https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97%2F%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92
לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח/וארא ג - היסטוריית גרסאות
2026-05-14T10:01:01Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.40.3
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=19448&oldid=prev
ש. א.: ש. א. העביר את הדף לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח וארא ג לשם לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח/וארא ג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
2025-07-29T15:43:29Z
<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&action=edit&redlink=1" class="new" title="לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח וארא ג (הדף אינו קיים)">לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח וארא ג</a> לשם <a href="/index.php/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92" title="לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח/וארא ג">לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח/וארא ג</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:43, 29 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=15848&oldid=prev
ש. א. ב־15:59, 15 ביולי 2025
2025-07-15T15:59:44Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:59, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}=== שלימות גילוי שם הוי' לעתיד לבוא ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}=== שלימות גילוי שם הוי' לעתיד לבוא ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. ...ויש להוסיף ולבאר תוכן הענין ד"שמי הוי' לא נודעתי" (המעמד ומצב שלפני מ"ת) גם '''לאחרי מ"ת''' – שהרי התורה היא נצחית{{הערה|תניא רפי"ז. ובכ"מ.}} – דלכאורה: כיון שכבר עברו אלפי שנים מאז '''שנתגלה''' שם הוי' במתן־תורה, מה שייך עתה הענין ד"שמי הוי' '''לא''' '''נודעתי'''"?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור טקסט|שני הצדדים|</ins>א. ...ויש להוסיף ולבאר תוכן הענין ד"שמי הוי' לא נודעתי" (המעמד ומצב שלפני מ"ת) גם '''לאחרי מ"ת''' – שהרי התורה היא נצחית{{הערה|תניא רפי"ז. ובכ"מ.}} – דלכאורה: כיון שכבר עברו אלפי שנים מאז '''שנתגלה''' שם הוי' במתן־תורה, מה שייך עתה הענין ד"שמי הוי' '''לא''' '''נודעתי'''"?</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר הביאור בזה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר הביאור בזה:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן יש לעורר ע"ד ההכנות לעריכת ההתוועדות דהעשירי בשבט – שבודאי תהי' ביחד עם בעל ההילולא, נשיא דורנו בראשנו, ומשה ואהרן ("הם המדברים גו' להוציא את בני ישראל ממצרים"{{הערה|פרשתנו ו, כז.}}) עמהם{{הערה|ראה יומא ה, ב. תוד"ה אחד – פסחים קיד, סע"ב.}}, כיון שתיכף ומיד ממש, ביום הש"ק פרשת וארא (לפני התחלת הקריאה בפרשת בא), יוצאים כל בנ"י מהגלות, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא יו"ד, ט.}} (כפי שקורין במנחה), ובלשון המדרש{{הערה|ויק"ר פל"ב, ה. וש"נ.}} "ראובן ושמעון סלקין", העלי' דכל בני ישראל מן הגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה, כולל גם העלי' דבני ישראל לדרגת האבות{{הערה|ומודגש ביותר בשנה זו, הי' תהא שנת נפלאות בכל, "בכל מכל כל" – מעלת '''האבות''' שהטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין העוה"ב (כנ"ל ס"ז).}}, העצם דישראל כפי שהם חד עם עצמותו ית', ובזה גופא בעילוי אחר עילוי עד אין סוף, כמ"ש{{הערה|תהלים פד, ח.}} "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון", בביהמ"ק השלישי והמשולש, "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|בשלח טו, יז.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן יש לעורר ע"ד ההכנות לעריכת ההתוועדות דהעשירי בשבט – שבודאי תהי' ביחד עם בעל ההילולא, נשיא דורנו בראשנו, ומשה ואהרן ("הם המדברים גו' להוציא את בני ישראל ממצרים"{{הערה|פרשתנו ו, כז.}}) עמהם{{הערה|ראה יומא ה, ב. תוד"ה אחד – פסחים קיד, סע"ב.}}, כיון שתיכף ומיד ממש, ביום הש"ק פרשת וארא (לפני התחלת הקריאה בפרשת בא), יוצאים כל בנ"י מהגלות, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא יו"ד, ט.}} (כפי שקורין במנחה), ובלשון המדרש{{הערה|ויק"ר פל"ב, ה. וש"נ.}} "ראובן ושמעון סלקין", העלי' דכל בני ישראל מן הגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה, כולל גם העלי' דבני ישראל לדרגת האבות{{הערה|ומודגש ביותר בשנה זו, הי' תהא שנת נפלאות בכל, "בכל מכל כל" – מעלת '''האבות''' שהטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין העוה"ב (כנ"ל ס"ז).}}, העצם דישראל כפי שהם חד עם עצמותו ית', ובזה גופא בעילוי אחר עילוי עד אין סוף, כמ"ש{{הערה|תהלים פד, ח.}} "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון", בביהמ"ק השלישי והמשולש, "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|בשלח טו, יז.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משיחות </del>ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט ה'תשנ"ב. סעיף ז־יא. נדפס בסה"ש תשנ"ב ח"א ע' 262 ואילך.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[שיחת וארא תשנ"ב - מוגה|שיחות </ins>ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט ה'תשנ"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. סעיף ז־יא. נדפס בסה"ש תשנ"ב ח"א ע' 262 ואילך.'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח|ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח|ב]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח חלק ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח חלק ב]]</div></td></tr>
</table>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=14884&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"
2025-07-13T00:08:54Z
