https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%2F%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95 לקוטי שיחות חלק ל/י"ט כסלו - היסטוריית גרסאות 2026-05-10T21:46:02Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C/%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=26396&oldid=prev ש. א. ב־11:01, 16 בנובמבר 2025 2025-11-16T11:01:30Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:01, 16 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לקוטי שיחות חלק ל}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{עריכה}}</ins>{{לקוטי שיחות חלק ל}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקוטי שיחות חלק ל/י&quot;ט כסלו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקוטי שיחות חלק ל/י&quot;ט כסלו ==</div></td></tr> </table> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C/%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=26223&oldid=prev פ. ז. ב־14:20, 13 בנובמבר 2025 2025-11-13T14:20:03Z <p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C/%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&amp;diff=26223&amp;oldid=26220">הצגת שינויים</a> פ. ז. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C/%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=26220&oldid=prev פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "{{לקוטי שיחות חלק ל}} == לקוטי שיחות חלק ל/י"ט כסלו == א. מסופר<ref>בית רבי חלק א, פרק טז (בהערה).</ref>, שבהיות רבינו הזקן ב­מאסר, באו פ"א לבקרו רבותיו מעלמא דקשוט — רבו הרב המגיד והבעש"ט נ"ע. ושאל אותם רבינו הזקן למה מגיע לו שישב במאסר ומה תובעים ממנו? ו­השיבו לו, שנ..." 2025-11-12T13:33:49Z <p>יצירת דף עם התוכן &quot;{{לקוטי שיחות חלק ל}} == לקוטי שיחות חלק ל/י&quot;ט כסלו == א. מסופר&lt;ref&gt;<a href="/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="בית רבי (הדף אינו קיים)">בית רבי</a> חלק א, פרק טז (בהערה).&lt;/ref&gt;, שבהיות רבינו הזקן ב­מאסר, באו פ&quot;א לבקרו רבותיו מעלמא דקשוט — רבו הרב המגיד והבעש&quot;ט נ&quot;ע. ושאל אותם רבינו הזקן למה מגיע לו שישב במאסר ומה תובעים ממנו? ו­השיבו לו, שנ...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{לקוטי שיחות חלק ל}}<br /> <br /> == לקוטי שיחות חלק ל/י&quot;ט כסלו ==<br /> א. מסופר&lt;ref&gt;[[בית רבי]] חלק א, פרק טז (בהערה).&lt;/ref&gt;, שבהיות רבינו הזקן ב­מאסר, באו פ&quot;א לבקרו רבותיו מעלמא דקשוט — רבו הרב המגיד והבעש&quot;ט נ&quot;ע. ושאל אותם רבינו הזקן למה מגיע לו שישב במאסר ומה תובעים ממנו? ו­השיבו לו, שנתחזק עליו הקטרוג על ש­אומר דברי חסידות הרבה ובגילוי&lt;ref&gt;וצע&quot;ק מסה&quot;מ תש&quot;ט (ע&#039; 91) שסיבת המאסר הוא הקטרוג על אשר אינו מבאר את תורת החסידות בלבושי השגה כו&#039;.&lt;/ref&gt; כו&#039;, ושאל אותם: וכאשר אצא מכאן — האם אפסיק מלומר דברי חסידות? והשיבו לו: כיון שהתחלת אל תפסיק, ואדרבה, לכשתצא תאמר יותר. ע&quot;כ תוכן הסיפור. כלומר: מאסרו של רבינו הזקן למטה (בגשמיות), נשתלשל ובא מהקטרוג ל­מעלה&lt;ref&gt;וכמבואר ג&quot;כ בכו&quot;כ שיחות ומכתבים של רבותינו נשיאינו.