https://text.chabadpedia.com/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A4.+%D7%96.חב"דטקסט - תרומות המשתמש [he]2026-04-21T02:30:43Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4._%D7%96.&diff=27250שיחת משתמש:פ. ז.2026-03-03T14:47:34Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{בה}} שלום! שמחתי לראות את עריכותיך, אך ראיתי שאינם תואמים לתבניות והסדר הרגיל. כדאי שתסתכל ב"[[בראשית פרק א]]", ותבנה את הדף "[[שמות פרק א]]" לפי זה. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 18:07, כ"ב באלול, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(15 בספט' למניינם)</font>''<br />
:עד שתתקן את הנ"ל, העברתי את הדף למרחב האישי שלך ([[משתמש:פ. ז./שמות פרק א]]). • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 18:11, כ"ב באלול, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(15 בספט' למניינם)</font>''<br />
<br />
== הזמנה לאולם הדיונים מאת {{א|ספר}} ==<br />
<br />
<br />
ב"ה......................משיח נאו!<br />
<br />
{{א|פ. ז.}}.<br />
<br />
שם המשתמש שלי הוא {{א|ספר}}, ואני מזמין אותך להשתתף בדיון שהתחלתי לערוך ב[[חב"דטקסט:אולם דיונים|אולם הדיונים]]. <br />
<br />
הדיון עוסק בהצעות לשיפור האתר בהתאם למטרתו העיקרית: הפצת המעיינות חוצה. מדובר בהצעות שמיועדות עבור העורכים באתר.<br />
<br />
תודה שקראת. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 23:14, ב' בתשרי, (מוצאי יו"ט), ה'תשפ"ו 23:14, 24 בספטמבר 2025 (IDT)<br />
<br />
==מחיקה סתם==<br />
<br />
אפשר להבין מדוע נמחקו יותר מ5 ערכים לפחות ללא הודעה מקדימה??? [[משתמש:פ. ז.|פ. ז.]] - [[שיחת משתמש:פ. ז.|שיחה]], 21:02, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"ו 21:02, 16 בנובמבר 2025 (IST)<br />
: אתה שואל אותי? אין לי גישה למחוק ערכים... [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 17:46, כ"ז בחשוון, ה'תשפ"ו 17:46, 18 בנובמבר 2025 (IST)<br />
<br />
סתם כתבתי פה, לא אליך דוקא, עכ"פ וכו' [[משתמש:פ. ז.|פ. ז.]] - [[שיחת משתמש:פ. ז.|שיחה]], 18:02, כ"ז בחשוון, ה'תשפ"ו 18:02, 18 בנובמבר 2025 (IST)<br />
<br />
== שמירה על הסדר ==<br />
<br />
יש סדר קבוע בעריכת האתר, בפרט בקטגוריות ותבניות הניווט. אנא שים לב לזה – אל תשנה את התיקונים שלי, ותקפיד לנהוג לפי הסדר הנכון. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 22:36, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"ו ''<font size="1">(17 בנוב' למניינם)</font>''<br />
<br />
== העתקת טקסט ארוך ==<br />
<br />
איך הצלחת לכתוב את כל ליקוטי תורה בראשית? [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:06, ה' באדר, ה'תשפ"ו 22:06, 22 בפברואר 2026 (IST)<br />
<br />
לא כל הספר; פרשה, כן? [[משתמש:פ. ז.|פ. ז.]] - [[שיחת משתמש:פ. ז.|שיחה]], 16:47, י"ד באדר, ה'תשפ"ו 16:47, 3 במרץ 2026 (IST)</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99&diff=26743קטגוריה:משנה/מעשר שני2026-01-05T17:32:18Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/מעשר שני]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1={{פרקים/משנה/מעשר שני}}}}</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99&diff=26742קטגוריה:משנה/מעשר שני2026-01-05T17:31:11Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "{{ניוווט ספר|כותרת=משנה/מעשר שני |כותרת משנה=פרקים |טקסט1={{פרקים/משנה/מעשר שני}}}}"</p>
<hr />
<div>{{ניוווט ספר|כותרת=[[משנה/מעשר שני]]<br />
|כותרת משנה=פרקים<br />
|טקסט1={{פרקים/משנה/מעשר שני}}}}</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=26741משנה/מעשר שני פרק א2026-01-05T17:29:01Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "{{ניווט ספר|כותרת=משנה/מעשר שני|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1={{פרקים/משנה/מעשר שני}}}} == משנה א == מעשר שני, אין מוכרין אותו, ואין ממשכנין אותו, ואין מחליפין אותו, ולא שוקלין כנגדו. ולא יאמר אדם לחבירו בירושלים, הילך יין ותן לי שמן; וכן שאר כל הפירות. אבל נותנין זה לז..."</p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=משנה/מעשר שני|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1={{פרקים/משנה/מעשר שני}}}}<br />
<br />
== משנה א ==<br />
מעשר שני, אין מוכרין אותו, ואין ממשכנין אותו, ואין מחליפין אותו, ולא שוקלין כנגדו. ולא יאמר אדם לחבירו בירושלים, הילך יין ותן לי שמן; וכן שאר כל הפירות. אבל נותנין זה לזה מתנת חינם.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
מעשר בהמה, אין מוכרין אותו תמים חי, ולא בעל מום חי ושחוט, ואין מקדשין בו האשה. הבכור, מוכרין אותו תמים חי, ובעל מום חי ושחוט, ומקדשין בו האשה. אין מחללין מעשר שני על אסימון, ולא על המטבע שאינו יוצא, ולא על המעות שאינן ברשותו.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
הלוקח בהמה לזבחי שלמים, או חיה לבשר תאוה, יצא העור לחולין, אף על פי שהעור מרובה על הבשר. כדי יין סתומות, מקום שדרכן למכור סתומות, יצא קנקן לחולין. האגוזים והשקדים, יצאו קליפיהם לחולין. התמד עד שלא החמיץ, אינו נלקח בכסף מעשר. ומשהחמיץ, נלקח בכסף מעשר.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
הלוקח חיה לזבחי שלמים, בהמה לבשר תאוה, לא יצא העור לחולין. כדי יין פתוחות, או סתומות מקום שדרכן למכור פתוחות, לא יצא קנקן לחולין. סלי זיתים וסלי ענבים עם הכלי, לא יצאו דמי הכלי לחולין.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
הלוקח מים, ומלח, ופירות המחוברים לקרקע, או פירות שאינן יכולין להגיע לירושלים, לא קנה מעשר. הלוקח פירות, שוגג, יחזרו דמים למקומן. מזיד, יעלו ויאכלו במקום. ואם אין מקדש, ירקבו.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
הלוקח בהמה, שוגג, יחזרו דמיה למקומן. מזיד, תעלה ותאכל במקום. ואם אין מקדש, תקבר על ידי עורה.<br />
<br />
== משנה ז ==<br />
אין לוקחין עבדים ושפחות וקרקעות ובהמה טמאה מדמי מעשר שני. ואם לקח, יאכל כנגדן. אין מביאין קיני זבים, וקיני זבות, וקיני יולדות, חטאות, ואשמות, מדמי מעשר שני. ואם הביא, יאכל כנגדם. זה הכלל: כל שהוא חוץ לאכילה ולשתיה ולסיכה מדמי מעשר שני, יאכל כנגדו.<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:משנה/מעשר שני]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%22%D7%A1&diff=26740שיחת קטגוריה:ש"ס2026-01-05T17:26:43Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "אני לא רוצה ליצור שוב, אבל לפחות להודיע קודם מחיקה! ~~~~"</p>
<hr />
<div>אני לא רוצה ליצור שוב, אבל לפחות להודיע קודם מחיקה! [[משתמש:פ. ז.|פ. ז.]] - [[שיחת משתמש:פ. ז.|שיחה]], 19:26, ט"ז בטבת, ה'תשפ"ו 19:26, 5 בינואר 2026 (IST)</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99&diff=26739משנה/מעשר שני2026-01-05T17:25:46Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה]]<br />
|כותרת משנית1=מעשר שני<br />
|טקסט1={{פרקים/משנה/מעשר שני}}<br />
}}המסכת עוסקת במעשר שני - מעשר הניתן בשנים מסוימות ללוי, ובשנים מסוימות לעני.<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:משנה/מעשר שני]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99&diff=26738תבנית:פרקים/משנה/מעשר שני2026-01-05T17:24:18Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה"</p>
<hr />
<div>[[משנה/מעשר שני פרק א|פרק א]] • [[משנה/מעשר שני פרק ב|פרק ב]] • [[משנה/מעשר שני פרק ג|פרק ג]] • [[משנה/מעשר שני פרק ד|פרק ד]] • [[משנה/מעשר שני פרק ה|פרק ה]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99&diff=26737משנה/מעשר שני2026-01-05T17:23:37Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה]]<br />
|כותרת משנית1=מעשר שני<br />
|טקסט1={{פרקים/משנה/מעשר שני}}<br />
}}</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99&diff=26736משנה/מעשר שני2026-01-05T17:20:59Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "{{ניווט ספר|כותרת=משנה |כותרת משנית1=מעשר שני |טקסט1=פרקים/משנה/מעשר שני }}"</p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה]]<br />
|כותרת משנית1=מעשר שני<br />
|טקסט1=[[פרקים/משנה/מעשר שני]]<br />
}}</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=26735שיחה:עמוד ראשי2026-01-05T17:17:52Z<p>פ. ז.: /* מספר ערכים */</p>
<hr />
<div>== כפתור לעדכון הדף הראשי ==<br />
לפעמים ישנה בעיה בעדכון הדף הראשי, לכן יש ללחוץ על כפתור "ניקוי מטמון" שלקמן. '''– לא לגעת בפיסקא זו!'''{{ש}}<br />
<span class="noprint plainlinks purgelink" title="{{int:confirm-purge-bottom}}">[{{fullurl:{{{page|עמוד ראשי}}}|action=purge}} {{כפתור לחיץ|צבע=אדום|ניקוי המטמון|{{{1|{{int:code-rev-purge-link}}}}}}}]</span><br />
<br />
== ==<br />
{{א|חלוקת קונטרסים}} לענ"ד לפחות את העמוד הראשי לא נעתיק מחב"דפדיה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:05, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ד)<br />
:לדעתי דווקא לעמוד הראשי של האתרים יש חשיבות שיובן שמדובר בכמה אתרים של אותו מיזם. גם אם משנים, לדעתי יש להשאיר לפחות את אותו סגנון [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ([[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]]) 17:09, 27 ביוני 2024 (IDT)<br />
::א. ראיתי את העריכה בעמוד הראשי בחב"דפדיה שביצעת עם הורדת הגופן, ישר כח. ב. בחב"דפדיה הולכים גם לשנות את הסגנון הרי, ובכלל, לדעתי לא צריך להיות קשר ממשי בין המיזמים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:14, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ד)<br />
:::איך שאתה חושב. לדעתי כן חשוב שלא יראה 2 אתרים לא קשורים ויהיה קשר לפחות עקיף בסגנון הבניה שלהם ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • יחי המלך המשיח • כ"א בסיוון ה'תשפ"ד • 17:33, 27 ביוני 2024 (IDT)<br />
::::לבנתיים נשאיר כך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:59, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ד)<br />
<br />
== עיצוב עמוד ראשי דחוף!!! ==<br />
<br />
{{מפעילי מערכת}} אם תוכלו לפתוח את האפשרות לעריכה של העמוד הראשי [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 17:05, 25 בנובמבר 2024 (IST)<br />
{{מפעילי מערכת}} מה מתקדם עם האתר?? הוא כבר התפרסם לציבור הרחב? [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 21:55, 18 במאי 2025 (IDT)<br />
:{{מפעילי מערכת}} אני מצטרף לבקשתו של {{א|מ. רובין}} לפתוח את העריכה לעמוד הראשי או שתערכו בעצמכם: אין קשר בין סמלילי הפורטלים לפורטלים עצמם, זו העתקה מחב"דפדיה ללא משמעות, וזה לא מוסיף לשם הטוב של חב"דטקסט. • [[משתמש:ח. לוין|ח. לוין]] • [[שיחת משתמש:ח. לוין|רוצים להתוועד?]] • [[חב"דטקסט:הצטרפו למיזם|אין זמן. קדימה, לעבודה!]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ה <font size="1">(12 ביוני למניינם)</font>''<br />
::{{א|ח. לוין}} ראה בנכתב ב[[שיחת תבנית:עמוד ראשי/ברוכים הבאים]]. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 11:16, 15 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::{{א|ש. א.}}תפתח אני ישנה לתמונות של הרביים. בברכה, [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:36, 15 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::{{א|מפעילי מערכת}} אשמח אם תפתוח הרשאה לכל המשתמשים לעריכה זה יקדם את האתר יותר מהר {{אנונימי}}<br />
==פרסום האתר==<br />
{{א|ש. א.}} כידוע שיע קשור אלי בקשר משפחתי, דיברתי איתו, והוא אמר לי להגיד למשתמשים שאחד מהם יקח על עצמו לעשות מודעה על האתר שהוא נפתח וכו'. אתה יכול לדעתי לעשות את זה הכי טוב כמובן עם עיצוב. אתה יכול? [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] ([[שיחת משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]]) 19:26, 18 ביוני 2025 (IDT)<br />
{{א|ש. א.}}<br />
::יש משהו שמתקדם?? מתי מפרסמים את האתר??--[[משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|יחי המלך המשיח בכובע]] ([[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח בכובע|שיחה]]) 15:21, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
==תבניית היום יום==<br />
האם צריכים להעתיק את כל תבנית היום יום'ס של חבדפדיה בכדי שיופיע בהעמוד הראשי?<br />
<br />
ועד"ז בנוגע לתניא יומי. אבל כאן יש לחלק בין שנה פשוטה למעוברת[[מיוחד:תרומות/200.12.168.32|200.12.168.32]] 00:10, 3 ביולי 2025 (IDT)<br />
<br />
== מיזמי חב"דפדיה ==<br />
{{א|מ. רובין}} לדעתי פיסקא זו מיותרת בעמוד הראשי, כיון שמיזמים אלו מופיעים כבר בסרגל הכלים בצד ימין. • • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) •, [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]] • 08:12, 20 ביולי 2025 (IDT)<br />
<br />
==מספר ערכים==<br />
{{א|ש. א.}} מה?? למה הערכים ירדו מ1000 ל93? [[משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|חב&#34;ד בדרך לגאולה]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;ד בדרך לגאולה|שיחה]], 22:18, כ"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 22:18, 22 ביולי 2025 (IDT)<br />
:{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} הרבה נמחקו. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small>({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:מ. רובין|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/מ. רובין|ת]]|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]}})</small> 23:08, 22 ביולי 2025 (IDT)<br />
::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} {{א|מ. רובין}} שיניתי את זה ממספר '''דפים''' למספר '''ספרים''' (בניתי תבנית מיוחדת בשביל זה). • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 02:29, כ"ט בתמוז, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(25 ביולי למניינם)</font>''<br />
<br />
==לפעול==<br />
<br />
חבר'ה לפעול, המספרים נשארים כמעט תמיד נשארים אותו דבר או שיורדים! צריך לפעול!! [[משתמש:פ. ז.|פ. ז.]] - [[שיחת משתמש:פ. ז.|שיחה]], 19:17, ט"ז בטבת, ה'תשפ"ו 19:17, 5 בינואר 2026 (IST)</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4._%D7%96.&diff=26641משתמש:פ. ז.2025-12-04T13:53:34Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>משתמש פ. ז. נוצר בי"ט אלול ה'תשפ"ה (12/9/2025) בשעה 07:24.<br />
<br />
מטרתו היא להרחיב ולהגדיל את דפי חב"דטקסט.<br />
<br />
משתמש רוצה להיות מפעיל מערכת.<br />
== ערכים ועריכות ==<br />
<br />
=== עריכות ===<br />
<blockquote><big>י"ט אלול תשפ"ה '''- 10.'''</big><br />
<br />
<br />
<big>י"ג חשוון תשפ"ו<ref>18:50.</ref> - '''100'''.</big></blockquote><br />
<br />
=== ערכים (69) ===<br />
<blockquote><big>כ"א מרחשוון תשפ"ו</big><ref>18:46.</ref> <big>- '''50'''.</big></blockquote><br />
<br />
===== דפים (61): =====<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/בראשית]].<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/לך לך]].<br />
# [[שמות פרק א]].<br />
# [[פסקי הסידור]].<br />
# [[לקוטי שיחות חלק ל/לך לך א]].<br />
# [[לקוטי שיחות חלק ל/תולדות ב]].<br />
# [[מאמר באתי לגני תשי"ג - מוגה]].<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/לך לך]].<br />
# [[משנה/ברכות פרק ד]].<br />
# [[משנה/ברכות פרק ה]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ו]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ז]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ח]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ט]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק א]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ג]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ד]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ה]].<br />
#[[משנה/פאה פרק א]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ב]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ג]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ד]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ה]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ו]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ז]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ח]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק א]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק ב]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק ג]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ב עמוד א]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ב עמוד ב]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ג עמוד א]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ג עמוד ב]].<br />
#[[משנה/כלאים]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק א]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ב]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ג]].<br />
#[[לקוטי שיחות חלק ל/י"ט כסלו]].<br />
#[[לקוטי שיחות חלק ל/י"ט כסלו]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ד]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ה]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ו]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ז]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ח]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ט]].<br />
#[[שיחת חיי שרה תשנ"ב - מוגה]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק א]].<br />
#[[משנה/שביעית]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ב]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ג]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ד]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ה]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ו]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ז]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ח]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ט]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק י]].<br />
