https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA%2F%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95 דבר מלכות/יתרו - היסטוריית גרסאות 2026-05-09T06:12:40Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&diff=25241&oldid=prev ש. א. בוט: החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/" 2025-10-05T19:11:15Z <p>החלפת טקסט – &quot;[[תורה אור/&quot; ב־&quot;[[תורה אור (אדמו&quot;ר הזקן)/&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:11, 5 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(א) הידיעה וההכרה שהתורה היא חכמתו ורצונו ית&#039;, למעלה מכל עניני העולם כולל שכל האדם – מבטאת את הרגש &#039;&#039;&#039;הביטול&#039;&#039;&#039; של האדם הלומד להקב&quot;ה. ושלפני הלימוד עליו לברך ברכת התורה{{הערה|ראה ב&quot;ח או&quot;ח סמ&quot;ז.}} (&quot;ברוך אתה ה&#039; כו&#039; ונתן לנו את תורתו&quot;), &quot;אע&quot;פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות&quot; (בתושב&quot;כ){{הערה|הל&#039; ת&quot;ת לאדה&quot;ז ספ&quot;ב. וש&quot;נ.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(א) הידיעה וההכרה שהתורה היא חכמתו ורצונו ית&#039;, למעלה מכל עניני העולם כולל שכל האדם – מבטאת את הרגש &#039;&#039;&#039;הביטול&#039;&#039;&#039; של האדם הלומד להקב&quot;ה. ושלפני הלימוד עליו לברך ברכת התורה{{הערה|ראה ב&quot;ח או&quot;ח סמ&quot;ז.}} (&quot;ברוך אתה ה&#039; כו&#039; ונתן לנו את תורתו&quot;), &quot;אע&quot;פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות&quot; (בתושב&quot;כ){{הערה|הל&#039; ת&quot;ת לאדה&quot;ז ספ&quot;ב. וש&quot;נ.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתירה מזו: הביטול שלו צריך להיות עד כדי כך, שאינו מרגיש את עצמו כמציאות בפ"ע, אלא כדי לבטא את דבר ה' שבתורה – כמ"ש{{הערה|[[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, קעב]].}} "תען לשוני אמרתך", "שהתורה היא אמרתך אלא שלשוני תען כעונה אחר האומר מה שהוא אומר"{{הערה|שם=:1|[[תורה אור/יתרו|תו"א פרשתנו]] סז, ב.}}. היינו, שנוסף ע"ז ש"כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר פי"ח. יל"ש איכה רמז תתלד.}} (שקריאתו ולימודו בתורה גורמת כביכול את קריאת ולימוד הקב"ה), הרי יתירה מזו: דיבור האדם עצמו הוא דיבורו של הקב"ה, באופן ד"אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך"{{הערה|[[תהלים פרק נא|תהלים נא, יז]].}}, "דברי אשר שמתי בפיך"{{הערה|[[ישעיה פרק נט|ישעי' נט, כא]].}}, '''ע"ד''' שכינה מדברת מתוך גרונו{{הערה|שם=:2|נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1087 הערה 5.}}!</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתירה מזו: הביטול שלו צריך להיות עד כדי כך, שאינו מרגיש את עצמו כמציאות בפ"ע, אלא כדי לבטא את דבר ה' שבתורה – כמ"ש{{הערה|[[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, קעב]].}} "תען לשוני אמרתך", "שהתורה היא אמרתך אלא שלשוני תען כעונה אחר האומר מה שהוא אומר"{{הערה|שם=:1|[[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/יתרו|תו"א פרשתנו]] סז, ב.}}. היינו, שנוסף ע"ז ש"כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר פי"ח. יל"ש איכה רמז תתלד.}} (שקריאתו ולימודו בתורה גורמת כביכול את קריאת ולימוד הקב"ה), הרי יתירה מזו: דיבור האדם עצמו הוא דיבורו של הקב"ה, באופן ד"אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך"{{הערה|[[תהלים פרק נא|תהלים נא, יז]].}}, "דברי אשר שמתי בפיך"{{הערה|[[ישעיה פרק נט|ישעי' נט, כא]].}}, '''ע"ד''' שכינה מדברת מתוך גרונו{{הערה|שם=:2|נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1087 הערה 5.}}!</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן אומרים חז&quot;ל &quot;מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע&quot; (&quot;שלכאורה אינו מובן דמיון זה מה להלן כו&#039; אף כאן כו&#039; שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות{{הערה|פרשתנו כ, טו.}} ופב&quot;פ דיבר ה&#039;{{הערה|שם=:3|[[דברים פרק ה|ואתחנן ה, ד]].}} משא&quot;כ בעסק התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;) – כי &quot;גם העסק התורה שבכל א&#039; ובכל זמן הוא דבר ה&#039; ממש שנאמר למשה מסיני (&quot;וידבר &#039;&#039;&#039;אלקים&#039;&#039;&#039; את כל הדברים האלה&quot;), ועל ידי זה תפול עליו אימה ויראה כאלו קבלה היום מהר סיני&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן אומרים חז&quot;ל &quot;מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע&quot; (&quot;שלכאורה אינו מובן דמיון זה מה להלן כו&#039; אף כאן כו&#039; שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות{{הערה|פרשתנו כ, טו.}} ופב&quot;פ דיבר ה&#039;{{הערה|שם=:3|[[דברים פרק ה|ואתחנן ה, ד]].}} משא&quot;כ בעסק התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;) – כי &quot;גם העסק התורה שבכל א&#039; ובכל זמן הוא דבר ה&#039; ממש שנאמר למשה מסיני (&quot;וידבר &#039;&#039;&#039;אלקים&#039;&#039;&#039; את כל הדברים האלה&quot;), ועל ידי זה תפול עליו אימה ויראה כאלו קבלה היום מהר סיני&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l109">שורה 109:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 109:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט כאשר שבת פ&#039; יתרו – בה קוראים את כל הפרשה בתורה כולל פרשת עשרת הדברות – &quot;וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר&quot; – בברכה לפני&#039; ולאחרי&#039; (שאז &quot;הקב&quot;ה קורא ושונה כנגדו&quot; ביתר שאת וביתר עוז, במכ&quot;ש מלימוד ענין זה בתורה בכל ימי השנה) – חלה ביום עשרים בחודש האחד עשר, עשרים בגימטריא כתר{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/שיר השירים|לקו&quot;ת שה&quot;ש]] לה, ג. ובכ&quot;מ. וראה ספר הערכים־חב&quot;ד מערכת אותיות – אות כ&#039; ס&quot;ב (ע&#039; סט ואילך). &#039;&#039;&#039;וש&quot;נ&#039;&#039;&#039;.}}, היינו דרגת אחד עשר (כתר) שבאחד עשר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט כאשר שבת פ&#039; יתרו – בה קוראים את כל הפרשה בתורה כולל פרשת עשרת הדברות – &quot;וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר&quot; – בברכה לפני&#039; ולאחרי&#039; (שאז &quot;הקב&quot;ה קורא ושונה כנגדו&quot; ביתר שאת וביתר עוז, במכ&quot;ש מלימוד ענין זה בתורה בכל ימי השנה) – חלה ביום עשרים בחודש האחד עשר, עשרים בגימטריא כתר{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/שיר השירים|לקו&quot;ת שה&quot;ש]] לה, ג. ובכ&quot;מ. וראה ספר הערכים־חב&quot;ד מערכת אותיות – אות כ&#039; ס&quot;ב (ע&#039; סט ואילך). &#039;&#039;&#039;וש&quot;נ&#039;&#039;&#039;.