתוב&lt;ref&gt;מ&quot;א ח, כז.&lt;/ref&gt; &quot;הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה&quot; בניחותא&lt;ref&gt;ראה לקו&quot;ש חכ&quot;א ס&quot;ע 147 ואילך. וש&quot;נ.&lt;/ref&gt; – ש&quot;השמים ושמי השמים&quot; (עולמות העליונים) אינם יכולים להכיל התגלות העצמות, כי אם &quot;הבית הזה&quot;, בית המקדש שבארץ הלזו הגשמית, נעשה דירה לעצמותו, ו&quot;משם אורה יוצאה לעולם&quot;&lt;ref&gt;ירושלמי ברכות פ&quot;ד סה&quot;ה. ועוד.&lt;/ref&gt;, שהעולם כולו נעשה דירה לו ית'.<br /> <br /> וכידוע&lt;ref&gt;ראה ביאוה&quot;ז לאדהאמ&quot;צ בשלח מג, ג. ובכ&quot;מ.&lt;/ref&gt; שעיקר ושלימות הגילוי דיש האמיתי הוא ביש (הנברא והנוצר והנעשה, יש) הגשמי דוקא, שבו נמשך ומתגלה יש האמיתי – &quot;מהותו ועצמותו של המאציל ב&quot;ה שמציאותו הוא מעצמותו . . הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש בלי שום עילה וסיבה אחרת קודמת ליש הזה&quot;&lt;ref&gt;תניא אגה&quot;ק ס&quot;כ..&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ו.  עפ&quot;ז מובן שהענין ד&quot;וירא אליו ה'&quot; (דרגא נעלית באלקות שמתגלה וחודרת בפנימיותו) שנעשה ע&quot;י מצות מילה – ישנו גם '''בכאו&quot;א מישראל'''&lt;ref&gt;ראה ספורנו ריש פרשתנו: &quot;וירא אליו ה' . . הופיע הא־ל יתברך שכינתו לעמו בברית כמשפט לכל כורתי ברית . . הופיע שכינתו לקבל ברית בנו, כאמרו ביני וביניכם לדורותיכם, ואולי בשביל זה נהגו להכין כסא בעת המילה ובמקומה&quot;. ובפי' אוה&quot;ח ריש פרשתנו: &quot;אחר שמל אברהם אז נגלה בבשרו יו&quot;ד רשימו קדישא, והוא אומר וירא אליו ה', והוא מאמר הזהר (ח&quot;א צה, סע&quot;א) וז&quot;ל וכל מאן דשריא בי' רשימא קדישא שריא בי' שכינתא&quot;. ומזה מובן שהענין ד&quot;וירא אליו ה'&quot; ישנו בכל ברית מילה דכאו&quot;א מישראל.&lt;/ref&gt;:<br /> <br /> במצות מילה כתיב&lt;ref&gt;לך לך יז, ט.&lt;/ref&gt; &quot;ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם&quot;, שהעילוי ד&quot;בריתי בבשרכם לברית עולם&quot; נעשה אצל כל בנ&quot;י עד סוף כל הדורות, ועד כדי כך, שמציאותם של בנ&quot;י קשורה עם המילה גם לפני המילה בפועל, כפי שמצינו בהלכה שהאומר &quot;קונם שאני נהנה ממולים אסור בערלי ישראל&quot;&lt;ref&gt;נדרים שבהערה 20. ע&quot;ז כז, א.&lt;/ref&gt;, &quot;אע&quot;ג דלא מהילי כמאן דמהילי דמו&quot;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;ע&quot;ז שם.&lt;/ref&gt;, ועד&quot;ז &quot;אשה כמאן דמהילא דמיא&quot;&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;.<br /> <br /> ועי&quot;ז ישנו אצל '''כאו&quot;א מישראל''' הגילוי ד&quot;'''וירא אליו ה''''&quot; – &quot;כניסת נפש זו הקדושה . . במצות מילה&quot;&lt;ref&gt;שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח (מהדו&quot;ת) סוס&quot;ד.&lt;/ref&gt;:<br /> <br /> נפש הקדושה, נפש האלקית, היא דרגא נעלית באלקות – &quot;חלק אלקה ממעל ממש&quot;&lt;ref&gt;תניא רפ&quot;ב.&lt;/ref&gt;, והעצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו&lt;ref&gt;כש&quot;ט הוספות סקט&quot;ז. וש&quot;נ.&lt;/ref&gt;, שתופס '''בהעצם דאלקה ממש'''.<br /> <br /> [ולהעיר מדיוק הלשון &quot;תופס&quot;, ש&quot;תפיסה&quot; שייכת לקנין שעל ידו נעשה בעה&quot;ב על הדבר הנקנה, היינו, שכאו&quot;א מישראל תופס וקונה ונעשה בעה&quot;ב כביכול על העצם דאלקה ממש&lt;ref&gt;דוגמא לדבר – &quot;מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה&quot; (שמו&quot;ר רפל&quot;ג), &quot;נצחוני בני נצחוני&quot; (ב&quot;מ נט, ב).&lt;/ref&gt;].<br /> <br /> והדרגא הנעלית ד&quot;חלק אלקה ממעל ממש&quot; – מתלבשת ונכנסת (בפנימיות) '''בגוף הגשמי''' (&quot;הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם&quot;&lt;ref&gt;תניא פמ&quot;ט.&lt;/ref&gt;) דכאו&quot;א מישראל, ועד שאמיתת החיות דהגוף הגשמי היא מנפש האלקית&lt;ref&gt;ראה סה&quot;מ תרנ&quot;ו ס&quot;ע שיט. לקו&quot;ש ח&quot;י ע' 103. וש&quot;נ.&lt;/ref&gt;, שלכן, הגוף הגשמי דכאו&quot;א מישראל הוא &quot;גוף קדוש&quot;&lt;ref&gt;ראה זח&quot;ג ע, ריש ע&quot;ב. שו&quot;ע אדה&quot;ז שבהערה 37. ועוד.&lt;/ref&gt;, ונקרא &quot;אדם&quot; (&quot;אתם קרויין אדם&quot;&lt;ref&gt;יבמות סא, רע&quot;א.&lt;/ref&gt;), ע&quot;ש אדמה לעליון&lt;ref&gt;עש&quot;מ מאמר אכ&quot;ח ח&quot;ב פל&quot;ג. של&quot;ה ג, רע&quot;א. כ, ב. רסח, ב. שא, ב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ז.  וענין זה (הגילוי ד&quot;וירא אליו ה'&quot; ב&quot;כניסת נפש זו הקדושה . . במצות מילה&quot;) מתבטא בפועל בכל פרטי הענינים שבחיי האדם גם בקטנותו – ומהדוגמאות לזה:<br /> <br /> לכל לראש – ההכרה באלקות, ש&quot;המאור הוא בהתגלות ולכן אפילו תינוקות יודעים שיש שם אלקה מצוי כו'&quot;&lt;ref&gt;תו&quot;א פרשתנו יד, ריש ע&quot;ב.&lt;/ref&gt;, ויתירה מזה, שאצל קטנים יש עילוי גדול יותר, כמובן מהמאמר הידוע של גדול בישראל &quot;אני מתפלל לדעת זה התינוק&quot;&lt;ref&gt;שו&quot;ת הריב&quot;ש סקנ&quot;ז. הובא בסהמ&quot;צ להצ&quot;צ שרש מצות התפלה פ&quot;ח.&lt;/ref&gt;, שכיון שאינו שייך להבנה והשגה בעניני הספירות (בחי' הגילויים), אזי התפלה שלו היא למהותו ועצמותו ית' ממש.<br /> <br /> ועוד ועיקר – לא רק בנוגע לענינים רוחניים, תפלה להקב&quot;ה, אלא גם בענינים '''הגשמיים''', כמו אכילה ושתי', כמודגש גם אצל קטנים שמחנכים אותם בברכת המזון&lt;ref&gt;להעיר מהשייכות דברכת המזון '''לברית מילה''' – ש&quot;צריך שיזכור בה ברית&quot;, &quot;בברכת הארץ*, שע&quot;י ברית נתנה לאברהם בפרשת מילה, ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך&quot; (ברכות מח, ב ובפרש&quot;י).<br /> <br /> '''&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;) ובזה מודגשת גם השייכות להמשכת הקדושה (לא רק במזון הגוף, אלא) גם במציאות הארץ (כולל גם בחו&quot;ל שעושים ממנה ארץ ישראל, כדלקמן בפנים).'''&lt;/ref&gt; (הברכה שחיובה מן התורה&lt;ref&gt;ברכות שם.&lt;/ref&gt;) באופן שמבינים בשכלם שצריכים לברך ולהודות להקב&quot;ה על '''המזון הגשמי''', כמודגש בסיפור הגמרא&lt;ref&gt;שם, א.&lt;/ref&gt; אודות אביי ורבא שישבו בקטנותם לפני רבה, ושאלם &quot;למי מברכין&quot; (ברכת המזון), &quot;אמרי לי' לרחמנא (ושאלם) ורחמנא היכא יתיב, רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא&quot;&lt;ref&gt;ובחדא&quot;ג מהרש&quot;א שם: &quot;מה שאמרו לי' לרחמנא, אפשר דאכתי לא ידעו למי מברכין, דאינן יודעין מי הוא רחמנא, אלא דכך למדו מפי אביהם ורבם לומר כן, ולכך לא הוה סגי לי' נמי שיאמרו כן בפה בשמי טללא ובשמיא, דשמא למדו לומר כן ואינן יודעין מה הוא טללא ושמיא, עד שהראו לו כלפי מעלה מה הוא, ושפיר יודעין למי מברכין&quot;.&lt;/ref&gt; (ובסיום הענין: &quot;היינו דאמרי אינשי בוצין בוצין מקטפי' ידיע&quot;).<br /> <br /> ויתירה מזה – לא רק בנוגע למזון שמחי' את גופם ונעשה '''דם ובשר כבשרם''', אלא גם בנוגע '''לחפצים הגשמיים''' שבבית, כמודגש במצות '''מזוזה''' [שחביבותה ניכרת אצל כאו&quot;א מישראל גם בקטנותו, כפי שרואים במוחש אצל ילדי ישראל שטבעם מושך אותם לנשק את המזוזה, ומגביהים את גופם למעלה כדי לנשק את המזוזה, וכמ&quot;פ במשך היום, ובפרט בהתחלת היום, תיכף בקומם משנתם, ובסוף היום, קודם השינה], שע&quot;י קביעתה בפתח הבית ובפתח דכל חדר וחדר שבבית, '''ניכר''' שכל החפצים שבחדר, כל החדר והבית כולו שייכים ל&quot;ה' אחד&quot;, ועד&quot;ז בספרי־קודש וקופת צדקה שבבית [כמדובר כמ&quot;פ שכדאי ונכון ביותר שלכל ילד וילדה יהיו בחדרו ספרי־קודש (חומש סידור וכו') וקופת צדקה השייכים לו], שעי&quot;ז נעשה הבית כולו בית תורה תפלה וגמ&quot;ח, מעין ודוגמת בית המקדש, כמ&quot;ש&lt;ref&gt;תרומה כה, ח.&lt;/ref&gt; &quot;ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם&quot;, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחת&lt;ref&gt;ראה אלשיך עה&quot;פ. של&quot;ה סט, א. ועוד.&lt;/ref&gt;, בנפשו פנימה, ובביתו הפרטי.<br /> <br /> ומהבית נמשך גם בחלקו בעולם ובכל העולם – כמודגש בכך שהמזוזה היא '''בפתח''' הבית ובטפח הסמוך '''לחוץ'''&lt;ref&gt;מנחות לג, ריש ע&quot;ב. רמב&quot;ם הל' מזוזה פ&quot;ו הי&quot;ב. טושו&quot;ע יו&quot;ד סו&quot;ס רפה.&lt;/ref&gt;, להורות שפעולתה גם בחוץ, ובפרט עי&quot;ז שהאדם יוצא מן הבית לחוץ (כמ&quot;ש &quot;ה' ישמר '''צאתך''' ובואך&quot;&lt;ref&gt;תהלים קכא, ח. וראה זח&quot;ג רסג, ב. רסו, ב.&lt;/ref&gt;) כשהוא חדור בתוכנה של המזוזה, &quot;כל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם שמו של הקב&quot;ה ויזכור אהבתו . . וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם&quot;&lt;ref&gt;רמב&quot;ם שם הי&quot;ג.&lt;/ref&gt;, ומחדיר זה בעבודתו בחלקו בעולם לעשות ממנו &quot;ארץ ישראל&quot;, כהפתגם הידוע&lt;ref&gt;אגרות־קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ ח&quot;א ע' תפה.&lt;/ref&gt; &quot;עשה כאן (בחו&quot;ל) ארץ ישראל&quot;, ועד שכל העולם נעשה בבחינת &quot;ארץ ישראל&quot;, שבארץ כולה ניכר בגלוי שייכותה לישראל ותורה (&quot;ישראל&quot; ר&quot;ת &quot;יש&lt;ref&gt;&quot;יש&quot; דייקא – שרומז על ההמשכה וההתגלות בהמציאות ד&quot;'''יש''' הגשמי&quot;.&lt;/ref&gt; ששים ריבוא אותיות לתורה&quot;&lt;ref&gt;מגלה עמוקות אופן קפו.&lt;/ref&gt;), שנעשית דירה לו ית'.<br /> <br /> ח.  עפ&quot;ז יש לבאר תוכן הסיפור ע&quot;ד בכיית אדנ&quot;ע מפני מה נראה ה' אל אברהם אבינו ולנו אינו נראה, ומענה הצמח צדק כשיהודי צדיק, מחליט בגיל תשעים ותשע שנים שצריך למול את עצמו, ראוי הוא שה' יראה אליו – שהשקו&quot;ט אינה בנוגע '''להמציאות''' ד&quot;וירא אליו ה'&quot; (הגילוי מלמעלה), אלא בנוגע '''להראי' בפועל ובגלוי''' (ע&quot;י המקבל):<br /> <br /> '''המציאות''' ד&quot;וירא אליו ה'&quot; (הופעת השכינה והשראתה&lt;ref&gt;כלשון הספורנו והאוה&quot;ח שבהערה 33.&lt;/ref&gt;) '''קיימת בכאו&quot;א מישראל''' – ע&quot;י המילה, שאז נכנסת בו נפש הקדושה, &quot;חלק אלקה ממעל ממש&quot;, ועי&quot;ז נעשית אצלו הכרה באלקות, שנמשכת וחודרת גם בעניניו הגשמיים ובחלקו בעולם, כנ&quot;ל בארוכה; והחידוש באברהם – שהמציאות ד&quot;וירא אליו ה'&quot; היתה אצלו באופן של '''ראי', שראה בפועל ובגלוי''' הופעת השכינה אליו והשראתה בו.<br /> <br /> ובכייתו של אדנ&quot;ע &quot;מפני מה נראה ה' אל אברהם אבינו ולנו אינו נראה&quot;, פירושה, שלנו אינו נראה '''כמו שנראה לאברהם אבינו''', באופן '''שגם אנו נראה''' את ההתגלות ד&quot;וירא ה' אליו&quot;.<br /> <br /> ועל פי זה יומתק דיוק הלשון &quot;מפני מה נראה ה' אל אברהם '''אבינו''' ולנו אינו נראה&quot; – דאף שבודאי ידע והבין גודל מעלתו של אברהם אבינו ביחס אליו, מכל מקום, טענתו ותביעתו (עד כדי בכי') היתה שכיון שאברהם הוא '''אבינו''' דכאו&quot;א מישראל&lt;ref&gt;כפי שמדגישים בהתחלת כל תפלה ותפלה בכל ימות השנה בשוה – &quot;אלקינו ואלקי אבותינו אלקי אברהם כו'&quot;, וחותמים &quot;מגן אברהם&quot;.&lt;/ref&gt;, נמשכים כל עניניו ומעלותיו (כולל גם המעלה שבאה עי&quot;ז שבגיל צ&quot;ט שנה החליט שצריך למול את עצמו) לכאו&quot;א מבניו אחריו&lt;ref&gt;כלשון הכתוב בפרשתנו (יח, יט) &quot;כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו וגו'&quot;.&lt;/ref&gt; עד סוף כל הדורות, שמבלי הבט על מעמדו ומצבו '''יורש הכל''', לכן, באותו אופן שה' נראה אל אברהם '''אבינו''' צריך להראות גם '''לנו''', היינו, שגם אנו '''נראה''' את ההתגלות ד&quot;וירא אליו ה'&quot;.<br /> <br /> ועל זה השיב לו הצמח צדק, שכדי '''לראות''' את ההתגלות ד&quot;וירא אליו ה'&quot; '''בפועל ובגלוי''', צריכים להיות'''ראויים לכך''' ע&quot;י העבודה בפועל, כמו באברהם, שמצד גודל מעלת עבודתו (שבהיותו בן צ&quot;ט שנה החליט שצריך למול את עצמו) הי' '''ראוי''' שה' יתגלה אליו, ולכן '''ראה בגלוי''' ש&quot;וירא אליו ה'&quot;.<br /> <br /> ט.  עפ&quot;ז מובן גם הלימוד וההוראה מ&quot;וירא אליו ה'&quot; בעבודת כאו&quot;א מישראל:<br /> <br /> כשיהודי לומד וקורא בתורה &quot;וירא '''אליו''' ה'&quot;, צריך לידע שהכוונה היא (גם ובעיקר) אליו (שהרי לא נאמר &quot;וירא אל אברהם&quot;, אלא &quot;וירא אליו&quot;), להיותו בנו של אברהם אבינו, שנכנס בבריתו של אברהם אבינו. כמו אברהם אבינו ש&quot;וירא אליו ה'&quot; בשביל המילה.<br /> <br /> וידיעה זו מעוררת בו '''תשוקה לראות''' את ההתגלות ד&quot;וירא אליו ה'&quot; – כפי שלמדים מאדנ&quot;ע&lt;ref&gt;דכיון שכבר מקטנותו, &quot;בוצין בוצין מקטפי' ידיע&quot;, הי' מוכן וראוי להיות '''נשיא''' בישראל, נעשית הנהגתו (גם בקטנותו) הוראה לכל בנ&quot;י בחינוך הקטנים.&lt;/ref&gt; שגם ילד קטן צריך להשתוקק לראות את ההתגלות ד&quot;וירא אליו ה'&quot;, עד כדי בכי'!<br /> <br /> וכיון שמשתוקק לראות את ההתגלות ד&quot;וירא אליו ה'&quot;, בודאי יעשה כל התלוי בו להיות ראוי לכך – ע&quot;י'''עבודתו''' בענין המילה:<br /> <br /> בנוגע לגופו הגשמי – &quot;בריתי בבשרכם לברית עולם&quot; – שמציאות הגוף, כל רמ&quot;ח אברים ושס&quot;ה גידים, חדורה בקדושה ואלקות באופן של &quot;ברית עולם&quot;; ובנוגע לחלקו בעולם – ירושת הארץ שע&quot;י המילה – שכל פעולה ופעולה בחלקו בעולם חדורה בעשיית ארץ ישראל מכל פרטי הענינים שבחלקו בעולם.<br /> <br /> וע&quot;י עבודה זו נעשה '''כלי ראוי''' להגילוי ד&quot;וירא אליו ה'&quot;, הן בנוגע להגילוי בעצמו, והן בנוגע להגילוי בחלקו בעולם ובכל העולם כולו, שנעשה דירה לו ית'.<br /> <br /> י.  וענין זה מודגש יותר בהקביעות דפרשת וירא '''בח&quot;י מרחשון''':<br /> <br /> '''ח&quot;י''' (מלשון '''חיות''') – מורה על החיות האמיתי דכאו&quot;א מישראל&lt;ref&gt;ובפרט ח&quot;י '''בחודש''', שקשור עם מהלך הלבנה, ה&quot;ז מורה על החיות דישראל שדומין ללבנה ומונין ללבנה (ראה סוכה כט, א. ב&quot;ר פ&quot;ו, ג. אוה&quot;ת בראשית ד, סע&quot;ב ואילך. ועוד).&lt;/ref&gt;, חיות '''הנשמה''', &quot;חלק אלקה ממעל ממש&quot;, כפי שנמשכת ובאה להחיות את '''הגוף הגשמי'''.<br /> <br /> וח&quot;י '''מרחשון –''' מורה על המשכת וגילוי החיות (חיות הנשמה המלובשת בגוף) גם '''בעובדין''' '''דחול''' שבהם מתעסקים החל מחודש '''מרחשון''' (החודש הראשון בשנה לאחרי חודש תשרי ש&quot;מרובה במועדות&quot;&lt;ref&gt;שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סתצ&quot;ב ס&quot;ב.&lt;/ref&gt;), על מנת להמשיך ולהחדיר קדושה ואלקות גם בעובדין דחול, ל&quot;ט מלאכות, שיהי' ניכר שההתעסקות בהם היא כדי לעשות מהעולם כולו דירה לו ית', בדוגמת המשכן והמקדש שנעשה ע&quot;י ל&quot;ט מלאכות.<br /> <br /> ועפ&quot;ז מובן הקשר והשייכות דפרשת וירא לח&quot;י מרחשון – שהגילוי ד&quot;וירא אליו ה'&quot; (שע&quot;י המילה) נמשך וחודר ומתגלה בחיות הנשמה המלובשת בגוף (ח&quot;י), וגם בההתעסקות בעובדין דחול (מרחשון), שיהי' ניכר בהם גילוי אלקות.<br /> <br /> ובהמשך לזה (תוך ג' ימים) באים לכ&quot;ף מרחשון – כ&quot;ף ר&quot;ת '''כתר'''&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;לקו&quot;ת שה&quot;ש לה, ג. ובכ&quot;מ.&lt;/ref&gt;, ועשרים (המספר דכ&quot;ף) בגימטריא '''כתר'''&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; – ש&quot;כתר&quot; היא דרגא הכי נעלית באלקות, למעלה מכל הספירות, ודרגא זו נמשכת ומתגלה וחודרת בעובדין דחול שבחודש '''מרחשון'''. ובעומק יותר – שההמשכה וההתגלות ד&quot;וירא אליו ה'&quot; בעובדין דחול שבחודש מרחשון קשורה עם התגלות העצם דלמעלה (כנ&quot;ל ס&quot;ה), שזהו&quot;ע הכתר (כ&quot;ף).<br /> <br /> &lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt; * *<br /> <br /> יא.  ויש להוסיף בכל זה בקשר ובשייכות להגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו:<br /> <br /> מהענינים העיקריים דיעודי הגאולה – ש&quot;לא יכנף עוד מוריך והיו '''עיניך רואות''' את מוריך&quot;&lt;ref&gt;ישעי' ל, כ. וראה תניא פל&quot;ו.&lt;/ref&gt;, שזהו&quot;ע ד&quot;'''וירא אליו ה''''&quot;&lt;ref&gt;ומרומז גם בהמשך וסיום הכתוב, &quot;כחם היום&quot; – כמארז&quot;ל (נדרים ח, סע&quot;ב. וש&quot;נ) &quot;לעתיד לבוא הקב&quot;ה מוציא חמה מנרתקה צדיקים (&quot;ועמך כולם צדיקים&quot;) מתרפאין בה&quot;, שיהי' שלימות הגילוי ד&quot;שמש הוי'&quot; בכל התוקף, ובאופן שיומשך ויתקבל בגוף הגשמי, ועד שפועל רפואת ושלימות הגוף.&lt;/ref&gt; בתכלית השלימות.<br /> <br /> ויתירה מזה: &quot;ונגלה כבוד ה' '''וראו כל בשר''' גו'&quot;&lt;ref&gt;ישעי' מ, ה. וראה תניא שם.&lt;/ref&gt; (לא רק &quot;'''עיני''' בשר&quot;, אלא ה&quot;בשר&quot; עצמו, ו&quot;'''כל'''בשר&quot;), שיהי' גילוי אלקות בכל הבריאה כולה – שזהו תוכן הענין ד'''ח&quot;י מרחשון''', שבכל עניני העולם (עובדין דחול שבחודש מרחשון) יהי' ניכר החיות (ח&quot;י) האמיתי דאלקות.<br /> <br /> ושייך גם ל'''כ&quot;ף''' מרחשון, בחי' '''הכתר''', שקשור עם ענין המלכות – שלעתיד לבוא תתגלה מלכותו של הקב&quot;ה (כ&quot;ף) בכל העולם כולו (מרחשון), כמ&quot;ש&lt;ref&gt;בשלח טו, יח.&lt;/ref&gt; &quot;ה' ימלוך לעולם ועד&quot;, &quot;לעתיד לבוא שכל המלוכה שלו&quot;&lt;ref&gt;פרש&quot;י שם, יז.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> וע&quot;פ האמור לעיל (ס&quot;ח) '''שהמציאות''' ד&quot;וירא אליו ה'&quot; קיימת תמיד אצל כאו&quot;א מישראל, וצריכים רק לפעול שמציאות זו תהי' '''בהתגלות''' – יש לומר שכן הוא גם בנוגע להשלימות ד&quot;וירא אליו ה'&quot; שבגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו:<br /> <br /> ידוע שבכאו&quot;א מישראל יש ניצוץ מנשמת משיח&lt;ref&gt;מאור עינים ס&quot;פ פינחס.&lt;/ref&gt;, בחי' היחידה, שהיא ניצוץ מבחי' היחידה הכללית שהיא נשמת משיח&lt;ref&gt;רמ&quot;ז לזח&quot;ב מ, ב. ולזח&quot;ג רס, ב. ועוד.&lt;/ref&gt;, שלכן נקרא כאו&quot;א מישראל בשם &quot;כוכב&quot;&lt;ref&gt;ראה ירושלמי מע&quot;ש פ&quot;ד ה&quot;ו.&lt;/ref&gt;, שמו של משיח, שנאמר עליו &quot;דרך כוכב מיעקב&quot;&lt;ref&gt;בלק כד, יז. וראה ירושלמי תענית פ&quot;ד ה&quot;ה.&lt;/ref&gt;. ומודגש ביותר אצל קטנים מישראל – כמאמר רז&quot;ל&lt;ref&gt;שבת קיט, ב.&lt;/ref&gt; שתינוקות של בית רבן נקראים &quot;'''משיחי'''&quot;. ויש לומר, שבחי' היחידה, ניצוץ משיח, היא בהתגלות יותר אצל תינוקות, כיון שהכחות הפנימיים אינם בהתגלות כ&quot;כ (ולכן גם הכרתם באלקות היא בעצמותו ית', כנ&quot;ל ס&quot;ז).<br /> <br /> וענין זה נעשה בפועל ובגלוי עי&quot;ז שכאו&quot;א מישראל ממלא את שליחותו של הקב&quot;ה – כמרומז גם בתיבת &quot;שליח&quot; בתוספת יו&quot;ד, שרומז על עשר כחות הנפש שבהם נעשית עבודת השליחות, בגימטריא &quot;משיח&quot;&lt;ref&gt;ראה לקו&quot;ש חכ&quot;ט ע' 358 ואילך. ועוד.&lt;/ref&gt; לגלות את הניצוץ משיח שבו, בחי' היחידה, שתתגלה ותחדור בגופו הגשמי ובעניניו הגשמיים שבחלקו בעולם, ועד שבצירוף כל הניצוצות דמשיח שבכל ישראל, מתגלה ובא המשיח הכללי, משיח צדקנו, שאז יהי' גילוי אלקות בישראל (&quot;וירא אליו ה'&quot;) ובעולם (ח&quot;י מרחשון) בתכלית השלימות.<br /> <br /> ובענין זה הוא עיקר הלימוד וההוראה מפרשת וירא – שכאו&quot;א מישראל צריך '''להשתוקק''' '''ביותר''' להגילוי ד&quot;וירא אליו ה'&quot; בגאולה האמיתית והשלימה, ולעשות כל התלוי בו להיות ראוי לכך, עי&quot;ז שכל פעולה ופעולה שלו נעשית באופן המתאים להמעמד ומצב דגאולה האמיתית והשלימה.<br /> <br /> יב.  ובזה ניתוסף עילוי מיוחד בדורות האחרונים – שנתגלתה סגולתו המיוחדת של כ&quot;ף מרחשון (שמתברך משבת פרשת וירא ח&quot;י מרחשון) בהולדת אדנ&quot;ע ביום זה (בשנת כתר&quot;א&lt;ref&gt;שיש בזה שני כפי&quot;ן, שהוא רומז לכתרא עילאה (קונטרס &quot;חנוך לנער&quot; ע' 8).&lt;/ref&gt;), שבו &quot;מזלו גובר&quot;&lt;ref&gt;ירושלמי ר&quot;ה פ&quot;ג ה&quot;ח, ובקה&quot;ע שם.&lt;/ref&gt;:<br /> <br /> מעניניו העיקריים של אדנ&quot;ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז&quot;ל &quot;בוצין בוצין מקטפי' ידיע&quot;, ועאכו&quot;כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל&lt;ref&gt;לאחרי הסתלקות אביו, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, בי&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג* – שבשנה זו התחילה שנת '''המאה ועשר''' להתחלת נשיאותו.<br /> <br /> '''&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב' דחג הסוכות תרמ&quot;ג) הוא ד&quot;ה''' כתר '''יתנו לך (קונטרס &quot;חנוך לנער&quot; ע' 11).'''&lt;/ref&gt; – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד&quot;'''וירא אליו ה'&lt;nowiki/&gt;'''&quot; (לא רק בנוגע לעצמו&lt;ref&gt;כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד &quot;לקוטי תורה&quot;, אזי &quot;ידעתיו הויתיו&quot; (ראה סה&quot;ש ה'ש&quot;ת ע' 26. תש&quot;ג ע' 63. תש&quot;ה ע' 85).