https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA%2F%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_%28%D7%90%29דבר מלכות/בהעלותך (א) - היסטוריית גרסאות2026-05-09T21:21:20Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=25253&oldid=prevש. א. בוט: החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"2025-10-05T19:11:27Z<p>החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:11, 5 באוקטובר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l107">שורה 107:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 107:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התוכן ד"בהעלותך את הנרות" – "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'" – הוא, שעבודת היהודי צריכה להיות באופן שהוא מדליק ומאיר את עצמו וחלקו בעולם וכל העולם ב"נר מצוה ותורה אור", עד באופן "שתהא שלהבת עולה מאלי'", שגם מציאות האדם (גופו הגשמי) – שמצ"ע מעלים על אור הנשמה – יהי' "שלהבת עולה מאלי'" ב"נר מצוה ותורה אור", ועד"ז גם לפעול במציאות העולם, ע"י עשיית הדברים הגשמיים בעולם לחפצא של קדושה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התוכן ד"בהעלותך את הנרות" – "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'" – הוא, שעבודת היהודי צריכה להיות באופן שהוא מדליק ומאיר את עצמו וחלקו בעולם וכל העולם ב"נר מצוה ותורה אור", עד באופן "שתהא שלהבת עולה מאלי'", שגם מציאות האדם (גופו הגשמי) – שמצ"ע מעלים על אור הנשמה – יהי' "שלהבת עולה מאלי'" ב"נר מצוה ותורה אור", ועד"ז גם לפעול במציאות העולם, ע"י עשיית הדברים הגשמיים בעולם לחפצא של קדושה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומזה מובן, ששלימות העבודה היא כאשר ה"בהעלותך את הנרות" "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'" נפעל וחודר בכל פרטי האדם ובכל פרטי העולם, מהענינים הנעלים עד הענינים הכי תחתונים – כיון שהעבודה באופן ד"מאלי'" היא הרי אבן הבוחן שהעבודה היא בתכלית השלימות ובתכלית האמת גם מצד מציאות האדם ומציאות העולם (ולא רק מצד הכח העליון, או עכ"פ מכחו של המדליק את הנרות), ולכן ה"ז צריך לחדור בכל פרטי הדרגות, עד גם לחלק הכי תחתון, שגם הוא יאיר "מאלי'". ואדרבה: דוקא עי"ז שהתחתון ביותר מאיר "מאלי'" באור האלקי, ה"ז מורה על שלימות ואמיתית הענין דעבודה "מאלי'" (גם בדרגות הנעלות יותר). ע"ד משל הידוע{{הערה|[[תורה אור/בראשית|תו"א בראשית]] ד, א.}}, שדוקא ע"י הגבהת החלק הכי תחתון של הבנין, מגביהים את כל הבנין, גם את הדרגות הנעלות ביותר של הבנין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומזה מובן, ששלימות העבודה היא כאשר ה"בהעלותך את הנרות" "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'" נפעל וחודר בכל פרטי האדם ובכל פרטי העולם, מהענינים הנעלים עד הענינים הכי תחתונים – כיון שהעבודה באופן ד"מאלי'" היא הרי אבן הבוחן שהעבודה היא בתכלית השלימות ובתכלית האמת גם מצד מציאות האדם ומציאות העולם (ולא רק מצד הכח העליון, או עכ"פ מכחו של המדליק את הנרות), ולכן ה"ז צריך לחדור בכל פרטי הדרגות, עד גם לחלק הכי תחתון, שגם הוא יאיר "מאלי'". ואדרבה: דוקא עי"ז שהתחתון ביותר מאיר "מאלי'" באור האלקי, ה"ז מורה על שלימות ואמיתית הענין דעבודה "מאלי'" (גם בדרגות הנעלות יותר). ע"ד משל הידוע{{הערה|[[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/בראשית|תו"א בראשית]] ד, א.