https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA%2F%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA 2026-05-07T20:51:43Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&diff=24961&oldid=prev 2025-09-29T13:54:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:54, 29 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבחירה – זה שהוא בוחר באחד מהם (ולא בשני) אין זה בגלל טעם כלשהו, אלא רק משום שכך בחר. אם הוא בוחר דבר מסויים בגלל טעם (בגלל המעלה שבדבר) – זו גם אינה בחירה אמיתית, בחירה חפשית – היות והטעם פועל נטי&#039; אשר &#039;&#039;&#039;מכריחה&#039;&#039;&#039; אותו לבחור דבר זה; בחירה אמיתית (בחירה חפשית) היא כאשר אין בה שום טעם ושום נטי&#039; כו&#039;, בחירתו היא אך ורק משום שכך הוא רוצה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בבחירה – זה שהוא בוחר באחד מהם (ולא בשני) אין זה בגלל טעם כלשהו, אלא רק משום שכך בחר. אם הוא בוחר דבר מסויים בגלל טעם (בגלל המעלה שבדבר) – זו גם אינה בחירה אמיתית, בחירה חפשית – היות והטעם פועל נטי&#039; אשר &#039;&#039;&#039;מכריחה&#039;&#039;&#039; אותו לבחור דבר זה; בחירה אמיתית (בחירה חפשית) היא כאשר אין בה שום טעם ושום נטי&#039; כו&#039;, בחירתו היא אך ורק משום שכך הוא רוצה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן בחירה אמיתית שייכת לומר רק בנוגע לגוף ה"נדמה בחומריותו לגופי אומות העולם": כאשר מדובר על '''נשמתו''' של יהודי – אין שייך לומר "ובנו '''בחרת'''", שהרי לנשמה היהודית, שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|[[איוב פרק לא|איוב לא, ב]]. [[לקוטי אמרים פרק ב|תניא רפ"ב]].}}, אין שום דמיון לאומות העולם להבדיל, וממילא אין מתאים על זה הלשון '''בחירה'''. ועד"ז בכללות – כאשר מדובר על בנ"י כפי שהם נמצאים למעלה מכל עניני העולם ואומות העולם – גם לא שייך לומר הלשון בחירה. דוקא על גוף היהודי, הנמצא למטה בין העמים, ו"נדמה" לגופי אוה"ע – שייך הענין של "ובנו בחרת", "בך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה '''מכל''' '''העמים''' (דוקא)"{{הערה|[דברים פרק ז|ואתחנן ז, ו]]. ועד"ז ב[[דברים פרק יג|פ' ראה יג, ב]].}}, "אתה בחרתנו (דוקא) '''מכל העמים'''"{{הערה|נוסח תפלת יו"ט.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן בחירה אמיתית שייכת לומר רק בנוגע לגוף ה"נדמה בחומריותו לגופי אומות העולם": כאשר מדובר על '''נשמתו''' של יהודי – אין שייך לומר "ובנו '''בחרת'''", שהרי לנשמה היהודית, שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|[[איוב פרק לא|איוב לא, ב]]. [[לקוטי אמרים פרק ב|תניא רפ"ב]].}}, אין שום דמיון לאומות העולם להבדיל, וממילא אין מתאים על זה הלשון '''בחירה'''. ועד"ז בכללות – כאשר מדובר על בנ"י כפי שהם נמצאים למעלה מכל עניני העולם ואומות העולם – גם לא שייך לומר הלשון בחירה. דוקא על גוף היהודי, הנמצא למטה בין העמים, ו"נדמה" לגופי אוה"ע – שייך הענין של "ובנו בחרת", "בך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה '''מכל''' '''העמים''' (דוקא)"{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</ins>[דברים פרק ז|ואתחנן ז, ו]]. ועד"ז ב[[דברים פרק יג|פ' ראה יג, ב]].}}, "אתה בחרתנו (דוקא) '''מכל העמים'''"{{הערה|נוסח תפלת יו"ט.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויתירה מזה: דיוק לשון התניא הוא &quot;גוף &#039;&#039;&#039;החומרי&#039;&#039;&#039; הנדמה &#039;&#039;&#039;בחומריותו&#039;&#039;&#039; לגופי אוה&quot;ע&quot;, ולא &quot;גוף הגשמי הנדמה בגשמיותו&quot; – שכן: גם הגוף הגשמי של היהודי הוא שונה (גם) &#039;&#039;&#039;בגשמיותו&#039;&#039;&#039; מגופי אוה&quot;ע (מצד זיכוך הגוף (דם ובשר) הנעשה ע&quot;י כשרות האכילה ושתי&#039; (הנעשים דם ובשר כבשרו{{הערה|ל&#039; ה[[לקוטי אמרים פרק ה|תניא פ&quot;ה]] (ט, סע&quot;ב).}}), וכיו&quot;ב), במילא אין שייך על זה בחירה אמיתית, כי בזה שונה היהודי מהאינו־יהודי; דוקא ב&quot;גוף החומרי הנדמה &#039;&#039;&#039;בחומריותו&#039;&#039;&#039; לגופי אוה&quot;ע&quot; – שחומריות היא הדרגא הכי תחתונה [כפשטות הענין, שחומר הוא מיסוד העפר, היסוד והנברא הכי תחתון, והכל דשין עלי&#039;{{הערה|ראה ב&quot;ר פמ&quot;א, ט ובמ&quot;כ שם. וראה תו&quot;א ויגש מג, סע&quot;ד.