https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9A%2F%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%A5 2026-05-11T10:05:02Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9A/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%A5&diff=27047&oldid=prev 2026-02-25T16:09:24Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot; איסור אכילת חמץ (י&quot;ט) שלא לאכול חמץ: אחרי התבאר מצות אכילת מצה הנק&#039; מיכלא דמהימנותא מובן ג&quot;כ אזהרת החמץ כי הגם שהוא מין דגן והתינוק יודע לקרות ממנו או&quot;א היינו קריאת או&quot;א גשמיי&#039; אבל שתגיע עי&quot;ז קריאת אבא לאביו שבשמים בא המצוה ע&quot;י המצה דוקא שהיא לחם עוני בלי התנ...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div><br /> <br /> איסור אכילת חמץ<br /> <br /> (י&quot;ט) שלא לאכול חמץ: אחרי התבאר מצות אכילת מצה הנק&#039; מיכלא דמהימנותא מובן ג&quot;כ אזהרת החמץ כי הגם שהוא מין דגן והתינוק יודע לקרות ממנו או&quot;א היינו קריאת או&quot;א גשמיי&#039; אבל שתגיע עי&quot;ז קריאת אבא לאביו שבשמים בא המצוה ע&quot;י המצה דוקא שהיא לחם עוני בלי התנשאות והגבהה להורות על בחי&#039; אמונה הנ&quot;ל שהיא בחי&#039; הקטנות שהוא למטה מהשגה כי אינו משיג המהות וה&quot;ז בחי&#039; ביטול ושרשו מהחכמה כח מ&quot;ה אבל עיסת החמץ מורה על הגבהה והתנשאות שתפח ועולה למעלה והוא רמז על גדלות ההשגה בבחי&#039; יש ודבר מה  ובפסח שאז הוא ראשית קבלת נקודת האמונה צ&quot;ל העבודה בביטול וקטנות בלבד ואפילו כולנו חכמים ונבונים ויודעים את התור&#039; מצוה עלינו לספר ביצ&quot;מ כי עבדים היינו ויוציאנו ה&#039; כו&#039; וצריכים להזהר בתכלית מהחמץ שהוא בחי&#039; יש ודבר מה שאין אור א&quot;ס שורה ונמשך במי שהוא יש ודבר ואינו שורה אלא במי שבטל אליו וז&quot;ס הוי&#039; בחכמה (משלי ג&#039; מ&quot;ט) כי חכמה כח מ&quot;ה: ובפע&quot;ח מבואר שסוד החמץ והשאור הם מחו&quot;ג שבדעת דקטנות שמסתעף מהם יניקה לחיצונים. וביאור זה הנה יובן בהבנת תיבת חמץ ותיבת מצה שההפרש ביניהם באות חית לבד שהוא בחמץ ובמקומו בא במצה אות ה&quot;א וכמ&quot;ש בר&quot;מ פ&#039; פנחס והענין כי החי&quot;ת והה&quot;א יש בהם ג&#039; קוין והם רומזים לחב&quot;ד חג&quot;ת נה&quot;י שבמל&#039; הגג שעליהם רומז לחב&quot;ד וקו הימני לחג&quot;ת והשמאלי לנה&quot;י והנה בחי&quot;ת קו השמאלי אין בינו לגגו פתח רק הפתח הוא למטה ושם בסופו יונקים החיצוני&#039; כי מדת מלכותו ית&#039; בכל משלה וז&quot;ס גלות השכינה וכמ&quot;ש בזהר וע&quot;ח ע&quot;פ רגליה יורדות (משלי ה&#039; ה&#039;) שנה&quot;י נמשכים בבי&quot;ע ששם מעמד הקליפות אבל בה&quot;א יש בין רגל השמאלי שלו לגגו פתח וע&quot;ז נאמר פיה פתחה בחכמה (משלי ל&quot;א כ&quot;ו) שהוא בחי&#039; הארת החכמה המאיר במל&#039; וכמשנת&quot;ל באריכות במצות אכילת מצה ענין הארה זו מה היא והנה בחכמה כתיב ימותו ולא בחכמה (איוב ד&#039; כ&quot;א) שהחיצונים הנק&#039; מתים אין להם יניקה מהחכמה שהיא בחי&#039; ביטול כח מה שז&quot;ס המצה כנ&quot;ל ולזאת מחמת גילוי זה דחכמה שבפתח הסמוך לגג דוחה את החיצונים מלהיות יונקים גם מפתח הגדול שלמטה משא&quot;כ בחמץ שחסר פתח הנ&quot;ל רומז על העלם אור החכמה במל&#039; לכן יכולים החיצונים לינק מן הפתח שלמטה כי רגליה יורדות וז&quot;ס התנשאות החמץ ובחי&#039; יש לחסרון הביטול דאור החכמה כו&#039; אך אמנם כ&quot;ז שהחמץ מונע ומסתיר הוא בפסח בלבד שאז הוא ראשית קבלת האמונה והיציאה ממצרים שהוא בחי&#039; קטנות אבא אבל כאשר יאיר ויזרח בנפשות ישראל בחי&#039; מוחי&#039; דגדלות בראיי&#039; מהות אלקות כנ&quot;ל שז&quot;ס מ&quot;ת וזש&quot;פ אז יוכלו לברר ולהעלות גם את החמץ שהוא ג&quot;כ מורה על בחי&#039; גדלות ההשגה אלא שלמטה הוא בחי&#039; יש אבל בגילוי מוחי&#039; דגדלות דקדושה יתברר ויתהפך גם היש דחמץ להיות נכלל במוחי&#039; דגדלות דקדושה שמשם שרשו ולכן שתי הלחם דשבועות באים מהחמץ דוקא שאז הוא מוחי&#039; דגדלות האמיתי&#039; וכן חלות התודה באות עשרה לחמי חמץ אבל בכל הקרבנות ובפסח הוזהרנו מהחמץ מטעם הנ&quot;ל שאז אינו יכול לעלות וכמבואר באריכות ע&quot;פ מזמור לתודה כו&#039; (תלים ק&#039; א&#039;) והאוכלו בפסח חייב כרת כי נכרת נפשו ואינו יכול לקבל בחי&#039; האמונה שהוא יסוד העבודה:</div>

תלמוד בבלי