&lt;/ref&gt; על ריבוי דברי חסידות שאמר ובגילוי כו&#039;; ולכן נתעורר אצלו ספק אולי צריך להפסיק הנהגתו, ועל זה הורו לו רבותיו שאדרבה, &quot;לכשתצא תאמר יותר&quot;. ולכאורה זה דורש ביאור: קטרוג מסוג זה כבר הי&#039; בזמן נשיאותו של הרב המגיד, וכידוע&lt;ref&gt;&quot;[[התמים]]&quot; ח&quot;ב ע&#039; מט [עב, א]. אגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ ח&quot;ג ע&#039; שכו ואילך. ועוד.&lt;/ref&gt; הסיפור אודות הקטרוג אז וסיבתו, שפעם &quot;מצאו כתב של חסי­דות שהתגלגל במקום בלתי ראוי כו&#039; ונעשה קטרוג למעלה על המגיד שמפר­סם עניני רזין דרזין באופן דתשתפכנה&lt;ref&gt;[[איכה]] ד, א.&lt;/ref&gt; אבני קודש בראש כל חוצות — ורבינו הזקן ביטל את הקטרוג ע&quot;י שהביא משל מבן מלך שנחלה במחלה מסוכנת, שלא מצאו לה אלא תרופה אחת: לקחת את האבן היקרה הקבועה בכתר מלכותו של המלך, שבה תלוי כל היוקר דכתר ה­מלך, לשחקה ולערבה במים, ולשפוך מתערובת זו לבין שפתיו של בן המלך, בתקוה שכולי האי ואולי תיכנס טיפה אחת לתוך פיו וכו&#039; ותציל את חייו — שכן הוא גם בנדו&quot;ד, אשר פרסום רזי התורה (האבן היקרה שבכתר המלך) כדאי הוא להציל את חיי בן המלך (עם ישראל)&quot;. ועפ&quot;ז — אם כבר בימי המגיד ביטל רבינו הזקן את הקטרוג על גילוי דברי חסידות, על ידי ההסברה שפירסום ו­הפצת החסידות הוא דבר מוכרח ביותר, ענין של פיקוח נפש, הנוגע להצלת חייו של בן המלך — עאכו&quot;כ כשעבר עוד שלב ב&quot;ירידת הדורות&quot;&lt;ref&gt;דאם ראשונים כמלאכים כו&#039; (שבת קיב, ב (ושם: כבני מלאכים)).&lt;/ref&gt;, ומן הסתם ירד מצבו (הרוחני) של בן המלך, הרי בודאי ובודאי שהפצת דברי חסידות (שחיקת האבן היקרה שבכתר המלך) הוא הכי הכרחי להצלת חיי נפשו של בן המלך. ומה נשתנה בעת נשיאותו של רבינו הזקן, ששוב נתעורר עליו הקטרוג בגלל ריבוי דברי החסידות שהשפיע בגילוי — ועד שנתעורר ספק אצלו [למרות שהוא הוא שביטל קטרוג דומה על המגיד ע&quot;י המשל דשחיקת האבן היקרה שבכתר המלך] שאולי יש לו למנוע מלומר דברי חסידות, והוזקק להוראה מפורשת מרבו­תיו ש&quot;אדרבה, לכשתצא תאמר יותר&quot;?<br /> ב. ויובן זה בהקדים ביאור דברי ה­אריז&quot;ל&lt;ref&gt;ראה הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקדמות (נדפ­סה ג&quot;כ בהוספה לקונטרס עץ החיים לכ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע). ועוד.&lt;/ref&gt; ש&quot;דוקא בדורות אלו&lt;ref&gt;ל&#039; אדה&quot;ז — תניא אגה&quot;ק סכ&quot;ו (קמב, ב). — ואולי צ&quot;ל אלה*.<br /> <br /> * כלשון תורה (אף שבל&#039; חכמים רגיל &quot;אלו&quot;).&lt;/ref&gt; האחרונים מותר ומצוה&lt;ref&gt;ראה תניא קו&quot;א ד&quot;ה להבין מ&quot;ש בפע&quot;ח (קנו, ב) שהיא &quot;מצוה רמה* ונשאה ואדרבה עולה על כולנה&quot;.<br /> <br /> * כצ&quot;ל — ראה לוח התיקון לתניא שם.&lt;/ref&gt; לגלות זאת החכמה&quot; — אף שבדורות הראשונים היתה חכמת הקבלה &quot;נסתרה&lt;ref&gt;ל&#039; אדה&quot;ז בתניא שבהערה 8.&lt;/ref&gt;. . ונעלמה מכל תלמידי חכמים כ&quot;א ליחידי סגולה ואף גם זאת בהצנע לכת ולא ברבים כדאיתא ב­גמ&#039;&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;חגיגה יא, ב ואילך. שם יג, א.