}}, שדוקא ע"י הגבהת החלק הכי תחתון של הבנין, מגביהים את כל הבנין, גם את הדרגות הנעלות ביותר של הבנין.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפ"ז מובן מדוע הציווי ד"בהעלותך את הנרות" נאמר לאהרן כהן גדול{{הערה|ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 315 ואילך. ובכ"מ.}} (והוא קיים זאת בפועל) – כיון שענינו של אהרן הוא כמפורש במשנה{{הערה|אבות פ"א מי"ב. וראה בארוכה אדר"נ פי"ב.}} – "(הוי מתלמידיו של אהרן כו') אוהב את הבריות ומקרבן לתורה": יש לו אהבה אפילו ל"רחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראי' בשם בריות בעלמא"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לב|תניא פל"ב]] (מא, ב).}} (מעלתם היחידה היא זה שהם נבראו ע"י הקב"ה), "ומקרבן לתורה" – הוא מקרב את ה"בריות" שנמצאים בדרגא הכי תחתונה לתורה שהיא למעלה מכל העליונים, באופן כזה שהוא מקרב אותם (ה"בריות") עצמן לתורה (ולא ח"ו לקרב את התורה אליהם{{הערה|ראה לקו"ש שם ע' 316. חט"ו ע' 198. ובכ"מ.}}), עד שהם נעשים "שלהבת עולה מאלי'".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפ"ז מובן מדוע הציווי ד"בהעלותך את הנרות" נאמר לאהרן כהן גדול{{הערה|ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 315 ואילך. ובכ"מ.}} (והוא קיים זאת בפועל) – כיון שענינו של אהרן הוא כמפורש במשנה{{הערה|אבות פ"א מי"ב. וראה בארוכה אדר"נ פי"ב.}} – "(הוי מתלמידיו של אהרן כו') אוהב את הבריות ומקרבן לתורה": יש לו אהבה אפילו ל"רחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראי' בשם בריות בעלמא"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לב|תניא פל"ב]] (מא, ב).}} (מעלתם היחידה היא זה שהם נבראו ע"י הקב"ה), "ומקרבן לתורה" – הוא מקרב את ה"בריות" שנמצאים בדרגא הכי תחתונה לתורה שהיא למעלה מכל העליונים, באופן כזה שהוא מקרב אותם (ה"בריות") עצמן לתורה (ולא ח"ו לקרב את התורה אליהם{{הערה|ראה לקו"ש שם ע' 316. חט"ו ע' 198. ובכ"מ.}}), עד שהם נעשים "שלהבת עולה מאלי'".</div></td></tr>
</table>ש. א. בוטhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=25068&oldid=prevש. א. ב־12:14, 30 בספטמבר 20252025-09-30T12:14:52Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:14, 30 בספטמבר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l135">שורה 135:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 135:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והכח לזה בא מהספר שלפניו, החמישי (סיום המדות) – "ויהי<ref name=":9" /> בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך" (בירור הלעו"ז), ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל (השראת השכינה{{הערה|ראה יבמות סג, סע"ב ואילך. ספרי ופרש"י עה"פ.}} – גילוי הקדושה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והכח לזה בא מהספר שלפניו, החמישי (סיום המדות) – "ויהי<ref name=":9" /> בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך" (בירור הלעו"ז), ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל (השראת השכינה{{הערה|ראה יבמות סג, סע"ב ואילך. ספרי ופרש"י עה"פ.}} – גילוי הקדושה).