עריכת הדף "מאמר באתי לגני תשי"ג - מוגה"

== בס"ד, יו"ד שבט, ה'תשי"ג ==
{{ספר המאמרים מלוקט}}
'''באתי''' לגני'''<sup>א</sup>''' אחותי כלה<ref>שה"ש ה, א.</ref>, ואיתא במדרש רבה (במקומו<ref>שהש"ר עה"פ.</ref>) לגני לגנוני למקום שהי' עיקרי בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה, וע"י חטא עץ הדעת והחטאים שלאחריו סילקו השכינה מלמטה למעלה עד רקיע הז', והצדיקים שאח"כ עד משה רבינו, שהוא השביעי וכל השביעין חביבין<ref>ויק"ר פכ"ט, יא.</ref>, המשיכו השכינה מלמעלה למטה עד בארץ הגשמית ממש, ועל המשכה זו נאמר<ref>תרומה כה, ח.</ref> ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל<ref>ראה ראשית חכמה שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו (ד"ה ושני פסוקים). אלשיך עה"פ תרומה שם ("שמעתי לומדים"). של"ה סט, א. רא, א. חלק תושב"כ תרומה שכה, ב. שכו, ב. לקו"ת נשא כ, סע"ב. ובכ"מ.</ref>, והיינו שע"י שהצדיקים עושים כל הענינים בעצמם ופועלים זה באנשי דורם (טוען דורך די ענינים אין זיך אַליין און פּועל'ן דאָס אין דעם דור), על ידי זה הם ממשיכים את השכינה בתחתונים כמו שהי' בתחילה. ועוד יותר – שהם ממשיכים גם עיקר השכינה בתחתונים, כמ"ש בהמאמר<ref>ד"ה באתי לגני ה'שי"ת פ"א (סה"מ ה'שי"ת ע' 111).</ref> דיום ההסתלקות ויום היאָרצייט בביאור מאמר הזהר<ref>בתניא פכ"ז (לד, א) ובלקו"ת ר"פ פקודי מציין לזהר ח"ב קכח, ב (ובלקו"ת שם מציין גם לזהר שם סז, ב. וראה גם שם קפד, א). וראה גם תו"א ויקהל פט, ד. לקו"ת חוקת סה, ג.</ref>, כד אתכפיא סטרא אחראאסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, דפירושו האור שמאיר בכולהו עלמין בשוה, וההמשכה היא ע"י העבודה דאתכפיא סט"א, שבהעבודות דמקדש היא עבודת הקרבנות ובפרט מעשה הקטרת<ref name=":0">ד"ה באתי לגני הנ"ל פ"ג (סה"מ שם ע' 114).</ref>. וזהו ג"כ הטעם<ref name=":0" /> מה שהמשכן הי' מעצי שטים<ref>תרומה כו, טו.</ref> דוקא, דהנה<ref>בהבא לקמן – ראה ד"ה באתי לגני הנ"ל פ"ג-ה (סה"מ שם ע' 114 ואילך).</ref> שטה פי' נטי' וכן פי' שטות<ref>ראה המשך וככה תרל"ז פט"ל ואילך. קונטרס ומעין מאמר א פ"א ואילך.</ref>, דהיינו שיש דבר שהוא אמצעי, וההטי' לאיזה צד, למעלה או למטה, נקרא שטה, דההטי' למעלה הוא שטות דקדושה וההטי' למטה הוא שטות דלעומת זה. דרך התומ"צ בכלל, הוא דרך האמצעית וכמ"ש הרמב"ם בהלכות דעות<ref>פ"א ה"ד.</ref>, וההטי' למעלה מדרך האמצעית הוא שטות דקדושה, שצריך להיות גם שטות דקדושה, ובפרט כאשר צריך להזהר (באַוואָרענען) שלא יהי' השטות דלעו"ז, הוא ע"י שטות דקדושה דוקא, וכמאמר<ref>כתובות יז, א.</ref> אהני לי' שטותי' לסבא, שהשטות דקדושה אהני ומתקן את השטות דלעו"ז, וכמש"נ על לעתיד לבוא והשקה את נחל השטים<ref>יואל ד, יח.</ref>, שעי"ז אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין<ref>ב. בכל הנאמר עד כאן – ראה ד"ה באתי לגני ה'תשי"א ותשי"ב בארוכה.</ref>.
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט]]
[[קטגוריה:אדמו"רי חב"ד]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מאמרים מוגהים]]
[[קטגוריה:מאמרים]]
[[קטגוריה:י' שבט]]