https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA%2F%D7%A6%D7%95 דבר מלכות/צו - היסטוריית גרסאות 2026-05-09T11:38:24Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&diff=25260&oldid=prev ש. א. בוט: החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/" 2025-10-05T19:11:35Z <p>החלפת טקסט – &quot;[[תורה אור/&quot; ב־&quot;[[תורה אור (אדמו&quot;ר הזקן)/&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:11, 5 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזה מובן, שלמשה יש שייכות עמוקה לגאולה{{הערה|ראה שמו&quot;ר פ&quot;ב, ד: משה הי&#039; מתוקן לגאולה, מתחלת ברייתו נתקן לכך.}}, ולכן יש בכחו דוקא לגאול את בנ&quot;י.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזה מובן, שלמשה יש שייכות עמוקה לגאולה{{הערה|ראה שמו&quot;ר פ&quot;ב, ד: משה הי&#039; מתוקן לגאולה, מתחלת ברייתו נתקן לכך.}}, ולכן יש בכחו דוקא לגאול את בנ&quot;י.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד שחז"ל אומרים על משה "הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה זח"א רנג, א. שער הפסוקים פ' ויחי. [[תורה אור/משפטים|תו"א ר"פ משפטים]]. וראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 8 ואילך.}}. משה נקרא "גואל אחרון" אפילו בנוגע לגאולה האמיתית והשלימה מגלות זה האחרון (שתהי' ע"י משיח צדקנו), שעלי' נאמר{{הערה|[[מיכה פרק ז|מיכה ז, טו]].}} "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ובפרט כידוע{{הערה|ד"ה כימי צאתך ה'תש"ח פי"ב (ע' 164).}} שגאולת מצרים היא הראש והשורש דכל הגאולות, כולל גם הגאולה העתידה לבוא – כיון שגאולה (כל גאולה) באה דוקא בכח '''משה'''.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד שחז"ל אומרים על משה "הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה זח"א רנג, א. שער הפסוקים פ' ויחי. [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/משפטים|תו"א ר"פ משפטים]]. וראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 8 ואילך.}}. משה נקרא "גואל אחרון" אפילו בנוגע לגאולה האמיתית והשלימה מגלות זה האחרון (שתהי' ע"י משיח צדקנו), שעלי' נאמר{{הערה|[[מיכה פרק ז|מיכה ז, טו]].}} "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ובפרט כידוע{{הערה|ד"ה כימי צאתך ה'תש"ח פי"ב (ע' 164).}} שגאולת מצרים היא הראש והשורש דכל הגאולות, כולל גם הגאולה העתידה לבוא – כיון שגאולה (כל גאולה) באה דוקא בכח '''משה'''.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. ונקודת הביאור בזה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. ונקודת הביאור בזה:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l52">שורה 52:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אע&quot;פ ש&quot;איש האלקים&quot; הוא חיבור של שני קצוות (&quot;איש&quot; ו&quot;האלקים&quot;) כפי שהם באדם אחד (משה){{הערה|דאף שמפשטות הלשון משמע, שבמשה היו ב&#039; ענינים נפרדים, &quot;איש&quot; (&quot;מחציו ולמטה&quot;), ו&quot;האלקים&quot; (&quot;מחציו ולמעלה&quot;), והחידוש במשה הוא, שהוא &quot;האלקים&quot; &quot;מחציו ולמעלה&quot; (משא&quot;כ שאר בני אדם הם כולו בבחי&#039; איש, גם מחציו ולמעלה) – הרי, מפשטות לשון הכתוב (&quot;משה איש האלקים&quot;) מובן, שהיות שמשה הוא איש אחד, נשמה בגוף אחד, הרי הוא &quot;איש האלקים&quot; &#039;&#039;&#039;בכל&#039;&#039;&#039; מציאותו* (ראה ד&quot;ה פנים בפנים הנ&quot;ל, מע&quot;ח שער לאה ורחל בסופו. וראה &quot;קובץ י&quot;א ניסן&quot; שם), שגם &quot;מחציו ולמטה&quot; (בעסקו בענינים גשמיים) הוא חלק מ&quot;(איש) האלקים&quot;, וגם &quot;מחציו ולמעלה&quot; (בעסקו בענינים רוחניים) הוא חלק מ&quot;איש (האלקים)&quot; (משא&quot;כ בשאר בני אדם, אף שיש להם ב&#039; חלקים – נשמה וגוף, נשמה היא &quot;חלק הוי&#039; עמו&quot;, &quot;חלק אלוקה ממעל ממש&quot;, וגוף הוא נברא גשמי).{{ש}}&#039;&#039;&#039;*) ראה פי&#039; מהרז&quot;ו לדב&quot;ר שם, שמפרש מאחז&quot;ל זה ע&quot;פ הפדר&quot;א (פמ&quot;א) משה הי&#039; רגליו עומדות בהר וכולו בשמים, וקורא לחלק שעמד בארץ איש ולחלק שבשמים אלקים.