https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA%2F%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99 2026-05-09T08:23:55Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=25251&oldid=prev 2025-10-05T19:11:22Z

<p>החלפת טקסט – &quot;[[תורה אור/&quot; ב־&quot;[[תורה אור (אדמו&quot;ר הזקן)/&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:11, 5 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכפי שהי&#039; בגלוי בארון (שהוא &quot;עיקר החפץ במשכן&quot;{{הערה|רמב&quot;ן ר&quot;פ תרומה.}}) – ש&quot;מקום ארון אינו מן המדה&quot;{{הערה|יומא כא, א. וש&quot;נ.}}: אע&quot;פ שהארון (שבו היו מונחים שני לוחות הברית, הכוללים כל התורה כולה{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ&quot;ו ה&quot;א. ועוד.}}, שאורייתא וקוב&quot;ה כולא חד{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ&quot;ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ&quot;ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ&quot;צ ויקרא ח&quot;א ע&#039; רפה. וראה זהר ח&quot;א כד, א. ח&quot;ב ס, א. תקו&quot;ז ת&quot;ו (כא, ב). תכ&quot;ב (סד, א). [[לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/נצבים|לקו&quot;ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}) הוא למעלה ממדידה והגבלה, &quot;אינו מן המדה&quot;, הי&#039; למקום הארון &#039;&#039;&#039;מדה&#039;&#039;&#039; מסויימת (&quot;אמתים וחצי ארכו גו&#039;&quot;{{הערה|[[שמות פרק כה|תרומה כה, י]].}}), &#039;&#039;&#039;והמקום&#039;&#039;&#039; הי&#039; &quot;אינו מן המדה&quot; – המעלה דבלי גבול ביחד עם המעלה דגבול (שיכול להתקבל בגדרי התחתון).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכפי שהי&#039; בגלוי בארון (שהוא &quot;עיקר החפץ במשכן&quot;{{הערה|רמב&quot;ן ר&quot;פ תרומה.}}) – ש&quot;מקום ארון אינו מן המדה&quot;{{הערה|יומא כא, א. וש&quot;נ.}}: אע&quot;פ שהארון (שבו היו מונחים שני לוחות הברית, הכוללים כל התורה כולה{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ&quot;ו ה&quot;א. ועוד.}}, שאורייתא וקוב&quot;ה כולא חד{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ&quot;ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ&quot;ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ&quot;צ ויקרא ח&quot;א ע&#039; רפה. וראה זהר ח&quot;א כד, א. ח&quot;ב ס, א. תקו&quot;ז ת&quot;ו (כא, ב). תכ&quot;ב (סד, א). [[לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/נצבים|לקו&quot;ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}) הוא למעלה ממדידה והגבלה, &quot;אינו מן המדה&quot;, הי&#039; למקום הארון &#039;&#039;&#039;מדה&#039;&#039;&#039; מסויימת (&quot;אמתים וחצי ארכו גו&#039;&quot;{{הערה|[[שמות פרק כה|תרומה כה, י]].}}), &#039;&#039;&#039;והמקום&#039;&#039;&#039; הי&#039; &quot;אינו מן המדה&quot; – המעלה דבלי גבול ביחד עם המעלה דגבול (שיכול להתקבל בגדרי התחתון).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד"ז הרי זה מתבטא בעבודתו של יהודי: בכללות ישנם שני אופני וסדרי עבודה – עבודה בצמצום ובמדידה והגבלה (דקדושה), ועבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. ויש בזה מה שאין בזה: העבודה במדידה והגבלה היא בערך לדרגת האדם, שייעשה '''כלי''' לקלוט אלקות בפנימיות מציאותו. והעבודה שלמעלה ממדידה והגבלה ("בכל מאדך"{{הערה|ואתחנן ו, ה. וראה [[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לט, ג־ד. דרמ"צ קכג, ב. קמ, ב. קס, ב. סה"מ תר"ס ע' קח. וראה ספר הערכים חב"ד ערך אהבת ה' – בכל לבבך, נפשך ומאדך ס"ד. '''וש"נ'''.}}) היא כלי לקבל אלקות שלמעלה מהגבלת האדם ("מאד" האמיתי); והשלימות היא בחיבור שני הענינים בעבודת האדם: גם בעבודתו שלמעלה מהגבלה ישנה המעלה שזה נמשך בכלי ובפנימיות, וגם בעבודתו שבהגבלה ישנה המעלה ד"בכל מאדך".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד"ז הרי זה מתבטא בעבודתו של יהודי: בכללות ישנם שני אופני וסדרי עבודה – עבודה בצמצום ובמדידה והגבלה (דקדושה), ועבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. ויש בזה מה שאין בזה: העבודה במדידה והגבלה היא בערך לדרגת האדם, שייעשה '''כלי''' לקלוט אלקות בפנימיות מציאותו. והעבודה שלמעלה ממדידה והגבלה ("בכל מאדך"{{הערה|ואתחנן ו, ה. וראה [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/מקץ|תו"א מקץ]] לט, ג־ד. דרמ"צ קכג, ב. קמ, ב. קס, ב. סה"מ תר"ס ע' קח. וראה ספר הערכים חב"ד ערך אהבת ה' – בכל לבבך, נפשך ומאדך ס"ד. '''וש"נ'''.}}) היא כלי לקבל אלקות שלמעלה מהגבלת האדם ("מאד" האמיתי); והשלימות היא בחיבור שני הענינים בעבודת האדם: גם בעבודתו שלמעלה מהגבלה ישנה המעלה שזה נמשך בכלי ובפנימיות, וגם בעבודתו שבהגבלה ישנה המעלה ד"בכל מאדך".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה. עפ&quot;ז יובן העילוי ד&quot;שמיני שמונה&quot; (קריאת שמיני שמונה פעמים), שאז ה&quot;ז &quot;שמינה&quot;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה. עפ&quot;ז יובן העילוי ד&quot;שמיני שמונה&quot; (קריאת שמיני שמונה פעמים), שאז ה&quot;ז &quot;שמינה&quot;:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החילוק בין &quot;שמיני&quot; ו&quot;שמונה&quot; הוא: &quot;&#039;&#039;&#039;שמיני&#039;&#039;&#039;&quot; הוא מספר סידורי, שבא אמנם לאחר שבעה שקדמו לו, אבל זוהי מציאות נפרדת – שמינית, שהיא מובדלת בערך מהשבעה שקדמו לו, &quot;שמיני&quot; הוא לא ענין לעצמו לגמרי, אלא יש לו שייכות (ובא בהמשך) לשבעה (ויתירה מזו: שמיני שייך דוקא לאח&quot;ז שישנם קודם לכן שבעה); אבל לאחר שבא בגילוי הענין (היום) השמיני, ה&quot;ז (גם) מציאות נפרדת, שנבדלת מהשבעה. [וכפי שהוא בנדו&quot;ד – &quot;ויהי ביום השמיני&quot;, יום השמיני למילואים, שבא לאחרי שבעת ימי המילואים, אבל זהו יום נפרד, שמיני, שמובדל ונעלה מהימים הקודמים – היום השמיני הוא היום שבו הי&#039; חידוש הכי עיקרי – השראת השכינה במשכן].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החילוק בין &quot;שמיני&quot; ו&quot;שמונה&quot; הוא: &quot;&#039;&#039;&#039;שמיני&#039;&#039;&#039;&quot; הוא מספר סידורי, שבא אמנם לאחר שבעה שקדמו לו, אבל זוהי מציאות נפרדת – שמינית, שהיא מובדלת בערך מהשבעה שקדמו לו, &quot;שמיני&quot; הוא לא ענין לעצמו לגמרי, אלא יש לו שייכות (ובא בהמשך) לשבעה (ויתירה מזו: שמיני שייך דוקא לאח&quot;ז שישנם קודם לכן שבעה); אבל לאחר שבא בגילוי הענין (היום) השמיני, ה&quot;ז (גם) מציאות נפרדת, שנבדלת מהשבעה. [וכפי שהוא בנדו&quot;ד – &quot;ויהי ביום השמיני&quot;, יום השמיני למילואים, שבא לאחרי שבעת ימי המילואים, אבל זהו יום נפרד, שמיני, שמובדל ונעלה מהימים הקודמים – היום השמיני הוא היום שבו הי&#039; חידוש הכי עיקרי – השראת השכינה במשכן].