}}, היינו דרגת אחד עשר (כתר) שבאחד עשר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומזה באים לאחר מכן ליום כ"א בחודש – "'''אך''' טוב לישראל"{{הערה|[[תהלים פרק עג|תהלים עג, א]].}}, אחד עשר יום מהעשירי בחודש האחד עשר, וזהו הערב דכ"ב בחודש (כפליים של אחד עשר – "'''בך''' יברך ישראל"{{הערה|ויחי מח, כ.}}), כנגד כ"ב אותיות התורה שעל־ידם נמשכים{{הערה|ברכה מלשון המשכה ([[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ).}} כל הענינים וכל הברכות בפנימיות (בך){{הערה|הביאור בזה, והקשר עם שם הנפטרת ("חי' מושקא", חיבור פנימי ומקיף) – נתבאר בההתוועדות, ובשיחות [[שיחת כ"ב שבט תשנ"ב - מוגה|כ"ב שבט]] (ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 344 (לקמן ע' 284) ואילך).}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומזה באים לאחר מכן ליום כ"א בחודש – "'''אך''' טוב לישראל"{{הערה|[[תהלים פרק עג|תהלים עג, א]].}}, אחד עשר יום מהעשירי בחודש האחד עשר, וזהו הערב דכ"ב בחודש (כפליים של אחד עשר – "'''בך''' יברך ישראל"{{הערה|ויחי מח, כ.}}), כנגד כ"ב אותיות התורה שעל־ידם נמשכים{{הערה|ברכה מלשון המשכה ([[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ).}} כל הענינים וכל הברכות בפנימיות (בך){{הערה|הביאור בזה, והקשר עם שם הנפטרת ("חי' מושקא", חיבור פנימי ומקיף) – נתבאר בההתוועדות, ובשיחות [[שיחת כ"ב שבט תשנ"ב - מוגה|כ"ב שבט]] (ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 344 (לקמן ע' 284) ואילך).}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>י. ויש להוסיף הקשר גם לפרשת משפטים (שמתחילין לקרוא בתפלת המנחה, והפרשה של הימים הבאים, כולל כ&quot;ב שבט):</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>י. ויש להוסיף הקשר גם לפרשת משפטים (שמתחילין לקרוא בתפלת המנחה, והפרשה של הימים הבאים, כולל כ&quot;ב שבט):</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l117">שורה 117:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 117:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזה מתגלה באופן ד&quot;ואלה&quot; (מראה באצבעו ואומר זה{{הערה|ראה תענית בסופה. שמו&quot;ר ספכ&quot;ג. פרש&quot;י בשלח טו, ב.}}, אלה), עד לאופן ד&quot;תשים לפניהם&quot;, &quot;אמר לו הקב&quot;ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב&#039; או ג&#039; פעמים כו&#039; ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו&quot;{{הערה|שם=:6|פרש&quot;י ר&quot;פ משפטים (ד&quot;ה אשר תשים לפניהם).}} – ובפרט כיון שהתורה היא בעצם למעלה מהבנה והשגה{{הערה|ועפ&quot;ז יש לומר דיוק הלשון &quot;&#039;&#039;&#039;תעלה&#039;&#039;&#039; על דעתך&quot;, כי לדעת משה ה&quot;ז עלי&#039; בדעת, שטעמי התורה הם בעצם למעלה מהשגת האדם.}} – &quot;לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם&quot;&lt;ref name=&quot;:6&quot; /&gt;, שגם &quot;טעמי הדבר&quot; (&quot;ופירושו&quot;) עליו לתת לבנ&quot;י בפנימיות (&quot;כשלחן הערוך ומוכן לאכול&quot;, שנעשה דם ובשר כבשרו{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ה|תניא פ&quot;ה]].}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזה מתגלה באופן ד&quot;ואלה&quot; (מראה באצבעו ואומר זה{{הערה|ראה תענית בסופה. שמו&quot;ר ספכ&quot;ג. פרש&quot;י בשלח טו, ב.}}, אלה), עד לאופן ד&quot;תשים לפניהם&quot;, &quot;אמר לו הקב&quot;ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב&#039; או ג&#039; פעמים כו&#039; ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו&quot;{{הערה|שם=:6|פרש&quot;י ר&quot;פ משפטים (ד&quot;ה אשר תשים לפניהם).}} – ובפרט כיון שהתורה היא בעצם למעלה מהבנה והשגה{{הערה|ועפ&quot;ז יש לומר דיוק הלשון &quot;&#039;&#039;&#039;תעלה&#039;&#039;&#039; על דעתך&quot;, כי לדעת משה ה&quot;ז עלי&#039; בדעת, שטעמי התורה הם בעצם למעלה מהשגת האדם.}} – &quot;לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם&quot;&lt;ref name=&quot;:6&quot; /&gt;, שגם &quot;טעמי הדבר&quot; (&quot;ופירושו&quot;) עליו לתת לבנ&quot;י בפנימיות (&quot;כשלחן הערוך ומוכן לאכול&quot;, שנעשה דם ובשר כבשרו{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ה|תניא פ&quot;ה]].}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף ע"פ פירוש הירושלמי{{הערה|ע"ז פ"ב סוף ה"ז ובפ"מ שם.}} ב"תשים" – מלשון סימה ואוצר, שגם האוצרות שבתורה – פנימיות התורה, שמצ"ע סתומה וגנוזה, וקשורה עם סתים דקוב"ה&lt;ref name=":5" /&gt;, צריכים לבוא באופן ד"(תשים) לפניהם", לפנימיותם{{הערה|[[תורה אור/משפטים|תו"א משפטים]] עה, ג. תו"ח שם תט, רע"א. ועוד.}}, בגילוי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף ע"פ פירוש הירושלמי{{הערה|ע"ז פ"ב סוף ה"ז ובפ"מ שם.}} ב"תשים" – מלשון סימה ואוצר, שגם האוצרות שבתורה – פנימיות התורה, שמצ"ע סתומה וגנוזה, וקשורה עם סתים דקוב"ה&lt;ref name=":5" /&gt;, צריכים לבוא באופן ד"(תשים) לפניהם", לפנימיותם{{הערה|[[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/משפטים|תו"א משפטים]] עה, ג. תו"ח שם תט, רע"א. ועוד.}}, בגילוי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יא. ע&quot;פ הנ&quot;ל יובן הלימוד מזה עתה, ובפרט – בזמננו זה, בעמדנו סמוך מיד לפני הגאולה האמיתית והשלימה, כמדובר כמ&quot;פ:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יא. ע&quot;פ הנ&quot;ל יובן הלימוד מזה עתה, ובפרט – בזמננו זה, בעמדנו סמוך מיד לפני הגאולה האמיתית והשלימה, כמדובר כמ&quot;פ:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l129">שורה 129:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 129:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אחת כמה וכמה בדורנו – שרואים בגלוי שמשה שבדורנו, כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו, קשור עם הגילוי והחיבור דעשר ואחד עשר, עד לאחד עשר שבאחד עשר (כנ&quot;ל) – ה&quot;ז מורה עוד יותר, על הקשר ד&quot;אף כאן&quot; ל&quot;מה להלן&quot; בדורו של משה רבינו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אחת כמה וכמה בדורנו – שרואים בגלוי שמשה שבדורנו, כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו, קשור עם הגילוי והחיבור דעשר ואחד עשר, עד לאחד עשר שבאחד עשר (כנ&quot;ל) – ה&quot;ז מורה עוד יותר, על הקשר ד&quot;אף כאן&quot; ל&quot;מה להלן&quot; בדורו של משה רבינו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובהדגשה יתירה – מכיון שדורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, ובפרט בזמן האחרון, כמדובר פעמים רבות שסיימו כבר הכל וכעת צריכה רק להיות הגאולה בפועל – הגילוי דבחי' עשירי (שירה העשירית{{הערה|מכילתא בשלח טו, א.