&#039;&#039;&#039;}} אבל מ&quot;מ שם אלקים בגימטריא &#039;&#039;&#039;הטבע&#039;&#039;&#039;{{הערה|פרדס שער יב (שער הנתיבות) פ&quot;ב. ר&quot;ח שער האהבה פ&quot;ו ד&quot;ה והמרגיל (קכא, ב). וראה שם שער האהבה ספ&quot;א ד&quot;ה וכדי להבין (נב, ד). של&quot;ה פט, א (דאיתא בזהר); קפט, א (ומרומז בזהר); שח, ב. שו&quot;ת חכם צבי סי&quot;ח. [[שער היחוד והאמונה פרק ו|שעהיוה&quot;א רפ&quot;ו]].}}, זוהי הדרגא באלקות ש&quot;מתלבשת&quot; ומחי&#039; את טבע העולם. ולכן נאמר &quot;איש &#039;&#039;&#039;האלקים&#039;&#039;&#039;&quot;, כיון שבחי&#039; &quot;איש&quot; (&quot;מחציו ולמטה&quot;) של משה, כפי שהוא קשור עם העולם, מתאחד (רק) עם &quot;האלקים&quot; (אלקות שבערך הבריאה){{הערה|ולאידך גיסא יש לומר: מכיון שזהו &quot;איש &#039;&#039;&#039;האלקים&#039;&#039;&#039;&quot; (אלקות שבערך הבריאה), הרי &quot;איש&quot; (&quot;מחציו ולמטה&quot;) לא מתאחד לגמרי עם &quot;האלקים&quot; (&quot;מחציו ולמעלה&quot;), וגם לא נמשך האלקות למטה מבחי&#039; איש (בבחי&#039; אנוש וכיו&quot;ב); משא&quot;כ ע&quot;י התאחדות משה עם עצמותו ית&#039;, שזהו התוכן ד&quot;תפלה למשה&quot;, בכחו לאחד &quot;איש&quot; ו&quot;האלקים&quot;, וגם להמשיך אלקות למטה מבחי&#039; איש כו&#039;, כדלקמן בפנים סעיף י.}} אבל לא עם הוי&#039; (שם העצם{{הערה|כס&quot;מ הל&#039; ע&quot;ז פ&quot;ב ה&quot;ז. פרדס שער יט (שער שם בן ד&#039;) פ&quot;א. מו&quot;נ ח&quot;א פס&quot;א ואילך. עיקרים מאמר ב&#039; פכ&quot;ח.}} כו&#039;), גילוי האלקות שלמעלה מהעולם (שנברא בשם אלקים, בראשית ברא אלקים{{הערה|בראשית א, א.}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אע&quot;פ ש&quot;איש האלקים&quot; הוא חיבור של שני קצוות (&quot;איש&quot; ו&quot;האלקים&quot;) כפי שהם באדם אחד (משה){{הערה|דאף שמפשטות הלשון משמע, שבמשה היו ב&#039; ענינים נפרדים, &quot;איש&quot; (&quot;מחציו ולמטה&quot;), ו&quot;האלקים&quot; (&quot;מחציו ולמעלה&quot;), והחידוש במשה הוא, שהוא &quot;האלקים&quot; &quot;מחציו ולמעלה&quot; (משא&quot;כ שאר בני אדם הם כולו בבחי&#039; איש, גם מחציו ולמעלה) – הרי, מפשטות לשון הכתוב (&quot;משה איש האלקים&quot;) מובן, שהיות שמשה הוא איש אחד, נשמה בגוף אחד, הרי הוא &quot;איש האלקים&quot; &#039;&#039;&#039;בכל&#039;&#039;&#039; מציאותו* (ראה ד&quot;ה פנים בפנים הנ&quot;ל, מע&quot;ח שער לאה ורחל בסופו. וראה &quot;קובץ י&quot;א ניסן&quot; שם), שגם &quot;מחציו ולמטה&quot; (בעסקו בענינים גשמיים) הוא חלק מ&quot;(איש) האלקים&quot;, וגם &quot;מחציו ולמעלה&quot; (בעסקו בענינים רוחניים) הוא חלק מ&quot;איש (האלקים)&quot; (משא&quot;כ בשאר בני אדם, אף שיש להם ב&#039; חלקים – נשמה וגוף, נשמה היא &quot;חלק הוי&#039; עמו&quot;, &quot;חלק אלוקה ממעל ממש&quot;, וגוף הוא נברא גשמי).{{ש}}&#039;&#039;&#039;*) ראה פי&#039; מהרז&quot;ו לדב&quot;ר שם, שמפרש מאחז&quot;ל זה ע&quot;פ הפדר&quot;א (פמ&quot;א) משה הי&#039; רגליו עומדות בהר וכולו בשמים, וקורא לחלק שעמד בארץ איש ולחלק שבשמים אלקים.&#039;&#039;&#039;}} אבל מ&quot;מ שם אלקים בגימטריא &#039;&#039;&#039;הטבע&#039;&#039;&#039;{{הערה|פרדס שער יב (שער הנתיבות) פ&quot;ב. ר&quot;ח שער האהבה פ&quot;ו ד&quot;ה והמרגיל (קכא, ב). וראה שם שער האהבה ספ&quot;א ד&quot;ה וכדי להבין (נב, ד). של&quot;ה פט, א (דאיתא בזהר); קפט, א (ומרומז בזהר); שח, ב. שו&quot;ת חכם צבי סי&quot;ח. [[שער היחוד והאמונה פרק ו|שעהיוה&quot;א רפ&quot;ו]].}}, זוהי הדרגא באלקות ש&quot;מתלבשת&quot; ומחי&#039; את טבע העולם. ולכן נאמר &quot;איש &#039;&#039;&#039;האלקים&#039;&#039;&#039;&quot;, כיון שבחי&#039; &quot;איש&quot; (&quot;מחציו ולמטה&quot;) של משה, כפי שהוא קשור עם העולם, מתאחד (רק) עם &quot;האלקים&quot; (אלקות שבערך הבריאה){{הערה|ולאידך גיסא יש לומר: מכיון שזהו &quot;איש &#039;&#039;&#039;האלקים&#039;&#039;&#039;&quot; (אלקות שבערך הבריאה), הרי &quot;איש&quot; (&quot;מחציו ולמטה&quot;) לא מתאחד לגמרי עם &quot;האלקים&quot; (&quot;מחציו ולמעלה&quot;), וגם לא נמשך האלקות למטה מבחי&#039; איש (בבחי&#039; אנוש וכיו&quot;ב); משא&quot;כ ע&quot;י התאחדות משה עם עצמותו ית&#039;, שזהו התוכן ד&quot;תפלה למשה&quot;, בכחו לאחד &quot;איש&quot; ו&quot;האלקים&quot;, וגם להמשיך אלקות למטה מבחי&#039; איש כו&#039;, כדלקמן בפנים סעיף י.}} אבל לא עם הוי&#039; (שם העצם{{הערה|כס&quot;מ הל&#039; ע&quot;ז פ&quot;ב ה&quot;ז. פרדס שער יט (שער שם בן ד&#039;) פ&quot;א. מו&quot;נ ח&quot;א פס&quot;א ואילך. עיקרים מאמר ב&#039; פכ&quot;ח.