&lt;/ref&gt;, אלא גם) אצל כאו&quot;א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים&lt;ref&gt;להעיר מהשייכות ד&quot;תמים&quot; למצות מילה – כמ&quot;ש &quot;התהלך לפני והי' תמים&quot;, ע&quot;י המילה (לך לך יז, א ובפרש&quot;י).&lt;/ref&gt;, ישיבה&lt;ref&gt;מלשון &quot;'''יושב''' ועוסק בתורה&quot;, היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של '''התיישבות'''.&lt;/ref&gt; שלומדים בה &quot;תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה&quot;&lt;ref&gt;שיחת ליל שמח&quot;ת תרנ&quot;ט – &quot;התמים&quot; ח&quot;א ע' כה. ועוד.&lt;/ref&gt;, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא &quot;בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה&quot;&lt;ref&gt;שם ע' כג.&lt;/ref&gt;, ש&quot;החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה&quot;&lt;ref&gt;שם ע' כד.&lt;/ref&gt; – שעי&quot;ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד&quot;'''וירא אליו ה''''&quot;, שעניני '''אלקות''' המתבארים בתורת החסידות&lt;ref&gt;ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע&quot;י חסידים הראשונים בתואר &quot;הרמב&quot;ם של תורת החסידות&quot; (לקו&quot;ד ח&quot;ב רצו, א. וראה גם סה'ש תנש&quot;א ח&quot;א ע' 18־117).&lt;/ref&gt; (&quot;דע את אלקי אביך&quot;&lt;ref&gt;דה&quot;א כח, ט. וראה תניא קו&quot;א קנו, ב. ועוד.&lt;/ref&gt;) באים '''בראיית עיני השכל'''.<br /> <br /> ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו&lt;ref&gt;ראה אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט הידועה – כש&quot;ט בתחלתו. ובכ&quot;מ.&lt;/ref&gt;, שאז יהי' לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ&quot;ש&lt;ref&gt;שה&quot;ש א, ב ובפרש&quot;י.&lt;/ref&gt; &quot;ישקני מנשיקות פיהו&quot;, &quot;שיהי' הדיבור עמנו פה אל פה&quot;&lt;ref&gt;צרור המור עה&quot;פ.&lt;/ref&gt;, כיון ש&quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;&lt;ref&gt;ישעי' נא, ד. ויק&quot;ר פי&quot;ג, ג.&lt;/ref&gt;, &quot;מאתי&quot; ממש, ולימודה יהי' באופן ש&quot;לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם '''ידעו אותי'''&quot;&lt;ref&gt;ירמי' לא, לג.&lt;/ref&gt;, ויתירה מזה, באופן של '''ראי'''', &quot;וירא אליו ה'&quot;, &quot;והיו עיניך רואות את מוריך&quot;, בראי' חושית.<br /> <br /> וגם ענין זה מודגש בפעולתו של אדנ&quot;ע ביסוד ישיבת תומכי תמימים – כמבואר בשיחתו הידועה&lt;ref&gt;שיחת שמח&quot;ת תרס&quot;א – לקו&quot;ד ח&quot;ד תשפז, ב ואילך. ס' השיחות תש&quot;ב ס&quot;ע 141 ואילך.&lt;/ref&gt; בענין &quot;כל היוצא למלחמת בית דוד&quot;, שתלמידי תומכי תמימים הם &quot;חיילי בית דוד&quot; שיוצאים למלחמת בית דוד נגד אלו &quot;אשר חרפו עקבות משיחך&quot;&lt;ref&gt;תהלים פט, נב.&lt;/ref&gt;, ובלשון הרמב&quot;ם בהלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח&lt;ref&gt;ספי&quot;א.&lt;/ref&gt;: &quot;ילחם מלחמות ה'&quot; עד ש&quot;נצח&quot;, כמרומז גם בהמשך הכתובים ד&quot;אשר חרפו עקבות משיחך&quot; – &quot;ברוך ה' לעולם '''אמן ואמן'''&quot;&lt;ref&gt;שם, נג.&lt;/ref&gt;, ש&quot;אמן&quot; (ועאכו&quot;כ ב&quot;פ אמן) מורה על הנצחון במלחמה&lt;ref&gt;ראה נזיר בסופה. וש&quot;נ.&lt;/ref&gt;, שעי&quot;ז נעשה ביאת וגילוי דוד מלכא משיחא בפועל ממש.<br /> <br /> יג.  ובהדגשה יתירה בדורנו זה – דור השלישי&lt;ref&gt;להעיר ממ&quot;ש &quot;עטרת זקנים '''בני בנים'''&quot; (משלי יז, ו. וראה אבות פ&quot;ו מ&quot;ח. ב&quot;ר פס&quot;ג, ב), &quot;לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי '''זרע זרעך''' גו' מעתה ועד עולם&quot; (ישעי' נט, כא. וראה ב&quot;מ פה, א).&lt;/ref&gt; לאדנ&quot;ע ולתלמידיו חיילי בית דוד, שבו '''מסתיימת ונשלמת''' עבודתם של חיילי בית דוד להביא את הגאולה בפועל ממש ע&quot;י דוד מלכא משיחא, וכדברי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין '''שכבר נסתיימה ונשלמה''' כל העבודה, ועומדים מוכנים לקבלת דוד מלכא משיחא, ועאכו&quot;כ לאחרי המשך העבודה דחיילי בית דוד בהפצת המעיינות חוצה במשך ארבעים שנה, באופן ש&quot;נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע&quot;&lt;ref&gt;תבוא כט, ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ובדורנו זה נמצאים כבר בשנת הצדי&quot;ק – לאחרי סיום שנת הפ&quot;ט, הקשורה עם מזמור פ&quot;ט, שסיומו וחותמו &quot;אשר חרפו עקבות משיחך&quot;, &quot;ברוך ה' לעולם אמן ואמן&quot;, גמר הנצחון דמלחמת בית דוד, ומתחילה התקופה השייכת למזמור צדי&quot;ק, שסיומו וחותמו &quot;ויהי נועם ה' אלקינו עלינו גו' ומעשה ידינו '''כוננהו'''&quot;, דקאי על בית המקדש דלעתיד&lt;ref&gt;מדרש תהלים עה&quot;פ.&lt;/ref&gt;, &quot;מקדש אדנ־י '''כוננו''' ידיך&quot;&lt;ref&gt;בשלח טו, יז.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ובשנת הצדי&quot;ק נמצאים כבר בשנת ה'תשנ&quot;ב, &quot;הי' תהא שנת נפלאות בכל&quot;: &quot;'''נפלאות'''&quot; – קאי על נפלאות הגאולה העתידה, כמ&quot;ש&lt;ref&gt;מיכה ז, טו.&lt;/ref&gt; &quot;כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות&quot;, ויש לומר שקאי גם על ה&quot;תורה חדשה&quot; דלעתיד לבוא (פנימיות התורה, שנקראת &quot;חן&quot;, ר&quot;ת &quot;חכמה נסתרה&quot;, וי&quot;ל שפירושו גם &quot;חכמה נפלאה&quot;) שתהי' באופן של &quot;נפלאות&quot; (&quot;נפלאות מתורתך&quot;&lt;ref&gt;תהלים קיט, יח.&lt;/ref&gt;) לגבי לימוד התורה בעולם הזה; ו&quot;נפלאות '''בכל'''&quot;&lt;ref&gt;ולהעיר, שהב' הוא גם ר&quot;ת בינה, נפלאות בינה, שבזה מודגש יותר השייכות ד&quot;נפלאות&quot; לפנימיות התורה.&lt;/ref&gt;, &quot;בכל מכל כל&quot;, כמ&quot;ש אצל האבות ש&quot;הטעימן הקב&quot;ה בעולם הזה מעין העולם הבא&quot;&lt;ref&gt;ב&quot;ב טז, סע&quot;ב ואילך.&lt;/ref&gt;, שזוהי השלימות דלעתיד לבוא.<br /> <br /> ובשנת ה'תשנ&quot;ב נמצאים כבר בשבת פ' וירא, שבו מודגשת השייכות לגאולה האמיתית והשלימה שבה יהי' שלימות הגילוי ד&quot;וירא אליו ה'&quot; לכאו&quot;א מישראל, וקביעותו בח&quot;י מרחשון, שמורה על המשכת והתגלות החיות (ח&quot;י) האלקי בכל עניני העולם שעוסקים בהם בחודש מרחשון, ששלימותו לאחרי הנצחון ד&quot;אשר חרפו עקבות משיחך ברוך ה' לעולם אמן ואמן&quot; (בסיום וחותם שיעור תהלים דיום ח&quot;י בחודש); ותוך ג' ימים לכ&quot;ף מרחשון&lt;ref&gt;להעיר, שבכ&quot;ף מרחשון שנה זו מתחילה שנת הקל&quot;ב דבעל יום ההולדת, ובמזמור תהלים המתאים לשנה זו מדובר ע&quot;ד שבועת הקב&quot;ה על הנצחיות דמלכות דוד: &quot;נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה גו'&quot;, &quot;שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי&quot;, וכן ע&quot;ד הנצחיות דביהמ&quot;ק: &quot;קומה ה' למנוחתך גו'&quot;, &quot;כי בחר ה' בציון אוה למושב לו&quot;, &quot;זאת מנוחתי עדי עד&quot;.&lt;/ref&gt;, בחי' הכתר, שמורה על התגלות מלכותו של הקב&quot;ה בכל העולם לעתיד לבוא (כנ&quot;ל סי&quot;א).<br /> <br /> ויש להוסיף, שכיון שחודש מרחשון הוא החודש '''הראשון''' לעבודה בעולם לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ה&quot;ה כולל גם החדשים שלאחריו, ובמילא, כ&quot;ף מרחשון, הכתר דמרחשון, כולל גם הכתר דהחדשים שלאחריו: הכתר דחודש '''כסלו''', שסיומו בימי חנוכה, חנוכת המזבח והמקדש&lt;ref&gt;להעיר ממ&quot;ש במדרש (יל&quot;ש מ&quot;א רמז קפד) ש&quot;בכ&quot;ה בכסלו נגמר מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחד בניסן . . ומעתה הפסיד כסלו שגמרה בו המלאכה, אמר הקב&quot;ה עלי לשלם, מה שלם לו הקב&quot;ה, חנוכת חשמונאי&quot;, ומסיים: &quot;וכן '''מרחשון''' (שבו נשלם בנין בית ראשון ולא נפתח עד לחודש תשרי שלאחריו) עתיד הקב&quot;ה לשלם לו&quot; – בחנוכת ביהמ&quot;ק השלישי שתהי' בחודש מרחשון.ולהעיר גם מהשייכות לפרשת וירא – שבסיומה נאמר &quot;בהר ה' יראה&quot;, &quot;ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות&quot; (כב, יד ובפרש&quot;י).&lt;/ref&gt;, ונס השמן, שקשור גם עם פנימיות התורה, שמן שבתורה&lt;ref&gt;ראה בארוכה אמ&quot;ב שער הק&quot;ש פנ&quot;ד ואילך. ועוד.&lt;/ref&gt;, שנתגלתה בתורת החסידות בחודש כסלו&lt;ref&gt;כולל ובמיוחד '''כ&quot;ף''' כסלו, שבו נשלמה הגאולה די&quot;ט כסלו, ר&quot;ה לחסידות.&lt;/ref&gt;; הכתר דחודש '''טבת'''&lt;ref&gt;ולהעיר, ש'''כ&quot;ף''' בו הוא יום ההילולא דהרמב&quot;ם ז&quot;ל, שסיום וחותם ספר ההלכות שלו הוא בהלכות מלך המשיח.&lt;/ref&gt; – &quot;ירח שהגוף נהנה מן הגוף&quot;&lt;ref&gt;מגילה יג, א.&lt;/ref&gt;, שרומז על ההנאה דהגוף שלמעלה, יש האמיתי, מהגוף שלמטה, יש הנברא&lt;ref&gt;ראה לקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 382 ואילך.&lt;/ref&gt;; והכתר דחודש '''שבט'''&lt;ref&gt;חודש הי&quot;א (&quot;עשתי עשר חודש&quot;) – שקשור עם בחי' '''הכתר''' שלמעלה מעשר ספירות.&lt;/ref&gt;, שהעשירי שבו יום ההילולא של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, ש&quot;כל&lt;ref&gt;תניא אגה&quot;ק סז&quot;ך־וכ&quot;ח.&lt;/ref&gt; מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו . . מתגלה ומאיר . . ופועל ישועות בקרב הארץ&quot;&lt;ref&gt;וב'''כ&quot;ף''' בו נשלמו עשר ימים (מספר שלם) להעילוי והשלימות דעשירי שבו.&lt;/ref&gt;; וכן הכתר דהחדשים שלאח&quot;ז עד לסיומה של שנת הצדי&quot;ק&lt;ref&gt;בהכתר דחודש ניסן – ביום עשתי עשר יום, שקשור עם בחי' הכתר (כנ&quot;ל הערה 114).&lt;/ref&gt; ב&quot;מעשה ידינו כוננהו&quot;, בנין ביהמ&quot;ק השלישי ע&quot;י המלך המשיח, &quot;מלך מבית דוד&quot;&lt;ref&gt;רמב&quot;ם הל' מלכים ספי&quot;א.&lt;/ref&gt; (ש&quot;זכה '''בכתר''' מלכות . . לו ולבניו . . עד עולם&quot;&lt;ref&gt;שם פ&quot;א ה&quot;ז.&lt;/ref&gt;) ש&quot;בונה המקדש&quot;&lt;ref&gt;שם רפי&quot;א.&lt;/ref&gt; – תיכף ומיד ממש, בח&quot;י מרחשון (לפני כ&quot;ף מרחשון), כיון '''שכבר נתקיים''' מ&quot;ש&lt;ref&gt;הושע ג, ה.&lt;/ref&gt; &quot;ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם&quot; (כפי שאמרנו בקידוש לבנה דחודש מרחשון&lt;ref&gt;ראה סה&quot;ש תשנ&quot;ב ח&quot;א ע' 66 (לעיל ע' 22) ואילך.&lt;/ref&gt;, ובתוספת &quot;אמן&quot;&lt;ref&gt;ר&quot;ת &quot;א־ל מלך נאמן&quot; (שבת שבהערה 76. סנהדרין קי, סע&quot;ב ואילך).&lt;/ref&gt;, שמורה על הקיום בפועל ממש&lt;ref&gt;ראה חדא&quot;ג מהרש&quot;א לסנהדרין שם.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> יד.  ועוד והוא העיקר:<br /> <br /> נוסף על המבואר לעיל (סי&quot;א) שקיימת מציאותו של משיח בניצוץ משיח (בחי' היחידה) שבכאו&quot;א מישראל, '''קיימת גם מציאותו של משיח כפשוטו''' (יחידה הכללית) – כידוע ש&quot;בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל&quot;&lt;ref&gt;פי' הברטנורא למגילת רות.&lt;/ref&gt;, &quot;א' הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי&quot;ת וישלחו כו'&quot;&lt;ref&gt;ראה שו&quot;ת חת&quot;ס חו&quot;מ (ח&quot;ו) בסופו (סצ&quot;ח). וראה שד&quot;ח פאת השדה מע' האל&quot;ף כלל ע'. ועוד.&lt;/ref&gt;, ואילו לא היו מתערבים ענינים בלתי רצויים המונעים ומעכבים כו', הי' מתגלה ובא בפועל ממש.<br /> <br /> וע&quot;פ הודעת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו, משיח&lt;ref&gt;יחידה הכללית, שמאירה ומתגלה בנשמתו של נשיא הדור, שכולל את כל נש&quot;י שבדור (ראה ד&quot;ה פדה בשלום בשערי תשובה לאדהאמ&quot;צ פי&quot;ב).&lt;/ref&gt; שבדורנו, שכבר נסתיימו ונשלמו כל עניני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו, הרי, בימינו אלו (כנ&quot;ל סי&quot;ג) נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק '''המציאות''' דמשיח, אלא) גם '''ההתגלות''' דמשיח, ועכשיו צריכים רק'''לקבל''' פני משיח צדקנו בפועל ממש!<br /> <br /> ובסגנון דפרשת השבוע – שצריכים רק '''לקבל''' ההתגלות ד&quot;וירא אליו ה'&quot;, הן בנוגע לבנ&quot;י (אליו), והן בנוגע לכל העולם (ח&quot;י מרחשון), בפועל ממש, בעולם העשי' הגשמי, כמ&quot;ש &quot;וידע כל פעול כי אתה פעלתו&quot;, שבכל דבר שבעולם יהי' ניכר ש&quot;אתה פעלתו&quot;, ועד ש&quot;לעתיד לבוא תאנה צווחת כו'&quot;&lt;ref&gt;מדרש תהלים מזמור עג בסופו.&lt;/ref&gt;, וגם בדומם, &quot;אבן מקיר תזעק&quot;&lt;ref&gt;חבקוק ב, יא.&lt;/ref&gt;, ועאכו&quot;כ בנוגע לבנ&quot;י שמכריזים וזועקים &quot;הנה אלקינו זה&quot;&lt;ref name=&quot;:2&quot;&gt;ישעי' כה, ט. וראה תענית בסופה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> וכיון שכן, מובן, שכל הענינים וכל הפעולות חדורים בעניני משיח וגאולה, כולל גם באכילתו ושתייתו, שמשתוקק לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, עד כדי כך שגם לאחרי הסעודה נשאר '''רעב''' לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, ובמילא, טוען להקב&quot;ה שאינו יכול לקיים המצוה ד&quot;ואכלת '''ושבעת''' וברכת&quot;&lt;ref&gt;עקב ח, יו&quot;ד.&lt;/ref&gt; '''לאמיתתה''' עד שהקב&quot;ה יושיבנו על שולחנו להסעודה דלעתיד לבוא, ותיכף ומיד ממלא הקב&quot;ה בקשתו – '''בהסעודה דיום הש&quot;ק'''&lt;ref&gt;ששייכת להגאולה, כמ&quot;ש בברכת המזון (דיום השבת)* &quot;'''והראנו''' . . בנחמת ציון עירך ובבנין ירושלים עיר קדשך&quot;, &quot;הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים&quot;.<br /> <br /> '''&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;) נוסף על החיוב דהזכרת &quot;מלכות בית דוד בבונה ירושלים&quot; ברכת המזון שבכל יום (ברכות שבהערה 48).'''&lt;/ref&gt; (ובפרט סעודה שלישית הקשורה עם גאולה השלישית וביהמ&quot;ק השלישי&lt;ref&gt;ראה לקו&quot;ש חכ&quot;א ע' 84 ואילך. וש&quot;נ.&lt;/ref&gt;) '''פרשת וירא''', כדרשת חז&quot;ל&lt;ref&gt;פסחים קיט, ב.&lt;/ref&gt; &quot;מאי דכתיב (בפרשת וירא&lt;ref&gt;כא, ח.&lt;/ref&gt;) ויגדל הילד ויגמל, עתיד הקב&quot;ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק, לאחר שאוכלין ושותין . . אומר לו (הקב&quot;ה) לדוד טול (כוס של ברכה) וברך, אומר להן אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר&lt;ref&gt;תהלים קטז, יג.&lt;/ref&gt; כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא&quot;.<br /> <br /> והעיקר – שכל זה יהי' בגלוי ובפועל ממש, &quot;מראה באצבעו ואומר זה&quot;&lt;ref&gt;ראה תענית שם. שמו&quot;ר ספכ&quot;ג. פרש&quot;י בשלח טו, ב.&lt;/ref&gt;, &quot;הנה זה (המלך המשיח) בא&quot;&lt;ref&gt;שה&quot;ש ב, ח ובשהש&quot;ר עה&quot;פ.&lt;/ref&gt;, והנה כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו (&quot;הקיצו ורננו שוכני עפר&quot;&lt;ref&gt;ישעי' כו, יט.&lt;/ref&gt;), ו&quot;הנה אלקינו זה גו' זה הוי' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו&quot;&lt;ref name=&quot;:2&quot; /&gt;, שמחת הגאולה האמיתית והשלימה בגלוי ובפועל ממש שאז מברכים עלי': &quot;שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:דבר מלכות|א]]<br /> [[קטגוריה:דבר מלכות · ספר בראשית|ד]]</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A&diff=5840 2024-07-26T03:40:05Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: /* – תרגום מאידית – */</p> <hr /> <div>== משיחות ש&quot;פ לך לך, י&quot;א מר־חשון ה'תשנ&quot;ב ==<br /> {{דבר מלכות}}<br /> ====– תרגום מאידית –====<br /> <br /> '''א.'''  פרשת לך לך היא פרשה כללית ועיקרית: בפרשה זו מתחילה תקופתו של אברהם אבינו – היהודי הראשון. ראשיתה, בציווי הראשון של הקב&quot;ה לאברהם: &quot;ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך&quot;&lt;ref&gt;ריש פרשתנו (יב, א).&lt;/ref&gt;, לאחר מכן, בהמשך הפרשה&lt;ref&gt;שם, ד ואילך.&lt;/ref&gt;, בדבר הליכתו ונסיעתו של אברהם לארץ ישראל, וכן, הבטחתו של הקב&quot;ה לתת לאברהם ולבניו את ארץ־ישראל – &quot;לזרעך אתן את הארץ הזאת&quot;&lt;ref&gt;שם, ז.&lt;/ref&gt;, &quot;לך אתננה ולזרעך עד עולם&quot;&lt;ref&gt;שם יג, טו.&lt;/ref&gt;, וכן – ברית בין הבתרים – &quot;ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת גו'&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;שם טו, יח.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> עד לסיום הפרשה – שם מסופר אודות הציווי של מצות מילה, וקיומה של מצוה זו ע&quot;י אברהם אבינו, אשר באמצעותה נכרתת ברית בין בני־ישראל ובין הקב&quot;ה – &quot;זאת בריתי גו' ביני וביניכם ובין זרעך אחריך&quot;&lt;ref&gt;שם יז, יו&quot;ד.&lt;/ref&gt;, &quot;בריתי בבשרכם לברית עולם&quot;&lt;ref name=&quot;:3&quot;&gt;שם, יג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> מכיון שענינים אלו שבפרשה – &quot;לך לך מארצך גו'&quot;, הבטחת הקב&quot;ה על ארץ־ישראל ומצות מילה – הם הענינים הראשונים (המוזכרים בתורה) בעבודת אברהם אבינו, היהודי הראשון, אשר ממנו מקורו של עם ישראל כולו – מובן מכך, שבהם באים לידי ביטוי תוכנם הכללי של כללות התורה ושל היהדות בכלל.<br /> <br /> '''ב.'''  ידוע שעם אברהם אבינו החלה התקופה של &quot;שני אלפים תורה&quot;&lt;ref&gt;ע&quot;ז ט, א.&lt;/ref&gt;. אברהם התחיל את ההכנה למתן תורה. יתירה מכך, החל ממנו התחיל (היחוד ב)מתן תורה (כמ&quot;ש בכתבי האריז&quot;ל&lt;ref&gt;ראה לקוטי תורה להאריז&quot;ל ריש פרשתנו. הובא ונת' באוה&quot;ת חיי שרה קכו, א ואילך.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> ובמיוחד – החלה התקופה מציוויו של ה' לאברהם אבינו &quot;לך לך מארצך גו' אל הארץ אשר אראך&quot; (שלכן גם לא מתוארים בתורה (אלא פרטים מעטים בלבד) ממעשיו של אברהם אבינו בטרם בואו לארץ ישראל, ועיקר תיאור מעשיו מתחיל בציווי &quot;לך לך מארצך גו'&quot;, וכפי שבא לארץ ישראל (שאז הי' אברהם בן ע&quot;ה שנים&lt;ref&gt;פרשתנו יב, ד.&lt;/ref&gt;), כמבואר בארוכה בדרושי חסידות&lt;ref&gt;ראה תו&quot;א פרשתנו יא, סע&quot;ג. תו&quot;ח שם פג, סע&quot;ד ואילך. אוה&quot;ת שם (כרך ו) תתרעה, ב ואילך. לקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 83 ואילך. ספר השיחות תש&quot;נ ח&quot;א ע' 97 ואילך. ספר הערכים־חב&quot;ד ערך אברהם ס&quot;ד (ע' עא ואילך). וש&quot;נ.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> ויש להבין:<br /> <br /> כל ענין בתורה – מלשון הוראה&lt;ref&gt;ראה רד&quot;ק לתהלים יט, ח. ס' השרשים שלו ערך ירה. גו&quot;א ר&quot;פ בראשית (בשם הרד&quot;ק). וראה זח&quot;ג נג, ב.&lt;/ref&gt; – הוא הוראה נצחית בכל זמן ובכל מקום בעבודתם של בנ&quot;י. מה היא אם כן ההוראה לבנ&quot;י '''אחרי''' מתן תורה מ&quot;לך לך מארצך גו'&quot; – שהי' אירוע חד פעמי אשר היווה הכנה למתן תורה; ולכאורה &quot;מאי דהוה הוה&quot;&lt;ref&gt;ע&quot;ד יומא ה, ב. ועוד.&lt;/ref&gt;?! איננו מספיק הביאור, שזהו כדי '''לידע''', שעבודת אברהם ד&quot;לך לך&quot; היא הכנה ונתינת כח לעבודה שלאחר מתן תורה – משום שאין כאן הוראה '''בפועל''' בעבודת בני־ישראל לאחרי מתן תורה&lt;ref&gt;ראה עד&quot;ז לקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 76.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> יתר על כן: בכל שנה, מידי קריאת הפרשה בתורה, יש לחיות עימה מחדש&lt;ref&gt;ראה שיחת כ&quot;ק אדנ&quot;ע דמוצש&quot;ק לך לך תרנ&quot;א (ספר השיחות תש&quot;ב ע' 29 ואילך. הועתק בקיצור ב&quot;היום יום&quot; ב חשון). ושם הוא בנוגע '''לפ' לך לך'''.&lt;/ref&gt; (במכ&quot;ש מכך ש&quot;בכל יום יהיו בעיניך חדשים&quot;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;פרש&quot;י יתרו יט, א. עקב יא, יג. תבוא כו, טז.&lt;/ref&gt;, עאכו&quot;כ בזמן המיוחד בשנה שבו קוראים את הפרשה כולה בתורה, וברבים, בתוספת ברכות לפני' ולאחרי') – כיון שאז שבים ומתעוררים הענינים המדוברים בפרשה – בדוגמת התרחשותם בפעם הראשונה&lt;ref&gt;וע&quot;ד הפירוש הידוע ב&quot;הימים האלה נזכרים ונעשים&quot; (אסתר ט, כח), שבכל שנה כשנזכרים ימים אלו נעשים ונמשכים אותן המשכות שנמשכו בפעם הראשונה (וראה רמ&quot;ז בס' תיקון שובבי&quot;ם. הובא ונת' בס' לב דוד (להחיד&quot;א) פכ&quot;ט. ולהעיר ממשנה ספ&quot;ג דגיטין. שו&quot;ת הר&quot;י אירגס (בסו&quot;ס מבוא פתחים) ס&quot;ה בארוכה). ויש לומר, שכן הוא עוד יותר בזמן קריאת הפרשה בתורה, ובפרט ע&quot;פ מאחז&quot;ל (ראה תדא&quot;ר פי&quot;ח. יל&quot;ש איכה רמז תתרלד) דכל הקורא ושונה הקב&quot;ה קורא ושונה כנגדו, ועי&quot;ז מתחדש הענין גם בפועל, שהרי &quot;אסתכל באורייתא וברא עלמא&quot; (זח&quot;א קלד, סע&quot;א. ח&quot;ב קסא, ריש ע&quot;ב. ח&quot;ג קעח, א).