}} וכו'), יחד עם הגילוי דבחי' אחד עשר, "אנת הוא חד", גילוי עצמותו יתברך למטה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, הקשור עם משה רבינו – "גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ד. שם, ו. זח"א רנג, א. ש' הפסוקים פ' ויחי. [[תורה אור/משפטים|תו"א משפטים]] עה, ב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובהדגשה יתירה – מכיון שדורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, ובפרט בזמן האחרון, כמדובר פעמים רבות שסיימו כבר הכל וכעת צריכה רק להיות הגאולה בפועל – הגילוי דבחי' עשירי (שירה העשירית{{הערה|מכילתא בשלח טו, א.}} וכו'), יחד עם הגילוי דבחי' אחד עשר, "אנת הוא חד", גילוי עצמותו יתברך למטה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, הקשור עם משה רבינו – "גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ד. שם, ו. זח"א רנג, א. ש' הפסוקים פ' ויחי. [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/משפטים|תו"א משפטים]] עה, ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט ע&quot;פ המדובר כמ&quot;פ הראשי־תיבות בדרך אפשר של &quot;מיד&quot; – &#039;&#039;&#039;מ&#039;&#039;&#039;שה, &#039;&#039;&#039;י&#039;&#039;&#039;שראל (הבעש&quot;ט), &#039;&#039;&#039;ד&#039;&#039;&#039;וד מלכא משיחא, היינו שהדור הראשון דמתן־תורה (דור משה) מתקשר עם הדור האחרון (דהגאולה ע&quot;י דוד מלכא משיחא), ע&quot;י גילוי החסידות דהבעש&quot;ט ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו, אשר לכשיפוצו מעינותיך חוצה &quot;אתי מר&quot; דא מלכא משיחא{{הערה|אגה&quot;ק הידועה דהבעש&quot;ט – כש&quot;ט בתחלתו. ובכ&quot;מ.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט ע&quot;פ המדובר כמ&quot;פ הראשי־תיבות בדרך אפשר של &quot;מיד&quot; – &#039;&#039;&#039;מ&#039;&#039;&#039;שה, &#039;&#039;&#039;י&#039;&#039;&#039;שראל (הבעש&quot;ט), &#039;&#039;&#039;ד&#039;&#039;&#039;וד מלכא משיחא, היינו שהדור הראשון דמתן־תורה (דור משה) מתקשר עם הדור האחרון (דהגאולה ע&quot;י דוד מלכא משיחא), ע&quot;י גילוי החסידות דהבעש&quot;ט ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו, אשר לכשיפוצו מעינותיך חוצה &quot;אתי מר&quot; דא מלכא משיחא{{הערה|אגה&quot;ק הידועה דהבעש&quot;ט – כש&quot;ט בתחלתו. ובכ&quot;מ.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l147">שורה 147:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 147:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשם שבמתן־תורה התכנסו כל בנ&quot;י באופן ד&quot;ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד&quot;{{הערה|פרשתנו יט, ב ובפרש&quot;י.}} – כמו&quot;כ צריך להיות גם בעבודתו של יהודי, כאו&quot;א מישראל, שעליו לכנס את עשר כחות נפשו, ולעשותם מציאות אחת של &quot;צבור&quot; לעבוד את הקב&quot;ה הן בעשר כחותיו הפנימיים (ג&#039; המוחין וז&#039; המדות), והן בכחותיו המקיפים (בחי&#039; אחד עשר), רצון ותענוג – &quot;בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך&quot;{{הערה|ואתחנן ו, ה.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשם שבמתן־תורה התכנסו כל בנ&quot;י באופן ד&quot;ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד&quot;{{הערה|פרשתנו יט, ב ובפרש&quot;י.}} – כמו&quot;כ צריך להיות גם בעבודתו של יהודי, כאו&quot;א מישראל, שעליו לכנס את עשר כחות נפשו, ולעשותם מציאות אחת של &quot;צבור&quot; לעבוד את הקב&quot;ה הן בעשר כחותיו הפנימיים (ג&#039; המוחין וז&#039; המדות), והן בכחותיו המקיפים (בחי&#039; אחד עשר), רצון ותענוג – &quot;בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך&quot;{{הערה|ואתחנן ו, ה.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכל לראש – להוסיף בלימוד התורה "באימה וביראה וברתת ובזיע", בידעו שבעת שלומד תורה ה"ז בהתאם לעשר כחות נפשו, וגם – הוא אומר את "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"{{הערה|ראה [[תורה אור/יתרו|תו"א פרשתנו]] שם: יתבונן המשכיל ויפול עליו אימה ופחד בעסק התורה בשומו ללבו כי דבר ה' הוא ממש שנאמרו למשה מסיני.}}!</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכל לראש – להוסיף בלימוד התורה "באימה וביראה וברתת ובזיע", בידעו שבעת שלומד תורה ה"ז בהתאם לעשר כחות נפשו, וגם – הוא אומר את "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"{{הערה|ראה [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/יתרו|תו"א פרשתנו]] שם: יתבונן המשכיל ויפול עליו אימה ופחד בעסק התורה בשומו ללבו כי דבר ה' הוא ממש שנאמרו למשה מסיני.}}!</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד ועיקר: שכ&quot;א יקבל על עצמו להשפיע (בימים הסמוכים הבאים) עכ&quot;פ על עוד עשרה יהודים בכל עניני תורה ומצוות, ולפעול בזה גם – בכל הכחות, הכחות הפנימיים והכחות המקיפים שלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד ועיקר: שכ&quot;א יקבל על עצמו להשפיע (בימים הסמוכים הבאים) עכ&quot;פ על עוד עשרה יהודים בכל עניני תורה ומצוות, ולפעול בזה גם – בכל הכחות, הכחות הפנימיים והכחות המקיפים שלו.</div></td></tr> </table> ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&diff=23916&oldid=prev ש. א. בוט: החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/" 2025-09-16T11:43:31Z <p>החלפת טקסט – &quot;לקוטי תורה/&quot; ב־&quot;לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:43, 16 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והיות שב&#039; הדברות – הם חלק מהתורה הנצחית{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק יז|תניא רפי&quot;ז]]. ובכ&quot;מ.}}, ותורה מלשון הוראה{{הערה|ראה רד&quot;ק לתהלים יט, ח. ועוד. וראה זח&quot;ג נג, ב.}} – מובן שב&#039; האופנים באמירת עשרת־הדברות (דבר ה&#039; עצמו, ודבר ה&#039; כפי שנמסר ע&quot;י משה) ישנם בכל עניני התורה, ובעבודת בנ&quot;י בלימוד התורה וקיום המצוות בכלל, במשך כל הזמנים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והיות שב&#039; הדברות – הם חלק מהתורה הנצחית{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק יז|תניא רפי&quot;ז]]. ובכ&quot;מ.