}} כו&#039;), גילוי האלקות שלמעלה מהעולם (שנברא בשם אלקים, בראשית ברא אלקים{{הערה|בראשית א, א.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם "'''משה'''" (שנאמר לפני "איש האלקים") הוא על שם "כי מן המים משיתיהו"{{הערה|שמות ב, י.}} – משם מ"ה{{הערה|תו"ח שמות קטז, א. אוה"ת תצוה ע' א'תרה. ע' א'תרכג. וראה גם תו"א יתרו סט, ריש ע"ב. מג"א צט, ג. ובכ"מ.}} (ונחנו מה{{הערה|בשלח טז, ז. ח.}}), שם '''הוי''''{{הערה|ראה סה"מ תקס"ב ע' קלז. אוה"ת וארא ע' רג. ובכ"מ.}} (למעלה מ"איש '''האלקים'''"{{הערה|ראה [[תורה אור/יתרו|תו"א יתרו]] שם. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ואתחנן|לקו"ת ואתחנן]] ג, ד. אוה"ת עקב ע' תקצט. ובכ"מ.}}), אלקות שלמעלה מהבריאה. וידוע הפירוש בזה{{הערה|ראה תו"ח ואוה"ת שבהערה 57. ובכ"מ.}}, ששרש נשמת משה הוא מדרגא גבוהה מאד, בחי' מים (עלמא דאתכסיא{{הערה|[[תורה אור/בשלח|תו"א בשלח]] סב, א־ב. ובכ"מ.}}), שלמעלה מארץ ויבשה (מקום מושב האדם), ומשם – "מן המים – משיתיהו" בגלוי ב(עלמא דאתגליא, עד ב)עולם הזה הגשמי. כך שכפי שהוא נמצא כנשמה בגוף פה למטה ה"ה בגלוי "מן המים", דבוק בגלוי למקורו למעלה (בדוגמת דגי הים שתמיד קשורים בגלוי למקור חיותם – מי הים{{הערה|וראה ע"ז ג, ב: מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם כיון שפורשין מד"ת ומן המצוות כו'. וראה גם ברכות סא, ב.}}).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם "'''משה'''" (שנאמר לפני "איש האלקים") הוא על שם "כי מן המים משיתיהו"{{הערה|שמות ב, י.}} – משם מ"ה{{הערה|תו"ח שמות קטז, א. אוה"ת תצוה ע' א'תרה. ע' א'תרכג. וראה גם תו"א יתרו סט, ריש ע"ב. מג"א צט, ג. ובכ"מ.}} (ונחנו מה{{הערה|בשלח טז, ז. ח.}}), שם '''הוי''''{{הערה|ראה סה"מ תקס"ב ע' קלז. אוה"ת וארא ע' רג. ובכ"מ.}} (למעלה מ"איש '''האלקים'''"{{הערה|ראה [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/יתרו|תו"א יתרו]] שם. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ואתחנן|לקו"ת ואתחנן]] ג, ד. אוה"ת עקב ע' תקצט. ובכ"מ.}}), אלקות שלמעלה מהבריאה. וידוע הפירוש בזה{{הערה|ראה תו"ח ואוה"ת שבהערה 57. ובכ"מ.}}, ששרש נשמת משה הוא מדרגא גבוהה מאד, בחי' מים (עלמא דאתכסיא{{הערה|[[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/בשלח|תו"א בשלח]] סב, א־ב. ובכ"מ.}}), שלמעלה מארץ ויבשה (מקום מושב האדם), ומשם – "מן המים – משיתיהו" בגלוי ב(עלמא דאתגליא, עד ב)עולם הזה הגשמי. כך שכפי שהוא נמצא כנשמה בגוף פה למטה ה"ה בגלוי "מן המים", דבוק בגלוי למקורו למעלה (בדוגמת דגי הים שתמיד קשורים בגלוי למקור חיותם – מי הים{{הערה|וראה ע"ז ג, ב: מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם כיון שפורשין מד"ת ומן המצוות כו'. וראה גם ברכות סא, ב.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצא ש&quot;משה איש האלקים&quot; רומז על שני הענינים הנ&quot;ל אצל משה: (א) &quot;משה&quot; – התקשרותו (פה למטה) עם אלקות שלמעלה מהבריאה (שנותנת את הכח &#039;&#039;&#039;לגלות&#039;&#039;&#039; אלקות למטה ולשנות את העולם, ולהמשיך נצחיות, כח הבלי גבול – למטה), ו(ב) &quot;איש האלקים&quot; – התקשרותו (כאיש) עם אלקות שבערך הבריאה, וזה נותן את הכח להמשיך אלקות בערך ל(בנ&quot;י) נשמות בגופים בעולם, באופן שיכולים להעשות כלים (מצד ענינם הם), ובאופן של &#039;&#039;&#039;קביעות&#039;&#039;&#039;, לגילוי אלקות שבערך הבריאה, עד ל&quot;&#039;&#039;&#039;ושכנתי&#039;&#039;&#039; בתוכם&quot; – גילוי אלקות שלמעלה מהבריאה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצא ש&quot;משה איש האלקים&quot; רומז על שני הענינים הנ&quot;ל אצל משה: (א) &quot;משה&quot; – התקשרותו (פה למטה) עם אלקות שלמעלה מהבריאה (שנותנת את הכח &#039;&#039;&#039;לגלות&#039;&#039;&#039; אלקות למטה ולשנות את העולם, ולהמשיך נצחיות, כח הבלי גבול – למטה), ו(ב) &quot;איש האלקים&quot; – התקשרותו (כאיש) עם אלקות שבערך הבריאה, וזה נותן את הכח להמשיך אלקות בערך ל(בנ&quot;י) נשמות בגופים בעולם, באופן שיכולים להעשות כלים (מצד ענינם הם), ובאופן של &#039;&#039;&#039;קביעות&#039;&#039;&#039;, לגילוי אלקות שבערך הבריאה, עד ל&quot;&#039;&#039;&#039;ושכנתי&#039;&#039;&#039; בתוכם&quot; – גילוי אלקות שלמעלה מהבריאה.