}}], ולכן הוא &quot;נדמה (בחומריותו) לגופי אוה&quot;ע&quot; – הנה על זה (זקוקים ובזה) הי&#039; &quot;ובנו בחרת מכל עם ולשון&quot;, בחירת הקב&quot;ה שלמעלה מטעם ודעת ב&quot;גוף החומרי&quot; של יהודי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויתירה מזה: דיוק לשון התניא הוא &quot;גוף &#039;&#039;&#039;החומרי&#039;&#039;&#039; הנדמה &#039;&#039;&#039;בחומריותו&#039;&#039;&#039; לגופי אוה&quot;ע&quot;, ולא &quot;גוף הגשמי הנדמה בגשמיותו&quot; – שכן: גם הגוף הגשמי של היהודי הוא שונה (גם) &#039;&#039;&#039;בגשמיותו&#039;&#039;&#039; מגופי אוה&quot;ע (מצד זיכוך הגוף (דם ובשר) הנעשה ע&quot;י כשרות האכילה ושתי&#039; (הנעשים דם ובשר כבשרו{{הערה|ל&#039; ה[[לקוטי אמרים פרק ה|תניא פ&quot;ה]] (ט, סע&quot;ב).}}), וכיו&quot;ב), במילא אין שייך על זה בחירה אמיתית, כי בזה שונה היהודי מהאינו־יהודי; דוקא ב&quot;גוף החומרי הנדמה &#039;&#039;&#039;בחומריותו&#039;&#039;&#039; לגופי אוה&quot;ע&quot; – שחומריות היא הדרגא הכי תחתונה [כפשטות הענין, שחומר הוא מיסוד העפר, היסוד והנברא הכי תחתון, והכל דשין עלי&#039;{{הערה|ראה ב&quot;ר פמ&quot;א, ט ובמ&quot;כ שם. וראה תו&quot;א ויגש מג, סע&quot;ד.}}], ולכן הוא &quot;נדמה (בחומריותו) לגופי אוה&quot;ע&quot; – הנה על זה (זקוקים ובזה) הי&#039; &quot;ובנו בחרת מכל עם ולשון&quot;, בחירת הקב&quot;ה שלמעלה מטעם ודעת ב&quot;גוף החומרי&quot; של יהודי.</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&diff=21202&oldid=prev 2025-08-17T20:42:17Z

<p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA" title="קטגוריה:דבר מלכות">א</a>&quot; ב־&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:42, 17 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l161">שורה 161:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 161:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:דבר מלכות|א]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר בראשית|א]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר בראשית|א]]</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&diff=19833&oldid=prev 2025-07-31T20:16:57Z

<p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&amp;diff=19833&amp;oldid=17965">הצגת שינויים</a>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&diff=17965&oldid=prev 2025-07-23T16:10:35Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="דבר מלכות בראשית (הדף אינו קיים)">דבר מלכות בראשית</a> לשם <a href="/index.php/%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA" title="דבר מלכות/בראשית">דבר מלכות/בראשית</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:10, 23 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&diff=16797&oldid=prev 2025-07-18T15:37:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:37, 18 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואינו מובן: מכיון ש&quot;בראשית ברא&quot; קאי בפשטות הכתובים על בריאת השמים והארץ, ורש&quot;י עצמו אומר שפירושו השני (ש&quot;בראשית&quot; קאי על הבריאה) הוא &quot;&#039;&#039;&#039;כפשוטו&#039;&#039;&#039;&quot;, משא&quot;כ הפירוש הראשון הוא &quot;דרשוני&quot; – מדוע מביא רש&quot;י בכלל (שענינו של רש&quot;י הוא פשוטו של מקרא) את הדרשה ש&quot;בראשית&quot; קאי על כוונת הבריאה (תורה וישראל) שהם קדמו ושלא בערך למעלה מהבריאה? ואפילו אם רש&quot;י צריך (מאיזו סיבה) להביא דרשה זו, הי&#039; לו עכ&quot;פ להקדים את הפירוש &quot;כפשוטו&quot;?!</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואינו מובן: מכיון ש&quot;בראשית ברא&quot; קאי בפשטות הכתובים על בריאת השמים והארץ, ורש&quot;י עצמו אומר שפירושו השני (ש&quot;בראשית&quot; קאי על הבריאה) הוא &quot;&#039;&#039;&#039;כפשוטו&#039;&#039;&#039;&quot;, משא&quot;כ הפירוש הראשון הוא &quot;דרשוני&quot; – מדוע מביא רש&quot;י בכלל (שענינו של רש&quot;י הוא פשוטו של מקרא) את הדרשה ש&quot;בראשית&quot; קאי על כוונת הבריאה (תורה וישראל) שהם קדמו ושלא בערך למעלה מהבריאה? ואפילו אם רש&quot;י צריך (מאיזו סיבה) להביא דרשה זו, הי&#039; לו עכ&quot;פ להקדים את הפירוש &quot;כפשוטו&quot;?!