https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA%2F%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F
דבר מלכות/י"א ניסן - היסטוריית גרסאות
2026-05-07T21:19:02Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.40.3
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=25224&oldid=prev
ש. א. בוט: החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
2025-10-05T19:10:49Z
<p>החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:10, 5 באוקטובר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיון שסיימו{{הערה|בברכת כהנים של א' הרבנים שי', שנאמרה בהמשך לברכת אנ"ש שי'. '''המו"ל'''.}} עתה עם "ואני אברכם"{{הערה|נשא ו, כז.}} – "פתח להם" גם בענין זה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיון שסיימו{{הערה|בברכת כהנים של א' הרבנים שי', שנאמרה בהמשך לברכת אנ"ש שי'. '''המו"ל'''.}} עתה עם "ואני אברכם"{{הערה|נשא ו, כז.}} – "פתח להם" גם בענין זה:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"'''ואני אברכם'''": הקב"ה אומר בתורה (ואין מקרא יוצא מידי פשוטו{{הערה|שבת סג, א. וש"נ.}}), שהוא עצמו יברך את כל המברכים{{הערה|להדיעה ש"ואני אברכם" לכהנים נאמר, "כהנים מברכין לישראל והקב"ה מברך לכהנים" (חולין מט, סע"א). וגם להדיעה שלישראל נאמר ("כהנים מברכים ישראל והקב"ה מסכים על ידם") "ברכה לכהנים מנא לי'", "מואברכה מברכיך" (לך לך יב, ג) – חולין שם.}}, ובברכתו של הקב"ה – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה{{הערה|נוסח ברכה '''השלישית''' (– ודמן התורה) דברכת המזון.}}, בלי שום מדידה והגבלה במקום ובזמן, במילא ה"ז בא תיכף ומיד ממש{{הערה|ובמכ"ש מברכת '''הכהנים''', שהיא באופן ד"עד מהרה ירוץ דברו" ([[תהלים פרק קמז|תהלים קמז, ו]]. וראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/קורח|לקו"ת ס"פ קרח]]. ובכ"מ), עאכו"כ הברכה של '''הקב"ה עצמו''', "'''ואני''' אברכם".}}, ויחד עם זה "ואני אברכם" – כפי שזה למעלה ממדידה והגבלה (מ"אני", הקב"ה עצמו) ה"ז נמשך (ברכה מלשון המשכה{{הערה|[[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ.}}) לבנ"י למטה, ובאופן של "אברכם" (סתם, בלי פרטים) שזה – כל הברכות, לכאו"א מישראל ולכלל ישראל{{הערה|שהרי גם להדיעה ש"ואני אברכם" לכהנים נאמר (כנ"ל הערה 6), ישראל מתברכין מפי הגבורה, ואי"צ לזה קרא מיוחד (ובלשון התוס' חולין שם ד"ה והקב"ה: "פשיטא דמסכים, כיון שציוה להם לברך"), כמשנ"ת במ"א (לקו"ש ח"י ע' 42).}}, הן בענינים כלליים והן בענינים פרטיים, עד לפרטי פרטים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"'''ואני אברכם'''": הקב"ה אומר בתורה (ואין מקרא יוצא מידי פשוטו{{הערה|שבת סג, א. וש"נ.}}), שהוא עצמו יברך את כל המברכים{{הערה|להדיעה ש"ואני אברכם" לכהנים נאמר, "כהנים מברכין לישראל והקב"ה מברך לכהנים" (חולין מט, סע"א). וגם להדיעה שלישראל נאמר ("כהנים מברכים ישראל והקב"ה מסכים על ידם") "ברכה לכהנים מנא לי'", "מואברכה מברכיך" (לך לך יב, ג) – חולין שם.}}, ובברכתו של הקב"ה – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה{{הערה|נוסח ברכה '''השלישית''' (– ודמן התורה) דברכת המזון.}}, בלי שום מדידה והגבלה במקום ובזמן, במילא ה"ז בא תיכף ומיד ממש{{הערה|ובמכ"ש מברכת '''הכהנים''', שהיא באופן ד"עד מהרה ירוץ דברו" ([[תהלים פרק קמז|תהלים קמז, ו]]. וראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/קורח|לקו"ת ס"פ קרח]]. ובכ"מ), עאכו"כ הברכה של '''הקב"ה עצמו''', "'''ואני''' אברכם".}}, ויחד עם זה "ואני אברכם" – כפי שזה למעלה ממדידה והגבלה (מ"אני", הקב"ה עצמו) ה"ז נמשך (ברכה מלשון המשכה{{הערה|[[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ.}}) לבנ"י למטה, ובאופן של "אברכם" (סתם, בלי פרטים) שזה – כל הברכות, לכאו"א מישראל ולכלל ישראל{{הערה|שהרי גם להדיעה ש"ואני אברכם" לכהנים נאמר (כנ"ל הערה 6), ישראל מתברכין מפי הגבורה, ואי"צ לזה קרא מיוחד (ובלשון התוס' חולין שם ד"ה והקב"ה: "פשיטא דמסכים, כיון שציוה להם לברך"), כמשנ"ת במ"א (לקו"ש ח"י ע' 42).}}, הן בענינים כלליים והן בענינים פרטיים, עד לפרטי פרטים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זאת אומרת ש"ואני אברכם" כולל שני ענינים, שני קצוות: מ"אני" (הקב"ה עצמו) שלמעלה מכל מדידה והגבלה, נעשה "אברכם", ברכה והמשכה לבנ"י '''למטה'''.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זאת אומרת ש"ואני אברכם" כולל שני ענינים, שני קצוות: מ"אני" (הקב"ה עצמו) שלמעלה מכל מדידה והגבלה, נעשה "אברכם", ברכה והמשכה לבנ"י '''למטה'''.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כפי שחז"ל אומרים{{הערה|דב"ר פי"א, ד. מדרש תהלים (באבער) עה"פ.}} על "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה האלקים". משה יש בו שני הענינים – הן כפי שהוא בדוגמא שלמעלה ("מחציו ולמעלה האלקים"), והן כפי שהוא בדוגמא לבנ"י למטה ("מחציו ולמטה איש"), ובהיות בו שני ענינים אלו יש למשה הכח ד"תפלה למשה" – להוריד את הברכות של הקב"ה כפי שהם למעלה ממדידה והגבלה ("ואני אברכם"){{הערה|והרי ציווי ה' על ברכת כהנים נאמר ע"י '''משה''' – "וידבר ה' אל משה לאמר דבר גו'" (נשא ו, כב ואילך).