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יב. ועד"ז מובן גם בנוגע לפרשת המרגלים (בפ' שלח), ובהקדים השאלה: (א) כיצד יתכן שהתורה מספרת בפרטיות את פרשת המרגלים, שהיא בגנותן של המרגלים – בו בזמן שהתורה נזהרת לדבר אפילו בגנותה של בהמה אינה טהורה{{הערה|פסחים ג, א. ב"ב קכג, א.}}? (ב) ההפטורה, שצריכה הרי להיות "מענין הפרשה"{{הערה|טושו"ע או"ח ר"ס רפד. שו"ע אדה"ז שם וסרפ"ג. טואו"ח סתכ"ח. רמ"א שם סכ"ח.}}, מדברת אודות שליחת מרגלי חרש ע"י יהושע{{הערה|[[יהושע פרק ב|יהושע ב, א ואילך]].}} שנפעלה בשלימותה – ההיפך הגמור ממעשה המרגלים בפרשתנו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יב. ועד"ז מובן גם בנוגע לפרשת המרגלים (בפ' שלח), ובהקדים השאלה: (א) כיצד יתכן שהתורה מספרת בפרטיות את פרשת המרגלים, שהיא בגנותן של המרגלים – בו בזמן שהתורה נזהרת לדבר אפילו בגנותה של בהמה אינה טהורה{{הערה|פסחים ג, א. ב"ב קכג, א.}}? (ב) ההפטורה, שצריכה הרי להיות "מענין הפרשה"{{הערה|טושו"ע או"ח ר"ס רפד. שו"ע אדה"ז שם וסרפ"ג. טואו"ח סתכ"ח. רמ"א שם סכ"ח.}}, מדברת אודות שליחת מרגלי חרש ע"י יהושע{{הערה|[[יהושע פרק ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#פסוק א</ins>|יהושע ב, א ואילך]].}} שנפעלה בשלימותה – ההיפך הגמור ממעשה המרגלים בפרשתנו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וי"ל נקודת הביאור בזה: הכוונה בכך שהתורה מספרת את פרשת המרגלים – היא בכדי לגלות את העילוי שבא גם ממעשה המרגלים – וכפי שבא בגלוי בההפטורה, שע"י שילוח המרגלים ע"י יהושע, שי"ל שלמד זאת ממשה רבינו, ויהושע לא ימיש מתוך האוהל{{הערה|[[שמות פרק לג|תשא לג, יא]].}}, והוא "כפני לבנה" שמשקף את "פני חמה" של משה{{הערה|ב"ב עה, א.}} – נפעלה במילואה שליחותו של משה ודעתו בשילוח המרגלים שהוא לכבוש את הארץ. וכמודגש בקרא שיהושע הי' ממרגלי '''משה''', והוא (עם כלב) מילאו את שליחותם כדבעי, עד שאמרו{{הערה|[[במדבר פרק יד|שלח יד, ז]].}} ש"טובה הארץ '''מאד מאד'''"{{הערה|ראה לקו"ת בפרשתנו עה"פ.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וי"ל נקודת הביאור בזה: הכוונה בכך שהתורה מספרת את פרשת המרגלים – היא בכדי לגלות את העילוי שבא גם ממעשה המרגלים – וכפי שבא בגלוי בההפטורה, שע"י שילוח המרגלים ע"י יהושע, שי"ל שלמד זאת ממשה רבינו, ויהושע לא ימיש מתוך האוהל{{הערה|[[שמות פרק לג|תשא לג, יא]].}}, והוא "כפני לבנה" שמשקף את "פני חמה" של משה{{הערה|ב"ב עה, א.}} – נפעלה במילואה שליחותו של משה ודעתו בשילוח המרגלים שהוא לכבוש את הארץ. וכמודגש בקרא שיהושע הי' ממרגלי '''משה''', והוא (עם כלב) מילאו את שליחותם כדבעי, עד שאמרו{{הערה|[[במדבר פרק יד|שלח יד, ז]].}} ש"טובה הארץ '''מאד מאד'''"{{הערה|ראה לקו"ת בפרשתנו עה"פ.}}.</div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=23913&oldid=prevש. א. בוט: החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/"2025-09-16T11:43:24Z<p>החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/"</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:43, 16 בספטמבר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l115">שורה 115:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 115:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>י. החילוק בין שני עניני העבודה הנ"ל – (א) עבודת עצמו, ו(ב) העבודה בעולם, ובפרטיות – (א) העבודה בעניני קדושה, ו(ב) העבודה בעניני העולם, עד בחלק הכי תחתון ("בריות") – הוא ע"ד