</div></td></tr> </table> ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&diff=23906&oldid=prev ש. א. בוט: החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/" 2025-09-16T11:43:17Z <p>החלפת טקסט – &quot;לקוטי תורה/&quot; ב־&quot;לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&amp;diff=23906&amp;oldid=21259">הצגת שינויים</a> ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&diff=21259&oldid=prev ש. א. בוט: החלפת טקסט – "ג" ב־"" 2025-08-17T20:48:31Z <p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA" title="קטגוריה:דבר מלכות">ג</a>&quot; ב־&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:48, 17 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l172">שורה 172:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 172:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:דבר מלכות|ג]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר ויקרא|ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר ויקרא|ב]]</div></td></tr> </table> ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&diff=20101&oldid=prev ש. א. ב־11:29, 3 באוגוסט 2025 2025-08-03T11:29:58Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:29, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם צריך הסברה בשייכות של נס זה עם יום &#039;&#039;&#039;השבת&#039;&#039;&#039; דוקא, ש&quot;קבעו נס זה לזכרון לדורות &#039;&#039;&#039;בשבת&#039;&#039;&#039; וקראוהו שבת הגדול&quot;, דאע&quot;פ שישנה סיבה על כך{{הערה|שו&quot;ע אדה&quot;ז שם ס&quot;א, ממג&quot;א שם סק&quot;א.}}, מ&quot;מ צריך לומר{{הערה|ראה גם לקו&quot;ש שם ע&#039; 58.}} (ע&quot;פ הידוע גודל הדיוק בכל דבר בתורה ובקביעות הימים ע&quot;פ תורה) שיש לזה גם שייכות פנימית עם תוכן השבת, עד כדי כך שה&#039;&#039;&#039;שבת&#039;&#039;&#039; נקראת ,&quot;שבת הגדול&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם צריך הסברה בשייכות של נס זה עם יום &#039;&#039;&#039;השבת&#039;&#039;&#039; דוקא, ש&quot;קבעו נס זה לזכרון לדורות &#039;&#039;&#039;בשבת&#039;&#039;&#039; וקראוהו שבת הגדול&quot;, דאע&quot;פ שישנה סיבה על כך{{הערה|שו&quot;ע אדה&quot;ז שם ס&quot;א, ממג&quot;א שם סק&quot;א.}}, מ&quot;מ צריך לומר{{הערה|ראה גם לקו&quot;ש שם ע&#039; 58.}} (ע&quot;פ הידוע גודל הדיוק בכל דבר בתורה ובקביעות הימים ע&quot;פ תורה) שיש לזה גם שייכות פנימית עם תוכן השבת, עד כדי כך שה&#039;&#039;&#039;שבת&#039;&#039;&#039; נקראת ,&quot;שבת הגדול&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף, שהשייכות ד"(התחלת) הגאולה והנסים" עם '''שבת''' (הגדול) הוא בהדגשה יתירה בשנה זו, שהיום הראשון של פסח (שאז היתה הגאולה והיציאה ממצרים בפועל) חל ביום '''השבת'''{{הערה|ולהעיר שפסח נקרא שבת בכתוב (אמור כג, טו).}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף, שהשייכות ד"(התחלת) הגאולה והנסים" עם '''שבת''' (הגדול) הוא בהדגשה יתירה בשנה זו, שהיום הראשון של פסח (שאז היתה הגאולה והיציאה ממצרים בפועל) חל ביום '''השבת'''{{הערה|ולהעיר שפסח נקרא שבת בכתוב (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ויקרא פרק כג|</ins>אמור כג, טו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>).}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. אחד הענינים העיקריים בגאולת מצרים המודגש בתורה הוא – זה שהגאולה היתה ע"י '''משה רבינו''', גואלם של ישראל, כפי שהתורה מספרת ובארוכה{{הערה|שמות ג, א ואילך.}} שהקב"ה בחר דוקא במשה{{הערה|ואהרן הלך עם משה אל פרעה – ש"יהי' לך לפה" (אבל "אתה תהי' לו לאלקים" (שמות ד, טז)) במענה לטענת משה "לא איש דברים אנכי גו' כי כבד פה וכבד לשון אנכי" (שם, י), ולכאורה משמע שלולא טענת משה, לא הי' אהרן המדבר (וכמובן גם מזה שבתחלה ענה ה' (על טענת משה הנ"ל) "מי שם פה לאדם גו' ואנכי אהי' עם פיך גו'" (שם, יא־יב), ורק לאחרי שאמר משה "שלח נא ביד תשלח", אמר ה' שאהרן יהי' המדבר).}} כגואל ישראל. עד שאפילו כשמשה בקש מהקב"ה "שלח נא ביד תשלח"{{הערה|שם, יג.}}, לא קבל הקב"ה את בקשתו, כיון שהקב"ה רצה שדוקא משה יהי' השליח לגאול את בנ"י.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. אחד הענינים העיקריים בגאולת מצרים המודגש בתורה הוא – זה שהגאולה היתה ע"י '''משה רבינו''', גואלם של ישראל, כפי שהתורה מספרת ובארוכה{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|[[שמות פרק ג</ins>|שמות ג, א ואילך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.