<p>החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:08, 13 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וההסברה בזה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וההסברה בזה:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשם שנתבאר לעיל בנוגע למעלת עבודת בנ"י לאחרי מ"ת לגבי עבודת האבות לפני מ"ת, שדוקא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>ההמשכה למטה (לאחרי מ"ת) בא העצם, וכל זמן שלא נמשך למטה (מלבד במצות מילה) ה"ז הוכחה שאין זה העצם, כן הוא גם בנוגע להמעלה דלעתיד לבוא לגבי זמן הזה, כי: העדר ההגבלה דהעצם היא לא רק '''בהמשכה''' למטה, אלא גם '''בהתגלות''' למטה, שהרי העצם אינו מוכרח להיות בהעלם, אלא בודאי יכול לבוא גם בגילוי. וכיון שבמעשינו ועבודתינו בקיום התומ"צ נעשית רק '''ההמשכה''' למטה, אבל '''הגילוי''' למטה בעוה"ז הגשמי יהי' רק '''לעתיד''' '''לבוא''' (כמ"ש{{הערה|ישעי' מ, ה. וראה תניא ספל"ו.}} "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'"), הרי, כל זמן שלא נעשה '''הגילוי''' למטה, ה"ז הוכחה שאין זה '''העצם'''{{הערה|ראה לקו"ש ח"ה ע' 245.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשם שנתבאר לעיל בנוגע למעלת עבודת בנ"י לאחרי מ"ת לגבי עבודת האבות לפני מ"ת, שדוקא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>ההמשכה למטה (לאחרי מ"ת) בא העצם, וכל זמן שלא נמשך למטה (מלבד במצות מילה) ה"ז הוכחה שאין זה העצם, כן הוא גם בנוגע להמעלה דלעתיד לבוא לגבי זמן הזה, כי: העדר ההגבלה דהעצם היא לא רק '''בהמשכה''' למטה, אלא גם '''בהתגלות''' למטה, שהרי העצם אינו מוכרח להיות בהעלם, אלא בודאי יכול לבוא גם בגילוי. וכיון שבמעשינו ועבודתינו בקיום התומ"צ נעשית רק '''ההמשכה''' למטה, אבל '''הגילוי''' למטה בעוה"ז הגשמי יהי' רק '''לעתיד''' '''לבוא''' (כמ"ש{{הערה|ישעי' מ, ה. וראה תניא ספל"ו.}} "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'"), הרי, כל זמן שלא נעשה '''הגילוי''' למטה, ה"ז הוכחה שאין זה '''העצם'''{{הערה|ראה לקו"ש ח"ה ע' 245.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכשם שעבודת בנ"י לאחרי מ"ת היא '''בכח''' עבודת האבות לפני מ"ת, כיון שלאחרי מ"ת מודגשת בעיקר ההמשכה בבחינת הגילויים, משא"כ לפני מ"ת מודגשת בעיקר העבודה שמצד העצם (כנ"ל ס"ה), כמו כן השלימות דלעתיד לבוא{{הערה|וגם ההתגלות ד"תורה חדשה מאתי תצא" נכללת (בכח) במתן־תורה, כידוע שמ"ת הו"ע חד־פעמי וכולל גם התורה חדשה דלעתיד לבוא (המשך תרס"ו ע' כג. תקמו).}} היא '''בכח''' העבודה בזמן הזה{{הערה|ראה תניא רפל"ז: "תכלית השלימות . . של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות", והרי הדבר הגורם הוא חזק יותר מהדבר שנעשה על ידו (כנ"ל הערה 7*).{{ש}}'''*) בתחילת השיחה, וש"נ להמשך וככה תרל"ז פט"ו.''' המו"ל.}}, כיון שלעתיד לבוא מודגש בעיקר הגילוי בעולם, ואילו בזמן הזה ובפרט בזמן הגלות מודגשת בעיקר העבודה שמצד העצם, כידוע{{הערה|ראה סה"מ תרמ"ח ע' קפז ואילך. תרפ"ה ע' רנח ואילך. וראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפח. וש"נ.}} שעיקר העבודה באופן של מסירת־נפש (שמצד העצם) היא בזמן הגלות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכשם שעבודת בנ"י לאחרי מ"ת היא '''בכח''' עבודת האבות לפני מ"ת, כיון שלאחרי מ"ת מודגשת בעיקר ההמשכה בבחינת הגילויים, משא"כ לפני מ"ת מודגשת בעיקר העבודה שמצד העצם (כנ"ל ס"ה), כמו כן השלימות דלעתיד לבוא{{הערה|וגם ההתגלות ד"תורה חדשה מאתי תצא" נכללת (בכח) במתן־תורה, כידוע שמ"ת הו"ע חד־פעמי וכולל גם התורה חדשה דלעתיד לבוא (המשך תרס"ו ע' כג. תקמו).}} היא '''בכח''' העבודה בזמן הזה{{הערה|ראה תניא רפל"ז: "תכלית השלימות . . של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות", והרי הדבר הגורם הוא חזק יותר מהדבר שנעשה על ידו (כנ"ל הערה 7*).{{ש}}'''*) בתחילת השיחה, וש"נ להמשך וככה תרל"ז פט"ו.''' המו"ל.}}, כיון שלעתיד לבוא מודגש בעיקר הגילוי בעולם, ואילו בזמן הזה ובפרט בזמן הגלות מודגשת בעיקר העבודה שמצד העצם, כידוע{{הערה|ראה סה"מ תרמ"ח ע' קפז ואילך. תרפ"ה ע' רנח ואילך. וראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפח. וש"נ.}} שעיקר העבודה באופן של מסירת־נפש (שמצד העצם) היא בזמן הגלות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף, שגם השלימות דלעתיד לבוא כלולה בכח אצל האבות – כמארז"ל{{הערה|ב"ב טז, סע"ב ואילך.}} "שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא . . אברהם דכתיב בי' בכל, יצחק דכתיב בי' מכל, יעקב דכתיב בי' כל", ועיקר שלימות גילוי זה (לא רק "מעין העולם הבא") יהי' לעתיד לבוא, שאז תהי' תכלית השלימות ד"בכל מכל כל" (לא רק אצל האבות, אלא גם) אצל כל בנ"י (כיון שהשלימות דלעתיד לבוא נעשית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>מעשינו ועבודתינו דכל בנ"י, בכח האבות).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף, שגם השלימות דלעתיד לבוא כלולה בכח אצל האבות – כמארז"ל{{הערה|ב"ב טז, סע"ב ואילך.}} "שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא . . אברהם דכתיב בי' בכל, יצחק דכתיב בי' מכל, יעקב דכתיב בי' כל", ועיקר שלימות גילוי זה (לא רק "מעין העולם הבא") יהי' לעתיד לבוא, שאז תהי' תכלית השלימות ד"בכל מכל כל" (לא רק אצל האבות, אלא גם) אצל כל בנ"י (כיון שהשלימות דלעתיד לבוא נעשית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>מעשינו ועבודתינו דכל בנ"י, בכח האבות).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ויש לומר, ששלימות הגילוי דשם הוי' לעתיד לבוא (שבאין־ערוך לגילוי שם הוי' שבמ"ת, שהוא בבחינת "שמי הוי' לא נודעתי להם") מרומז בפרשה שמתחילין לקרוא בזמן המנחה דש"פ וארא – פרשת בא:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ויש לומר, ששלימות הגילוי דשם הוי' לעתיד לבוא (שבאין־ערוך לגילוי שם הוי' שבמ"ת, שהוא בבחינת "שמי הוי' לא נודעתי להם") מרומז בפרשה שמתחילין לקרוא בזמן המנחה דש"פ וארא – פרשת בא:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ענינו של יום ההילולא – כמ"ש רבינו הזקן{{הערה|שהעלי' והשלימות ("ויכולו") דיום ההילולא שלו – כ"ד טבת – ביום הש"ק זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ענינו של יום ההילולא – כמ"ש רבינו הזקן{{הערה|שהעלי' והשלימות ("ויכולו") דיום ההילולא שלו – כ"ד טבת – ביום הש"ק זה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהעיר מהשייכות דכ"ד טבת לענין הגאולה – "''טבת''" הוא "ירח שהגוף נהנה מן הגוף" (מגילה יג, א), שלימות היחוד דהגוף שלמעלה (עצמות ומהות) עם הגוף דלמטה (העצם דישראל), בב' האופנים ד"'''כד'''" (כ"ד), "כדכד", "כדין וכדין", מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, שיהי' לעתיד לבוא (ראה לקו"ת ד"ה ושמתי כדכד (פ' ראה כו, ג ואילך)).ושלימותו ביום השבת שחל (בשנה זו) ביום '''כ"ח''' טבת*, שמורה על ה"'''כח'''" (תוקף וחוזק) ד"טבת".{{ש}}'''*) להעיר, שכ"ח טבת הוא יום הולדת של אמי מורתי ע"ה, ששמה חנה, ע"ש כו' ועד ע"ש אמו של שמואל, שסיום וחותם תפלתה "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו" (ש"א ב, יו"ד).'''}} בתניא{{הערה|אגה"ק סי' ז"ך וכ"ח. – ולהעיר (ע"ד הרמז) מהשייכות להקביעות דערב שבת ויום השבת בימי החודש, ז"ך וכ"ח טבת.}} ש"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד{{הערה|ע"ד מ"ש בהפטרה דש"פ וארא (יחזקאל כט, כ) – "פעולתו אשר עבד בה" (ראה לקו"ש חכ"א ע' 50 ואילך).}} כל ימי חייו{{הערה|שבעים שנה (תר"ם – שי"ת), שלימות חיי האדם, "ימי שנותינו בהם שבעים שנה" (תהלים צ, יו"ד. וראה גם קקקקסה"ש תשנ"ב ח"א ע' 1־250 (לעיל ע' 5־194)).