{{ש}}ויומתק ע"פ פירוש הבחיי (עה"פ ומעשה ידינו כוננה עלינו), ש"מעשה ידינו" קאי על "נשיאת כפים שעשה אהרן ביום ההקמה, שזה לשון עלינו", היינו, שלאחרי ברכת כהנים של אהרן ניתוסף בזה ע"י ברכתו של משה ש"מעשה ידינו כוננה עלינו", '''ע"ד ובדוגמת''' ההוספה ד"ואני אברכם" על ברכת כהנים שלפני זה.}} לבנ"י כפי שהם נשמות בגופים למטה (בבחי' "איש").</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כפי שחז"ל אומרים{{הערה|דב"ר פי"א, ד. מדרש תהלים (באבער) עה"פ.}} על "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה האלקים". משה יש בו שני הענינים – הן כפי שהוא בדוגמא שלמעלה ("מחציו ולמעלה האלקים"), והן כפי שהוא בדוגמא לבנ"י למטה ("מחציו ולמטה איש"), ובהיות בו שני ענינים אלו יש למשה הכח ד"תפלה למשה" – להוריד את הברכות של הקב"ה כפי שהם למעלה ממדידה והגבלה ("ואני אברכם"){{הערה|והרי ציווי ה' על ברכת כהנים נאמר ע"י '''משה''' – "וידבר ה' אל משה לאמר דבר גו'" (נשא ו, כב ואילך).{{ש}}ויומתק ע"פ פירוש הבחיי (עה"פ ומעשה ידינו כוננה עלינו), ש"מעשה ידינו" קאי על "נשיאת כפים שעשה אהרן ביום ההקמה, שזה לשון עלינו", היינו, שלאחרי ברכת כהנים של אהרן ניתוסף בזה ע"י ברכתו של משה ש"מעשה ידינו כוננה עלינו", '''ע"ד ובדוגמת''' ההוספה ד"ואני אברכם" על ברכת כהנים שלפני זה.}} לבנ"י כפי שהם נשמות בגופים למטה (בבחי' "איש").</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ובפרטיות יותר – י"ל שזהו החילוק בין "משה" ו"איש האלקים": "איש האלקים" מורה על החיבור דבחי' איש עם שם אלקים (בגימטריא הטבע{{הערה|פרדס שער יב (שעת הנתיבות) פ"ב. ר"ח שער התשובה פ"ו ד"ה והמרגיל (קכא, ב). [[שער היחוד והאמונה פרק ו|שעהיוה"א רפ"ו]]. וראה סה"ש תנש"א ח"א ע' 400 (לעיל ע' 21) הערה 52.}}), אלקות שבערך הבריאה (והאיש הנברא), שנבראה בשם אלקים (בראשית ברא אלקים גו'{{הערה|[[בראשית פרק א|בראשית א, א]].}}). משא"כ "משה" קשור עם שם מ"ה{{הערה|תו"ח שמות קטז, א. אוה"ת תצוה ע' א'תרה. וראה גם [[תורה אור/יתרו|תו"א יתרו סח, סע"ב ואילך]]. מג"א צט, ג. ובכ"מ.}}, שם הוי'{{הערה|ראה סה"מ תקס"ב ע' קלז. אוה"ת וארא ע' רג. ובכ"מ.}}, שלמעלה מהבריאה].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ובפרטיות יותר – י"ל שזהו החילוק בין "משה" ו"איש האלקים": "איש האלקים" מורה על החיבור דבחי' איש עם שם אלקים (בגימטריא הטבע{{הערה|פרדס שער יב (שעת הנתיבות) פ"ב. ר"ח שער התשובה פ"ו ד"ה והמרגיל (קכא, ב). [[שער היחוד והאמונה פרק ו|שעהיוה"א רפ"ו]]. וראה סה"ש תנש"א ח"א ע' 400 (לעיל ע' 21) הערה 52.}}), אלקות שבערך הבריאה (והאיש הנברא), שנבראה בשם אלקים (בראשית ברא אלקים גו'{{הערה|[[בראשית פרק א|בראשית א, א]].}}). משא"כ "משה" קשור עם שם מ"ה{{הערה|תו"ח שמות קטז, א. אוה"ת תצוה ע' א'תרה. וראה גם [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/יתרו|תו"א יתרו סח, סע"ב ואילך]]. מג"א צט, ג. ובכ"מ.}}, שם הוי'{{הערה|ראה סה"מ תקס"ב ע' קלז. אוה"ת וארא ע' רג. ובכ"מ.}}, שלמעלה מהבריאה].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי זה נמצא שהמזמור "תפלה למשה" – נוסף לזה שקאי על התפלה דמשה על בנ"י (וברכת משה לבנ"י) – הוא ענין כללי ביותר: תפלת וברכת הנשיא – משה, שכוללת את כל התפלות והברכות כולם; ע"י "תפלה למשה", נשיא ישראל, שהנשיא הוא הכל{{הערה|פרש"י חוקת כא, כא (בנוגע למשה). וראה גם תנחומא חוקת כג. במדב"ר פי"ט, כח. וברמב"ם הל' מלכים פ"ג ה"ו: לבו (של מלך*) הוא לב כל קהל ישראל (והרי משה הי' (נשיא, וגם) מלך – רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו הי"א. ועוד – ראה לקו"ש חי"ט ע' 170. '''וש"נ''').{{ש}}'''*) וראה לקמן סעיף יו"ד.'''}}, נמשכות כל הברכות מהקב"ה למטה, בכל הפרטים ופרטי פרטים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי זה נמצא שהמזמור "תפלה למשה" – נוסף לזה שקאי על התפלה דמשה על בנ"י (וברכת משה לבנ"י) – הוא ענין כללי ביותר: תפלת וברכת הנשיא – משה, שכוללת את כל התפלות והברכות כולם; ע"י "תפלה למשה", נשיא ישראל, שהנשיא הוא הכל{{הערה|פרש"י חוקת כא, כא (בנוגע למשה). וראה גם תנחומא חוקת כג. במדב"ר פי"ט, כח. וברמב"ם הל' מלכים פ"ג ה"ו: לבו (של מלך*) הוא לב כל קהל ישראל (והרי משה הי' (נשיא, וגם) מלך – רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו הי"א. ועוד – ראה לקו"ש חי"ט ע' 170. '''וש"נ''').{{ש}}'''*) וראה לקמן סעיף יו"ד.'''}}, נמשכות כל הברכות מהקב"ה למטה, בכל הפרטים ופרטי פרטים.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ושני ענינים אלו נמצאים אצל כאו"א מישראל (בבחי' משה שבו):</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ושני ענינים אלו נמצאים אצל כאו"א מישראל (בבחי' משה שבו):</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי הדרגות בנשמתו – בחי' ישראל שבה{{הערה|שם=:0|ראה בארוכה לקו"ת דרושים לר"ה סב, ג (וראה גם [[תורה אור/משפטים|תו"א משפטים]] עז, רע"ב). ספר הליקוטים דא"ח־צ"צ ערך יעקב סמ"ד (ע' א'קא ואילך). '''וש"נ'''.