הצגת המקור של הדף "קונטרס עץ החיים פרק כז"

{{קונטרס עץ החיים}}
{{יישור טקסט|שני הצדדים|כז) '''והנה''' הרוח הזר הנז"ל הרוח הזה הרה וילד אפילה, היינו שמצא מקום בביהמ"ד אופן לימוד כזה שאינו נרצה כלל אשר גדולי הראשונים והאחרונים מאסו והרחיקו את אופן הלימוד הזה בתכלית המיאום והריחוק, וכל הלומדים תורה כדבעי נזהרים מזה בנפשותם שלא יכשלו בם. הלימוד הנרצה הוא אשר תכלית לימודו יהי' לידע את הדבר שלומד ידיעה טובה ומאושרה על מקומה, ולא להשתדל לחדש חידושים ולבנות בנינים כ"א לידע את הדבר שלומד (וכאשר יעשו איזה מהלומדים שאינם מהוגני' חשבון בנפשם ימצאו אשר תכלית רצונם הוא לחדש חידושים ולהיות משפיעים בהענין שלומדים, (ועושה את ההלכה למקבל את השפעת שטותיו, אוי ואבוי לו, ה' ישמרנו) ויש להם חשק. ותשוקה גדולה בלימוד, אבל תשוקתם הוא באופן לחדש דוקא, ובתשוקה זו המה נגשים אל הלימוד, ואם לא ימצאו לחדש דבר מתבטל תשוקתו מהלימוד הזה. ובאחת משתי פנים או יקח לימוד אחר היינו ענין אחר אולי ימצא שם לחדש דבר או תשוקתו הטמאה בוקעת ויוצאת לדבר ולחדש שטותים ממש אשר לא תוכל האזן לשמוע) ויהי' הוא מקבל מן ההלכה שלומד ולא שיהי' משפיע בה (וסוף הכבוד לבוא שיחדש בה חידושים אמיתים אבל דוקא לאחר שידע את ההלכה לאמיתתה):

'''קיצור.''' יבאר אשר תכלית הלימוד לידע את הענין, ולא – להשתדל לחדש חידושים.
}}

[[קטגוריה:קונטרס עץ החיים]]