#[[שולחן ערוך אורח חיים פט א]].<br />
#[[משנה/מעשרות]].<br />
#[[משנה/מעשרות פרק א]].<br />
#[[תבנית:אבן עזרא/בראשית פרק יב]].<br />
<br />
==== קטגוריות (2): ====<br />
# [[:קטגוריה:משנה/כלאים]].<br />
# [[:קטגוריה:משנה/מעשרות]].<br />
<br />
==== תבניות (5): ====<br />
# [[תבנית:תניא יומי/י"ד חשוון]].<br />
# [[תבנית:תניא יומי/ב' תשרי]].<br />
# [[תבנית:תניא יומי/ט"ו חשוון]].<br />
# [[תבנית:תודה]]<ref>מוכרחים להקטין את הקובץ של התמונה.</ref>.<br />
# [[תבנית:משנה/מעשרות]].<br />
<br />
==== קבצים (1): ====<br />
<br />
# [[:קובץ:תודה.png]].<br />
<br />
== הערות שוליים ==</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%91&diff=26640תבנית:אבן עזרא/בראשית פרק יב2025-12-04T13:52:56Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>(א) '''לך לך'''{{גופן| — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):|רשי}}<br />
<br />
(ג) '''מברכיך''' {{גופן| — רבים.|רשי}} '''ומקללך''' {{גופן| — יחיד:|רשי}}<br />
<br />
(ה) '''רכושם''' {{גופן| — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו): ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם. וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם:|רשי}}<br />
<br />
(ו) '''גם זה המקום שכם''' {{גופן| — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם. אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו). |רשי}} '''מורה''' {{גופן| — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום. |רשי}} '''והכנעני אז בארץ''' {{גופן| — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום:|רשי}}<br />
<br />
(ז) '''וירא ה'''' {{גופן| — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח):|רשי}}<br />
<br />
(ח) '''ויעתק''' {{גופן| — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט. וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.|רשי}} '''וטעם מים''' {{גופן|— ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.|רשי}} '''וטעם ויקרא בשם ה''' {{גופן|— תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:|רשי}}<br />
<br />
(ט) '''הנגבה''' {{גופן|— פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):|רשי}}<br />
<br />
(י) '''ויהי רעב בארץ''' {{גופן|— בארץ כנען:|רשי}}<br />
<br />
(יא) '''כאשר הקריב''' {{גופן|— מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו. מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.|רשי}} '''וטעם הנה נא ידעתי''' {{גופן|— שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:|רשי}}<br />
<br />
==פסוק יב==<br />
<br />
'''וטעם ואותך יחיו''' — שיתנו לך כל צרכיך, כי ימי רעבון היו:<br />
<br />
==פסוק יג==<br />
<br />
ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:<br />
ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":<br />
<br />
''בגללך ובעבורך'' לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:<br />
<br />
'''וטעם ייטב לי''' — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):<br />
<br />
==פסוק טו==<br />
<br />
'''ויהללו''' — קל הלמ"ד הראשון, להקל על הלשון, והוא ראוי להידגש. וכמוהו "ואתפללה" בדניאל: ותֻקח האשה — מהבניין הכבד הנוסף, ואם לא נמצא, והשלם "ותושלכי" (יחזקאל טז ה):<br />
<br />
==פסוק יז==<br />
<br />
'''"וינגע ה' את פרעה על דבר שרי"''' — כמו "בעבור". והטעם, על זה הדבר:<br />
<br />
==פסוק יח==<br />
<br />
'''ומלת הגדת''' — מבעלי הנוני"ן:<br />
<br />
==פסוק יט==<br />
<br />
'''וטעם ואקח אותה לי לאשה''' — שלקחה להיותה אשתו ולשכב עמה, והשם הביא עליו נגעים שלא יגע בה. והנגעים – שלחם השם לשמור אשת אוהבו, והיו הנגעים גדולים ולא יכול לגעת בה. וכמוהו: "וחשקת בה ולקחת לך לאשה", ואמר אחר כן: "והבאת אל תוך ביתך וגלחה... ואחר כן תבא אליה ובעלתה" (דברים כא י-יג): וקמצות וי"ו וָלֵך — בעבור שהטעם הנקרא עניין מוכרת, וכן "לחם וָיָין" (בראשית יד יח):<br />
<br />
==פסוק כ==<br />
<br />
'''וישלחו אותו''' — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז): והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%91&diff=26639תבנית:אבן עזרא/בראשית פרק יב2025-12-04T13:48:17Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>(א) '''לך לך'''{{גופן| — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):|רשי}}<br />
<br />
(ג) '''מברכיך''' {{גופן| — רבים.|רשי}} '''ומקללך''' {{גופן| — יחיד:|רשי}}<br />
<br />
(ה) '''רכושם''' {{גופן| — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו): ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם. וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם:|רשי}}<br />
<br />
(ו) '''גם זה המקום שכם''' {{גופן| — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם. אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו). |רשי}} '''מורה''' {{גופן| — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום. |רשי}} '''והכנעני אז בארץ''' {{גופן| — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום:|רשי}}<br />
<br />
(ז) '''וירא ה'''' {{גופן| — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח):|רשי}}<br />
<br />
==פסוק ח==<br />
<br />
'''ויעתק''' — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט.<br />
וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.<br />
<br />
'''וטעם מים''' — ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.<br />
<br />
'''וטעם ויקרא בשם ה''' — תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:<br />
<br />
==פסוק ט==<br />
<br />
'''הנגבה''' — פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):<br />
<br />
==פסוק י==<br />
<br />
'''ויהי רעב בארץ''' — בארץ כנען:<br />
<br />
==פסוק יא==<br />
<br />
'''כאשר הקריב''' — מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו.<br />
<br />
מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.<br />
<br />
'''וטעם הנה נא ידעתי''' — שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:<br />
<br />
==פסוק יב==<br />
<br />
'''וטעם ואותך יחיו''' — שיתנו לך כל צרכיך, כי ימי רעבון היו:<br />
<br />
==פסוק יג==<br />
<br />
ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:<br />
ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":<br />
<br />
''בגללך ובעבורך'' לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:<br />
<br />
'''וטעם ייטב לי''' — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):<br />
<br />
==פסוק טו==<br />
<br />
'''ויהללו''' — קל הלמ"ד הראשון, להקל על הלשון, והוא ראוי להידגש. וכמוהו "ואתפללה" בדניאל: ותֻקח האשה — מהבניין הכבד הנוסף, ואם לא נמצא, והשלם "ותושלכי" (יחזקאל טז ה):<br />
<br />
==פסוק יז==<br />
<br />
'''"וינגע ה' את פרעה על דבר שרי"''' — כמו "בעבור". והטעם, על זה הדבר:<br />
<br />
==פסוק יח==<br />
<br />
'''ומלת הגדת''' — מבעלי הנוני"ן:<br />
<br />
==פסוק יט==<br />
<br />
'''וטעם ואקח אותה לי לאשה''' — שלקחה להיותה אשתו ולשכב עמה, והשם הביא עליו נגעים שלא יגע בה. והנגעים – שלחם השם לשמור אשת אוהבו, והיו הנגעים גדולים ולא יכול לגעת בה. וכמוהו: "וחשקת בה ולקחת לך לאשה", ואמר אחר כן: "והבאת אל תוך ביתך וגלחה... ואחר כן תבא אליה ובעלתה" (דברים כא י-יג): וקמצות וי"ו וָלֵך — בעבור שהטעם הנקרא עניין מוכרת, וכן "לחם וָיָין" (בראשית יד יח):<br />
<br />
==פסוק כ==<br />
<br />
'''וישלחו אותו''' — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז): והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%91&diff=26638תבנית:אבן עזרא/בראשית פרק יב2025-12-04T13:47:57Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>(א) '''לך לך'''{{גופן| — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):|רשי}}<br />
<br />
(ג) '''מברכיך''' {{גופן| — רבים.|רשי}} '''ומקללך''' {{גופן| — יחיד:|רשי}}<br />
<br />
(ה) '''רכושם''' {{גופן| — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו): ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם. וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם:|רשי}}<br />
<br />
(ו) '''גם זה המקום שכם''' {{גופן| — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם. אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו). |רשי}} '''מורה''' ((גופן| — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום. |רשי}} '''והכנעני אז בארץ''' ((גופן| — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום:|רשי}}<br />
<br />
(ז) '''וירא ה'''' {{גופן| — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח):|רשי}}<br />
<br />
==פסוק ח==<br />
<br />
'''ויעתק''' — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט.<br />
וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.<br />
<br />
'''וטעם מים''' — ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.<br />
<br />
'''וטעם ויקרא בשם ה''' — תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:<br />
<br />
==פסוק ט==<br />
<br />
'''הנגבה''' — פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):<br />
<br />
==פסוק י==<br />
<br />
'''ויהי רעב בארץ''' — בארץ כנען:<br />
<br />
==פסוק יא==<br />
<br />
'''כאשר הקריב''' — מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו.<br />
<br />
מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.<br />
<br />
'''וטעם הנה נא ידעתי''' — שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:<br />
<br />
==פסוק יב==<br />
<br />
'''וטעם ואותך יחיו''' — שיתנו לך כל צרכיך, כי ימי רעבון היו:<br />
<br />
==פסוק יג==<br />
<br />
ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:<br />
ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":<br />
<br />
''בגללך ובעבורך'' לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:<br />
<br />
'''וטעם ייטב לי''' — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):<br />
<br />
==פסוק טו==<br />
<br />
'''ויהללו''' — קל הלמ"ד הראשון, להקל על הלשון, והוא ראוי להידגש. וכמוהו "ואתפללה" בדניאל: ותֻקח האשה — מהבניין הכבד הנוסף, ואם לא נמצא, והשלם "ותושלכי" (יחזקאל טז ה):<br />
<br />
==פסוק יז==<br />
<br />
'''"וינגע ה' את פרעה על דבר שרי"''' — כמו "בעבור". והטעם, על זה הדבר:<br />
<br />
==פסוק יח==<br />
<br />
'''ומלת הגדת''' — מבעלי הנוני"ן:<br />
<br />
==פסוק יט==<br />
<br />
'''וטעם ואקח אותה לי לאשה''' — שלקחה להיותה אשתו ולשכב עמה, והשם הביא עליו נגעים שלא יגע בה. והנגעים – שלחם השם לשמור אשת אוהבו, והיו הנגעים גדולים ולא יכול לגעת בה. וכמוהו: "וחשקת בה ולקחת לך לאשה", ואמר אחר כן: "והבאת אל תוך ביתך וגלחה... ואחר כן תבא אליה ובעלתה" (דברים כא י-יג): וקמצות וי"ו וָלֵך — בעבור שהטעם הנקרא עניין מוכרת, וכן "לחם וָיָין" (בראשית יד יח):<br />
<br />
==פסוק כ==<br />
<br />
'''וישלחו אותו''' — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז): והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%91&diff=26637תבנית:אבן עזרא/בראשית פרק יב2025-12-04T13:47:32Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>(א) '''לך לך'''{{גופן| — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):|רשי}}<br />
<br />
(ג) '''מברכיך''' {{גופן| — רבים.|רשי}} '''ומקללך''' {{גופן| — יחיד:|רשי}}<br />
<br />
(ה) {{גופן|'''רכושם''' — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו): ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם. וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם:|רשי}}<br />
<br />
(ו) '''גם זה המקום שכם''' {{גופן| — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם. אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו). |רשי}} '''מורה''' ((גופן| — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום. |רשי}}<br />
<br />
'''והכנעני אז בארץ''' ((גופן| — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום:|רשי}}<br />
<br />
(ז) '''וירא ה'''' {{גופן| — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח):|רשי}}<br />
<br />
==פסוק ח==<br />
<br />
'''ויעתק''' — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט.<br />
וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.<br />
<br />
'''וטעם מים''' — ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.<br />
<br />
'''וטעם ויקרא בשם ה''' — תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:<br />
<br />
==פסוק ט==<br />
<br />
'''הנגבה''' — פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):<br />
<br />
==פסוק י==<br />
<br />
'''ויהי רעב בארץ''' — בארץ כנען:<br />
<br />
==פסוק יא==<br />
<br />
'''כאשר הקריב''' — מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו.<br />
<br />
מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.<br />
<br />
'''וטעם הנה נא ידעתי''' — שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:<br />
<br />
==פסוק יב==<br />
<br />
'''וטעם ואותך יחיו''' — שיתנו לך כל צרכיך, כי ימי רעבון היו:<br />
<br />
==פסוק יג==<br />
<br />
ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:<br />
ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":<br />
<br />
''בגללך ובעבורך'' לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:<br />
<br />
'''וטעם ייטב לי''' — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):<br />
<br />
==פסוק טו==<br />
<br />
'''ויהללו''' — קל הלמ"ד הראשון, להקל על הלשון, והוא ראוי להידגש. וכמוהו "ואתפללה" בדניאל: ותֻקח האשה — מהבניין הכבד הנוסף, ואם לא נמצא, והשלם "ותושלכי" (יחזקאל טז ה):<br />
<br />
==פסוק יז==<br />
<br />
'''"וינגע ה' את פרעה על דבר שרי"''' — כמו "בעבור". והטעם, על זה הדבר:<br />
<br />
==פסוק יח==<br />
<br />
'''ומלת הגדת''' — מבעלי הנוני"ן:<br />
<br />
==פסוק יט==<br />
<br />
'''וטעם ואקח אותה לי לאשה''' — שלקחה להיותה אשתו ולשכב עמה, והשם הביא עליו נגעים שלא יגע בה. והנגעים – שלחם השם לשמור אשת אוהבו, והיו הנגעים גדולים ולא יכול לגעת בה. וכמוהו: "וחשקת בה ולקחת לך לאשה", ואמר אחר כן: "והבאת אל תוך ביתך וגלחה... ואחר כן תבא אליה ובעלתה" (דברים כא י-יג): וקמצות וי"ו וָלֵך — בעבור שהטעם הנקרא עניין מוכרת, וכן "לחם וָיָין" (בראשית יד יח):<br />
<br />
==פסוק כ==<br />
<br />
'''וישלחו אותו''' — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז): והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%91&diff=26636תבנית:אבן עזרא/בראשית פרק יב2025-12-04T13:47:00Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>(א) '''לך לך'''{{גופן| — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):|רשי}}<br />
<br />
(ג) '''מברכיך''' {{גופן| — רבים.|רשי}} '''ומקללך''' {{גופן| — יחיד:|רשי}}<br />
<br />
(ה) {{גופן|'''רכושם''' — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו): ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם. וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם:|רשי}}<br />
<br />
(ו) '''גם זה המקום שכם''' {{גופן| — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם. אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו). |רשי}} '''מורה''' ((גופן| — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום.|רשי}}<br />
<br />
'''והכנעני אז בארץ''' ((גופן| — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום:|רשי}}<br />
<br />
(ז) '''וירא ה'''' {{גופן| — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח):|רשי}}<br />
<br />
==פסוק ח==<br />
<br />
'''ויעתק''' — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט.<br />
וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.<br />
<br />
'''וטעם מים''' — ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.<br />
<br />
'''וטעם ויקרא בשם ה''' — תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:<br />
<br />
==פסוק ט==<br />
<br />
'''הנגבה''' — פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):<br />
<br />
==פסוק י==<br />
<br />
'''ויהי רעב בארץ''' — בארץ כנען:<br />
<br />
==פסוק יא==<br />
<br />
'''כאשר הקריב''' — מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו.<br />
<br />
מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.<br />
<br />
'''וטעם הנה נא ידעתי''' — שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:<br />
<br />
==פסוק יב==<br />
<br />
'''וטעם ואותך יחיו''' — שיתנו לך כל צרכיך, כי ימי רעבון היו:<br />
<br />
==פסוק יג==<br />
<br />
ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:<br />
ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":<br />
<br />
''בגללך ובעבורך'' לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:<br />
<br />
'''וטעם ייטב לי''' — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):<br />
<br />
==פסוק טו==<br />
<br />
'''ויהללו''' — קל הלמ"ד הראשון, להקל על הלשון, והוא ראוי להידגש. וכמוהו "ואתפללה" בדניאל: ותֻקח האשה — מהבניין הכבד הנוסף, ואם לא נמצא, והשלם "ותושלכי" (יחזקאל טז ה):<br />
<br />
==פסוק יז==<br />
<br />
'''"וינגע ה' את פרעה על דבר שרי"''' — כמו "בעבור". והטעם, על זה הדבר:<br />
<br />
==פסוק יח==<br />
<br />
'''ומלת הגדת''' — מבעלי הנוני"ן:<br />
<br />