</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתירה מזה: בנוגע לכללות פתיחת התורה ב"בראשית ברא גו'" מפרש '''רש"י''' (בפירושו לפני זה), ש"לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם{{הערה|בא יב, ב.}} שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית כו'". ומזה מובן, שהתחלת התורה היא לא בענין תורה (ומצוות) וישראל, אלא בנוגע לבריאה עצמה ("כח מעשיו הגיד לעמו"{{הערה|[[תהלים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קי"א</del>|תהלים קיא, ו]].}}). ואעפ"כ מביא אח"כ רש"י ש"בראשית" קאי (לא על הבריאה) אלא על התורה וישראל{{הערה|אבל ראה תו"ח פרשתנו ד"ה בראשית הב' פ"ד (ח, א), שבזה מבאר רש"י שטעם הפתיחה עם "בראשית" (שאם יאמרו אוה"ע לישראל כו'), הוא מפני שבריאת העולם היא בשביל התורה ובשביל ישראל, ששלימות עבודתם היא בארץ ישראל. וראה לקמן ס"ה.}}!</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתירה מזה: בנוגע לכללות פתיחת התורה ב"בראשית ברא גו'" מפרש '''רש"י''' (בפירושו לפני זה), ש"לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם{{הערה|בא יב, ב.}} שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית כו'". ומזה מובן, שהתחלת התורה היא לא בענין תורה (ומצוות) וישראל, אלא בנוגע לבריאה עצמה ("כח מעשיו הגיד לעמו"{{הערה|[[תהלים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיא</ins>|תהלים קיא, ו]].}}). ואעפ"כ מביא אח"כ רש"י ש"בראשית" קאי (לא על הבריאה) אלא על התורה וישראל{{הערה|אבל ראה תו"ח פרשתנו ד"ה בראשית הב' פ"ד (ח, א), שבזה מבאר רש"י שטעם הפתיחה עם "בראשית" (שאם יאמרו אוה"ע לישראל כו'), הוא מפני שבריאת העולם היא בשביל התורה ובשביל ישראל, ששלימות עבודתם היא בארץ ישראל. וראה לקמן ס"ה.}}!</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. ויש לומר הביאור בזה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. ויש לומר הביאור בזה:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l149">שורה 149:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 149:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד ועיקר (ד): הרי מובן בפשטות, שכאשר מדובר אודות קיום התומ&quot;צ – לא שייך לומר ע&quot;ז אל תתגרה וכו&#039;. ועאכו&quot;כ בנדו&quot;ד – כאשר מדובר על פיקוח נפשות בעקבות החזרת השטחים, כפסק הדין בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכט (כמדובר כמ&quot;פ), ש&quot;נכרים שצרו על עיירות ישראל . . אם באו על עסקי נפשות . . ואפילו עדיין לא באו אלא ממשמשים לבוא יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת . . ובעיר הסמוכה לספר אפילו אינן רוצין לבוא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהן את השבת שמא ילכדו העיר ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד ועיקר (ד): הרי מובן בפשטות, שכאשר מדובר אודות קיום התומ&quot;צ – לא שייך לומר ע&quot;ז אל תתגרה וכו&#039;. ועאכו&quot;כ בנדו&quot;ד – כאשר מדובר על פיקוח נפשות בעקבות החזרת השטחים, כפסק הדין בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכט (כמדובר כמ&quot;פ), ש&quot;נכרים שצרו על עיירות ישראל . . אם באו על עסקי נפשות . . ואפילו עדיין לא באו אלא ממשמשים לבוא יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת . . ובעיר הסמוכה לספר אפילו אינן רוצין לבוא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהן את השבת שמא ילכדו העיר ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>י. ויהי רצון שיחזור בדבריו. אפילו דוד המלך אמר{{הערה|[[תהלים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י"ט</del>|תהלים יט, יג]].}} "שגיאות מי יבין" [ועאכו"כ שלא יגדילו את הטעות, ע"י אמירת פירושים וביאורים וכו' היפך האמת, והרי בין כך ובין כך זה לא יעזור, ורק יגרע, שכן "אמת מארץ תצמח"{{הערה|שם פה, יב.}}].