}} . . מתגלה ומאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ"{{הערה|ע"ד מ"ש בפרשת וארא (ח, יח) – "כי אני ה' בקרב הארץ" ("אע"פ ששכינתי בשמים גזרתי מתקיימת בתחתונים" – פרש"י).}}, ועוד ועיקר, שכולל הנתינת־כח על המשך '''הצמיחה''' ביתר שאת וביתר עוז לאחרי הסתלקותו כתוצאה '''מהזריעה''' ד"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"{{הערה|ראה אגה"ק שם: "'''ונזרעו''' בחקל תפוחין קדישין אורות עליונים מאד . . גידולי גידולין".}}, עד להצמיחה דהגאולה האמיתית והשלימה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>משיח צדקנו בדורנו זה (דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה), כעדותו של נשיא דורנו שכבר כלו כל הקיצין, והכל מוכן לסעודה דלעת"ל, שולחן־ערוך עם הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהעיר מהשייכות דכ"ד טבת לענין הגאולה – "''טבת''" הוא "ירח שהגוף נהנה מן הגוף" (מגילה יג, א), שלימות היחוד דהגוף שלמעלה (עצמות ומהות) עם הגוף דלמטה (העצם דישראל), בב' האופנים ד"'''כד'''" (כ"ד), "כדכד", "כדין וכדין", מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, שיהי' לעתיד לבוא (ראה לקו"ת ד"ה ושמתי כדכד (פ' ראה כו, ג ואילך)).ושלימותו ביום השבת שחל (בשנה זו) ביום '''כ"ח''' טבת*, שמורה על ה"'''כח'''" (תוקף וחוזק) ד"טבת".{{ש}}'''*) להעיר, שכ"ח טבת הוא יום הולדת של אמי מורתי ע"ה, ששמה חנה, ע"ש כו' ועד ע"ש אמו של שמואל, שסיום וחותם תפלתה "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו" (ש"א ב, יו"ד).'''}} בתניא{{הערה|אגה"ק סי' ז"ך וכ"ח. – ולהעיר (ע"ד הרמז) מהשייכות להקביעות דערב שבת ויום השבת בימי החודש, ז"ך וכ"ח טבת.}} ש"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד{{הערה|ע"ד מ"ש בהפטרה דש"פ וארא (יחזקאל כט, כ) – "פעולתו אשר עבד בה" (ראה לקו"ש חכ"א ע' 50 ואילך).}} כל ימי חייו{{הערה|שבעים שנה (תר"ם – שי"ת), שלימות חיי האדם, "ימי שנותינו בהם שבעים שנה" (תהלים צ, יו"ד. וראה גם קקקקסה"ש תשנ"ב ח"א ע' 1־250 (לעיל ע' 5־194)).}} . . מתגלה ומאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ"{{הערה|ע"ד מ"ש בפרשת וארא (ח, יח) – "כי אני ה' בקרב הארץ" ("אע"פ ששכינתי בשמים גזרתי מתקיימת בתחתונים" – פרש"י).}}, ועוד ועיקר, שכולל הנתינת־כח על המשך '''הצמיחה''' ביתר שאת וביתר עוז לאחרי הסתלקותו כתוצאה '''מהזריעה''' ד"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"{{הערה|ראה אגה"ק שם: "'''ונזרעו''' בחקל תפוחין קדישין אורות עליונים מאד . . גידולי גידולין".}}, עד להצמיחה דהגאולה האמיתית והשלימה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>משיח צדקנו בדורנו זה (דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה), כעדותו של נשיא דורנו שכבר כלו כל הקיצין, והכל מוכן לסעודה דלעת"ל, שולחן־ערוך עם הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שכללות הזמן הקשור עם יום ההילולא העשירי בשבט (שבעים שנה בחיים חיותו בעלמא דין, והמשך השנים שלאח"ז, יותר מארבעים שנה{{הערה|שבהם "קאי איניש אדעתי' דרבי'" (ע"ז ה, ריש ע"ב), כיון ש"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" (תבוא כט, ג).}}) נחלק לג' תקופות שהם ע"ד ובדוגמת ג' התקופות הכלליות במשך כל הדורות (לפני מ"ת, מ"ת וימות המשיח), שמרומזות בג' הפרשיות שמות וארא בא (כנ"ל ס"ח):</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שכללות הזמן הקשור עם יום ההילולא העשירי בשבט (שבעים שנה בחיים חיותו בעלמא דין, והמשך השנים שלאח"ז, יותר מארבעים שנה{{הערה|שבהם "קאי איניש אדעתי' דרבי'" (ע"ז ה, ריש ע"ב), כיון ש"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" (תבוא כט, ג).}}) נחלק לג' תקופות שהם ע"ד ובדוגמת ג' התקופות הכלליות במשך כל הדורות (לפני מ"ת, מ"ת וימות המשיח), שמרומזות בג' הפרשיות שמות וארא בא (כנ"ל ס"ח):</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תקופה ראשונה, ארבעים שנה (תר"ם־תר"פ), בזמן נשיאותו של '''אביו''', שאז התחיל שלימות הענין דהפצת המעיינות חוצה ובפרט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>התייסדות ישיבת תומכי תמימים (בניהולו של בנו יחידו) – ע"ד ובדוגמת עבודת '''האבות''' בהכנה והתחלת הענין דמ"ת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תקופה ראשונה, ארבעים שנה (תר"ם־תר"פ), בזמן נשיאותו של '''אביו''', שאז התחיל שלימות הענין דהפצת המעיינות חוצה ובפרט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>התייסדות ישיבת תומכי תמימים (בניהולו של בנו יחידו) – ע"ד ובדוגמת עבודת '''האבות''' בהכנה והתחלת הענין דמ"ת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תקופה שני', שלושים שנות '''נשיאותו''' בחיים חיותו בעלמא דין (תר"פ־שי"ת), שבהם הי' החידוש המיוחד שלו בתור נשיא דתורת חסידות חב"ד בהפצת המעיינות חוצה ממש, ועד להחידוש בעשר שנים האחרונות (גמר ושלימות עבודתו) בהפצת המעיינות חוצה בחצי כדור התחתון (שבו לא הי' מתן־תורה{{הערה|ראה אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תצב ואילך. וש"נ.}}) – ע"ד ובדוגמת החידוש דמתן־תורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תקופה שני', שלושים שנות '''נשיאותו''' בחיים חיותו בעלמא דין (תר"פ־שי"ת), שבהם הי' החידוש המיוחד שלו בתור נשיא דתורת חסידות חב"ד בהפצת המעיינות חוצה ממש, ועד להחידוש בעשר שנים האחרונות (גמר ושלימות עבודתו) בהפצת המעיינות חוצה בחצי כדור התחתון (שבו לא הי' מתן־תורה{{הערה|ראה אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תצב ואילך. וש"נ.}}) – ע"ד ובדוגמת החידוש דמתן־תורה.</div></td></tr>
</table>
מ. רובין
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=14449&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
2025-07-11T14:19:06Z
<p>החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:19, 11 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וההסברה בזה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וההסברה בזה:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשם שנתבאר לעיל בנוגע למעלת עבודת בנ"י לאחרי מ"ת לגבי עבודת האבות לפני מ"ת, שדוקא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>ההמשכה למטה (לאחרי מ"ת) בא העצם, וכל זמן שלא נמשך למטה (מלבד במצות מילה) ה"ז הוכחה שאין זה העצם, כן הוא גם בנוגע להמעלה דלעתיד לבוא לגבי זמן הזה, כי: העדר ההגבלה דהעצם היא לא רק '''בהמשכה''' למטה, אלא גם '''בהתגלות''' למטה, שהרי העצם אינו מוכרח להיות בהעלם, אלא בודאי יכול לבוא גם בגילוי. וכיון שבמעשינו ועבודתינו בקיום התומ"צ נעשית רק '''ההמשכה''' למטה, אבל '''הגילוי''' למטה בעוה"ז הגשמי יהי' רק '''לעתיד''' '''לבוא''' (כמ"ש{{הערה|ישעי' מ, ה. וראה תניא ספל"ו.}} "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'"), הרי, כל זמן שלא נעשה '''הגילוי''' למטה, ה"ז הוכחה שאין זה '''העצם'''{{הערה|ראה לקו"ש ח"ה ע' 245.