==פסוק יט==<br />
<br />
'''וטעם ואקח אותה לי לאשה''' — שלקחה להיותה אשתו ולשכב עמה, והשם הביא עליו נגעים שלא יגע בה. והנגעים – שלחם השם לשמור אשת אוהבו, והיו הנגעים גדולים ולא יכול לגעת בה. וכמוהו: "וחשקת בה ולקחת לך לאשה", ואמר אחר כן: "והבאת אל תוך ביתך וגלחה... ואחר כן תבא אליה ובעלתה" (דברים כא י-יג): וקמצות וי"ו וָלֵך — בעבור שהטעם הנקרא עניין מוכרת, וכן "לחם וָיָין" (בראשית יד יח):<br />
<br />
==פסוק כ==<br />
<br />
'''וישלחו אותו''' — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז): והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%91&diff=26635תבנית:אבן עזרא/בראשית פרק יב2025-12-04T13:46:00Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>(א) '''לך לך'''{{גופן| — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):|רשי}}<br />
<br />
(ג) {{גופן|'''מברכיך''' — רבים. '''ומקללך''' — יחיד:|רשי}}<br />
<br />
(ה) {{גופן|'''רכושם''' — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו): ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם. וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם: |רשי}}<br />
<br />
(ו) '''גם זה המקום שכם''' {{גופן| — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם. אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו). |רשי}} '''מורה''' ((גופן| — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום. |רשי}}<br />
<br />
'''והכנעני אז בארץ''' ((גופן| — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום: |רשי}}<br />
<br />
(ז) '''וירא ה'''' {{גופן| — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח): |רשי}}<br />
<br />
==פסוק ח==<br />
<br />
'''ויעתק''' — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט.<br />
וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.<br />
<br />
'''וטעם מים''' — ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.<br />
<br />
'''וטעם ויקרא בשם ה''' — תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:<br />
<br />
==פסוק ט==<br />
<br />
'''הנגבה''' — פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):<br />
<br />
==פסוק י==<br />
<br />
'''ויהי רעב בארץ''' — בארץ כנען:<br />
<br />
==פסוק יא==<br />
<br />
'''כאשר הקריב''' — מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו.<br />
<br />
מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.<br />
<br />
'''וטעם הנה נא ידעתי''' — שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:<br />
<br />
==פסוק יב==<br />
<br />
'''וטעם ואותך יחיו''' — שיתנו לך כל צרכיך, כי ימי רעבון היו:<br />
<br />
==פסוק יג==<br />
<br />
ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:<br />
ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":<br />
<br />
''בגללך ובעבורך'' לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:<br />
<br />
'''וטעם ייטב לי''' — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):<br />
<br />
==פסוק טו==<br />
<br />
'''ויהללו''' — קל הלמ"ד הראשון, להקל על הלשון, והוא ראוי להידגש. וכמוהו "ואתפללה" בדניאל: ותֻקח האשה — מהבניין הכבד הנוסף, ואם לא נמצא, והשלם "ותושלכי" (יחזקאל טז ה):<br />
<br />
==פסוק יז==<br />
<br />
'''"וינגע ה' את פרעה על דבר שרי"''' — כמו "בעבור". והטעם, על זה הדבר:<br />
<br />
==פסוק יח==<br />
<br />
'''ומלת הגדת''' — מבעלי הנוני"ן:<br />
<br />
==פסוק יט==<br />
<br />
'''וטעם ואקח אותה לי לאשה''' — שלקחה להיותה אשתו ולשכב עמה, והשם הביא עליו נגעים שלא יגע בה. והנגעים – שלחם השם לשמור אשת אוהבו, והיו הנגעים גדולים ולא יכול לגעת בה. וכמוהו: "וחשקת בה ולקחת לך לאשה", ואמר אחר כן: "והבאת אל תוך ביתך וגלחה... ואחר כן תבא אליה ובעלתה" (דברים כא י-יג): וקמצות וי"ו וָלֵך — בעבור שהטעם הנקרא עניין מוכרת, וכן "לחם וָיָין" (בראשית יד יח):<br />
<br />
==פסוק כ==<br />
<br />
'''וישלחו אותו''' — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז): והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%91&diff=26634תבנית:אבן עזרא/בראשית פרק יב2025-12-04T13:45:38Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{יישור טקסט|<br />
(א) '''לך לך'''{{גופן| — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):|רשי}}<br />
<br />
(ג) {{גופן|'''מברכיך''' — רבים. '''ומקללך''' — יחיד:|רשי}}<br />
<br />
(ה) {{גופן|'''רכושם''' — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו): ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם. וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם: |רשי}}<br />
<br />
(ו) '''גם זה המקום שכם''' {{גופן| — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם. אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו). |רשי}} '''מורה''' ((גופן| — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום. |רשי}}<br />
<br />
'''והכנעני אז בארץ''' ((גופן| — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום: |רשי}}<br />
<br />
(ז) '''וירא ה'''' {{גופן| — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח): |רשי}} }}<br />
<br />
==פסוק ח==<br />
<br />
'''ויעתק''' — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט.<br />
וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.<br />
<br />
'''וטעם מים''' — ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.<br />
<br />
'''וטעם ויקרא בשם ה''' — תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:<br />
<br />
==פסוק ט==<br />
<br />
'''הנגבה''' — פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):<br />
<br />
==פסוק י==<br />
<br />
'''ויהי רעב בארץ''' — בארץ כנען:<br />
<br />
==פסוק יא==<br />
<br />
'''כאשר הקריב''' — מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו.<br />
<br />
מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.<br />
<br />
'''וטעם הנה נא ידעתי''' — שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:<br />
<br />
==פסוק יב==<br />
<br />
'''וטעם ואותך יחיו''' — שיתנו לך כל צרכיך, כי ימי רעבון היו:<br />
<br />
==פסוק יג==<br />
<br />
ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:<br />
ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":<br />
<br />
''בגללך ובעבורך'' לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:<br />
<br />
'''וטעם ייטב לי''' — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):<br />
<br />
==פסוק טו==<br />
<br />
'''ויהללו''' — קל הלמ"ד הראשון, להקל על הלשון, והוא ראוי להידגש. וכמוהו "ואתפללה" בדניאל: ותֻקח האשה — מהבניין הכבד הנוסף, ואם לא נמצא, והשלם "ותושלכי" (יחזקאל טז ה):<br />
<br />
==פסוק יז==<br />
<br />
'''"וינגע ה' את פרעה על דבר שרי"''' — כמו "בעבור". והטעם, על זה הדבר:<br />
<br />
==פסוק יח==<br />
<br />
'''ומלת הגדת''' — מבעלי הנוני"ן:<br />
<br />
==פסוק יט==<br />
<br />
'''וטעם ואקח אותה לי לאשה''' — שלקחה להיותה אשתו ולשכב עמה, והשם הביא עליו נגעים שלא יגע בה. והנגעים – שלחם השם לשמור אשת אוהבו, והיו הנגעים גדולים ולא יכול לגעת בה. וכמוהו: "וחשקת בה ולקחת לך לאשה", ואמר אחר כן: "והבאת אל תוך ביתך וגלחה... ואחר כן תבא אליה ובעלתה" (דברים כא י-יג): וקמצות וי"ו וָלֵך — בעבור שהטעם הנקרא עניין מוכרת, וכן "לחם וָיָין" (בראשית יד יח):<br />
<br />
==פסוק כ==<br />
<br />
'''וישלחו אותו''' — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז): והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%91&diff=26633תבנית:אבן עזרא/בראשית פרק יב2025-12-04T13:45:11Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{יישור טקסט|<br />
(א) '''לך לך'''{{גופן| — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):|רשי}}<br />
<br />
(ג) {{גופן|'''מברכיך''' — רבים. '''ומקללך''' — יחיד:|רשי}}<br />
<br />
(ה) {{גופן|'''רכושם''' — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו): ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם. וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם: |רשי}}<br />
<br />
(ו) '''גם זה המקום שכם''' {{גופן| — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם. אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו). |רשי}} '''מורה''' ((גופן| — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום. |רשי}}<br />
<br />
'''והכנעני אז בארץ''' ((גופן| — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום: |רשי}}<br />
<br />
(ז) '''וירא ה'''' {{גופן| — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח): |רשי}}<br />
<br />
==פסוק ח==<br />
<br />
'''ויעתק''' — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט.<br />
וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.<br />
<br />
'''וטעם מים''' — ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.<br />
<br />
'''וטעם ויקרא בשם ה''' — תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:<br />
<br />
==פסוק ט==<br />
<br />
'''הנגבה''' — פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):<br />
<br />
==פסוק י==<br />
<br />
'''ויהי רעב בארץ''' — בארץ כנען:<br />
<br />
==פסוק יא==<br />
<br />
'''כאשר הקריב''' — מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו.<br />
<br />
מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.<br />
<br />
'''וטעם הנה נא ידעתי''' — שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:<br />
<br />
==פסוק יב==<br />
<br />
'''וטעם ואותך יחיו''' — שיתנו לך כל צרכיך, כי ימי רעבון היו:<br />
<br />
==פסוק יג==<br />
<br />
ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:<br />
ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":<br />
<br />
''בגללך ובעבורך'' לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:<br />
<br />
'''וטעם ייטב לי''' — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):<br />
<br />
==פסוק טו==<br />
<br />
'''ויהללו''' — קל הלמ"ד הראשון, להקל על הלשון, והוא ראוי להידגש. וכמוהו "ואתפללה" בדניאל: ותֻקח האשה — מהבניין הכבד הנוסף, ואם לא נמצא, והשלם "ותושלכי" (יחזקאל טז ה):<br />
<br />
==פסוק יז==<br />
<br />
'''"וינגע ה' את פרעה על דבר שרי"''' — כמו "בעבור". והטעם, על זה הדבר:<br />
<br />
==פסוק יח==<br />
<br />
'''ומלת הגדת''' — מבעלי הנוני"ן:<br />
<br />
==פסוק יט==<br />
<br />
'''וטעם ואקח אותה לי לאשה''' — שלקחה להיותה אשתו ולשכב עמה, והשם הביא עליו נגעים שלא יגע בה. והנגעים – שלחם השם לשמור אשת אוהבו, והיו הנגעים גדולים ולא יכול לגעת בה. וכמוהו: "וחשקת בה ולקחת לך לאשה", ואמר אחר כן: "והבאת אל תוך ביתך וגלחה... ואחר כן תבא אליה ובעלתה" (דברים כא י-יג): וקמצות וי"ו וָלֵך — בעבור שהטעם הנקרא עניין מוכרת, וכן "לחם וָיָין" (בראשית יד יח):<br />
<br />
==פסוק כ==<br />
<br />
'''וישלחו אותו''' — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז): והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%91&diff=26632תבנית:אבן עזרא/בראשית פרק יב2025-12-04T13:42:46Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{יישור טקסט|<br />
(א) '''לך לך'''{{גופן| — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):|רשי}}<br />
<br />
==פסוק ג==<br />
<br />
'''מברכיך''' — רבים. '''ומקללך''' — יחיד:<br />
<br />
==פסוק ה==<br />
<br />
'''רכושם''' — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו): ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם. וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם:<br />
<br />
==פסוק ו==<br />
<br />
'''גם זה המקום שכם''' — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם. אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו).<br />
<br />
'''מורה''' — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום.<br />
<br />
'''והכנעני אז בארץ''' — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום:<br />
<br />
==פסוק ז==<br />
<br />
'''וירא ה'''' — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח):<br />
<br />
==פסוק ח==<br />
<br />
'''ויעתק''' — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט.<br />
וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.<br />
<br />
'''וטעם מים''' — ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.<br />
<br />
'''וטעם ויקרא בשם ה''' — תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:<br />
<br />
==פסוק ט==<br />
<br />
'''הנגבה''' — פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):<br />
<br />
==פסוק י==<br />
<br />
'''ויהי רעב בארץ''' — בארץ כנען:<br />
<br />
==פסוק יא==<br />
<br />
'''כאשר הקריב''' — מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו.<br />
<br />
מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.<br />
<br />
'''וטעם הנה נא ידעתי''' — שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:<br />
<br />
==פסוק יב==<br />
<br />
'''וטעם ואותך יחיו''' — שיתנו לך כל צרכיך, כי ימי רעבון היו:<br />
<br />
==פסוק יג==<br />
<br />
ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:<br />
ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":<br />
<br />
''בגללך ובעבורך'' לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:<br />
<br />
'''וטעם ייטב לי''' — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):<br />
<br />
==פסוק טו==<br />
<br />
'''ויהללו''' — קל הלמ"ד הראשון, להקל על הלשון, והוא ראוי להידגש. וכמוהו "ואתפללה" בדניאל: ותֻקח האשה — מהבניין הכבד הנוסף, ואם לא נמצא, והשלם "ותושלכי" (יחזקאל טז ה):<br />
<br />
==פסוק יז==<br />
<br />
'''"וינגע ה' את פרעה על דבר שרי"''' — כמו "בעבור". והטעם, על זה הדבר:<br />
<br />
==פסוק יח==<br />
<br />
'''ומלת הגדת''' — מבעלי הנוני"ן:<br />
<br />
==פסוק יט==<br />
<br />
'''וטעם ואקח אותה לי לאשה''' — שלקחה להיותה אשתו ולשכב עמה, והשם הביא עליו נגעים שלא יגע בה. והנגעים – שלחם השם לשמור אשת אוהבו, והיו הנגעים גדולים ולא יכול לגעת בה. וכמוהו: "וחשקת בה ולקחת לך לאשה", ואמר אחר כן: "והבאת אל תוך ביתך וגלחה... ואחר כן תבא אליה ובעלתה" (דברים כא י-יג): וקמצות וי"ו וָלֵך — בעבור שהטעם הנקרא עניין מוכרת, וכן "לחם וָיָין" (בראשית יד יח):<br />
<br />
==פסוק כ==<br />
<br />
'''וישלחו אותו''' — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז): והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%91&diff=26631תבנית:אבן עזרא/בראשית פרק יב2025-12-04T13:40:17Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "==פסוק א== '''לך לך''' — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר א..."</p>
<hr />
<div>==פסוק א==<br />
<br />
'''לך לך''' — השם ציווה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו, גם בית אביו. והטעם, שידע השם שתרח, אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען, ישב בחרן. ותרח לא מת עד אחר שישים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן, רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים. ואחר שאמר אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):<br />
<br />
==פסוק ג==<br />
<br />
'''מברכיך''' — רבים. '''ומקללך''' — יחיד:<br />
<br />
==פסוק ה==<br />
<br />
'''רכושם''' — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו): ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם. וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם:<br />
<br />
==פסוק ו==<br />
<br />
'''גם זה המקום שכם''' — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם. אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו).<br />
<br />
'''מורה''' — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום.<br />
<br />
'''והכנעני אז בארץ''' — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום:<br />
<br />
==פסוק ז==<br />
<br />
'''וירא ה'''' — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח):<br />
<br />
==פסוק ח==<br />
<br />
'''ויעתק''' — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט.<br />
וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.<br />
<br />
'''וטעם מים''' — ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.<br />
<br />
'''וטעם ויקרא בשם ה''' — תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:<br />
<br />
==פסוק ט==<br />
<br />
'''הנגבה''' — פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):<br />
<br />
==פסוק י==<br />
<br />
'''ויהי רעב בארץ''' — בארץ כנען:<br />
<br />
==פסוק יא==<br />
<br />
'''כאשר הקריב''' — מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו.<br />
<br />
מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.<br />
<br />
'''וטעם הנה נא ידעתי''' — שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:<br />
<br />
==פסוק יב==<br />
<br />
'''וטעם ואותך יחיו''' — שיתנו לך כל צרכיך, כי ימי רעבון היו:<br />
<br />
==פסוק יג==<br />
<br />
ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:<br />
ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":<br />
<br />
''בגללך ובעבורך'' לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:<br />
<br />
'''וטעם ייטב לי''' — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):<br />
<br />
==פסוק טו==<br />
<br />
'''ויהללו''' — קל הלמ"ד הראשון, להקל על הלשון, והוא ראוי להידגש. וכמוהו "ואתפללה" בדניאל: ותֻקח האשה — מהבניין הכבד הנוסף, ואם לא נמצא, והשלם "ותושלכי" (יחזקאל טז ה):<br />