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>י. ויהי רצון שיחזור בדבריו. אפילו דוד המלך אמר{{הערה|[[תהלים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יט</ins>|תהלים יט, יג]].}} "שגיאות מי יבין" [ועאכו"כ שלא יגדילו את הטעות, ע"י אמירת פירושים וביאורים וכו' היפך האמת, והרי בין כך ובין כך זה לא יעזור, ורק יגרע, שכן "אמת מארץ תצמח"{{הערה|שם פה, יב.}}].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד ועיקר – אשר בכלל לא יצטרכו לדבר בשלילת ענינים כאלו, ומכאן ולהבא – ידברו רק בשבחם ומעלתם של כל אחד מישראל,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד ועיקר – אשר בכלל לא יצטרכו לדבר בשלילת ענינים כאלו, ומכאן ולהבא – ידברו רק בשבחם ומעלתם של כל אחד מישראל,</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובמיוחד – ע"י שהם מוסיפים בלימוד התורה וקיום המצוות, כולל ובמיוחד – בשיעורי חת"ת, ר"ת חומש תהלים תניא (כרגיל להזכיר על כך בזמן שמתחילים ללמוד תורה מתחלתה בשמחת תורה),</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובמיוחד – ע"י שהם מוסיפים בלימוד התורה וקיום המצוות, כולל ובמיוחד – בשיעורי חת"ת, ר"ת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תורה|</ins>חומש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[</ins>תהלים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[</ins>תניא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(כרגיל להזכיר על כך בזמן שמתחילים ללמוד תורה מתחלתה בשמחת תורה),</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד והוא העיקר: שיתוסף בהכרת כל העולם כולל אוה&quot;ע, במעלתם ושבחם של ישראל – &quot;בראשית בשביל ישראל&quot;, וכן – שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ועד – שלימות הגילוי בזה, בגאולה האמיתית והשלימה, כאשר נוסף לז&#039; הארצות יהי&#039; לנו גם את קיני קניזי וקדמוני{{הערה|פרש&quot;י לך לך טו, יט. ועוד.}},</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד והוא העיקר: שיתוסף בהכרת כל העולם כולל אוה&quot;ע, במעלתם ושבחם של ישראל – &quot;בראשית בשביל ישראל&quot;, וכן – שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ועד – שלימות הגילוי בזה, בגאולה האמיתית והשלימה, כאשר נוסף לז&#039; הארצות יהי&#039; לנו גם את קיני קניזי וקדמוני{{הערה|פרש&quot;י לך לך טו, יט. ועוד.}},</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&diff=15923&oldid=prev 2025-07-16T10:53:20Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:53, 16 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{דבר מלכות}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור טקסט|שני הצדדים|</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{דבר מלכות}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ש&quot;פ בראשית, מבה&quot;ח מר־חשון ה&#039;תשנ&quot;ב ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ש&quot;פ בראשית, מבה&quot;ח מר־חשון ה&#039;תשנ&quot;ב ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תרגום מאידית ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תרגום מאידית ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. ידוע פתגם רבותינו נשיאינו{{הערה|לקו"ש ח"ב ע' 449. ח"כ ע' 556. וש"נ. וראה גם סה"מ תשי"א ע' 59. ספר השיחות תרצ"ו־ת"ש ע' 203.}}, ששבת בראשית נוגעת לכל השנה כולה. אזוי ווי מ'שטעלט זיך אוועק שבת בראשית, אזוי גייט אַ גאַנץ יאר (ההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור טקסט|שני הצדדים|</ins>א. ידוע פתגם רבותינו נשיאינו{{הערה|לקו"ש ח"ב ע' 449. ח"כ ע' 556. וש"נ. וראה גם סה"מ תשי"א ע' 59. ספר השיחות תרצ"ו־ת"ש ע' 203.}}, ששבת בראשית נוגעת לכל השנה כולה. אזוי ווי מ'שטעלט זיך אוועק שבת בראשית, אזוי גייט אַ גאַנץ יאר (ההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו המיוחד דשבת בראשית, שדוקא ממנה נמשך על כל ימי השנה? לכאורה זהו תוכנו של כל חודש תשרי: תשרי – אותיות רשית{{הערה|בעל הטורים עקב יא, יב. אוה&quot;ת סוכות ע&#039; א&#039;תשנו. סה&quot;מ תר&quot;ל ע&#039; רפז. תרנ&quot;ו ע&#039; רעז. ועוד.