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשם שנתבאר לעיל בנוגע למעלת עבודת בנ"י לאחרי מ"ת לגבי עבודת האבות לפני מ"ת, שדוקא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>ההמשכה למטה (לאחרי מ"ת) בא העצם, וכל זמן שלא נמשך למטה (מלבד במצות מילה) ה"ז הוכחה שאין זה העצם, כן הוא גם בנוגע להמעלה דלעתיד לבוא לגבי זמן הזה, כי: העדר ההגבלה דהעצם היא לא רק '''בהמשכה''' למטה, אלא גם '''בהתגלות''' למטה, שהרי העצם אינו מוכרח להיות בהעלם, אלא בודאי יכול לבוא גם בגילוי. וכיון שבמעשינו ועבודתינו בקיום התומ"צ נעשית רק '''ההמשכה''' למטה, אבל '''הגילוי''' למטה בעוה"ז הגשמי יהי' רק '''לעתיד''' '''לבוא''' (כמ"ש{{הערה|ישעי' מ, ה. וראה תניא ספל"ו.}} "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'"), הרי, כל זמן שלא נעשה '''הגילוי''' למטה, ה"ז הוכחה שאין זה '''העצם'''{{הערה|ראה לקו"ש ח"ה ע' 245.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכשם שעבודת בנ"י לאחרי מ"ת היא '''בכח''' עבודת האבות לפני מ"ת, כיון שלאחרי מ"ת מודגשת בעיקר ההמשכה בבחינת הגילויים, משא"כ לפני מ"ת מודגשת בעיקר העבודה שמצד העצם (כנ"ל ס"ה), כמו כן השלימות דלעתיד לבוא{{הערה|וגם ההתגלות ד"תורה חדשה מאתי תצא" נכללת (בכח) במתן־תורה, כידוע שמ"ת הו"ע חד־פעמי וכולל גם התורה חדשה דלעתיד לבוא (המשך תרס"ו ע' כג. תקמו).}} היא '''בכח''' העבודה בזמן הזה{{הערה|ראה תניא רפל"ז: "תכלית השלימות . . של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות", והרי הדבר הגורם הוא חזק יותר מהדבר שנעשה על ידו (כנ"ל הערה 7*).{{ש}}'''*) בתחילת השיחה, וש"נ להמשך וככה תרל"ז פט"ו.''' המו"ל.}}, כיון שלעתיד לבוא מודגש בעיקר הגילוי בעולם, ואילו בזמן הזה ובפרט בזמן הגלות מודגשת בעיקר העבודה שמצד העצם, כידוע{{הערה|ראה סה"מ תרמ"ח ע' קפז ואילך. תרפ"ה ע' רנח ואילך. וראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפח. וש"נ.}} שעיקר העבודה באופן של מסירת־נפש (שמצד העצם) היא בזמן הגלות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכשם שעבודת בנ"י לאחרי מ"ת היא '''בכח''' עבודת האבות לפני מ"ת, כיון שלאחרי מ"ת מודגשת בעיקר ההמשכה בבחינת הגילויים, משא"כ לפני מ"ת מודגשת בעיקר העבודה שמצד העצם (כנ"ל ס"ה), כמו כן השלימות דלעתיד לבוא{{הערה|וגם ההתגלות ד"תורה חדשה מאתי תצא" נכללת (בכח) במתן־תורה, כידוע שמ"ת הו"ע חד־פעמי וכולל גם התורה חדשה דלעתיד לבוא (המשך תרס"ו ע' כג. תקמו).}} היא '''בכח''' העבודה בזמן הזה{{הערה|ראה תניא רפל"ז: "תכלית השלימות . . של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות", והרי הדבר הגורם הוא חזק יותר מהדבר שנעשה על ידו (כנ"ל הערה 7*).{{ש}}'''*) בתחילת השיחה, וש"נ להמשך וככה תרל"ז פט"ו.''' המו"ל.}}, כיון שלעתיד לבוא מודגש בעיקר הגילוי בעולם, ואילו בזמן הזה ובפרט בזמן הגלות מודגשת בעיקר העבודה שמצד העצם, כידוע{{הערה|ראה סה"מ תרמ"ח ע' קפז ואילך. תרפ"ה ע' רנח ואילך. וראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפח. וש"נ.}} שעיקר העבודה באופן של מסירת־נפש (שמצד העצם) היא בזמן הגלות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף, שגם השלימות דלעתיד לבוא כלולה בכח אצל האבות – כמארז"ל{{הערה|ב"ב טז, סע"ב ואילך.}} "שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא . . אברהם דכתיב בי' בכל, יצחק דכתיב בי' מכל, יעקב דכתיב בי' כל", ועיקר שלימות גילוי זה (לא רק "מעין העולם הבא") יהי' לעתיד לבוא, שאז תהי' תכלית השלימות ד"בכל מכל כל" (לא רק אצל האבות, אלא גם) אצל כל בנ"י (כיון שהשלימות דלעתיד לבוא נעשית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>מעשינו ועבודתינו דכל בנ"י, בכח האבות).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף, שגם השלימות דלעתיד לבוא כלולה בכח אצל האבות – כמארז"ל{{הערה|ב"ב טז, סע"ב ואילך.}} "שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא . . אברהם דכתיב בי' בכל, יצחק דכתיב בי' מכל, יעקב דכתיב בי' כל", ועיקר שלימות גילוי זה (לא רק "מעין העולם הבא") יהי' לעתיד לבוא, שאז תהי' תכלית השלימות ד"בכל מכל כל" (לא רק אצל האבות, אלא גם) אצל כל בנ"י (כיון שהשלימות דלעתיד לבוא נעשית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>מעשינו ועבודתינו דכל בנ"י, בכח האבות).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ויש לומר, ששלימות הגילוי דשם הוי' לעתיד לבוא (שבאין־ערוך לגילוי שם הוי' שבמ"ת, שהוא בבחינת "שמי הוי' לא נודעתי להם") מרומז בפרשה שמתחילין לקרוא בזמן המנחה דש"פ וארא – פרשת בא:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ויש לומר, ששלימות הגילוי דשם הוי' לעתיד לבוא (שבאין־ערוך לגילוי שם הוי' שבמ"ת, שהוא בבחינת "שמי הוי' לא נודעתי להם") מרומז בפרשה שמתחילין לקרוא בזמן המנחה דש"פ וארא – פרשת בא:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ענינו של יום ההילולא – כמ"ש רבינו הזקן{{הערה|שהעלי' והשלימות ("ויכולו") דיום ההילולא שלו – כ"ד טבת – ביום הש"ק זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ענינו של יום ההילולא – כמ"ש רבינו הזקן{{הערה|שהעלי' והשלימות ("ויכולו") דיום ההילולא שלו – כ"ד טבת – ביום הש"ק זה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהעיר מהשייכות דכ"ד טבת לענין הגאולה – "''טבת''" הוא "ירח שהגוף נהנה מן הגוף" (מגילה יג, א), שלימות היחוד דהגוף שלמעלה (עצמות ומהות) עם הגוף דלמטה (העצם דישראל), בב' האופנים ד"'''כד'''" (כ"ד), "כדכד", "כדין וכדין", מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, שיהי' לעתיד לבוא (ראה לקו"ת ד"ה ושמתי כדכד (פ' ראה כו, ג ואילך)).ושלימותו ביום השבת שחל (בשנה זו) ביום '''כ"ח''' טבת*, שמורה על ה"'''כח'''" (תוקף וחוזק) ד"טבת".{{ש}}'''*) להעיר, שכ"ח טבת הוא יום הולדת של אמי מורתי ע"ה, ששמה חנה, ע"ש כו' ועד ע"ש אמו של שמואל, שסיום וחותם תפלתה "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו" (ש"א ב, יו"ד).'''}} בתניא{{הערה|אגה"ק סי' ז"ך וכ"ח. – ולהעיר (ע"ד הרמז) מהשייכות להקביעות דערב שבת ויום השבת בימי החודש, ז"ך וכ"ח טבת.}} ש"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד{{הערה|ע"ד מ"ש בהפטרה דש"פ וארא (יחזקאל כט, כ) – "פעולתו אשר עבד בה" (ראה לקו"ש חכ"א ע' 50 ואילך).}} כל ימי חייו{{הערה|שבעים שנה (תר"ם – שי"ת), שלימות חיי האדם, "ימי שנותינו בהם שבעים שנה" (תהלים צ, יו"ד. וראה גם קקקקסה"ש תשנ"ב ח"א ע' 1־250 (לעיל ע' 5־194)).}} . . מתגלה ומאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ"{{הערה|ע"ד מ"ש בפרשת וארא (ח, יח) – "כי אני ה' בקרב הארץ" ("אע"פ ששכינתי בשמים גזרתי מתקיימת בתחתונים" – פרש"י).