<br />
==פסוק יז==<br />
<br />
'''"וינגע ה' את פרעה על דבר שרי"''' — כמו "בעבור". והטעם, על זה הדבר:<br />
<br />
==פסוק יח==<br />
<br />
'''ומלת הגדת''' — מבעלי הנוני"ן:<br />
<br />
==פסוק יט==<br />
<br />
'''וטעם ואקח אותה לי לאשה''' — שלקחה להיותה אשתו ולשכב עמה, והשם הביא עליו נגעים שלא יגע בה. והנגעים – שלחם השם לשמור אשת אוהבו, והיו הנגעים גדולים ולא יכול לגעת בה. וכמוהו: "וחשקת בה ולקחת לך לאשה", ואמר אחר כן: "והבאת אל תוך ביתך וגלחה... ואחר כן תבא אליה ובעלתה" (דברים כא י-יג): וקמצות וי"ו וָלֵך — בעבור שהטעם הנקרא עניין מוכרת, וכן "לחם וָיָין" (בראשית יד יח):<br />
<br />
==פסוק כ==<br />
<br />
'''וישלחו אותו''' — דרך ליווי בכבוד, וכן: "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בראשית יח טז): והנכון בעיני להיות פירוש ויצו עליו — בעבור היות על אחרים המצוה שהזהיר, וציווה להכריז שלא יגע איש בו ובאשתו:</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A5_%D7%99%27_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=26625שיחת תבנית:ספר מומלץ י' כסלו2025-11-30T15:57:29Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>לא מוטב להציג [[דרך חיים]] או מספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי נבג"מ זי"ע. בברכת א גוט יום טוב --[[משתמש:פ. ז.|פ. ז.]] - [[שיחת משתמש:פ. ז.|שיחה]], 17:57, י' בכסלו, ה'תשפ"ו 17:57, 30 בנובמבר 2025 (IST)</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A5_%D7%99%27_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=26624שיחת תבנית:ספר מומלץ י' כסלו2025-11-30T15:57:06Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "לא עדיף לעשות דרך חיים או מספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי נבג"מ זי"ע. בברכת א גוט יום טוב --~~~~"</p>
<hr />
<div>לא עדיף לעשות [[דרך חיים]] או מספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי נבג"מ זי"ע. בברכת א גוט יום טוב --[[משתמש:פ. ז.|פ. ז.]] - [[שיחת משתמש:פ. ז.|שיחה]], 17:57, י' בכסלו, ה'תשפ"ו 17:57, 30 בנובמבר 2025 (IST)</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4._%D7%96.&diff=26623משתמש:פ. ז.2025-11-27T14:11:25Z<p>פ. ז.: /* ערכים ועריכות */</p>
<hr />
<div>משתמש פ. ז. נוצר בי"ט אלול ה'תשפ"ה (12/9/2025) בשעה 07:24.<br />
<br />
מטרתו היא להרחיב ולהגדיל את דפי חב"דטקסט.<br />
<br />
משתמש רוצה להיות מפעיל מערכת.<br />
== ערכים ועריכות ==<br />
<br />
=== עריכות ===<br />
<blockquote><big>י"ט אלול תשפ"ה '''- 10.'''</big><br />
<br />
<br />
<big>י"ג חשוון תשפ"ו<ref>18:50.</ref> - '''100'''.</big></blockquote><br />
<br />
=== ערכים (68) ===<br />
<blockquote><big>כ"א מרחשוון תשפ"ו</big><ref>18:46.</ref> <big>- '''50'''.</big></blockquote><br />
<br />
===== ספרים (60): =====<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/בראשית]].<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/לך לך]].<br />
# [[שמות פרק א]].<br />
# [[פסקי הסידור]].<br />
# [[לקוטי שיחות חלק ל/לך לך א]].<br />
# [[לקוטי שיחות חלק ל/תולדות ב]].<br />
# [[מאמר באתי לגני תשי"ג - מוגה]].<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/לך לך]].<br />
# [[משנה/ברכות פרק ד]].<br />
# [[משנה/ברכות פרק ה]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ו]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ז]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ח]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ט]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק א]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ג]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ד]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ה]].<br />
#[[משנה/פאה פרק א]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ב]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ג]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ד]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ה]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ו]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ז]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ח]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק א]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק ב]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק ג]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ב עמוד א]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ב עמוד ב]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ג עמוד א]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ג עמוד ב]].<br />
#[[משנה/כלאים]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק א]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ב]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ג]].<br />
#[[לקוטי שיחות חלק ל/י"ט כסלו]].<br />
#[[לקוטי שיחות חלק ל/י"ט כסלו]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ד]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ה]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ו]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ז]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ח]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ט]].<br />
#[[שיחת חיי שרה תשנ"ב - מוגה]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק א]].<br />
#[[משנה/שביעית]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ב]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ג]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ד]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ה]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ו]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ז]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ח]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ט]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק י]].<br />
#[[שולחן ערוך אורח חיים פט א]].<br />
#[[משנה/מעשרות]].<br />
#[[משנה/מעשרות פרק א]].<br />
<br />
==== קטגוריות (2): ====<br />
# [[:קטגוריה:משנה/כלאים]].<br />
# [[:קטגוריה:משנה/מעשרות]].<br />
<br />
==== תבניות (5): ====<br />
# [[תבנית:תניא יומי/י"ד חשוון]].<br />
# [[תבנית:תניא יומי/ב' תשרי]].<br />
# [[תבנית:תניא יומי/ט"ו חשוון]].<br />
# [[תבנית:תודה]]<ref>מוכרחים להקטין את הקובץ של התמונה.</ref>.<br />
# [[תבנית:משנה/מעשרות]].<br />
<br />
==== קבצים (1): ====<br />
<br />
# [[:קובץ:תודה.png]].<br />
<br />
== הערות שוליים ==</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91&diff=26621משנה/מעשרות פרק ב2025-11-27T14:10:29Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "{{משנה/מעשרות}} == משנה א == היה עובר בשוק ואמר: טלו לכם תאנים, אוכלין ופטורין. לפיכך אם הכניסו לבתיהם, מתקנים ודאי. טלו והכניסו לבתיכם, לא יאכלו מהם עראי. לפיכך אם הכניסו לבתיהם, אינם מתקנים אלא דמאי. == משנה ב == היו יושבין בשער או בחנות ואמר: טלו לכם תאנים, אוכל..."</p>
<hr />
<div>{{משנה/מעשרות}}<br />
<br />
== משנה א ==<br />
היה עובר בשוק ואמר: טלו לכם תאנים, אוכלין ופטורין. לפיכך אם הכניסו לבתיהם, מתקנים ודאי. טלו והכניסו לבתיכם, לא יאכלו מהם עראי. לפיכך אם הכניסו לבתיהם, אינם מתקנים אלא דמאי.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
היו יושבין בשער או בחנות ואמר: טלו לכם תאנים, אוכלין ופטורין; ובעל השער ובעל החנות חייבין. רבי יהודה פוטר, עד שיחזיר את פניו, או עד שישנה מקום ישיבתו.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
המעלה פירות מן הגליל ליהודה, או עולה לירושלים, אוכל מהם עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך. וכן ביהודה [נ"א: וכן בחזרה]. רבי מאיר אומר, עד שהוא מגיע למקום השביתה. והרוכלין המחזרין בעיירות, אוכלים עד שמגיעים למקום הלינה. רבי יהודה אומר, הבית הראשון הוא ביתו.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן, רבי אליעזר אוסר מלאכול מהם עראי. וחכמים מתירין, חוץ מכלכלת תאנים. כלכלת תאנים שתרמה, רבי שמעון מתיר, וחכמים אוסרין.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
האומר לחבירו: הילך איסר זה ותן לי בו חמש תאנים, לא יאכל עד שיעשר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, אוכל אחת אחת, פטור. ואם צירף, חייב. אמר רבי יהודה: מעשה בגינת ורדים שהיתה בירושלים, והיו תאנים נמכרות משלש ומארבע באיסר, ולא הופרש ממנה תרומה ומעשר מעולם.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
האומר לחבירו: הילך איסר זה בעשר תאנים שאבור לי, בורר ואוכל. באשכול שאבור לי, מגרגר ואוכל. ברימון שאבור לי, פורט ואוכל. באבטיח שאבור לי, סופת ואוכל. אבל אם אמר לו: בעשרים תאנים אלו, בשני אשכולות אלו, בשני רימונים אלו, בשני אבטיחים אלו, אוכל כדרכו ופטור, מפני שקנה במחובר לקרקע.<br />
<br />
== משנה ז ==<br />
השוכר את הפועל לקצות (עמו) בתאנים, אמר לו: על מנת שאוכל תאנים, אוכל ופטור. על מנת שאוכל אני ובני ביתי, או שיאכל בני בשכרי, הוא אוכל ופטור, ובנו אוכל וחייב. על מנת שאוכל בשעת הקציעה ולאחר הקציעה, בשעת הקציעה אוכל ופטור, ולאחר הקציעה אוכל וחייב, שאינו אוכל מן התורה. זה הכלל: האוכל מן התורה, פטור. ושאינו אוכל מן התורה, חייב.<br />
<br />
== משנה ח ==<br />
היה עושה בלבסים, לא יאכל בבנות שבע. בבנות שבע, לא יאכל בלבסים. אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל. המחליף עם חבירו, זה לאכול וזה לאכול, זה לקצות וזה לקצות, זה לאכול וזה לקצות, חייב. רבי יהודה אומר: המחליף לאכול, חייב; ולקצות, פטור.<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:משנה/מעשרות]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4._%D7%96.&diff=26620משתמש:פ. ז.2025-11-27T14:08:22Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>משתמש פ. ז. נוצר בי"ט אלול ה'תשפ"ה (12/9/2025) בשעה 07:24.<br />
<br />
מטרתו היא להרחיב ולהגדיל את דפי חב"דטקסט.<br />
<br />
משתמש רוצה להיות מפעיל מערכת.<br />
== ערכים ועריכות ==<br />
<br />
=== עריכות ===<br />
<blockquote><big>י"ט אלול תשפ"ה '''- 10.'''</big><br />
<br />
<br />
<big>י"ג חשוון תשפ"ו<ref>18:50.</ref> - '''100'''.</big></blockquote><br />
<br />
=== ערכים (67) ===<br />
<blockquote><big>כ"א מרחשוון תשפ"ו</big><ref>18:46.</ref> <big>- '''50'''.</big></blockquote><br />
<br />
===== ספרים (60): =====<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/בראשית]].<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/לך לך]].<br />
# [[שמות פרק א]].<br />
# [[פסקי הסידור]].<br />
# [[לקוטי שיחות חלק ל/לך לך א]].<br />
# [[לקוטי שיחות חלק ל/תולדות ב]].<br />
# [[מאמר באתי לגני תשי"ג - מוגה]].<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/לך לך]].<br />
# [[משנה/ברכות פרק ד]].<br />
# [[משנה/ברכות פרק ה]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ו]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ז]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ח]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ט]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק א]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ג]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ד]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ה]].<br />
#[[משנה/פאה פרק א]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ב]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ג]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ד]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ה]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ו]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ז]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ח]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק א]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק ב]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק ג]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ב עמוד א]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ב עמוד ב]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ג עמוד א]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ג עמוד ב]].<br />
#[[משנה/כלאים]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק א]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ב]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ג]].<br />
#[[לקוטי שיחות חלק ל/י"ט כסלו]].<br />
#[[לקוטי שיחות חלק ל/י"ט כסלו]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ד]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ה]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ו]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ז]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ח]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ט]].<br />
#[[שיחת חיי שרה תשנ"ב - מוגה]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק א]].<br />
#[[משנה/שביעית]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ב]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ג]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ד]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ה]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ו]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ז]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ח]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ט]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק י]].<br />
#[[שולחן ערוך אורח חיים פט א]].<br />
#[[משנה/מעשרות]].<br />
#[[משנה/מעשרות פרק א]].<br />
<br />
==== קטגוריות (1): ====<br />
# [[:קטגוריה:משנה/כלאים]].<br />
<br />
==== תבניות (5): ====<br />
# [[תבנית:תניא יומי/י"ד חשוון]].<br />
# [[תבנית:תניא יומי/ב' תשרי]].<br />
# [[תבנית:תניא יומי/ט"ו חשוון]].<br />
# [[תבנית:תודה]]<ref>מוכרחים להקטין את הקובץ של התמונה.</ref>.<br />
# [[תבנית:משנה/מעשרות]].<br />
<br />
==== קבצים (1): ====<br />
<br />
# [[:קובץ:תודה.png]].<br />
<br />
== הערות שוליים ==</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=26619משנה/מעשרות פרק א2025-11-27T14:06:41Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "{{משנה/מעשרות}} == משנה א == כלל אמרו במעשרות: כל שהוא אוכל, ונשמר, וגידוליו מן הארץ, חייב במעשרות. ועוד כלל אחר אמרו: כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל, אף על פי שהוא שומרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. וכל שאין תחילתו אוכל, אבל סופו אוכל, אינו חייב עד שיעשה אוכל. == משנה..."</p>
<hr />
<div>{{משנה/מעשרות}}<br />
<br />
== משנה א ==<br />
כלל אמרו במעשרות: כל שהוא אוכל, ונשמר, וגידוליו מן הארץ, חייב במעשרות. ועוד כלל אחר אמרו: כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל, אף על פי שהוא שומרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול. וכל שאין תחילתו אוכל, אבל סופו אוכל, אינו חייב עד שיעשה אוכל.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
מאימתי הפירות חייבות במעשרות, התאנים משיבחילו. הענבים והאבשים, משהבאישו. האוג והתותים, משיאדימו. וכל האדומים משיאדימו. הרימונים, משימסו. התמרים, משיטילו שאור. האפרסקים, משיטילו גידים. האגוזים, משיעשו מגורה. רבי יהודה אומר, האגוזים והשקדים, משיעשו קליפה.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
החרובין, משינקדו. וכל השחורים משינקדו. האגסים והקרוסטומלין והפרישים והעוזרדים, משיקרחו. וכל הלבנים משיקרחו. התלתן, משתצמח. התבואה והזיתים, משיכניסו שליש.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
ובירק, הקישואים והדלועים והאבטיחים והמלפפונות, התפוחים והאתרוגין, חייבים גדולים וקטנים. רבי שמעון פוטר את האתרוגין בקטנן. החייב בשקדים המרים, פטור במתוקים. החייב במתוקים, פטור במרים.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
איזהו גרנן למעשרות? הקישואים והדלועים, משיפקסו. ואם אינו מפקס, משיעמיד ערימה. אבטיח, משישלק. ואם אינו משלק, עד שיעשה מוקצה. ירק הנאגד, משיאגד. אם אינו אוגד, עד שימלא את הכלי. ואם אינו ממלא את הכלי, עד שילקוט כל צרכו. כלכלה, עד שיחפה. ואם אינו מחפה, עד שימלא את הכלי. ואם אינו ממלא את הכלי, עד שילקוט כל צרכו. במה דברים אמורים? במוליך לשוק; אבל במוליך לביתו, אוכל מהם עראי עד שהוא מגיע לביתו.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
הפרד והצמוקין והחרובין, משיעמיד ערימה. הבצלים, משיפקל. ואם אינו מפקל, משיעמיד ערימה. התבואה, משימרח. ואם אינו ממרח, עד שיעמיד ערימה. הקטניות, משיכבור. ואם אינו כובר, עד שימרח. אף על פי שמרח, נוטל מן הקיטעים ומן הצדדים וממה שבתוך התבן ואוכל.<br />
<br />
== משנה ז ==<br />
היין, משיקפה. אף על פי שקפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצנור, ושותה. השמן, משירד לעוקה. אף על פי שירד, נוטל מן העקל ומבין הממל ומבין הפצים, ונותן לחמיטה ולתמחוי. אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין. רבי יהודה אומר, לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.<br />
<br />
== משנה ח ==<br />