}} – הוא הרשית של כל השנה כולה, וכידוע{{הערה|ראה סה&quot;מ תקס&quot;ו ע&#039; שעט. אוה&quot;ת סוכות שם. ברכה ע&#039; א&#039;תתסו. סה&quot;מ תרנ&quot;ד ע&#039; לו. תרע&quot;ח ע&#039; רעח. תש&quot;ב ע&#039; 49. ועוד.}} שהמועדים של חודש תשרי (המרובה במועדות{{הערה|ראה ב&quot;י או&quot;ח סתצ&quot;ב (ד&quot;ה ומ&quot;ש). שו&quot;ע אדה&quot;ז שם ס&quot;ב. הוספה לשו&quot;ע אדה&quot;ז (להר&quot;נ מדובראוונע) או&quot;ח סקל&quot;א ס&quot;ח.}}) הם מועדים כלליים שמהם נמשך על כל השנה. החל מראש השנה, שנקרא בשם &quot;&#039;&#039;&#039;ראש&#039;&#039;&#039; השנה&quot; כי הוא ה&quot;ראש&quot; הכולל בתוכו ומנהיג את כל ימי השנה{{הערה|ראה לקו&quot;ת תבוא מא, ג. נצבים מז, א־ב. דרושים לר&quot;ה נח, א־ב. עטרת ראש שער ר&quot;ה בתחלתו. אוה&quot;ת דרושים לר&quot;ה ע&#039; ב&#039;עז ואילך. ובכ&quot;מ.}}, ועל דרך זה יום הכיפורים (שגם הוא נקרא &quot;ראש השנה&quot; בכתוב{{הערה|יחזקאל מ, א. וראה תוד&quot;ה ואת – נדרים כג, ב. רא&quot;ש סוף יומא. לקו&quot;ת ר&quot;ה נח, א. סד, א.}}), ועל דרך זה חג הסוכות, זמן שמחתנו, עד שמיני עצרת ושמחת תורה – מדוע אם כן מציינים את שבת בראשית בכך שההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו המיוחד דשבת בראשית, שדוקא ממנה נמשך על כל ימי השנה? לכאורה זהו תוכנו של כל חודש תשרי: תשרי – אותיות רשית{{הערה|בעל הטורים עקב יא, יב. אוה&quot;ת סוכות ע&#039; א&#039;תשנו. סה&quot;מ תר&quot;ל ע&#039; רפז. תרנ&quot;ו ע&#039; רעז. ועוד.}} – הוא הרשית של כל השנה כולה, וכידוע{{הערה|ראה סה&quot;מ תקס&quot;ו ע&#039; שעט. אוה&quot;ת סוכות שם. ברכה ע&#039; א&#039;תתסו. סה&quot;מ תרנ&quot;ד ע&#039; לו. תרע&quot;ח ע&#039; רעח. תש&quot;ב ע&#039; 49. ועוד.}} שהמועדים של חודש תשרי (המרובה במועדות{{הערה|ראה ב&quot;י או&quot;ח סתצ&quot;ב (ד&quot;ה ומ&quot;ש). שו&quot;ע אדה&quot;ז שם ס&quot;ב. הוספה לשו&quot;ע אדה&quot;ז (להר&quot;נ מדובראוונע) או&quot;ח סקל&quot;א ס&quot;ח.}}) הם מועדים כלליים שמהם נמשך על כל השנה. החל מראש השנה, שנקרא בשם &quot;&#039;&#039;&#039;ראש&#039;&#039;&#039; השנה&quot; כי הוא ה&quot;ראש&quot; הכולל בתוכו ומנהיג את כל ימי השנה{{הערה|ראה לקו&quot;ת תבוא מא, ג. נצבים מז, א־ב. דרושים לר&quot;ה נח, א־ב. עטרת ראש שער ר&quot;ה בתחלתו. אוה&quot;ת דרושים לר&quot;ה ע&#039; ב&#039;עז ואילך. ובכ&quot;מ.}}, ועל דרך זה יום הכיפורים (שגם הוא נקרא &quot;ראש השנה&quot; בכתוב{{הערה|יחזקאל מ, א. וראה תוד&quot;ה ואת – נדרים כג, ב. רא&quot;ש סוף יומא. לקו&quot;ת ר&quot;ה נח, א. סד, א.}}), ועל דרך זה חג הסוכות, זמן שמחתנו, עד שמיני עצרת ושמחת תורה – מדוע אם כן מציינים את שבת בראשית בכך שההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה?</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וי&quot;ל ש&#039;&#039;&#039;מעין ובדוגמת&#039;&#039;&#039; כפי שזה בנוגע לישראל (ה&quot;ראשית&quot; הראשון), כמו&quot;כ הוא בנוגע לתורה{{הערה|להעיר מנוסח ברכת ההפטרה: &#039;&#039;&#039;הבוחר&#039;&#039;&#039; בתורה (&quot;על שם ודעת מחרוץ נבחר&quot; (משלי ח, י) – אבודרהם סדר שחרית של שבת ופירושה) כו&#039; ובישראל עמו.}}(ה&quot;ראשית&quot; השני) – ששלימות התורה היא דוקא כפי שניתנה כאן למטה, ובאופן שהתורה לא בשמים היא{{הערה|נצבים ל, יב.}}, ופסקי דיני התורה תלויים דוקא בהכרעת השכל הגשמי של בנ&quot;י{{הערה|ראה ב&quot;מ נט, ב. שבת פט, א. שמו&quot;ר פט&quot;ו, ב. וראה ב&quot;מ פו, א (וראה כס&quot;מ לרמב&quot;ם הל&#039; טומאת צרעת ספ&quot;ב).}}. ועד שהתורה &quot;נסעה וירדה כו&#039; עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצוות התורה ככולם והלכותיהן ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר כו&#039;&quot;{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד&#039;|תניא פ&quot;ד]] (ח, ב).}}; וכאשר התורה נמצאת למטה – מתגלה מעלתה העצמית, ובלשון הפיוט{{הערה|&quot;שישו ושמחו בשמח&quot;ת&quot;.