}}, ועוד ועיקר, שכולל הנתינת־כח על המשך '''הצמיחה''' ביתר שאת וביתר עוז לאחרי הסתלקותו כתוצאה '''מהזריעה''' ד"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"{{הערה|ראה אגה"ק שם: "'''ונזרעו''' בחקל תפוחין קדישין אורות עליונים מאד . . גידולי גידולין".}}, עד להצמיחה דהגאולה האמיתית והשלימה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>משיח צדקנו בדורנו זה (דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה), כעדותו של נשיא דורנו שכבר כלו כל הקיצין, והכל מוכן לסעודה דלעת"ל, שולחן־ערוך עם הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהעיר מהשייכות דכ"ד טבת לענין הגאולה – "''טבת''" הוא "ירח שהגוף נהנה מן הגוף" (מגילה יג, א), שלימות היחוד דהגוף שלמעלה (עצמות ומהות) עם הגוף דלמטה (העצם דישראל), בב' האופנים ד"'''כד'''" (כ"ד), "כדכד", "כדין וכדין", מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, שיהי' לעתיד לבוא (ראה לקו"ת ד"ה ושמתי כדכד (פ' ראה כו, ג ואילך)).ושלימותו ביום השבת שחל (בשנה זו) ביום '''כ"ח''' טבת*, שמורה על ה"'''כח'''" (תוקף וחוזק) ד"טבת".{{ש}}'''*) להעיר, שכ"ח טבת הוא יום הולדת של אמי מורתי ע"ה, ששמה חנה, ע"ש כו' ועד ע"ש אמו של שמואל, שסיום וחותם תפלתה "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו" (ש"א ב, יו"ד).'''}} בתניא{{הערה|אגה"ק סי' ז"ך וכ"ח. – ולהעיר (ע"ד הרמז) מהשייכות להקביעות דערב שבת ויום השבת בימי החודש, ז"ך וכ"ח טבת.}} ש"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד{{הערה|ע"ד מ"ש בהפטרה דש"פ וארא (יחזקאל כט, כ) – "פעולתו אשר עבד בה" (ראה לקו"ש חכ"א ע' 50 ואילך).}} כל ימי חייו{{הערה|שבעים שנה (תר"ם – שי"ת), שלימות חיי האדם, "ימי שנותינו בהם שבעים שנה" (תהלים צ, יו"ד. וראה גם קקקקסה"ש תשנ"ב ח"א ע' 1־250 (לעיל ע' 5־194)).}} . . מתגלה ומאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ"{{הערה|ע"ד מ"ש בפרשת וארא (ח, יח) – "כי אני ה' בקרב הארץ" ("אע"פ ששכינתי בשמים גזרתי מתקיימת בתחתונים" – פרש"י).}}, ועוד ועיקר, שכולל הנתינת־כח על המשך '''הצמיחה''' ביתר שאת וביתר עוז לאחרי הסתלקותו כתוצאה '''מהזריעה''' ד"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"{{הערה|ראה אגה"ק שם: "'''ונזרעו''' בחקל תפוחין קדישין אורות עליונים מאד . . גידולי גידולין".}}, עד להצמיחה דהגאולה האמיתית והשלימה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>משיח צדקנו בדורנו זה (דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה), כעדותו של נשיא דורנו שכבר כלו כל הקיצין, והכל מוכן לסעודה דלעת"ל, שולחן־ערוך עם הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שכללות הזמן הקשור עם יום ההילולא העשירי בשבט (שבעים שנה בחיים חיותו בעלמא דין, והמשך השנים שלאח"ז, יותר מארבעים שנה{{הערה|שבהם "קאי איניש אדעתי' דרבי'" (ע"ז ה, ריש ע"ב), כיון ש"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" (תבוא כט, ג).}}) נחלק לג' תקופות שהם ע"ד ובדוגמת ג' התקופות הכלליות במשך כל הדורות (לפני מ"ת, מ"ת וימות המשיח), שמרומזות בג' הפרשיות שמות וארא בא (כנ"ל ס"ח):</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שכללות הזמן הקשור עם יום ההילולא העשירי בשבט (שבעים שנה בחיים חיותו בעלמא דין, והמשך השנים שלאח"ז, יותר מארבעים שנה{{הערה|שבהם "קאי איניש אדעתי' דרבי'" (ע"ז ה, ריש ע"ב), כיון ש"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" (תבוא כט, ג).}}) נחלק לג' תקופות שהם ע"ד ובדוגמת ג' התקופות הכלליות במשך כל הדורות (לפני מ"ת, מ"ת וימות המשיח), שמרומזות בג' הפרשיות שמות וארא בא (כנ"ל ס"ח):</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תקופה ראשונה, ארבעים שנה (תר"ם־תר"פ), בזמן נשיאותו של '''אביו''', שאז התחיל שלימות הענין דהפצת המעיינות חוצה ובפרט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>התייסדות ישיבת תומכי תמימים (בניהולו של בנו יחידו) – ע"ד ובדוגמת עבודת '''האבות''' בהכנה והתחלת הענין דמ"ת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תקופה ראשונה, ארבעים שנה (תר"ם־תר"פ), בזמן נשיאותו של '''אביו''', שאז התחיל שלימות הענין דהפצת המעיינות חוצה ובפרט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>התייסדות ישיבת תומכי תמימים (בניהולו של בנו יחידו) – ע"ד ובדוגמת עבודת '''האבות''' בהכנה והתחלת הענין דמ"ת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תקופה שני', שלושים שנות '''נשיאותו''' בחיים חיותו בעלמא דין (תר"פ־שי"ת), שבהם הי' החידוש המיוחד שלו בתור נשיא דתורת חסידות חב"ד בהפצת המעיינות חוצה ממש, ועד להחידוש בעשר שנים האחרונות (גמר ושלימות עבודתו) בהפצת המעיינות חוצה בחצי כדור התחתון (שבו לא הי' מתן־תורה{{הערה|ראה אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תצב ואילך. וש"נ.}}) – ע"ד ובדוגמת החידוש דמתן־תורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תקופה שני', שלושים שנות '''נשיאותו''' בחיים חיותו בעלמא דין (תר"פ־שי"ת), שבהם הי' החידוש המיוחד שלו בתור נשיא דתורת חסידות חב"ד בהפצת המעיינות חוצה ממש, ועד להחידוש בעשר שנים האחרונות (גמר ושלימות עבודתו) בהפצת המעיינות חוצה בחצי כדור התחתון (שבו לא הי' מתן־תורה{{הערה|ראה אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תצב ואילך. וש"נ.}}) – ע"ד ובדוגמת החידוש דמתן־תורה.</div></td></tr>
</table>
מ. רובין
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=14172&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
2025-07-10T15:28:18Z
<p>החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"</p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=14172&oldid=14103">הצגת שינויים</a>
מ. רובין
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=14103&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
2025-07-10T15:26:27Z
<p>החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"</p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=14103&oldid=10073">הצגת שינויים</a>
מ. רובין
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=10073&oldid=prev
ש. א.: הפעיל הגנה על הדף "לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח וארא ג": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))
2025-04-09T21:41:07Z
<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&action=edit&redlink=1" class="new" title="לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח וארא ג (הדף אינו קיים)">לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח וארא ג</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:41, 10 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=10017&oldid=prev
ש. א. ב־11:54, 8 באפריל 2025