העגול, משיחליקנו. מחליקים בתאנים ובענבים של טבל. רבי יהודה אוסר. המחליק בענבים, לא הוכשר. רבי יהודה אומר, הוכשר. הגרוגרות, משידוש; ומגורה, משיעגל. היה דש בחבית ומעגל במגורה, נשברה החבית ונפתחה המגורה, לא יאכל מהם עראי. רבי יוסי מתיר.<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:משנה/מעשרות]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=26617תבנית:פרקים/משנה/מעשרות2025-11-27T14:04:03Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>[[משנה/מעשרות פרק א | פרק א]] • [[משנה/מעשרות פרק ב | פרק ב]] • [[משנה/מעשרות פרק ג | פרק ג]] • [[משנה/מעשרות פרק ד | פרק ד]] • [[משנה/מעשרות פרק ה | פרק ה]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=26616תבנית:פרקים/משנה/מעשרות2025-11-27T14:03:40Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן " פרק א ∙ פרק ב ∙ פרק ג ∙ פרק ד ∙ פרק ה"</p>
<hr />
<div>[[משנה/מעשרות פרק א | פרק א]] ∙ [[משנה/מעשרות פרק ב | פרק ב]] ∙ [[משנה/מעשרות פרק ג | פרק ג]] ∙ [[משנה/מעשרות פרק ד | פרק ד]] ∙ [[משנה/מעשרות פרק ה | פרק ה]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4._%D7%96.&diff=26606משתמש:פ. ז.2025-11-26T18:52:36Z<p>פ. ז.: /* ספרים (57): */</p>
<hr />
<div>משתמש פ. ז. נוצר בי"ט אלול ה'תשפ"ה (12/9/2025) בשעה 07:24.<br />
<br />
מטרתו היא להרחיב ולהגדיל את דפי חב"דטקסט.<br />
<br />
משתמש רוצה להיות מפעיל מערכת.<br />
== ערכים ועריכות ==<br />
<br />
=== עריכות ===<br />
<blockquote><big>י"ט אלול תשפ"ה '''- 10.'''</big><br />
<br />
<br />
<big>י"ג חשוון תשפ"ו<ref>18:50.</ref> - '''100'''.</big></blockquote><br />
<br />
=== ערכים (64) ===<br />
<blockquote><big>כ"א מרחשוון תשפ"ו</big><ref>18:46.</ref> <big>- '''50'''.</big></blockquote><br />
<br />
===== ספרים (58): =====<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/בראשית]].<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/לך לך]].<br />
# [[שמות פרק א]].<br />
# [[פסקי הסידור]].<br />
# [[לקוטי שיחות חלק ל/לך לך א]].<br />
# [[לקוטי שיחות חלק ל/תולדות ב]].<br />
# [[מאמר באתי לגני תשי"ג - מוגה]].<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/לך לך]].<br />
# [[משנה/ברכות פרק ד]].<br />
# [[משנה/ברכות פרק ה]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ו]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ז]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ח]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ט]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק א]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ג]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ד]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ה]].<br />
#[[משנה/פאה פרק א]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ב]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ג]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ד]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ה]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ו]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ז]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ח]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק א]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק ב]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק ג]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ב עמוד א]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ב עמוד ב]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ג עמוד א]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ג עמוד ב]].<br />
#[[משנה/כלאים]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק א]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ב]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ג]].<br />
#[[לקוטי שיחות חלק ל/י"ט כסלו]].<br />
#[[לקוטי שיחות חלק ל/י"ט כסלו]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ד]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ה]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ו]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ז]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ח]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ט]].<br />
#[[שיחת חיי שרה תשנ"ב - מוגה]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק א]].<br />
#[[משנה/שביעית]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ב]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ג]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ד]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ה]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ו]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ז]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ח]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ט]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק י]].<br />
#[[שולחן ערוך אורח חיים פט א]].<br />
<br />
==== קטגוריות (1): ====<br />
# [[:קטגוריה:משנה/כלאים]].<br />
<br />
==== תבניות (4): ====<br />
# [[תבנית:תניא יומי/י"ד חשוון]].<br />
# [[תבנית:תניא יומי/ב' תשרי]].<br />
# [[תבנית:תניא יומי/ט"ו חשוון]].<br />
# [[תבנית:תודה]]<ref>מוכרחים להקטין את הקובץ של התמונה.</ref>.<br />
<br />
==== קבצים (1): ====<br />
<br />
# [[:קובץ:תודה.png]].<br />
<br />
== הערות שוליים ==</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%98&diff=26605שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן פט2025-11-26T18:51:59Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{דף בבניה}}{{שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים}}<br />
<br />
= שולחן ערוך אורח חיים פט א =<br />
'''א''' אנשי כנסת הגדולה תיקנו להתפלל בכל יום שלשה תפלות של י"ח ברכות<ref>'''מגילה יז''', ב. וראה רמב"ם פ"א מהל' תפלה ה"ד-ו. לבוש ס"א. וראה לקמן סי' קו ס"ב (ושם נתבאר אם היא מצוה מן התורה). סי' קיב. סי' קיג ס"ח. סי' קיט ס"ד.</ref> שהתפללו האבות<ref>ברכות כו, ב. ועי' פס"ד צ"צ שמא, ב אם התפללו האבות בכל יום, ואם עיקר התקנה ע"י האבות או כנגד הקרבנות. וראה העו"ב ריא ע' יב.</ref> וקבעו שתים מהן חובה שהן שחרית ומנחה כנגד ב' תמידין שהן חובה בכל יום<ref>'''ברכות כו''', ב.</ref> ושל ערבית תקנו רשות כנגד איברים ופדרים שאם לא נתעכלו מבעוד יום הם קרבים והולכים כל הלילה<ref>ראה לקו"ש חכ"ה ע' 156 הערה 68.</ref> אבל עכשיו כבר קבלוהו כל ישראל עליהם לחובה כמו שיתבאר במקומה<ref>היינו בסי' רלה, סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה שם בטור. וראה לעיל סי' סט ס"ז. ולקמן סי' קו ס"ב. סי' רסח סי"ח.</ref>. וכשרבו האפיקורסין בישראל והיו מצירין להם מאד ומסיתין את העם לכפור בתורה שבעל פה<ref>'''עי’''' ברכות '''דף''' כח, ב - '''כט''', א. וראה רמב"ם (ורבנו מנוח) הל' תפלה פ"ב ה"א. האשכול הלכות תפלה (עמ' 26-27).</ref> עמד רבן גמליאל ובית דינו והוסיפו ברכת המינים בכל תפלת י"ח<ref>ראה אודותה לקמן סי' קיח ס"ב.</ref>. וזמן התפלות הוא כזמן התמידין<ref>'''ברייתא''' שם '''כו''', ב. רא"ש רפ"ד דברכות (וראה שם סי' כ). טור. מ"א ס"ק ג.</ref> שתמיד של שחר זמנו מתחיל משעלה עמוד השחר שהוא אור הנוצץ מהחמה במזרח מהלך ד' מילין קודם נץ החמה<ref>ראה פסחים צד, א. מ"א ס"ק ב בדעת הרמב"ם בפיה"מ ריש ברכות. ועי' לקמן סי' רסא ס"ה. סי' תנט ס"י. וראה בדי השלחן סי' יג ס"ק ב. יגדי"ת (נ.י.) חו' ט ע' מב. חוב' ע ע' קפב.</ref> אלא שהיו ממתינים עד שהאיר כל פני המזרח עד שבחברון לפי שפעם אחת באו לידי טעות על ידי שעלה מאור הלבנה ודימו שהוא אור הנוצץ במזרח בשחר<ref>'''משנה פ"ג דיומא''' כח, א. ראה מ"א ס"ק ג.</ref> ונמשך זמנו עד סוף שעה ד'<ref>'''ברייתא''' ברכות '''כו''', ב. סמ"ג עשין קצ. וראה רמב"ם פ"א מהל' תמידין ומוספין ה"ב.</ref> מעלות השחר שהוא שליש היום<ref>ראה לקמן בסמוך לענין זמן תפלה.</ref> שמכאן ואילך אינו נקרא בקר<ref>ראה ברכות כו, ב - כז, א. לבוש ס"א.</ref>. לפיכך גם תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר<ref>מ"א ס"ק ג. פרי חדש. וראה ב"י. וראה תוס' ברכות ל, א ד"ה אבוה, ורא"ש ברכות פ"ד סי' כ.</ref> אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה<ref>'''ברייתא שם''' כו, א. וגמ' כט, ב. ועי' תוס' יומא לז, ב ד"ה אמר אביי. טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל סי' נח ס"ד.</ref> ולא קודם לכן משום שנאמר<sup>טז</sup> יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכון<sup>יז</sup> אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא<sup>יח</sup> ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאר<sup>יט</sup>. ונמשך זמנה<sup>כ</sup> עד סוף שליש היום<sup>כא</sup> שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום<sup>כב</sup> בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר<sup>כג</sup> ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות<sup>כד</sup> ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום<sup>כה</sup> אע"פ שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו<sup>כו</sup>. ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות<sup>כז</sup> יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה<sup>כח</sup> ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה<sup>כט</sup>:<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
<br />
<br />
יד <br />
<br />
טו <br />
<br />
טז תהלים עב, ה.<br />
<br />
יז '''רש"ל''', הובא ב'''מ"א''' ס"ק א.<br />
<br />
יח '''רא"ש''' ברכות פ"ד סי' א. טור. מ"א ס"ק ג.<br />
<br />
יט להלן ס"ט.<br />
<br />
כ '''משנה שם''' ברכות כו, א וגמ' כז, א.<br />
<br />
כא רמב"ם פ"ג מהל' תפלה ה"א. שו"ע ס"א.<br />
<br />
כב '''מ"א''' ס"ק ד. וראה עד"ז לקמן סי' קכד ס"ג.<br />
<br />
כג ראה לבוש סי' רלג וסי' רסז, מ"א סי' רלג ס"ק ג. אבל בסידור ד"ה זמן ק"ש פסק ששעות זמניות הן מנץ החמה עד שקיעת החמה. וראה עד"ז לעיל סי' נח ס"ג לגבי זמן ק"ש וש"נ.<br />
<br />
כד מ"א ס"ק ד. וראה עד"ז לעיל סי' נח שם וש"נ.<br />
<br />
כה ראה עד"ז לעיל סי' נח שם. וראה לקמן סי' רצא ס"א ההנהגה בשבת.<br />
<br />
כו סעיף ט.<br />
<br />
כז ראה קובץ חדו"ת מבית חיינו ע' 28. העו"ב תשצו ע' 64.<br />
<br />
כח '''רי"ף''' רפ"ד דברכות (יח, א). '''רמב"ם''' פ"ג מהל' תפלה ה"א. רא"ש ברכות שם סי' א. טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל סי' עא ס"א. סי' תלא קו"א א.<br />
<br />
כט ראה לקמן סי' קח ס"א וסוף ס"ב.<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך/אורח חיים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%98&diff=26604שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים סימן פט2025-11-26T18:50:28Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "{{דף בבניה}} {{שולחן ערוך/אורח חיים}} = שולחן ערוך אורח חיים פט א = '''א''' אנשי כנסת הגדולה תיקנו להתפלל בכל יום שלשה תפלות של י"ח ברכות<ref>'''מגילה יז''', ב. וראה רמב"ם פ"א מהל' תפלה ה"ד-ו. לבוש ס"א. וראה לקמן סי' קו ס"ב (ושם נתבאר אם היא מצוה מן התורה). סי' קיב. סי' קיג ס"ח...."</p>
<hr />
<div>{{דף בבניה}}<br />
<br />
{{שולחן ערוך/אורח חיים}}<br />
<br />
= שולחן ערוך אורח חיים פט א =<br />
'''א''' אנשי כנסת הגדולה תיקנו להתפלל בכל יום שלשה תפלות של י"ח ברכות<ref>'''מגילה יז''', ב. וראה רמב"ם פ"א מהל' תפלה ה"ד-ו. לבוש ס"א. וראה לקמן סי' קו ס"ב (ושם נתבאר אם היא מצוה מן התורה). סי' קיב. סי' קיג ס"ח. סי' קיט ס"ד.</ref> שהתפללו האבות<ref>ברכות כו, ב. ועי' פס"ד צ"צ שמא, ב אם התפללו האבות בכל יום, ואם עיקר התקנה ע"י האבות או כנגד הקרבנות. וראה העו"ב ריא ע' יב.</ref> וקבעו שתים מהן חובה שהן שחרית ומנחה כנגד ב' תמידין שהן חובה בכל יום<ref>'''ברכות כו''', ב.</ref> ושל ערבית תקנו רשות כנגד איברים ופדרים שאם לא נתעכלו מבעוד יום הם קרבים והולכים כל הלילה<ref>ראה לקו"ש חכ"ה ע' 156 הערה 68.</ref> אבל עכשיו כבר קבלוהו כל ישראל עליהם לחובה כמו שיתבאר במקומה<ref>היינו בסי' רלה, סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה שם בטור. וראה לעיל סי' סט ס"ז. ולקמן סי' קו ס"ב. סי' רסח סי"ח.</ref>. וכשרבו האפיקורסין בישראל והיו מצירין להם מאד ומסיתין את העם לכפור בתורה שבעל פה<ref>'''עי’''' ברכות '''דף''' כח, ב - '''כט''', א. וראה רמב"ם (ורבנו מנוח) הל' תפלה פ"ב ה"א. האשכול הלכות תפלה (עמ' 26-27).</ref> עמד רבן גמליאל ובית דינו והוסיפו ברכת המינים בכל תפלת י"ח<ref>ראה אודותה לקמן סי' קיח ס"ב.</ref>. וזמן התפלות הוא כזמן התמידין<ref>'''ברייתא''' שם '''כו''', ב. רא"ש רפ"ד דברכות (וראה שם סי' כ). טור. מ"א ס"ק ג.</ref> שתמיד של שחר זמנו מתחיל משעלה עמוד השחר שהוא אור הנוצץ מהחמה במזרח מהלך ד' מילין קודם נץ החמה<ref>ראה פסחים צד, א. מ"א ס"ק ב בדעת הרמב"ם בפיה"מ ריש ברכות. ועי' לקמן סי' רסא ס"ה. סי' תנט ס"י. וראה בדי השלחן סי' יג ס"ק ב. יגדי"ת (נ.י.) חו' ט ע' מב. חוב' ע ע' קפב.</ref> אלא שהיו ממתינים עד שהאיר כל פני המזרח עד שבחברון לפי שפעם אחת באו לידי טעות על ידי שעלה מאור הלבנה ודימו שהוא אור הנוצץ במזרח בשחר<ref>'''משנה פ"ג דיומא''' כח, א. ראה מ"א ס"ק ג.</ref> ונמשך זמנו עד סוף שעה ד'<ref>'''ברייתא''' ברכות '''כו''', ב. סמ"ג עשין קצ. וראה רמב"ם פ"א מהל' תמידין ומוספין ה"ב.</ref> מעלות השחר שהוא שליש היום<ref>ראה לקמן בסמוך לענין זמן תפלה.</ref> שמכאן ואילך אינו נקרא בקר<ref>ראה ברכות כו, ב - כז, א. לבוש ס"א.</ref>. לפיכך גם תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר<ref>מ"א ס"ק ג. פרי חדש. וראה ב"י. וראה תוס' ברכות ל, א ד"ה אבוה, ורא"ש ברכות פ"ד סי' כ.</ref> אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה<ref>'''ברייתא שם''' כו, א. וגמ' כט, ב. ועי' תוס' יומא לז, ב ד"ה אמר אביי. טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל סי' נח ס"ד.</ref> ולא קודם לכן משום שנאמר<sup>טז</sup> יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכון<sup>יז</sup> אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא<sup>יח</sup> ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאר<sup>יט</sup>. ונמשך זמנה<sup>כ</sup> עד סוף שליש היום<sup>כא</sup> שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום<sup>כב</sup> בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר<sup>כג</sup> ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות<sup>כד</sup> ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום<sup>כה</sup> אע"פ שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו<sup>כו</sup>. ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות<sup>כז</sup> יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה<sup>כח</sup> ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה<sup>כט</sup>:<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
<br />
<br />
יד <br />
<br />
טו <br />
<br />
טז תהלים עב, ה.<br />
<br />
יז '''רש"ל''', הובא ב'''מ"א''' ס"ק א.<br />
<br />
יח '''רא"ש''' ברכות פ"ד סי' א. טור. מ"א ס"ק ג.<br />
<br />
יט להלן ס"ט.<br />
<br />
כ '''משנה שם''' ברכות כו, א וגמ' כז, א.<br />
<br />
כא רמב"ם פ"ג מהל' תפלה ה"א. שו"ע ס"א.<br />
<br />
כב '''מ"א''' ס"ק ד. וראה עד"ז לקמן סי' קכד ס"ג.<br />
<br />
כג ראה לבוש סי' רלג וסי' רסז, מ"א סי' רלג ס"ק ג. אבל בסידור ד"ה זמן ק"ש פסק ששעות זמניות הן מנץ החמה עד שקיעת החמה. וראה עד"ז לעיל סי' נח ס"ג לגבי זמן ק"ש וש"נ.<br />
<br />
כד מ"א ס"ק ד. וראה עד"ז לעיל סי' נח שם וש"נ.<br />
<br />
כה ראה עד"ז לעיל סי' נח שם. וראה לקמן סי' רצא ס"א ההנהגה בשבת.<br />
<br />
כו סעיף ט.<br />
<br />
כז ראה קובץ חדו"ת מבית חיינו ע' 28. העו"ב תשצו ע' 64.<br />
<br />
כח '''רי"ף''' רפ"ד דברכות (יח, א). '''רמב"ם''' פ"ג מהל' תפלה ה"א. רא"ש ברכות שם סי' א. טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל סי' עא ס"א. סי' תלא קו"א א.<br />
<br />
כט ראה לקמן סי' קח ס"א וסוף ס"ב.<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך/אורח חיים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=26569משנה/תרומות פרק א2025-11-19T19:08:16Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה]]<br />
|כותרת משנית1=תרומות<br />
|טקסט1={{פרקים/{{שם הדף}}}}<br />
}}<br />
==משנה א==<br />
חמשה, לא יתרומו, ואם תרמו, אין תרומתן תרומה. החרש, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל, אפילו ברשות, אין תרומתו תרומה.<br />
<br />
==משנה ב==<br />
חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום, שאינו לא שומע ולא מדבר.<br />
<br />
==משנה ג==<br />
קטן שלא הביא שתי שערות, רבי יהודה אומר, תרומתו תרומה . רבי יוסי אומר, אם עד שלא בא לעונת נדרים, אין תרומתו תרומה. משבא לעונת נדרים, תרומתו תרומה.<br />
<br />
==משנה ד==<br />
אין תורמין זיתים על השמן, ולא ענבים על היין. ואם תרמו, בית שמאי אומרים, תרומת עצמן בהם. ובית הלל אומרים, אין תרומתן תרומה.<br />
<br />
==משנה ה==<br />
אין תורמין מן הלקט, ומן השכחה, ומן הפאה, ומן ההפקר, ולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו, ולא ממעשר שני והקדש שנפדו, ולא מן החיוב על הפטור, ולא מן הפטור על החיוב, ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן המחובר על התלוש, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש, ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ, ולא מפירות חוצה לארץ על פירות הארץ. ואם תרמו, אין תרומתן תרומה.<br />
<br />
==משנה ו==<br />
חמשה לא יתרומו, ואם תרמו, תרומתן תרומה. האילם , והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי. לא יתרומו, ואם תרמו, תרומתן תרומה.<br />
<br />
==משנה ז==<br />
אין תורמין, לא במידה, ולא במשקל, ולא במניין. אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי. אין תורמין בסל ובקופה שהם של מידה, אבל תורם הוא בהן חציין ושלישן. לא יתרום בסאה חציה, שחציה מידה.<br />
<br />
==משנה ח==<br />
אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין, ולא יין על ענבים הנדרכות. ואם תרם, תרומתו תרומה, ויחזור ויתרום. הראשונה מדמעת בפני עצמה, וחייבין עליה חומש, אבל לא שניה.<br />