}} שהקב"ה בחר דוקא במשה{{הערה|ואהרן הלך עם משה אל פרעה – ש"יהי' לך לפה" (אבל "אתה תהי' לו לאלקים" (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[שמות פרק ד|</ins>שמות ד, טז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>)) במענה לטענת משה "לא איש דברים אנכי גו' כי כבד פה וכבד לשון אנכי" (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[שמות פרק ד|</ins>שם, י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>), ולכאורה משמע שלולא טענת משה, לא הי' אהרן המדבר (וכמובן גם מזה שבתחלה ענה ה' (על טענת משה הנ"ל) "מי שם פה לאדם גו' ואנכי אהי' עם פיך גו'" (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[שמות פרק ד|</ins>שם, יא־יב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>), ורק לאחרי שאמר משה "שלח נא ביד תשלח", אמר ה' שאהרן יהי' המדבר).}} כגואל ישראל. עד שאפילו כשמשה בקש מהקב"ה "שלח נא ביד תשלח"{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|[[שמות פרק ד</ins>|שם, יג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.}}, לא קבל הקב"ה את בקשתו, כיון שהקב"ה רצה שדוקא משה יהי' השליח לגאול את בנ"י.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזה מובן, שלמשה יש שייכות עמוקה לגאולה{{הערה|ראה שמו&quot;ר פ&quot;ב, ד: משה הי&#039; מתוקן לגאולה, מתחלת ברייתו נתקן לכך.}}, ולכן יש בכחו דוקא לגאול את בנ&quot;י.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזה מובן, שלמשה יש שייכות עמוקה לגאולה{{הערה|ראה שמו&quot;ר פ&quot;ב, ד: משה הי&#039; מתוקן לגאולה, מתחלת ברייתו נתקן לכך.}}, ולכן יש בכחו דוקא לגאול את בנ&quot;י.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד שחז"ל אומרים על משה "הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה זח"א רנג, א. שער הפסוקים פ' ויחי. תו"א ר"פ משפטים. וראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 8 ואילך.}}. משה נקרא "גואל אחרון" אפילו בנוגע לגאולה האמיתית והשלימה מגלות זה האחרון (שתהי' ע"י משיח צדקנו), שעלי' נאמר{{הערה|מיכה ז, טו.}} "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ובפרט כידוע{{הערה|ד"ה כימי צאתך ה'תש"ח פי"ב (ע' 164).}} שגאולת מצרים היא הראש והשורש דכל הגאולות, כולל גם הגאולה העתידה לבוא – כיון שגאולה (כל גאולה) באה דוקא בכח '''משה'''.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד שחז"ל אומרים על משה "הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה זח"א רנג, א. שער הפסוקים פ' ויחי. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תורה אור/משפטים|</ins>תו"א ר"פ משפטים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. וראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 8 ואילך.}}. משה נקרא "גואל אחרון" אפילו בנוגע לגאולה האמיתית והשלימה מגלות זה האחרון (שתהי' ע"י משיח צדקנו), שעלי' נאמר{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|[[מיכה פרק ז</ins>|מיכה ז, טו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.}} "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ובפרט כידוע{{הערה|ד"ה כימי צאתך ה'תש"ח פי"ב (ע' 164).}} שגאולת מצרים היא הראש והשורש דכל הגאולות, כולל גם הגאולה העתידה לבוא – כיון שגאולה (כל גאולה) באה דוקא בכח '''משה'''.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. ונקודת הביאור בזה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. ונקודת הביאור בזה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התכלית דגאולת מצרים היא – "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים"{{הערה|וארא ו, ז.}}, ו"אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים"{{הערה|יתרו כ, ב. וראה מכילתא ופרש"י שם. שמו"ר פכ"ט, ג.}}. ז.א. שהגילוי אלקות למטה בגאולת מצרים הוא, כדי שבנ"י, כפי שנמצאים בעולם, יראו זאת ויכירו וידעו את הקב"ה, ויקבלו על עצמם (אח"כ במתן־תורה) את התורה והמצוות של הקב"ה{{הערה|וכמ"ש (שמות ג, יב) "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה".}}, וע"י ה'''עבודה''' שלהם – לגלות אלקות באופן קבוע ונצחי בחייהם ובחלקם בעולם כפי שנפעל במשכן (התכלית דיצי"מ ומ"ת) – "ועשו{{הערה|תרומה כה, ח.