}}: &quot;טוב סחרה מכל סחורה מפז ומפנינים יקרה&quot;, שגם כפי שהתורה נמצאת ב&quot;עולם הסחורה&quot;, רואים כי &quot;טוב סחרה מכל סחורה כו&#039;&quot;, ושלימוד התורה &#039;&#039;&#039;אסור לאוה&quot;ע&#039;&#039;&#039;{{הערה|עד שעכו&quot;ם שעוסק בתורה ה&quot;ז היפך מציאותו, &quot;חייב מיתה&quot; (סנהדרין נט, רע&quot;א. רמב&quot;ם הל&#039; מלכים פ&quot;י ה&quot;ט), ו&quot;לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד&quot; (רמב&quot;ם שם).}}, ע&quot;ד המדובר לעיל בנוגע לגוף החומרי של היהודי</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וי&quot;ל ש&#039;&#039;&#039;מעין ובדוגמת&#039;&#039;&#039; כפי שזה בנוגע לישראל (ה&quot;ראשית&quot; הראשון), כמו&quot;כ הוא בנוגע לתורה{{הערה|להעיר מנוסח ברכת ההפטרה: &#039;&#039;&#039;הבוחר&#039;&#039;&#039; בתורה (&quot;על שם ודעת מחרוץ נבחר&quot; (משלי ח, י) – אבודרהם סדר שחרית של שבת ופירושה) כו&#039; ובישראל עמו.}}(ה&quot;ראשית&quot; השני) – ששלימות התורה היא דוקא כפי שניתנה כאן למטה, ובאופן שהתורה לא בשמים היא{{הערה|נצבים ל, יב.}}, ופסקי דיני התורה תלויים דוקא בהכרעת השכל הגשמי של בנ&quot;י{{הערה|ראה ב&quot;מ נט, ב. שבת פט, א. שמו&quot;ר פט&quot;ו, ב. וראה ב&quot;מ פו, א (וראה כס&quot;מ לרמב&quot;ם הל&#039; טומאת צרעת ספ&quot;ב).}}. ועד שהתורה &quot;נסעה וירדה כו&#039; עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצוות התורה ככולם והלכותיהן ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר כו&#039;&quot;{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד&#039;|תניא פ&quot;ד]] (ח, ב).}}; וכאשר התורה נמצאת למטה – מתגלה מעלתה העצמית, ובלשון הפיוט{{הערה|&quot;שישו ושמחו בשמח&quot;ת&quot;.}}: &quot;טוב סחרה מכל סחורה מפז ומפנינים יקרה&quot;, שגם כפי שהתורה נמצאת ב&quot;עולם הסחורה&quot;, רואים כי &quot;טוב סחרה מכל סחורה כו&#039;&quot;, ושלימוד התורה &#039;&#039;&#039;אסור לאוה&quot;ע&#039;&#039;&#039;{{הערה|עד שעכו&quot;ם שעוסק בתורה ה&quot;ז היפך מציאותו, &quot;חייב מיתה&quot; (סנהדרין נט, רע&quot;א. רמב&quot;ם הל&#039; מלכים פ&quot;י ה&quot;ט), ו&quot;לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד&quot; (רמב&quot;ם שם).}}, ע&quot;ד המדובר לעיל בנוגע לגוף החומרי של היהודי</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[אך עם חילוק עיקרי בין תורה וישראל{{הערה|ראה סה"מ תש"ה ס"ע 122 ואילך.}}: שהתורה, גם כפי שירדה למטה היא נשארת בקדושתה{{הערה|כמאחז"ל "אין דברי תורה מקבלין טומאה" (ברכות כב, א).}}, משא"כ גוף היהודי הוא יש נברא גשמי וחומרי; ולאידך – ה"ובנו '''בחרת'''" (בחירת העצמות) היא דוקא בגוף הגשמי של היהודי, שמחשבתן של ישראל קדמה אפילו לתורה{{הערה|ראה תדבא"ר "שני* דברים קדמו לעולם תורה וישראל ואיני יודע איזה מהם קודם, כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל אומר אני ישראל קדמו".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[אך עם חילוק עיקרי בין תורה וישראל{{הערה|ראה סה"מ תש"ה ס"ע 122 ואילך.}}: שהתורה, גם כפי שירדה למטה היא נשארת בקדושתה{{הערה|כמאחז"ל "אין דברי תורה מקבלין טומאה" (ברכות כב, א).}}, משא"כ גוף היהודי הוא יש נברא גשמי וחומרי; ולאידך – ה"ובנו '''בחרת'''" (בחירת העצמות) היא דוקא בגוף הגשמי של היהודי, שמחשבתן של ישראל קדמה אפילו לתורה{{הערה|ראה תדבא"ר "שני* דברים קדמו לעולם תורה וישראל ואיני יודע איזה מהם קודם, כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל אומר אני ישראל קדמו".<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins>'''*) כן מובא בכ"מ בדא"ח (סה"מ ה'ש"ת ע' 61. ועד"ז סה"מ תש"ה ע' 121. ועוד) מתדבא"ר. ובתדבא"ר שלפנינו (פי"ד) — גירסא אחרת. וראה ב"ר פ"א, ד. וראה סה"ש ה'תשנ"ב ח"א ע' 116 (לקמן ע' 69) ואילך (הערה 20; 24).'''}} (ולכן התורה אינה תנאי בבחירת העצמות בגוף){{הערה|ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 19־816.}}].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''*) כן מובא בכ"מ בדא"ח (סה"מ ה'ש"ת ע' 61. ועד"ז סה"מ תש"ה ע' 121. ועוד) מתדבא"ר. ובתדבא"ר שלפנינו (פי"ד) — גירסא אחרת. וראה ב"ר פ"א, ד. וראה סה"ש ה'תשנ"ב ח"א ע' 116 (לקמן ע' 69) ואילך (הערה 20; 24).'''}} (ולכן התורה אינה תנאי בבחירת העצמות בגוף){{הערה|ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 19־816.}}].</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. עפ&quot;ז מובן החידוש בפירוש חז&quot;ל על &quot;בראשית&quot; – &quot;בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית&quot;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. עפ&quot;ז מובן החידוש בפירוש חז&quot;ל על &quot;בראשית&quot; – &quot;בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית&quot;:</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&diff=15922&oldid=prev 2025-07-16T10:52:32Z