החילוק בין מספר חמשה ומספר שבעה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>י. החילוק בין שני עניני העבודה הנ"ל – (א) עבודת עצמו, ו(ב) העבודה בעולם, ובפרטיות – (א) העבודה בעניני קדושה, ו(ב) העבודה בעניני העולם, עד בחלק הכי תחתון ("בריות") – הוא ע"ד החילוק בין מספר חמשה ומספר שבעה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכפי שהוא בקדושה (שמשם זה משתלשל אח"כ למטה): הן בנ"י והן התורה מתחלקים לשתי חלוקות אלו: שבעת נרות המנורה הם כנגד שבעת הסוגים שבהם נחלקות כל נשמות ישראל, כנגד השבעה מדות: יש עובד מאהבה, יש עובד מיראה וכו', עד מלכות{{הערה|[[לקוטי תורה/בהעלותך|לקו"ת ריש פרשתנו]] (כט, ג). – ולהעיר, שבלקו"ת שם לא נזכר אודות העבודה שכנגד מדת היסוד (וכן לא בהעתקתו שבאוה"ת פרשתנו ע' שלז). וראה אוה"ת פרשתנו ע' של, שמבאר העבודה של מדת היסוד, ומוסיף: יסוד אינו מדה בפ"ע כ"א הוא כללות לכל הה' מדות הנ"ל.}}; ועד"ז ישנה חלוקה של בנ"י לחמשה דרגות – כנגד חמשה חומשי תורה, וי"ל שזה נרמז בפרק{{הערה|פ"ב מ"ט.}} דשבת זו: "חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי", ומבואר במפרשים{{הערה|ראה מדרש שמואל כאן, בשם הרשב"ץ.}}, שמוכרחים לומר שלריב"ז (שהי' נשיא הסנהדרין, עד שבבקשתו "תן לי יבנה וחכמי'"{{הערה|גיטין נו, ב.}} ישנו קיום לימוד התורה עד היום הזה) היו יותר מחמשה תלמידים, אלא שהפירוש בזה הוא – שכל תלמידיו, וכל התלמידים ולומדי התורה בכלל (כל בנ"י – עליהם נאמר{{הערה|ישעי' נד, יג.}} "וכל בניך לימודי ה'"), נחלקים לחמשה סוגים ודרגות{{הערה|ראה מד"ש כאן: עיין (ריב"ז ב)כללות מזגיהם שבהם יכוללו פרטי שבחיהם (של כל התלמידים) בשבחו זה של כל א' וא'.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכפי שהוא בקדושה (שמשם זה משתלשל אח"כ למטה): הן בנ"י והן התורה מתחלקים לשתי חלוקות אלו: שבעת נרות המנורה הם כנגד שבעת הסוגים שבהם נחלקות כל נשמות ישראל, כנגד השבעה מדות: יש עובד מאהבה, יש עובד מיראה וכו', עד מלכות{{הערה|[[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/בהעלותך|לקו"ת ריש פרשתנו]] (כט, ג). – ולהעיר, שבלקו"ת שם לא נזכר אודות העבודה שכנגד מדת היסוד (וכן לא בהעתקתו שבאוה"ת פרשתנו ע' שלז). וראה אוה"ת פרשתנו ע' של, שמבאר העבודה של מדת היסוד, ומוסיף: יסוד אינו מדה בפ"ע כ"א הוא כללות לכל הה' מדות הנ"ל.}}; ועד"ז ישנה חלוקה של בנ"י לחמשה דרגות – כנגד חמשה חומשי תורה, וי"ל שזה נרמז בפרק{{הערה|פ"ב מ"ט.}} דשבת זו: "חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי", ומבואר במפרשים{{הערה|ראה מדרש שמואל כאן, בשם הרשב"ץ.}}, שמוכרחים לומר שלריב"ז (שהי' נשיא הסנהדרין, עד שבבקשתו "תן לי יבנה וחכמי'"{{הערה|גיטין נו, ב.}} ישנו קיום לימוד התורה עד היום הזה) היו יותר מחמשה תלמידים, אלא שהפירוש בזה הוא – שכל תלמידיו, וכל התלמידים ולומדי התורה בכלל (כל בנ"י – עליהם נאמר{{הערה|ישעי' נד, יג.}} "וכל בניך לימודי ה'"), נחלקים לחמשה סוגים ודרגות{{הערה|ראה מד"ש כאן: עיין (ריב"ז ב)כללות מזגיהם שבהם יכוללו פרטי שבחיהם (של כל התלמידים) בשבחו זה של כל א' וא'.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך כנ"ל גם התורה נחלקת ל"שבעה ספרי תורה", ול"חמשה חומשי תורה".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך כנ"ל גם התורה נחלקת ל"שבעה ספרי תורה", ול"חמשה חומשי תורה".</div></td></tr>