&lt;/ref&gt;&quot;— דלכאורה: מכיון שהורו חז&quot;ל ש­&quot;דברים שהן כבשונו של עולם (&quot;סתרו של עולם&quot;) יהיו תחת לבושך&quot;&lt;ref&gt;[[חגיגה]] יג, א ופרש&quot;י שם.&lt;/ref&gt;, וע&quot;פ דין הגמ&#039;&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; יש כמה תנאים והגבלות באופן גילוי חכמה זו (וכן נפסק להלכה ב­רמב&quot;ם&lt;ref&gt;הל&#039; יסודי התורה ספ&quot;ב. שם פ&quot;ד הי&quot;א ואילך.&lt;/ref&gt;) — איך הותר בדורות אחרונים &quot;לגלות זאת החכמה&quot;? והביאור בזה — ובהקדים: מובן, שהתנאים וההגבלות בלימוד חכמת האמת אינם מפני איסור מצד ה­חפצא דתורה (שחלק זה שבתורה — צריך בעצם להיות בהסתר), אלא מפני חסרון בהגברא, דכיון שרוב בנ&quot;א אינם יכולים לעמוד על דברים אלה, לכן לימוד זה עלול להביא לידי היזק (ע&quot;ד &quot;לא&lt;ref&gt;יומא עב, ב.&lt;/ref&gt; זכה נעשית לו כו&#039;&quot;). אבל מצד ה­חפצא דתורה, הרי חכמה זו היא חלק מ­תורתנו הקדושה השייכת לכאו&quot;א מישר­אל — &quot;מורשה קהלת יעקב&quot;&lt;ref&gt;ברכה לג, ד. וראה רמב&quot;ם הל&#039; ת&quot;ת רפ&quot;ג.&lt;/ref&gt;, וכל אחד ואחד מישראל חייב ללמוד אותו&lt;ref&gt;כפסק אדה&quot;ז בהל&#039; ת&quot;ת שלו פ&quot;א ס&quot;ד — ראה לקמן בסוף השיחה.&lt;/ref&gt; (כמו שמחוייב ללמוד שאר כל התורה כולה). ובפרט ע&quot;פ דברי הרמב&quot;ם בסוף ספר היד&lt;ref&gt;הל&#039; מלכים ספי&quot;ב.&lt;/ref&gt;, וז&quot;ל: &quot;ובאותו הזמן. . לא יהי&#039; עסק כל העולם אלא לדעת את ה&#039; בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ו­יודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר&lt;ref&gt;ישעיה יא, ט.&lt;/ref&gt; כי מלאה הארץ דעה את ה&#039; כמים לים מכסים&quot;. הרי להדיא, שבימות המשיח יהי&#039; עסק כל העולם לדעת את ה&#039;, היינו ש(עיקר) עסק התורה אז&lt;ref&gt;ראה בכ&quot;ז — אגה&quot;ק סו&quot;ס כו. עיי&quot;ש.&lt;/ref&gt; לא יהי&#039; בלימוד הלכות התורה הנגלות לנו ולבנינו, אלא בידיעת הבורא, &quot;דברים הסתומים&quot;, וזה יהי&#039; &quot;עסק כל העולם&quot;, ובאופן ד&quot;כמים לים מכסים&quot;, ומובן שלא יהיו ההגבלות ד­&quot;אין דורשין. . (אפילו) ביחיד אא&quot;כ כו&#039;&quot;&lt;ref&gt;משנה חגיגה רפ&quot;ב. רמב&quot;ם הל&#039; יסוה&quot;ת שם.&lt;/ref&gt;. ולכאורה ה&quot;ז היפך פסק הרמב&quot;ם עצמו ע&quot;ד התנאים וההגבלות בלימוד חכמות אלו (והרי גם בימות המשיח לא תתבטל שום הלכה כו&#039; מהלכות התורה)? ועכצ&quot;ל, שכל האיסור מלכתחילה אינו אלא מפני שבזמן הזה אא&quot;פ לרוב בני אדם לעמוד על חכמות אלו, ולכן קבעה תורה תנאים מסויימים בלימוד זה; אבל לימות המשיח, שאז &quot;לא יהי&#039; שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות&quot;&lt;ref&gt;ל&#039; הרמב&quot;ם הל&#039; מלכים שם.&lt;/ref&gt;, וכאו&quot;א יהי&#039; במצב שיוכל להתעמק כראוי בענינים אלו, הרי בזה יהי&#039; &quot;עסק כל העולם — לדעת את ה&#039; בלבד&quot;.<br /> <br /> אבל, בדורות האחרונים מצוה לגלות זאת החכמה (למרות התנאים וההגבלות כו&#039;) — וי&quot;ל בזה שני ביאורים&lt;ref&gt;בהבא לקמן — ראה גם לקו&quot;ש חט&quot;ו ע&#039; 282. ח&quot;כ ע&#039; 172. וש&quot;נ. ועוד.