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"'''שמונה'''" – הוא מספר הכולל, כולל את כל השמונה יחדיו, גם את השבעה שקדמו לו{{הערה|ע"ד האופן דספירת העומר שהספירה היא לא במספר סידורי (יום שני, יום שלישי וכו'), אלא במספר הכולל (גם הימים שלפניו) – "היום שני ימים", "שלשה ימים" וכו'. וראה [[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לד, ב. סהמ"צ להצ"צ כח, א.}}. שמונה פירושו שכל השמונה נמצאים יחד. ואדרבה: יום זה מעלה את כולם ל(דרגא ד)שמונה, שכל הענינים (גם השבעה הראשונים) הם '''חלק''' מ"שמונה".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"'''שמונה'''" – הוא מספר הכולל, כולל את כל השמונה יחדיו, גם את השבעה שקדמו לו{{הערה|ע"ד האופן דספירת העומר שהספירה היא לא במספר סידורי (יום שני, יום שלישי וכו'), אלא במספר הכולל (גם הימים שלפניו) – "היום שני ימים", "שלשה ימים" וכו'. וראה [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/מקץ|תו"א מקץ]] לד, ב. סהמ"צ להצ"צ כח, א.}}. שמונה פירושו שכל השמונה נמצאים יחד. ואדרבה: יום זה מעלה את כולם ל(דרגא ד)שמונה, שכל הענינים (גם השבעה הראשונים) הם '''חלק''' מ"שמונה".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועפ&quot;ז יש לומר ש&quot;שמיני&quot; ו&quot;שמונה&quot; ביחד מרמזים גם על הכח לחבר את שני הענינים הנ&quot;ל בגילוי אלקות במשכן – בלי גבול וגבול: בכדי שיהי&#039; החיבור דגבול ובלי גבול (עולם ולמעלה מעולם), צריכים להיות בבלי גבול (דרגא השמינית) עצמו שני הענינים. וזהו החילוק בין &quot;שמיני&quot; ו&quot;שמונה&quot;: &quot;שמיני&quot; הוא (בעיקר) הענין דבלי גבול{{הערה|אלא שב&quot;שמיני&quot; גופא נכללת גם השייכות לגבול, כי שמיני בא בהמשך להענינים של שביעי.}}, ו&quot;שמונה&quot; הוא כפי שבלי גבול כולל בעצמו את ה(מעלה ד)גבול (שבעה). &quot;שמיני&quot; קאי בעיקר על הגילוי שלמעלה מהשתלשלות (שומר את ההיקף), ו&quot;שמונה&quot; מדגיש איך שהגילוי (שלמעלה מהשתלשלות) כולל ונמשך גם בשבעת ימי הבנין דסדר השתלשלות, בכל פרט ופרט – א&#039;, ב&#039;, ג&#039;, ד&#039;, ה&#039;, ו&#039;, ז&#039; ואח&quot;כ ח&#039; – כפי שכולם מתעלים ונעשים &quot;שמונה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועפ&quot;ז יש לומר ש&quot;שמיני&quot; ו&quot;שמונה&quot; ביחד מרמזים גם על הכח לחבר את שני הענינים הנ&quot;ל בגילוי אלקות במשכן – בלי גבול וגבול: בכדי שיהי&#039; החיבור דגבול ובלי גבול (עולם ולמעלה מעולם), צריכים להיות בבלי גבול (דרגא השמינית) עצמו שני הענינים. וזהו החילוק בין &quot;שמיני&quot; ו&quot;שמונה&quot;: &quot;שמיני&quot; הוא (בעיקר) הענין דבלי גבול{{הערה|אלא שב&quot;שמיני&quot; גופא נכללת גם השייכות לגבול, כי שמיני בא בהמשך להענינים של שביעי.}}, ו&quot;שמונה&quot; הוא כפי שבלי גבול כולל בעצמו את ה(מעלה ד)גבול (שבעה). &quot;שמיני&quot; קאי בעיקר על הגילוי שלמעלה מהשתלשלות (שומר את ההיקף), ו&quot;שמונה&quot; מדגיש איך שהגילוי (שלמעלה מהשתלשלות) כולל ונמשך גם בשבעת ימי הבנין דסדר השתלשלות, בכל פרט ופרט – א&#039;, ב&#039;, ג&#039;, ד&#039;, ה&#039;, ו&#039;, ז&#039; ואח&quot;כ ח&#039; – כפי שכולם מתעלים ונעשים &quot;שמונה&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l106">שורה 106:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 106:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסיום &quot;שני שבועות לעומר&quot; הוא סיום (העבודה ב)שני הקוים דחסד וגבורה (בשבוע הראשון – חסד שבחסד עד מלכות שבחסד, ובשבוע השני – חסד שבגבורה עד מלכות שבגבורה), ז.א. שישנה השלימות דשני הענינים, חסד וגבורה – אשר לשני קוים אלו (&quot;מימינים ומשמאילים&quot;{{הערה|לשון הכתוב – [[דברי הימים א פרק יב|דה&quot;א יב, ב]].}}) מתחלקים בכללות{{הערה|אף שבפרטיות נחלקים לג&#039; קוים (כנ&quot;ל בפנים). ובפרטיות עוד יותר – לד&#039;, ה&#039;, עשרה, וכיו&quot;ב.}} כל הענינים{{הערה|ראה ספר הערכים חב&quot;ד שבהערה 74 ס&quot;ז. וש&quot;נ.}}, החל מתורה (מימינו אש גו&#039;), &quot;אלו אוסרים ואלו מתירין כו&#039;&quot; (כנ&quot;ל בנוגע להלל ושמאי), וממנה משתלשל בעולם, ובשרשו למעלה – קו הבלי גבול וקו ההעלם והגבול (כנ&quot;ל).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסיום &quot;שני שבועות לעומר&quot; הוא סיום (העבודה ב)שני הקוים דחסד וגבורה (בשבוע הראשון – חסד שבחסד עד מלכות שבחסד, ובשבוע השני – חסד שבגבורה עד מלכות שבגבורה), ז.א. שישנה השלימות דשני הענינים, חסד וגבורה – אשר לשני קוים אלו (&quot;מימינים ומשמאילים&quot;{{הערה|לשון הכתוב – [[דברי הימים א פרק יב|דה&quot;א יב, ב]].}}) מתחלקים בכללות{{הערה|אף שבפרטיות נחלקים לג&#039; קוים (כנ&quot;ל בפנים). ובפרטיות עוד יותר – לד&#039;, ה&#039;, עשרה, וכיו&quot;ב.}} כל הענינים{{הערה|ראה ספר הערכים חב&quot;ד שבהערה 74 ס&quot;ז. וש&quot;נ.}}, החל מתורה (מימינו אש גו&#039;), &quot;אלו אוסרים ואלו מתירין כו&#039;&quot; (כנ&quot;ל בנוגע להלל ושמאי), וממנה משתלשל בעולם, ובשרשו למעלה – קו הבלי גבול וקו ההעלם והגבול (כנ&quot;ל).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרטיות – זהו הסיום ד"שני שבועות לעומר" (חסד וגבורה) עם מלכות שבגבורה: נוסף על פירוש הפשוט בזה שמלכות שבגבורה הוא פרט בגבורה – יש בזה גם הרמז{{הערה|ולהעיר מהמבואר בכ"מ (ראה שער היחוד פמ"ז), שממלכות שבחסד נעשה חסד שבמלכות וכו', וכן בנדו"ד – שממלכות שבגבורה, נעשה גבורה שבמלכות.}}, שמגבורה מתגלה ענין המלכות – הגילוי ד"ה' ימלוך לעולם ועד"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יח]].}}, "והי' ה' למלך על כל הארץ גו'"{{הערה|[[זכריה פרק יד|זכרי' יד, ט]].}}, "והיתה לה' המלוכה"{{הערה|עובדי' בסופו.}}, בגאולה האמיתית והשלימה; ואדרבה – גילוי מלכותו ית' באופן דגבורה (מלכות שבגבורה) – תגבורת החיות{{הערה|ראה [[תורה אור/נח|תו"א נח]] ט, ג.{{ש}}*95. ראה תו"א מג"א קיז, ג. אוה"ת לך לך פו, ב.}}, ע"ד הענין ד"מחי' המתים" שבא מבחי' "אתה גבור"&lt;sup&gt;[95*]&lt;/sup&gt; (בברכה שני' דתפלה, כנגד גבורה{{הערה|יהל אור ע' קיא.}}).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרטיות – זהו הסיום ד"שני שבועות לעומר" (חסד וגבורה) עם מלכות שבגבורה: נוסף על פירוש הפשוט בזה שמלכות שבגבורה הוא פרט בגבורה – יש בזה גם הרמז{{הערה|ולהעיר מהמבואר בכ"מ (ראה שער היחוד פמ"ז), שממלכות שבחסד נעשה חסד שבמלכות וכו', וכן בנדו"ד – שממלכות שבגבורה, נעשה גבורה שבמלכות.}}, שמגבורה מתגלה ענין המלכות – הגילוי ד"ה' ימלוך לעולם ועד"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יח]].}}, "והי' ה' למלך על כל הארץ גו'"{{הערה|[[זכריה פרק יד|זכרי' יד, ט]].}}, "והיתה לה' המלוכה"{{הערה|עובדי' בסופו.}}, בגאולה האמיתית והשלימה; ואדרבה – גילוי מלכותו ית' באופן דגבורה (מלכות שבגבורה) – תגבורת החיות{{הערה|ראה [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/נח|תו"א נח]] ט, ג.{{ש}}*95. ראה תו"א מג"א קיז, ג. אוה"ת לך לך פו, ב.}}, ע"ד הענין ד"מחי' המתים" שבא מבחי' "אתה גבור"&lt;sup&gt;[95*]&lt;/sup&gt; (בברכה שני' דתפלה, כנגד גבורה{{הערה|יהל אור ע' קיא.