&lt;/ref&gt;. ואדרבה: בהוספה ביתר שאת וביתר עוז (ע&quot;פ הכלל שמעלין בקודש&lt;ref&gt;ברכות כח, א. וש&quot;נ. וראה לקו&quot;ש חי&quot;ג ע' 250 בהערה.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> עפ&quot;ז נמצא, שמידי שנה, בשבת פרשת לך לך, שב ומתעורר הענין של &quot;לך לך גו'&quot; כהכנה והתחלה דמתן תורה, '''ובהוספה''' (בהכנה) לגבי כל ה(הוספות ב)שנים שלפני זה.<br /> <br /> ודרוש ביאור: מהי משמעות הדבר (ההכנה למתן תורה), אלינו '''עתה''' – בעמדנו כבר '''לאחר''' מתן תורה. ולא רק לאחר ההכנה וההתחלה של מתן תורה, אלא, לאחר '''גמר ושלימות''' מתן תורה?!<br /> <br /> יתירה מזאת: הענין של מתן תורה קיים הרי בכל יום ויום – &quot;נותן התורה&quot;&lt;ref&gt;נוסח ברכת התורה.&lt;/ref&gt; לשון '''הוה'''&lt;ref&gt;של&quot;ה כה, א. לקו&quot;ת תזריע כג, א. מאמרי אדהאמ&quot;צ שמות ח&quot;א ע' קעה. וש&quot;נ.&lt;/ref&gt;, וכמאחז&quot;ל &quot;בכל יום יהיו בעיניך (כחדשים&lt;ref&gt;ספרי ופרש&quot;י ואתחנן ו, ו.&lt;/ref&gt;, ויתירה מזה) חדשים&quot;&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;. ובהתאם לציווי שהוזכר לעיל – &quot;מעלין בקודש&quot;, מובן שבכל יום צריך החידוש להיות בדרגא נעלית יותר מכפי שהי' קודם לכן. אם־כן, לאחר כל העליות היום־יומיות בענין של מתן תורה, ובנוסף לכך באופן מיוחד – מדי שנה בשנה (כאשר קוראים בענין זה בתורה בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן, ועאכו&quot;כ ב&quot;זמן מתן תורתנו&quot;) – עליות אחר עליות במשך ריבוי הכי גדול של ימים, שנים ודורות – מהו אפוא ענינו של &quot;לך לך&quot;, כ'''הכנה''' למתן תורה?!<br /> <br /> אי אפשר לומר, שהעבודה של &quot;לך לך&quot; כהכנה למתן תורה, מיועדת רק עבור אותם אלה שחסרה אצלם העבודה הקשורה במתן תורה – משום שגילויים ופעולתם של עשרת הדברות במתן תורה (בפעם הראשונה, ועד&quot;ז מובן בכל שנה ושנה) לא (היו) תלויים בדרגת עבודתם של בנ&quot;י; הגילוי שבמתן תורה מצד עצמו פעל בכל העולם כולו (&quot;צפור לא צווח, עוף לא פרח כו'&quot;&lt;ref&gt;שמו&quot;ר ספכ&quot;ט.&lt;/ref&gt;), ועאכו&quot;כ בכאו&quot;א מישראל, עד אשר על כל דיבור ודיבור &quot;פרחה&lt;ref&gt;ראה סה&quot;ש תש&quot;נ ח&quot;ב ע' 520 הערה 56.&lt;/ref&gt; נשמתן&quot;&lt;ref&gt;ראה שבת פח, ב. שמו&quot;ר פכ&quot;ט, ד. שהש&quot;ר פ&quot;ה, טז (ג).&lt;/ref&gt;, דבר המעיד על כך שהגיעו עד לשלימות העבודה כנשמה בגוף (אשר לכן &quot;פרחה נשמתן&quot;&lt;ref&gt;ומה שהחזיר נשמתן ע&quot;י טל תחי' (שבת שם) – ראה לקמן ס&quot;ג.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> '''ג.'''  ויש לומר נקודת הביאור בזה, שהיא הנותנת: כיון שמתן תורה קיים בכל יום ובכל שנה, באופן נעלה יותר, עד ל&quot;חדשים&quot; ממש לגבי ה&quot;מתן תורה&quot; שקדם אליו [וכפי שזה מודגש במיוחד בענין של &quot;לך לך&quot; (ההכנה למתן תורה) שצריכה להיות הליכה אמיתית, היינו שלא בערך למצבו הקודם, כדלקמן] – לפיכך צריכה אכן להיות העבודה של &quot;לך לך&quot; כהכנה והקדמה למתן תורה של יום זה ושל שנה זו.<br /> <br /> [כפי שזה גם מודגש במאחז&quot;ל הנ&quot;ל, שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן, ולאחרי כל דיבור &quot;הוריד טל '''שעתיד''' להחיות בו מתים והחי' אותם&quot;&lt;ref&gt;שבת שם.&lt;/ref&gt;, &quot;והוא טל תורה&quot;&lt;ref&gt;תניא פל&quot;ו (מו, ב). – ועפ&quot;ז מובן מה שבשמו&quot;ר ובשהש&quot;ר שם מבואר, שחזרה נשמתן ע&quot;י התורה.&lt;/ref&gt;: לאחרי ש&quot;פרחה נשמתן&quot; בדיבור הראשון, כיון שהגיעו לשלימות העבודה (כנשמה בגוף), כנ&quot;ל – הרי שבאמצעות הטל של תחי' (תורה), הוטלה על הנשמה שליחות חדשה ועליונה יותר, ולכן &quot;החי' אותם&quot; כנשמה בגוף, ועד&quot;ז גם אחרי הדיבור השני וכן הלאה – דרגא למעלה מדרגא. ולהוסיף, שה&quot;החזירן&quot; הי' דווקא ע&quot;י טל של תחי' ('''שעתיד''' להחיות בו מתים), הדרגא של &quot;תורה חדשה&quot;&lt;ref name=&quot;:4&quot;&gt;ישעי' נא, ד. ויק&quot;ר פי&quot;ג, ג.&lt;/ref&gt; לעתיד לבוא, כדלקמן].<br /> <br /> '''ד.'''  ויש לומר בעומק יותר, שסיבת קיומו של הצורך התמידי – גם לאחר מתן תורה – בעבודה של &quot;לך לך&quot; (כ'''הכנה''' למתן תורה) אינה רק בשל ההכרח בהכנה לדרגא נעלית יותר ב&quot;מתן תורה&quot; (כנ&quot;ל), אלא משום ש&quot;לך לך&quot; נוגע לעצם ענין השלימות של מתן תורה (ובכל דרגא שבזה).<br /> <br /> ויובן בהקדים שאלה דומה על המסופר בפרשתנו אודות הליכתו של אברהם וכניסתו לארץ ישראל (&quot;הארץ אשר אראך&quot;), והבטחת ארץ ישראל ונתינתה ע&quot;י הקב&quot;ה לאברהם ולזרעו:<br /> <br /> כיון שהענין בפרשתנו בדבר הליכת וכניסת אברהם לארץ ישראל, ונתינתה לו ולזרעו, שב וחוזר ובהוספה מדי שנה כאשר קוראים את הפרשה – נשאלת השאלה:<br /> <br /> לאחר שהקב&quot;ה (בפרשתנו) מסר כבר בפועל את ארץ ישראל לידי בנ&quot;י – &quot;לזרעך נתתי את הארץ הזאת גו'&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;, &quot;נתתי&quot; לשון עבר, &quot;כבר נתתי&quot; (&quot;והרי היא שלהם&quot;)&lt;ref&gt;ירושלמי חלה פ&quot;ב ה&quot;א (ובפ&quot;מ שם). וראה ב&quot;ר פמ&quot;ד, כב: מאמרו של הקב&quot;ה '''מעשה''' שנאמר לזרעך נתתי כו'.&lt;/ref&gt;, &quot;ירושה היא לכם מאבותינו&quot;&lt;ref&gt;ב&quot;ב קיט, ריש ע&quot;ב. ובע&quot;ז (נג, ב. וראה פרש&quot;י שם ד&quot;ה ואשריהם): &quot;ירושה להם מאבותיהם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו&quot;.&lt;/ref&gt;, עד שזה נוגע להלכה – &quot;ארץ ישראל מוחזקת היא&quot;&lt;ref&gt;ב&quot;ב שם, א ואילך.&lt;/ref&gt; (עוד בטרם כבשוה בנ&quot;י), ובפרט לפי המפרשים&lt;ref&gt;דעת ר&quot;א בב&quot;ב ק, א (אלא שגם לדעתו רק מקום הילוכו קנה). אוה&quot;ח פרשתנו יג, יז. שם טו, יח. פרשת דרכים דרוש ט. ועוד.&lt;/ref&gt; שע&quot;י שאברהם קיים את &quot;קום והתהלך בארץ לארכה ולרחבה&quot;&lt;ref&gt;פרשתנו יג, יז.&lt;/ref&gt; (&quot;עבד בה חזקתא&quot;&lt;ref&gt;תרגום יונתן עה&quot;פ.&lt;/ref&gt;) קנה את ארץ ישראל לזרעו עד עולם&lt;ref&gt;וראה לקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 104 (וראה שם ע' 207 הערה 53). ח&quot;כ ע' 308 ואילך. אנציקלופדי' תלמודית ערך ארץ ישראל ע' ר. וש&quot;נ.&lt;/ref&gt;, <br /> <br /> ועאכו&quot;כ לאחר שעם ישראל אכן נכנס וכבש כבר בפועל את ארץ ישראל בכיבוש ראשון (כיבוש יהושע) ואחרי כן בכיבוש שני (כיבוש עזרא) –<br /> <br /> מהי משמעותו '''העכשווית''' '''לפועל''' של הסיפור בפרשתנו על יציאתו של אברהם &quot;מארצך&quot; והליכתו &quot;אל הארץ אשר אראך&quot;, ושהקב&quot;ה העניק לו את ארץ ישראל – אלה הם לכאורה מאורעות העבר, שאינם שבים יותר על עצמם?<br /> <br /> [קושי' זו מתחזקת עוד יותר בדורות האחרונים של הגלות: בדורות הראשונים של הגלות ניתן הי' להסביר כי הענין של &quot;לך לך מארצך גו' אל הארץ אשר אראך&quot; נוגע לעבודה הרוחנית של &quot;עשה כאן ארץ ישראל&quot;&lt;ref&gt;אגרות־קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ ח&quot;א ע' תפה. וראה בארוכה סה&quot;ש תנש&quot;א ח&quot;ב ע' 695 ואילך.&lt;/ref&gt; (לברר את חוץ לארץ ולהופכה ל&quot;ארץ ישראל&quot;); אבל לאחר ריבוי העבודה של וב&quot;עשה כאן ארץ ישראל&quot; במשך הדורות בגלות –הרי אף שאמנם לא נסתיימה לגמרי העבודה כולה (והראי' שמשיח עדיין לא בא), בכל זאת נמצאים כבר בשלב מתקדם הרבה יותר מהתחלת העבודה דכיבוש חוץ לארץ והפיכתה ל&quot;ארץ ישראל&quot;. ועאכו&quot;כ שנמצאים כבר הרבה מעבר לראשיתה של העבודה, מכדי הצורך לצאת מ&quot;ארצך&quot; ורק לאחר מכן ללכת אל (דהיינו להתעסק בעבודה של &quot;עשה כאן) ארץ ישראל&quot;!].<br /> <br /> '''ה.'''  וי&quot;ל הביאור בזה:<br /> <br /> כאשר נתן הקב&quot;ה את ארץ ישראל לאברהם בברית בין הבתרים (&quot;לזרעך נתתי את הארץ הזאת&quot; &quot;כבר נתתי&quot; בפועל), הוא כבר נתן לו בפועל&lt;ref&gt;לכאורה כן הוא לפי פשטות לשון הברית. ומ&quot;ש בפרש&quot;י שם, יט (מב&quot;ר פמ&quot;ד, כג) &quot;עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים והשלשה . . קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד&quot; – י&quot;ל דזהו בנוגע לנתינתן שתיעשנה ארץ ישראל (וקדושתה), לא רק שינוי הבעלות אלא גם שינוי האיכות. וראה הנסמן בלקו&quot;ש חכ&quot;ה ע' 53 הע' 59.&lt;/ref&gt; (באותה ברית) את כל עשר הארצות&lt;ref&gt;פרשתנו טו, יח־כא.&lt;/ref&gt; – לא רק את שבע הארצות – &quot;ואת החתי וגו'&quot;, אלא גם את ג' הארצות – &quot;את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני&quot;. רק ש'''בגלוי''' ובפועל &quot;לא נתן להם אלא שבעה גוים והשלשה כו' עתידים להיות ירושה לעתיד&quot;&lt;ref&gt;פרש&quot;י שם, יט.&lt;/ref&gt; – &quot;בימי המלך המשיח&quot;&lt;ref name=&quot;:2&quot;&gt;ל' הרמב&quot;ם הל' רוצח ושמירת נפש פ&quot;ח ה&quot;ד.&lt;/ref&gt;. אבל הקב&quot;ה נתן הכל מיד '''בבת אחת''' (אלא שבקיום הענין בפועל ישנם שלבים. ע&quot;ד שבנוגע לכיבוש ז' ארצות, לא הי' זה מיד בזמן אברהם, אלא לאחר זמן, ולא בבת אחת אלא בכמה שלבים וכו').<br /> <br /> [אפילו אם נלמד שבנוגע לג' הארצות, היתה זו רק '''הבטחה''' (על העתיד), ובשעת מעשה &quot;לא נתן להם אלא שבעה גוים והשלשה כו' עתידים להיות ירושה לעתיד&quot; – הרי מובן שירושת ג' הארצות נוגעת לשלימות הכיבוש של כל ארץ ישראל (גם של ז' הארצות); אז תתוסף שלימות גם בז' הארצות (ובפרט שהם רובא דמינכר&lt;ref&gt;משא&quot;כ ששה כההלכה בזה (ברכות מח, א. רמב&quot;ם הלכות ברכות פ&quot;ה ה&quot;ח. טושו&quot;ע ודאדה&quot;ז או&quot;ח סקצ&quot;ז ס&quot;ב).&lt;/ref&gt; מתוך העשר)].<br /> <br /> ומכל זה מובן, שמכיון שבזמן הזה – ואפילו בזמן יהושע ובזמן בית ראשון ובימי עזרא – החזיקו (לכל היותר) רק בשבעה ארצות ולא בג' הארצות (קיני קניזי וקדמוני), [כפי שהדבר נוגע להלכה בדין ערי מקלט – כפס&quot;ד הרמב&quot;ם&lt;ref&gt;הל' רוצח שם ה&quot;ב.&lt;/ref&gt;, &quot;שש ערים היו, שלש הבדיל משה רבנו בעבר הירדן, ושלש הבדיל יהושע בארץ כנען&quot;, ו&quot;בימי המלך המשיח מוסיפין שלש אחרות על אלו השש . . היכן מוסיפין אותן בערי הקיני קניזי וקדמוני&quot;&lt;ref name=&quot;:2&quot; /&gt;] – ממילא חסר בשלימות הקנין של ארץ ישראל (גם של ז' הארצות)&lt;ref&gt;ולהעיר שענין הקנין מרומז דוקא בתיבות &quot;קיני קניזי וקדמוני&quot;, שכולן מתחילות באות קו&quot;ף – ר&quot;ת קנין (ובכולן ישנן ג' אותיות הראשונות של &quot;קנין&quot;). וראה לקמן סי&quot;ג.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> כשם שהדבר נוגע לארץ ישראל עצמה, כן הוא גם בנוגע ליהודים שבארץ ישראל: אפילו לאחרי כיבוש הארץ, עדיין לא הי' בכל הזמנים מצב של &quot;כל יושבי' עלי'&quot; (מציאות אשר בה תלוי קיום דיני היובל)&lt;ref&gt;ערכין לב, סע&quot;ב. רמב&quot;ם הל' שמיטה ויובל פ&quot;י ה&quot;ח.&lt;/ref&gt;. יתירה מכך: אפילו ב&quot;כל יושבי' עלי'&quot; גופא – קיימות מספר דרגות&lt;ref&gt;ולהעיר מדעת ר&quot;ת (תוד&quot;ה בזמן – גיטין לו, א ואילך) דבבית שני נהג יובל, דאע&quot;ג שלא עלו כולם חשיב כל יושבי', כיון דהי' שם מכל שבט ושבט. וגם לדעת רוב הראשונים (כפשטות כוונת הגמ' בערכין שם, דבב&quot;ש &quot;מנו יובלות לקדש שמיטין&quot;), הגדר ד&quot;כל יושבי' עלי'&quot; הוא גם כאשר ישנו רק רובו של כל שבט ושבט בא&quot;י (ולא כולו), דאלתה&quot;כ, נמצא שאם היו הולכים כמה מבנ&quot;י למדה&quot;י בזמן שהיו שם כל יושבי' עלי' – הי' מתבטל אז כל הענין ד&quot;כל יושבי' עלי'&quot; (ראה רמב&quot;ן, רשב&quot;א, ריטב&quot;א ועוד לגיטין שם).&lt;/ref&gt;. מובן בפשטות, שאע&quot;פ שלהלכה (בדיני יובל) הרי שכל יושבי' עלי' פירושו כל בנ&quot;י שבאותו הדור [כפי שהי' בזמן יהושע וכו', ורוב זמן בית ראשון], אבל לעתיד לבוא, כאשר יהי' &quot;כל יושבי' עלי'&quot; – בנוסף לעשרת השבטים (שגלו לפנים מנהר סמבטיון&lt;ref&gt;ראה במדב&quot;ר פט&quot;ז, טו. ועוד.&lt;/ref&gt;), גם כל בנ&quot;י מכל הדורות, וכן תהי' אז שלימות ב&quot;עלי'&quot; (כל עשר הארצות) – אזי תהי' יותר שלימות ב&quot;כל יושבי' עלי'&quot;, &quot;כל&quot; ממש.<br /> <br /> '''ו.''' לפי זה מובן כיצד הענין שבפרשתנו – &quot;לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך&quot;, וכן ענין קנין הארץ (ע&quot;י ההליכה &quot;לארכה ולרחבה&quot;) – נוגע '''לפועל''' גם בזמן הזה, מכיון שכל זמן שאין עדיין בפועל את ג' הארצות קיני קניזי וקדמוני (ובכלל זה תכלית השלימות של &quot;כל יושבי' עלי'&quot;, כל בנ&quot;י מכל הדורות), בגאולה האמיתית והשלימה – עדיין אוחזים בעיצומו של קנין הארץ (כיון שאז גם קנין ז' הארצות עדיין אינו בתכלית השלימות), ועדיין נדרש שיהי' &quot;לך לך מארצך גו'&quot;, שבנ&quot;י מכל המקומות (ושל כל הדורות) ילכו מחוץ לארץ &quot;אל הארץ אשר אראך&quot;, ויקנו את ארץ ישראל בשלימותה – כל עשר הארצות.<br /> <br /> ומכיון ש&quot;אחכה לו בכל יום שיבוא&quot;&lt;ref&gt;נוסח &quot;אני מאמין&quot;. וראה לקו&quot;ש חכ&quot;ג ע' 394.&lt;/ref&gt; (אחכה שיבוא בכל יום) – לפיכך השתוקקו בנ&quot;י בכל הדורות שיקוים כבר &quot;לך לך מארצך גו' אל הארץ אשר אראך&quot;, ולקנינן של כל עשר הארצות.<br /> <br /> ולהוסיף, שענין זה נוגע עוד יותר בדורנו זה ובזמננו זה – כמדובר כמ&quot;פ שכבר &quot;כלו כל הקצין&quot;&lt;ref&gt;סנהדרין צז, ב.&lt;/ref&gt;, וכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו הודיע שכבר עשו תשובה, וגם את הכפתורים כבר ציחצחו, ולפי כל הסימנים הרי שדורנו הוא הדור האחרון לגלות ובמילא הדור הראשון לגאולה. ועפ&quot;ז מובן שזהו ענין שהזמן גרמא – לערך כבר את ההכנות '''בפועל''' ל&quot;לך לך מארצך גו' אל הארץ אשר אראך&quot;, תיכף ומיד ממש, ויקנו את ארץ ישראל בשלימותה – כל עשר הארצות – שהן נחלת עולם של בנ&quot;י, ירושה לנו מאבותינו מאז ברית בין הבתרים; והחידוש כעת יהי' – שיקבלו את ג' הארצות בדרכי נועם ובדרכי שלום, כיון שבאותו הזמן (בימות המשיח) לא יהי' שם כו' מלחמה כו'&lt;ref&gt;רמב&quot;ם הל' מלכים פי&quot;ב ה&quot;ה.&lt;/ref&gt;, אלא אומות העולם ימסרו אותן לבנ&quot;י ברצונם הטוב.<br /> <br /> '''ז.'''  עד&quot;ז יש לומר גם בביאור הענין של &quot;לך לך&quot; כהכנה והתחלה דמתן תורה – מכיון שהשלימות של מתן תורה תהי' בגאולה האמיתית והשלימה&lt;ref&gt;ראה תניא פל&quot;ו (מו, א).&lt;/ref&gt; (כאשר תהי' שלימות ארץ ישראל, כל עשר הארצות, כדלקמן), שאז יהי' הגילוי של &quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;&lt;ref name=&quot;:4&quot; /&gt; – הרי שלפי ערך השלימות של &quot;מתן תורה&quot; דלעתיד לבוא (ש&quot;תורה שאדם לומד בעוה&quot;ז הבל היא לפני תורתו של משיח&quot;&lt;ref&gt;קה&quot;ר פי&quot;א, ח. ועד&quot;ז שם רפ&quot;ב.&lt;/ref&gt;, ועאכו&quot;כ לגבי התורה חדשה מאתי תצא), אוחזים עדיין בהכנה לזה, הכנה של &quot;לך לך&quot;.<br /> <br /> זאת אומרת, ההכנה של &quot;לך לך&quot; נוגעת לא רק לענין &quot;מתן תורה&quot; אשר ישנו בכל יום באופן נעלית יותר מיום הקודמו, כנ&quot;ל, אלא גם – ובעיקר – היא נוגעת כהכנה לקבלת התורה חדשה לעת&quot;ל, שזהו שלא בערך לגמרי לכל העליות במתן תורה שהיו קודם לכן.<br /> <br /> '''ח.'''  שייכותו של קנין עשר הארצות עם מתן תורה (וההכנה לזה ע&quot;י &quot;לך לך&quot;) תובן בהקדים הביאור בכך ש&quot;לך לך מארצך גו'&quot;, זוהי תחילתה של עבודת ההכנה למתן תורה&lt;ref name=&quot;:5&quot;&gt;בהבא לקמן, ראה הדרושים שבהערה 11.&lt;/ref&gt;:<br /> <br /> יחודיותו של מתן תורה היא בכך שהוא פעל את חיבורם של העליונים והתחתונים (ביטול הגזירה שעליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים&lt;ref&gt;תנחומא וארא טו. שמו&quot;ר פי&quot;ב, ג.&lt;/ref&gt;), שדרגות האלקות שהן לגמרי למעלה מן העולם יומשכו ב&quot;תחתונים&quot;, ונבראים תחתונים יהא באפשרותם להתאחד עם ה&quot;עליונים&quot;, שע&quot;י קיום המצוות בדברים גשמיים יהפך החפץ הגשמי ויהי' חפצא של קדושה&lt;ref&gt;ראה בארוכה לקו&quot;ש ח&quot;ג ע' 887 ואילך. חט&quot;ז ע' 212 ואילך. '''וש&quot;נ.'''&lt;/ref&gt;, עד אשר תתהוה דירה לו יתברך '''בתחתונים'''&lt;ref&gt;ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב&quot;ר פי&quot;ג, ו. תניא רפל&quot;ו.&lt;/ref&gt;, דירה &quot;לו&quot; – לעצמותו ית'&lt;ref&gt;המשך תרס&quot;ו ס&quot;ע ג. ובכ&quot;מ – נסמנו בסה&quot;מ מלוקט ח&quot;ב ע' רמא הערה 32.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ענין זה החל עם ציווי ופעולת אברהם &quot;לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך&quot;&lt;ref name=&quot;:6&quot;&gt;ראה לקו&quot;ת לג' פרשיות עז, א־ב (וראה גם אוה&quot;ת פרשתנו (כרך ד) תרפד, ב. תרפז, ב), ש&quot;ויאמר ה' אל אברם לך לך גו'&quot; הוא כענין ביטול הגזירה דמ&quot;ת. וראה בארוכה תו&quot;ח פרשתנו ד&quot;ה ויאמר גו' לך ספכ&quot;ה ואילך.&lt;/ref&gt;, ובמיוחד – ע&quot;י קיום מצות מילה&lt;ref&gt;ראה תו&quot;ח שם פ, ג ואילך; אוה&quot;ת שם (כרך ו) תתרעב, ב ואילך – ש&quot;לך לך גו'&quot; הוא (התחלת) הציווי על ענין המילה (&quot;נצטוה עתה על העתיד&quot;), שענינו הוא – היציאה מההעלם אל הגילוי, עיי&quot;ש. וראה תו&quot;א פרשתנו יא, ב.&lt;/ref&gt; (כדלקמן ס&quot;י):<br /> <br /> גם&lt;ref&gt;בהבא להלן, ראה גם לקו&quot;ש חכ&quot;ה ע' 47 ואילך. ס' השיחות תשמ&quot;ט ח&quot;א ע' 40 ואילך. וראה גם מאמרי אדה&quot;ז פרשיות ח&quot;א ע' פ ואילך.&lt;/ref&gt; קודם &quot;לך לך מארצך גו'&quot; (כאשר הי' אברהם בן '''ע&quot;ה''' שנים) עבד אברהם את עבודתו בארצו ומולדתו ובית אביו, ובאופן נעלה – הוא הכיר את בוראו&lt;ref&gt;לכל הדיעות – נסמנו בסה&quot;ש שם הערה 22 (וראה לקו&quot;ש ח&quot;כ ע' 14 ואילך).&lt;/ref&gt;, עבד את השם ופירסם אלקות בעולם, ומתוך מסירת נפש (כפי שגם בא לידי ביטוי בנסיון של כבשן האש '''באור כשדים'''&lt;ref&gt;פסחים קיח, א. ב&quot;ר פל&quot;ח, יג. הובא בפרש&quot;י נח יא, כח. וראה רמב&quot;ם שבהערה הבאה.&lt;/ref&gt;), וכפי שהרמב&quot;ם מאריך&lt;ref&gt;הל' ע&quot;ז פ&quot;א ה&quot;ג.&lt;/ref&gt; (בענין גודל מעלתו ועבודתו של אברהם עוד קודם הציווי &quot;לך לך&quot;): &quot;כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו כו' עד שהשיג דרך האמת כו' והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוקה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד כו'&quot;. ולהוסיף בדיוק הלשון &quot;איתן&quot; מלשון חוזק ותוקף&lt;ref&gt;לקו&quot;ת פ' ראה יח, א. ובכ&quot;מ.&lt;/ref&gt;, שאברהם ניצב בכל התוקף כנגד עולם שלם (אברהם העברי – כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד&lt;ref&gt;ב&quot;ר פרשתנו פמ&quot;ב, ח.&lt;/ref&gt;) וכלל לא נתפעל מהם (אע&quot;פ שאז הי' עדיין &quot;אברם&quot;, ולא &quot;אברהם&quot; – &quot;אב המון גויים&quot;&lt;ref name=&quot;:7&quot;&gt;פרשתנו יז, ה.&lt;/ref&gt;, כדלקמן),<br /> <br /> עד אשר אברהם פעל על מקומו, אף שהי' &quot;חרן&quot;, מלשון &quot;חרון אף של מקום&quot;&lt;ref&gt;פרש&quot;י ס&quot;פ נח.&lt;/ref&gt;, הפכו ושינהו (ע&quot;י &quot;הנפש אשר עשו '''בחרן'''&quot;&lt;ref&gt;פרשתנו יב, ה.&lt;/ref&gt;), עד אשר נקרא המקום על שמו (וכפי שנקרא בתורת אמת) – &quot;ארצ'''ך'''&quot; ו&quot;מולדת'''ך'''&quot; ו&quot;בית אבי'''ך'''&quot;, ע&quot;י פעולתו על &quot;אביו&quot; ו&quot;בית אביו&quot; (כמ&quot;ש&lt;ref&gt;שם טו, טו.&lt;/ref&gt; &quot;ואתה תבוא אל אבותיך בשלום&quot;, &quot;למדך שעשה תרח תשובה&quot;&lt;ref&gt;פרש&quot;י עה&quot;פ. וראה ב&quot;ר פל&quot;ח, יב.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> למרות כל זאת, רואים אנו, שבכל הנוגע לעבודותו של אברהם עד פרשת לך לך, לא מסופר כלל בתורה (שבכתב), ואפילו מה שכבר כן מסופר (בס&quot;פ נח) הוא בקיצור נמרץ (לידתו ופרטים אחדים נוספים)&lt;ref&gt;ולהעיר מספר השיחות תש&quot;ב ע' 30 (הועתק בקיצור ב&quot;היום יום&quot; ג חשון): השבוע השמח באמת הוא . . פרשת לך לך שכל ימי השבוע 'חיים' עם אברהם אבינו כו' [די אמת פריילעכע וואך איז . . פרשת לך לך וואס אלע טעג פון דער וואך לעבט מען מיט אברהם אבינו כו'] (נתבאר בלקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 83 ואילך).&lt;/ref&gt;. הסיבה לכך – כמבואר בכ&quot;מ&lt;ref name=&quot;:5&quot; /&gt; – עד אז היתה עבודתו באופן כזה שהוא והעולם סביבו היו שתי מציאויות נפרדות (עליונים ותחתונים, רוחניות וגשמיות – בנפרד), ועבודתו נעשתה באחד משני האופנים: או ע&quot;י התנשאות מעל העולם (אברם, אב רם – שכל הנעלם מכל רעיון&lt;ref&gt;תו&quot;א ריש פרשתנו (יא, א ואילך). תו&quot;ח שם (פ, א). אוה&quot;ת שם תתרעב, א ואילך.