2025-04-08T11:54:40Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:54, 8 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>=== שלימות גילוי שם הוי' לעתיד לבוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}=== שלימות גילוי שם הוי' לעתיד לבוא ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. ...ויש להוסיף ולבאר תוכן הענין ד"שמי הוי' לא נודעתי" (המעמד ומצב שלפני מ"ת) גם '''לאחרי מ"ת''' – שהרי התורה היא נצחית<ref>תניא רפי"ז. ובכ"מ.</ref> – דלכאורה: כיון שכבר עברו אלפי שנים מאז '''שנתגלה''' שם הוי' במתן־תורה, מה שייך עתה הענין ד"שמי הוי' '''לא''' '''נודעתי'''"?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. ...ויש להוסיף ולבאר תוכן הענין ד"שמי הוי' לא נודעתי" (המעמד ומצב שלפני מ"ת) גם '''לאחרי מ"ת''' – שהרי התורה היא נצחית<ref>תניא רפי"ז. ובכ"מ.</ref> – דלכאורה: כיון שכבר עברו אלפי שנים מאז '''שנתגלה''' שם הוי' במתן־תורה, מה שייך עתה הענין ד"שמי הוי' '''לא''' '''נודעתי'''"?</div></td></tr>
</table>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=10015&oldid=prev
ש. א. ב־11:53, 8 באפריל 2025
2025-04-08T11:53:06Z
<p></p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=10015&oldid=10014">הצגת שינויים</a>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90_%D7%92&diff=10014&oldid=prev
ש. א.: יצירת דף חדש
2025-04-08T11:49:58Z
<p>יצירת דף חדש</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}==== שלימות גילוי שם הוי' לעתיד לבוא ====<br />
<br />
א. ...ויש להוסיף ולבאר תוכן הענין ד"שמי הוי' לא נודעתי" (המעמד ומצב שלפני מ"ת) גם '''לאחרי מ"ת''' – שהרי התורה היא נצחית<ref>תניא רפי"ז. ובכ"מ.</ref> – דלכאורה: כיון שכבר עברו אלפי שנים מאז '''שנתגלה''' שם הוי' במתן־תורה, מה שייך עתה הענין ד"שמי הוי' '''לא''' '''נודעתי'''"?<br />
<br />
ויש לומר הביאור בזה:<br />
<br />
אע"פ שבמ"ת הי' גילוי שם הוי', כמ"ש "וידעתם כי אני הוי'", מ"מ, כיון ש"לעתיד לבוא כתיב<ref>ויצא כח, כא.</ref> והי' הוי' לי לאלקים, שיהי' גלוי ממקום עליון יותר עד דשם הוי' יהי' חשוב רק כאלקים", ויתגלה שם הוי' נעלה יותר, "עיקר ענין גלוי שמו הגדול"<ref>תו"א שמות נ, רע"ג.</ref>, נמצא, שגם המעמד ומצב שלאחרי מ"ת הוא באופן ד"'''שמי הוי' לא נודעתי'''" בערך לגילוי שם הוי' דלעתיד לבוא, כשיהי' חידוש בכללות הענין דמ"ת, "תורה חדשה מאתי תצא"<ref>ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.</ref>, שאז תהי' שלימות הנישואין דכנס"י עם הקב"ה, כמארז"ל<ref>שמו"ר ספט"ו.</ref> "העולם הזה אירוסין היו . . לימות המשיח יהיו נישואין".<br />
<br />
וההסברה בזה:<br />
<br />
כשם שנתבאר לעיל בנוגע למעלת עבודת בנ"י לאחרי מ"ת לגבי עבודת האבות לפני מ"ת, שדוקא ע"י ההמשכה למטה (לאחרי מ"ת) בא העצם, וכל זמן שלא נמשך למטה (מלבד במצות מילה) ה"ז הוכחה שאין זה העצם, כן הוא גם בנוגע להמעלה דלעתיד לבוא לגבי זמן הזה, כי: העדר ההגבלה דהעצם היא לא רק '''בהמשכה''' למטה, אלא גם '''בהתגלות''' למטה, שהרי העצם אינו מוכרח להיות בהעלם, אלא בודאי יכול לבוא גם בגילוי. וכיון שבמעשינו ועבודתינו בקיום התומ"צ נעשית רק '''ההמשכה''' למטה, אבל '''הגילוי''' למטה בעוה"ז הגשמי יהי' רק '''לעתיד''' '''לבוא''' (כמ"ש<ref>ישעי' מ, ה. וראה תניא ספל"ו.</ref> "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'"), הרי, כל זמן שלא נעשה '''הגילוי''' למטה, ה"ז הוכחה שאין זה '''העצם'''<ref>ראה לקו"ש ח"ה ע' 245.</ref>.<br />
<br />
וכשם שעבודת בנ"י לאחרי מ"ת היא '''בכח''' עבודת האבות לפני מ"ת, כיון שלאחרי מ"ת מודגשת בעיקר ההמשכה בבחינת הגילויים, משא"כ לפני מ"ת מודגשת בעיקר העבודה שמצד העצם (כנ"ל ס"ה), כמו כן השלימות דלעתיד לבוא<ref>וגם ההתגלות ד"תורה חדשה מאתי תצא" נכללת (בכח) במתן־תורה, כידוע שמ"ת הו"ע חד־פעמי וכולל גם התורה חדשה דלעתיד לבוא (המשך תרס"ו ע' כג. תקמו).</ref> היא '''בכח''' העבודה בזמן הזה<ref>ראה תניא רפל"ז: "תכלית השלימות . . של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות", והרי הדבר הגורם הוא חזק יותר מהדבר שנעשה על ידו (כנ"ל הערה 7).</ref>, כיון שלעתיד לבוא מודגש בעיקר הגילוי בעולם, ואילו בזמן הזה ובפרט בזמן הגלות מודגשת בעיקר העבודה שמצד העצם, כידוע<ref>ראה סה"מ תרמ"ח ע' קפז ואילך. תרפ"ה ע' רנח ואילך. וראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' קפח. וש"נ.</ref> שעיקר העבודה באופן של מסירת־נפש (שמצד העצם) היא בזמן הגלות.<br />
<br />
ולהוסיף, שגם השלימות דלעתיד לבוא כלולה בכח אצל האבות – כמארז"ל<ref>ב"ב טז, סע"ב ואילך.</ref> "שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא . . אברהם דכתיב בי' בכל, יצחק דכתיב בי' מכל, יעקב דכתיב בי' כל", ועיקר שלימות גילוי זה (לא רק "מעין העולם הבא") יהי' לעתיד לבוא, שאז תהי' תכלית השלימות ד"בכל מכל כל" (לא רק אצל האבות, אלא גם) אצל כל בנ"י (כיון שהשלימות דלעתיד לבוא נעשית ע"י מעשינו ועבודתינו דכל בנ"י, בכח האבות).<br />
<br />
ח. ויש לומר, ששלימות הגילוי דשם הוי' לעתיד לבוא (שבאין־ערוך לגילוי שם הוי' שבמ"ת, שהוא בבחינת "שמי הוי' לא נודעתי להם") מרומז בפרשה שמתחילין לקרוא בזמן המנחה דש"פ וארא – פרשת בא:<br />
<br />
על הפסוק "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה", איתא בזהר<ref>ח"ב לד, א.</ref> "דעייל לי' קב"ה אדרין בתר אדרין לגבי תנינא חדא עלאה כו'"<ref>"התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו" (יחזקאל כט, ג) – כמ"ש בהפטרה (שהיא סיום וחותם) דפרשת וארא.</ref>. ושרש הענין בפרעה דקדושה – הגילוי דבחי' "חמישית לפרעה"<ref>ויגש מז, כד.</ref>, "'''דאתפריעו''' ואתגליין מיני' כל נהורין"<ref>זח"א רי, א.</ref>, גילוי בחי' החמישית<ref>ומרומז גם בפרשת וארא – שלאחרי ד' לשונות של גאולה, "והוצאתי גו' והצלתי גו' וגאלתי גו' ולקחתי", נאמר לשון '''חמישי''', "והבאתי", כוס חמישי (כסא דמלכא משיחא), שהו"ע "החמישית לפרעה" (אוה"ת פרשתנו (כרך ז') ע' ב'תקפו).</ref> שלמעלה מד' אותיות שם הוי', שזהו"ע שם הוי' דלעתיד לבוא שבאין־ערוך לשם הוי' שבמ"ת.<br />
<br />
ולהוסיף, שפרשת בא היא הפרשה '''השלישית''' בספר שמות<ref>ספר בפ"ע. ובפרט שהוא גם ספר הראשון דעבודת '''בני''' ישראל ("ואלה שמות '''בני''' ישראל"), שהרי ספר בראשית הוא ספר '''האבות''', "ספר הישר, ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים" (ע"ז כה, א).</ref>, ספר הגאולה<ref>רמב"ן ס"פ פקודי.</ref>, ויש לומר, שרומזת גם על הגאולה השלישית והנצחית, כמ"ש<ref>הושע ו, ב ובמפרשים.</ref> "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו".<br />
<br />