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זאת אומרת – שבשבת זו (הסיום ד&quot;שמיני שמונה שמינה&quot;) מתגלית המעלה שישנה בגבורה (דקדושה), בענין ההעלם והגבול – ענין המלכות – גאולה – שבגבורה{{הערה|כידוע שלע&quot;ל יהי&#039; גילוי המעלה שבגבורות, ולכן תהי&#039; הלכה כב&quot;ש (מק&quot;מ לזח&quot;א יז, ב. [[לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/קורח|לקו&quot;ת קרח]] נד, סע&quot;ב).}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זאת אומרת – שבשבת זו (הסיום ד&quot;שמיני שמונה שמינה&quot;) מתגלית המעלה שישנה בגבורה (דקדושה), בענין ההעלם והגבול – ענין המלכות – גאולה – שבגבורה{{הערה|כידוע שלע&quot;ל יהי&#039; גילוי המעלה שבגבורות, ולכן תהי&#039; הלכה כב&quot;ש (מק&quot;מ לזח&quot;א יז, ב. [[לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/קורח|לקו&quot;ת קרח]] נד, סע&quot;ב).}}.</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=23928&oldid=prev 2025-09-16T11:43:48Z

<p>החלפת טקסט – &quot;לקוטי תורה/&quot; ב־&quot;לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:43, 16 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו תוכן החידוש דגילוי האלקות במשכן ומקדש [ובתכלית השלימות – כפי שיהי&#039; בבית המקדש השלישי] – כפי שנפעל &quot;ביום השמיני&quot; – &quot;(ועשו לי מקדש) ושכנתי בתוכם&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;, השראת וגילוי השכינה, שלמעלה מגדרי העולם (&quot;לי&quot;), במשכן הגשמי, ב&quot;מעשה ידיכם&quot;. ומהמשכן ה&quot;ז נמשך בכל העולם (ממנו אורה יוצאה לכל העולם{{הערה|ירושלמי ברכות פ&quot;ד ה&quot;ה. וראה גם רש&quot;י כת&quot;י מנחות פו, ב.}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו תוכן החידוש דגילוי האלקות במשכן ומקדש [ובתכלית השלימות – כפי שיהי&#039; בבית המקדש השלישי] – כפי שנפעל &quot;ביום השמיני&quot; – &quot;(ועשו לי מקדש) ושכנתי בתוכם&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;, השראת וגילוי השכינה, שלמעלה מגדרי העולם (&quot;לי&quot;), במשכן הגשמי, ב&quot;מעשה ידיכם&quot;. ומהמשכן ה&quot;ז נמשך בכל העולם (ממנו אורה יוצאה לכל העולם{{הערה|ירושלמי ברכות פ&quot;ד ה&quot;ה. וראה גם רש&quot;י כת&quot;י מנחות פו, ב.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכפי שהי' בגלוי בארון (שהוא "עיקר החפץ במשכן"{{הערה|רמב"ן ר"פ תרומה.}}) – ש"מקום ארון אינו מן המדה"{{הערה|יומא כא, א. וש"נ.}}: אע"פ שהארון (שבו היו מונחים שני לוחות הברית, הכוללים כל התורה כולה{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. ועוד.}}, שאורייתא וקוב"ה כולא חד{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}) הוא למעלה ממדידה והגבלה, "אינו מן המדה", הי' למקום הארון '''מדה''' מסויימת ("אמתים וחצי ארכו גו'"{{הערה|[[שמות פרק כה|תרומה כה, י]].}}), '''והמקום''' הי' "אינו מן המדה" – המעלה דבלי גבול ביחד עם המעלה דגבול (שיכול להתקבל בגדרי התחתון).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכפי שהי' בגלוי בארון (שהוא "עיקר החפץ במשכן"{{הערה|רמב"ן ר"פ תרומה.}}) – ש"מקום ארון אינו מן המדה"{{הערה|יומא כא, א. וש"נ.}}: אע"פ שהארון (שבו היו מונחים שני לוחות הברית, הכוללים כל התורה כולה{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. ועוד.}}, שאורייתא וקוב"ה כולא חד{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}) הוא למעלה ממדידה והגבלה, "אינו מן המדה", הי' למקום הארון '''מדה''' מסויימת ("אמתים וחצי ארכו גו'"{{הערה|[[שמות פרק כה|תרומה כה, י]].}}), '''והמקום''' הי' "אינו מן המדה" – המעלה דבלי גבול ביחד עם המעלה דגבול (שיכול להתקבל בגדרי התחתון).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד&quot;ז הרי זה מתבטא בעבודתו של יהודי: בכללות ישנם שני אופני וסדרי עבודה – עבודה בצמצום ובמדידה והגבלה (דקדושה), ועבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. ויש בזה מה שאין בזה: העבודה במדידה והגבלה היא בערך לדרגת האדם, שייעשה &#039;&#039;&#039;כלי&#039;&#039;&#039; לקלוט אלקות בפנימיות מציאותו. והעבודה שלמעלה ממדידה והגבלה (&quot;בכל מאדך&quot;{{הערה|ואתחנן ו, ה. וראה [[תורה אור/מקץ|תו&quot;א מקץ]] לט, ג־ד. דרמ&quot;צ קכג, ב. קמ, ב. קס, ב. סה&quot;מ תר&quot;ס ע&#039; קח. וראה ספר הערכים חב&quot;ד ערך אהבת ה&#039; – בכל לבבך, נפשך ומאדך ס&quot;ד. &#039;&#039;&#039;וש&quot;נ&#039;&#039;&#039;.}}) היא כלי לקבל אלקות שלמעלה מהגבלת האדם (&quot;מאד&quot; האמיתי); והשלימות היא בחיבור שני הענינים בעבודת האדם: גם בעבודתו שלמעלה מהגבלה ישנה המעלה שזה נמשך בכלי ובפנימיות, וגם בעבודתו שבהגבלה ישנה המעלה ד&quot;בכל מאדך&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד&quot;ז הרי זה מתבטא בעבודתו של יהודי: בכללות ישנם שני אופני וסדרי עבודה – עבודה בצמצום ובמדידה והגבלה (דקדושה), ועבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. ויש בזה מה שאין בזה: העבודה במדידה והגבלה היא בערך לדרגת האדם, שייעשה &#039;&#039;&#039;כלי&#039;&#039;&#039; לקלוט אלקות בפנימיות מציאותו. והעבודה שלמעלה ממדידה והגבלה (&quot;בכל מאדך&quot;{{הערה|ואתחנן ו, ה. וראה [[תורה אור/מקץ|תו&quot;א מקץ]] לט, ג־ד. דרמ&quot;צ קכג, ב. קמ, ב. קס, ב. סה&quot;מ תר&quot;ס ע&#039; קח. וראה ספר הערכים חב&quot;ד ערך אהבת ה&#039; – בכל לבבך, נפשך ומאדך ס&quot;ד. &#039;&#039;&#039;וש&quot;נ&#039;&#039;&#039;.}}) היא כלי לקבל אלקות שלמעלה מהגבלת האדם (&quot;מאד&quot; האמיתי); והשלימות היא בחיבור שני הענינים בעבודת האדם: גם בעבודתו שלמעלה מהגבלה ישנה המעלה שזה נמשך בכלי ובפנימיות, וגם בעבודתו שבהגבלה ישנה המעלה ד&quot;בכל מאדך&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ח. ובפרטיות יותר – יש לומר שענין זה (החיבור דבל&quot;ג וגבול) מרומז גם בשמו של &#039;&#039;&#039;משה&#039;&#039;&#039; [התיבה הראשונה שבמשנה וכל המסכתא: &quot;&#039;&#039;&#039;משה&#039;&#039;&#039; קיבל תורה כו&#039;&quot;]:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ח. ובפרטיות יותר – יש לומר שענין זה (החיבור דבל&quot;ג וגבול) מרומז גם בשמו של &#039;&#039;&#039;משה&#039;&#039;&#039; [התיבה הראשונה שבמשנה וכל המסכתא: &quot;&#039;&#039;&#039;משה&#039;&#039;&#039; קיבל תורה כו&#039;&quot;]:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משה הוא ר"ת "משה שמאי הלל"{{הערה|ראה מגלה עמוקות אופן עד.}}, כנגד ג' הקוים, קו הימין (חסד), קו השמאל (גבורה) וקו האמצעי (תפארת): שמאי והלל הם כנגד ב' הקוים דשמאל וימין שבתורה ("מימינו אש דת למו"{{הערה|[[דברים פרק לג|ברכה לג, ב]]. וראה [[אגרת הקודש סימן י|אגה"ק ס"י]]. [[אגרת הקודש סימן יג|סי"ג]].}}), שלכן בית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים, "אלו אוסרים ואלו מתירין אלו פוסלים ואלו מכשירין"{{הערה|משנה יבמות יג, ריש ע"ב.