}}, שקשורה עם שם הוי'{{הערה|שם=:1|ראה זח"א קעד, א: כמה דקב"ה לזימנין אתקרי הוי' ולזימנין אתקרי אלקים, ה"נ לזימנין אתקרי ישראל ולזימנין אתקרי יעקב. וראה לקו"ת שם. ס' הליקוטים שם ע' א'ק ואילך. '''וש"נ.'''}} ("חלק הוי' עמו"{{הערה|האזינו לב, ט.}}), ובחי' יעקב שבה<ref name=":0" />, הקשורה עם שם אלקים<ref name=":1" /> (יעקב הוא י' עקב{{הערה|ע"ח שער ג (שער סדר אצי' למהרח"ו) פ"ב. פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) בערכו.}}, כפי שהיו"ד דשם הוי'{{הערה|הגהות הצ"צ לתו"א ר"פ ויצא – אוה"ת שם קצב, א (בשוה"ג (ב)).}} משתלשל בבחי' עקב{{הערה|[[תורה אור/ויצא|תו"א שם]] (כא, א). ובכ"מ.}}, וידו (אותיות יו"ד{{הערה|שם וישב כט, א.}}) אוחזת בעקב עשו{{הערה|תולדות כה, כו.}}). ומזה מתבטא החילוק בין הנשמה (משם הוי'{{הערה|ראה [[אגרת התשובה פרק ד|אגה"ת פ"ד]] (צג, סע"ב ואילך).}}) והגוף (משם אלקים{{הערה|ראה [[שער היחוד והאמונה פרק ו|שעהיוה"א פ"ו]] (פא, רע"א).}}), עד שמזה משתלשל כו' למטה החילוק בין "מחציו ולמטה איש" ו"מחציו ולמעלה האלקים".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי הדרגות בנשמתו – בחי' ישראל שבה{{הערה|שם=:0|ראה בארוכה לקו"ת דרושים לר"ה סב, ג (וראה גם [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/משפטים|תו"א משפטים]] עז, רע"ב). ספר הליקוטים דא"ח־צ"צ ערך יעקב סמ"ד (ע' א'קא ואילך). '''וש"נ'''.}}, שקשורה עם שם הוי'{{הערה|שם=:1|ראה זח"א קעד, א: כמה דקב"ה לזימנין אתקרי הוי' ולזימנין אתקרי אלקים, ה"נ לזימנין אתקרי ישראל ולזימנין אתקרי יעקב. וראה לקו"ת שם. ס' הליקוטים שם ע' א'ק ואילך. '''וש"נ.'''}} ("חלק הוי' עמו"{{הערה|האזינו לב, ט.}}), ובחי' יעקב שבה<ref name=":0" />, הקשורה עם שם אלקים<ref name=":1" /> (יעקב הוא י' עקב{{הערה|ע"ח שער ג (שער סדר אצי' למהרח"ו) פ"ב. פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) בערכו.}}, כפי שהיו"ד דשם הוי'{{הערה|הגהות הצ"צ לתו"א ר"פ ויצא – אוה"ת שם קצב, א (בשוה"ג (ב)).}} משתלשל בבחי' עקב{{הערה|[[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/ויצא|תו"א שם]] (כא, א). ובכ"מ.}}, וידו (אותיות יו"ד{{הערה|שם וישב כט, א.}}) אוחזת בעקב עשו{{הערה|תולדות כה, כו.}}). ומזה מתבטא החילוק בין הנשמה (משם הוי'{{הערה|ראה [[אגרת התשובה פרק ד|אגה"ת פ"ד]] (צג, סע"ב ואילך).}}) והגוף (משם אלקים{{הערה|ראה [[שער היחוד והאמונה פרק ו|שעהיוה"א פ"ו]] (פא, רע"א).}}), עד שמזה משתלשל כו' למטה החילוק בין "מחציו ולמטה איש" ו"מחציו ולמעלה האלקים".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשם שביהודי ישנם שני ענינים אלו ד"משה" ו"איש האלקים" – כמו"כ הוא בעבודתו, ב"מעשה ידינו", וכמודגש בהכפל ד"מעשה ידינו" בסיום המזמור ("ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו") – העבודה בעניני קדושה – "מחציו ולמעלה"; ועבודה בעניני רשות וחול (עניני העולם) – "מחציו ולמטה". ובכללות – העבודה עם עצמו ("מחציו ולמעלה"), והעבודה בבירור העולם ("מחציו ולמטה").</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשם שביהודי ישנם שני ענינים אלו ד"משה" ו"איש האלקים" – כמו"כ הוא בעבודתו, ב"מעשה ידינו", וכמודגש בהכפל ד"מעשה ידינו" בסיום המזמור ("ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו") – העבודה בעניני קדושה – "מחציו ולמעלה"; ועבודה בעניני רשות וחול (עניני העולם) – "מחציו ולמטה". ובכללות – העבודה עם עצמו ("מחציו ולמעלה"), והעבודה בבירור העולם ("מחציו ולמטה").</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שהוא נותן את הכח לבחי' משה בכאו"א מישראל בדורנו – ובפרט ע"י הגילוי דפנימיות התורה – לגלות שהוא "משה איש האלקים", וש"ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו", גילוי בחי' נועם (פנימיות עתיק), ע"י לימוד התורה, ובפרט '''פנימיות''' התורה, והעבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, באופן שזה פועל "כוננהו" ב"מעשה ידינו", בכל הדרגות שבזה,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שהוא נותן את הכח לבחי' משה בכאו"א מישראל בדורנו – ובפרט ע"י הגילוי דפנימיות התורה – לגלות שהוא "משה איש האלקים", וש"ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו", גילוי בחי' נועם (פנימיות עתיק), ע"י לימוד התורה, ובפרט '''פנימיות''' התורה, והעבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, באופן שזה פועל "כוננהו" ב"מעשה ידינו", בכל הדרגות שבזה,</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החל מהעבודה עם עצמו – עי"ז שכאו"א מישראל מגלה (בכח דנשיא דורנו) שהוא שלוחו של הקב"ה, ושלוחו של אדם (העליון{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ויקרא|לקו"ת ויקרא]] א, ג.}}) כמותו{{הערה|משנה ברכות לד, ב. קידושין מא, ב.