עריכת הדף "משנה/חלה פרק ד"

{{משנה/חלה}}
{{יישור טקסט|שני הצדדים|
== משנה א ==
שתי נשים שעשו שני קבין, ונגעו זה בזה, אפלו הם ממין אחד, פטורים. ובזמן שהם של אשה אחת, מין במינו, חייב. ושלא במינו, פטור.

== משנה ב ==
איזה הוא מין במינו? החיטים אינן מצטרפות עם הכל, אלא עם הכוסמים. השעורים מצטרפות עם הכל, חוץ מן החיטים. רבי יוחנן בן נורי אומר: שאר המינים מצטרפין זה עם זה.

== משנה ג ==
שני קבים, וקב אורז או קב תרומה באמצע, אינן מצטרפין. דבר שניטלה חלתו באמצע, מצטרפין, שכבר נתחייב בחלה.

== משנה ד ==
קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה, רבי ישמעאל אומר: יטול מן האמצע, וחכמים אוסרים. הנוטל חלה מן הקב, רבי עקיבא אומר: חלה. וחכמים אומרים: אינה חלה.

== משנה ה ==
שני קבין שניטלה חלתו של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו, חזר ועשאן עיסה אחת, רבי עקיבא פוטר, וחכמים מחייבין. נמצא חומרו קולו.

== משנה ו ==
נוטל אדם כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה, לעשותה בטהרה, להיות מפריש עליה והולך חלת דמאי עד שתסרח, שחלת דמאי נטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף.

== משנה ז ==
ישראל שהיו אריסין לנכרים בסוריא, רבי אליעזר מחייב פירותיהם במעשרות ובשביעית, ורבן גמליאל פוטר. רבן גמליאל אומר: שתי חלות בסוריא. ורבי אליעזר אומר: חלה אחת. אחזו קולו של רבן גמליאל וקולו של רבי אליעזר. חזרו לנהוג כדברי רבן גמליאל בשתי דרכים.

== משנה ח ==
רבן גמליאל אומר: שלש ארצות לחלה. מארץ ישראל ועד כזיב, חלה אחת. מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, שתי חלות, אחת לאור ואחת לכהן. של אור יש לה שיעור, ושל כהן אין לה שיעור. מן הנהר ועד אמנה ולפנים, שתי חלות, אחת לאור ואחת לכהן. של אור אין לה שיעור, ושל כהן יש לה שיעור, וטבול יום אוכלה. רבי יוסי אומר: אינו צריך טבילה. ואסורה לזבים ולזבות לנדה וליולדות. ונאכלת עם הזר על השולחן, וניתנת לכל כהן.

== משנה ט ==
ואלו ניתנין לכל כהן: החרמים, והבכורות, ופדיון הבן, ופדיון פטר חמור, והזרוע, והלחיים, והקיבה, וראשית הגז, ושמן שריפה, וקדשי המקדש, והביכורים. רבי יהודה אוסר בביכורים. כרשיני תרומה, רבי עקיבא מתיר וחכמים אוסרים.

== משנה י ==
ניתאי איש תקוע הביא חלות מביתר, ולא קיבלו ממנו. אנשי אלכסנדריא הביאו חלותיהן מאלכסנדריא, ולא קיבלו מהם. אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם עצרת, ולא קיבלו מהם, מפני הכתוב שבתורה (שמות כג טז): "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".

== משנה יא ==
בן אנטינוס העלה בכורות מבבל, ולא קיבלו ממנו. יוסי הכהן הביא ביכורי יין ושמן, ולא קיבלו ממנו. אף הוא העלה בניו ובני ביתו לעשות פסח קטן בירושלים, והחזירוהו, שלא יקבע הדבר חובה. אריסטון הביא ביכוריו מאפמיא וקיבלו ממנו, מפני שאמרו: הקונה בסוריא, כקונה בפרור שבירושלים.

{{הערות שוליים}}
}}

[[קטגוריה:משנה/חלה]]