}} כידוע{{הערה|ראה זח"ג (רע"מ) רמה, א. [[אגרת הקודש סימן יג|אגה"ק סי"ג]]. [[לקוטי תורה/קורח|לקו"ת קרח]] נד, סע"א ואילך. שה"ש מח, ב ואילך. ובכ"מ.}}; ומשה הוא כנגד קו האמצעי, שכולל ומחבר את שני הקוים{{הערה|אוה"ת קרח ס"ע תשיז.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משה הוא ר"ת "משה שמאי הלל"{{הערה|ראה מגלה עמוקות אופן עד.}}, כנגד ג' הקוים, קו הימין (חסד), קו השמאל (גבורה) וקו האמצעי (תפארת): שמאי והלל הם כנגד ב' הקוים דשמאל וימין שבתורה ("מימינו אש דת למו"{{הערה|[[דברים פרק לג|ברכה לג, ב]]. וראה [[אגרת הקודש סימן י|אגה"ק ס"י]]. [[אגרת הקודש סימן יג|סי"ג]].}}), שלכן בית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים, "אלו אוסרים ואלו מתירין אלו פוסלים ואלו מכשירין"{{הערה|משנה יבמות יג, ריש ע"ב.}} כידוע{{הערה|ראה זח"ג (רע"מ) רמה, א. [[אגרת הקודש סימן יג|אגה"ק סי"ג]]. [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/קורח|לקו"ת קרח]] נד, סע"א ואילך. שה"ש מח, ב ואילך. ובכ"מ.}}; ומשה הוא כנגד קו האמצעי, שכולל ומחבר את שני הקוים{{הערה|אוה"ת קרח ס"ע תשיז.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השרש דבלי גבול וגבול למעלה הוא – חסד וגבורה{{הערה|ראה ספר הערכים חב&quot;ד ערך אוא&quot;ס (ד) ס&quot;ג. וש&quot;נ.}} [ובזה גופא – חסד וגבורה שבתורה, &quot;מימינו אש &#039;&#039;&#039;דת&#039;&#039;&#039; למו&quot;]: מחסד נמשכת ההשפעה שלמעלה ממדידה והגבלה, ומגבורה (וצמצום) – השפעה מצומצמת, לפי הגבלת וכלי המקבלים; ומשה – קו האמצעי (שהוא תכלית הביטול) – כולל ומחבר את שני הקוים (ולכן הסדר הוא שב&quot;משה&quot; באה קודם המ&#039; – ר&quot;ת משה (קו האמצעי) ואח&quot;כ ש&quot;ה, ר&quot;ת שמאי הלל, שמאל וימין{{הערה|והטעם שמקדים שמאי להלל – נוסף על מחז&quot;ל שהלל ענותן הי&#039; לכן הקדימם (עירובין יג, ב) – יש לומר, מפני המעלה שבכח הגבול (גבורה) לגבי כח הבלי גבול, כדלקמן.}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השרש דבלי גבול וגבול למעלה הוא – חסד וגבורה{{הערה|ראה ספר הערכים חב&quot;ד ערך אוא&quot;ס (ד) ס&quot;ג. וש&quot;נ.}} [ובזה גופא – חסד וגבורה שבתורה, &quot;מימינו אש &#039;&#039;&#039;דת&#039;&#039;&#039; למו&quot;]: מחסד נמשכת ההשפעה שלמעלה ממדידה והגבלה, ומגבורה (וצמצום) – השפעה מצומצמת, לפי הגבלת וכלי המקבלים; ומשה – קו האמצעי (שהוא תכלית הביטול) – כולל ומחבר את שני הקוים (ולכן הסדר הוא שב&quot;משה&quot; באה קודם המ&#039; – ר&quot;ת משה (קו האמצעי) ואח&quot;כ ש&quot;ה, ר&quot;ת שמאי הלל, שמאל וימין{{הערה|והטעם שמקדים שמאי להלל – נוסף על מחז&quot;ל שהלל ענותן הי&#039; לכן הקדימם (עירובין יג, ב) – יש לומר, מפני המעלה שבכח הגבול (גבורה) לגבי כח הבלי גבול, כדלקמן.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והכח ע"ז בא מכך שאצל משה ישנם שני הענינים – כנרמז בשמו '''משה''' ע"ש "כי מן המים משיתיהו"{{הערה|[[שמות פרק ב|שמות ב, י]].}}: יחד עם זה שלמשה היתה המעלה דגילוי (חסד) – "משיתיהו" (שעל שם זה בעיקר נקרא "משה"), כשעבד את עבודתו בגילוי (על היבשה), יש בו גם המעלה ד"'''מן המים''' (משיתיהו)", גילוי הענינים הנעלמים שבמים – גילוי כח ההעלם וכח הגבול דהקב"ה שנמצא בגבורה, עד בחי' "ישת חושך סתרו"{{הערה|[[תהלים פרק יח|תהלים יח, יב]].}}, ההעלם העצמי שלמעלה (ממנו בא ההעלם דעולם){{הערה|ראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפז. ועוד.}} כידוע שמים (מי הים), שמכסים ומסתירים על מה שנמצא בתוך הים, מרמזים על כח ההעלם (צמצום) דהקב"ה{{הערה|וממנו נשתלשל עלמא דאתכסיא, שעל זה קאי "מן המים משיתיהו" של משה, ששרש נשמתו הוא "מן המים", עלמא דאתכסיא. ועלמא דאתגליא נשתלשל מכח הגילוי (חסד) שלמעלה.}} שממנו בא ההעלם והסתר דטבע העולם שמסתיר על אלקות, טבע מלשון "טובעו (מכוסה ומוסתר) בים סוף"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, ד]]. וראה אוה"ת שה"ש ע' שטו. סה"מ תרע"ח ע' פט. תרפ"ט ע' 43. תרח"צ ע' קסז. וראה סה"מ מלוקט ח"ו ע' מט. הובא ב[[לקוטי תורה/ראה|לקו"ת ראה]] כב, ג.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והכח ע"ז בא מכך שאצל משה ישנם שני הענינים – כנרמז בשמו '''משה''' ע"ש "כי מן המים משיתיהו"{{הערה|[[שמות פרק ב|שמות ב, י]].}}: יחד עם זה שלמשה היתה המעלה דגילוי (חסד) – "משיתיהו" (שעל שם זה בעיקר נקרא "משה"), כשעבד את עבודתו בגילוי (על היבשה), יש בו גם המעלה ד"'''מן המים''' (משיתיהו)", גילוי הענינים הנעלמים שבמים – גילוי כח ההעלם וכח הגבול דהקב"ה שנמצא בגבורה, עד בחי' "ישת חושך סתרו"{{הערה|[[תהלים פרק יח|תהלים יח, יב]].}}, ההעלם העצמי שלמעלה (ממנו בא ההעלם דעולם){{הערה|ראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפז. ועוד.}} כידוע שמים (מי הים), שמכסים ומסתירים על מה שנמצא בתוך הים, מרמזים על כח ההעלם (צמצום) דהקב"ה{{הערה|וממנו נשתלשל עלמא דאתכסיא, שעל זה קאי "מן המים משיתיהו" של משה, ששרש נשמתו הוא "מן המים", עלמא דאתכסיא. ועלמא דאתגליא נשתלשל מכח הגילוי (חסד) שלמעלה.}} שממנו בא ההעלם והסתר דטבע העולם שמסתיר על אלקות, טבע מלשון "טובעו (מכוסה ומוסתר) בים סוף"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, ד]]. וראה אוה"ת שה"ש ע' שטו. סה"מ תרע"ח ע' פט. תרפ"ט ע' 43. תרח"צ ע' קסז. וראה סה"מ מלוקט ח"ו ע' מט. הובא ב[[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/ראה|לקו"ת ראה]] כב, ג.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואדרבה: השרש דמשה (גם כפי שהוא נמצא בגלוי בעולם) הוא &quot;מן המים&quot;, ע&quot;ד המדובר לעיל שדוקא ע&quot;י מדידה והגבלה (ששרשה הוא למעלה משרש הבל&quot;ג) מגיעים גם לקליטת גילוי הבל&quot;ג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואדרבה: השרש דמשה (גם כפי שהוא נמצא בגלוי בעולם) הוא &quot;מן המים&quot;, ע&quot;ד המדובר לעיל שדוקא ע&quot;י מדידה והגבלה (ששרשה הוא למעלה משרש הבל&quot;ג) מגיעים גם לקליטת גילוי הבל&quot;ג.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l108">שורה 108:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 108:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרטיות – זהו הסיום ד&quot;שני שבועות לעומר&quot; (חסד וגבורה) עם מלכות שבגבורה: נוסף על פירוש הפשוט בזה שמלכות שבגבורה הוא פרט בגבורה – יש בזה גם הרמז{{הערה|ולהעיר מהמבואר בכ&quot;מ (ראה שער היחוד פמ&quot;ז), שממלכות שבחסד נעשה חסד שבמלכות וכו&#039;, וכן בנדו&quot;ד – שממלכות שבגבורה, נעשה גבורה שבמלכות.}}, שמגבורה מתגלה ענין המלכות – הגילוי ד&quot;ה&#039; ימלוך לעולם ועד&quot;{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יח]].}}, &quot;והי&#039; ה&#039; למלך על כל הארץ גו&#039;&quot;{{הערה|[[זכריה פרק יד|זכרי&#039; יד, ט]].}}, &quot;והיתה לה&#039; המלוכה&quot;{{הערה|עובדי&#039; בסופו.}}, בגאולה האמיתית והשלימה; ואדרבה – גילוי מלכותו ית&#039; באופן דגבורה (מלכות שבגבורה) – תגבורת החיות{{הערה|ראה [[תורה אור/נח|תו&quot;א נח]] ט, ג.