עריכת הדף "לקוטי אמרים · פרק לט"

{{ניווט
 |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ')
 |הסתרה=כן
 |מוסתר=כן
 |תמונה=
 |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}}
{{תניא}}
'''פרק לט – מהות הכוונה – גילוי אלוקות'''

==מבוא לפרק==
ב[[לקוטי אמרים · פרק לח|פרק הקודם]] התבארה '''מציאות''' הכוונה (שהיא כנפש לגבי הגוף{{הערה|וכן שיש בכוונה (ברגש האהבה והיראה) שתי דרגות: שכלית וטבעית.}}), ובפרק זה מבאר אדמו"ר הזקן את '''מהות''' הכוונה "לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו".

==גוף הפרק==
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ט}}

==סיכום הפרק==
שכר המצווה אינו דומה לשכר רגיל{{הערה|אין קשר בין מהות העבודה לכסף שמקבלים עליה – על כל סוגי העבודות מקבלים אותו סוג מטבעות.}}, אלא "שכר מצווה מצווה" השכר דומה לעבודה עצמה. מכאן, שעל פי השכר נוכל להכיר את מהות העבודה.

בתחילת הפרק מבאר אדמו"ר הזקן את השכר על קיום מצוות מתוך רגש – גילוי אלוקות. ועל פי זה הוא מבאר בהמשך, שגם מהותן של אהבת ה' ויראתו היא גילוי אלוקות. אלא שבזה שתי דרגות{{הערה|אצל הבינונים, וזאת בנוסף לדרגת הצדיקים שמוזכרת גם היא בקיצור.}} (בהתאם לשתי הדרגות שהתבארו ב[[לקוטי אמרים · פרק לח|פרק הקודם]]):
:* דרגתן של אהבה ויראה שכליות היא אלוקות{{הערה|הכוונה לפנימיות האלוקות, לספירות עצמן.}} בדרגת עולם הבריאה.
:* דרגתן של אהבה ויראה טבעיות היא אלוקות{{הערה|ראה הערה קודמת.}} בדרגת עולם היצירה.

ובסוף הפרק מבאר אדמו"ר הזקן את המשמעות של קיום מצווה ללא כוונה, וגם בזה שתי דרגות:
:*א) כשמקיים סתם מתוך הרגל (לא לשמה ולא שלא לשמה) – נשארת המצווה ב"חיצוניות העולמות"{{הערה|כלומר, אף כי גם אז עולות התורה והמצווה, אבל רק לחיצוניות העולמות: אלוקות לא מתגלה בהן, והן נשארות "נפרדות" מאלוקות.}} (עד שיחזור וילמד דבר זה "לשמה").
:*ב) כשמקיים לשם "פניה" (לדוגמה, שיחשבוהו לתלמיד חכם) – יורדת לקליפות (עד שיעשה תשובה).

==מושגים יסודיים בפרק==
*גלגולי נשמות

{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק לח|פרק לח]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק מ|פרק מ]]}}

[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]]

{{הערות שוליים}}