עריכת הדף "תקציר משיחת לך לך תשנ"ב"

{{תקציר משיחות אדמו"ר שליט"א}}
== תקציר מהתוועדות ש"פ לך לך, י"א מר־חשון ה'תשנ"ב ==
==== רשימה פרטית בלי אחריות ====

{{יישור טקסט|שני הצדדים|
שבת זו היא השבת השלישית בפרשיות התורה, ומבואר בכתבי האריז"ל שהתחלת הענין דמתן־תורה היי אצל אברהם בכלל ובמיוחד בפרשתנו. ובזה מובן הקשר לפרשה השלישית – שהוא ע"ד מ"ת שהי' "בחודש השלישי". וכ"ז התחיל מ"לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", ועד לשלימות בזה – על ידי קיום מצות מילה שבסיום פרשתנו. והחידוש בזה: למרות שגם לפנ"ז הי' עבודת אברהם בתכלית העילוי והשלימות, כולל – "את הנפש אשר עשו בחרן" – "אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים", וכפי שמודגש גם בציווי הקב"ה אליו "לך לך מארצ'''ך''' מולדת'''ך''' ומבית אבי'''ך'''" – שעל ידי עבודתו נפעל שלימות ועליי גם בארץ חרן עד שנחשב ל"ארצך", ועד"ז "בית אביך" – כמבואר בחז"ל שתרח אביו חזר בתשובה בסוף ימיו, וכמבואר ברמב"ם ש"איתן זה" לא התפעל מכל העולם כולו והשפיע על כל האומות, ולאחרי כל העילוים האלו – נצטוה "לך לך מארצך וגו'" שאז החל הענין דמ"ת, שהתבטא בברית מילה שבסיום פרשתנו, שהכניס קדושה עד לבשר הגשמי והחומרי, ועד שזה הי' החפצא של קדושה היחידי אצל אברהם אבינו. ומזה הוראה לכאו"א מישראל שאין להסתפק בכל השלימות שלפנ"ז – אלא צ"ל הוספה באין ערוך. ויה"ר שכשם שאברהם עבד ה' בזריזות, כמו"כ יקויים בזריזות "קום התהלך בארץ" בגאולה השלימה. החל מעבודתו של כאו"א בעבודה רוחנית על ידי קיום ההוראה "מאן דא ארץ ישראל" – שזה מהוה הכנה קרובה להגאולה בפשטות, ומכיון שעדיין לא באה הגאולה הרי"ז הוכחה שלא גמרו עדיין עבודה זו. 

והנה צריך להבין מהו תוכן הענין דמ"ת בשבת זו, בה בשעה שכבר הי' ריבוי פעמים מ"ת בפרשיות יתרו ואתחנן וכו' במשך כל השנים שלפנ"ז? 

והביאור בזה: מצינו שישנם כו"כ דרגות בנוגע לשלימות ארה"ק: השלימות שהי' בבית שני; בבית ראשון; ובזה גופא בזמן שלמה, שאז הי' "כל יושבי' עלי'", ומ"מ גם אז לא הי' בתכלית השלימות, שהרי כלל רק את בנ"י שבדור ההוא, משא"כ בגאולה האמיתית והשלימה ה"ז יכלול את כל הדורות כולם! כולל גם אלו שמעבר לנהר סמבטיון. ועד"ז – שבזמן שלמה הי' רק ארץ ז' אומות ולא ארץ קיני קניזי וקדמוני – ששלימות זו בארץ תהי' רק בגאולה השלימה, שאז יהי' השלימות דג' מוחין – ב"תורה חדשה מאתי תצא". ועפי"ז מובן שהקנין בארץ והמ"ת בשבת לך־לך בשנה זו (בעמדנו בסמיכות להגאולה) היא בקשר לא"י ותורה שיהיו בגאולה השלימה, שזהו ענין חדש ובאי"ע לגמרי משנים שעברו, שזה נפעל על ידי לימוד פנימיות התורה – ג' מוחין. 

<nowiki>*</nowiki> בעמדנו בש"פ לך־לך – ב' פעמים הליכה, המורה על הליכה עד לאין ערוך, יש ללמוד הוראה לכאו"א מישראל, שבכל עניני עבודתו לקונו עליו להוסיף בזה החל מלימוד התורה שבכל רגע הולך ומוסיף בלימודו עד "לאפשה לה", שמחדש בתורה ומגיע בהבנתו והשגתו בעומק יותר לדרגא נעלית שבאין ערוך לדרגתו הקודמת. וכפי שמודגש בלי חז"ל "יגעתי ומצאתי" שהשגתו לאחרי היגיעה היא ע"ד מציאה – באין ערוך ליגיעתו, ועד לאופן דהולדה – שנעשה מציאות חדשה לגמרי. 

וכמו"כ יש לעורר ע"ד להקהיל קהילות ברבים ללמוד תורה בכלל, ובמיוחד פנימיות התורה, ובפרט ביום השבת. ועד כמה שפעל בזה בעבר, עליו להוסיף עד באין ערוך הן על ידי הוספה במספר המשתתפים בחוגי תורה שלו, כולל אלו שבנתיים נעשו בני מצוה ובנות מצוה, והן באיכות הלימוד. 

ובכהנ"ל אין להסתפק בעבודתו בכחותיו הגלויים אע"פ שעבודתו היא בשלימות, כ"א יש לנצל גם כוחותיו הנעלמים, וזהו"ע לך־לך שמגלה בעצמו כחות שמעולם לא שיער בעצמו שיכול להגיע לדרגא זו, ועד"ז עליו להשפיע על תלמידיו ומושפעיו שגם הם ינצלו כוחותיהם הנעלמים. ולערוך חשבון־הנפש, באם אכן, מגלה הכוחות הנעלמים שלו ושל תלמידיו. ובכדי לערוך חשבון צדק עליו להתדבר עם חברו, שדוקא הוא יכול להיות "אבן הבוחן" באם מגלה כחותיו '''הנעלמים''', משא"כ בנוגע לכוחות הגלויים שלו – שיכול לראות בעצמו האם דאג שכל מי שביכולתו לההשתתף בחוג תורה – משתתף, וכן אם מנצל את כל כח החב"ד שלו, משא"כ בנוגע לכוחות הנעלמים – שצריך שחבירו יבחון אותו, וזה הכנה קרובה ל"תורה חדשה מאיתי תצא" תומ"י ממש. 

'''הוראות לפועל:''' *להוסיף בלימוד התורה ובמיוחד פנימיות התורה "לאפשה לה" עד לאין ערוך. *להקהיל קהילות ברבים ללימוד התורה, ובמיוחד ביום השבת. *להוסיף בשיעורים וחוגים הקיימים – בכמות ובאיכות. *להתעניין בחינוך הילדים, ובמיוחד לאלו שנעשו בני־מצוה ובנות־מצוה. 

[היו ה' שיחות, בין השיחות, בעת שניגנו, עודד כ"ק אדמו"ר שליט"א בידיו הק' בשמחה עצומה, ההתוועדות הסתיימה בשעה 3:40 לערך].
}}

[[קטגוריה:תקציר משיחות אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תשנ"ב]]