{{ש}}*95. ראה תו&quot;א מג&quot;א קיז, ג. אוה&quot;ת לך לך פו, ב.}}, ע&quot;ד הענין ד&quot;מחי&#039; המתים&quot; שבא מבחי&#039; &quot;אתה גבור&quot;&lt;sup&gt;[95*]&lt;/sup&gt; (בברכה שני&#039; דתפלה, כנגד גבורה{{הערה|יהל אור ע&#039; קיא.}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרטיות – זהו הסיום ד&quot;שני שבועות לעומר&quot; (חסד וגבורה) עם מלכות שבגבורה: נוסף על פירוש הפשוט בזה שמלכות שבגבורה הוא פרט בגבורה – יש בזה גם הרמז{{הערה|ולהעיר מהמבואר בכ&quot;מ (ראה שער היחוד פמ&quot;ז), שממלכות שבחסד נעשה חסד שבמלכות וכו&#039;, וכן בנדו&quot;ד – שממלכות שבגבורה, נעשה גבורה שבמלכות.}}, שמגבורה מתגלה ענין המלכות – הגילוי ד&quot;ה&#039; ימלוך לעולם ועד&quot;{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יח]].}}, &quot;והי&#039; ה&#039; למלך על כל הארץ גו&#039;&quot;{{הערה|[[זכריה פרק יד|זכרי&#039; יד, ט]].}}, &quot;והיתה לה&#039; המלוכה&quot;{{הערה|עובדי&#039; בסופו.}}, בגאולה האמיתית והשלימה; ואדרבה – גילוי מלכותו ית&#039; באופן דגבורה (מלכות שבגבורה) – תגבורת החיות{{הערה|ראה [[תורה אור/נח|תו&quot;א נח]] ט, ג.{{ש}}*95. ראה תו&quot;א מג&quot;א קיז, ג. אוה&quot;ת לך לך פו, ב.}}, ע&quot;ד הענין ד&quot;מחי&#039; המתים&quot; שבא מבחי&#039; &quot;אתה גבור&quot;&lt;sup&gt;[95*]&lt;/sup&gt; (בברכה שני&#039; דתפלה, כנגד גבורה{{הערה|יהל אור ע&#039; קיא.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זאת אומרת – שבשבת זו (הסיום ד"שמיני שמונה שמינה") מתגלית המעלה שישנה בגבורה (דקדושה), בענין ההעלם והגבול – ענין המלכות – גאולה – שבגבורה{{הערה|כידוע שלע"ל יהי' גילוי המעלה שבגבורות, ולכן תהי' הלכה כב"ש (מק"מ לזח"א יז, ב. [[לקוטי תורה/קורח|לקו"ת קרח]] נד, סע"ב).}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זאת אומרת – שבשבת זו (הסיום ד"שמיני שמונה שמינה") מתגלית המעלה שישנה בגבורה (דקדושה), בענין ההעלם והגבול – ענין המלכות – גאולה – שבגבורה{{הערה|כידוע שלע"ל יהי' גילוי המעלה שבגבורות, ולכן תהי' הלכה כב"ש (מק"מ לזח"א יז, ב. [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/קורח|לקו"ת קרח]] נד, סע"ב).}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד שזה מתגלה אפילו בגבורה בפשטות, בהעלם והסתר דעולם בכלל, ודגלות במיוחד – כפי שנמשך מבחי' ישת חושך סתרו. עד שמתגלית המלכות (גאולה) שבגבורה – הגילוי דקץ הגאולה (ולבא לפומא לא גליא{{הערה|זו"ח בראשית ח, א. מדרש תהלים ט, ב. וראה גם סנהדרין צט, א. – וראה סה"ש ה'תש"נ ח"ב ע' 397.}}, שלמעלה מגדר גילוי), וכידוע שע"י הכנסת האל"ף דאלופו של עולם בגלות (גולה) – ע"י "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|שם=:4|[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא רפל"ז]].}} שבזה "תלוי'"&lt;ref name=":4" /&gt; הגאולה – נעשה מגלות גופא – '''גאולה'''{{הערה|ראה ויק"ר ספל"ב. [[לקוטי תורה/בהעלותך|לקו"ת בהעלותך]] לה, ג. ועוד.}}. ואדרבה – כיון שזה בא ע"י ההעלם והסתר דגלות, הרי גילוי הגאולה האמיתית והשלימה הוא באופן דתגבורת החיות, גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.}}, "ה' ימלוך לעולם ועד".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד שזה מתגלה אפילו בגבורה בפשטות, בהעלם והסתר דעולם בכלל, ודגלות במיוחד – כפי שנמשך מבחי' ישת חושך סתרו. עד שמתגלית המלכות (גאולה) שבגבורה – הגילוי דקץ הגאולה (ולבא לפומא לא גליא{{הערה|זו"ח בראשית ח, א. מדרש תהלים ט, ב. וראה גם סנהדרין צט, א. – וראה סה"ש ה'תש"נ ח"ב ע' 397.}}, שלמעלה מגדר גילוי), וכידוע שע"י הכנסת האל"ף דאלופו של עולם בגלות (גולה) – ע"י "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|שם=:4|[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא רפל"ז]].}} שבזה "תלוי'"&lt;ref name=":4" /&gt; הגאולה – נעשה מגלות גופא – '''גאולה'''{{הערה|ראה ויק"ר ספל"ב. [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/בהעלותך|לקו"ת בהעלותך]] לה, ג. ועוד.}}. ואדרבה – כיון שזה בא ע"י ההעלם והסתר דגלות, הרי גילוי הגאולה האמיתית והשלימה הוא באופן דתגבורת החיות, גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.}}, "ה' ימלוך לעולם ועד".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>י. עפ&quot;ז יש לומר השייכות דשבת זו עם &quot;מחר חודש&quot; – שבקביעות כזו, כאשר &quot;שמיני שמונה שמינה&quot;, והספירה בשבת זו היא הסיום דמלכות שבגבורה (לאחרי שהספירה התחילה &quot;ממחרת השבת&quot; כפשוטו, תמימות שבתמימות ע&quot;ד &quot;שמיני שמונה&quot;) – חלה שבת זו להיות תמיד בערב ראש חודש אייר:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>י. עפ&quot;ז יש לומר השייכות דשבת זו עם &quot;מחר חודש&quot; – שבקביעות כזו, כאשר &quot;שמיני שמונה שמינה&quot;, והספירה בשבת זו היא הסיום דמלכות שבגבורה (לאחרי שהספירה התחילה &quot;ממחרת השבת&quot; כפשוטו, תמימות שבתמימות ע&quot;ד &quot;שמיני שמונה&quot;) – חלה שבת זו להיות תמיד בערב ראש חודש אייר:</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=21250&oldid=prev 2025-08-17T20:48:22Z

<p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA" title="קטגוריה:דבר מלכות">ג</a>&quot; ב־&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:48, 17 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l184">שורה 184:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 184:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:דבר מלכות|ג]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר ויקרא|י]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר ויקרא|י]]</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=20019&oldid=prev 2025-08-03T10:34:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:34, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו תוכן החידוש דגילוי האלקות במשכן ומקדש [ובתכלית השלימות – כפי שיהי&#039; בבית המקדש השלישי] – כפי שנפעל &quot;ביום השמיני&quot; – &quot;(ועשו לי מקדש) ושכנתי בתוכם&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;, השראת וגילוי השכינה, שלמעלה מגדרי העולם (&quot;לי&quot;), במשכן הגשמי, ב&quot;מעשה ידיכם&quot;. ומהמשכן ה&quot;ז נמשך בכל העולם (ממנו אורה יוצאה לכל העולם{{הערה|ירושלמי ברכות פ&quot;ד ה&quot;ה. וראה גם רש&quot;י כת&quot;י מנחות פו, ב.}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו תוכן החידוש דגילוי האלקות במשכן ומקדש [ובתכלית השלימות – כפי שיהי&#039; בבית המקדש השלישי] – כפי שנפעל &quot;ביום השמיני&quot; – &quot;(ועשו לי מקדש) ושכנתי בתוכם&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;, השראת וגילוי השכינה, שלמעלה מגדרי העולם (&quot;לי&quot;), במשכן הגשמי, ב&quot;מעשה ידיכם&quot;. ומהמשכן ה&quot;ז נמשך בכל העולם (ממנו אורה יוצאה לכל העולם{{הערה|ירושלמי ברכות פ&quot;ד ה&quot;ה. וראה גם רש&quot;י כת&quot;י מנחות פו, ב.