}} לי מקדש ושכנתי בתוכם"{{הערה|וראה שהש"ר רפ"ה: "ואימת שרתה שכינה עלי' (בארץ) מיום שהוקם המשכן". וראה סה"מ מלוקט ח"ג ע' נז. ובכ"מ.}}, ובקביעות יותר – ב'''בית''' המקדש (ראשון ושני), ובתכלית השלימות שתהי' בבית המקדש השלישי, "מקדש אד' כוננו ידיך"{{הערה|בשלח טו, יז ובפרש"י. ועוד.}}, בית נצחי{{הערה|זח"א כח, א. ח"ג רכא, א. תקו"ז ת"ח.}}, בגאולה האמיתית והשלימה, ועי"ז – גם לגלות אלקות בעולם באופן כזה, עד לשלימות בזה לע"ל, כשכל העולם וכל האנשים שבו יכירו ויראו אלקות בגלוי ובשלימות, "ונגלה כבוד הוי' וראו '''כל בשר''' יחדיו כי פי ה' דיבר"{{הערה|ישעי' מ, ה. וראה [[לקוטי אמרים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל"ו</del>|תניא פל"ו]] (מו, א). ושם: וכבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מ"ת כו'.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התכלית דגאולת מצרים היא – "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים"{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|[[שמות פרק ו</ins>|וארא ו, ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.}}, ו"אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים"{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|[[שמות פרק כ</ins>|יתרו כ, ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. וראה מכילתא ופרש"י שם. שמו"ר פכ"ט, ג.}}. ז.א. שהגילוי אלקות למטה בגאולת מצרים הוא, כדי שבנ"י, כפי שנמצאים בעולם, יראו זאת ויכירו וידעו את הקב"ה, ויקבלו על עצמם (אח"כ במתן־תורה) את התורה והמצוות של הקב"ה{{הערה|וכמ"ש (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[שמות פרק ג|</ins>שמות ג, יב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>) "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה".}}, וע"י ה'''עבודה''' שלהם – לגלות אלקות באופן קבוע ונצחי בחייהם ובחלקם בעולם כפי שנפעל במשכן (התכלית דיצי"מ ומ"ת) – "ועשו{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|[[שמות פרק כה</ins>|תרומה כה, ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.}} לי מקדש ושכנתי בתוכם"{{הערה|וראה שהש"ר רפ"ה: "ואימת שרתה שכינה עלי' (בארץ) מיום שהוקם המשכן". וראה סה"מ מלוקט ח"ג ע' נז. ובכ"מ.}}, ובקביעות יותר – ב'''בית''' המקדש (ראשון ושני), ובתכלית השלימות שתהי' בבית המקדש השלישי, "מקדש אד' כוננו ידיך"{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|[[שמות פרק טו</ins>|בשלח טו, יז ובפרש"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. ועוד.}}, בית נצחי{{הערה|זח"א כח, א. ח"ג רכא, א. תקו"ז ת"ח.}}, בגאולה האמיתית והשלימה, ועי"ז – גם לגלות אלקות בעולם באופן כזה, עד לשלימות בזה לע"ל, כשכל העולם וכל האנשים שבו יכירו ויראו אלקות בגלוי ובשלימות, "ונגלה כבוד הוי' וראו '''כל בשר''' יחדיו כי פי ה' דיבר"{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|[[ישעיה פרק מ</ins>|ישעי' מ, ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. וראה [[לקוטי אמרים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לו</ins>|תניא פל"ו]] (מו, א). ושם: וכבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מ"ת כו'.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו גם הטעם לכך שגאולת מצרים באה דוקא ע&quot;י נסים ונפלאות (גלויים) – כיון שדוקא ע&quot;י נס שלמעלה מדרך הטבע, &#039;&#039;&#039;מתגלה&#039;&#039;&#039; בגלוי (לעיני בשר) הכח הבלתי מוגבל של הקב&quot;ה, שיכירו בגלוי שהקב&quot;ה הוא הבע&quot;ב על טבע העולם, ולכן יש בכחו לעשות נס שלמעלה מן (או נס שמשנה את) ההנהגה הטבעית של העולם (מלשון העלם והסתר{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/שלח|לקו&quot;ת שלח]] לז, ד. מאמרי אדהאמ&quot;צ דברים ח&quot;א ע&#039; שג. ח&quot;ג ע&#039; א&#039;נט. וראה לקו&quot;ש (חלק לד) שופטים תשמ&quot;ז הערה 63. וש&quot;נ.}}), שטבע (מלשון &quot;טובעו בים&quot;{{הערה|לשון הכתוב – בשלח טו, ד. וראה סה&quot;מ מלוקט ח&quot;ה ע&#039; קח ואילך. וש&quot;נ.