}}, ותורה מלשון הוראה{{הערה|ראה רד&quot;ק לתהלים יט, ח. ועוד. וראה זח&quot;ג נג, ב.}} – מובן שב&#039; האופנים באמירת עשרת־הדברות (דבר ה&#039; עצמו, ודבר ה&#039; כפי שנמסר ע&quot;י משה) ישנם בכל עניני התורה, ובעבודת בנ&quot;י בלימוד התורה וקיום המצוות בכלל, במשך כל הזמנים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט ע"פ דברי חז"ל שלימוד התורה צריך להיות באופן שבכל יום יהיו בעיניך חדשים{{הערה|ראה פרש"י פרשתנו יט, א. עקב יא, יג. תבוא כו, טז.}}, בדיוק כמו שהי' בפעם הראשונה (שלכן אומרים בברכת התורה "נותן התורה" – לשון הוה{{הערה|של"ה כה, א. [[לקוטי תורה/תזריע|לקו"ת תזריע]] כג, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' קעה. וש"נ.}}), עד ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע"{{הערה|ברכות כב, א.}} – מובן, שב' אופנים אלו באמירת עשרת הדברות, צריכים להיות בעבודת האדם בכל יום ויום.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט ע"פ דברי חז"ל שלימוד התורה צריך להיות באופן שבכל יום יהיו בעיניך חדשים{{הערה|ראה פרש"י פרשתנו יט, א. עקב יא, יג. תבוא כו, טז.}}, בדיוק כמו שהי' בפעם הראשונה (שלכן אומרים בברכת התורה "נותן התורה" – לשון הוה{{הערה|של"ה כה, א. [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/תזריע|לקו"ת תזריע]] כג, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' קעה. וש"נ.}}), עד ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע"{{הערה|ברכות כב, א.}} – מובן, שב' אופנים אלו באמירת עשרת הדברות, צריכים להיות בעבודת האדם בכל יום ויום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וצריך ביאור: מה מתוסף ע&quot;י הדברות האחרונות שאמר משה לגבי הדברות הראשונות שבנ&quot;י שמעו מהקב&quot;ה בעצמו?!</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וצריך ביאור: מה מתוסף ע&quot;י הדברות האחרונות שאמר משה לגבי הדברות הראשונות שבנ&quot;י שמעו מהקב&quot;ה בעצמו?!</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורה ישנם בכללות ב&#039; דרגות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורה ישנם בכללות ב&#039; דרגות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(א) תורה מצד עצמה היא "חמדה{{הערה|שבת פח, ב.}} גנוזה שגנוזה '''לך''' . . קודם שנברא העולם"{{הערה|ואדרבה: כל העולם נברא על ידי התורה (ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, ריש ע"ב) ובשביל התורה (פרש"י ר"פ בראשית. ובכ"מ).}}, להיותה חכמתו ורצונו של הקב"ה{{הערה|ראה תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]]־[[לקוטי אמרים פרק ה|ה]].}}, עד שהתורה היא דבר אחד עם עצמותו ית' – "אורייתא וקוב"ה כולא חד"{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(א) תורה מצד עצמה היא "חמדה{{הערה|שבת פח, ב.}} גנוזה שגנוזה '''לך''' . . קודם שנברא העולם"{{הערה|ואדרבה: כל העולם נברא על ידי התורה (ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, ריש ע"ב) ובשביל התורה (פרש"י ר"פ בראשית. ובכ"מ).}}, להיותה חכמתו ורצונו של הקב"ה{{הערה|ראה תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]]־[[לקוטי אמרים פרק ה|ה]].}}, עד שהתורה היא דבר אחד עם עצמותו ית' – "אורייתא וקוב"ה כולא חד"{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ב) לאחר מכן התורה &quot;נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה כו&#039;&quot;{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ&quot;ד]] (ח, ב).}}. ובמתן־תורה ניתנה התורה לבנ&quot;י למטה בארץ דוקא (עד שהתורה &quot;לא בשמים היא&quot;{{הערה|נצבים ל, יב. ב&quot;מ נט, ב.}}), שבנ&quot;י נשמות בגופים צריכים ללמוד תורה ולפסוק שאלות ע&quot;פ שכלם והבנתם הם (בשכל דלמטה). להשתמש בתורה ומצוות כדי להפוך את העולם הגשמי ולעשותו דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב&quot;ר פי&quot;ג, ו. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל&quot;ו]].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ב) לאחר מכן התורה &quot;נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה כו&#039;&quot;{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ&quot;ד]] (ח, ב).}}. ובמתן־תורה ניתנה התורה לבנ&quot;י למטה בארץ דוקא (עד שהתורה &quot;לא בשמים היא&quot;{{הערה|נצבים ל, יב. ב&quot;מ נט, ב.}}), שבנ&quot;י נשמות בגופים צריכים ללמוד תורה ולפסוק שאלות ע&quot;פ שכלם והבנתם הם (בשכל דלמטה). להשתמש בתורה ומצוות כדי להפוך את העולם הגשמי ולעשותו דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב&quot;ר פי&quot;ג, ו. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל&quot;ו]].}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה&quot;דברות הראשונות&quot; – &quot;וידבר &#039;&#039;&#039;אלקים&#039;&#039;&#039; את כל הדברים האלה לאמר&quot; – נותנים לבנ&quot;י את הכח שבכל התורה יהי&#039; אצלם ביטול &quot;לדבר ה&#039; המדבר בפיהם ולהיות רק כעונה אחר האומר&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה&quot;דברות הראשונות&quot; – &quot;וידבר &#039;&#039;&#039;אלקים&#039;&#039;&#039; את כל הדברים האלה לאמר&quot; – נותנים לבנ&quot;י את הכח שבכל התורה יהי&#039; אצלם ביטול &quot;לדבר ה&#039; המדבר בפיהם ולהיות רק כעונה אחר האומר&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמבואר{{הערה|תו"א שם. [[לקוטי תורה/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] מב, א. ובכ"מ.}} הפירוש בתיבת "(וידבר אלקים את כל הדברים האלה) '''לאמר'''" – "דלכאורה&lt;ref name=":1" /&gt; מלת לאמר אין לה הבנה ואינה כמו כל לאמר שבמקרא שפי' לאמר לזולתו, משא"כ בעשרת הדברות א"א לפרש כך שהרי כל ישראל שמעו פנים בפנים דבר ה'&lt;ref name=":3" /&gt; את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה"{{הערה|[[דברים פרק כט|נצבים כט, יד]].}} [במעמד הר סיני היו נשמות כל הדורות{{הערה|פדר"א פמ"א. שמו"ר ספכ"ח. תנחומא פקודי ג. נצבים ג. זח"א צא, א. זח"ב פג, ב. תקו"ז תמ"ט (פו, א).}}, גם נשמות הגרים{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ח ע' 242 הערה 22.}}]?!</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמבואר{{הערה|תו"א שם. [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] מב, א. ובכ"מ.