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכפי שהי' בגלוי בארון (שהוא "עיקר החפץ במשכן"{{הערה|רמב"ן ר"פ תרומה.}}) – ש"מקום ארון אינו מן המדה"{{הערה|יומא כא, א. וש"נ.}}: אע"פ שהארון (שבו היו מונחים שני לוחות הברית, הכוללים כל התורה כולה{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. ועוד.}}, שאורייתא וקוב"ה כולא חד{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}) הוא למעלה ממדידה והגבלה, "אינו מן המדה", הי' למקום הארון '''מדה''' מסויימת ("אמתים וחצי ארכו גו'"{{הערה|[[שמות פרק כה|תרומה כה, י]].}}), '''והמקום''' הי' "אינו מן המדה" – המעלה דבלי גבול ביחד עם המעלה דגבול (שיכול להתקבל בגדרי התחתון).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכפי שהי' בגלוי בארון (שהוא "עיקר החפץ במשכן"{{הערה|רמב"ן ר"פ תרומה.}}) – ש"מקום ארון אינו מן המדה"{{הערה|יומא כא, א. וש"נ.}}: אע"פ שהארון (שבו היו מונחים שני לוחות הברית, הכוללים כל התורה כולה{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. ועוד.}}, שאורייתא וקוב"ה כולא חד{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}) הוא למעלה ממדידה והגבלה, "אינו מן המדה", הי' למקום הארון '''מדה''' מסויימת ("אמתים וחצי ארכו גו'"{{הערה|[[שמות פרק כה|תרומה כה, י]].}}), '''והמקום''' הי' "אינו מן המדה" – המעלה דבלי גבול ביחד עם המעלה דגבול (שיכול להתקבל בגדרי התחתון).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד&quot;ז הרי זה מתבטא בעבודתו של יהודי: בכללות ישנם שני אופני וסדרי עבודה – עבודה בצמצום ובמדידה והגבלה (דקדושה), ועבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. ויש בזה מה שאין בזה: העבודה במדידה והגבלה היא בערך לדרגת האדם, שייעשה &#039;&#039;&#039;כלי&#039;&#039;&#039; לקלוט אלקות בפנימיות מציאותו. והעבודה שלמעלה ממדידה והגבלה (&quot;בכל מאדך&quot;{{הערה|ואתחנן ו, ה. וראה [[תורה אור/מקץ|תו&quot;א מקץ]] לט, ג־ד. דרמ&quot;צ קכג, ב. קמ, ב. קס, ב. סה&quot;מ תר&quot;ס ע&#039; קח. וראה ספר הערכים חב&quot;ד ערך אהבת ה&#039; – בכל לבבך, נפשך ומאדך ס&quot;ד. &#039;&#039;&#039;וש&quot;נ&#039;&#039;&#039;.}}) היא כלי לקבל אלקות שלמעלה מהגבלת האדם (&quot;מאד&quot; האמיתי); והשלימות היא בחיבור שני הענינים בעבודת האדם: גם בעבודתו שלמעלה מהגבלה ישנה המעלה שזה נמשך בכלי ובפנימיות, וגם בעבודתו שבהגבלה ישנה המעלה ד&quot;בכל מאדך&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועד&quot;ז הרי זה מתבטא בעבודתו של יהודי: בכללות ישנם שני אופני וסדרי עבודה – עבודה בצמצום ובמדידה והגבלה (דקדושה), ועבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. ויש בזה מה שאין בזה: העבודה במדידה והגבלה היא בערך לדרגת האדם, שייעשה &#039;&#039;&#039;כלי&#039;&#039;&#039; לקלוט אלקות בפנימיות מציאותו. והעבודה שלמעלה ממדידה והגבלה (&quot;בכל מאדך&quot;{{הערה|ואתחנן ו, ה. וראה [[תורה אור/מקץ|תו&quot;א מקץ]] לט, ג־ד. דרמ&quot;צ קכג, ב. קמ, ב. קס, ב. סה&quot;מ תר&quot;ס ע&#039; קח. וראה ספר הערכים חב&quot;ד ערך אהבת ה&#039; – בכל לבבך, נפשך ומאדך ס&quot;ד. &#039;&#039;&#039;וש&quot;נ&#039;&#039;&#039;.}}) היא כלי לקבל אלקות שלמעלה מהגבלת האדם (&quot;מאד&quot; האמיתי); והשלימות היא בחיבור שני הענינים בעבודת האדם: גם בעבודתו שלמעלה מהגבלה ישנה המעלה שזה נמשך בכלי ובפנימיות, וגם בעבודתו שבהגבלה ישנה המעלה ד&quot;בכל מאדך&quot;.</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=19646&oldid=prev 2025-07-30T19:10:13Z

<p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&amp;diff=19646&amp;oldid=18044">הצגת שינויים</a>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=18044&oldid=prev 2025-07-23T19:32:37Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="דבר מלכות שמיני (הדף אינו קיים)">דבר מלכות שמיני</a> לשם <a href="/index.php/%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99" title="דבר מלכות/שמיני">דבר מלכות/שמיני</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:32, 23 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=16791&oldid=prev 2025-07-18T15:34:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:34, 18 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף, ששמיני (בכללות) כולל גם תשיעי ועשירי{{הערה|כידוע שבינה כוללת הג&quot;ר, קדש הקדשים (ראה הערה 36).}}; ולכן, משמיני באים מיד לאח&quot;ז גם לתשיעי, ג&#039; פעמים חזקה, ותשיעי נעשה הכנה הכי קרובה – תיכף ומיד בלי הפסק – להעשירי יהי&#039; קדש [משא&quot;כ הדרגות שלפנ&quot;ז, מא&#039; עד ח&#039;, אע&quot;פ שמהם נעשה עשירי, מ&quot;מ יש הפסק ביניהם], כולל השלימות דגאולה הקשורה עם עשירי (כדלקמן סעיף יא).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף, ששמיני (בכללות) כולל גם תשיעי ועשירי{{הערה|כידוע שבינה כוללת הג&quot;ר, קדש הקדשים (ראה הערה 36).}}; ולכן, משמיני באים מיד לאח&quot;ז גם לתשיעי, ג&#039; פעמים חזקה, ותשיעי נעשה הכנה הכי קרובה – תיכף ומיד בלי הפסק – להעשירי יהי&#039; קדש [משא&quot;כ הדרגות שלפנ&quot;ז, מא&#039; עד ח&#039;, אע&quot;פ שמהם נעשה עשירי, מ&quot;מ יש הפסק ביניהם], כולל השלימות דגאולה הקשורה עם עשירי (כדלקמן סעיף יא).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז. הכח להמשיך את השכינה למטה "ביום השמיני" בא דוקא ע"י '''משה רבינו'''{{הערה|ולהעיר שמשה – שהוריד השכינה למטה בארץ – הוא דור השביעי (שהש"ר רפ"ה), וכל השביעין חביבין (כפי שמוסיף בהמשך ההילולא רד"ה באתי לגני ה'שי"ת). וזהו ע"ד משנת"ל בפנים שגילוי בחי' שמיני הוא דוקא ע"י העבודה דשבעה.}}, ע"י תפלתו "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו{{הערה|[[תהלים פרק צ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>|תהלים צדי"ק, יז]].}}, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם"{{הערה|פרש"י פרשתנו ט, כג. וראה גם פרש"י פקודי לט, מג. פרש"י עה"פ תהלים שם. וראה תו"ש עה"פ פקודי שם (אות לד). וש"נ.}} – כיון שמשה, בהיות בו שני הענינים דבלי גבול וגבול{{הערה|ראה שיחת [[שיחת צו תנש"א - מוגה|ש"פ צו שבת הגדול]] (סה"ש תנש"א ח"א ע' 399 (לעיל ע' 1־20) ואילך).}}, הוא הממוצע המחבר "בין ה' וביניכם"{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה סה"מ תרנ"ט ע' קצ ואילך.}}, שנותן כח להמשיך אלקות שלמעלה מעולם בעולם (כפי שהי' במשכן).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז. הכח להמשיך את השכינה למטה "ביום השמיני" בא דוקא ע"י '''משה רבינו'''{{הערה|ולהעיר שמשה – שהוריד השכינה למטה בארץ – הוא דור השביעי (שהש"ר רפ"ה), וכל השביעין חביבין (כפי שמוסיף בהמשך ההילולא רד"ה באתי לגני ה'שי"ת). וזהו ע"ד משנת"ל בפנים שגילוי בחי' שמיני הוא דוקא ע"י העבודה דשבעה.}}, ע"י תפלתו "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו{{הערה|[[תהלים פרק צ|תהלים צדי"ק, יז]].