ובפרטיות יותר: ג' הפרשיות שמות וארא בא הם כנגד ג' התקופות הכלליות – לפני מ"ת, מ"ת, ולעתיד לבוא<ref>וי"ל שמרומזים גם בפרשת וארא: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב" – כידוע שגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי קשורים עם יעקב (ראה פסחים פח, א ובחדא"ג מהרש"א), מ"ת קשור עם יצחק (ראה פרדר"א פל"א), והתקופה שלפני מ"ת קשורה עם אברהם, שעל ידו היתה ההכנה (והתחלה) למ"ת.<br />
<br />
ועד"ז בנוגע להגילוי דשם הוי': "וארא גו' בא־ל שד־י ושמי הוי' לא נודעתי להם" – הגילוי במצות מילה שהוא ההכנה וההתחלה דגילוי שם הוי' דמ"ת. "אמור לבני ישראל אני הוי' גו' וידעתם כי אני הוי'" – שלימות גילוי שם הוי' במ"ת. וסיום הפרשה, "והבאתי אתכם אל הארץ גו' (לשון חמישי של גאולה) אני הוי'" – גילוי שם הוי' דלעתיד לבוא.</ref>: פרשת שמות שבה מדובר אודות שעבוד מצרים, "כור הברזל" שעל ידו נעשית ההכנה למ"ת<ref>ראה תו"א יתרו עד, סע"א ואילך. ובכ"מ.</ref> – המעמד ומצב '''שלפני מ"ת'''; פרשת וארא, "אמור לבני ישראל אני הוי' גו' וידעתם כי אני הוי'" – הגילוי '''דמ"ת'''; ופרשת בא, "בא אל פרעה", "אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין" – המעמד ומצב '''דלעתיד לבוא'''.<br />
<br />
ט. ויש לקשר האמור לעיל עם הזמן שבו קורין בשנה זו פרשת וארא והתחלת פרשת בא – שבת מברכים חודש שבט:<br />
<br />
שבת מברכים חודש שבט הוא בסיום חודש טבת, חודש העשירי, ובו נמשכת הברכה והנתינת־כח לחודש שבט, חודש האחד עשר (ובלשון הכתוב<ref>זכרי' א, ז.</ref> "עשתי עשר חודש הוא חודש שבט"). ויש לומר, שבסיום חודש העשירי, שלימות המספר<ref>ראה ראב"ע לשמות ג, טו. פרדס ש"ב.</ref>, מודגשת שלימות '''העבודה''' דבנ"י, שבכח זה באים לתכלית השלימות '''דלעתיד''' '''לבוא''' המרומזת בחודש האחד עשר, אחד שלמעלה מעשר ספירות ("אנת הוא חד ולא בחושבן")<ref>ראה יהל אור ע' מח. אוה"ת דברים ע' יט. סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 389. ח"ב ע' 630. וש"נ.</ref> – ע"ד ובדוגמת ב' הפרשיות וארא ובא (העבודה שלאחרי מ"ת, שעל ידה באים להשלימות דלעת"ל).<br />
<br />
ולהוסיף, שענין הגאולה מרומז<br />
<br />
גם בשמו של החודש כפי שנקרא בשמות החדשים שעלו עמהם מבבל<ref>ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב. ועוד.</ref> – "שבט" – שהוא (א) מלשון "שבטי מושלים"<ref>יחזקאל יט, יא.</ref>, ובפרט הממשלה דמלכות בית דוד, כמ"ש<ref>ויחי מט, יו"ד ובפרש"י.</ref> "לא יסור '''שבט''' מיהודה<ref>ולהעיר, שביהודה נאמר "ותעמוד מלדת" (ויצא כט, לה), ויש לומר, שרומז על הגאולה האמיתית והשלימה שאין אחרי' גלות, כדאיתא במכילתא (בשלח טו, א) "כל השירות לשון נקבה חוץ משירה דלעתיד לשון זכר", "כלומר שהנקבה יש לה '''צער''' '''לידה'''*, אף כל הנסים יש אחריהם צער, חוץ מלעתיד שאין אחרי' צער . . כזכרים '''לא יולדים'''" (תוס' פסחים קטז, ב).{{ש}}'''*) כידוע ש"הגלות נמשל לעיבור וגאולת ימי המשיח שיהי' במהרה בימינו נמשל ללידה . . וכן חבלי ימות המשיח נקראים בשם חבלי לידה" (תו"א ותו"ח שבהערה 4).'''</ref> (מדוד ואילך אלו ראשי גליות שבבבל שרודין את העם בשבט) . . עד כי יבוא שילה" (מלך המשיח), עליו נאמר<ref>בלק כד, יז ובפרש"י.</ref> "וקם '''שבט''' (מלך רודה ומושל) מישראל", "זה מלך המשיח"<ref>רמב"ם הל' מלכים רפי"א.</ref>, (ב) מלשון ענף אילן<ref>ראה (לדוגמא) ישעי' כח, כז.</ref>, כמ"ש<ref>שם יא, א.</ref> "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה"<ref>ובהמשך הכתובים (שם, ד) – "והכה ארץ בשבט פיו".</ref>, "יצא '''שבט''' מלוכה משורש ישי מזרע דוד הוא מלך המשיח"<ref>מצו"ד עה"פ.</ref>.<br />
<br />
י. ובהדגשה יתירה '''בדורנו זה''' – שהעשירי בשבט ("העשירי יהי' קודש"<ref>בחוקותי כז, לב.</ref>, בכל חודש, ועאכו"כ העשירי בחודש אחד עשר) הוא יום ההילולא דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו<ref>להעיר מהשייכות די"ב חדשי השנה לי"ב השבטים – שחודש שבט מכוון כנגד '''יוסף''', שמו הראשון של בעל ההילולא (ראה לקו"ש חכ"ו ע' 90 ואילך. 314 ואילך. '''וש"נ''').</ref>:<br />
<br />
ענינו של יום ההילולא – כמ"ש רבינו הזקן<ref>שהעלי' והשלימות ("ויכולו") דיום ההילולא שלו – כ"ד טבת – ביום הש"ק זה.<br />
<br />
ולהעיר מהשייכות דכ"ד טבת לענין הגאולה – "''טבת''" הוא "ירח שהגוף נהנה מן הגוף" (מגילה יג, א), שלימות היחוד דהגוף שלמעלה (עצמות ומהות) עם הגוף דלמטה (העצם דישראל), בב' האופנים ד"'''כד'''" (כ"ד), "כדכד", "כדין וכדין", מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, שיהי' לעתיד לבוא (ראה לקו"ת ד"ה ושמתי כדכד (פ' ראה כו, ג ואילך)).ושלימותו ביום השבת שחל (בשנה זו) ביום '''כ"ח''' טבת*, שמורה על ה"'''כח'''" (תוקף וחוזק) ד"טבת".{{ש}}'''*) להעיר, שכ"ח טבת הוא יום הולדת של אמי מורתי ע"ה, ששמה חנה, ע"ש כו' ועד ע"ש אמו של שמואל, שסיום וחותם תפלתה "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו" (ש"א ב, יו"ד).'''</ref> בתניא<ref>אגה"ק סי' ז"ך וכ"ח. – ולהעיר (ע"ד הרמז) מהשייכות להקביעות דערב שבת ויום השבת בימי החודש, ז"ך וכ"ח טבת.</ref> ש"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד<ref>ע"ד מ"ש בהפטרה דש"פ וארא (יחזקאל כט, כ) – "פעולתו אשר עבד בה" (ראה לקו"ש חכ"א ע' 50 ואילך).</ref> כל ימי חייו<ref>שבעים שנה (תר"ם – שי"ת), שלימות חיי האדם, "ימי שנותינו בהם שבעים שנה" (תהלים צ, יו"ד. וראה גם קקקקסה"ש תשנ"ב ח"א ע' 1־250 (לעיל ע' 5־194)).</ref> . . מתגלה ומאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ"<ref>ע"ד מ"ש בפרשת וארא (ח, יח) – "כי אני ה' בקרב הארץ" ("אע"פ ששכינתי בשמים גזרתי מתקיימת בתחתונים" – פרש"י).</ref>, ועוד ועיקר, שכולל הנתינת־כח על המשך '''הצמיחה''' ביתר שאת וביתר עוז לאחרי הסתלקותו כתוצאה '''מהזריעה''' ד"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"<ref>ראה אגה"ק שם: "'''ונזרעו''' בחקל תפוחין קדישין אורות עליונים מאד . . גידולי גידולין".</ref>, עד להצמיחה דהגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בדורנו זה (דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה), כעדותו של נשיא דורנו שכבר כלו כל הקיצין, והכל מוכן לסעודה דלעת"ל, שולחן־ערוך עם הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר.<br />
<br />
ויש לומר, שכללות הזמן הקשור עם יום ההילולא העשירי בשבט (שבעים שנה בחיים חיותו בעלמא דין, והמשך השנים שלאח"ז, יותר מארבעים שנה<ref>שבהם "קאי איניש אדעתי' דרבי'" (ע"ז ה, ריש ע"ב), כיון ש"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" (תבוא כט, ג).</ref>) נחלק לג' תקופות שהם ע"ד ובדוגמת ג' התקופות הכלליות במשך כל הדורות (לפני מ"ת, מ"ת וימות המשיח), שמרומזות בג' הפרשיות שמות וארא בא (כנ"ל ס"ח):<br />
<br />
תקופה ראשונה, ארבעים שנה (תר"ם־תר"פ), בזמן נשיאותו של '''אביו''', שאז התחיל שלימות הענין דהפצת המעיינות חוצה ובפרט ע"י התייסדות ישיבת תומכי תמימים (בניהולו של בנו יחידו) – ע"ד ובדוגמת עבודת '''האבות''' בהכנה והתחלת הענין דמ"ת.<br />