}} הפירוש בתיבת "(וידבר אלקים את כל הדברים האלה) '''לאמר'''" – "דלכאורה&lt;ref name=":1" /&gt; מלת לאמר אין לה הבנה ואינה כמו כל לאמר שבמקרא שפי' לאמר לזולתו, משא"כ בעשרת הדברות א"א לפרש כך שהרי כל ישראל שמעו פנים בפנים דבר ה'&lt;ref name=":3" /&gt; את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה"{{הערה|[[דברים פרק כט|נצבים כט, יד]].}} [במעמד הר סיני היו נשמות כל הדורות{{הערה|פדר"א פמ"א. שמו"ר ספכ"ח. תנחומא פקודי ג. נצבים ג. זח"א צא, א. זח"ב פג, ב. תקו"ז תמ"ט (פו, א).}}, גם נשמות הגרים{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ח ע' 242 הערה 22.}}]?!</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שהפירוש ב"לאמר" כאן הוא – שכאשר "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" הוא נתן את הכח לבנ"י בכל הדורות שהלימוד שלהם בכל דברי התורה (שכולם נכללים ב"את כל הדברים האלה"{{הערה|ראה חגיגה ג, ב ובכמה מדחז"ל – הובאו ב[[לקוטי תורה/במדבר|לקו"ת במדבר]] טו, ג. וראה לעיל הערה 3.}}) יהי' באופן של "לאמר מה שכבר נאמרה"&lt;ref name=":1" /&gt;, שהיהודי אומר (לא את המילים שלו, אלא) "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"&lt;ref name=":1" /&gt;, "תען לשוני אמרתך".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שהפירוש ב"לאמר" כאן הוא – שכאשר "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" הוא נתן את הכח לבנ"י בכל הדורות שהלימוד שלהם בכל דברי התורה (שכולם נכללים ב"את כל הדברים האלה"{{הערה|ראה חגיגה ג, ב ובכמה מדחז"ל – הובאו ב[[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/במדבר|לקו"ת במדבר]] טו, ג. וראה לעיל הערה 3.}}) יהי' באופן של "לאמר מה שכבר נאמרה"&lt;ref name=":1" /&gt;, שהיהודי אומר (לא את המילים שלו, אלא) "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"&lt;ref name=":1" /&gt;, "תען לשוני אמרתך".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וה&quot;דברות האחרונות&quot; ש&#039;&#039;&#039;משה&#039;&#039;&#039; – הממוצע המחבר &quot;בין ה&#039; וביניכם&quot;{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה בארוכה ד&quot;ה פנים בפנים תרנ&quot;ט (ע&#039; קצ ואילך).}} (בהיותו &quot;איש האלקים&quot;{{הערה|[[תהלים פרק צ|תהלים צדי&quot;ק, א]]. וראה מדרש תהלים (באבער) עה&quot;פ. דב&quot;ר פי&quot;א, ד. – וראה בארוכה שיחת ש&quot;פ צו (סה&quot;ש תנש&quot;א ח&quot;א ע&#039; 395 ואילך), וברכת [[ברכת י&quot;א ניסן תנש&quot;א - מוגה|י&quot;א ניסן תנש&quot;א]]. (שם ע&#039; 412 ואילך). וש&quot;נ.}}, כנשמה בגוף למטה) – חזר ואמר, נותנים את הכח שליהודי בהיותו נשמה בגוף יהי&#039; את הכח (ובפרט ע&quot;י בחי&#039; משה שבקרבו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מב|תניא רפמ&quot;ב]].}}), שיוכל ללמוד תורה בהבנה והשגה של שכל האדם למטה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וה&quot;דברות האחרונות&quot; ש&#039;&#039;&#039;משה&#039;&#039;&#039; – הממוצע המחבר &quot;בין ה&#039; וביניכם&quot;{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה בארוכה ד&quot;ה פנים בפנים תרנ&quot;ט (ע&#039; קצ ואילך).}} (בהיותו &quot;איש האלקים&quot;{{הערה|[[תהלים פרק צ|תהלים צדי&quot;ק, א]]. וראה מדרש תהלים (באבער) עה&quot;פ. דב&quot;ר פי&quot;א, ד. – וראה בארוכה שיחת ש&quot;פ צו (סה&quot;ש תנש&quot;א ח&quot;א ע&#039; 395 ואילך), וברכת [[ברכת י&quot;א ניסן תנש&quot;א - מוגה|י&quot;א ניסן תנש&quot;א]]. (שם ע&#039; 412 ואילך). וש&quot;נ.}}, כנשמה בגוף למטה) – חזר ואמר, נותנים את הכח שליהודי בהיותו נשמה בגוף יהי&#039; את הכח (ובפרט ע&quot;י בחי&#039; משה שבקרבו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מב|תניא רפמ&quot;ב]].}}), שיוכל ללמוד תורה בהבנה והשגה של שכל האדם למטה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l107">שורה 107:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 107:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שזהו ע&quot;ד המעלה והחידוש דאמירת דברות הראשונות ע&quot;י אלקים (בחי&#039; אחד עשר), &#039;&#039;&#039;לאחרי&#039;&#039;&#039; שנאמרו גם הדברות האחרונות ע&quot;י משה (בחי&#039; עשר{{הערה|ולהעיר דקומתו של משה עשר אמות (ברכות נד, ב. וש&quot;נ. וראה שבת צב, א).}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שזהו ע&quot;ד המעלה והחידוש דאמירת דברות הראשונות ע&quot;י אלקים (בחי&#039; אחד עשר), &#039;&#039;&#039;לאחרי&#039;&#039;&#039; שנאמרו גם הדברות האחרונות ע&quot;י משה (בחי&#039; עשר{{הערה|ולהעיר דקומתו של משה עשר אמות (ברכות נד, ב. וש&quot;נ. וראה שבת צב, א).}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט כאשר שבת פ' יתרו – בה קוראים את כל הפרשה בתורה כולל פרשת עשרת הדברות – "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" – בברכה לפני' ולאחרי' (שאז "הקב"ה קורא ושונה כנגדו" ביתר שאת וביתר עוז, במכ"ש מלימוד ענין זה בתורה בכל ימי השנה) – חלה ביום עשרים בחודש האחד עשר, עשרים בגימטריא כתר{{הערה|[[לקוטי תורה/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] לה, ג. ובכ"מ. וראה ספר הערכים־חב"ד מערכת אותיות – אות כ' ס"ב (ע' סט ואילך). '''וש"נ'''.}}, היינו דרגת אחד עשר (כתר) שבאחד עשר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט כאשר שבת פ' יתרו – בה קוראים את כל הפרשה בתורה כולל פרשת עשרת הדברות – "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" – בברכה לפני' ולאחרי' (שאז "הקב"ה קורא ושונה כנגדו" ביתר שאת וביתר עוז, במכ"ש מלימוד ענין זה בתורה בכל ימי השנה) – חלה ביום עשרים בחודש האחד עשר, עשרים בגימטריא כתר{{הערה|[[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] לה, ג. ובכ"מ. וראה ספר הערכים־חב"ד מערכת אותיות – אות כ' ס"ב (ע' סט ואילך). '''וש"נ'''.}}, היינו דרגת אחד עשר (כתר) שבאחד עשר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומזה באים לאחר מכן ליום כ&quot;א בחודש – &quot;&#039;&#039;&#039;אך&#039;&#039;&#039; טוב לישראל&quot;{{הערה|[[תהלים פרק עג|תהלים עג, א]].}}, אחד עשר יום מהעשירי בחודש האחד עשר, וזהו הערב דכ&quot;ב בחודש (כפליים של אחד עשר – &quot;&#039;&#039;&#039;בך&#039;&#039;&#039; יברך ישראל&quot;{{הערה|ויחי מח, כ.}}), כנגד כ&quot;ב אותיות התורה שעל־ידם נמשכים{{הערה|ברכה מלשון המשכה ([[תורה אור/מקץ|תו&quot;א מקץ]] לז, ג. ובכ&quot;מ).}} כל הענינים וכל הברכות בפנימיות (בך){{הערה|הביאור בזה, והקשר עם שם הנפטרת (&quot;חי&#039; מושקא&quot;, חיבור פנימי ומקיף) – נתבאר בההתוועדות, ובשיחות [[שיחת כ&quot;ב שבט תשנ&quot;ב - מוגה|כ&quot;ב שבט]] (ראה סה&quot;ש תשנ&quot;ב ח&quot;ב ע&#039; 344 (לקמן ע&#039; 284) ואילך).