}}, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם"{{הערה|פרש"י פרשתנו ט, כג. וראה גם פרש"י פקודי לט, מג. פרש"י עה"פ תהלים שם. וראה תו"ש עה"פ פקודי שם (אות לד). וש"נ.}} – כיון שמשה, בהיות בו שני הענינים דבלי גבול וגבול{{הערה|ראה שיחת [[שיחת צו תנש"א - מוגה|ש"פ צו שבת הגדול]] (סה"ש תנש"א ח"א ע' 399 (לעיל ע' 1־20) ואילך).}}, הוא הממוצע המחבר "בין ה' וביניכם"{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה סה"מ תרנ"ט ע' קצ ואילך.}}, שנותן כח להמשיך אלקות שלמעלה מעולם בעולם (כפי שהי' במשכן).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמודגש בהתחלת פרקי אבות (שמתחילים ללמוד בשבת פ&#039; &#039;&#039;&#039;שמיני&#039;&#039;&#039;, כנ&quot;ל ס&quot;א) – &quot;משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו&#039;&quot;: משה הוא מקבל התורה מהקב&quot;ה בעצמו (&quot;ומסרה וכו&#039;&quot;, והמשנה ממשיכה למנות את סדר המסורה דקבלת התורה מדור לדור{{הערה|ובפרטיות – ארבעים דורות (כמבואר ומפורט בהקדמת הרמב&quot;ם לספרו היד).}}), וע&quot;יו – מגיעה התורה לכאו&quot;א מישראל ולכלל ישראל (&quot;תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב&quot;{{הערה|ברכות לג, ד.}});</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמודגש בהתחלת פרקי אבות (שמתחילים ללמוד בשבת פ&#039; &#039;&#039;&#039;שמיני&#039;&#039;&#039;, כנ&quot;ל ס&quot;א) – &quot;משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו&#039;&quot;: משה הוא מקבל התורה מהקב&quot;ה בעצמו (&quot;ומסרה וכו&#039;&quot;, והמשנה ממשיכה למנות את סדר המסורה דקבלת התורה מדור לדור{{הערה|ובפרטיות – ארבעים דורות (כמבואר ומפורט בהקדמת הרמב&quot;ם לספרו היד).}}), וע&quot;יו – מגיעה התורה לכאו&quot;א מישראל ולכלל ישראל (&quot;תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב&quot;{{הערה|ברכות לג, ד.}});</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השרש דבלי גבול וגבול למעלה הוא – חסד וגבורה{{הערה|ראה ספר הערכים חב&quot;ד ערך אוא&quot;ס (ד) ס&quot;ג. וש&quot;נ.}} [ובזה גופא – חסד וגבורה שבתורה, &quot;מימינו אש &#039;&#039;&#039;דת&#039;&#039;&#039; למו&quot;]: מחסד נמשכת ההשפעה שלמעלה ממדידה והגבלה, ומגבורה (וצמצום) – השפעה מצומצמת, לפי הגבלת וכלי המקבלים; ומשה – קו האמצעי (שהוא תכלית הביטול) – כולל ומחבר את שני הקוים (ולכן הסדר הוא שב&quot;משה&quot; באה קודם המ&#039; – ר&quot;ת משה (קו האמצעי) ואח&quot;כ ש&quot;ה, ר&quot;ת שמאי הלל, שמאל וימין{{הערה|והטעם שמקדים שמאי להלל – נוסף על מחז&quot;ל שהלל ענותן הי&#039; לכן הקדימם (עירובין יג, ב) – יש לומר, מפני המעלה שבכח הגבול (גבורה) לגבי כח הבלי גבול, כדלקמן.}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השרש דבלי גבול וגבול למעלה הוא – חסד וגבורה{{הערה|ראה ספר הערכים חב&quot;ד ערך אוא&quot;ס (ד) ס&quot;ג. וש&quot;נ.}} [ובזה גופא – חסד וגבורה שבתורה, &quot;מימינו אש &#039;&#039;&#039;דת&#039;&#039;&#039; למו&quot;]: מחסד נמשכת ההשפעה שלמעלה ממדידה והגבלה, ומגבורה (וצמצום) – השפעה מצומצמת, לפי הגבלת וכלי המקבלים; ומשה – קו האמצעי (שהוא תכלית הביטול) – כולל ומחבר את שני הקוים (ולכן הסדר הוא שב&quot;משה&quot; באה קודם המ&#039; – ר&quot;ת משה (קו האמצעי) ואח&quot;כ ש&quot;ה, ר&quot;ת שמאי הלל, שמאל וימין{{הערה|והטעם שמקדים שמאי להלל – נוסף על מחז&quot;ל שהלל ענותן הי&#039; לכן הקדימם (עירובין יג, ב) – יש לומר, מפני המעלה שבכח הגבול (גבורה) לגבי כח הבלי גבול, כדלקמן.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והכח ע"ז בא מכך שאצל משה ישנם שני הענינים – כנרמז בשמו '''משה''' ע"ש "כי מן המים משיתיהו"{{הערה|שמות ב, י.}}: יחד עם זה שלמשה היתה המעלה דגילוי (חסד) – "משיתיהו" (שעל שם זה בעיקר נקרא "משה"), כשעבד את עבודתו בגילוי (על היבשה), יש בו גם המעלה ד"'''מן המים''' (משיתיהו)", גילוי הענינים הנעלמים שבמים – גילוי כח ההעלם וכח הגבול דהקב"ה שנמצא בגבורה, עד בחי' "ישת חושך סתרו"{{הערה|[[תהלים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י"ח</del>|תהלים יח, יב]].}}, ההעלם העצמי שלמעלה (ממנו בא ההעלם דעולם){{הערה|ראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפז. ועוד.}} כידוע שמים (מי הים), שמכסים ומסתירים על מה שנמצא בתוך הים, מרמזים על כח ההעלם (צמצום) דהקב"ה{{הערה|וממנו נשתלשל עלמא דאתכסיא, שעל זה קאי "מן המים משיתיהו" של משה, ששרש נשמתו הוא "מן המים", עלמא דאתכסיא. ועלמא דאתגליא נשתלשל מכח הגילוי (חסד) שלמעלה.}} שממנו בא ההעלם והסתר דטבע העולם שמסתיר על אלקות, טבע מלשון "טובעו (מכוסה ומוסתר) בים סוף"{{הערה|בשלח טו, ד. וראה אוה"ת שה"ש ע' שטו. סה"מ תרע"ח ע' פט. תרפ"ט ע' 43. תרח"צ ע' קסז. וראה סה"מ מלוקט ח"ו ע' מט. הובא ב[[לקוטי תורה ראה|לקו"ת ראה]] כב, ג.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והכח ע"ז בא מכך שאצל משה ישנם שני הענינים – כנרמז בשמו '''משה''' ע"ש "כי מן המים משיתיהו"{{הערה|שמות ב, י.}}: יחד עם זה שלמשה היתה המעלה דגילוי (חסד) – "משיתיהו" (שעל שם זה בעיקר נקרא "משה"), כשעבד את עבודתו בגילוי (על היבשה), יש בו גם המעלה ד"'''מן המים''' (משיתיהו)", גילוי הענינים הנעלמים שבמים – גילוי כח ההעלם וכח הגבול דהקב"ה שנמצא בגבורה, עד בחי' "ישת חושך סתרו"{{הערה|[[תהלים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יח</ins>|תהלים יח, יב]].}}, ההעלם העצמי שלמעלה (ממנו בא ההעלם דעולם){{הערה|ראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפז. ועוד.}} כידוע שמים (מי הים), שמכסים ומסתירים על מה שנמצא בתוך הים, מרמזים על כח ההעלם (צמצום) דהקב"ה{{הערה|וממנו נשתלשל עלמא דאתכסיא, שעל זה קאי "מן המים משיתיהו" של משה, ששרש נשמתו הוא "מן המים", עלמא דאתכסיא. ועלמא דאתגליא נשתלשל מכח הגילוי (חסד) שלמעלה.}} שממנו בא ההעלם והסתר דטבע העולם שמסתיר על אלקות, טבע מלשון "טובעו (מכוסה ומוסתר) בים סוף"{{הערה|בשלח טו, ד. וראה אוה"ת שה"ש ע' שטו. סה"מ תרע"ח ע' פט. תרפ"ט ע' 43. תרח"צ ע' קסז. וראה סה"מ מלוקט ח"ו ע' מט. הובא ב[[לקוטי תורה ראה|לקו"ת ראה]] כב, ג.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואדרבה: השרש דמשה (גם כפי שהוא נמצא בגלוי בעולם) הוא &quot;מן המים&quot;, ע&quot;ד המדובר לעיל שדוקא ע&quot;י מדידה והגבלה (ששרשה הוא למעלה משרש הבל&quot;ג) מגיעים גם לקליטת גילוי הבל&quot;ג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואדרבה: השרש דמשה (גם כפי שהוא נמצא בגלוי בעולם) הוא &quot;מן המים&quot;, ע&quot;ד המדובר לעיל שדוקא ע&quot;י מדידה והגבלה (ששרשה הוא למעלה משרש הבל&quot;ג) מגיעים גם לקליטת גילוי הבל&quot;ג.