}}) מכסה על כח הפועל של הקב&quot;ה שנמצא בו,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו גם הטעם לכך שגאולת מצרים באה דוקא ע&quot;י נסים ונפלאות (גלויים) – כיון שדוקא ע&quot;י נס שלמעלה מדרך הטבע, &#039;&#039;&#039;מתגלה&#039;&#039;&#039; בגלוי (לעיני בשר) הכח הבלתי מוגבל של הקב&quot;ה, שיכירו בגלוי שהקב&quot;ה הוא הבע&quot;ב על טבע העולם, ולכן יש בכחו לעשות נס שלמעלה מן (או נס שמשנה את) ההנהגה הטבעית של העולם (מלשון העלם והסתר{{הערה|ראה [[לקוטי תורה/שלח|לקו&quot;ת שלח]] לז, ד. מאמרי אדהאמ&quot;צ דברים ח&quot;א ע&#039; שג. ח&quot;ג ע&#039; א&#039;נט. וראה לקו&quot;ש (חלק לד) שופטים תשמ&quot;ז הערה 63. וש&quot;נ.}}), שטבע (מלשון &quot;טובעו בים&quot;{{הערה|לשון הכתוב – בשלח טו, ד. וראה סה&quot;מ מלוקט ח&quot;ה ע&#039; קח ואילך. וש&quot;נ.}}) מכסה על כח הפועל של הקב&quot;ה שנמצא בו,</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l58">שורה 58:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 58:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז. עפ&quot;ז יובן גם הכפל בסיום המזמור – &quot;ומעשה ידינו כוננה עלינו מעשה ידינו כוננהו&quot;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז. עפ&quot;ז יובן גם הכפל בסיום המזמור – &quot;ומעשה ידינו כוננה עלינו מעשה ידינו כוננהו&quot;:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיון שאצל משה (ממוצע המחבר) היו שני הענינים ("משה" ו"איש האלקים") – שלכן ישנו אצל משה למטה ענין הנצחיות והקביעות (כח הבל"ג) בגלוי [כמרומז בהמשך המזמור{{הערה|ולהעיר מסיום מזמור שלפני זה (מזמור פט): ברוך ה' לעולם אמן ואמן, שאמן בכלל מורה על קיום הדבר (גמר הנצחון – ראה נזיר בסופו), ואמן בכפליים מורה על הקיום והתוקף באופן נצחי. וענין זה נמשך '''לעולם''', בפירושו מקום וזמן (ראה סה"מ תש"ח ע' 160. ובכ"מ), וגם בפירושו נצחיות (ראה המשך מים רבים תרל"ו פנ"ז ואילך). וראה יהל אור ע' תשכד השייכות ד"אמן" עם עיסקא דשבתא כפול (דלקמן בפנים).}}: "מעון אתה היית לנו '''בדור ודור''', בטרם הרים ילדו גו' '''ומעולם עד''' '''עולם''' אתה א־ל גו', כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול גו'" – וכך נמשכת הנצחיות בזמן גם אצל "משה איש '''האלקים'''"{{הערה|ומה שבהמשך המזמור מדבר בקוצר זמן האדם ("כל ימינו פנו בעברתך גו' ימי שנותינו בהם שבעים שנה גו'") – הוא חלק מהעונש כאשר "זרמתם שנה '''יהיו''' גו' שתה עונותינו גו'".}} בהיותו בטל לאלקות], נצחיות במשה עצמו, ש"משה לא מת"{{הערה|סוטה יג, סע"ב. זח"א לג, סע"ב. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ו ע' 6 ואילך.}} (ובכל דור ודור ישנו אתפשטותא דמשה{{הערה|זח"ג רעג, א. תקו"ז תס"ט. וראה [[לקוטי אמרים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"ד</del>|תניא פמ"ד]] (סג, א). ועוד.}}, נוסף על בחי' משה שבכל א' מישראל{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"ב</del>|תניא רפמ"ב]].}}), וכן בכחותיו ופרטיו{{הערה|כי שלימות ענין הנצחיות היא דוקא כשנמשכת וניכרת בכל הפרטים, דבאם פרט א' אינו נצחי ה"ז מורה על "חלישות" גם בהענינים שהם נצחיים, כי יש נתינת מקום ואפשריות להיפך הנצחיות.}}, עד שגם "מעשי ידי משה (משכן שעשה משה) נצחיים"{{הערה|סוטה ט, סע"א. וראה לקו"ש חט"ז ע' 465, ובהנסמן שם. לקו"ש חכ"ו שם.}} –</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיון שאצל משה (ממוצע המחבר) היו שני הענינים ("משה" ו"איש האלקים") – שלכן ישנו אצל משה למטה ענין הנצחיות והקביעות (כח הבל"ג) בגלוי [כמרומז בהמשך המזמור{{הערה|ולהעיר מסיום מזמור שלפני זה (מזמור פט): ברוך ה' לעולם אמן ואמן, שאמן בכלל מורה על קיום הדבר (גמר הנצחון – ראה נזיר בסופו), ואמן בכפליים מורה על הקיום והתוקף באופן נצחי. וענין זה נמשך '''לעולם''', בפירושו מקום וזמן (ראה סה"מ תש"ח ע' 160. ובכ"מ), וגם בפירושו נצחיות (ראה המשך מים רבים תרל"ו פנ"ז ואילך). וראה יהל אור ע' תשכד השייכות ד"אמן" עם עיסקא דשבתא כפול (דלקמן בפנים).}}: "מעון אתה היית לנו '''בדור ודור''', בטרם הרים ילדו גו' '''ומעולם עד''' '''עולם''' אתה א־ל גו', כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול גו'" – וכך נמשכת הנצחיות בזמן גם אצל "משה איש '''האלקים'''"{{הערה|ומה שבהמשך המזמור מדבר בקוצר זמן האדם ("כל ימינו פנו בעברתך גו' ימי שנותינו בהם שבעים שנה גו'") – הוא חלק מהעונש כאשר "זרמתם שנה '''יהיו''' גו' שתה עונותינו גו'".}} בהיותו בטל לאלקות], נצחיות במשה עצמו, ש"משה לא מת"{{הערה|סוטה יג, סע"ב. זח"א לג, סע"ב. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ו ע' 6 ואילך.