}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומזה באים לאחר מכן ליום כ&quot;א בחודש – &quot;&#039;&#039;&#039;אך&#039;&#039;&#039; טוב לישראל&quot;{{הערה|[[תהלים פרק עג|תהלים עג, א]].}}, אחד עשר יום מהעשירי בחודש האחד עשר, וזהו הערב דכ&quot;ב בחודש (כפליים של אחד עשר – &quot;&#039;&#039;&#039;בך&#039;&#039;&#039; יברך ישראל&quot;{{הערה|ויחי מח, כ.}}), כנגד כ&quot;ב אותיות התורה שעל־ידם נמשכים{{הערה|ברכה מלשון המשכה ([[תורה אור/מקץ|תו&quot;א מקץ]] לז, ג. ובכ&quot;מ).}} כל הענינים וכל הברכות בפנימיות (בך){{הערה|הביאור בזה, והקשר עם שם הנפטרת (&quot;חי&#039; מושקא&quot;, חיבור פנימי ומקיף) – נתבאר בההתוועדות, ובשיחות [[שיחת כ&quot;ב שבט תשנ&quot;ב - מוגה|כ&quot;ב שבט]] (ראה סה&quot;ש תשנ&quot;ב ח&quot;ב ע&#039; 344 (לקמן ע&#039; 284) ואילך).}}.</div></td></tr> </table> ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&diff=21227&oldid=prev ש. א. בוט: החלפת טקסט – "ב" ב־"" 2025-08-17T20:43:51Z <p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA" title="קטגוריה:דבר מלכות">ב</a>&quot; ב־&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:43, 17 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l163">שורה 163:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 163:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:דבר מלכות|ב]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ח]]</div></td></tr> </table> ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&diff=19851&oldid=prev ש. א. ב־20:57, 31 ביולי 2025 2025-07-31T20:57:01Z <p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&amp;diff=19851&amp;oldid=19850">הצגת שינויים</a> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&diff=19850&oldid=prev ש. א. ב־20:53, 31 ביולי 2025 2025-07-31T20:53:29Z <p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&amp;diff=19850&amp;oldid=17994">הצגת שינויים</a> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&diff=17994&oldid=prev ש. א.: ש. א. העביר את הדף דבר מלכות יתרו לשם דבר מלכות/יתרו בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון 2025-07-23T18:48:13Z <p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="דבר מלכות יתרו (הדף אינו קיים)">דבר מלכות יתרו</a> לשם <a href="/index.php/%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95" title="דבר מלכות/יתרו">דבר מלכות/יתרו</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:48, 23 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&diff=16763&oldid=prev ש. א. ב־15:09, 18 ביולי 2025 2025-07-18T15:09:30Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:09, 18 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(א) הידיעה וההכרה שהתורה היא חכמתו ורצונו ית&#039;, למעלה מכל עניני העולם כולל שכל האדם – מבטאת את הרגש &#039;&#039;&#039;הביטול&#039;&#039;&#039; של האדם הלומד להקב&quot;ה. ושלפני הלימוד עליו לברך ברכת התורה{{הערה|ראה ב&quot;ח או&quot;ח סמ&quot;ז.}} (&quot;ברוך אתה ה&#039; כו&#039; ונתן לנו את תורתו&quot;), &quot;אע&quot;פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות&quot; (בתושב&quot;כ){{הערה|הל&#039; ת&quot;ת לאדה&quot;ז ספ&quot;ב. וש&quot;נ.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(א) הידיעה וההכרה שהתורה היא חכמתו ורצונו ית&#039;, למעלה מכל עניני העולם כולל שכל האדם – מבטאת את הרגש &#039;&#039;&#039;הביטול&#039;&#039;&#039; של האדם הלומד להקב&quot;ה. ושלפני הלימוד עליו לברך ברכת התורה{{הערה|ראה ב&quot;ח או&quot;ח סמ&quot;ז.}} (&quot;ברוך אתה ה&#039; כו&#039; ונתן לנו את תורתו&quot;), &quot;אע&quot;פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות&quot; (בתושב&quot;כ){{הערה|הל&#039; ת&quot;ת לאדה&quot;ז ספ&quot;ב. וש&quot;נ.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתירה מזו: הביטול שלו צריך להיות עד כדי כך, שאינו מרגיש את עצמו כמציאות בפ"ע, אלא כדי לבטא את דבר ה' שבתורה – כמ"ש{{הערה|[[תהלים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קי"ט</del>|תהלים קיט, קעב]].}} "תען לשוני אמרתך", "שהתורה היא אמרתך אלא שלשוני תען כעונה אחר האומר מה שהוא אומר"&lt;ref name=":1"&gt;[[תורה אור יתרו|תו"א פרשתנו]] סז, ב.}}. היינו, שנוסף ע"ז ש"כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר פי"ח. יל"ש איכה רמז תתלד.}} (שקריאתו ולימודו בתורה גורמת כביכול את קריאת ולימוד הקב"ה), הרי יתירה מזו: דיבור האדם עצמו הוא דיבורו של הקב"ה, באופן ד"אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך"{{הערה|[[תהלים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נ"א</del>|תהלים נא, יז]].}}, "דברי אשר שמתי בפיך"{{הערה|ישעי' נט, כא.}}, '''ע"ד''' שכינה מדברת מתוך גרונו&lt;ref name=":2"&gt;נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1087 הערה 5.}}!</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתירה מזו: הביטול שלו צריך להיות עד כדי כך, שאינו מרגיש את עצמו כמציאות בפ"ע, אלא כדי לבטא את דבר ה' שבתורה – כמ"ש{{הערה|[[תהלים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיט</ins>|תהלים קיט, קעב]].}} "תען לשוני אמרתך", "שהתורה היא אמרתך אלא שלשוני תען כעונה אחר האומר מה שהוא אומר"&lt;ref name=":1"&gt;[[תורה אור יתרו|תו"א פרשתנו]] סז, ב.}}. היינו, שנוסף ע"ז ש"כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר פי"ח. יל"ש איכה רמז תתלד.}} (שקריאתו ולימודו בתורה גורמת כביכול את קריאת ולימוד הקב"ה), הרי יתירה מזו: דיבור האדם עצמו הוא דיבורו של הקב"ה, באופן ד"אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך"{{הערה|[[תהלים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נא</ins>|תהלים נא, יז]].}}, "דברי אשר שמתי בפיך"{{הערה|ישעי' נט, כא.}}, '''ע"ד''' שכינה מדברת מתוך גרונו&lt;ref name=":2"&gt;נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1087 הערה 5.}}!</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן אומרים חז&quot;ל &quot;מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע&quot; (&quot;שלכאורה אינו מובן דמיון זה מה להלן כו&#039; אף כאן כו&#039; שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות{{הערה|פרשתנו כ, טו.