עריכת הדף "בשורת הגאולה ד" (פסקה)

{{בשורת הגאולה}}
בתקופתנו זו מתרחשים ברחבי העולם נסים ונפלאות (עד ל"נפלאות גדולות"<ref>תהלים קלו, ד.</ref>, ולא רק באופן ד"לעושה נפלאות גדולות '''לבדו'''", ש"אין בעל הנס מכיר בניסו"<ref>נדה לא, א.</ref>, אלא גם) באופן גלוי לעין כל – מעין ודוגמת והכנה לנסים ונפלאות דגאולה העתידה לבוא תיכף ומיד, עלי' נאמר<ref>מיכה ז, טו.</ref> "כימי צאתך מארץ מצרים '''אראנו נפלאות'''".

ולדוגמא:

במדינות גדולות וחזקות הולכים ומשתנים סדרי השלטון והמשטר לטוב, טוב צדק ויושר<ref>ראה גם ס' השיחות ה'תש"נ ח"א ע' 152 ואילך.</ref> – מעין ודוגמת והכנה '''לתיקון ושלימות העולם''' בימות המשיח<ref>ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א: ויתקן את העולם כו'.</ref>, כולל בנוגע לבנ"י – נתינת חופש בכל הקשור לעניני יהדות, תורה ומצוותי', עד ליציאתם של מאות אלפי יהודים לחירות – מעין ודוגמת והכנה '''לקיבוץ גלויות''' (בבחינת "טועמי' חיים זכו"<ref>ראה לקו"ש ח"כ ע' 173. וש"נ.</ref>) בימות המשיח;

המאורעות במפרץ הפרסי – '''מסימני הגאולה''', כמארז"ל בנוגע ל"מלכיות מתגרות כו'"<ref>ב"ר פמ"ב, ד. מדרש לקח טוב לך לך יד, א.</ref>, ובפרטיות יותר – מלך '''פרס''' (דקאי בפשטות על השטח שכולו עירק) מתגרה במלך ערבי כו' וכל אומות העולם מתרעשין ומתבהלים כו', ואומר (הקב"ה) להם (לישראל) . . אל תיראו הגיע זמן גאולתכם"<ref>יל"ש ישעי' רמז תצט.</ref>, וממשיך ומסיים "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם".

ולאידך – בימים אלה התאספו אומות העולם (שבעים אומות) באופן ד"רגשו גוים ולאומים יהגו"<ref>תהלים ב, א.</ref>, לטעון לישראל "לסטים אתם כו'", לא רק בנוגע לעזה או שומרון, אלא גם (ולכל לראש) בנוגע ליהודה כולל '''ירושלים''', עיר הבירה של ארץ ישראל, "קרית חנה דוד"<ref>ישעי' כט, א.</ref> – בה בשעה שהכל יודעים את התשובה לטענה זו המפורשת בהתחלת פירוש רש"י על התורה: "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו . . נתנה לנו".

[ולמרבה הפלא – היו בכלל זה גם מדינות שדרכם להשתדל ולעשות כל התלוי בהם למען הצדק והיושר בעולם, כפי שראו גם בהנהגתם בקשר למאורעות במפרץ הפרסי באופן המתחייב ע"פ צדק ויושר (למנוע מצב של גזילה איש מרעהו, מדינה ממדינה כו'), כי גם בענין זה התנהגו באופן בלתי־רצוי ביחס '''לבנ"י'''].

ויש לומר ההסברה בזה (שמאורע בלתי־רצוי זה אירע דוקא בתקופה שבה רואים נסים גלויים) – ע"ד האמור לעיל שהסדר בעולם הוא באופן של העלם וחושך, ורק אח"כ נעשה גילוי האור, ומזה מובן שאין להתפעל מזה ש"רגשו גוים ולאומים יהגו", כיון שאין זה אלא "'''ריק'''" (כסיום הכתוב), "כל ריגושן . . לריק"<ref>מדרש תהלים ויל"ש עה"פ.</ref>, כיון ש"יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו"<ref>שם, ד.</ref>, ולכן עומדים בנ"י בכל התוקף בכל הקשור לשלימותה של ארץ ישראל (ועאכו"כ בנוגע לירושלים), בידעם ש"כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה . . ונתנה לנו".

וי"ל יתירה מזה – שהענין ד"רגשו גוים ולאומים יהגו" גופא הוא '''מסימני הגאולה''', כמ"ש ש"רבותינו דרשו את הענין על '''מלך המשיח'''".

(משיחות שבת בראשית (אסרו־חג דשמע"צ ושמח"ת) תנש"א)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בשורת הגאולה]]