<br />
==משנה ט==<br />
ותורמין שמן על זיתים הנכבשין, ויין על ענבים לעשותם צימוקים. הרי שתרם שמן על זיתים לאכילה, וזיתים על זיתים לאכילה, ויין על ענבים לאכילה, וענבים על ענבים לאכילה, ונמלך לדרכן, אינו צריך לתרום.<br />
<br />
==משנה י==<br />
אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו. ואם תרמו, תרומתן תרומה.<br />
[[קטגוריה:משנה]] [[קטגוריה:משנה/תרומות]] [[קטגוריה:ש"ס]] [[קטגוריה:תנאים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=26568משנה/תרומות פרק א2025-11-19T19:07:48Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה]]<br />
|כותרת משנית1=תרומות<br />
|טקסט1={{פרקים/{{שם הדף}}}}<br />
}}<br />
==משנה א==<br />
חמשה, לא יתרומו, ואם תרמו, אין תרומתן תרומה. החרש, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל, אפילו ברשות, אין תרומתו תרומה.<br />
<br />
==משנה ב==<br />
חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום, שאינו לא שומע ולא מדבר.<br />
<br />
==משנה ג==<br />
קטן שלא הביא שתי שערות, רבי יהודה אומר, תרומתו תרומה . רבי יוסי אומר, אם עד שלא בא לעונת נדרים, אין תרומתו תרומה. משבא לעונת נדרים, תרומתו תרומה.<br />
<br />
==משנה ד==<br />
אין תורמין זיתים על השמן, ולא ענבים על היין. ואם תרמו, בית שמאי אומרים, תרומת עצמן בהם. ובית הלל אומרים, אין תרומתן תרומה.<br />
<br />
==משנה ה==<br />
אין תורמין מן הלקט, ומן השכחה, ומן הפאה, ומן ההפקר, ולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו, ולא ממעשר שני והקדש שנפדו, ולא מן החיוב על הפטור, ולא מן הפטור על החיוב, ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן המחובר על התלוש, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש, ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ, ולא מפירות חוצה לארץ על פירות הארץ. ואם תרמו, אין תרומתן תרומה.<br />
<br />
==משנה ו==<br />
חמשה לא יתרומו, ואם תרמו, תרומתן תרומה. האילם , והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי. לא יתרומו, ואם תרמו, תרומתן תרומה.<br />
<br />
==משנה ז==<br />
אין תורמין, לא במידה, ולא במשקל, ולא במניין. אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי. אין תורמין בסל ובקופה שהם של מידה, אבל תורם הוא בהן חציין ושלישן. לא יתרום בסאה חציה, שחציה מידה.<br />
<br />
==משנה ח==<br />
אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין, ולא יין על ענבים הנדרכות. ואם תרם, תרומתו תרומה, ויחזור ויתרום. הראשונה מדמעת בפני עצמה, וחייבין עליה חומש, אבל לא שניה.<br />
<br />
==משנה ט==<br />
ותורמין שמן על זיתים הנכבשין, ויין על ענבים לעשותם צימוקים. הרי שתרם שמן על זיתים לאכילה, וזיתים על זיתים לאכילה, ויין על ענבים לאכילה, וענבים על ענבים לאכילה, ונמלך לדרכן, אינו צריך לתרום.<br />
<br />
==משנה י==<br />
אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו. ואם תרמו, תרומתן תרומה.<br />
[[קטגוריה:משנה]] [[קטגוריה:משנה/תרומות]] [[קטגוריה:ש"ס]] [[קטגרויה:תנאים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=26567משנה/תרומות פרק א2025-11-19T19:06:57Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה]]<br />
|כותרת משנית1=תרומות<br />
|טקסט1={{פרקים/{{שם הדף}}}}<br />
}}<br />
==משנה א==<br />
חמשה, לא יתרומו, ואם תרמו, אין תרומתן תרומה. החרש, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל, אפילו ברשות, אין תרומתו תרומה.<br />
<br />
==משנה ב==<br />
חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום, שאינו לא שומע ולא מדבר.<br />
<br />
==משנה ג==<br />
קטן שלא הביא שתי שערות, רבי יהודה אומר, תרומתו תרומה . רבי יוסי אומר, אם עד שלא בא לעונת נדרים, אין תרומתו תרומה. משבא לעונת נדרים, תרומתו תרומה.<br />
<br />
==משנה ד==<br />
אין תורמין זיתים על השמן, ולא ענבים על היין. ואם תרמו, בית שמאי אומרים, תרומת עצמן בהם. ובית הלל אומרים, אין תרומתן תרומה.<br />
<br />
==משנה ה==<br />
אין תורמין מן הלקט, ומן השכחה, ומן הפאה, ומן ההפקר, ולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו, ולא ממעשר שני והקדש שנפדו, ולא מן החיוב על הפטור, ולא מן הפטור על החיוב, ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן המחובר על התלוש, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש, ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ, ולא מפירות חוצה לארץ על פירות הארץ. ואם תרמו, אין תרומתן תרומה.<br />
<br />
==משנה ו==<br />
חמשה לא יתרומו, ואם תרמו, תרומתן תרומה. האילם , והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי. לא יתרומו, ואם תרמו, תרומתן תרומה.<br />
<br />
==משנה ז==<br />
אין תורמין, לא במידה, ולא במשקל, ולא במניין. אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי. אין תורמין בסל ובקופה שהם של מידה, אבל תורם הוא בהן חציין ושלישן. לא יתרום בסאה חציה, שחציה מידה.<br />
<br />
==משנה ח==<br />
אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין, ולא יין על ענבים הנדרכות. ואם תרם, תרומתו תרומה, ויחזור ויתרום. הראשונה מדמעת בפני עצמה, וחייבין עליה חומש, אבל לא שניה.<br />
<br />
==משנה ט==<br />
ותורמין שמן על זיתים הנכבשין, ויין על ענבים לעשותם צימוקים. הרי שתרם שמן על זיתים לאכילה, וזיתים על זיתים לאכילה, ויין על ענבים לאכילה, וענבים על ענבים לאכילה, ונמלך לדרכן, אינו צריך לתרום.<br />
<br />
==משנה י==<br />
אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו. ואם תרמו, תרומתן תרומה.<br />
[[קטגוריה:משנה]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=26566משנה/תרומות פרק א2025-11-19T19:06:24Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "{{ניווט ספר|כותרת=משנה |כותרת משנית1=תרומות |טקסט1={{פרקים/{{שם הדף}}}} }} ==משנה א== חמשה, לא יתרומו, ואם תרמו, אין תרומתן תרומה. החרש, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל, אפילו ברשות, אין תרומתו תרומה. ==משנה ב== חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום...."</p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה]]<br />
|כותרת משנית1=תרומות<br />
|טקסט1={{פרקים/{{שם הדף}}}}<br />
}}<br />
==משנה א==<br />
חמשה, לא יתרומו, ואם תרמו, אין תרומתן תרומה. החרש, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל, אפילו ברשות, אין תרומתו תרומה.<br />
<br />
==משנה ב==<br />
חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום, שאינו לא שומע ולא מדבר.<br />
<br />
==משנה ג==<br />
קטן שלא הביא שתי שערות, רבי יהודה אומר, תרומתו תרומה . רבי יוסי אומר, אם עד שלא בא לעונת נדרים, אין תרומתו תרומה. משבא לעונת נדרים, תרומתו תרומה.<br />
<br />
==משנה ד==<br />
אין תורמין זיתים על השמן, ולא ענבים על היין. ואם תרמו, בית שמאי אומרים, תרומת עצמן בהם. ובית הלל אומרים, אין תרומתן תרומה.<br />
<br />
==משנה ה==<br />
אין תורמין מן הלקט, ומן השכחה, ומן הפאה, ומן ההפקר, ולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו, ולא ממעשר שני והקדש שנפדו, ולא מן החיוב על הפטור, ולא מן הפטור על החיוב, ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן המחובר על התלוש, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש, ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ, ולא מפירות חוצה לארץ על פירות הארץ. ואם תרמו, אין תרומתן תרומה.<br />
<br />
==משנה ו==<br />
חמשה לא יתרומו, ואם תרמו, תרומתן תרומה. האילם , והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי. לא יתרומו, ואם תרמו, תרומתן תרומה.<br />
<br />
==משנה ז==<br />
אין תורמין, לא במידה, ולא במשקל, ולא במניין. אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי. אין תורמין בסל ובקופה שהם של מידה, אבל תורם הוא בהן חציין ושלישן. לא יתרום בסאה חציה, שחציה מידה.<br />
<br />
==משנה ח==<br />
אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין, ולא יין על ענבים הנדרכות. ואם תרם, תרומתו תרומה, ויחזור ויתרום. הראשונה מדמעת בפני עצמה, וחייבין עליה חומש, אבל לא שניה.<br />
<br />
==משנה ט==<br />
ותורמין שמן על זיתים הנכבשין, ויין על ענבים לעשותם צימוקים. הרי שתרם שמן על זיתים לאכילה, וזיתים על זיתים לאכילה, ויין על ענבים לאכילה, וענבים על ענבים לאכילה, ונמלך לדרכן, אינו צריך לתרום.<br />
<br />
==משנה י==<br />
אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו. ואם תרמו, תרומתן תרומה.</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4._%D7%96.&diff=26549שיחת משתמש:פ. ז.2025-11-18T16:02:56Z<p>פ. ז.: /* הזמנה לאולם הדיונים מאת {{א|ספר}} */</p>
<hr />
<div>{{בה}} שלום! שמחתי לראות את עריכותיך, אך ראיתי שאינם תואמים לתבניות והסדר הרגיל. כדאי שתסתכל ב"[[בראשית פרק א]]", ותבנה את הדף "[[שמות פרק א]]" לפי זה. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 18:07, כ"ב באלול, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(15 בספט' למניינם)</font>''<br />
:עד שתתקן את הנ"ל, העברתי את הדף למרחב האישי שלך ([[משתמש:פ. ז./שמות פרק א]]). • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 18:11, כ"ב באלול, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(15 בספט' למניינם)</font>''<br />
<br />
== הזמנה לאולם הדיונים מאת {{א|ספר}} ==<br />
<br />
<br />
ב"ה......................משיח נאו!<br />
<br />
{{א|פ. ז.}}.<br />
<br />
שם המשתמש שלי הוא {{א|ספר}}, ואני מזמין אותך להשתתף בדיון שהתחלתי לערוך ב[[חב"דטקסט:אולם דיונים|אולם הדיונים]]. <br />
<br />
הדיון עוסק בהצעות לשיפור האתר בהתאם למטרתו העיקרית: הפצת המעיינות חוצה. מדובר בהצעות שמיועדות עבור העורכים באתר.<br />
<br />
תודה שקראת. [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 23:14, ב' בתשרי, (מוצאי יו"ט), ה'תשפ"ו 23:14, 24 בספטמבר 2025 (IDT)<br />
<br />
==מחיקה סתם==<br />
<br />
אפשר להבין מדוע נמחקו יותר מ5 ערכים לפחות ללא הודעה מקדימה??? [[משתמש:פ. ז.|פ. ז.]] - [[שיחת משתמש:פ. ז.|שיחה]], 21:02, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"ו 21:02, 16 בנובמבר 2025 (IST)<br />
: אתה שואל אותי? אין לי גישה למחוק ערכים... [[משתמש:ספר|ספר]] - [[שיחת משתמש:ספר|שיחה]], 17:46, כ"ז בחשוון, ה'תשפ"ו 17:46, 18 בנובמבר 2025 (IST)<br />
<br />
סתם כתבתי פה, לא אליך דוקא, עכ"פ וכו' [[משתמש:פ. ז.|פ. ז.]] - [[שיחת משתמש:פ. ז.|שיחה]], 18:02, כ"ז בחשוון, ה'תשפ"ו 18:02, 18 בנובמבר 2025 (IST)<br />
<br />
== שמירה על הסדר ==<br />
<br />
יש סדר קבוע בעריכת האתר, בפרט בקטגוריות ותבניות הניווט. אנא שים לב לזה – אל תשנה את התיקונים שלי, ותקפיד לנהוג לפי הסדר הנכון. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (<small>[[משתמש:ש. א.|דף משתמש]] | [[שיחת משתמש:ש. א.|שיחה]]</small>) • 22:36, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"ו ''<font size="1">(17 בנוב' למניינם)</font>''</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99&diff=26479משנה/שביעית פרק י2025-11-17T14:10:33Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "{{ניווט ספר|כותרת= שביעית|טקסט1= פרק א * פרק ב * פרק ג * פרק ד * פרק ה * פרק ו * פרק ז * משנה/שביעית פר..."</p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|טקסט1=[[משנה/שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה/שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה/שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה/שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה/שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה/שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה/שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה/שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה/שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה/שביעית פרק י | פרק י]]|כותרת משנית1=פרקים}}<br />
<br />
== משנה א ==<br />
שביעית, משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר. הקפת החנות, אינה משמטת. ואם עשאה מלוה, הרי זו משמטת. רבי יהודה אומר, הראשון הראשון משמט. שכר שכיר, אינו משמט. ואם עשאו מלוה, הרי זה משמט. רבי יוסי אומר, כל מלאכה שפוסקת בשביעית, משמטת. ושאינה פוסקת בשביעית, אינה משמטת.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
השוחט את הפרה וחלקה בראש השנה, אם היה החודש מעובר, משמט. ואם לאו, אינו משמט. האונס, והמפתה, והמוציא שם רע, וכל מעשה בית דין, אינן משמטין. המלוה על המשכון, והמוסר שטרותיו לבית דין, אינן משמטין.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
פרוזבול, אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה (דברים טו ט): "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל" וגו', התקין הלל פרוזבול.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
זהו גופו של פרוזבול: מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי, שאגבנו כל זמן שארצה. והדיינים חותמין למטה, או העדים.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
פרוזבול המוקדם, כשר. והמאוחר, פסול. שטרי חוב המוקדמים, פסולים. והמאוחרים, כשרים. אחד לוה מחמשה, כותב פרוזבול לכל אחד ואחד. חמשה לוין מאחד, אינו כותב אלא פרוזבול אחד לכולם.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע. אם אין לו, מזכה הוא בתוך שדהו כל שהוא. היתה לו שדה ממושכנת בעיר, כותבין עליה פרוזבול. רבי חוצפית אומר, כותבין לאיש על נכסי אשתו, וליתומים על נכסי אפוטרופין.<br />
<br />
== משנה ז ==<br />
כוורת דבורים, רבי אליעזר אומר, הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול, ואינה מקבלת טומאה במקומה, והרודה ממנה בשבת חייב. וחכמים אומרים: אינה כקרקע, ואין כותבין עליה פרוזבול, ומקבלת טומאה במקומה, והרודה ממנה בשבת פטור.<br />
<br />
== משנה ח ==<br />
המחזיר חוב בשביעית, יאמר לו משמט אני. אמר לו, אף על פי כן, יקבל ממנו, שנאמר (דברים טו ב): "וזה דבר השמטה". כיוצא בו, רוצח שגלה לעיר מקלטו ורצו אנשי העיר לכבדו, יאמר להם: רוצח אני. אמרו לו: אף על פי כן, יקבל מהם, שנאמר (דברים יט ד): "וזה דבר הרוצח".<br />
<br />
== משנה ט ==<br />
המחזיר חוב בשביעית, רוח חכמים נוחה הימנו. הלוה מן הגר שנתגיירו בניו עמו, לא יחזיר לבניו. ואם החזיר, רוח חכמים נוחה הימנו. כל המטלטלין, נקנין במשיכה. וכל המקיים את דברו, רוח חכמים נוחה הימנו .<br />
[[קטגוריה:משנה/שביעית]]<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98&diff=26478משנה/שביעית פרק ט2025-11-17T14:08:20Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "{{ניווט ספר|כותרת= שביעית|טקסט1= פרק א * פרק ב * פרק ג * פרק ד * פרק ה * פרק ו * פרק ז * משנה/שביעית פר..."</p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|טקסט1=[[משנה/שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה/שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה/שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה/שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה/שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה/שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה/שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה/שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה/שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה/שביעית פרק י | פרק י]]|כותרת משנית1=פרקים}}<br />
<br />
== משנה א ==<br />
הפיגם, והירבוזין השוטים, והחלגלוגית, כוסבר שבהרים, והכרפס שבנהרות, והגרגר של אפר, פטורין מן המעשרות, ונלקחין מכל אדם בשביעית, שאין כיוצא בהם נשמר.רבי יהודה אומר: ספיחי חרדל מותרין, שלא נחשדו עליהן עוברי עברה. רבי שמעון אומר: כל הספיחין מותרים, חוץ מספיחי כרוב, שאין כיוצא בהם בירקות שדה. וחכמים אומרים: כל הספיחים אסורים.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
שלש ארצות לביעור, יהודה, ועבר הירדן, והגליל. ושלש שלש ארצות לכל אחת ואחת. גליל העליון, וגליל התחתון, והעמק. מכפר חנניה ולמעלן, כל שאינו מגדל שקמין, גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין, גליל התחתון. ותחום טבריא, העמק. וביהודה, ההר והשפלה והעמק. ושפלת לוד כשפלת הדרום, וההר שלה כהר המלך. מבית חורון ועד הים מדינה אחת.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
ולמה אמרו שלש ארצות? שיהיו אוכלין בכל אחת ואחת, עד שיכלה האחרון שבה. רבי שמעון אומר: לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה. ושאר כל הארצות, כהר המלך. וכל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
אוכלין על המופקר, אבל לא על השמור. רבי יוסי מתיר אף על השמור . אוכלין על הטפיחין ועל הדופרא, אבל לא על הסתוניות. רבי יהודה מתיר כל זמן שבכרו עד שלא יכלה הקיץ.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
הכובש שלשה כבשים בחבית אחת, רבי אליעזר אומר, אוכלין על הראשון. רבי יהושע אומר, אף על האחרון. רבן גמליאל אומר, כל שכלה מינו מן השדה, יבער מינו מן החבית, והלכה כדבריו. רבי שמעון אומר, כל ירק, אחד לבעור. אוכלין ברגילה עד שיכלו סגריות מבקעת בית נטופה.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
המלקט עשבים לחים, עד שייבש המתוק. והמגבב ביבש, עד שתרד רביעה שניה. עלי קנים ועלי גפנים, עד שישרו מאביהן. והמגבב ביבש, עד שתרד רביעה שניה. רבי עקיבא אומר, בכולן עד שתרד רביעה שניה.<br />
<br />
== משנה ז ==<br />
כיוצא בו, המשכיר בית לחברו עד הגשמים, עד שתרד רביעה שניה. המודר הנאה מחברו עד הגשמים, עד שתרד רביעה שניה. עד אימתי עניים נכנסים לפרדסות, עד שתרד רביעה שניה. מאימתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית, משתרד רביעה שניה.<br />
<br />
== משנה ח ==<br />
מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור, מחלק מזון שלש סעודות לכל אחד ואחד. ועניים אוכלין אחר הביעור, אבל לא עשירים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור.<br />