}} ופב&quot;פ דיבר ה&#039;&lt;ref name=&quot;:3&quot;&gt;ואתחנן ה, ד.}} משא&quot;כ בעסק התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;) – כי &quot;גם העסק התורה שבכל א&#039; ובכל זמן הוא דבר ה&#039; ממש שנאמר למשה מסיני (&quot;וידבר &#039;&#039;&#039;אלקים&#039;&#039;&#039; את כל הדברים האלה&quot;), ועל ידי זה תפול עליו אימה ויראה כאלו קבלה היום מהר סיני&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן אומרים חז&quot;ל &quot;מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע&quot; (&quot;שלכאורה אינו מובן דמיון זה מה להלן כו&#039; אף כאן כו&#039; שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות{{הערה|פרשתנו כ, טו.}} ופב&quot;פ דיבר ה&#039;&lt;ref name=&quot;:3&quot;&gt;ואתחנן ה, ד.}} משא&quot;כ בעסק התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;) – כי &quot;גם העסק התורה שבכל א&#039; ובכל זמן הוא דבר ה&#039; ממש שנאמר למשה מסיני (&quot;וידבר &#039;&#039;&#039;אלקים&#039;&#039;&#039; את כל הדברים האלה&quot;), ועל ידי זה תפול עליו אימה ויראה כאלו קבלה היום מהר סיני&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ב) הידיעה שהתורה ניתנה למטה בארץ דוקא, אליו כנשמה בגוף – מגלה אצל יהודי שצריכה להיות מציאות של אדם, ושהוא ילמד תורה וישתדל להבין בשכלו את התורה שלומד, עד לאופן שתורת ה' (שנקראת על שמו של הקב"ה) "נקראת על שמו"{{הערה|ע"ז יט, א.}} של האדם ("תורתו"{{הערה|[[תהלים פרק א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>|תהלים א, ב]].}}), "תורה דילי' היא"{{הערה|קידושין לב, ריש ע"ב (וראה בפרש"י שם).}} (ולכן "הרב שמחל על כבודו כבודו מחול"{{הערה|שם לא, סע"א.}}), הוא נעשה בעה"ב (כביכול) על התורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ב) הידיעה שהתורה ניתנה למטה בארץ דוקא, אליו כנשמה בגוף – מגלה אצל יהודי שצריכה להיות מציאות של אדם, ושהוא ילמד תורה וישתדל להבין בשכלו את התורה שלומד, עד לאופן שתורת ה' (שנקראת על שמו של הקב"ה) "נקראת על שמו"{{הערה|ע"ז יט, א.}} של האדם ("תורתו"{{הערה|[[תהלים פרק א|תהלים א, ב]].}}), "תורה דילי' היא"{{הערה|קידושין לב, ריש ע"ב (וראה בפרש"י שם).}} (ולכן "הרב שמחל על כבודו כבודו מחול"{{הערה|שם לא, סע"א.}}), הוא נעשה בעה"ב (כביכול) על התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה. וכתוצאה מכך ישנם ב&#039; ענינים עד&quot;ז בתכלית נתינת התורה והמצוות למטה – לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, שזה נפעל ע&quot;י תורה ומצוות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה. וכתוצאה מכך ישנם ב&#039; ענינים עד&quot;ז בתכלית נתינת התורה והמצוות למטה – לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, שזה נפעל ע&quot;י תורה ומצוות:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שהפירוש ב&quot;לאמר&quot; כאן הוא – שכאשר &quot;וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר&quot; הוא נתן את הכח לבנ&quot;י בכל הדורות שהלימוד שלהם בכל דברי התורה (שכולם נכללים ב&quot;את כל הדברים האלה&quot;{{הערה|ראה חגיגה ג, ב ובכמה מדחז&quot;ל – הובאו ב[[לקוטי תורה במדבר|לקו&quot;ת במדבר]] טו, ג. וראה לעיל הערה 3.}}) יהי&#039; באופן של &quot;לאמר מה שכבר נאמרה&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;, שהיהודי אומר (לא את המילים שלו, אלא) &quot;דבר ה&#039; ממש שנאמר למשה מסיני&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;, &quot;תען לשוני אמרתך&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שהפירוש ב&quot;לאמר&quot; כאן הוא – שכאשר &quot;וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר&quot; הוא נתן את הכח לבנ&quot;י בכל הדורות שהלימוד שלהם בכל דברי התורה (שכולם נכללים ב&quot;את כל הדברים האלה&quot;{{הערה|ראה חגיגה ג, ב ובכמה מדחז&quot;ל – הובאו ב[[לקוטי תורה במדבר|לקו&quot;ת במדבר]] טו, ג. וראה לעיל הערה 3.}}) יהי&#039; באופן של &quot;לאמר מה שכבר נאמרה&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;, שהיהודי אומר (לא את המילים שלו, אלא) &quot;דבר ה&#039; ממש שנאמר למשה מסיני&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;, &quot;תען לשוני אמרתך&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וה"דברות האחרונות" ש'''משה''' – הממוצע המחבר "בין ה' וביניכם"{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה בארוכה ד"ה פנים בפנים תרנ"ט (ע' קצ ואילך).}} (בהיותו "איש האלקים"{{הערה|תהלים צדי"ק, א. וראה מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א, ד. – וראה בארוכה שיחת ש"פ צו (סה"ש תנש"א ח"א ע' 395 ואילך), וברכת [[ברכת י"א ניסן תנש"א - מוגה|י"א ניסן תנש"א]]. (שם ע' 412 ואילך). וש"נ.}}, כנשמה בגוף למטה) – חזר ואמר, נותנים את הכח שליהודי בהיותו נשמה בגוף יהי' את הכח (ובפרט ע"י בחי' משה שבקרבו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מ"ב|תניא רפמ"ב]].}}), שיוכל ללמוד תורה בהבנה והשגה של שכל האדם למטה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וה"דברות האחרונות" ש'''משה''' – הממוצע המחבר "בין ה' וביניכם"{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה בארוכה ד"ה פנים בפנים תרנ"ט (ע' קצ ואילך).}} (בהיותו "איש האלקים"{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|[[תהלים פרק צ</ins>|תהלים צדי"ק, א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. וראה מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א, ד. – וראה בארוכה שיחת ש"פ צו (סה"ש תנש"א ח"א ע' 395 ואילך), וברכת [[ברכת י"א ניסן תנש"א - מוגה|י"א ניסן תנש"א]]. (שם ע' 412 ואילך). וש"נ.}}, כנשמה בגוף למטה) – חזר ואמר, נותנים את הכח שליהודי בהיותו נשמה בגוף יהי' את הכח (ובפרט ע"י בחי' משה שבקרבו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מ"ב|תניא רפמ"ב]].}}), שיוכל ללמוד תורה בהבנה והשגה של שכל האדם למטה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד&quot;ז – מקבלים מכך את הכח לעשות דירה לו יתברך בתחתונים, הן בנוגע ליהודי עצמו [כידוע{{הערה|ראה לקו&quot;ש חט&quot;ז ע&#039; 477 ואילך. וש&quot;נ.}} שעיקר הענין ד&quot;דירה בתחתונים&quot; הוא (ומתחיל) בנוגע לבנ&quot;י, &quot;לדור ולשכון בנש&quot;י כו&#039; שיהיו כנס&quot;י מכון לשבתו ית&#039; כו&#039;&quot;{{הערה|המשך תרס&quot;ו ס&quot;ע תסח. ובכ&quot;מ.