}} (ובכל דור ודור ישנו אתפשטותא דמשה{{הערה|זח"ג רעג, א. תקו"ז תס"ט. וראה [[לקוטי אמרים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מד</ins>|תניא פמ"ד]] (סג, א). ועוד.}}, נוסף על בחי' משה שבכל א' מישראל{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מב</ins>|תניא רפמ"ב]].}}), וכן בכחותיו ופרטיו{{הערה|כי שלימות ענין הנצחיות היא דוקא כשנמשכת וניכרת בכל הפרטים, דבאם פרט א' אינו נצחי ה"ז מורה על "חלישות" גם בהענינים שהם נצחיים, כי יש נתינת מקום ואפשריות להיפך הנצחיות.}}, עד שגם "מעשי ידי משה (משכן שעשה משה) נצחיים"{{הערה|סוטה ט, סע"א. וראה לקו"ש חט"ז ע' 465, ובהנסמן שם. לקו"ש חכ"ו שם.}} –</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכן הי&#039; דוקא למשה את הכח להמשיך את השכינה למטה{{הערה|ראה שהש&quot;ר רפ&quot;ה: עמד משה והורידה (השכינה) לארץ . . ואימת שרתה שכינה כו&#039; (כדלעיל הערה 27). וראה המשך ההילולא באתי לגני ה&#039;שי&quot;ת.}} ע&quot;י תפלתו &quot;ויהי נועם גו&#039;&quot;, &quot;יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם&quot;, באופן ד&quot;&#039;&#039;&#039;כוננה&#039;&#039;&#039; עלינו&quot; – &#039;&#039;&#039;בקביעות&#039;&#039;&#039;, לדור דור (עד שבזה (&quot;ומעשה ידינו כוננהו&quot;) מרומזת ה&#039;&#039;&#039;נצחיות&#039;&#039;&#039; דבית המקדש השלישי, שאינו חרב &#039;&#039;&#039;לעולם&#039;&#039;&#039;, כנ&quot;ל).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכן הי&#039; דוקא למשה את הכח להמשיך את השכינה למטה{{הערה|ראה שהש&quot;ר רפ&quot;ה: עמד משה והורידה (השכינה) לארץ . . ואימת שרתה שכינה כו&#039; (כדלעיל הערה 27). וראה המשך ההילולא באתי לגני ה&#039;שי&quot;ת.}} ע&quot;י תפלתו &quot;ויהי נועם גו&#039;&quot;, &quot;יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם&quot;, באופן ד&quot;&#039;&#039;&#039;כוננה&#039;&#039;&#039; עלינו&quot; – &#039;&#039;&#039;בקביעות&#039;&#039;&#039;, לדור דור (עד שבזה (&quot;ומעשה ידינו כוננהו&quot;) מרומזת ה&#039;&#039;&#039;נצחיות&#039;&#039;&#039; דבית המקדש השלישי, שאינו חרב &#039;&#039;&#039;לעולם&#039;&#039;&#039;, כנ&quot;ל).</div></td></tr> </table> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&diff=19703&oldid=prev ש. א. ב־22:46, 30 ביולי 2025 2025-07-30T22:46:19Z <p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&amp;diff=19703&amp;oldid=18035">הצגת שינויים</a> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&diff=18035&oldid=prev ש. א.: ש. א. העביר את הדף דבר מלכות צו לשם דבר מלכות/צו בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון 2025-07-23T19:28:32Z <p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%95&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="דבר מלכות צו (הדף אינו קיים)">דבר מלכות צו</a> לשם <a href="/index.php/%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95" title="דבר מלכות/צו">דבר מלכות/צו</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:28, 23 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&diff=17213&oldid=prev ש. א.: תיקונים 2025-07-20T07:12:10Z <p>תיקונים</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&amp;diff=17213&amp;oldid=15992">הצגת שינויים</a> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&diff=15992&oldid=prev מ. רובין: החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" 2025-07-16T12:46:20Z <p>החלפת טקסט – &quot;&lt;/ref&gt;&quot; ב־&quot;}}&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&amp;diff=15992&amp;oldid=15974">הצגת שינויים</a> מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&diff=15974&oldid=prev מ. רובין: החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|" 2025-07-16T12:45:49Z <p>החלפת טקסט – &quot;&lt;ref&gt;&quot; ב־&quot;{{הערה|&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&amp;diff=15974&amp;oldid=15962">הצגת שינויים</a> מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&diff=15962&oldid=prev ש. א. ב־12:39, 16 ביולי 2025 2025-07-16T12:39:43Z <p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%95&amp;diff=15962&amp;oldid=14794">הצגת שינויים</a> ש. א.