<br />
== משנה ט ==<br />
מי שהיו לו פירות שביעית שנפלו לו בירושה או שניתנו לו במתנה, רבי אליעזר אומר, ינתנו לאוכליהן. וחכמים אומרים, אין החוטא נשכר, אלא ימכרו לאוכליהן, ודמיהם יתחלקו לכל אדם. האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה, חייב מיתה.<br />
[[קטגוריה:משנה/שביעית]]<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4._%D7%96.&diff=26477משתמש:פ. ז.2025-11-17T14:07:35Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>משתמש פ. ז. נוצר בי"ט אלול ה'תשפ"ה (12/9/2025) בשעה 07:24.<br />
<br />
מטרתו היא להרחיב ולהגדיל את דפי חב"דטקסט.<br />
<br />
משתמש רוצה להיות מפעיל מערכת.<br />
== ערכים ועריכות ==<br />
<br />
=== עריכות ===<br />
<blockquote><big>י"ט אלול תשפ"ה '''- 10.'''</big><br />
<br />
<br />
<big>י"ג חשוון תשפ"ו<ref>18:50.</ref> - '''100'''.</big></blockquote><br />
<br />
=== ערכים (63) ===<br />
<blockquote><big>כ"א מרחשוון תשפ"ו</big><ref>18:46.</ref> <big>- '''50'''.</big></blockquote><br />
<br />
===== ספרים (57): =====<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/בראשית]].<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/לך לך]].<br />
# [[שמות פרק א]].<br />
# [[פסקי הסידור]].<br />
# [[לקוטי שיחות חלק ל/לך לך א]].<br />
# [[לקוטי שיחות חלק ל/תולדות ב]].<br />
# [[מאמר באתי לגני תשי"ג - מוגה]].<br />
# [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/לך לך]].<br />
# [[משנה/ברכות פרק ד]].<br />
# [[משנה/ברכות פרק ה]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ו]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ז]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ח]].<br />
#[[משנה/ברכות פרק ט]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק א]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ג]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ד]].<br />
#[[משנה/ביצה פרק ה]].<br />
#[[משנה/פאה פרק א]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ב]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ג]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ד]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ה]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ו]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ז]].<br />
#[[משנה/פאה פרק ח]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק א]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק ב]].<br />
#[[משנה/דמאי פרק ג]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ב עמוד א]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ב עמוד ב]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ג עמוד א]].<br />
#[[תלמוד בבלי/מועד קטן דף ג עמוד ב]].<br />
#[[משנה/כלאים]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק א]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ב]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ג]].<br />
#[[לקוטי שיחות חלק ל/י"ט כסלו]].<br />
#[[לקוטי שיחות חלק ל/י"ט כסלו]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ד]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ה]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ו]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ז]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ח]].<br />
#[[משנה/כלאים פרק ט]].<br />
#[[שיחת חיי שרה תשנ"ב - מוגה]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק א]].<br />
#[[משנה/שביעית]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ב]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ג]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ד]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ה]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ו]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ז]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ח]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק ט]].<br />
#[[משנה/שביעית פרק י]].<br />
<br />
==== קטגוריות (1): ====<br />
# [[:קטגוריה:משנה/כלאים]].<br />
<br />
==== תבניות (4): ====<br />
# [[תבנית:תניא יומי/י"ד חשוון]].<br />
# [[תבנית:תניא יומי/ב' תשרי]].<br />
# [[תבנית:תניא יומי/ט"ו חשוון]].<br />
# [[תבנית:תודה]]<ref>מוכרחים להקטין את הקובץ של התמונה.</ref>.<br />
<br />
==== קבצים (1): ====<br />
<br />
# [[:קובץ:תודה.png]].<br />
<br />
== הערות שוליים ==</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%97&diff=26476משנה/שביעית פרק ח2025-11-17T14:05:08Z<p>פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "{{ניווט ספר|כותרת= שביעית|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1= פרק א * פרק ב * פרק ג * פרק ד * פרק ה * פרק ו * משנה/שביעית פרק ז | פרק..."</p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה/שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה/שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה/שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה/שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה/שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה/שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה/שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה/שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה/שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה/שביעית פרק י | פרק י]]}}<br />
<br />
== א ==<br />
כלל גדול אמרו בשביעית. כל המיוחד למאכל אדם, אין עושין ממנו מלוגמא לאדם, ואין צורך לומר לבהמה. וכל שאינו מיוחד למאכל אדם, עושין ממנו מלוגמא לאדם, אבל לא לבהמה. וכל שאינו מיוחד לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה, חשב עליו למאכל אדם ולמאכל בהמה, נותנין עליו חומרי אדם וחומרי בהמה. חשב עליו לעצים, הרי הוא כעצים, כגון הסיאה והאזוב והקורנית.<br />
<br />
== ב ==<br />
שביעית, ניתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה, לאכול דבר שדרכו לאכול, ולסוך דבר שדרכו לסוך. לא יסוך יין וחומץ, אבל סך הוא את השמן. וכן בתרומה ובמעשר שני. קל מהם, שביעית, שניתנה להדלקת הנר.<br />
<br />
== ג ==<br />
אין מוכרין פירות שביעית, לא במידה, ולא במשקל, ולא במניין, ולא תאנים במניין, ולא ירק במשקל. בית שמאי אומרים, אף לא אגודות. ובית הלל אומרים, את שדרכו לאגוד בבית, אוגדין אותו בשוק, כגון הכרישין ונץ החלב.<br />
<br />
== ד ==<br />
האומר לפועל, הא לך איסר זה ולקוט לי ירק היום, שכרו מותר. לקוט לי בו ירק היום, שכרו אסור. לקח מן הנחתום כיכר בפונדיון, כשאלקוט ירקות שדה אביא לך, מותר. לקח ממנו סתם, לא ישלם לו מדמי שביעית, שאין פורעין חוב מדמי שביעית.<br />
<br />
== ה ==<br />
אין נותנים, לא לבייר, ולא לבלן, ולא לספר, ולא לספן. אבל נותן הוא לבייר לשתות. ולכולן, הוא נותן מתנת חינם.<br />
<br />
== ו ==<br />
תאנים של שביעית, אין קוצין אותן במוקצה, אבל קוצה אותם בחרבה. אין דורכין ענבים בגת, אבל דורך הוא בעריבה. ואין עושין זיתים בבד ובקוטב, אבל כותש הוא ומכניס לבודידה. רבי שמעון אומר, אף טוחן הוא בבית הבד ומכניס לבודידה.<br />
<br />
== ז ==<br />
אין מבשלין ירק של שביעית בשמן של תרומה, שלא יביאנו לידי פסול. רבי שמעון מתיר. ואחרון אחרון נתפש בשביעית, והפרי עצמו אסור.<br />
<br />
== ח ==<br />
אין לוקחים עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית. ואם לקח, יאכל כנגדן. אין מביאין קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות מדמי שביעית. ואם הביא, יאכל כנגדן. אין סכין כלים בשמן של שביעית. ואם סך, יאכל כנגדו.<br />
<br />
== ט ==<br />
עור שסכו בשמן של שביעית, רבי אליעזר אומר, ידלק. וחכמים אומרים, יאכל כנגדו. אמרו לפני רבי עקיבא: אומר היה רבי אליעזר, עור שסכו בשמן של שביעית, ידלק. אמר להם, שתוקו, לא אומר לכם מה שרבי אליעזר אומר בו.<br />
<br />
== י ==<br />
ועוד אמרו לפניו: אומר היה רבי אליעזר, האוכל פת כותים כאוכל בשר חזיר. אמר להם, שתוקו, לא אומר לכם מה שרבי אליעזר אומר בו.<br />
<br />
== יא ==<br />
מרחץ שהוסקה בתבן או בקש של שביעית, מותר לרחוץ בה. ואם מתחשב הוא, הרי זה לא ירחוץ.</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92&diff=26475משנה/שביעית פרק ג2025-11-17T14:02:49Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה/שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה/שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה/שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה/שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה/שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה/שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה/שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה/שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה/שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה/שביעית פרק י | פרק י]]}}{{יישור טקסט|שני הצדדים|<br />
== משנה א ==<br />
מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות? משיפסקו עובדי עבודה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, משייבש המתוק. רבי יוסי אומר, משיקשר.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
עד כמה מזבלין? עד שלש שלש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות של לתך לתך. מוסיפין על המשפלות, ואין מוסיפין על האשפתות. רבי שמעון אומר, אף על האשפתות.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
עושה אדם את שדהו שלש שלש אשפתות לבית סאה. יתר מכאן, מחציב, דברי רבי שמעון. וחכמים אוסרין, עד שיעמיק שלשה, או עד שיגביה שלשה. עושה אדם את זבלו אוצר. רבי מאיר אוסר, עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה. היה לו דבר מועט, מוסיף עליו והולך. רבי אלעזר בן עזריה אוסר, עד שיעמיק שלשה, או עד שיגביה שלשה, או עד שיתן על הסלע.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
המדייר את שדהו, עושה סהר לבית סאתים, עוקר שלש רוחות ומניח את האמצעית. נמצא מדייר בית ארבעת סאין. רבן שמעון בן גמליאל אומר, בית שמונת סאין. היתה כל שדהו בית ארבעת סאין, משייר ממנה מקצת, מפני מראית העין. ומוציא מן הסהר ונותן לתוך שדהו כדרך המזבלין.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו, עד שיהיו בו שלש מורביות, שהם שלש על שלש על רום שלש, שיעורן עשרים ושבע אבנים.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
גדר שיש בו עשר אבנים של משאוי שנים שנים, הרי אלו ינטלו. שיעור גדר, עשרה טפחים. פחות מכן, מחצב, וגוממו עד פחות מהארץ טפח. במה דברים אמורים? מתוך שלו. אבל מתוך של חברו, מה שהוא רוצה, יטול. במה דברים אמורים, בזמן שלא התחיל בו מערב שביעית. אבל אם התחיל בו מערב שביעית, מה שהוא רוצה, נוטל.<br />
<br />
== משנה ז ==<br />
אבנים שזעזעתן המחרשה, או שהיו מכוסות ונתגלו, אם יש בהם שתים של משאוי שנים שנים, הרי אלו ינטלו. המסקל את שדהו, נוטל את העליונות, ומניח את הנוגעות בארץ. וכן גרגר של צרורות או גל של אבנים, נוטל את העליונות, ומניח את הנוגעות בארץ. אם יש תחתיהן סלע או קש, הרי אלו ינטלו.<br />
<br />
== משנה ח ==<br />
אין בונין מדרגות על פי הגאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקנן לשביעית. אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקנן למוצאי שביעית. ולא יסמוך בעפר, אבל עושה הוא חיץ. כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידו וליטלה, הרי זו תנטל.<br />
<br />
== משנה ט ==<br />
אבני כתף, באות מכל מקום. והקבלן, מביא מכל מקום. ואלו הם אבני כתף: כל שאינה יכולה להנטל באחת יד, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: אבני כתף כשמן, כל שהן נטלות שתים שלש על הכתף.<br />
<br />
== משנה י ==<br />
הבונה גדר בינו ובין רשות הרבים, מותר להעמיק עד הסלע. מה יעשה בעפר? צוברו ברשות הרבים ומתקנו, דברי רבי יהושע. רבי עקיבא אומר: כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים, כך לא יתקנו; מה יעשה בעפר? צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין. וכן החופר בור ושיח ומערה.<br />
}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משנה/שביעית]]<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91&diff=26474משנה/שביעית פרק ב2025-11-17T14:02:38Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה/שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה/שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה/שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה/שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה/שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה/שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה/שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה/שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה/שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה/שביעית פרק י | פרק י]]}}{{יישור טקסט|שני הצדדים|<br />
== משנה א ==<br />
עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית? עד שתכלה הליחה, כל זמן שבני אדם חורשים ליטע במקשאות ובמדלעות. אמר רבי שמעון: נתת תורת כל אחד ואחד בידו; אלא בשדה הלבן עד הפסח, ובשדה האילן עד עצרת.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
מזבלין ומעדרין במקשאות ובמדלעות עד ראש השנה. וכן בבית השלחין. מיבלין, מפרקין, מאבקין, מעשנין, עד ראש השנה. רבי שמעון אומר: אף נוטל הוא את העלה מן האשכול בשביעית.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
מסקלין עד ראש השנה. מקרסמין, מזרדין, מפסלין, עד ראש השנה. רבי יהושע אומר: כזירודה וכפיסולה של חמישית, כך של ששית. רבי שמעון אומר: כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן, רשאי אני בפיסולו.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
מזהמין את הנטיעות, וכורכין אותן, וקוטמין אותן, ועושין להן בתים, ומשקין אותן, עד ראש השנה. רבי אלעזר בר צדוק אומר: אף משקה הוא את הנוף בשביעית, אבל לא את העיקר.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
סכין את הפגים ומנקבים אותם, עד ראש השנה. פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית, ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית, לא סכין ולא מנקבין אותן. רבי יהודה אומר: מקום שנהגו לסוך, אינן סכין, מפני שהיא עבודה. מקום שנהגו שלא לסוך, סכין. רבי שמעון מתיר באילן, מפני שהוא רשאי בעבודת האילן.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה. ואם נטע או הבריך או הרכיב, יעקור. רבי יהודה אומר: כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים, שוב אינה קולטת. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לשתי שבתות.<br />
<br />
== משנה ז ==<br />
האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר, ומותרין בשביעית. ואם לאו, אסורין בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה.<br />
<br />
== משנה ח ==<br />
רבי שמעון שזורי אומר: פול המצרי שזרעו לזרע בתחילה, כיוצא בהן. רבי שמעון אומר: אפונין הגמלונין, כיוצא בהן. רבי אלעזר אומר: אפונין הגמלונין, משתרמלו לפני ראש השנה.<br />
<br />
== משנה ט ==<br />
הבצלים הסריסים, ופול המצרי, שמנע מהם מים שלשים יום לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר, ומותרים בשביעית. ואם לאו, אסורים בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה. ושל בעל שמנע מהם מים שתי עונות, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, שלש.<br />
<br />
== משנה י ==<br />
הדלועין שקיימן לזרע, אם הקשו לפני ראש השנה ונפסלו מאוכל אדם, מותר לקיימן בשביעית. ואם לאו, אסור לקיימן בשביעית. התמרות שלהם, אסורות בשביעית. ומרביצין בעפר לבן, דברי רבי שמעון. רבי אליעזר בן יעקב אוסר. ממרסין באורז בשביעית. רבי שמעון אומר, אבל אין מכסחין.<br />
}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משנה/שביעית]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94&diff=26473משנה/שביעית פרק ה2025-11-17T14:02:20Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה/שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה/שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה/שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה/שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה/שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה/שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה/שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה/שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה/שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה/שביעית פרק י | פרק י]]}}{{יישור טקסט|שני הצדדים|<br />
== משנה א ==<br />
בנות שוח, שביעית שלהן – שניה, שהן עושות לשלש שנים. רבי יהודה אומר, הפרסאות, שביעית שלהן – מוצאי שביעית, שהן עושות לשתי שנים. אמרו לו, לא אמרו, אלא בנות שוח.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
הטומן את הלוף בשביעית, רבי מאיר אומר, לא יפחות מסאתים, עד גובה שלשה טפחים, וטפח עפר על גביו. וחכמים אומרים, לא יפחות מארבעה קבים, עד גובה טפח, וטפח עפר על גביו. וטומנו במקום דריסת אדם.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
לוף שעברה עליו שביעית, רבי אליעזר אומר, אם לקטו העניים את עליו, לקטו. ואם לאו, יעשה חשבון עם העניים. רבי יהושע אומר, אם לקטו העניים את עליו, לקטו. ואם לאו, אין לעניים עליו חשבון.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
לוף של ערב שביעית, שנכנס לשביעית, וכן בצלים הקיצונים, וכן פואה של עידית, בית שמאי אומרים, עוקרין אותן במארופות של עץ. ובית הלל אומרים, בקרדומות של מתכת. ומודים בפואה של צלעות, שעוקרין אותה בקרדומות של מתכת.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