</table>ש. א. בוטhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=21242&oldid=prevש. א. בוט: החלפת טקסט – "ד" ב־""2025-08-17T20:45:46Z<p>החלפת טקסט – "<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA" title="קטגוריה:דבר מלכות">ד</a>" ב־""</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:45, 17 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l177">שורה 177:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 177:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:דבר מלכות|ד]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר במדבר|ה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר במדבר|ה]]</div></td></tr>
</table>ש. א. בוטhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=19804&oldid=prevש. א. ב־18:25, 31 ביולי 20252025-07-31T18:25:38Z<p></p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=19804&oldid=19803">הצגת שינויים</a>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=19803&oldid=prevש. א. ב־18:23, 31 ביולי 20252025-07-31T18:23:06Z<p></p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=19803&oldid=18063">הצגת שינויים</a>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=18063&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף דבר מלכות בהעלותך (א) לשם דבר מלכות/בהעלותך (א) בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-23T19:53:13Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&action=edit&redlink=1" class="new" title="דבר מלכות בהעלותך (א) (הדף אינו קיים)">דבר מלכות בהעלותך (א)</a> לשם <a href="/index.php/%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)" title="דבר מלכות/בהעלותך (א)">דבר מלכות/בהעלותך (א)</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:53, 23 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=16787&oldid=prevש. א. ב־15:29, 18 ביולי 20252025-07-18T15:29:39Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:29, 18 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד"ז גם ב"נר מצוה", קיום המצוות: שלימות העבודה היא כאשר הוא מרגיל את גופו הגשמי לקיים מצוות, באופן ד"מאלי'" – ע"ד "כי מטא למודים '''מנפשי'''' כרע"{{הערה|תוד"ה עיון – שבת קיח, ב, מירושלמי ברכות פ"ב סה"ד.}} [וביחד עם זה אין זה באופן ד"מצוות אנשים מלומדה"{{הערה|ישעי' כט, יג. וב[[לקוטי אמרים פרק ל"ט|תניא פל"ט]] (נג, ב): פי' מחמת הרגל שהורגל כו'. וראה תו"א ר"פ וארא (נה, ב). המשך תרס"ו ע' שיד ואילך. סה"מ קונטרסים ח"ב שטז, ב.}}, אלא באופן ד"מעלין בקודש"<ref name=":4" /> (בהידור מצוות וכיו"ב)].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד"ז גם ב"נר מצוה", קיום המצוות: שלימות העבודה היא כאשר הוא מרגיל את גופו הגשמי לקיים מצוות, באופן ד"מאלי'" – ע"ד "כי מטא למודים '''מנפשי'''' כרע"{{הערה|תוד"ה עיון – שבת קיח, ב, מירושלמי ברכות פ"ב סה"ד.}} [וביחד עם זה אין זה באופן ד"מצוות אנשים מלומדה"{{הערה|ישעי' כט, יג. וב[[לקוטי אמרים פרק ל"ט|תניא פל"ט]] (נג, ב): פי' מחמת הרגל שהורגל כו'. וראה תו"א ר"פ וארא (נה, ב). המשך תרס"ו ע' שיד ואילך. סה"מ קונטרסים ח"ב שטז, ב.}}, אלא באופן ד"מעלין בקודש"<ref name=":4" /> (בהידור מצוות וכיו"ב)].