<p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&amp;diff=15922&amp;oldid=14747">הצגת שינויים</a>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&diff=14747&oldid=prev 2025-07-13T00:00:23Z

<p>החלפת טקסט – &quot;על ידי&quot; ב־&quot;ע&quot;י&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&amp;diff=14747&amp;oldid=14451">הצגת שינויים</a>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&diff=14451&oldid=prev 2025-07-11T14:19:06Z

<p>החלפת טקסט – &quot;ע&quot;י&quot; ב־&quot;על ידי&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&amp;diff=14451&amp;oldid=14220">הצגת שינויים</a>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&diff=14220&oldid=prev 2025-07-10T15:29:50Z

<p>החלפת טקסט – &quot;\&lt;ref\sname.+?\&quot;(.+?)&quot;\&gt;&quot; ב־&quot;{{הערה|שם=$1|&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:29, 10 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומזה מובן, שאפילו כאשר בנ&quot;י נמצאים בגלות תחת שעבוד מלכיות, &quot;מפני חטאינו גלינו מארצנו&quot;{{הערה|נוסח תפלת מוסף דיו&quot;ט.}} – הנה הגם שאין רואים אז בגלוי איך שהנשמה היא בדרגת &quot;ראשית&quot; – הרי הגוף הגשמי והחומרי של בנ&quot;י הוא בדרגת &quot;ראשית&quot;, בגלל בחירתו של הקב&quot;ה בגוף. ולכן מובן, שלא זו בלבד שאין בנ&quot;י נמצאים אז תחת השליטה של אוה&quot;ע ח&quot;ו (לא רק מצד נשמותיהם אלא גם מצד הגופים שלהם{{הערה|ומה שאמר כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר ש&quot;רק גופותינו נמסרו לגלות ושעבוד מלכיות&quot; (שיחת ג&#039; תמוז תרפ&quot;ז – סה&quot;מ תרפ&quot;ז ע&#039; קצו. ובכ&quot;מ) – הפירוש בזה בנוגע להענינים שבהם &quot;דינא דמלכותא דינא&quot; וכיו&quot;ב, ובנוגע לזה שבזמן הגלות חלק מהשפעת החסדים לישראל עובר להם באמצעות אוה&quot;ע, כדלקמן בפנים.}}), אלא אדרבה: (גם בזמן הגלות) הם &quot;ראשית&quot; כל הבריאה, ובשבילם נבראו כל אוה&quot;ע ושאר חלקי העולם. [ועד שגדלות אומות העולם תלוי&#039; בבנ&quot;י, כדאיתא{{הערה|תו&quot;ח לך צב, א. וראה חגיגה יג, ב. מכילתא בשלח יד, ה. זח&quot;ב ז, א.}}, ש&quot;בכל דור ובכל זמן, אומה שישראל תחתם בגלות מתנשאת על כל הגוים&quot;].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומזה מובן, שאפילו כאשר בנ&quot;י נמצאים בגלות תחת שעבוד מלכיות, &quot;מפני חטאינו גלינו מארצנו&quot;{{הערה|נוסח תפלת מוסף דיו&quot;ט.}} – הנה הגם שאין רואים אז בגלוי איך שהנשמה היא בדרגת &quot;ראשית&quot; – הרי הגוף הגשמי והחומרי של בנ&quot;י הוא בדרגת &quot;ראשית&quot;, בגלל בחירתו של הקב&quot;ה בגוף. ולכן מובן, שלא זו בלבד שאין בנ&quot;י נמצאים אז תחת השליטה של אוה&quot;ע ח&quot;ו (לא רק מצד נשמותיהם אלא גם מצד הגופים שלהם{{הערה|ומה שאמר כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר ש&quot;רק גופותינו נמסרו לגלות ושעבוד מלכיות&quot; (שיחת ג&#039; תמוז תרפ&quot;ז – סה&quot;מ תרפ&quot;ז ע&#039; קצו. ובכ&quot;מ) – הפירוש בזה בנוגע להענינים שבהם &quot;דינא דמלכותא דינא&quot; וכיו&quot;ב, ובנוגע לזה שבזמן הגלות חלק מהשפעת החסדים לישראל עובר להם באמצעות אוה&quot;ע, כדלקמן בפנים.}}), אלא אדרבה: (גם בזמן הגלות) הם &quot;ראשית&quot; כל הבריאה, ובשבילם נבראו כל אוה&quot;ע ושאר חלקי העולם. [ועד שגדלות אומות העולם תלוי&#039; בבנ&quot;י, כדאיתא{{הערה|תו&quot;ח לך צב, א. וראה חגיגה יג, ב. מכילתא בשלח יד, ה. זח&quot;ב ז, א.}}, ש&quot;בכל דור ובכל זמן, אומה שישראל תחתם בגלות מתנשאת על כל הגוים&quot;].