מאימתי מותר אדם ליקח לוף במוצאי שביעית, רבי יהודה אומר, מיד. וחכמים אומרים, משירבה החדש.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
אלו כלים שאין האמן רשאי למכרם בשביעית, מחרשה וכל כליה, העול, והמזרה, והדקר. אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר, ועגלה וכל כליה. זה הכלל, כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה, אסור. לאיסור ולהיתר, מותר.<br />
<br />
== משנה ז ==<br />
היוצר, מוכר חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין, שכן דרכו להביא מן ההפקר. ואם הביא יותר מכאן, מותר. ומוכר לנכרים בארץ, ולישראל בחוצה לארץ.<br />
<br />
== משנה ח ==<br />
בית שמאי אומרים, לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית. ובית הלל מתירין, מפני שהוא יכול לשחטה. מוכר לו פרות בשעת הזרע, ומשאיל לו סאתו אף על פי שהוא יודע שיש לו גורן, ופורט לו מעות אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלים. וכולן, בפירוש, אסורין.<br />
<br />
== משנה ט ==<br />
משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית, נפה וכברה, ורחיים ותנור. אבל לא תבור ולא תטחן עמה. אשת חבר, משאלת לאשת עם הארץ, נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה. אבל משתטיל המים, לא תגע אצלה, שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום. ומחזיקין ידי נכרים בשביעית, אבל לא ידי ישראל. ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום.<br />
}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משנה/שביעית]]<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=26472משנה/שביעית פרק א2025-11-17T14:02:12Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה/שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה/שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה/שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה/שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה/שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה/שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה/שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה/שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה/שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה/שביעית פרק י | פרק י]]}}{{יישור טקסט|שני הצדדים|<br />
== משנה א ==<br />
עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית? בית שמאי אומרים, כל זמן שהוא יפה לפרי. ובית הלל אומרים, עד העצרת. וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
איזהו שדה האילן? כל שלשה אילנות לבית סאה, אם ראויין לעשות ככר דבלה של ששים מנה באיטלקי, חורשים כל בית סאה בשבילן. פחות מכאן, אין חורשין להן אלא מלא האורֶה וסלו חוצה לו.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל, רואין אותן כאילו הם תאנים; אם ראויים לעשות ככר דבלה של ששים מנה באיטלקי, חורשים כל בית סאה בשבילן. פחות מכאן, אין חורשים להם אלא לצרכן.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
היה אחד עושה ככר דבלה ושנים אין עושין, או שנים עושין ואחד אינו עושה, אין חורשין להם אלא לצרכן, עד שיהיו משלשה ועד תשעה. היו עשרה, מעשרה ולמעלה, בין עושין בין שאינן עושין, חורשין כל בית סאה בשבילן. שנאמר{{הערה|[[שמות פרק לד#פסוק כא|שמות לד, כא]].}}: "בחריש ובקציר תשבות"; אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, אלא חריש של ערב שביעית שהוא נכנס בשביעית, וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית. רבי ישמעאל אומר: מה חריש רשות, אף קציר רשות, יצא קציר העומר.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
שלשה אילנות של שלשה אנשים, הרי אלו מצטרפין, וחורשין כל בית סאה בשבילן. וכמה יהא ביניהם? רבן גמליאל אומר: כדי שיהא הבקר עובר בכליו.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה, חורשין כל בית סאה בשבילן, עד ראש השנה. היו עשויות שורה ומוקפות עטרה, אין חורשין להם אלא לצרכן.<br />
<br />
== משנה ז ==<br />
הנטיעות והדלועים, מצטרפין לתוך בית סאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל עשרה דלועים לבית סאה, חורשין כל בית סאה עד ראש השנה.<br />
<br />
== משנה ח ==<br />
עד אימתי נקראו נטיעות. רבי אלעזר בן עזריה אומר, עד שיחלו. רבי יהושע אומר, בת שבע שנים. רבי עקיבא אומר, נטיעה כשמה. אילן שנגמם והוציא חליפין, מטפח ולמטה כנטיעה, מטפח ולמעלה, כאילן, דברי רבי שמעון.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משנה/שביעית]]<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=26471משנה/שביעית פרק ד2025-11-17T14:02:02Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה/שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה/שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה/שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה/שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה/שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה/שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה/שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה/שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה/שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה/שביעית פרק י | פרק י]]}}{{יישור טקסט|שני הצדדים|<br />
== משנה א ==<br />
בראשונה היו אומרים: מלקט אדם עצים ואבנים ועשבים מתוך שלו, כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו, את הגס הגס. משרבו עוברי עבירה, התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה, וזה מלקט מתוך של זה, שלא בטובה, ואין צריך לומר שיקצץ להם מזונות.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
שדה שנתקווצה, תזרע במוצאי שביעית. שנטייבה או שנדיירה, לא תזרע במוצאי שביעית. שדה שנטייבה, בית שמאי אומרים, אין אוכלין פירותיה בשביעית; ובית הלל אומרים, אוכלין. בית שמאי אומרים: אין אוכלין פירות שביעית בטובה; ובית הלל אומרים: אוכלין בטובה ושלא בטובה. רבי יהודה אומר: חילוף הדברים; זו מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
חוכרין נירין מן הנכרים בשביעית, אבל לא מישראל. ומחזיקין ידי נכרים בשביעית, אבל לא ידי ישראל. ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
המדל בזיתים, בית שמאי אומרים, יגום. ובית הלל אומרים, ישרש. ומודים במחליק עד שיגום. איזה הוא המדל? אחד או שנים. המחליק, שלשה, זה בצד זה. במה דברים אמורים? מתוך שלו. אבל מתוך של חבירו, אף המחליק, ישרש.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
המבקיע בזית, לא יחפהו בעפר, אבל מכסה הוא באבנים או בקש. הקוצץ קורות שקמה, לא יחפהו בעפר, אבל מכסה הוא באבנים או בקש. אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית, מפני שהיא עבודה. רבי יהודה אומר: כדרכה, אסור, אלא או מגביה עשרה טפחים, או גומם מעל הארץ.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
המזנב בגפנים והקוצץ קנים: רבי יוסי הגלילי אומר, ירחיק טפח. רבי עקיבא אומר: קוצץ כדרכו, בקרדום או במגל ובמגירה ובכל מה שירצה. אילן שנפשח, קושרין אותו בשביעית; לא שיעלה, אלא שלא יוסיף.<br />
<br />
== משנה ז ==<br />
מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית? הפגים, משיזריחו, אוכל בהם פתו בשדה. ביחלו, כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע חייב במעשרות.<br />
<br />
== משנה ח ==<br />
הבוסר, משהביא מים, אוכל בו פתו בשדה. הבאיש, כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע, חייב במעשרות.<br />
<br />
== משנה ט ==<br />
זיתים, משיכניסו רביעית לסאה, פוצע ואוכל בשדה. הכניסו חצי לוג, כותש וסך בשדה. הכניסו שליש, כותש בשדה וכונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע, חייבים במעשרות. ושאר כל פירות האילן, כעונתן למעשרות, כך עונתן לשביעית.<br />
<br />
== משנה י ==<br />
מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית? בית שמאי אומרים: כל האילן משיוציא. ובית הלל אומרים: החרובין משישלשלו, והגפנים משיגרעו, והזיתים משינצו, ושאר כל אילן משיוציא. וכל האילן, כיון שבא לעונת המעשרות, מותר לקצצו. כמה יהא בזית ולא יקוצנו? רובע. רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל לפי הזית.<br />
}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משנה/שביעית]]<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95&diff=26470משנה/שביעית פרק ו2025-11-17T14:01:53Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה/שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה/שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה/שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה/שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה/שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה/שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה/שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה/שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה/שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה/שביעית פרק י | פרק י]]}}{{יישור טקסט|שני הצדדים|<br />
== משנה א ==<br />
שלש ארצות לשביעית. כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד. וכל שהחזיקו עולי מצרים, מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל, אבל לא נעבד. מן הנהר ומאמנה ולפנים, נאכל ונעבד.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
עושין בתלוש בסוריא, אבל לא במחובר. דשין וזורין ודורכין ומעמרין, אבל לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקין. כלל אמר רבי עקיבא, כל שכיוצא בו מותר בארץ ישראל, עושין אותו בסוריא.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו, אם היו העלין שלהם שחורין, אסורין. הוריקו, הרי אלו מותרין. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, אם יכולין להיתלש בעלין שלהן, אסורין. וכנגד כן, מוצאי שביעית, מותרין.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית? משיעשה כיוצא בו. עשה הבכיר, התר האפיל. רבי, התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
אין מוציאין שמן שרפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ. אמר רבי שמעון, שמעתי בפירוש, שמוציאין לסוריא ואין מוציאין לחוצה לארץ.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
אין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ. אמר רבי שמעון, שמעתי בפירוש, שמביאין מסוריא ואין מביאין מחוצה לארץ.<br />
}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משנה/שביעית]]<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96&diff=26469משנה/שביעית פרק ז2025-11-17T14:01:11Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה/שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה/שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה/שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה/שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה/שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה/שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה/שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה/שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה/שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה/שביעית פרק י | פרק י]]}}<br />
<br />
== א ==<br />
כלל גדול אמרו בשביעית: כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה, וממין הצובעים, ואינו מתקיים בארץ, יש לו שביעית, ולדמיו שביעית, יש לו ביעור ולדמיו ביעור. ואיזה? זה עלה הלוף השוטה, ועלה הדנדנה, העולשין, והכרישין, והרגילה, ונץ החלב. ומאכל בהמה, החוחים והדרדרים. וממין הצובעים, ספיחי איסטיס, וקוצה. יש להם שביעית ולדמיהן שביעית, יש להם ביעור ולדמיהן ביעור.<br />
<br />
== ב ==<br />
ועוד כלל אחר אמרו, כל שאינו מאכל אדם ומאכל בהמה, וממין הצובעין, ומתקיים בארץ, יש לו שביעית ולדמיו שביעית, אין לו ביעור ואין לדמיו ביעור. אי זהו? עיקר הלוף השוטה, ועיקר הדנדנה, והעקרבנין, והחלביצין, והבוכריא. וממין הצובעין, הפואה והרכפא. יש להם שביעית, ולדמיהן שביעית, אין להם ביעור ולא לדמיהן ביעור. רבי מאיר אומר, דמיהם מתבערין עד ראש השנה. אמרו לו, להן אין ביעור, קל וחומר לדמיהן.<br />
<br />
== ג ==<br />
קליפי רמון והנץ שלו, קליפי אגוזים והגלעינין, יש להם שביעית ולדמיהן שביעית. הצבע, צובע לעצמו, ולא יצבע בשכר, שאין עושין סחורה בפירות שביעית, ולא בבכורות, ולא בתרומות, ולא בנבלות, ולא בטרפות, ולא בשקצים, ולא ברמשים. ולא יהיה לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק, אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו. לקח לעצמו והותיר, מותר למכרן.<br />
<br />
== ד ==<br />
לקח בכור למשתה בנו או לרגל ולא צריך לו, מותר למכרו. צדי חיה עופות ודגים שנזדמנו להם מינים טמאין, מותרים למכרן. רבי יהודה אומר, אף מי שנתמנה לו לפי דרכו, לוקח ומוכר, ובלבד שלא תהא אומנותו בכך. וחכמים אוסרין.<br />
<br />
== ה ==<br />
לולבי זרדים והחרובין, יש להם שביעית ולדמיהן שביעית, יש להן ביעור ולדמיהן ביעור. לולבי האלה והבטנה והאטדין, יש להם שביעית, ולדמיהן שביעית, אין להם ביעור ולא לדמיהן ביעור. אבל לעלין, יש ביעור, מפני שנושרין מאביהן.<br />
<br />
== ו ==<br />
הוורד והכופר והקטף והלוטם, יש להם שביעית ולדמיהן שביעית. רבי שמעון אומר, אין לקטף שביעית, מפני שאינו פרי.<br />
<br />
== ז ==<br />
ורד חדש שכבשו בשמן ישן, ילקט את הוורד. וישן בחדש, חייב בביעור. חרובין חדשים שכבשן ביין ישן, וישנים בחדש, חייבין בביעור. זה הכלל, כל שהוא בנותן טעם, חייב לבער, מין בשאינו מינו. ומין במינו, כל שהוא. שביעית אוסרת כל שהוא במינה; ושלא במינה, בנותן טעם.<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:משנה/שביעית]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=26468משנה/שביעית פרק א2025-11-17T14:00:36Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה שביעית פרק י | פרק י]]}}{{יישור טקסט|שני הצדדים|<br />
== משנה א ==<br />
עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית? בית שמאי אומרים, כל זמן שהוא יפה לפרי. ובית הלל אומרים, עד העצרת. וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
איזהו שדה האילן? כל שלשה אילנות לבית סאה, אם ראויין לעשות ככר דבלה של ששים מנה באיטלקי, חורשים כל בית סאה בשבילן. פחות מכאן, אין חורשין להן אלא מלא האורֶה וסלו חוצה לו.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל, רואין אותן כאילו הם תאנים; אם ראויים לעשות ככר דבלה של ששים מנה באיטלקי, חורשים כל בית סאה בשבילן. פחות מכאן, אין חורשים להם אלא לצרכן.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
היה אחד עושה ככר דבלה ושנים אין עושין, או שנים עושין ואחד אינו עושה, אין חורשין להם אלא לצרכן, עד שיהיו משלשה ועד תשעה. היו עשרה, מעשרה ולמעלה, בין עושין בין שאינן עושין, חורשין כל בית סאה בשבילן. שנאמר{{הערה|[[שמות פרק לד#פסוק כא|שמות לד, כא]].}}: "בחריש ובקציר תשבות"; אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, אלא חריש של ערב שביעית שהוא נכנס בשביעית, וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית. רבי ישמעאל אומר: מה חריש רשות, אף קציר רשות, יצא קציר העומר.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
שלשה אילנות של שלשה אנשים, הרי אלו מצטרפין, וחורשין כל בית סאה בשבילן. וכמה יהא ביניהם? רבן גמליאל אומר: כדי שיהא הבקר עובר בכליו.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
עשר נטיעות מפוזרות בתוך בית סאה, חורשין כל בית סאה בשבילן, עד ראש השנה. היו עשויות שורה ומוקפות עטרה, אין חורשין להם אלא לצרכן.<br />
<br />
== משנה ז ==<br />
הנטיעות והדלועים, מצטרפין לתוך בית סאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל עשרה דלועים לבית סאה, חורשין כל בית סאה עד ראש השנה.<br />
<br />
== משנה ח ==<br />
עד אימתי נקראו נטיעות. רבי אלעזר בן עזריה אומר, עד שיחלו. רבי יהושע אומר, בת שבע שנים. רבי עקיבא אומר, נטיעה כשמה. אילן שנגמם והוציא חליפין, מטפח ולמטה כנטיעה, מטפח ולמעלה, כאילן, דברי רבי שמעון.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משנה/שביעית]]<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>פ. ז.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95&diff=26467משנה/שביעית פרק ו2025-11-17T14:00:30Z<p>פ. ז.: </p>
<hr />
<div>{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה שביעית פרק י | פרק י]]}}{{יישור טקסט|שני הצדדים|<br />
== משנה א ==<br />
שלש ארצות לשביעית. כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד. וכל שהחזיקו עולי מצרים, מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל, אבל לא נעבד. מן הנהר ומאמנה ולפנים, נאכל ונעבד.<br />
<br />
== משנה ב ==<br />
עושין בתלוש בסוריא, אבל לא במחובר. דשין וזורין ודורכין ומעמרין, אבל לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקין. כלל אמר רבי עקיבא, כל שכיוצא בו מותר בארץ ישראל, עושין אותו בסוריא.<br />
<br />
== משנה ג ==<br />
בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו, אם היו העלין שלהם שחורין, אסורין. הוריקו, הרי אלו מותרין. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, אם יכולין להיתלש בעלין שלהן, אסורין. וכנגד כן, מוצאי שביעית, מותרין.<br />
<br />
== משנה ד ==<br />
מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית? משיעשה כיוצא בו. עשה הבכיר, התר האפיל. רבי, התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד.<br />
<br />
== משנה ה ==<br />
אין מוציאין שמן שרפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ. אמר רבי שמעון, שמעתי בפירוש, שמוציאין לסוריא ואין מוציאין לחוצה לארץ.<br />
<br />
== משנה ו ==<br />
אין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ. אמר רבי שמעון, שמעתי בפירוש, שמביאין מסוריא ואין מביאין מחוצה לארץ.<br />
}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משנה/שביעית]]<br />
[[קטגוריה:משנה]]<br />
[[קטגוריה:תנאים]]<br />
[[קטגוריה:ש"ס]]</div>פ. ז.