&lt;/ref&gt;), או – באותם הענינים שכן פעל '''ב'''העולם – הי' זה באופן שהתחתונים נשארו בדרגתם (ללא קשר עם העליונים);<br /> <br /> ע&quot;י שאברהם קיים את ציווי ה' &quot;לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך&quot; – הוא השתחרר ויצא מכל המדידות וההגבלות ורגילותו בעבודתו עד אז, כולל גם את העבודה לפעול בתוך העולם (שיהי' &quot;ארצך גו'&quot;), ואפילו מתוך המדידות וההגבלות של קדושה – הוא ביטל גם את המדידה וההגבלה – את המחיצה והגזירה – בין העליונים והתחתונים, והחל החיבור של עליון ותחתון&lt;ref name=&quot;:6&quot; /&gt;, ע&quot;י עשותו את ציווי הקב&quot;ה, בצאתו &quot;מארצך וממולדתך ומבית אביך&quot;, ובהליכתו &quot;אל הארץ אשר אראך&quot; – &quot;אראה ואגלה אותך בעצמך&quot;&lt;ref&gt;תו&quot;א שם יא, ב.&lt;/ref&gt; (&quot;במהותך ועצמותך&quot;&lt;ref&gt;תו&quot;ח שם פא, רע&quot;א. ובאוה&quot;ת שם תתרעג, א: בעצמך ובמהותך.&lt;/ref&gt;) – נתגלה בארץ (תחתונים), אמיתית מציאותו ומהותו ועצמותו (עליונים).<br /> <br /> '''ט.'''  וזהו החידוש ד&quot;לך לך מארצך גו' אל הארץ אשר אראך&quot; – שאברהם לא הסתפק בעבודתו במשך שבעים שנה וחמש שנה הקודמות, למרות שהיתה זאת עבודה נעלית ביותר – אלא יצא לפי ציווי ה' ממקומו ומרגילותו כו', ויצא לדרך. ואז נתחדשה העבודה באופן של הליכה (&quot;לך&quot;), שהליכה אמיתית פירושה – הליכה שלא בערך, שעוזב '''לגמרי''' את מעמדו ומצבו הקודם (אפילו דקדושה), והולך בהליכה שלמעלה ממדידה והגבלה, ובזה גופא – הי' אצלו המשך של הליכות ונסיעות דרגא אחר דרגא, &quot;ויסע אברם הלוך ונסוע גו'&quot;&lt;ref&gt;פרשתנו יב, ט.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ובשני הכיוונים&lt;ref&gt;ראה תו&quot;ח שם פט, ב ואילך. אוה&quot;ת שם תתרעט, ב. וראה ד&quot;ה לך לך תשל&quot;ח (לקו&quot;ש ח&quot;כ ע' 295 ואילך. סה&quot;מ מלוקט ח&quot;א ע' רפא) וש&quot;נ.&lt;/ref&gt; – הן מלמטה למעלה, שמארץ חרן הוא עלה &quot;אל הארץ אשר אראך&quot;, ארץ ישראל, ו&quot;אראך&quot; בפירושו &quot;אותך בעצמך&quot; (כנ&quot;ל); והן מלמעלה למטה – שהוא התחיל לעשות את העבודה של חיבור עליונים ותחתונים, להמשיך אלקות בעוה&quot;ז הגשמי והחומרי, תחתון שאין תחתון למטה ממנו, באופן נעלה יותר (שלא בערך) ממה שהי' לפני כן. וכפי שמודגש גם לאחר מכן (לאחרי קיום מצות מילה) בשינוי השם מ&quot;אברם&quot; ל&quot;אברהם&quot;, &quot;כי אב המון גוים נתתיך&quot;&lt;ref name=&quot;:7&quot; /&gt;: לפני כן הוא הי' &quot;אברם&quot;, &quot;שלא הי' אב אלא לארם&quot;, ו&quot;עכשיו אב לכל העולם&quot;&lt;ref&gt;פרש&quot;י עה&quot;פ.&lt;/ref&gt;. היינו שנעשתה אצלו &quot;הליכה&quot; בעבודתו בעולם, בכך שהוא פועל את הבירור (לא רק של מקומו, ארם), אלא של &quot;כל העולם&quot;, ובאופן שהוא נהי' &quot;'''אב''' המון גוים&quot;, בעה&quot;ב עליהם (אע&quot;פ שהוא אינו אלא אחד והם &quot;המון&quot;) – עוד יותר מהתוקף של &quot;איתן&quot; (בהיותו &quot;אברם&quot;, כנ&quot;ל).<br /> <br /> והא בהא תליא: מכיון שהיתה אצלו הליכה שלא בערך בפעולת הבירור למטה מטה יותר (&quot;כל העולם&quot;), לפיכך הביא הדבר הליכה למעלה מעלה יותר – &quot;אראך&quot;, &quot;אגלה אותך בעצמך&quot;. וכן לאידך: דוקא בכח ההליכה למעלה מעלה יותר, יכולים לברר גם את התחתון תחתון ביותר. ועד שהתחתונים והעליונים מתאחדים – כפי שזה נעשה בשלימות במתן תורה (שפרשת לך לך היא ההכנה לזה).<br /> <br /> ויש לומר, שזהו גם הביאור במה שפרשת לך לך היא הפרשה השלישית בתורה (שלישית ב&quot;אוריאן תליתאי&quot;&lt;ref&gt;שבת פח, א.&lt;/ref&gt; עצמה) – שכן התוכן של &quot;לך לך&quot; הוא ההכנה וההתחלה של מתן תורה, הקשורה עם הקו השלישי (האמצעי) המחבר &quot;עליונים&quot; ו&quot;תחתונים&quot;: תוכנה של פרשת בראשית – הפרשה '''הראשונה''' [וכמרומז בשמה &quot;בראשית&quot;] – הוא&lt;ref name=&quot;:8&quot;&gt;ראה בארוכה לקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 51 ואילך.&lt;/ref&gt; אודות בריאת העולם שנברא על ידי הקב&quot;ה – &quot;עליונים&quot;; תוכנה של פרשת נח – הפרשה '''השני'&lt;nowiki/&gt;''' [וכמרומז בהתחלתה – &quot;נח נח&quot; '''ב'''' פעמים] קשור עם זיכוך המטה&lt;ref name=&quot;:8&quot; /&gt; (על ידי עבודתו של נח איש צדיק, ובפרט על ידי המבול&lt;ref&gt;ש&quot;בא בכדי לטהר את הארץ&quot; (תו&quot;א נח ח, ד. ובכ&quot;מ).&lt;/ref&gt;) – &quot;תחתונים&quot;; ופרשת לך לך – הפרשה '''השלישית''' – ענינה הוא חיבור עליונים ותחתונים (כהכנה והתחלה דמ&quot;ת)&lt;ref&gt;ראה בהנ&quot;ל גם לקו&quot;ש חט&quot;ו ס&quot;ע 83 ואילך.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> '''י.'''  ענין זה, חיבור העליונים והתחתונים ב&quot;לך לך&quot; (כהכנה למתן תורה), בא לידי ביטוי בגלוי ובפשטות בקיום מצות מילה של אברהם אבינו,<br /> <br /> כמדובר פעמים רבות&lt;ref&gt;לקו&quot;ש ח&quot;א ע' 41. ח&quot;ג ע' 757 ואילך. ח&quot;ה ע' 79 ואילך. שם ע' 88 ואילך.&lt;/ref&gt; שהכח שיש לישראל לקיום המצוות לאחרי מתן תורה, שזה יחדור ויקבע את הקדושה בדברים הגשמיים בהם מקיימים את המצוות, הוא מהמצוות שקיימו האבות לפני מתן תורה (&quot;מעשה אבות סימן לבנים&quot;&lt;ref&gt;ראה תנחומא פרשתנו ט. ב&quot;ר שם פ&quot;מ, ו. רמב&quot;ן שם יב, ו. לקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 76. וש&quot;נ.&lt;/ref&gt;), ובמיוחד על ידי מצות מילה (של אברהם אבינו), שקדושת המצוה (גם לפני מתן תורה) נשארה ב(אבר ו)בדבר הגשמי גם אחרי קיום המצוה [לא כמו שאר המצוות שקיימו האבות, ש&quot;ריחות היו&quot;&lt;ref&gt;שהש&quot;ר פ&quot;א, ג.&lt;/ref&gt;. ולכן אמר אברהם &quot;שים נא ידך תחת ירכי&quot;&lt;ref&gt;חיי שרה כד, ב.&lt;/ref&gt;, כדי שתהי' זו שבועה בנקיטת חפץ&lt;ref&gt;פרש&quot;י עה&quot;פ.&lt;/ref&gt;, כי לפני מתן תורה לא היתה שום מצוה אחרת שנשארה בה הקדושה גם אחרי קיום המצוה&lt;ref&gt;אלא שעצ&quot;ע, דלכאורה מסתבר לומר, שגם בקרבנות (וכן בהמזבחות) שלפני מ&quot;ת ישנו הגדר דחפצא דקדושה (וראה סה&quot;ש תנש&quot;א ח&quot;ב ע' 587 הערה 50. ע' 604 הערה 59).&lt;/ref&gt;].<br /> <br /> ומכיון שמצות מילה היתה בדוגמת המצוות שאחרי מתן תורה, לפיכך היא המקשרת את כל שאר המצוות של האבות עם המצוות שאחרי מתן תורה, שה&quot;מעשה אבות&quot; יהיו &quot;סימן לבנים&quot;.<br /> <br /> אחד הטעמים מדוע בחר הקב&quot;ה דוקא במצות מילה, שהיא תהי' נתינת הכח לקיום המצוות לאחרי מתן תורה (בהיותה דוגמתם) – כי במצוה זו יש חידוש לגבי שאר המצוות, שעל ידי קיום מצוה זו נקבע בגלוי בגוף הגשמי והחומרי של יהודי אות וברית עם הקב&quot;ה – &quot;בריתי '''בבשרכם''' לברית עולם&quot;&lt;ref name=&quot;:3&quot; /&gt;.<br /> <br /> יתר על כן: אחד הטעמים למצוה זו&lt;ref&gt;ראה מו&quot;נ ח&quot;ג פמ&quot;ט.&lt;/ref&gt; – כדי להחליש את החומריות של אבר זה, שלכן נדרשת זהירות מיוחדת. ולמרות זאת ישנו החידוש בזה, שלא זו בלבד שמצוה זו מתבטאת ב&quot;סור מרע&quot;, אלא המצוה פועלת מהפך באבר גשמי וחומרי זה שיהפך לחפצא של '''קדושה'''! ועד שזה נהי' &quot;ברית '''עולם'''&quot;, באופן נצחי לעולם, ויש לומר גם עולם בפירושו – שזה בגלוי לכל (אומות) העולם.<br /> <br /> ויש לומר, שמכיון שהקדושה והנצחיות של מצות השם נמשכת אפילו בדבר גשמי '''וחומרי''' – זה מביא עוד יותר לידי ביטוי את הכח הנצחי של אלקות, שהוא נמשך וחודר אפילו במקום זה. ולכן זה נותן את הכח (בכל המצוות של האבות, שיהיו &quot;מעשה אבות סימן לבנים&quot;) לקיום כל המצוות אחרי מתן תורה שעל ידם תיקבע קדושה בגלוי ובפנימיות הקדושה בדברים הגשמיים.<br /> <br /> ולפיכך דוקא על ידי קיום מצות מילה שינה הקב&quot;ה את שמו של אברהם, שבמקום &quot;אברם&quot; ייקרא &quot;אברהם&quot;, &quot;כי אב המון גוים נתתיך&quot; – שכן מצות מילה נותנת את הכח לברר גם את כל אומות העולם, גם בגשמיותם וחומריותם, עד בתחתון שאין תחתון למטה ממנו, שגם שם יאיר גילוי אלקות, כח הפועל בנפעל, ועד – השלימות בזה ד&quot;והיתה לה' המלוכה&quot;&lt;ref&gt;עובדי' א, כא.&lt;/ref&gt; בגאולה האמיתית והשלימה.<br /> <br /> '''י&quot;א.'''  עפ&quot;ז אפשר גם להבין את השייכות של חיבור עליונים ותחתונים במתן תורה (וההכנה לזה ב&quot;לך לך&quot; ומצות מילה) להמשך הענין, שלאחרי &quot;לך לך גו' אל הארץ אשר אראך&quot;, הבטיח הקב&quot;ה ונתן את ארץ ישראל לאברהם וזרעו &quot;עד עולם&quot;, עד בברית בין הבתרים – &quot;לזרעך נתתי את הארץ הזאת גו'&quot;:<br /> <br /> נתינת ארץ ישראל לאברהם אבינו היא בכדי שאברהם וזרעו אחריו יהפכו ויכשירו את הארץ הגשמית ויעשו ממנה &quot;ארץ ישראל&quot;, דירה לו יתברך בתחתונים.<br /> <br /> בכיבוש והעבודה של בנ&quot;י בארץ ישראל באה לידי ביטוי העבודה השלימה של חיבור עליונים ותחתונים (ענינו של מתן תורה), שמבררים ומעלים את הארץ הלזו התחתונה, גשמיות וחומריות העולם, ועושים מזה דירה לה'. ולכן שלימות קיום המצוות שניתנו במתן תורה היא דוקא בארץ ישראל.<br /> <br /> ועפ&quot;ז מובן, שנתינת ארץ ישראל בפרשתנו &quot;לזרעך לעולם&quot; – נותנת כח לשלימות קיום המצוות המעשיות לאחרי מתן תורה, שהם יפעלו את בירור וזיכוך הדברים הגשמיים.<br /> <br /> שזוהי השייכות של &quot;לך לך גו' אל הארץ אשר אראך&quot; (ושלימותה – במצות מילה) לבין הליכת אברהם בארץ ישראל ונתינת ארץ ישראל לאברהם – שניהם מהוים המשך אחד וענין אחד: נתינת הכח והתחלת חיבור העליונים והתחתונים שנפעלה במתן תורה. [ויש לומר, שע&quot;ד שמצות מילה מבטאת את השלימות של דירה בתחתונים בגוף האדם, עד&quot;ז י&quot;ל שארץ ישראל מבטאת את השלימות של דירה בתחתונים בחלקו בעולם&lt;ref&gt;עפ&quot;ז יומתק זה שבזכות המילה &quot;נכרת לו ברית על נתינת הארץ&quot; (טור יו&quot;ד סי' רס. וראה ב&quot;י וב&quot;ח שם. וראה ב&quot;ר פמ&quot;ו, ט. פרש&quot;י פרשתנו יז, ב).&lt;/ref&gt;].<br /> <br /> '''י&quot;ב.'''  עפי&quot;ז יובן גם הביאור בלימוד לפועל מפרשת &quot;לך לך&quot; המהווה הכנה למתן תורה:<br /> <br /> מכיון שהעבודה צריכה להיות תמיד באופן של הליכה, ועד הליכה שלא בערך [כפי שמודגש ם בענין של &quot;לך לך&quot; עצמו], כולל גם – בענין של &quot;מתן תורה&quot;, מובן אם כן שתמיד יש צורך ב&quot;לך לך&quot; כהקדמה והכנה לגילוי דמתן תורה.<br /> <br /> ועאכו&quot;כ כשמדובר על הגילוי הנעלה ושלא בערך של הגאולה האמיתית והשלימה – הרי מכיון ש&quot;לך לך גו'&quot; וקנין ארץ ישראל היא ההכנה וההתחלה דמתן תורה, ובזה תלוי' השלימות דמתן תורה (חיבור עליונים ותחתונים) – הרי מובן, שכל זמן שחסר בשלימות קנין הארץ (וכפי שזה בזמן הזה, כאשר אין לנו את כל עשר הארצות), חסר גם בשלימותה של פעולת מתן תורה (שלימות קיום התומ&quot;צ); דוקא על ידי שתהי' השלימות ד&quot;לך לך מארצך גו' אל הארץ אשר אראך&quot; וקנין ארץ ישראל בשלימותה (כל עשר הארצות), אז תהי' השלימות דקיום התורה ומצוות, &quot;כמצות רצונך&quot;&lt;ref&gt;לשון תפלת מוסף. וראה תו&quot;א ויחי מו, ד ואילך. תו&quot;ח שם צה, א ואילך. אוה&quot;ת שם (כרך ו) תתשכח, ב ואילך. המשך וככה תרל&quot;ז פי&quot;ז ואילך. ועוד.&lt;/ref&gt;, וכפי שזה יהי' בגאולה האמיתית והשלימה.<br /> <br /> ולכן: כל זמן שנמצאים עדיין לפני הגאולה – הרי זה נוגע בפועל ממש הציווי ד&quot;לך לך מארצך גו' אל הארץ אשר אראך&quot; והקנין בארץ ישראל השלימה (כל עשר הארצות), גם כהכנה לשלימות התורה והמצוות, &quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot; [נוסף למה שהדבר נוגע ל&quot;מתן תורה&quot; בכל יום באופן חדש (נותן התורה לשון הווה), שזה יהי' גם אחרי הגאולה, ואם כן יהי' נוגע גם אז העבודה ד&quot;לך לך גו'&quot;&lt;ref name=&quot;:9&quot;&gt;וראה אגה&quot;ק סו&quot;ס כו.&lt;/ref&gt;].<br /> <br /> '''י&quot;ג.'''  הביאור בזה – מתאים גם לפי פנימיות הענינים&lt;ref name=&quot;:9&quot; /&gt;:<br /> <br /> משמעותו&lt;ref&gt;בהבא להלן, ראה בארוכה ד&quot;ה אל תצר את מואב במאמרי אדמו&quot;ר האמצעי דברים בתחלתו.&lt;/ref&gt; הפנימית של כיבוש שבע הארצות – העבודה דבירור שבע המדות, וג' הארצות קיני קניזי וקדמוני – העבודה עם ג' המוחין (חכמה בינה דעת).<br /> <br /> בזמן הזה ניתנו לישראל רק שבע הארצות, משום שעתה (עיקר) העבודה היא בבירור המדות; והעבודה דג' המוחין עתה היא בעיקר כדי לפעול על המדות. אבל לעתיד לבוא, כאשר כל ענין בעבודת ה' יהי' בשלימותו הכי מלאה, תהי' העבודה דג' המוחין גם (ובעיקר) עבודה בפני עצמה – להתאחד עם אלקות על ידי היחוד המלא (יחוד נפלא&lt;ref&gt;ראה תניא פ&quot;ה.&lt;/ref&gt;) של שכלו עם התורה (חכמתו יתברך, שהוא וחכמתו אחד&lt;ref&gt;שם פ&quot;ב. פ&quot;ד.&lt;/ref&gt;), שעל ידי זה (שאורייתא וקוב&quot;ה כולא חד&lt;ref&gt;שם פ&quot;ד ורפכ&quot;ג בשם הזהר. וראה זח&quot;א כד, א. ח&quot;ב ס, א. ועוד.&lt;/ref&gt;) נתגלה שישראל אורייתא וקוב&quot;ה כולא חד&lt;ref&gt;ראה זח&quot;ג עג, א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> מזה מובן ששלימות העבודה (גם של ז' המדות) היא דוקא כאשר ישנם כל '''עשר''' הכוחות (ג' מוחין וז' מדות, גם כפי שהם כשלעצמם) ובלשון הכתוב&lt;ref&gt;ואתחנן ו, ה.&lt;/ref&gt; – &quot;ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך (ז' מדות) ובכל נפשך (כל עשר הכוחות) ובכל מאדך&quot; – עבודה למעלה ממדידה והגבלה&lt;ref name=&quot;:10&quot;&gt;ראה תו&quot;א מקץ לט, ג. ובכ&quot;מ.&lt;/ref&gt; (ע&quot;ד &quot;לך לך&quot;), גם של עשר כוחות האדם&lt;ref&gt;בצירוף אדם שהוא למטה מצירוף מאד (ראה המשך וככה תרל&quot;ז פ&quot;כ).&lt;/ref&gt;, ועד כפי שזה קשור עם ה&quot;מאד האמיתי&quot;&lt;ref name=&quot;:10&quot; /&gt;.<br /> <br /> וההכנה והנתינת כח לזה וההתחלה בזה היא מהציווי בפרשתנו &quot;לך לך מארצך גו' אל הארץ אשר אראך&quot; ונתינת ארץ ישראל, כל עשר הארצות – שזה כולל את שלימות העבודה, וגם את השלימות של (מתן) התורה – שנוסף לגילוי המוחין שבתורה שבערך למדות (הגילוי של מ&quot;ט שערי בינה שניתנו בעולם בזמן הזה&lt;ref&gt;ראה ר&quot;ה כא, ב. וש&quot;נ. וראה פתיחת הרמב&quot;ן לפירושו עה&quot;ת.&lt;/ref&gt;), כפי שזה הי' במתן תורה (בפעם הראשונה), יהי' גם הגילוי של ג' המוחין בעצם (גילוי שער הנו&quot;ן&lt;ref&gt;ראה אוה&quot;ת נ&quot;ך ע' תצו־ז. וש&quot;נ.&lt;/ref&gt;, ועד – כפי שהוא נעלה שלא בערך ממ&quot;ט השערים&lt;ref&gt;ראה לקו&quot;ת במדבר יב, ב.&lt;/ref&gt;), ב&quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;, בגאולה האמיתית והשלימה.<br /> <br /> וביחד עם הגילוי הנעלה ביותר (מוחין בעצם), יומשך הדבר גם בכל העולם כולו, ועד – גם בארץ הלזו התחתונה (כמרומז באות ק' ד&quot;קיני קניזי וקדמוני&quot;, היורדת למטה מן השורה, וג' פעמים ק' – באופן של חזקה), שיהי' &quot;מלאה '''הארץ''' דיעה את ה' כמים לים מכסים&quot;&lt;ref&gt;ישעי' יא, ט. רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו.&lt;/ref&gt;. ויש לפרש: &quot;ים&quot; בגימטריא נ', כנגד גילוי שער הנו&quot;ן, ו&quot;מים&quot; לשון רבים – שמורה על רשות הרבים דארץ (עלמא דפרודא), והם יהיו &quot;מכסים&quot; (לשון רבים) – יהי' בגילוי איך שכל העולם אינו אלא כיסוי הטפל – ל&quot;ים&quot; התורה (שער הנו&quot;ן), &quot;מים שאין להם סוף&quot;&lt;ref&gt;יבמות קכא, א. רמב&quot;ם הל' גירושין פי&quot;ג הט&quot;ז. ה&quot;כ.&lt;/ref&gt; – למעלה ממדוה&quot;ג.<br /> <br /> '''י&quot;ד.'''  אחת מההוראות לפועל מהאמור לעיל:<br /> <br /> על כל יהודי מוטל החיוב של &quot;לך&quot; בלימוד התורה – &quot;לאפשה לה&quot;&lt;ref&gt;זח&quot;א יב, ב. וראה הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;ב ה&quot;ב. תניא אגה&quot;ק סכ&quot;ו (קמה, א).&lt;/ref&gt;, לחדש בתורה.<br /> <br /> כמה תורה שיהודי כבר למד, תמיד שייך להוסיף בזה, עד באופן של חידוש – שכן התורה הינה בלי גבול, &quot;ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים&quot;&lt;ref&gt;איוב יא, ט.&lt;/ref&gt;. ויתר על כן: בהיות התורה חכמתו של הקב&quot;ה, הרי כל ענין בתורה נותן את הכח &quot;להוליד&quot; עוד ענינים חדשים, עד אין סוף.<br /> <br /> בהליכה וחידוש זה עצמו ייתכנו כמה אופנים: הליכה וחידוש שבערך, ובזה גופא – כמה דרגות.<br /> <br /> הלימוד מ&quot;לך לך גו' אל הארץ אשר אראך&quot; הוא – שתהי' לא סתם הליכה וחידוש, אלא הליכה אמיתית, שהיא '''שלא בערך''' דוקא, שיעזוב לגמרי את מצבו ורגילותו, אפילו רגילות דקדושה, כולל החידושים שחידש קודם, וכן – את מהלך המחשבה כפי שחשב קודם וכיו&quot;ב, עד שמגיע &quot;אל הארץ אשר אראך&quot;, הוא מגלה &quot;אותך בעצמך&quot;, &quot;במהותך ועצמותך&quot; – את כל היכולת שלו, גם של כוחותיו '''הנעלמים''', ועד&quot;ז בכוחות עצמם – לא רק גילוי ז' המדות והמוחין השייכים למדות, אלא גם מוחין בעצם, שדוקא בזה מתבטא החידוש ד&quot;לך לך גו' אראך&quot;:<br /> <br /> עבודת האדם ע&quot;ד הרגיל היא על ידי ניצול כוחותיו הגלויים. בכך אין שום חידוש – שהרי אלו הם הכוחות שיש לו והוא יודע על קיומם, וממילא מובן ופשוט שעליו לנצל אותם במילואם. עד&quot;ז הכוחות הנעלמים, אך בהעלם השייך וקרוב אל הגילוי – אין זה כל כך חידוש; החידוש האמיתי הוא – כאשר הוא מגלה בתוכו (&quot;אותך בעצמך&quot;) כוחות נעלמים, שאף אחד (כולל – הוא עצמו) לא ידע ולא שיער שיש לו כאלו כוחות, ועד שהדבר הוא פלא מנין לו דברים שכאלו – וכאשר הוא מנצל כוחות אלו לחדש בתורה, זהו ה&quot;לך לך גו' אל הארץ אשר אראך&quot; האמיתי.<br /> <br /> וכשם שזה צריך להיות בנוגע ללימוד התורה שלו עצמו, כך צריך להיות בנוגע לעבודה של &quot;והעמידו תלמידים הרבה&quot;&lt;ref&gt;אבות פ&quot;א מ&quot;א.&lt;/ref&gt;, כולל – להקהיל קהילות בשבת ללמוד בהם תורה&lt;ref&gt;שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סר&quot;צ ס&quot;ג. מיל&quot;ש ר&quot;פ ויקהל. ראה תו&quot;ש עה&quot;פ (אות ה).&lt;/ref&gt; – שזה צריך להיות באופן של הליכה אמיתית, באופן של חידוש אמיתי.<br /> <br /> כלומר, נוסף על המובן ופשוט, שעליו תמיד להוסיף במספר ובכמות התלמידים, ולא להסתפק במה שעשה עד עתה, אפילו אם כבר העמיד תלמידים הרבה – הרי כל זמן שיש לו את האפשרות להגיע לעוד יהודי ועוד יהודי, עד לכל החוגים בישראל, שישתתפו בשיעור תורה – עליו לעשות זאת, כפשוט, ומאי קמ&quot;ל,<br /> <br /> ובפרט שתמיד נוספים עוד ברי־מצוה ובנות־מצוה חדשים, שאפשר להשפיע עליהם שישתתפו בשיעור תורה;<br /> <br /> ועד&quot;ז בנוגע להוסיף באיכות הלימוד, ביותר הבנה והשגה ויותר עומק, ועד לימוד בדרך חדשה, ולפעול שהתלמיד יהי' &quot;תלמיד ותיק&quot; '''לחדש''' בתורה&lt;ref&gt;ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ&quot;ב ה&quot;ד. שמו&quot;ר רפמ&quot;ז. ועוד.&lt;/ref&gt; – הרי גם זה לא חידוש, שהרי על כל אחד ישנו החיוב ד&quot;לאפשא לה&quot; כנ&quot;ל;<br /> <br /> הליכה '''אמיתית''' – היא כאשר החידוש של התלמיד הוא מכוחותיו הנעלמים, כוחות שעד רגע זה לא ידעו שהם קיימים בו!<br /> <br /> וכמובן, שאבן הבוחן בכל ענינים אלו – הוא לא הוא עצמו (שכן בגלל הטירדה בעוד מצוה, או בגלל אהבת עצמו, עלול לעשות טעות בחשבון), אלא דוקא מישהו אחר שאינו נוגע בדבר.<br /> <br /> ובכל זה – נוספת הדגשה מיוחדת בדורנו זה:<br /> <br /> על פי המדובר לעיל, שבדורנו זה במיוחד (הדור האחרון בגלות והדור הראשון של הגאולה) ישנה הדגשה יתירה על העבודה ד&quot;לך לך מארצך גו' אל הארץ אשר אראך&quot;, וקנין כל עשר הארצות – הרי מובן, שהדבר צריך להשתקף לכל לראש בעבודה מעין זה של יהודי, על ידי שהוא מוסיף בלימוד התורה, לא רק לפי ג' המוחין שלו השייכים למדות, אלא גם ג' מוחין בעצם. שזה במיוחד – על ידי הוספה בלימוד פנימיות התורה (כולל בביאור ענינים אלו דעבודת המוחין&lt;ref&gt;ראה גם שיחת ח' חשון שנה זו.&lt;/ref&gt;), כולל בעניני הגאולה ומשיח צדקנו.<br /> <br /> '''ט&quot;ו.'''  ויהי רצון, שעל ידי הוספה בעבודה ד&quot;לך לך גו'&quot; – יקויים תיכף ומיד '''בפשטות''' ה&quot;לך לך מארצך גו'&quot;, &quot;קבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ&quot;&lt;ref&gt;נוסח ברכת החודש.&lt;/ref&gt;, והולכים כולם &quot;אל הארץ אשר אראך&quot;, &quot;לארכה ולרחבה&quot;, כולל – בארץ קיני קניזי וקדמוני (אותה מקבלים בדרכי שלום מאומות העולם, כנ&quot;ל),<br /> <br /> וביחד עם זה – יש לנו את השלימות של כל עשר כוחות הנפש – ז' המדות וג' המוחין, ויחד עם זה וגם זה עיקר – עם הגילוי דתורה חדשה מאתי תצא,<br /> <br /> עד באופן שזה מתפשט בכל העולם כולו, &quot;מלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים&quot;,<br /> <br /> וגם באומות העולם – &quot;לא יהי' עסק '''כל העולם''' אלא לדעת את ה' בלבד&quot;&lt;ref&gt;רמב&quot;ם בסיום וחותם ספרו.