}} ("משה איש האלקים"), שזה נפעל עי"ז שיהודי – כשלוחו של הקב"ה – מנצל את כחותיו לעבודת ה', כך שהכחות הם רק ככלי, "שליח", כדי למלאות שליחותו ורצונו של הקב"ה, בלימוד התורה, נגלה דתורה ופנימיות התורה [כולל ובמיוחד הלכות שבתורה (בחי' הוי'{{הערה|כלשון חז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" (ש"א טז, יח. סנהדרין צג, ב). וראה בארוכה אוה"ת יתרו ע' תתצ ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפ ואילך. ע' רצ ואילך. המשך תרס"ו ע' תכט ואילך. לקו"ש חט"ו ע' 233 ואילך.}} שבתורה){{הערה|ו"אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות" (ויק"ר ריש פ"ז, ג. וראה [[תורה אור/שמות|תו"א שמות]] מט, ג. תו"ח שם (יח, א־ב). וראה תשובות וביאורים (קה"ת, תשל"ה) ס"ד ס"ה)*, והרי פסקי דינים הלכה למעשה הם בכלל המשנה – הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. וראה לקו"ת דברים ב, סע"ב ואילך.{{ש}}'''*) אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רמב ואילך.''' המו"ל'''.'''}} כמו ספר הרמב"ם{{הערה|חיבור "'''הלכות הלכות'''" (כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו לספרו).}} וכיו"ב], וקיום המצוות בהידור,</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החל מהעבודה עם עצמו – עי"ז שכאו"א מישראל מגלה (בכח דנשיא דורנו) שהוא שלוחו של הקב"ה, ושלוחו של אדם (העליון{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ויקרא|לקו"ת ויקרא]] א, ג.}}) כמותו{{הערה|משנה ברכות לד, ב. קידושין מא, ב.}} ("משה איש האלקים"), שזה נפעל עי"ז שיהודי – כשלוחו של הקב"ה – מנצל את כחותיו לעבודת ה', כך שהכחות הם רק ככלי, "שליח", כדי למלאות שליחותו ורצונו של הקב"ה, בלימוד התורה, נגלה דתורה ופנימיות התורה [כולל ובמיוחד הלכות שבתורה (בחי' הוי'{{הערה|כלשון חז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" (ש"א טז, יח. סנהדרין צג, ב). וראה בארוכה אוה"ת יתרו ע' תתצ ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפ ואילך. ע' רצ ואילך. המשך תרס"ו ע' תכט ואילך. לקו"ש חט"ו ע' 233 ואילך.}} שבתורה){{הערה|ו"אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות" (ויק"ר ריש פ"ז, ג. וראה [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/שמות|תו"א שמות]] מט, ג. תו"ח שם (יח, א־ב). וראה תשובות וביאורים (קה"ת, תשל"ה) ס"ד ס"ה)*, והרי פסקי דינים הלכה למעשה הם בכלל המשנה – הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. וראה לקו"ת דברים ב, סע"ב ואילך.{{ש}}'''*) אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רמב ואילך.''' המו"ל'''.'''}} כמו ספר הרמב"ם{{הערה|חיבור "'''הלכות הלכות'''" (כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו לספרו).}} וכיו"ב], וקיום המצוות בהידור,</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך הוא פועל גם בעולם, שכל עניני העולם נעשים כלי למילוי שליחותו של הקב"ה;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך הוא פועל גם בעולם, שכל עניני העולם נעשים כלי למילוי שליחותו של הקב"ה;</div></td></tr>
</table>
ש. א. בוט
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=23909&oldid=prev
ש. א. בוט: החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/"
2025-09-16T11:43:18Z
<p>החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/"</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:43, 16 בספטמבר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיון שסיימו{{הערה|בברכת כהנים של א' הרבנים שי', שנאמרה בהמשך לברכת אנ"ש שי'. '''המו"ל'''.}} עתה עם "ואני אברכם"{{הערה|נשא ו, כז.}} – "פתח להם" גם בענין זה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיון שסיימו{{הערה|בברכת כהנים של א' הרבנים שי', שנאמרה בהמשך לברכת אנ"ש שי'. '''המו"ל'''.}} עתה עם "ואני אברכם"{{הערה|נשא ו, כז.}} – "פתח להם" גם בענין זה:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"'''ואני אברכם'''": הקב"ה אומר בתורה (ואין מקרא יוצא מידי פשוטו{{הערה|שבת סג, א. וש"נ.}}), שהוא עצמו יברך את כל המברכים{{הערה|להדיעה ש"ואני אברכם" לכהנים נאמר, "כהנים מברכין לישראל והקב"ה מברך לכהנים" (חולין מט, סע"א). וגם להדיעה שלישראל נאמר ("כהנים מברכים ישראל והקב"ה מסכים על ידם") "ברכה לכהנים מנא לי'", "מואברכה מברכיך" (לך לך יב, ג) – חולין שם.}}, ובברכתו של הקב"ה – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה{{הערה|נוסח ברכה '''השלישית''' (– ודמן התורה) דברכת המזון.}}, בלי שום מדידה והגבלה במקום ובזמן, במילא ה"ז בא תיכף ומיד ממש{{הערה|ובמכ"ש מברכת '''הכהנים''', שהיא באופן ד"עד מהרה ירוץ דברו" ([[תהלים פרק קמז|תהלים קמז, ו]]. וראה [[לקוטי תורה/קורח|לקו"ת ס"פ קרח]]. ובכ"מ), עאכו"כ הברכה של '''הקב"ה עצמו''', "'''ואני''' אברכם".}}, ויחד עם זה "ואני אברכם" – כפי שזה למעלה ממדידה והגבלה (מ"אני", הקב"ה עצמו) ה"ז נמשך (ברכה מלשון המשכה{{הערה|[[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ.}}) לבנ"י למטה, ובאופן של "אברכם" (סתם, בלי פרטים) שזה – כל הברכות, לכאו"א מישראל ולכלל ישראל{{הערה|שהרי גם להדיעה ש"ואני אברכם" לכהנים נאמר (כנ"ל הערה 6), ישראל מתברכין מפי הגבורה, ואי"צ לזה קרא מיוחד (ובלשון התוס' חולין שם ד"ה והקב"ה: "פשיטא דמסכים, כיון שציוה להם לברך"), כמשנ"ת במ"א (לקו"ש ח"י ע' 42).}}, הן בענינים כלליים והן בענינים פרטיים, עד לפרטי פרטים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"'''ואני אברכם'''": הקב"ה אומר בתורה (ואין מקרא יוצא מידי פשוטו{{הערה|שבת סג, א. וש"נ.}}), שהוא עצמו יברך את כל המברכים{{הערה|להדיעה ש"ואני אברכם" לכהנים נאמר, "כהנים מברכין לישראל והקב"ה מברך לכהנים" (חולין מט, סע"א). וגם להדיעה שלישראל נאמר ("כהנים מברכים ישראל והקב"ה מסכים על ידם") "ברכה לכהנים מנא לי'", "מואברכה מברכיך" (לך לך יב, ג) – חולין שם.}}, ובברכתו של הקב"ה – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה{{הערה|נוסח ברכה '''השלישית''' (– ודמן התורה) דברכת המזון.}}, בלי שום מדידה והגבלה במקום ובזמן, במילא ה"ז בא תיכף ומיד ממש{{הערה|ובמכ"ש מברכת '''הכהנים''', שהיא באופן ד"עד מהרה ירוץ דברו" ([[תהלים פרק קמז|תהלים קמז, ו]]. וראה [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/קורח|לקו"ת ס"פ קרח]]. ובכ"מ), עאכו"כ הברכה של '''הקב"ה עצמו''', "'''ואני''' אברכם".}}, ויחד עם זה "ואני אברכם" – כפי שזה למעלה ממדידה והגבלה (מ"אני", הקב"ה עצמו) ה"ז נמשך (ברכה מלשון המשכה{{הערה|[[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ.}}) לבנ"י למטה, ובאופן של "אברכם" (סתם, בלי פרטים) שזה – כל הברכות, לכאו"א מישראל ולכלל ישראל{{הערה|שהרי גם להדיעה ש"ואני אברכם" לכהנים נאמר (כנ"ל הערה 6), ישראל מתברכין מפי הגבורה, ואי"צ לזה קרא מיוחד (ובלשון התוס' חולין שם ד"ה והקב"ה: "פשיטא דמסכים, כיון שציוה להם לברך"), כמשנ"ת במ"א (לקו"ש ח"י ע' 42).}}, הן בענינים כלליים והן בענינים פרטיים, עד לפרטי פרטים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זאת אומרת ש"ואני אברכם" כולל שני ענינים, שני קצוות: מ"אני" (הקב"ה עצמו) שלמעלה מכל מדידה והגבלה, נעשה "אברכם", ברכה והמשכה לבנ"י '''למטה'''.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זאת אומרת ש"ואני אברכם" כולל שני ענינים, שני קצוות: מ"אני" (הקב"ה עצמו) שלמעלה מכל מדידה והגבלה, נעשה "אברכם", ברכה והמשכה לבנ"י '''למטה'''.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז. ולהוסיף, שזה מרומז גם בהכפל ד"מזמור שיר (ליום השבת)", "מזמור כפול"<ref name=":2" />:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז. ולהוסיף, שזה מרומז גם בהכפל ד"מזמור שיר (ליום השבת)", "מזמור כפול"<ref name=":2" />:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החילוק בין "מזמור" ו"שיר" הוא, דמזמור הוא '''בכלי''' ושיר הוא '''בפה'''{{הערה|[[לקוטי תורה/ברכה|לקו"ת ברכה]] צח, ג־ד. סידור (עם דא"ח) שער החנוכה רעז, ג.}}. ובעבודה רוחנית: שיר בפה מורה על הדרגא של אור (המשפיע), ומזמור בכלי – הוא הכלי (המקבל). וע"ד החילוק בין אור הנשמה (משם הוי', "משה") וכלי הגוף (משם אלקים, "איש האלקים"){{הערה|ראה עד"ז במקומות שבהערה הקודמת. וראה גם [[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|שיחת שבת הגדול, ערב י"א ניסן תשמ"ט ס"ט]] (ס' השיחות תשמ"ט ח"א ע' 394).}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החילוק בין "מזמור" ו"שיר" הוא, דמזמור הוא '''בכלי''' ושיר הוא '''בפה'''{{הערה|[[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/ברכה|לקו"ת ברכה]] צח, ג־ד. סידור (עם דא"ח) שער החנוכה רעז, ג.}}. ובעבודה רוחנית: שיר בפה מורה על הדרגא של אור (המשפיע), ומזמור בכלי – הוא הכלי (המקבל). וע"ד החילוק בין אור הנשמה (משם הוי', "משה") וכלי הגוף (משם אלקים, "איש האלקים"){{הערה|ראה עד"ז במקומות שבהערה הקודמת. וראה גם [[שיחת מצורע תשמ"ט - מוגה|שיחת שבת הגדול, ערב י"א ניסן תשמ"ט ס"ט]] (ס' השיחות תשמ"ט ח"א ע' 394).}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואע"פ שגם הכלי וגוף הוא "איש האלקים", שהוא שם קדוש{{הערה|שבועות לה, סע"א. ירושלמי מגילה פ"א ה"ט. ועוד. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ו ה"ב.}} של הקב"ה{{הערה|ראה זח"ג ע, ב: גופא דילהון קדישא. וראה [[לקוטי אמרים פרק מט|תניא פמ"ט]] (סט, סע"ב ואילך). ס' השיחות תורת שלום ע' 120.}} – מ"מ ה"ז (כמגן) '''בהעלם''', כיון שהכוונה היא שיהודי יגלה זאת ע"י עבוד'''תו''' ("מעשה ידינו", לא נהמא דכסופא{{הערה|ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. [[לקוטי תורה/צו|לקו"ת צו]] ז, רע"ד.}} ח"ו) דגילוי אור הנשמה בהגוף{{הערה|להעיר, שסיום וחותם כל ספר תהלים (ד"הכל הולך אחר החיתום" – ברכות יב, א) הוא "כל '''הנשמה''' תהלל י־ה הללוי'" (וראה שם מח, א: איזה דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף כו'. ועוד).}}, שהנשמה שלו תפעל ותעבד את הגוף, עד שתגלה שהגוף הוא כלי לאור הנשמה, "חלק אלוקה ממעל ממש", משם הוי', וגם לגלות את המעלה שבגוף (משם אלקים) עצמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואע"פ שגם הכלי וגוף הוא "איש האלקים", שהוא שם קדוש{{הערה|שבועות לה, סע"א. ירושלמי מגילה פ"א ה"ט. ועוד. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ו ה"ב.}} של הקב"ה{{הערה|ראה זח"ג ע, ב: גופא דילהון קדישא. וראה [[לקוטי אמרים פרק מט|תניא פמ"ט]] (סט, סע"ב ואילך). ס' השיחות תורת שלום ע' 120.}} – מ"מ ה"ז (כמגן) '''בהעלם''', כיון שהכוונה היא שיהודי יגלה זאת ע"י עבוד'''תו''' ("מעשה ידינו", לא נהמא דכסופא{{הערה|ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/צו|לקו"ת צו]] ז, רע"ד.}} ח"ו) דגילוי אור הנשמה בהגוף{{הערה|להעיר, שסיום וחותם כל ספר תהלים (ד"הכל הולך אחר החיתום" – ברכות יב, א) הוא "כל '''הנשמה''' תהלל י־ה הללוי'" (וראה שם מח, א: איזה דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף כו'. ועוד).}}, שהנשמה שלו תפעל ותעבד את הגוף, עד שתגלה שהגוף הוא כלי לאור הנשמה, "חלק אלוקה ממעל ממש", משם הוי', וגם לגלות את המעלה שבגוף (משם אלקים) עצמו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועי"ז – ישנו גם הכח להעבודה לפעול בעולם (שנברא בשם אלקים), ולגלות שהעולם הוא כלי לאלקות, עי"ז שהוא עושה מכל עניני העולם כלי למילוי שליחותו בעולם בקיום התומ"צ, גילוי השכינה "במעשה ידיכם" באופן של קביעות ונצחיות, עד שנעשה דירה לו (לו לעצמותו{{הערה|המשך תרס"ו ס"ע ג. ובכ"מ – נסמנו בסה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא הערה 32.}}) יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו.}}, בתחתון שאין תחתון למטה ממנו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לו|תניא פל"ו]].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועי"ז – ישנו גם הכח להעבודה לפעול בעולם (שנברא בשם אלקים), ולגלות שהעולם הוא כלי לאלקות, עי"ז שהוא עושה מכל עניני העולם כלי למילוי שליחותו בעולם בקיום התומ"צ, גילוי השכינה "במעשה ידיכם" באופן של קביעות ונצחיות, עד שנעשה דירה לו (לו לעצמותו{{הערה|המשך תרס"ו ס"ע ג. ובכ"מ – נסמנו בסה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא הערה 32.}}) יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו.}}, בתחתון שאין תחתון למטה ממנו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לו|תניא פל"ו]].}}.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שהוא נותן את הכח לבחי' משה בכאו"א מישראל בדורנו – ובפרט ע"י הגילוי דפנימיות התורה – לגלות שהוא "משה איש האלקים", וש"ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו", גילוי בחי' נועם (פנימיות עתיק), ע"י לימוד התורה, ובפרט '''פנימיות''' התורה, והעבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, באופן שזה פועל "כוננהו" ב"מעשה ידינו", בכל הדרגות שבזה,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שהוא נותן את הכח לבחי' משה בכאו"א מישראל בדורנו – ובפרט ע"י הגילוי דפנימיות התורה – לגלות שהוא "משה איש האלקים", וש"ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו", גילוי בחי' נועם (פנימיות עתיק), ע"י לימוד התורה, ובפרט '''פנימיות''' התורה, והעבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, באופן שזה פועל "כוננהו" ב"מעשה ידינו", בכל הדרגות שבזה,</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החל מהעבודה עם עצמו – עי"ז שכאו"א מישראל מגלה (בכח דנשיא דורנו) שהוא שלוחו של הקב"ה, ושלוחו של אדם (העליון{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/ויקרא|לקו"ת ויקרא]] א, ג.}}) כמותו{{הערה|משנה ברכות לד, ב. קידושין מא, ב.}} ("משה איש האלקים"), שזה נפעל עי"ז שיהודי – כשלוחו של הקב"ה – מנצל את כחותיו לעבודת ה', כך שהכחות הם רק ככלי, "שליח", כדי למלאות שליחותו ורצונו של הקב"ה, בלימוד התורה, נגלה דתורה ופנימיות התורה [כולל ובמיוחד הלכות שבתורה (בחי' הוי'{{הערה|כלשון חז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" (ש"א טז, יח. סנהדרין צג, ב). וראה בארוכה אוה"ת יתרו ע' תתצ ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפ ואילך. ע' רצ ואילך. המשך תרס"ו ע' תכט ואילך. לקו"ש חט"ו ע' 233 ואילך.}} שבתורה){{הערה|ו"אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות" (ויק"ר ריש פ"ז, ג. וראה [[תורה אור/שמות|תו"א שמות]] מט, ג. תו"ח שם (יח, א־ב). וראה תשובות וביאורים (קה"ת, תשל"ה) ס"ד ס"ה)*, והרי פסקי דינים הלכה למעשה הם בכלל המשנה – הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. וראה לקו"ת דברים ב, סע"ב ואילך.{{ש}}'''*) אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רמב ואילך.''' המו"ל'''.'''}} כמו ספר הרמב"ם{{הערה|חיבור "'''הלכות הלכות'''" (כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו לספרו).}} וכיו"ב], וקיום המצוות בהידור,</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החל מהעבודה עם עצמו – עי"ז שכאו"א מישראל מגלה (בכח דנשיא דורנו) שהוא שלוחו של הקב"ה, ושלוחו של אדם (העליון{{הערה|ראה [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/ויקרא|לקו"ת ויקרא]] א, ג.