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואע"פ שבגלות נמצאים בנ"י ב"שעבוד מלכיות"{{הערה|ראה ברכות לד, ב. וש"נ. ועוד.}}, וישנו הציווי של "דינא דמלכותא דינא"{{הערה|גיטין י, ב. וש"נ. וראה בארוכה אנציקלופדי' תלמודית בערכו (כרך ז ע' רצה ואילך). וש"נ.}}, ו"לא ימרדו באומות"{{הערה|כתובות קיא, רע"א.}}, אל תתגרה בגוים{{הערה|ראה פסחים קיג, א.}}, וכיו"ב – הרי הטעם לכך הוא, לא בגלל שלבנ"י יש מורא ופחד מפני אוה"ע (בזמן הגלות) ח"ו, שכן אדרבה: בנ"י הם בבחי' "ראשית" שבשבילם נבראו אוה"ע, אלא הפירוש בזה הוא, ע"ד הציווי "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref name</del>=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>:0<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"&gt;</del>דברים ב, ט.}} (ועד"ז בנוגע לעמון{{הערה|שם, יט.}}), שאין זה (כאילו עצה טובה) בגלל שבנ"י צריכים לירא מהם (בגלל כוחם) וזקוקים להם, אלא כפי שמפורש בפסוק&lt;ref name=":0" /&gt; הטעם: "כי לא אתן לך מארצו ירושה כי לבני לוט נתתי את ער ירושה". דהיינו, שכך קבע הקב"ה את הסדר, כשם ש"ברצונו נתנה לנו" את ארץ ישראל, כך "ברצונו נתנה להם" את ארצות עמון ומואב, ולא לבנ"י, ולכן "אל תתגר בם מלחמה"{{הערה|ועפ"ז מובן מה ש"לא אסר להם על מואב אלא מלחמה אבל מיראים היו אותם כו', אבל בבני עמון נאמר ואל תתגר בם שום גרוי בשכר כו'" (פרש"י שם, ט). וגם מה ש"עמון ומואב טיהרו בסיחון" (גיטין לח, א) – כי האיסור הוא מפני ציווי ה' "אל תתגר בם מלחמה", אבל באופן המותר "מיראים היו אותם", ועד שאפשר לכובשם (ע"י סיחון).}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואע"פ שבגלות נמצאים בנ"י ב"שעבוד מלכיות"{{הערה|ראה ברכות לד, ב. וש"נ. ועוד.}}, וישנו הציווי של "דינא דמלכותא דינא"{{הערה|גיטין י, ב. וש"נ. וראה בארוכה אנציקלופדי' תלמודית בערכו (כרך ז ע' רצה ואילך). וש"נ.}}, ו"לא ימרדו באומות"{{הערה|כתובות קיא, רע"א.}}, אל תתגרה בגוים{{הערה|ראה פסחים קיג, א.}}, וכיו"ב – הרי הטעם לכך הוא, לא בגלל שלבנ"י יש מורא ופחד מפני אוה"ע (בזמן הגלות) ח"ו, שכן אדרבה: בנ"י הם בבחי' "ראשית" שבשבילם נבראו אוה"ע, אלא הפירוש בזה הוא, ע"ד הציווי "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|שם</ins>=:0<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>דברים ב, ט.}} (ועד"ז בנוגע לעמון{{הערה|שם, יט.}}), שאין זה (כאילו עצה טובה) בגלל שבנ"י צריכים לירא מהם (בגלל כוחם) וזקוקים להם, אלא כפי שמפורש בפסוק&lt;ref name=":0" /&gt; הטעם: "כי לא אתן לך מארצו ירושה כי לבני לוט נתתי את ער ירושה". דהיינו, שכך קבע הקב"ה את הסדר, כשם ש"ברצונו נתנה לנו" את ארץ ישראל, כך "ברצונו נתנה להם" את ארצות עמון ומואב, ולא לבנ"י, ולכן "אל תתגר בם מלחמה"{{הערה|ועפ"ז מובן מה ש"לא אסר להם על מואב אלא מלחמה אבל מיראים היו אותם כו', אבל בבני עמון נאמר ואל תתגר בם שום גרוי בשכר כו'" (פרש"י שם, ט). וגם מה ש"עמון ומואב טיהרו בסיחון" (גיטין לח, א) – כי האיסור הוא מפני ציווי ה' "אל תתגר בם מלחמה", אבל באופן המותר "מיראים היו אותם", ועד שאפשר לכובשם (ע"י סיחון).}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד&quot;ז בנוגע לאל תתגרה באומות ודינא דמלכותא דינא (וכיו&quot;ב), שאין זה בגלל פחד{{הערה|ולהעיר ממאחז&quot;ל (ברכות ז, ב): א&quot;ר יוחנן משום רשב&quot;י מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה כו&#039;.}} ח&quot;ו, אלא משום שהקב&quot;ה קבע וציוה שכן צריך להיות הסדר בזמן הגלות; אך מובן ופשוט שאין זה נוגע כלל וכלל בכך שישראל (גם בזמן הגלות) הם העם הנבחר, ה&quot;ראשית&quot; של כל העולם וכל אוה&quot;ע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד&quot;ז בנוגע לאל תתגרה באומות ודינא דמלכותא דינא (וכיו&quot;ב), שאין זה בגלל פחד{{הערה|ולהעיר ממאחז&quot;ל (ברכות ז, ב): א&quot;ר יוחנן משום רשב&quot;י מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה כו&#039;.}} ח&quot;ו, אלא משום שהקב&quot;ה קבע וציוה שכן צריך להיות הסדר בזמן הגלות; אך מובן ופשוט שאין זה נוגע כלל וכלל בכך שישראל (גם בזמן הגלות) הם העם הנבחר, ה&quot;ראשית&quot; של כל העולם וכל אוה&quot;ע.</div></td></tr> </table>

מ. רובין