&lt;/ref&gt;, &quot;והיתה לה' המלוכה&quot;, ועד&quot;ז בכל חלקי העולם – דומם צומח חי – מתגלה כח הפועל בנפעל, עד ש&quot;אבן מקיר תזעק&quot;&lt;ref&gt;חבקוק ב, יא. וראה תענית יא, א. חגיגה טז, א.&lt;/ref&gt;, ועד&quot;ז תאנה&lt;ref&gt;ראה מדרש תהלים עג בסופו. יל&quot;ש ירמי' רמז שטו בסופו.&lt;/ref&gt; (צומח), ועד&quot;ז חי, ועאכו&quot;כ מדבר – &quot;וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו&quot;&lt;ref&gt;נוסח תפלת ר&quot;ה.&lt;/ref&gt;, שכל העולם יהי' דירה לו יתברך בתחתונים, וגם בעולמות בי&quot;ע יהי' הגילוי של עולם האצילות, מלשון אצלו וסמוך לעצמות המאציל ב&quot;ה&lt;ref&gt;ראה פרדס שער טז פ&quot;א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ומ&quot;לך לך&quot; באים מיד לפ' &quot;וירא אליו ה'&quot;, ושלימותה בגאולה האמיתית והשלימה – &quot;והיו עיניך רואות את מוריך&quot;&lt;ref&gt;ישעי' ל, כ.&lt;/ref&gt;, נשמות בגופים בתכלית הבריאות והשלימות,<br /> <br /> ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד ממש.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:דבר מלכות|א]]<br /> [[קטגוריה:דבר מלכות · ספר בראשית|ג]]</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%93%D7%91%D7%A8&diff=5414 2024-07-25T03:35:24Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{בשורת הגאולה}}על פי בקשת רבים, ובהסכמת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א, הננו מוציאים לאור בזה קונטרס &quot;בשורת הגאולה&quot; – ליקוט קטעים משיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א (שלהי שנת תש&quot;נ – תשנ&quot;ב) אודות הבשורה וההכרזה &quot;הגיע זמן גאולתכם&quot; (ילקוט שמעוני ישעי' רמז תצט) ו&quot;הנה זה (מלך המשיח) בא&quot;.<br /> <br /> מטרת הקונטרס היא להביא לפני הקורא דברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א, עם כל הלשונות והביטויים הנפלאים שבדבריו הק', אודות תקופתנו המיוחדת שבה אנו חיים, אשר עומדים אנחנו על סף הגאולה ממש, וגם ההוראות למעשה הנדרשות מאתנו כדי להביא ולזרז את הגאולה בפועל ממש ותיכף ומיד ממש.<br /> <br /> וכדאי להעתיק דברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א בהתוועדות דש&quot;פ בלק תנש&quot;א&lt;ref&gt;נעתק בפנים הספר אות ל'.&lt;/ref&gt;, וזלה&quot;ק:&lt;blockquote&gt;&quot;. . לכל לראש המחשבה וההתבוננות לידע ולהכיר שעומדים כבר בהכניסה לימות המשיח, &quot;הנה זה בא&quot; . . ובנוגע לפועל – למרות ה&quot;שטורעם&quot; שבדבר בתקופה האחרונה בשנה זו תהא שנת נפלאות אראנו, לאחרי ראיית הנפלאות המעידות שזוהי ה&quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו&quot;, רואים שישנו קושי (&quot;עס קומט אן שווער&quot;) להחדיר ההכרה וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש עד שיתחילו &quot;לחיות&quot; בעניני משיח וגאולה . . והעצה לזה – ע&quot;י לימוד התורה בעניני משיח וגאולה . .&quot;.&lt;/blockquote&gt;בקונטרס זה נלקטו רק הקטעים מהשיחות המוגהות (שנדפסו בספרי השיחות תש&quot;נ־תשנ&quot;ב) מאז הכרזת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א בפעם הראשונה (בש&quot;פ ראה תש&quot;נ) &quot;הגיע זמן גאולתכם&quot;.<br /> <br /> ונסדרו לפי זמני אמירתם – על סדר השנה. בשולי הגליון העתקנו גם ההערות והמראי־מקומות (ההערות שתוכנן שייך ל&quot;בשורת הגאולה&quot; באו באותיות יותר גדולות).<br /> <br /> ויש להרגיש שוב ושוב שיותר ממה שכתוב בקונטרס זה. יש בהשיחות. כי נוסף לכך שלא הועתק אלא מהשיחות המוגהות כנ&quot;ל, הנה עוד זאת, שבקונטרס זה לא הובאו כל &quot;עניני גאולה ומשיח&quot; שבשיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א (המוגהות) מתקופה זו – שרבו במאד מאד, ואפשר להמליץ על השיחות דתקופה זו (ע&quot;ד לשון הרמב&quot;ם הל' מלכים פי&quot;א) &quot;וכולן מלאים בדבר זה&quot; – אלא אך ורק הלשונות והביטויים אודות תקופתנו זו, וכן מההוראות למעשה נלקטו רק אותן השייכות במיוחד לתקופתנו זו (וגם לא נעתקו ההוראות הקשורות עם זמן מסויים בשנה, כמו: לימוד פרקי אבות בזמן הקיץ, וכיו&quot;ב).<br /> <br /> וכדאי להעיר, שבהרבה קטעים יש תיבות וענינים שבאים בהמשך להמבואר לעיל בהשיחה באריכות, שכדי להבינם כראוי צריכים לעיין בגוף השיחה.<br /> <br /> &lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt; * *<br /> <br /> ונסיים בדברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א בהתוועדות דש&quot;פ ח&quot;ש תנש&quot;א (כפי שנרשם בשעתו ע&quot;י א' מהשומעים, בהנחה בלתי מוגה וראה לקמן אות ה' (ע' 10) ואות ע' (ע' 200)):<br /> <br /> &quot;. . בתקופתנו זו – כאשר ישנו ענין של מבול ובלבול בלתי רצוי בעולם, כנראה במוחש &quot;דמלכיות מתגרות זו בזו&quot;, און זיי אַליין ווייסן ניט וואָס זיי ווילן . . ומחפשים עצות ויועצים כו' איך להתנהג במצב הנוכחי,<br /> <br /> אמנם המצב אצל בנ&quot;י הוא, שאין מה להתרעש ולהתבלבל מה&quot;מבול&quot; בעולם – אדרבה ואדרבה: &quot;מבול&quot; זה מהווה ענין רצוי וטוב ביותר לבנ&quot;י, שכן, &quot;כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם&quot;, ו&quot;מלך המשיח עומד (מכבר) על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם&quot;, וכידוע דגגין לא נתקדשו, וה&quot;ז בדוגמת חו&quot;ל שלא נתקדש (עכ&quot;פ – לא כמו א&quot;י),<br /> <br /> ולזה באה ההכרזה (כפי שהכריזו גם בהתוועדויות שלפניו) – &quot;הגיע זמן גאולתכם&quot; תיכף ומיד ממש, ממש ממש ממש . . .&quot;<br /> <br /> ואנו תפלה, שהקב&quot;ה ירחם על עמו ישראל וישלח רפואה שלימה וקרובה לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א, בכל רמ&quot;ח אבריו ושס&quot;ה גידיו הקדושים, ויתן לו אריכות ימים ושנים טובות ונעימות וחיים נצחיים, ויראה הרבה נחת משלוחיו, תלמידיו, חסידיו ומכלל ישראל, וינהיג את כולנו מתוך בריאות, הרחבה ונחת.<br /> <br /> וכשם שבישר לנו בשורת הגאולה, אשר &quot;הגיע זמן גאולתכם&quot;, כן יבשר לנו במהרה בימינו ממש, אשר באה הגאולה בפועל ממש, ויוליכנו קוממיות לארצנו, ונלמד תורה מפיו של משיח צדקנו שילמד תורה את כל העם כולו, ומלך ביופיו תחזינה עינינו בהתגלות מלכותו לעין כל, תיכף ומיד ממש, והיתה לה' המלוכה, אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> '''ועד להפצת שיחות'''<br /> <br /> ר&quot;ח מנ&quot;א, ה'תשנ&quot;ג ('''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ג'''דולות)<br /> <br /> ברוקלין, נ. י.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בשורת הגאולה]]</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=5413 2024-07-25T03:28:54Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{בשורת הגאולה}}עס זיינען שוין מקויים געוואָרן די סימנים אין חז&quot;ל אויף סוף זמן הגלות און זמן הגאולה, כולל דעם סימן אין ילקוט שמעוני{{הערה|ישעי' רמז תצט}} (וואס איז נתפרסם געוואָרן לאחרונה): &quot;א&quot;ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרין זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם כו', וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומר להיכן נבוא ונלך להיכן נבוא ונלך, ואומר להם בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה כי גאולה ראשונה הי' לכם צער ושעבוד מלכיות אחרי' אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחרי'. [און דערנאָך איז ער ממשיך אין ילקוט:] שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם&quot;.<br /> <br /> כן תהי' לנו, אז מ'האט מלכתחילה ניט וואָס צו זיך שרעקן ווארום מ'האט שוין די הבטחה אז &quot;אל תיראו (גם מלשון הבטחה), הגיע זמן גאולתכם&quot;, וכן תהי' לנו, אז משיח צדקנו זאָל בפועל קומען שוין און שוין שטיין על גג בית המקדש און מכריז ומשמיע זיין, אַז משיח איז שוין געקומען!<br /> <br /> אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> (משיחת ש&quot;פ ראה, מבה&quot;ח אלול תש&quot;נ)<br /> <br /> ====תרגום ללשון הקודש====<br /> כבר נתקיימו כל הסימנים של חז&quot;ל על סוף זמן הגלות וזמן הגאולה, כולל הסימן בילקוט שמעוני&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; (שנתפרסם לאחרונה): &quot;א&quot;ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרין זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם כו', וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומר להיכן נבוא ונלך להיכן נבוא ונלך, ואומר להם בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה כי גאולה ראשונה הי' לכם צער ושעבוד מלכיות אחרי' אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחרי'. [ואח&quot;כ ממשיך בילקוט:] שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא<br /> <br /> משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם&quot;. כן תהי' לנו, שמלכתחילה אין מה להבהל כי כבר הובטחנו ש&quot;אל תיראו (גם מלשון הבטחה), הגיע זמן גאולתכם&quot;,<br /> <br /> וכן תהי' לנו, שמשיח צדקנו יבוא כבר בפועל ויעמוד כבר על גג בית המקדש ויכריז וישמיע, שמשיח כבר בא!<br /> <br /> אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בשורת הגאולה]]</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=5412 2024-07-25T03:27:23Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{בשורת הגאולה}}עס זיינען שוין מקויים געוואָרן די סימנים אין חז&quot;ל אויף סוף זמן הגלות און זמן הגאולה, כולל דעם סימן אין ילקוט שמעוני&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;ישעי' רמז תצט.&lt;/ref&gt; (וואס איז נתפרסם געוואָרן לאחרונה): &quot;א&quot;ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרין זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם כו', וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומר להיכן נבוא ונלך להיכן נבוא ונלך, ואומר להם בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה כי גאולה ראשונה הי' לכם צער ושעבוד מלכיות אחרי' אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחרי'. [און דערנאָך איז ער ממשיך אין ילקוט:] שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם&quot;.<br /> <br /> כן תהי' לנו, אז מ'האט מלכתחילה ניט וואָס צו זיך שרעקן ווארום מ'האט שוין די הבטחה אז &quot;אל תיראו (גם מלשון הבטחה), הגיע זמן גאולתכם&quot;, וכן תהי' לנו, אז משיח צדקנו זאָל בפועל קומען שוין און שוין שטיין על גג בית המקדש און מכריז ומשמיע זיין, אַז משיח איז שוין געקומען!<br /> <br /> אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> (משיחת ש&quot;פ ראה, מבה&quot;ח אלול תש&quot;נ)<br /> <br /> ===תרגום ללשון הקודש===<br /> כבר נתקיימו כל הסימנים של חז&quot;ל על סוף זמן הגלות וזמן הגאולה, כולל הסימן בילקוט שמעוני&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; (שנתפרסם לאחרונה): &quot;א&quot;ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרין זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם כו', וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומר להיכן נבוא ונלך להיכן נבוא ונלך, ואומר להם בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה כי גאולה ראשונה הי' לכם צער ושעבוד מלכיות אחרי' אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחרי'. [ואח&quot;כ ממשיך בילקוט:] שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא<br /> <br /> משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם&quot;. כן תהי' לנו, שמלכתחילה אין מה להבהל כי כבר הובטחנו ש&quot;אל תיראו (גם מלשון הבטחה), הגיע זמן גאולתכם&quot;,<br /> <br /> וכן תהי' לנו, שמשיח צדקנו יבוא כבר בפועל ויעמוד כבר על גג בית המקדש ויכריז וישמיע, שמשיח כבר בא!<br /> <br /> אמן כן יהי רצון.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בשורת הגאולה]]</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92&diff=4302 2024-07-10T17:20:12Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: עקשן להבאת הגאולה העביר את הדף תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ג&#039; לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים - פרק ג&#039;: לקוטי - הוא בלי י&#039;.</p> <hr /> <div>'''פרק ג והנה''' כל בחינת ומדרגה משלש אלו נפש רוח ונשמה כלולה מעשר בחינות כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן הנחלקות לשתים שהן שלש אמות ושבע כפולות פירוש חכמה בינה ודעת ושבעת ימי הבנין חסד גבורה תפארת כו' וכך בנפש האדם שנחלקת לשתים שכל ומדות. השכל כולל חכמה בינה ודעת. והמדות הן אהבת ה' ופחדו ויראתו ולפארו כו' וחב&quot;ד נקראו אמות ומקור למדות כי המדות הן תולדות חב&quot;ד: <br /> <br /> וביאור הענין כי הנה השכל שבנפש המשכלת שהוא המשכיל כל דבר נקרא בשם חכמה כ&quot;ח מ&quot;ה וכשמוציא כחו אל הפועל שמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו מתוך איזה דבר חכמה המושכל בשכלו נקרא בינה והן הם אב ואם המולידות אהבת ה' ויראתו ופחדו כי השכל שבנפש המשכלת כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה' איך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב נולדה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו לירא ולהתבושש מגדולתו יתברך שאין לה סוף ותכלית ופחד ה' בלבו ושוב יתלהב לבו באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין סוף ברוך הוא והיא כלות הנפש כדכתיב &quot;נכספה וגם כלתה נפשי&quot; וגו' וכתיב &quot;צמאה נפשי לאלהים&quot; וגו' וכתיב &quot;צמאה לך נפשי&quot; וגו' והצמאון הוא מיסוד האש שבנפש האלהית וכמ&quot;ש הטבעיים וכך הוא בעץ חיים שיסוד האש הוא בלב ומקור המים והליחות מהמוח וכמו שנאמר בעץ חיים שער נ' שהיא בחינת חכמה שנקרא מים שבנפש האלהית ושאר המדות כולן הן ענפי היראה והאהבה ותולדותיהן כמו שמבואר במקום אחר. והדעת הוא מלשון &quot;והאדם ידע את חוה&quot; והוא לשון התקשרות והתחברות שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ויתקע מחשבתו בחוזק בגדולת אין סוף ברוך הוא ואינו מסיח דעתו כי אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת אין סוף ברוך הוא הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית כי אם דמיונות שוא ועל כן הדעת הוא קיום המדות וחיותן והוא כולל חסד וגבורה פירוש אהבה וענפיה ויראה וענפיה:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=4301 2024-07-10T17:18:18Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{ניווט ספר|כותרת=ספר התניא<br /> |כותרת משנית1=[[:קטגוריה:תניא - דף השער וההקדמה|דף השער וההקדמה]]<br /> |טקסט1=[[לקוטי אמרים - דף השער|דף השער]] · [[לקוטי אמרים - הסכמה א'|הסכמה א']] · [[לקוטי אמרים - הסכמה ב'|הסכמה ב']] · [[לקוטי אמרים - הסכמה ג'|הסכמה ג']] · [[לקוטי אמרים - הקדמת המלקט|הקדמת המלקט]]<br /> |כותרת משנית2=[[:קטגוריה:לקוטי אמרים - תניא|לקוטי אמרים]]<br /> |טקסט2=[[לקוטי אמרים פרק א'|א']] · [[לקוטי אמרים פרק ב'|ב']] · [[לקוטי אמרים - פרק ג'|ג']] · [[לקוטי אמרים פרק ד'|ד']] · [[לקוטי אמרים פרק ה'|ה']] · [[לקוטי אמרים פרק ו'|ו']] · [[לקוטי אמרים פרק ז'|ז']] · [[לקוטי אמרים פרק ח'|ח']] · [[לקוטי אמרים פרק ט'|ט']] · [[לקוטי אמרים פרק י'|י']] · [[לקוטי אמרים פרק י&quot;א|י&quot;א]] · [[לקוטי אמרים פרק י&quot;ב|י&quot;ב]] · [[לקוטי אמרים פרק י&quot;ג|י&quot;ג]] · [[לקוטי אמרים פרק י&quot;ד|י&quot;ד]] · [[לקוטי אמרים פרק ט&quot;ו|ט&quot;ו]] · [[לקוטי אמרים פרק ט&quot;ז|ט&quot;ז]] · [[לקוטי אמרים פרק י&quot;ז|י&quot;ז]] · [[לקוטי אמרים פרק י&quot;ח|י&quot;ח]] · [[לקוטי אמרים פרק י&quot;ט|י&quot;ט]] · [[לקוטי אמרים פרק כ'|כ']] · [[לקוטי אמרים פרק כ&quot;א|כ&quot;א]] · [[לקוטי אמרים פרק כ&quot;ב|כ&quot;ב]] · [[לקוטי אמרים פרק כ&quot;ג|כ&quot;ג]] · [[לקוטי אמרים פרק כ&quot;ד|כ&quot;ד]] · [[לקוטי אמרים פרק כ&quot;ה|כ&quot;ה]] · [[לקוטי אמרים פרק כ&quot;ו|כ&quot;ו]] · [[לקוטי אמרים פרק כ&quot;ז|כ&quot;ז]] · [[לקוטי אמרים פרק כ&quot;ח|כ&quot;ח]] · [[לקוטי אמרים פרק כ&quot;ט|כ&quot;ט]] · [[לקוטי אמרים פרק ל'|ל']] · [[לקוטי אמרים פרק ל&quot;א|ל&quot;א]] · [[לקוטי אמרים פרק ל&quot;ב|ל&quot;ב]] · [[לקוטי אמרים פרק ל&quot;ג|ל&quot;ג]] · [[לקוטי אמרים פרק ל&quot;ד|ל&quot;ד]] · [[לקוטי אמרים פרק ל&quot;ה|ל&quot;ה]] · [[לקוטי אמרים פרק ל&quot;ו|ל&quot;ו]] · [[לקוטי אמרים פרק ל&quot;ז|ל&quot;ז]] · [[לקוטי אמרים פרק ל&quot;ח|ל&quot;ח]] · [[לקוטי אמרים פרק ל&quot;ט|ל&quot;ט]] · [[לקוטי אמרים פרק מ'|מ']] · [[לקוטי אמרים פרק מ&quot;א|מ&quot;א]] · [[לקוטי אמרים פרק מ&quot;ב|מ&quot;ב]] · [[לקוטי אמרים פרק מ&quot;ג|מ&quot;ג]] · [[לקוטי אמרים פרק מ&quot;ד|מ&quot;ד]] · [[לקוטי אמרים פרק מ&quot;ה|מ&quot;ה]] · [[לקוטי אמרים פרק מ&quot;ו|מ&quot;ו]] · [[לקוטי אמרים פרק מ&quot;ז|מ&quot;ז]] · [[לקוטי אמרים פרק מ&quot;ח|מ&quot;ח]] · [[לקוטי אמרים פרק מ&quot;ט|מ&quot;ט]] · [[לקוטי אמרים פרק נ'|נ']] · [[לקוטי אמרים פרק נ&quot;א|נ&quot;א]] · [[לקוטי אמרים פרק נ&quot;ב|נ&quot;ב]] · [[לקוטי אמרים פרק נ&quot;ג|נ&quot;ג]]<br /> |כותרת משנית3=[[:קטגוריה:תניא - שער היחוד והאמונה|שער היחוד והאמונה]]<br /> |טקסט3=[[שער היחוד והאמונה - חינוך קטן|הקדמה - חינוך קטן]]{{ש}}[[שער היחוד והאמונה פרק א'|א']] · [[שער היחוד והאמונה פרק ב'|ב']] · [[שער היחוד והאמונה פרק ג'|ג']] · [[שער היחוד והאמונה פרק ד'|ד']] · [[שער היחוד והאמונה פרק ה'|ה']] · [[שער היחוד והאמונה פרק ו'|ו']] · [[שער היחוד והאמונה פרק ז'|ז']] · [[שער היחוד והאמונה פרק ח'|ח']] · [[שער היחוד והאמונה פרק ט'|ט']] · [[שער היחוד והאמונה פרק י'|י']] · [[שער היחוד והאמונה פרק י&quot;א|י&quot;א]] · [[שער היחוד והאמונה פרק י&quot;ב|י&quot;ב]]<br /> |כותרת משנית4=[[אגרת התשובה]]<br /> |טקסט4=[[אגרת התשובה פרק א'|א']] · [[אגרת התשובה פרק ב'|ב']] · [[אגרת התשובה פרק ג'|ג']] · [[אגרת התשובה פרק ד'|ד']] · [[אגרת התשובה פרק ה'|ה']] · [[אגרת התשובה פרק ו'|ו']] · [[אגרת התשובה פרק ז'|ז']] · [[אגרת התשובה פרק ח'|ח']] · [[אגרת התשובה פרק ט'|ט']] · [[אגרת התשובה פרק י'|י']] · [[אגרת התשובה פרק י&quot;א|י&quot;א]] · [[אגרת התשובה פרק י&quot;ב|י&quot;ב]]<br /> |כותרת משנית5=[[אגרת הקודש]]<br /> |טקסט5=[[אגרת הקודש סימן א'|א']] · [[אגרת הקודש סימן ב'|ב']] · [[אגרת הקודש סימן ג'|ג']] · [[אגרת הקודש סימן ד'|ד']] · [[אגרת הקודש סימן ה'|ה']] · [[אגרת הקודש סימן ו'|ו']] · [[אגרת הקודש סימן ז'|ז']] · [[אגרת הקודש סימן ח'|ח']] · [[אגרת הקודש סימן ט'|ט']] · [[אגרת הקודש סימן י'|י']] · [[אגרת הקודש סימן י&quot;א|י&quot;א]] · [[אגרת הקודש סימן י&quot;ב|י&quot;ב]] · [[אגרת הקודש סימן י&quot;ג|י&quot;ג]] · [[אגרת הקודש סימן י&quot;ד|י&quot;ד]] · [[אגרת הקודש סימן ט&quot;ו|ט&quot;ו]] · [[אגרת הקודש סימן ט&quot;ז|ט&quot;ז]] · [[אגרת הקודש סימן י&quot;ז|י&quot;ז]] · [[אגרת הקודש סימן י&quot;ח|י&quot;ח]] · [[אגרת הקודש סימן י&quot;ט|י&quot;ט]] · [[אגרת הקודש סימן כ'|כ']] · [[אגרת הקודש סימן כ&quot;א|כ&quot;א]] · [[אגרת הקודש סימן כ&quot;ב|כ&quot;ב]] · [[אגרת הקודש סימן כ&quot;ג|כ&quot;ג]] · [[אגרת הקודש סימן כ&quot;ד|כ&quot;ד]] · [[אגרת הקודש סימן כ&quot;ה|כ&quot;ה]] · [[אגרת הקודש סימן כ&quot;ו|כ&quot;ו]] · [[אגרת הקודש סימן כ&quot;ז|כ&quot;ז]] · [[אגרת הקודש סימן כ&quot;ח|כ&quot;ח]] · [[אגרת הקודש סימן כ&quot;ט|כ&quot;ט]] · [[אגרת הקודש סימן ל'|ל']] · [[אגרת הקודש סימן ל&quot;א|ל&quot;א]] · [[אגרת הקודש סימן ל&quot;ב|ל&quot;ב]]<br /> |כותרת משנית6=[[קונטרס אחרון - ספר התניא|קונטרס אחרון]]<br /> |טקסט6=[[קונטרס אחרון פרק א'|א']] · [[קונטרס אחרון פרק ב'|ב']] · [[קונטרס אחרון פרק ג'|ג']] · [[קונטרס אחרון פרק ד'|ד']] · [[קונטרס אחרון פרק ה'|ה']] · [[קונטרס אחרון פרק ו'|ו']] · [[קונטרס אחרון פרק ז'|ז']] · [[קונטרס אחרון פרק ח'|ח']] · [[קונטרס אחרון פרק ט'|ט']]<br /> |}}<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספר התניא]]</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A7%D7%98%D7%A2_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A7%D7%AA&diff=4298 2024-07-10T17:15:36Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>'''ויהי רצון, שתיכף ומיד ממש, עוד קודם חג הגאולה, ועאכו&quot;כ לפני היום דשבעה עשר בתמוז – תבוא כבר הגאולה, כך שלפני ההתחלה ד&quot;בין המצרים&quot; יהי' &quot;יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים&quot;, בגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו – תהי' בפשטות ביאת המשיח והתפשטות המשיח, &quot;מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כו', ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמת ה'&quot;, ויעשה ויצליח ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל – כפס&quot;ד הרמב&quot;ם..