}}) כמותו{{הערה|משנה ברכות לד, ב. קידושין מא, ב.}} ("משה איש האלקים"), שזה נפעל עי"ז שיהודי – כשלוחו של הקב"ה – מנצל את כחותיו לעבודת ה', כך שהכחות הם רק ככלי, "שליח", כדי למלאות שליחותו ורצונו של הקב"ה, בלימוד התורה, נגלה דתורה ופנימיות התורה [כולל ובמיוחד הלכות שבתורה (בחי' הוי'{{הערה|כלשון חז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" (ש"א טז, יח. סנהדרין צג, ב). וראה בארוכה אוה"ת יתרו ע' תתצ ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפ ואילך. ע' רצ ואילך. המשך תרס"ו ע' תכט ואילך. לקו"ש חט"ו ע' 233 ואילך.}} שבתורה){{הערה|ו"אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות" (ויק"ר ריש פ"ז, ג. וראה [[תורה אור/שמות|תו"א שמות]] מט, ג. תו"ח שם (יח, א־ב). וראה תשובות וביאורים (קה"ת, תשל"ה) ס"ד ס"ה)*, והרי פסקי דינים הלכה למעשה הם בכלל המשנה – הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. וראה לקו"ת דברים ב, סע"ב ואילך.{{ש}}'''*) אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רמב ואילך.''' המו"ל'''.'''}} כמו ספר הרמב"ם{{הערה|חיבור "'''הלכות הלכות'''" (כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו לספרו).}} וכיו"ב], וקיום המצוות בהידור,</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך הוא פועל גם בעולם, שכל עניני העולם נעשים כלי למילוי שליחותו של הקב"ה;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכך הוא פועל גם בעולם, שכל עניני העולם נעשים כלי למילוי שליחותו של הקב"ה;</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l116">שורה 116:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 116:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט עי"ז שבנ"י הוסיפו בלימוד התורה בכלל, כולל ובמיוחד – לימוד פנימיות התורה, שעי"ז נעשה המשכת הגילוי ד"עצמות עתיק"{{הערה|כ"ה בהמשך תרס"ו שם.}} בבנ"י.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט עי"ז שבנ"י הוסיפו בלימוד התורה בכלל, כולל ובמיוחד – לימוד פנימיות התורה, שעי"ז נעשה המשכת הגילוי ד"עצמות עתיק"{{הערה|כ"ה בהמשך תרס"ו שם.}} בבנ"י.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובטח ימשיכו להוסיף בלימוד התורה ובפרט פנימיות התורה – וגם בקיום המצות בהידור – באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, ובזה גופא – מוסיפים יותר ויותר, "ילכו מחיל אל חיל"{{הערה|לשון הכתוב – [[תהלים פרק פד|תהלים פד, ח]].}}, שמבלי הבט על ההנהגה עד עתה באופן ד"נס", ו"ארים נסי", מורם לגבי הנהגתו הנסית הרגילה שלפנ"ז, ה"ה עולה מעלה מעלה באופן ד"נפלאות" שבתורה ("גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"{{הערה|[[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, יח]]. וראה שער האמונה פ"ס.}}), עד "נפלאות אראנו", ויתירה מזו – "אראנו נפלאות", שישנו לימוד התורה באופן של ראי'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/צו|לקו"ת צו]] יז, ב: "וזהו פי' אראנו נפלאות, אראנו דייקא בבחי' ראי' ממש . . שהשגתו (דהאריז"ל) הי' בבחי' ראי' כו'". וראה גם שער האמונה שם.}}, עד ראי' באלקות, בנותן התורה (והיו עיניך רואות את מוריך), וזה מביא את הגילוי ד"נפלאות" בתורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובטח ימשיכו להוסיף בלימוד התורה ובפרט פנימיות התורה – וגם בקיום המצות בהידור – באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, ובזה גופא – מוסיפים יותר ויותר, "ילכו מחיל אל חיל"{{הערה|לשון הכתוב – [[תהלים פרק פד|תהלים פד, ח]].}}, שמבלי הבט על ההנהגה עד עתה באופן ד"נס", ו"ארים נסי", מורם לגבי הנהגתו הנסית הרגילה שלפנ"ז, ה"ה עולה מעלה מעלה באופן ד"נפלאות" שבתורה ("גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"{{הערה|[[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, יח]]. וראה שער האמונה פ"ס.}}), עד "נפלאות אראנו", ויתירה מזו – "אראנו נפלאות", שישנו לימוד התורה באופן של ראי'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/צו|לקו"ת צו]] יז, ב: "וזהו פי' אראנו נפלאות, אראנו דייקא בבחי' ראי' ממש . . שהשגתו (דהאריז"ל) הי' בבחי' ראי' כו'". וראה גם שער האמונה שם.}}, עד ראי' באלקות, בנותן התורה (והיו עיניך רואות את מוריך), וזה מביא את הגילוי ד"נפלאות" בתורה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועי"ז מקבלים מדה כנגד מדה{{הערה|ראה סוטה ח, ב. ט, ב. וש"נ. תוספתא סוטה רפ"ד. מדרש לקח טוב שמות ג, ו. ועוד.}} וכמה פעמים ככה מהקב"ה, ש"אראנו נפלאות" כפשוטו – הקב"ה עצמו מראה לו, באופן דמראה באצבעו ואומר זה: הנה יש לך את הנסים והנפלאות שאני, הקב"ה, נתתי לך, כמו "הורים זקנים" שנותנים ל"בן יחיד שנולד לעת זקנותם", מבחי' עתיקא קדישא,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועי"ז מקבלים מדה כנגד מדה{{הערה|ראה סוטה ח, ב. ט, ב. וש"נ. תוספתא סוטה רפ"ד. מדרש לקח טוב שמות ג, ו. ועוד.