הצגת המקור של הדף "משנה/שביעית פרק ג"

{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה שביעית פרק ד | פרק ד]]  * [[משנה שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה שביעית פרק י | פרק י]]}}{{יישור טקסט|שני הצדדים|
== משנה א ==
מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות? משיפסקו עובדי עבודה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, משייבש המתוק. רבי יוסי אומר, משיקשר.

== משנה ב ==
עד כמה מזבלין? עד שלש שלש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות של לתך לתך. מוסיפין על המשפלות, ואין מוסיפין על האשפתות. רבי שמעון אומר, אף על האשפתות.

== משנה ג ==
עושה אדם את שדהו שלש שלש אשפתות לבית סאה. יתר מכאן, מחציב, דברי רבי שמעון. וחכמים אוסרין, עד שיעמיק שלשה, או עד שיגביה שלשה. עושה אדם את זבלו אוצר. רבי מאיר אוסר, עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה. היה לו דבר מועט, מוסיף עליו והולך. רבי אלעזר בן עזריה אוסר, עד שיעמיק שלשה, או עד שיגביה שלשה, או עד שיתן על הסלע.

== משנה ד ==
המדייר את שדהו, עושה סהר לבית סאתים, עוקר שלש רוחות ומניח את האמצעית. נמצא מדייר בית ארבעת סאין. רבן שמעון בן גמליאל אומר, בית שמונת סאין. היתה כל שדהו בית ארבעת סאין, משייר ממנה מקצת, מפני מראית העין. ומוציא מן הסהר ונותן לתוך שדהו כדרך המזבלין.

== משנה ה ==
לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו, עד שיהיו בו שלש מורביות, שהם שלש על שלש על רום שלש, שיעורן עשרים ושבע אבנים.

== משנה ו ==
גדר שיש בו עשר אבנים של משאוי שנים שנים, הרי אלו ינטלו. שיעור גדר, עשרה טפחים. פחות מכן, מחצב, וגוממו עד פחות מהארץ טפח. במה דברים אמורים? מתוך שלו. אבל מתוך של חברו, מה שהוא רוצה, יטול. במה דברים אמורים, בזמן שלא התחיל בו מערב שביעית. אבל אם התחיל בו מערב שביעית, מה שהוא רוצה, נוטל.

== משנה ז ==
אבנים שזעזעתן המחרשה, או שהיו מכוסות ונתגלו, אם יש בהם שתים של משאוי שנים שנים, הרי אלו ינטלו. המסקל את שדהו, נוטל את העליונות, ומניח את הנוגעות בארץ. וכן גרגר של צרורות או גל של אבנים, נוטל את העליונות, ומניח את הנוגעות בארץ. אם יש תחתיהן סלע או קש, הרי אלו ינטלו.

== משנה ח ==
אין בונין מדרגות על פי הגאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקנן לשביעית. אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקנן למוצאי שביעית. ולא יסמוך בעפר, אבל עושה הוא חיץ. כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידו וליטלה, הרי זו תנטל.

== משנה ט ==
אבני כתף, באות מכל מקום. והקבלן, מביא מכל מקום. ואלו הם אבני כתף: כל שאינה יכולה להנטל באחת יד, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: אבני כתף כשמן, כל שהן נטלות שתים שלש על הכתף.

== משנה י ==
הבונה גדר בינו ובין רשות הרבים, מותר להעמיק עד הסלע. מה יעשה בעפר? צוברו ברשות הרבים ומתקנו, דברי רבי יהושע. רבי עקיבא אומר: כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים, כך לא יתקנו; מה יעשה בעפר? צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין. וכן החופר בור ושיח ומערה.
}}

[[קטגוריה:משנה/שביעית]]
[[קטגוריה:משנה]]
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:ש"ס]]