|סימן י&quot;ג - תרגום ללה&quot;ק'''</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A7%D7%98%D7%A2_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A7%D7%AA&diff=4297 2024-07-10T17:11:54Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{ציטוט|ויהי רצון, שתיכף ומיד ממש, עוד קודם חג הגאולה, ועאכו&quot;כ לפני היום דשבעה עשר בתמוז – תבוא כבר הגאולה, כך שלפני ההתחלה ד&quot;בין המצרים&quot; יהי&#039; &quot;יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים&quot;, בגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו – תהי&#039; בפשטות ביאת המשיח והתפשטו...&quot;</p> <hr /> <div>{{ציטוט|ויהי רצון, שתיכף ומיד ממש, עוד קודם חג הגאולה, ועאכו&quot;כ לפני היום דשבעה עשר בתמוז – תבוא כבר הגאולה, כך שלפני ההתחלה ד&quot;בין המצרים&quot; יהי' &quot;יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים&quot;, בגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו – תהי' בפשטות ביאת המשיח והתפשטות המשיח, &quot;מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כו', ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמת ה'&quot;, ויעשה ויצליח ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל – כפס&quot;ד הרמב&quot;ם..|סימן י&quot;ג - תרגום ללה&quot;ק}}</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%90&diff=4287 2024-07-08T01:03:29Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: עקשן להבאת הגאולה העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;א לשם לקוטי אמרים - פרק ל&quot;א: לקוטי - הוא בלי י&#039;.</p> <hr /> <div>{{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ&quot;ו-ל&quot;ד)<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}<br /> {{תניא}}<br /> '''פרק ל&quot;א - מעלת המרירות: שמביאה לשמחה אמיתית'''<br /> <br /> ==מבוא לפרק==<br /> כדי לנצח את היצר לא מספיק להפטר מעצבות וטמטום הלב{{הערה|שלזה הובאו עצות בפרקים הקודמים, מ[[תניא - פרק כ&quot;ו|פרק כ&quot;ו]] עד [[תניא - פרק ל'|פרק ל']].}}, אלא צריך גם להיות בשמחה{{הערה|כפי שמתחיל [[אדמו&quot;ר הזקן]] את ביאור כל העניין ב[[תניא - פרק כ&quot;ו|פרק כ&quot;ו]].}}. מתחיל{{הערה|העצות לשמחה הן בשלושת הפרקים ל&quot;א-ל&quot;ג-ל&quot;ד, אך [[תניא - פרק ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב]] שבאמצע הוא עניין בפני עצמו, ראה שם.}} אם כן [[אדמו&quot;ר הזקן]] להביא עצות להוספה בשמחה:<br /> <br /> ==גוף הפרק==<br /> {{פרק תניא|פרק=לא|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;א}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> העצות להיפטר מ[[טמטום הלב]]{{הערה|שהובאו בשני הפרקים הקודמים: [[תניא - פרק כ&quot;ט|פרק כ&quot;ט]] ו[[תניא - פרק ל'|פרק ל']].}} מביאות לעצבות, והרי בתחילת [[תניא - פרק כ&quot;ו|פרק כ&quot;ו]] הוסבר ש'''אי אפשר לנצח את היצר''' מתוך עצבות? מבאר [[אדמו&quot;ר הזקן]], שאדרבה: דוקא על ידי ביטוש עצמו יכול האדם להגיע לשמחה אמיתית:<br /> <br /> :ראשית, מקור ה[[עצבות]] הוא אמנם בקליפות{{הערה|מאחר ומדובר בעצבות ממילי דשמיא הרי היא מהטוב שב[[קליפת נוגה]], אך גם הטוב שבנוגה הוא עדיין קליפה ולא קדושה}}, אך היא מביאה ל[[מרירות]] - ומרירות היא קדושה ממש{{הערה|ובאה מצד ה[[נפש האלוקית]].}}.<br /> <br /> :שנית, ככל שתגדל מרירות האדם על הגלות נשמתו כך '''תגדל השמחה''' על צאתה מהגלות{{הערה|תורה ומצוות מוציאים את הנשמה מהגלות.}}.<br /> <br /> :ובנוסף, תוקף הנפש הבהמית לא צריך להפריע לשמחה בעבודת ה'{{הערה|בניגוד למה שנראה לנו, וכמשל עם ישראל שיצא ממצרים למרות שעדיין היו שקועים במ&quot;ט שערי טומאה.}}, ואדרבה: ההתבוננות שעבודת ה' מעלה לקדושה גם את הנפש הבהמית{{הערה|והיא תכלית בריאת העולם}} תוסיף עוד שמחה.<br /> <br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> *[[עצבות]]<br /> *[[מרירות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל'|פרק ל']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל&quot;ב|פרק ל&quot;ב]]}}<br /> [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%90&diff=4285 2024-07-08T01:03:01Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: עקשן להבאת הגאולה העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק נ&quot;א לשם לקוטי אמרים - פרק נ&quot;א: לקוטי - הוא בלי י&#039;.</p> <hr /> <div>{{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים נ&quot;א-נ&quot;ג)<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים נא-נג}}}}<br /> {{תניא}}<br /> '''פרק נ&quot;א - עניינה של השראת השכינה'''<br /> <br /> ==מבוא לפרק==<br /> כדי להבין מדוע נקראות{{הערה|במשל שהובא ב[[תניא - פרק ל&quot;ה|פרק ל&quot;ה]], והתבאר במשך שישה עשר פרקים - עד [[תניא - פרק נ'|הפרק הקודם]]}} המצוות &quot;שמן&quot;{{הערה|שהרי בדרך כלל שמן הוא משל לחכמת התורה ולא למעשה המצוות}} (הסבר שיובא ב[[תניא - פרק נ&quot;ג|פרק נ&quot;ג]]) יש להקדים ולהבין כיצד מגלות המצוות וממשיכות את השראת השכינה.<br /> <br /> ==גוף הפרק==<br /> {{פרק תניא|פרק=נא|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ&quot;א}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> עניין השראת השכינה בעולם יובן על פי משל מהשראת הנשמה בגוף: עצם מציאות ה' היא בכל מקום בשווה אך '''התגלותו''' (השראת השכינה) אינה בשווה.<br /> * בתחילת הפרק מביא הרבי משל: הנשמה נמצאת בכל הגוף בשווה, אך מתגלה בכל איבר באופן שונה.<br /> * ובהמשך הוא מבאר את הנמשל: [[אור אין סוף]] מהווה את כל העולמות בשווה, אך בעולמות העליונים מתגלה יותר, בתחתונים פחות ובגשמיות אינו מתגלה כלל.<br /> <br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק נ'|פרק נ']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק נ&quot;ב|פרק נ&quot;ב]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%A7%D7%A9%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=4242 2024-07-04T21:08:46Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: /* ציוני דרך בחב&quot;דציטוט */</p> <hr /> <div>{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן||[[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]]}}}}}}<br /> <br /> {{כתב גדול|[[ב&quot;ה]] [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]] [[ימות המשיח]]}}<br /> <br /> יחי המלך המשיח!<br /> <br /> שלום אני [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]], ואני שמח להיות חלק מהמיזם הענק והעצום הזה של חב&quot;דטקסט!<br /> <br /> ==ערכים שיצרתי==<br /> [[לקוטי אמרים תניא]]<br /> <br /> ==קיגוריות שיצרתי==<br /> *[[:קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[:קטגוריה:ספר התניא]]<br /> <br /> <br /> ===ציוני דרך בחב&quot;דציטוט===<br /> *ביום [[י&quot;ד סיון]] [[ה'תשפ&quot;ד]] נרשמתי ל[[חב&quot;דטקסט]], והייתי הנרשם הרביעי באתר!!.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt; - היום, {{תאריך עברי|מקושר=כן}}, [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] - &lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt; '''[[מיוחד:contributions/עקשן להבאת הגאולה|פעילותי]] ב[[חב&quot;דטקסט]] מוקדשת לזירוז ההתגלות המיידית של הוד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]], מהרה יגלה ויגאלנו ויוליכינו קוממיות לארצינו'''. &lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|6|{{גופן|4|וילנא|{{יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}}}}}}}</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92&diff=3451 2024-06-30T02:44:13Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}<br /> {{תניא}}<br /> '''פרק ג' - המשל לשיטת הבעל שם טוב'''<br /> <br /> ==מבוא לפרק==<br /> בכדי לקרב לשכלנו את המבואר בפרקים הקודמים{{הערה|פרקים א-ב, שם הובאו ראיות מהתורה וראיה שכלית לשיטת ה[[בעל שם טוב]], ש[[הקב&quot;ה]] מהווה ומחיה את מציאות העולם כל רגע מאין ליש מחדש.}} מביא הרבי [[אור השמש בשמש|משל מאור השמש]].<br /> <br /> ==גוף הפרק==<br /> {{פרק תניא|פרק=ג|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ג'}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> נמשלו העולמות לאור השמש: כשם שבלעדה אינו קיים{{הערה|כי הוא רק ההתפשטות '''שלה''', והארה '''ממנה'''}} כך העולם לגבי ה'. אך יש הבדל בין המשל לנמשל: העולם נמשל לאור '''לפני''' שנפרד מהשמש.<br /> <br /> ומסיים בשאלה עצומה: מאחר והנבראים אינם מציאות נפרדת - מהי מהות קיומם? לכאורה, גם אם מאיזו סיבה לא רואים את מקורם - הרי '''הם עצמם''' אינם מציאות?{{הערה|ויתבאר בפרקים הבאים.}}<br /> <br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אור השמש בשמש]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ב'|פרק ב']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק ד'|פרק ד']]}}<br /> [[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=3391 2024-06-28T22:49:06Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: /* כיצד תשמור על זכויות היוצרים של אחרים? */</p> <hr /> <div>'''חב&quot;דטקסט''' היא אנציקלופדיה חופשית, כלומר, לכל גולש הרשות לצטט ממנה (תוך ציון המקור). לעובדה זו יש השלכות שחשוב לזכור כאשר אתם עורכים את האנציקלופדיה. <br /> <br /> ==כיצד תישמר זכות היוצרים שלך?==<br /> כל תרומה שלך לחב&quot;דטקסט מפורסמת תחת הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו{{הערה|GNU Free Document License}}, שהוא רישיון מבית היוצר של GNU, המגן על זכויות היוצרים של יצירה כלשהי בצורה שונה ו&quot;חופשית&quot; יותר מזכויות היוצרים הסטנדרטיות, ובכך למעשה מסומנת יצירה זו כ&quot;תוכן חופשי&quot;. מטרת הרישיון היא להגדיר מדריך, ספר או מסמך תפקודי ושימושי כלשהו כחופשי, כלומר: להבטיח לכל אחד את החופש לשכפל ולהפיץ את המסמך, עם או בלי שינויים, למטרות רווח או שלא למטרות רווח (אך תוך עמידה בתנאי הרישיון). מטרה נוספת של רישיון זה היא לשמור על זכותם של הכותבים והמוציא לאור לקבל הכרה והערכה בעבודה שעשו, מבלי להטיל עליהם את האחריות לשינויים שנעשו על ידי אחרים.<br /> <br /> אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על ידי אחרים, שתופץ לעיני כל, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה בציון המקור - אין לפרסם אותה פה. אפשר לעיין בנוסח הרשיונות לפרטים נוספים.<br /> <br /> ==כיצד תשמור על זכויות היוצרים של אחרים?==<br /> <br /> כולנו חפצים לראות בהתפתחות מהירה של חב&quot;דטקסט, ותבוא הברכה על כל העוסקים בכך, אך כאשר אנו תורמים להתפתחותה של חב&quot;דטקסט, חשוב מאוד להקפיד שלא לפגוע בזכויות יוצרים. <br /> <br /> נושא זה חשוב תמיד, אך בחב&quot;דטקסט חשיבותו גדולה כפליים, כיוון שחב&quot;דטקסט מעניקה לגולשים רשות לצטט ממנה הלאה, ולכן מי שמוסיף טקסט לחב&quot;דטקסט תוך הפרה של זכות יוצרים מחטיא את הרבים, שיצטטו טקסט זה בתום לב, מבלי לדעת שבכך הם משתמשים ברכוש גנוב. מלבד העבירה על חוקי התורה המבוארים ב[[שולחן ערוך]] בחלק &quot;חושן משפט&quot;{{דרוש מקור}} ולהבדיל דינא דמלכותא - החוק הבין לאומי, והעוול שנעשה לבעל זכות היוצרים, בעת העתקה שאינה מורשית, כל טקסט שמועתק לחב&quot;דטקסט ממקום אחר, פוגע אנושות במוניטין שלה, ומרתיע אנשים שהקפדה על זכויות יוצרים יקרה ללבם, מלהצטרף לכותבי חב&quot;דטקסט.<br /> <br /> להלן מספר הנחיות כלליות לשמירה על זכויותיהם של יוצרים אחרים. שימו לב לכך שדף זה אינו מהוה תחליף לייעוץ הלכתי, או להבדיל - משפטי.<br /> <br /> ===כללים בסיסיים===<br /> *כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה (בספר, בעיתון, באינטרנט וכדומה) ובין אם לא פורסמה, מוגנת לפי חוק, וזכות היוצרים עליה שמורה ליוצר (או למי שקיבל אותה ממנו).<br /> *הציון &quot;כל הזכויות שמורות&quot; על גבי יצירה אינו חיוני כדי להקנות זכות יוצרים לבעל היצירה. זכות היוצרים שמורה לו גם ללא ציון זה.<br /> *אין להעתיק מיצירה ללא רשות בעל זכות היוצרים.<br /> *הגנת זכות היוצרים חלה על כל צורת ביטוי - טקסט, צילום, איור וכדומה.<br /> *הגנת זכות היוצרים חלה בין על היצירה השלמה, ובין על חלקים ממנה.<br /> *הגנת זכות היוצרים אינה חלה על תוכן (רעיון, נתון, עובדה, או ידיעה חדשותית) אלא על צורת הביטוי (נוסח, סידור הדברים) שלו. עם זאת, גם בהעתקת תוכן כנ&quot;ל בצורת ביטוי שונה - חובה לציין את מקורו.<br /> *זכות היוצרים על יצירה על פי החוק הבין לאומי פוקעת בתום 70 שנים ממות היוצר. לפי חוקי ה[[תורה]], ההלכות שונות, ויש לשאול [[רב]] לפני העתקה כזו.<br /> <br /> ===במקום להעתיק===<br /> ראיתם באינטרנט אתר נפלא עם ספר שמקומו בחב&quot;דטקסט? בשום אופן אל תעתיקו דף זה לחב&quot;דטקסט! מה לעשות? יש מספר אפשרויות:<br /> #מצאו את הדף המתאים בחב&quot;דטקסט (או צרו אותו), ותנו שם קישור אל הדף שאותו רציתם להעתיק. כך תאפשרו לגולשי חב&quot;דטקסט לקרוא דף זה, בלי לפגוע בזכויות של יוצריו.<br /> #פנו אל יוצר האתר, ובקשו ממנו שיעתיק את הדף מהאתר שלו לאתר חב&quot;דטקסט, או שינצל את מומחיותו לכתיבת הדף בחב&quot;דטקסט. אם קיבלתם את אישורו להעתקה תחת הרישיון GNU Free Documentation License 1.2, יש להכניס את האישור לדף השיחה של הדף המועתק.<br /> <br /> ===טקסט מויקיטקסט===<br /> מומלץ שלא להעתיק טקסט מויקיטקסט על מנת שזכויות הטקסט בחב&quot;דטקסט יהיו של חב&quot;דטקסט. יחד עם זאת, לפי כללי ויקיטקסט וכללי חב&quot;דטקסט ניתן להעתיק כל טקסט המופיע בויקיטקסט למקום המתאים בחב&quot;דטקסט, בתנאי אחד:<br /> * חובה לציין קרדיט בתקציר העריכה או בדף השיחה כלומר לציין את מקור הטקסט באמצעות כיתוב או לינק. למשל העתקה מהערך ספר התניא, תצוין על ידי &quot;https://he.wikisource.org/wiki/ספר_התניא&quot;.<br /> <br /> ===אסור===<br /> *הצגה של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים שאינה במסגרת שימוש הוגן (כך לדוגמה, אסור לצלם דף מספר המוגן בזכויות יוצרים)<br /> *הצגה חלקית של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, תוך הסתרת שמות היוצרים, הצגה של עטיפת ספר או דיסק אהוב, שהועלתה במסגרת שימוש הוגן, בכל דף שאינו הערך (בדף המשתמש, דף שיחה או פורטל).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דטקסט]]</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D&diff=3080 2024-06-27T18:36:50Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{בה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:18, י&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> <br /> למה מחקת את הדף: [[חב&quot;דטקסט:ברוכים הבאים]]? [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה]] 21:36, 27 ביוני 2024 (IDT)</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%A7%D7%A9%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=743 2024-06-24T21:10:13Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: /* קטיגוריות שיצרתי */</p> <hr /> <div>{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן||[[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]]}}}}}}<br /> <br /> {{כתב גדול|[[ב&quot;ה]] [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]] [[ימות המשיח]]}}<br /> <br /> יחי המלך המשיח!<br /> <br /> שלום אני [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]], ואני שמח להיות חלק מהמיזם הענק והעצום הזה של חב&quot;דטקסט!<br /> <br /> ==ערכים שיצרתי==<br /> [[לקוטי אמרים תניא]]<br /> <br /> ==קיגוריות שיצרתי==<br /> *[[:קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[:קטגוריה:ספר התניא]]<br /> <br /> <br /> ===ציוני דרך בחב&quot;דציטוט===<br /> *ביום [[י&quot;ד סיון]] [[ה'תשפ&quot;ד]] נרשמתי ל[[חב&quot;דטקסט]].<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt; - היום, {{תאריך עברי|מקושר=כן}}, [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] - &lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt; '''[[מיוחד:contributions/עקשן להבאת הגאולה|פעילותי]] ב[[חב&quot;דטקסט]] מוקדשת לזירוז ההתגלות המיידית של הוד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]], מהרה יגלה ויגאלנו ויוליכינו קוממיות לארצינו'''. &lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|6|{{גופן|4|וילנא|{{יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}}}}}}}</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%A7%D7%A9%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=742 2024-06-24T21:09:42Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן||[[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]]}}}}}}<br /> <br /> {{כתב גדול|[[ב&quot;ה]] [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]] [[ימות המשיח]]}}<br /> <br /> יחי המלך המשיח!<br /> <br /> שלום אני [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]], ואני שמח להיות חלק מהמיזם הענק והעצום הזה של חב&quot;דטקסט!<br /> <br /> ==ערכים שיצרתי==<br /> [[לקוטי אמרים תניא]]<br /> <br /> ==קטיגוריות שיצרתי==<br /> [[:קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[:קטגוריה:ספר התניא]]<br /> <br /> ===ציוני דרך בחב&quot;דציטוט===<br /> *ביום [[י&quot;ד סיון]] [[ה'תשפ&quot;ד]] נרשמתי ל[[חב&quot;דטקסט]].<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt; - היום, {{תאריך עברי|מקושר=כן}}, [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] - &lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt; '''[[מיוחד:contributions/עקשן להבאת הגאולה|פעילותי]] ב[[חב&quot;דטקסט]] מוקדשת לזירוז ההתגלות המיידית של הוד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]], מהרה יגלה ויגאלנו ויוליכינו קוממיות לארצינו'''. &lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|6|{{גופן|4|וילנא|{{יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}}}}}}}</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A7%D7%94%22%D7%AA&diff=741 2024-06-24T20:44:46Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: יצירת דף ריק</p> <hr /> <div></div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=739 2024-06-24T20:44:17Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: יצירת דף ריק</p> <hr /> <div></div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%A7%D7%A9%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=732 2024-06-24T19:10:34Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן||[[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]]}}}}}}<br /> <br /> {{כתב גדול|[[ב&quot;ה]] [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]] [[ימות המשיח]]}}<br /> <br /> יחי המלך המשיח!<br /> <br /> שלום אני [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]], ואני שמח להיות חלק מהמיזם הענק והעצום הזה של חב&quot;דטקסט!<br /> <br /> ==ערכים שיצרתי==<br /> [[לקוטי אמרים תניא]]<br /> <br /> <br /> ===ציוני דרך בחב&quot;דציטוט===<br /> *ביום [[י&quot;ד סיון]] [[ה'תשפ&quot;ד]] נרשמתי ל[[חב&quot;דטקסט]].<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt; - היום, {{תאריך עברי|מקושר=כן}}, [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] - &lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt; '''[[מיוחד:contributions/עקשן להבאת הגאולה|פעילותי]] ב[[חב&quot;דטקסט]] מוקדשת לזירוז ההתגלות המיידית של הוד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]], מהרה יגלה ויגאלנו ויוליכינו קוממיות לארצינו'''. &lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|6|{{גופן|4|וילנא|{{יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}}}}}}}</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%A7%D7%A9%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=671 2024-06-20T23:29:56Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן||[[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]]}}}}}}<br /> <br /> {{כתב גדול|[[ב&quot;ה]] [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]] [[ימות המשיח]]}}<br /> <br /> יחי המלך המשיח!<br /> <br /> שלום אני [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]], ואני שמח להיות חלק מהמיזם הענק והעצום הזה של חב&quot;דטקסט!