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l160">שורה 160:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 160:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט ששבת זו היא גם בספירה ד&quot;מלכות שבגבורה&quot;, גילוי מלכא משיחא מתוך גבורת הגלות, ושבת פ&#039; שמיני, שבה נפעלת השלימות ד&quot;שמיני שמונה שמינה&quot; – הקשורה במיוחד עם משיח צדקנו – &quot;כנור של ימות המשיח&quot; הוא מ&quot;שמונה נימין&quot;{{הערה|שם=:6|ערכין יג, ב. וש&quot;נ.}}, כיון שאז יהי&#039; גילוי אלקות שלמעלה מהעולם, הגאולה מהמדידות וההגבלות דגדרי העולם, וביחד עם זה כפי שנמשכת בעולם (&quot;שמיני שמונה&quot;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט ששבת זו היא גם בספירה ד&quot;מלכות שבגבורה&quot;, גילוי מלכא משיחא מתוך גבורת הגלות, ושבת פ&#039; שמיני, שבה נפעלת השלימות ד&quot;שמיני שמונה שמינה&quot; – הקשורה במיוחד עם משיח צדקנו – &quot;כנור של ימות המשיח&quot; הוא מ&quot;שמונה נימין&quot;{{הערה|שם=:6|ערכין יג, ב. וש&quot;נ.}}, כיון שאז יהי&#039; גילוי אלקות שלמעלה מהעולם, הגאולה מהמדידות וההגבלות דגדרי העולם, וביחד עם זה כפי שנמשכת בעולם (&quot;שמיני שמונה&quot;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד שזה מביא מיד את הענין דתשיעי ודעשירי יהי' קדש – השלימות דעשרה בגאולה האמיתית והשלימה ("עלי עשור"{{הערה|[[תהלים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צ"ב</del>|תהלים צב, ד]].}}), "כנור של עשרה נימין"&lt;ref name=":6" /&gt; (שלמעלה מכנור של שמונה נימין).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד שזה מביא מיד את הענין דתשיעי ודעשירי יהי' קדש – השלימות דעשרה בגאולה האמיתית והשלימה ("עלי עשור"{{הערה|[[תהלים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צב</ins>|תהלים צב, ד]].}}), "כנור של עשרה נימין"&lt;ref name=":6" /&gt; (שלמעלה מכנור של שמונה נימין).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובהדגשה יתירה – מצד זה שמיד בתחלת חודש אייר, בב&#039; אייר, חל יום הולדתו של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, וידוע הוראתו ונתינת כח שלו בענין &quot;מלכתחילה רריבער&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר מהורייי&quot;צ ח&quot;א ע&#039; תריז.}} – שהוא דור הששי (מהבעש&quot;ט), חזקה בכפליים, ומזה מגיעים לדור השביעי, דור השמיני, עד לדורנו זה – דור התשיעי (ג&#039; פעמים ג&#039; חזקה), שנעשה הכנה קרובה – בלי הפסק כלל – לעשירי יהי&#039; קדש בגאולה האמיתית והשלימה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובהדגשה יתירה – מצד זה שמיד בתחלת חודש אייר, בב&#039; אייר, חל יום הולדתו של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, וידוע הוראתו ונתינת כח שלו בענין &quot;מלכתחילה רריבער&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר מהורייי&quot;צ ח&quot;א ע&#039; תריז.}} – שהוא דור הששי (מהבעש&quot;ט), חזקה בכפליים, ומזה מגיעים לדור השביעי, דור השמיני, עד לדורנו זה – דור התשיעי (ג&#039; פעמים ג&#039; חזקה), שנעשה הכנה קרובה – בלי הפסק כלל – לעשירי יהי&#039; קדש בגאולה האמיתית והשלימה.</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=15963&oldid=prev 2025-07-16T12:42:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:42, 16 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{דבר מלכות}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{דבר מלכות}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משיחות ש&quot;פ שמיני, מבה&quot;ח וער&quot;ח אייר ה&#039;תנש&quot;א ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משיחות ש&quot;פ שמיני, מבה&quot;ח וער&quot;ח אייר ה&#039;תנש&quot;א ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור טקסט|שני הצדדים|</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תרגום מאידית ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== תרגום מאידית ====</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. השבת סיימו בפעם &#039;&#039;&#039;השמינית&#039;&#039;&#039; לקרוא את פרשת שמיני השנה – כפי שהודגש כבר כמ&quot;פ בשבועות האחרונים, שהשנה קוראים את פרשת שמיני (&quot;ויהי ביום השמיני&quot;) &#039;&#039;&#039;שמונה&#039;&#039;&#039; פעמים{{הערה|במנחת שבת הגדול, בשני וחמישי בשבוע שלפני חג הפסח, במנחת שבת דיום ראשון דחג הפסח, ובמנחת שבת דאחרון של פסח, ובשני וחמישי שלאחרי הפסח, ובשבת זו.}}, שבזה יש מעלה – כפתגם הידוע{{הערה|ראה גם לקו&quot;ש ח&quot;ז ע&#039; 297. ספר השיחות תשמ&quot;ח ח&quot;ב ע&#039; 395. ע&#039; 413 ואילך.}}: &#039;&#039;&#039;שמיני שמונה שמינה&#039;&#039;&#039; – שנה שקוראים בה (פרשת) &#039;&#039;&#039;שמיני&#039;&#039;&#039;, &#039;&#039;&#039;שמונה&#039;&#039;&#039; – פעמים, תהי&#039; &#039;&#039;&#039;שמינה&#039;&#039;&#039;, שנה &quot;שמינה&quot; מלאה בגשמיות וברוחניות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. השבת סיימו בפעם &#039;&#039;&#039;השמינית&#039;&#039;&#039; לקרוא את פרשת שמיני השנה – כפי שהודגש כבר כמ&quot;פ בשבועות האחרונים, שהשנה קוראים את פרשת שמיני (&quot;ויהי ביום השמיני&quot;) &#039;&#039;&#039;שמונה&#039;&#039;&#039; פעמים{{הערה|במנחת שבת הגדול, בשני וחמישי בשבוע שלפני חג הפסח, במנחת שבת דיום ראשון דחג הפסח, ובמנחת שבת דאחרון של פסח, ובשני וחמישי שלאחרי הפסח, ובשבת זו.}}, שבזה יש מעלה – כפתגם הידוע{{הערה|ראה גם לקו&quot;ש ח&quot;ז ע&#039; 297. ספר השיחות תשמ&quot;ח ח&quot;ב ע&#039; 395. ע&#039; 413 ואילך.}}: &#039;&#039;&#039;שמיני שמונה שמינה&#039;&#039;&#039; – שנה שקוראים בה (פרשת) &#039;&#039;&#039;שמיני&#039;&#039;&#039;, &#039;&#039;&#039;שמונה&#039;&#039;&#039; – פעמים, תהי&#039; &#039;&#039;&#039;שמינה&#039;&#039;&#039;, שנה &quot;שמינה&quot; מלאה בגשמיות וברוחניות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l186">שורה 186:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 188:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד ועיקר – &#039;&#039;&#039;תיכף ומיד ממש&#039;&#039;&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד ועיקר – &#039;&#039;&#039;תיכף ומיד ממש&#039;&#039;&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות|ג]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות|ג]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר ויקרא|י]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דבר מלכות ספר ויקרא|י]]</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=14806&oldid=prev 2025-07-13T00:03:22Z

<p>החלפת טקסט – &quot;על ידי&quot; ב־&quot;ע&quot;י&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&amp;diff=14806&amp;oldid=14516">הצגת שינויים</a>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=14516&oldid=prev 2025-07-11T14:20:58Z

<p>החלפת טקסט – &quot;ע&quot;י&quot; ב־&quot;על ידי&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&amp;diff=14516&amp;oldid=14229">הצגת שינויים</a>

מ. רובין