<br />
תקופה שני', שלושים שנות '''נשיאותו''' בחיים חיותו בעלמא דין (תר"פ־שי"ת), שבהם הי' החידוש המיוחד שלו בתור נשיא דתורת חסידות חב"ד בהפצת המעיינות חוצה ממש, ועד להחידוש בעשר שנים האחרונות (גמר ושלימות עבודתו) בהפצת המעיינות חוצה בחצי כדור התחתון (שבו לא הי' מתן־תורה<ref>ראה אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תצב ואילך. וש"נ.</ref>) – ע"ד ובדוגמת החידוש דמתן־תורה.<br />
<br />
ותקופה שלישית, המשך הנשיאות לאחרי הסתלקותו (מיום עשתי עשר לחודש עשתי עשר דשנת עשתי עשר (תש'''י"א''')<ref>ראה שיחות ש"פ וארא תש"נ הערה 99 (ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 56־255).</ref>), שניתוסף ביתר שאת וביתר עוז בהפצת המעיינות חוצה בכל קצוי תבל, ועד לגמר ושלימות העבודה, שהכל מוכן כבר לסעודה דלעתיד לבוא – ימות המשיח.<br />
<br />
ובפרטיות יותר י"ל שג' תקופות הנ"ל מרומזים בג' התקופות דשלושים שנות נשיאותו<ref>ראה גם לקו"ש חי"ח ע' 303 ואילך.</ref> (בחיים חיותו בעלמא דין): תקופה ראשונה, מהתחלת נשיאותו עד להמאסר והגאולה והיציאה ממדינה ההיא, במעמד ומצב של תוקף גזירות המלכות (בדוגמת העבודה במצרים, "כור הברזל", לפני מ"ת), שעיקר עבודתו היתה במסירת נפש ממש (ע"ד עבודת האבות). תקופה שני', בבואו במדינת פולין, שעיקר עבודתו היתה בלימוד והפצת תורת חסידות חב"ד באופן של הבנה והשגה אף שעד אז הי' ברובו ע"ד חסידות פולין (ע"ד החידוש ד"וידעתם כי אני הוי'" במ"ת). ותקופה שלישית, בבואו לחצי כדור התחתון, שעיקר עבודתו היתה בהפצת המעיינות חוצה ממש, לקרב ולזרז '''ולהביא''' את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד, כהכרזתו הידועה: "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה".<br />
<br />
יא. ובנוגע לפועל:<br />
<br />
בעמדנו בשבת מברכים חודש שבט, כולל ובמיוחד העשירי בשבט – צריך כאו"א לקבל על עצמו להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במעשיו, תורתו ועבודתו של בעל ההילולא, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו<ref>לשון אדה"ז באגה"ק שם.</ref>, ובפרט בהביטול וההתקשרות אל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא הדור, "הנשיא הוא הכל"<ref>פרש"י חוקת כא, כא.</ref>, שבכאו"א – מציאותו וכל עניניו, בכל מכל כל, נעשים קודש לנשיא הדור, עי"ז שמלאים וחדורים בקיום שליחותו של נשיא הדור – משה רבינו שבדור<ref>"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" (תקו"ז תס"ט), "ואין דור שאין בו כמשה" (ב"ר פנ"ו, ז).</ref>, גואל ראשון הוא גואל אחרון<ref>ראה שמו"ר פ"ב, ד. זח"א רנג, א. לקו"ש חי"א ע' 8 ואילך. וש"נ.</ref> – שענינו העיקרי "להביא לימות המשיח"<ref>משנה ספ"ק דברכות. וראה גם סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 111 (לעיל ע' 65) ואילך. ע' 245 (לעיל ע' 190) ואילך.</ref> בפועל ממש.<br />
<br />
ולהוסיף, שהידיעה שתיכף ומיד נכנס כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (כיון ש"הקיצו ורננו שוכני עפר"<ref>ישעי' כו, יט.</ref>) ומביט על כאו"א מהחסידים והמקושרים לבחון מעמדו ומצבו כו', מעוררת ופועלת לסיים ולהשלים (גם מלשון שלימות) את כל מעשינו ועבודתינו.<br />
<br />
וכדאי ונכון לערוך התוועדויות מיוחדות – החל מיום הש"ק מברכים חודש שבט (נוסף על ההתוועדות שבכל שבת ושבת, "שנאמר בפרשת שבת ויקהל משה . . להקהיל קהילות<ref>וי"ל שקאי על האנשים והנשים והטף, כמו "ויקהל משה" שנאמר בנוגע לציווי נדבת המשכן שהשתתפו בזה האנשים והנשים (ויקהל לה, כב ואילך), "הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמם ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר" (רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א הי"ב), וגם הטף, שגם הם השתתפו בנדבת המשכן* (אדר"נ רפי"א).{{ש}}'''*) אף ש"אין מבטלין תינוקות של בית רבן''' לבנין'''" (רמב"ם שם).'''</ref> בכל שבת להכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים"<ref>שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ג (מיל"ש ר"פ ויקהל).</ref>), ובפרט בראש חודש שבט (נוסף על הנהוג לאחרונה בכל ראשי חדשים), "בעשתי עשר חודש באחד לחודש<ref>להעיר מהשייכות דר"ח שבט (חודש החמישי בחדשי החורף) לר"ח מנחם־אב (חודש החמישי בחדשי הקיץ), יום ההילולא של אהרן הכהן, גמר ושלימות עבודתו של אהרן במשך קכ"ג שנה* באופן ד"אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות פ"א מי"ב), שבאופן כזה צריכה להיות עבודת כאו"א מישראל, "הוי מתלמידיו של אהרן" (אבות שם), כמודגש במיוחד באופן עבודתו של בעל ההילולא דעשירי בשבט.{{ש}}'''*) להעיר מהשייכות לאמירת הלל בראש חודש – "נמצאו עונין בכל ההלל הללוי־ה מאה ושלש ועשרים פעמים, סימן להם שנותיו של אהרן" (רמב"ם הל' חנוכה פ"ג הי"ב. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 229 ואילך).'''</ref> . . הואיל משה באר את התורה"<ref>דברים א, ג־ה.</ref>, "בשבעים לשון"<ref>פרש"י שם, ה.</ref> (תוכן עבודתו של בעל ההילולא בהפצת המעיינות חוצה בשבעים לשון<ref>ראה לקו"ש חל"ו ר"ח שבט תש"נ ס"ו. וש"נ.</ref>) – לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים האמורים, ובמיוחד בזירוז והבאת הגאולה תיכף ומיד.<br />
<br />
וכן יש לעורר ע"ד ההכנות לעריכת ההתוועדות דהעשירי בשבט – שבודאי תהי' ביחד עם בעל ההילולא, נשיא דורנו בראשנו, ומשה ואהרן ("הם המדברים גו' להוציא את בני ישראל ממצרים"<ref>פרשתנו ו, כז.</ref>) עמהם<ref>ראה יומא ה, ב. תוד"ה אחד – פסחים קיד, סע"ב.</ref>, כיון שתיכף ומיד ממש, ביום הש"ק פרשת וארא (לפני התחלת הקריאה בפרשת בא), יוצאים כל בנ"י מהגלות, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"<ref>בא יו"ד, ט.</ref> (כפי שקורין במנחה), ובלשון המדרש<ref>ויק"ר פל"ב, ה. וש"נ.</ref> "ראובן ושמעון סלקין", העלי' דכל בני ישראל מן הגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה, כולל גם העלי' דבני ישראל לדרגת האבות<ref>ומודגש ביותר בשנה זו, הי' תהא שנת נפלאות בכל, "בכל מכל כל" – מעלת '''האבות''' שהטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין העוה"ב (כנ"ל ס"ז).</ref>, העצם דישראל כפי שהם חד עם עצמותו ית', ובזה גופא בעילוי אחר עילוי עד אין סוף, כמ"ש<ref>תהלים פד, ח.</ref> "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון", בביהמ"ק השלישי והמשולש, "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"<ref>בשלח טו, יז.</ref>.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}'''משיחות ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט ה'תשנ"ב. סעיף ז־יא. נדפס בסה"ש תשנ"ב ח"א ע' 262 ואילך.'''<br />
<br />
[[קטגוריה:לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח|ב]]<br />
[[קטגוריה:לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח חלק ב]]</div>
ש. א.