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונוסף על כך שעבודתו בתומ"צ צריכה להיות באופן ד"שלהבת עולה מאלי'", כך צריך להיות גם בנוגע לעבודתו בעניני הרשות (כל מעשיך יהיו לשם שמים ובכל דרכיך דעהו<ref name=":3" />) – שמציאותו בכל המעת־לעת (לא רק בזמן התורה והתפלה וקיום המצוות) חדורה כ"כ ב"שויתי ה' לנגדי '''תמיד'''"{{הערה|[[תהלים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט"ז</del>|תהלים טז, ח]]. וראה שו"ע או"ח רס"א. שו"ע אדה"ז שם ס"ז.}}, עד שב"כל מעשיך" ו"כל דרכיך", בכל הענינים שהוא עושה – גם כאשר הוא אוכל וישן ומתעסק בעסקיו בעניני העולם – הרי הוא "שלהבת עולה '''מאלי''''", מעצמו מתנהג הוא בכל הענינים "לשם שמים" ו"דעהו".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונוסף על כך שעבודתו בתומ"צ צריכה להיות באופן ד"שלהבת עולה מאלי'", כך צריך להיות גם בנוגע לעבודתו בעניני הרשות (כל מעשיך יהיו לשם שמים ובכל דרכיך דעהו<ref name=":3" />) – שמציאותו בכל המעת־לעת (לא רק בזמן התורה והתפלה וקיום המצוות) חדורה כ"כ ב"שויתי ה' לנגדי '''תמיד'''"{{הערה|[[תהלים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טז</ins>|תהלים טז, ח]]. וראה שו"ע או"ח רס"א. שו"ע אדה"ז שם ס"ז.}}, עד שב"כל מעשיך" ו"כל דרכיך", בכל הענינים שהוא עושה – גם כאשר הוא אוכל וישן ומתעסק בעסקיו בעניני העולם – הרי הוא "שלהבת עולה '''מאלי''''", מעצמו מתנהג הוא בכל הענינים "לשם שמים" ו"דעהו".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך צריך להיות גם בנוגע לעבודתו עם אחרים{{הערה|ראה גם [[שיחת בהעלותך תשמ"ט - מוגה|שיחת ש"פ בהעלותך תשמ"ט]] (ס' השיחות ח"ב ע' 525 ואילך). ועוד.}}: השפעה אמיתית ומושלמת על הזולת, היא דוקא כאשר הוא נעשה "שלהבת עולה מאלי'" – שגם כאשר המשפיע והרב הולך, נשאר הוא מעצמו נר מאיר ב"נר מצוה ותורה אור" ובדברי הרשות (לא רק במעשה אלא גם במחשבה ודיבור), כיון שזה נעשה מציאותו, טבעו ורגילותו, באופן שיכול לעמוד "על רגליו", ואינו זקוק לרב ומחנך שלו – "שלהבת עולה מאלי'".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך צריך להיות גם בנוגע לעבודתו עם אחרים{{הערה|ראה גם [[שיחת בהעלותך תשמ"ט - מוגה|שיחת ש"פ בהעלותך תשמ"ט]] (ס' השיחות ח"ב ע' 525 ואילך). ועוד.}}: השפעה אמיתית ומושלמת על הזולת, היא דוקא כאשר הוא נעשה "שלהבת עולה מאלי'" – שגם כאשר המשפיע והרב הולך, נשאר הוא מעצמו נר מאיר ב"נר מצוה ותורה אור" ובדברי הרשות (לא רק במעשה אלא גם במחשבה ודיבור), כיון שזה נעשה מציאותו, טבעו ורגילותו, באופן שיכול לעמוד "על רגליו", ואינו זקוק לרב ומחנך שלו – "שלהבת עולה מאלי'".</div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=16017&oldid=prevמ. רובין: החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"2025-07-16T12:47:11Z<p>החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"</p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=16017&oldid=15976">הצגת שינויים</a>מ. רוביןhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=15976&oldid=prevמ. רובין: החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"2025-07-16T12:45:50Z<p>החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"</p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A_(%D7%90)&diff=15976&oldid=15940">הצגת שינויים</a>מ. רובין