<br /> <br /> <br /> ===ציוני דרך בחב&quot;דציטוט===<br /> *ביום [[י&quot;ד סיון]] [[ה'תשפ&quot;ד]] נרשמתי ל[[חב&quot;דטקסט]].<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt; - היום, {{תאריך עברי|מקושר=כן}}, [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] - &lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt; '''[[מיוחד:contributions/עקשן להבאת הגאולה|פעילותי]] ב[[חב&quot;דטקסט]] מוקדשת לזירוז ההתגלות המיידית של הוד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]], מהרה יגלה ויגאלנו ויוליכינו קוממיות לארצינו'''. &lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|6|{{גופן|4|וילנא|{{יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}}}}}}}</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=668 2024-06-20T23:26:44Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: /* ברוכים הבאים למשתמשים המקדימים */</p> <hr /> <div>__NEWSECTIONLINK__<br /> {{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דטקסט - קהילה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. !--&gt;<br /> <br /> ==ברוכים הבאים למשתמשים המקדימים==<br /> כפי ששמתם לב, נכון לעכשיו האתר ריק מתוכן, כרגע יש לעבוד על ביסוס האתר, הוספת תבניות ויצירת כללים. {{חב&quot;דטקסטים פעילים}} נא הביעו דעתכם לגבי המיזם, כיצד ניתן לשפר ולמנף אותו, אילו כללים חשובים לנחיצות האתר. איך הייתם רוצים לראות את האתר מתפתח ועוד. נשמח לשמוע את כולם, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:46, י&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> אני חושב שחייב להיות כלל - שהספר חייב להיות: א. מתורת רבותינו נשיאנו. ב. מתורת הרבי כמובן... ג. ספרים וקובצים על חסידים וחב&quot;ד בכלל. אך {{חב&quot;דטקסטים פעילים}} חייבים להחליט עוד כללים באתר, כגון: &quot;איך אתה יודע אם הטקסט של הספר שיש עכשיו - הבעלים שלו (זה שעשה את זה...) נתן לך רשות להקליט את הטקסט שלו.... [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה]] 02:26, 21 ביוני 2024 (IDT)</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=68 2024-06-20T20:09:43Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{אא|עברית=כן|ציטוט=כן}}<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|'''ברוכים הבאים [[חב&quot;דטקסט|לחב&quot;דטקסט]]'''}}}}<br /> <br /> {{עמוד ראשי/ברוכים הבאים}}<br /> <br /> <br /> ברוכים הבאים למיזם החב&quot;די: חב&quot;דטקסט, האתר משמש כאתר ויקי לכל ספרי חב&quot;ד, בין אם בטקסט, בקובץ או בקישור. והאתר בעז&quot;ה כעת בעבודה וייפתח בקרוב עם מאות ואלפי ספרים וקובצים בטקסט.<br /> <br /> <br /> <br /> '''{{גודל|5|[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]}}'''<br /> __NOTOC__ <br /> __NOEDITSECTION__<br /> [[קטגוריה:עמוד ראשי]]</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=67 2024-06-20T20:08:02Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{אא|עברית=כן|ציטוט=כן}}<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;ברוכים הבאים לחב&quot;דטקסט!&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> ברוכים הבאים למיזם החב&quot;די: חב&quot;דטקסט, האתר משמש כאתר ויקי לכל ספרי חב&quot;ד, בין אם בטקסט, בקובץ או בקישור. והאתר בעז&quot;ה כעת בעבודה וייפתח בקרוב עם מאות ואלפי ספרים וקובצים בטקסט.</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%A7%D7%A9%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=66 2024-06-20T19:24:51Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן||משתמש:עקשן להבאת הגאולה}}}}}} {{כתב גדול|ב&quot;ה {{#זמןמ:xhxjj xjx}} {{#time:xhxjY}} ימות המשיח}} יחי המלך המשיח! שלום אני משתמש:עקשן להבאת הגאולה, ואני שמח להיות חלק מהמיזם הענק והעצום הזה של חב&quot;דטקסט! ===ציוני דרך בחב&quot;דציטוט=== *ביום...&quot;</p> <hr /> <div>{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן||[[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]]}}}}}}<br /> <br /> {{כתב גדול|[[ב&quot;ה]] [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]] [[ימות המשיח]]}}<br /> <br /> יחי המלך המשיח!<br /> <br /> שלום אני [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה]], ואני שמח להיות חלק מהמיזם הענק והעצום הזה של חב&quot;דטקסט!<br /> <br /> <br /> ===ציוני דרך בחב&quot;דציטוט===<br /> *ביום [[י&quot;ד סיון]] [[ה'תשפ&quot;ד]] נרשמתי ל[[חב&quot;דטקסט]].<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> &lt;br&gt;<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt; - היום, {{תאריך עברי|מקושר=כן}}, [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] - &lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> &lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt; '''[[מיוחד:contributions/עקשן להבאת הגאולה|פעילותי]] ב[[חב&quot;דפדיה]] מוקדשת לזירוז ההתגלות המיידית של הוד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]], מהרה יגלה ויגאלנו ויוליכינו קוממיות לארצינו'''. &lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|6|{{גופן|4|וילנא|{{יחי}}}}}}}}</div>

עקשן להבאת הגאולה https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=1337 2024-06-17T21:01:01Z

<p>עקשן להבאת הגאולה: </p> <hr /> <div>{{תניא}}<br /> [[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר התניא]]<br /> '''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו&quot;ר הזקן]], מייסד חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == רקע ==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב&quot;ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו&quot;ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו&quot;ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם{{הערה|הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו&quot;ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן}}. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד&quot;מ]] כספר &quot;[[תניא מהדורא קמא]]&quot;{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}.<br /> <br /> כשרבו הפניות, החליט [[אדמו&quot;ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערה|[[אדמו&quot;ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ה]] (1775) התחיל אדמו&quot;ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו&quot;ר הזקן מראש השנה [[תק&quot;נ]] עד י' כסלו [[תקנ&quot;ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו (אשר בהם נכללו לקוטי עצות משנים הקודמות){{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר.<br /> <br /> הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מווילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו&quot;ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל [[שגיאה]] וחוסר דיוק.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] (1796) שלח אדמו&quot;ר הזקן את התניא לבית ה[[דפוס סלאוויטא|דפוס בסלאוויטא]] בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ&quot;ז]]. ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב&quot;ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.<br /> <br /> ==שמות וכינויים של התניא==<br /> לספר התניא מספר כינויים:<br /> *'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו&quot;ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו&quot;ר הזקן, בהיותו רק &quot;מלקט&quot; את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.<br /> *'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב&quot;ד]], פעמים בראשי תיבות - &quot;סש&quot;ב&quot;.<br /> *'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר (&quot;תניא בסוף פרק ג' דנדה&quot;). לעיתים מוסיפים גם תואר: &quot;תניא קדישא&quot;{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי}} (התניא הקדוש).<br /> *'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] באופן אישי{{הערה|שיחת שבת פרשת נח תשכ&quot;א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערה|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל &quot;להבין ענין הדגלים&quot; שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט&quot;ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - רשימת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנדפסה ב[[קיצורים והערות לתניא]] עמוד קיח}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם [[חלום]] בו הוא נשאל מה דינו של [[ספר תורה]] שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.<br /> (בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים{{הערה|1=[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/12-04-2019-20-45-16-מענות-קודש-תשנ.pdf מענות קודש תש&quot;נ מענה שעז].}}.<br /> <br /> ==חלקי התניא==<br /> {{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן=לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים ב[[ספר התניא]] בצורת תרשים זרימה.{{ש}}בשורה האחרונה של התרשים, מופיעים קישורים לתרשים מפורט יותר לפי קבוצות פרקים העוסקים באותו נושא.<br /> <br /> {{ש}}{{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}<br /> [[קובץ:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הקודש הראשונה]]<br /> ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי&quot;צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ה'תש&quot;א]] עמוד 142:}}:<br /> <br /> #'''ספר של בינונים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ&quot;ג פרקים{{הערה|מקביל למספר הימים ששהה [[אדמו&quot;ר הזקן]] בבית הכלא ב[[פטרבורג]], וכנגד חמישים ושלוש [[קטגוריה:פרשות השבוע]].}}.<br /> #'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש&quot;ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי&quot;ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.<br /> #'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י&quot;ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ&quot;ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס&quot;ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> #'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון&quot;{{הערה|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע&quot;ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו&quot;ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.<br /> #'''קונטרס אחרון''' - ביאורי אדמו&quot;ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע&quot;ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר [[הסתלקות]]ו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו&quot;ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.<br /> <br /> ===ספר של בינונים===<br /> שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש [[אהבה]] ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת [[חסידות חב&quot;ד]], נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך ב[[אהבה ויראה]] מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).<br /> <br /> בליקוטי אמרים פורש [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב, ומידותיו של האדם מופיעים לאחר מכן כתוצאה מתובנות המוח והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.<br /> <br /> ===שער היחוד והאמונה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שער היחוד והאמונה]]}}<br /> בחלק זה מבאר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - &quot;אין עוד מלבדו&quot;. כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק &quot;לעולם ה' דברך ניצב בשמים&quot;}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים ל[[אין ואפס]] כמו לפני הבריאה.<br /> <br /> ===אגרת התשובה===<br /> {{ערך מורחב|אגרת התשובה}}<br /> חלק זה עוסק באופן עבודת ה[[תשובה]] על פי דרך [[חסידות חב&quot;ד]]. האגרת מכונה גם בשם '''תניא קטן'''. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשכ&quot;ט.}}.<br /> <br /> על לימוד אגרת זו התבטא [[הרבי]], שהיות והקב&quot;ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו [[תענית|להתענות]] כחלק מתיקוני התשובה, &quot;על ידי [[לימוד תורה]] בענינים אלו – באופן של &quot;עסק&quot;, ואפילו באופן של &quot;קריאה&quot; – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מ[[האריז&quot;ל]], ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה&quot;{{הערה|התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ&quot;ט, תורת מנחם חלק נ&quot;ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: &quot;הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה&quot;.}}.<br /> ===אגרת הקודש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אגרת הקודש]]}}<br /> התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ&quot;ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים &quot;[[אגרת הקודש]]&quot; ו&quot;[[קונטרס אחרון]]&quot; - רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.<br /> <br /> בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס{{הערה|כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.}}, ורק בשנת תר&quot;ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|הרבי הרש&quot;ב]] את התניא לטובת הישיבה - &quot;נחתם&quot; ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.<br /> <br /> אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר&quot;ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא &quot;זכו&quot; לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - סימן י&quot;ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י&quot;ט, [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ&quot;ב.<br /> <br /> עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע &quot;מכתבים כלליים&quot;{{הערה|לא לאנשים פרטיים.}}), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע&quot;י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו3 ב[[קונטרס אחרון]].}} עןד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות ב[[צדקה]], '''ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.'''<br /> <br /> ===קונטרס אחרון===<br /> [[קובץ:תניא טורקית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר התניא מתורגם לטורקית]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - ספר התניא]]}}<br /> כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע&quot;ד (ראה בפסקה [[אגרת הקודש]] לעיל). ה&quot;קונטרס&quot; כולל תשעה סימנים:<br /> * חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון הם &quot;פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר&quot;י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם&quot;: שלושת הראשונים מיישבים סתירות (לכאורה) בין פרקים ל&quot;ט עד מ&quot;א שבתניא לדברי [[זוהר (ספר)|הזוהר]], ושני האחרונים ביאורים בפרע&quot;ח.<br /> * ארבעת הסימנים האחרונים הן אגרות קודש רגילות. אין בידינו הסבר מדוע ארבע האגרות שבסוף הקונטרס הופרדו משאר אגרות הקודש (ובפרט שבמשך השנים{{הערה|86 שנים עברו מאז צירוף קונטרס אחרון לתניא בשנת תקע&quot;ד ועד חתימת התניא בתר&quot;ס}} נעשו תיקונים רבים הן באגרות עצמן והן בסדרן).<br /> <br /> ==על התניא==<br /> כשסיים [[אדמו&quot;ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: &quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&quot;. ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: &quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&quot;. ר' [[ברוך ממז'יבוז]] אמר על התניא כי הוא &quot;ספר השכל&quot;{{הערה|בית רבי פרק כ&quot;א הארה ד'.}}. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי [[ספר התניא]] היה בין ספרי חמיו{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ&quot;ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}. וה'[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל]]' מאפטה אמר ש'''&quot;גם [[אבות]]ינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים&quot;'''{{הערה|עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר &quot;אמרי יוסף&quot; (מאמר ז' אות י').}}.<br /> <br /> ===סגולותיו===<br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו&quot;רי חב&quot;ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']] ומניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ו' ע' קכג.}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכה.}}, שפע ברכה והצלחה{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכח.}}, ואף הצלה וישועה - אפילו יותר מאשר אמירת תהילים{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2791/ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה &quot;לקוטי ספורים&quot; פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא].}}.<br /> <br /> אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן{{מקור}}. אדמו&quot;רי חב&quot;ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{הערה|עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י&quot;ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהילים). אגרות קודש חלק י&quot;ט אגרת ז'רסח (עם תהילים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה משבט [תשנ&quot;ב]] [[ליקוט מענות]] תשנ&quot;ב מענה שלא (חת&quot;ת).}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם ([[יארצייט]]) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות{{הערה|מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה &quot;ויש&quot; ולא רצה אדה&quot;ז להתחיל פרק במילה &quot;יש&quot; ולכן התחיל וכתב &quot;ויש&quot;.}}.<br /> <br /> ===השפעתו===<br /> לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב&quot;ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב&quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר&quot;א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו&quot;ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה&quot;השגחה פרטית&quot;{{הערה|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק א' אגרת י&quot;א. [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון ה'.}}.<br /> <br /> כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב&quot;ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.<br /> <br /> ===לימודו===<br /> {{תקנות הרבי|}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מורה שיעור]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מ[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] לי&quot;ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.<br /> <br /> [[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם [[תפילת שחרית]] (לפני אמירת &quot;הריני מקבל&quot;){{הערה|שבת פרשת אחרי תשמ&quot;ט.}}.<br /> <br /> הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כתב מכתב כללי לחסידים בו מזהיר שלא לפרש פירושים אישיים בתניא, אלא רק בעניני [[עבודה|עבודת השם]] שבהם יכולים להרחיב אף כשאין זו הכוונה האמיתית בדברי התניא. ומוסיף שמכל פרק יש לקחת את התוכן הכללי של הענין{{הערה|אגרות קודש שלו כרך ב ע' תשכ.}}.<br /> <br /> שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.<br /> <br /> ===תניא בעל פה===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}<br /> [[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערה|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י&quot;ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.<br /> <br /> [[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ&quot;א עד המילים &quot;כעומד לפני המלך&quot; וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{הערה|1=אגרות קודש רבות, ראה למשל: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1153 א'קנג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3173 ג'קעג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3248 ג'רמח], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4699 ד'תרצט].}}.<br /> <br /> מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.