}} וכמה פעמים ככה מהקב"ה, ש"אראנו נפלאות" כפשוטו – הקב"ה עצמו מראה לו, באופן דמראה באצבעו ואומר זה: הנה יש לך את הנסים והנפלאות שאני, הקב"ה, נתתי לך, כמו "הורים זקנים" שנותנים ל"בן יחיד שנולד לעת זקנותם", מבחי' עתיקא קדישא,</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l136">שורה 136:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 136:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומהכפל "תפלה למשה איש האלקים", ישנו הכח לפעול את הכפל ד"ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו", במעשינו ועבודתינו עתה,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומהכפל "תפלה למשה איש האלקים", ישנו הכח לפעול את הכפל ד"ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו", במעשינו ועבודתינו עתה,</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וישנו גם משה ואהרן עמהם – בחי' משה (ואהרן – מז' רועי ישראל{{הערה|ז"ח בסופו (תיקונים קד, א). תו"א לב, ב. [[לקוטי תורה/בהעלותך|לקו"ת בהעלותך]] כט, ג. וראה לקו"ש ח"כ ע' 643.}}), שבכל א' מישראל, אנשים נשים וטף,</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וישנו גם משה ואהרן עמהם – בחי' משה (ואהרן – מז' רועי ישראל{{הערה|ז"ח בסופו (תיקונים קד, א). תו"א לב, ב. [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/בהעלותך|לקו"ת בהעלותך]] כט, ג. וראה לקו"ש ח"כ ע' 643.}}), שבכל א' מישראל, אנשים נשים וטף,</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ותיכף ומיד ממש – הקיצו ורננו<ref name=":4" /> שוכני עפר"{{הערה|[[ישעיה פרק כו|ישעי' כו, יט]].}}, ומשה ואהרן עמהם בפשטות, נשמות בגופים, יחד עם כל בנ"י,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ותיכף ומיד ממש – הקיצו ורננו<ref name=":4" /> שוכני עפר"{{הערה|[[ישעיה פרק כו|ישעי' כו, יט]].}}, ומשה ואהרן עמהם בפשטות, נשמות בגופים, יחד עם כל בנ"י,</div></td></tr>
</table>
ש. א. בוט
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=21257&oldid=prev
ש. א. בוט: החלפת טקסט – "ג" ב־""
2025-08-17T20:48:30Z
<p>החלפת טקסט – "<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA" title="קטגוריה:דבר מלכות">ג</a>" ב־""</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:48, 17 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l146">שורה 146:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 146:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:דבר מלכות|ג]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר ויקרא|ג]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר ויקרא|ג]]</div></td></tr>
</table>
ש. א. בוט
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=19605&oldid=prev
ש. א. ב־16:14, 30 ביולי 2025
2025-07-30T16:14:02Z
<p></p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=19605&oldid=18036">הצגת שינויים</a>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=18036&oldid=prev
ש. א.: ש. א. העביר את הדף דבר מלכות י"א ניסן לשם דבר מלכות/י"א ניסן בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
2025-07-23T19:28:58Z
<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="דבר מלכות י"א ניסן (הדף אינו קיים)">דבר מלכות י"א ניסן</a> לשם <a href="/index.php/%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F" title="דבר מלכות/י"א ניסן">דבר מלכות/י"א ניסן</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:28, 23 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=17034&oldid=prev
ש. א. ב־21:13, 19 ביולי 2025
2025-07-19T21:13:53Z
<p></p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=17034&oldid=16001">הצגת שינויים</a>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=16001&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
2025-07-16T12:46:42Z
<p>החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"</p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=16001&oldid=15979">הצגת שינויים</a>
מ. רובין
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=15979&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
2025-07-16T12:45:54Z
<p>החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"</p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=15979&oldid=15957">הצגת שינויים</a>
מ. רובין
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=15957&oldid=prev
ש. א. ב־12:35, 16 ביולי 2025
2025-07-16T12:35:43Z
<p></p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=15957&oldid=14826">הצגת שינויים</a>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=14826&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"
2025-07-13T00:04:29Z
<p>החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"</p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=14826&oldid=14515">הצגת שינויים</a>
מ. רובין