}} – שכן מכיון ש&quot;ישראל וקוב&quot;ה כולא חד&quot;, הרי בנ&quot;י הם ה&quot;דירה&quot; האמיתית לעצמותו ית&#039;, בהיותם כביכול דבר אחד עם עצמות, אלא שזה מתגלה ע&quot;י עבודתם בתחתונים], עד שנמשך מזה גם הכח לעשות דירה בתחתונים ב&#039;&#039;&#039;עולם&#039;&#039;&#039;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד&quot;ז – מקבלים מכך את הכח לעשות דירה לו יתברך בתחתונים, הן בנוגע ליהודי עצמו [כידוע{{הערה|ראה לקו&quot;ש חט&quot;ז ע&#039; 477 ואילך. וש&quot;נ.}} שעיקר הענין ד&quot;דירה בתחתונים&quot; הוא (ומתחיל) בנוגע לבנ&quot;י, &quot;לדור ולשכון בנש&quot;י כו&#039; שיהיו כנס&quot;י מכון לשבתו ית&#039; כו&#039;&quot;{{הערה|המשך תרס&quot;ו ס&quot;ע תסח. ובכ&quot;מ.}} – שכן מכיון ש&quot;ישראל וקוב&quot;ה כולא חד&quot;, הרי בנ&quot;י הם ה&quot;דירה&quot; האמיתית לעצמותו ית&#039;, בהיותם כביכול דבר אחד עם עצמות, אלא שזה מתגלה ע&quot;י עבודתם בתחתונים], עד שנמשך מזה גם הכח לעשות דירה בתחתונים ב&#039;&#039;&#039;עולם&#039;&#039;&#039;:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l109">שורה 109:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 109:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט כאשר שבת פ&#039; יתרו – בה קוראים את כל הפרשה בתורה כולל פרשת עשרת הדברות – &quot;וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר&quot; – בברכה לפני&#039; ולאחרי&#039; (שאז &quot;הקב&quot;ה קורא ושונה כנגדו&quot; ביתר שאת וביתר עוז, במכ&quot;ש מלימוד ענין זה בתורה בכל ימי השנה) – חלה ביום עשרים בחודש האחד עשר, עשרים בגימטריא כתר{{הערה|[[לקוטי תורה שיר השירים|לקו&quot;ת שה&quot;ש]] לה, ג. ובכ&quot;מ. וראה ספר הערכים־חב&quot;ד מערכת אותיות – אות כ&#039; ס&quot;ב (ע&#039; סט ואילך). &#039;&#039;&#039;וש&quot;נ&#039;&#039;&#039;.}}, היינו דרגת אחד עשר (כתר) שבאחד עשר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט כאשר שבת פ&#039; יתרו – בה קוראים את כל הפרשה בתורה כולל פרשת עשרת הדברות – &quot;וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר&quot; – בברכה לפני&#039; ולאחרי&#039; (שאז &quot;הקב&quot;ה קורא ושונה כנגדו&quot; ביתר שאת וביתר עוז, במכ&quot;ש מלימוד ענין זה בתורה בכל ימי השנה) – חלה ביום עשרים בחודש האחד עשר, עשרים בגימטריא כתר{{הערה|[[לקוטי תורה שיר השירים|לקו&quot;ת שה&quot;ש]] לה, ג. ובכ&quot;מ. וראה ספר הערכים־חב&quot;ד מערכת אותיות – אות כ&#039; ס&quot;ב (ע&#039; סט ואילך). &#039;&#039;&#039;וש&quot;נ&#039;&#039;&#039;.}}, היינו דרגת אחד עשר (כתר) שבאחד עשר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומזה באים לאחר מכן ליום כ"א בחודש – "'''אך''' טוב לישראל"{{הערה|[[תהלים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"ג</del>|תהלים עג, א]].}}, אחד עשר יום מהעשירי בחודש האחד עשר, וזהו הערב דכ"ב בחודש (כפליים של אחד עשר – "'''בך''' יברך ישראל"{{הערה|ויחי מח, כ.}}), כנגד כ"ב אותיות התורה שעל־ידם נמשכים{{הערה|ברכה מלשון המשכה ([[תורה אור מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ).}} כל הענינים וכל הברכות בפנימיות (בך){{הערה|הביאור בזה, והקשר עם שם הנפטרת ("חי' מושקא", חיבור פנימי ומקיף) – נתבאר בההתוועדות, ובשיחות [[שיחת כ"ב שבט תשנ"ב - מוגה|כ"ב שבט]] (ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 344 (לקמן ע' 284) ואילך).}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומזה באים לאחר מכן ליום כ"א בחודש – "'''אך''' טוב לישראל"{{הערה|[[תהלים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עג</ins>|תהלים עג, א]].}}, אחד עשר יום מהעשירי בחודש האחד עשר, וזהו הערב דכ"ב בחודש (כפליים של אחד עשר – "'''בך''' יברך ישראל"{{הערה|ויחי מח, כ.}}), כנגד כ"ב אותיות התורה שעל־ידם נמשכים{{הערה|ברכה מלשון המשכה ([[תורה אור מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ).}} כל הענינים וכל הברכות בפנימיות (בך){{הערה|הביאור בזה, והקשר עם שם הנפטרת ("חי' מושקא", חיבור פנימי ומקיף) – נתבאר בההתוועדות, ובשיחות [[שיחת כ"ב שבט תשנ"ב - מוגה|כ"ב שבט]] (ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 344 (לקמן ע' 284) ואילך).}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>י. ויש להוסיף הקשר גם לפרשת משפטים (שמתחילין לקרוא בתפלת המנחה, והפרשה של הימים הבאים, כולל כ&quot;ב שבט):</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>י. ויש להוסיף הקשר גם לפרשת משפטים (שמתחילין לקרוא בתפלת המנחה, והפרשה של הימים הבאים, כולל כ&quot;ב שבט):</div></td></tr> </table> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&diff=15998&oldid=prev מ. רובין: החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" 2025-07-16T12:46:34Z <p>החלפת טקסט – &quot;&lt;/ref&gt;&quot; ב־&quot;}}&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&amp;diff=15998&amp;oldid=15973">הצגת שינויים</a> מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&diff=15973&oldid=prev מ. רובין: החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|" 2025-07-16T12:45:47Z <p>החלפת טקסט – &quot;&lt;ref&gt;&quot; ב־&quot;{{הערה|&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&amp;diff=15973&amp;oldid=15933">הצגת שינויים</a> מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95&diff=15933&oldid=prev ש. א. ב־11:37, 16 ביולי 2025 2025-07-16T11:37:06Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:37, 16 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משיחות ש&quot;פ יתרו, כ&quot;ף שבט ה&#039;תשנ&quot;ב ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משיחות ש&quot;פ יתרו, כ&quot;ף שבט ה&#039;תשנ&quot;ב ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>תרגום מאידית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>====</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תרגום מאידית ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. עשרת הדברות כתובים בתורה פעמיים – פעם ראשונה בפרשתנו, פרשת יתרו&lt;ref&gt;כ, א ואילך.&lt;/ref&gt;, והפעם השני&#039; בספר משנה־תורה בפרשת ואתחנן&lt;ref&gt;ה, ו ואילך.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. עשרת הדברות כתובים בתורה פעמיים – פעם ראשונה בפרשתנו, פרשת יתרו&lt;ref&gt;כ, א ואילך.&lt;/ref&gt;, והפעם השני&#039; בספר משנה־תורה בפרשת ואתחנן&lt;ref&gt;ה, ו ואילך.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table> ש. א.