<br /> <br /> ===דפוסיו===<br /> [[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ&quot;ו]]]]<br /> בשנת תקנ&quot;ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו&quot;ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ&quot;ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.<br /> <br /> בשנת תר&quot;ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר&quot;י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=40&amp;lang=hebrew מאה שנה להדפסת &quot;התניא דתומכי תמימים&quot;:]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס&quot;ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה&lt;ref&gt;ראה אגרות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אגרת א'תצה &lt;/ref&gt; זו{{הערה|1=[www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']}}.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב&quot;ד]] בשם [[קה&quot;ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה&quot;ת על ידי מייסדה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ====מבצע הדפסת התניא====<br /> {{ערך מורחב|הדפסת התניא}}<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח (1978) הורה [[הרבי]] להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל&quot;[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]&quot;. מאז מדפיסים חסידי חב&quot;ד את התניא בכל מקום וכיום (תשפ&quot;ג, בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה משמונת אלפים מהדורות{{הערה|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.<br /> <br /> התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב&quot;ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כ[[איראן]] וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר ב[[מסירות נפש]] באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.<br /> <br /> הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ&quot;ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/6204.html פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא], באתר חב&quot;ד אף אם}}.<br /> <br /> כיום (נכון לשנת [[תש&quot;פ]]), הודפס ספר התניא בלמעלה מ-7,400 מהדורות במקומות שונים בעולם. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.<br /> <br /> ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> ====תרגומי התניא====<br /> {{ערך מורחב|תרגומי התניא}}<br /> <br /> ספר התניא תורגם לשפות רבות, כאשר כל תרגום נערך ומבוקר על ידי צוותים מיוחדים שביניהם; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים.<br /> <br /> עד כה תורגם התניא לאחת עשרה שפות: [[אנגלית]], צרפתית, רוסית, [[יידיש]], ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, [[ערבית]]{{הערה|1=מנחם מענדל ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73086 אור חדש בערבית תאיר] - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], י&quot;ח כסלו התשע&quot;ג}}, הונגרית{{הערה|תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס&quot;א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.}} וגיאורגית{{הערה|אוצר החסידים, תשע&quot;א.}} כן הופיע גם בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/501948/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]}}. <br /> <br /> ====הוצאת התניא השלימה====<br /> בפתח דבר למפתחות לספר התניא שנכתב בשנת [[תשי&quot;ד]]{{הערה|נדפס בהוצאות התניא הנפוצות אחר המורה שיעור}} מספר הרבי על הכנה לדפוס של &quot;הוצאת התניא השלימה&quot;, ובה: &quot;התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&quot;י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'&quot;.<br /> <br /> הוצאה זו לא יצאה אז לפועל, אך במשך השנים יצאו לאור ספרים רבים המתמקדים באחד או כמה מפרטים אלו{{הערה|כגון: [[שיעורים בספר התניא]] בתור &quot;פירוש קצר&quot;, ו&quot;תניא בצירוף מראי מקומות, ליקוטי פירושים וש&quot;נ&quot; בתור מראי מקומות וליקוט מרבותינו נשיאינו המפרשים דברי התניא.}}. ב[[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]] הודיעה [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] על הוצאת תניא שתודפס בקרוב בסגנון דומה להוצאת התניא השלימה עליה כתב הרבי.<br /> <br /> ==חלוקתו על ידי הרבי==<br /> {{ערך מורחב|חלוקת תניא}}<br /> בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את [[ספר התניא]] לקהל הרחב: ב[[ט&quot;ז סיון]] [[תשל&quot;ה]], ב[[כ&quot;ה תשרי]] [[תשל&quot;ט]], [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]], ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשד&quot;מ]], ב[[יו&quot;ד שבט]] [[תש&quot;נ]], ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תנש&quot;א]], וכן בימי הספירה [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> ==תניא - מהדורה קמא==<br /> [[קובץ:תניא_מהדורא_קמא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}<br /> '''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו&quot;ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל&quot;ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו&quot;ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו&quot;ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב&quot;ועד להפצת שיחות&quot; בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].<br /> <br /> בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה&quot;ועד להפצת שיחות&quot; ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט&quot;ז כסלו]] [[תשמ&quot;ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ&quot;ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י&quot;ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י&quot;ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י&quot;ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.<br /> <br /> ==ביאורים על התניא==<br /> [[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]<br /> במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו&quot;ר חב&quot;ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערה|ההוראה ניתנה עבור הספר &quot;לקוטי פירושים&quot; על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.<br /> <br /> ===ביאורי אדמו&quot;רי חב&quot;ד===<br /> ====ספרים שחוברו על סדר התניא====<br /> *'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על ספר התניא, והערות מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. הספר נערך על ידי [[הרבי]] (כולל ה[[פתח דבר]]) ויצא לאור בשנת [[תש&quot;ח]].<br /> *'''מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו'''' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי&quot;ד (כקובץ בפ&quot;ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם ה[[מורה שיעור]] מ[[הרבי הריי&quot;צ]]). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו &quot;[[פתח דבר]]&quot; מהרבי.<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - נכתב ע&quot;י הרבי בסביבות שנות בואו ל[[ארצות הברית]]. הספר כולל: מראי מקומות לפסוקים מאמרי חז&quot;ל זהר וספרי קבלה, פירוש קצר ותמציתי בכל מקום שדורש ביאור, דיוקי נוסח, הפניות למקורות נוספים בתורה ובמיוחד בתורת חב&quot;ד, וסיפורים הנוגעים ללימוד התניא.<br /> * נוסף לכל זה, [[הרבי]] כתב הערות וביאורים בתניא במיוחד לספרים: '''ליקוטי ביאורים בספר התניא'''{{מקור}}; '''תניא בצירוף מ&quot;מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות'''{{מקור}}; ו'''[[שיעורים בספר התניא]]'''{{הערה|כפי שציין לאורך כל ספריו - כל הערה במקומה.}}.<br /> <br /> ====ספרי ליקוטים מתורת רבותינו נשיאינו====<br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' הליקוט הראשון מתורת רבותינו נשיאינו על התניא - נערך ע&quot;י הרב [[יהושע קארף]] ונדפס בשנת [[תשכ&quot;ה]]. הספר מלקט ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים.<br /> *'''תניא בצירוף מ&quot;מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות''' הוא הליקוט השני שיצא לאור. החוברת הראשונה יצאה בשלהי [[תשל&quot;ג]] והעבודה כולה נשלמה בשנת [[תשס&quot;ג]]. נערך ע&quot;י הרב [[אהרון חיטריק]]. הספר יצא לאור בהנחיות מפורטות ועידוד עצום מ[[הרבי]], קרוב לחצי מהספר מוקדש לליקוט ביאורי רבותינו נשיאינו על התניא. <br /> *'''תניא עם ליקוט פירושים מספרי וכתבי רבותינו נשיאינו''' יצא לאור בחוברות ע&quot;י [[קה&quot;ת]] החל מ[[ח&quot;י אלול]] [[תשע&quot;ד]], כשב[[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]] הודיעה קה&quot;ת על סיום העבודה על כל ליקוטי אמרים והוצאת הספר בקרוב. <br /> *'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ&quot;ט]], וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ט (בהוספות).<br /> * '''&quot;ליקוטי אגרות&quot;'''{{הבהרה|סיבה=איפה הספר מפורסם? יש בו משהוא ייחודי יותר מכל הנ&quot;ל?}} - מכתבי רבותינו נשיאינו על ספר התניא (על סדר הפרקים א-נג). תורה אור, תשע&quot;ד.<br /> <br /> ===ביאורי חסידים{{הערה|רשימות ביאורי חסידים הופיעו ב: '''ספר התניא - בילוגרפי' ''' (תשמ&quot;א) ע' 182 ואילך - כל הנדפס עד שנת כתיבת הספר. '''תניא עם פירוש חסידות מבוארת''' בסיום כל כרך, עם תיאור קצר. '''אוצר פירושים על התניא''' של הרב [[אליהו מטוסוב]] ע' תקנה - רשימה של 76 ספרי ביאורים.}}===<br /> <br /> *'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערה|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י&quot;ט ול&quot;ט.}}.<br /> <br /> ====עד דור אדמו&quot;ר הרש&quot;ב====<br /> *'''שערי היחוד והאמונה''' - ביאורים ב[[שער היחוד והאמונה]] מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]], [[שקלוב]] [[תק&quot;פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br /> *'''ביאור תניא''' - מאת הרב יעקב קיידאנער{{הערה|כך מאויית כינוייו (ע&quot;ש העיר ממנה בא) באגרות קודש כרך ב' אגרת שכא. כרך ג' אגרת תקז (ושם נק' ג&quot;כ בר&quot;ת: &quot;מהרי&quot;ק&quot;). כרך ח' אגרת ב'תע. ובהוצאת קה&quot;ת אייתו (בשפה העברית) &quot;מקיידאן&quot;.}} (מחבר הספרים [[סיפורים נוראים]] ו[[ויכוחא רבה (ספר)|ויכוחא רבה]]). יצא לאור ב[[כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תשל&quot;ט]], ובשנת [[תשע&quot;ג]] ע&quot;י קה&quot;ת בתוספת השוואה לכתבי יד שחלקם פורסמו לראשונה.<br /> *'''ביאור הרש&quot;ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.<br /> <br /> ====תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]====<br /> *'''הלקח והלבוב''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] ([[כפר חב&quot;ד]], [[תש&quot;ל]]).<br /> *'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. נרשמו ע&quot;י תלמידיו מכתבי תלמידו ר' [[אברהם וויינגארטן]].<br /> *'''ביאורי הרה&quot;ח ר' אלטר שימחוביץ''' - משפיע בתו&quot;א ירושלים, נדפס ע&quot;י [[קה&quot;ת]], [[תשע&quot;ד]]. נמצא גם באתר [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> *'''ביאורי ר' שלמה חיים''' ר' [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע בתו&quot;ת לוד וכפ&quot;ח, נרשם ע&quot;י תלמידיו ויצא לאור ע&quot;י [[קה&quot;ת]].<br /> *'''ספר זכרון''' - חלק ביאורי ר' [[חיים שאול ברוק]] - משפיע ב[[אחי תמימים ראשון לציון]], נרשם ע&quot;י תלמידיו.<br /> *'''ביאורי הרה&quot;ח ר' ישראל ג'יקובסון''' - משפיע תו&quot;ת ניו יורק. נרשם ע&quot;י תלמידיו, ועדין לא ראה את אור הדפוס.<br /> *'''ביאורי הרב ניסן על תניא''' - משפיע תו&quot;ת ברינואה. נרשם ע&quot;י אחד מתלמידיו. נדפס ב[[תשנ&quot;ו]].<br /> *'''ביאור לתניא מר' אברהם אלי' פלאטקין''' - רב וראש ישיבות תות&quot;ל. בדף השער נכתב שמיוסד על שיעורי הרש&quot;ג. נערך ע&quot;י בנו, נדפס ב[[ברוקלין]], [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ====דור השישי ודור השביעי====<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].<br /> *'''[[ביאור הרנ&quot;ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> *'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].<br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' (ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים) - מאת הרב [[יהושע קארף]].<br /> *'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> *'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].<br /> *'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].<br /> *'''[[ביאור המאור שבתורה]]''' - מאת הרב [[משה לינק]].<br /> *'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.<br /> *'''The Practical Tanya''' - 'תניא המעשי', 3 כרכים, תרגות וביאור על שלשת חלקים הראשונים מאת [[חיים מילר]]<br /> *'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].<br /> *'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על &quot;אגרת התשובה&quot;. מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].<br /> * תניא, מהדורת &quot;פאר מקדושים&quot; - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע&quot;ד<br /> * '''מסילות בספר התניא''' - מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, [[כסלו]] [[תשפ&quot;א]]{{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/גליון_המבשר_תורני_-_חג_סוכות.pdf סקירה על הספר]''', בתוך המוסף התורני של בטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ&quot;ב, עמוד יח. [https://col.org.il/news/134865 במוסף התורני ב'המודיע': שיח עם עורכי 'מסילות בספר התניא'], י&quot;ז כסלו ה'תשפ&quot;ב 21.11.2021.}}.<br /> *'''שלהבות התניא''' - הרב [[גדליהו אקסלרוד]], בהוצאת [[התאחדות החסידים]].<br /> *'''ביאורי ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]''' - סיכומי שיעורים{{הערה|מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] שהתפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]].}} בקבצי [[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770]]{{הערה|החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.}} תשפ&quot;ג.<br /> <br /> ====קיצורים וסיכומים====<br /> *[[מפת התניא]], הרב [[שת טאוב]]<br /> *[[עץ התניא]], הרב [[מיכאל דורון]]<br /> *סיכום התניא, הרב [[שמואל ששון]]<br /> *חוברת סיכום, [[קרן דור דעה]] בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] [[תשע&quot;א]]<br /> *לומדים תניא, הרב [[חיים הבר]]<br /> <br /> ===עיבודים===<br /> *'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית).<br /> *'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].<br /> *'''תניא לאנשים כמוך וכמוני''' - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב [[אליעזר שמטוב]] והרב [[דובי ליברמן]], [[אייר]] תשע&quot;ו.<br /> *'''דרך ארוכה-קצרה''' - ספר קומיקס לילדים (חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע&quot;ה, וחלק ב' בכסלו תשע&quot;ז).<br /> *'''תניא מבואר - למבקשי ה'''' - בהוצאת מכון 'יפוצו' בעבודת אברכי כולל 'לעבדיך באמת'. ביאור קליל קצר ופשטני עם ביאורי מושגים וביאור עיוני הכתוב כסוגיה ברורה ונפרדת. חמישה חלקים. יצא לאור בשנת [[תשפ&quot;ב]].<br /> *'''פאר מקדושים''' - בהוצאת מכון פאר מקדושים, ספר בהיר עיניים.<br /> <br /> ===הוצאות הקשורות לתניא===<br /> *[[יהושע מונדשיין]], '''[[תורת חב&quot;ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו''', [[תשמ&quot;ב]].<br /> *'''מספרים תניא''' - הרב מנחם מענדל קרומבי{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-03-18-30-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94.pdf הוספות לספר מספרים תניא] {{PDF}}{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==רחובות==<br /> ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[תל אביב|תל אביב - יפו]] מצויים רחובות הקרויים על שם הספר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905 בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> * מבצע '''[[הדפסת ספר התניא]]''' לאור בקשת הרבי.<br /> * '''[[חלוקת תניא]]''' - ערך אודות שבעה מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא.<br /> * '''[[תרגומי התניא]]'''.<br /> * קטגוריית [[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב&quot;דפדיה]] - כוללת את הטקסט של פרקי התניא, תבניות עץ התניא ועוד.<br /> * [[צורת הדף#צורת הדף של התניא|צורת הדף של התניא]].<br /> <br /> === ספרים אודות התניא ===<br /> <br /> *[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]<br /> *[[תולדות ספר התניא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק לא - תניא בערבית<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;ספר התניא לקריאה<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1Piv9wCLaHmENezKCatGBvsT8_9uA-CxW/view?usp=sharing לקוטי אמרים - תניא]''', לקריאה והורדה {{PDF}}<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1G_1GdvHK-tamH46H3KJgzHOUMKlR20bG/view?usp=sharing מורה שיעור והוספות לספר התניא]''' {{PDF}}<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר ספריית חב&quot;ד. {{PDF|}}<br /> *[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף], [[צורת הדף]]. {{תמונה}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] [[צורת הדף]] באתר היברו-בוקס {{PDF}} {{הב}}<br /> <br /> ;קישורי תוכן<br /> *אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, '''[https://toratchabad.com/קדושת-התניא קדושת התניא]''', לקט סיפורים מרשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> *עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). באתר מעיינותיך. (טקסט)<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593606#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content מהו ספר התניא?]''' {{בית חבד}}<br /> *[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא] אתר צאצאים<br /> *מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע&quot;ג (02.12.2012) {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/Tanya_Poster.pdf מפת התניא]''' {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *הרב [[מענדל וכטר]], '''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_16.html הרבי הרש&quot;ב בחריפות: רק כך נכון ללמוד את ספר ה'תניא']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ;הוצאה לאור<br /> *'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]''' (דרושה בקשת גישה)<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Block-%20Wenger%20-%20Adar%20II%205776.pdf הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית] {{PDF}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/638671/ התניא שלי]''', סקירת פרוייקטים על הנגשת התניא לילדים, בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב פרשת וישלח י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א {{אינפו|}}<br /> <br /> ;שיעורים<br /> *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה&quot;ג זלמן ברוך מלמד שליט&quot;א]. אתר ישיבה<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]] : [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63664 חלק א'], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65016 חלק ב'] {{וידפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}<br /> * מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65970 פרק ח'] ו[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66047 פרק ט']{{וידפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%20%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 סדרת שיעורים מרתקת על 'שער היחוד והאמונה' מאת הרב משה מרדכי ע&quot;ה ארנשטיין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ;מדיה<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל&quot;ף] - י&quot;א [[ניסן]] [[תשד&quot;מ]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[[דורון הגי]], '''[http://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/דקה-וחצי-תניא/ דקה וחצי תניא]''', סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{תבנית:במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספר התניא]]</div>

עקשן להבאת הגאולה