&lt;/ref&gt;: א) ע&quot;ד מ&quot;ש הרמב&quot;ם בפתיחה לספרו מורה הנבוכים&lt;ref&gt;ב&quot;צוואת זה המאמר&quot; בסופה. וראה לקו&quot;ש חכ&quot;ו ע&#039; 32 ואילך.&lt;/ref&gt;, שהטעם שכתב ספרו זה, שיש בו &quot;ענינים נסתרים&quot;, הוא &quot;אמרם&lt;ref&gt;[[גיטין]] ס, א.&lt;/ref&gt; בכמו זה הענין — עת&lt;ref&gt;תהלים קיט, קכו.&lt;/ref&gt; לעשות לה&#039; הפרו תורתך&quot;, והיינו, דהיות בנ&quot;י במצב של &quot;נבוכים&quot; הכריח אותו לגלות &quot;ענינים נסתרים&quot; כדי להציל &quot;נבוכים&quot; בעניני אמונה כו&#039;. ועד&quot;ז הוא בנוגע לגילוי פנימיות ה­תורה בדורות האחרונים — שזהו בגדר &quot;עת לעשות לה&#039; הפרו תורתך&quot;: גודל ה­ירידה של הדורות האחרונים, שנתמעטו הלבבות וכו&#039;, וכן מצד מצב העולם ב­כללותו, שהרע בדורות אלה הוא בהת­גברות יתירה, מהווה הכרח רב לגלות זאת החכמה, פנימיות התורה, שהיא מעוררת את הכחות הפנימים הנסתרים שבנשמת האדם, הנותנים לו עזר וסיוע להתגבר על חשכת הגלות מבחוץ ועל המניעות שמבפנים, להתעורר באהבת ה&#039; ויראתו כו&#039; ולעבדו בלב שלם&lt;ref&gt;ראה בארוכה בזה — קונטרס עץ החיים (לכ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע) פי&quot;ג, ובמכתבו הנדפס בהוספה שם (ע&#039; 82 ואילך). ועוד.&lt;/ref&gt;. ב) מצינו כמה ענינים שבאים בתור הכנה לימות המשיח, ובלשון הרמב&quot;ם&lt;ref&gt;הל&#039; מלכים פי&quot;ב ה&quot;ב (בנוגע לאליהו). וראה שם פי&quot;א ה&quot;ד (אלא שברוב הדפוסים נשמט ע&quot;י הצנזור) &quot;ליישר דרך למלך המשיח&quot; (אפילו ע&quot;י ענין שלילי ביותר, ועאכו&quot;כ — להבדיל — שכן צ&quot;ל בנוגע לחכמת התורה).&lt;/ref&gt; &quot;ליישר ישראל ולהכין לבם&quot; לימות ה­משיח, וכ&quot;ש וק&quot;ו שכן צ&quot;ל בנוגע לענינם העיקרי של ימות המשיח — &quot;לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח. . אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה&quot;&lt;ref&gt;ל&#039; הרמב&quot;ם שם פי&quot;ב ה&quot;ד. ועד&quot;ז בהל&#039; תשובה פ&quot;ט ה&quot;ב.&lt;/ref&gt;, ש­יוכלו לעסוק בהשגת &quot;דעת בוראם&quot; — שצריכים &quot;ליישר ישראל ולהכין לבם&quot; לכך&lt;ref&gt;וי&quot;ל ההכרח &quot;ליישר ישראל ולהכין לבם&quot; למצב של ימוה&quot;מ — כי בלי הכנה זו, הרי שינוי עצום כזה באופן פתאומי ה&quot;ז בגדר ביטול &quot;מנהגו של עולם&quot;, ולדעת הרמב&quot;ם גם לימות המשיח &quot;עולם כמנהגו נוהג&quot; (הל&#039; מלכים רפי&quot;ב. ועד&quot;ז הל&#039; תשובה ספ&quot;ט). ואכ&quot;מ.&lt;/ref&gt;, וזהו על ידי גילוי פנימיות ה­תורה בדורות האחרונים דוקא. ג. בהתאם להחילוק בין שני הביאו­רים בטעם גילוי פנימיות התורה בדורות האחרונים — ישנם שני אופנים גם באופן הגילוי, ע&quot;ד שני האופנים שבנגלה ד­תורה — משנה וגמרא: א) גילוי פנימיות התורה באופן שה­עיקר הוא ידיעת נקודת הענין בקיצור, ע&quot;ד לשון המשנה שהוא &quot;דבר&lt;ref&gt;ל&#039; הרמב&quot;ם בהקדמתו לפירוש המשניות (ד&quot;ה אח&quot;כ ראה להסתפק — בתחלתו).&lt;/ref&gt; קצר וכולל ענינים רבים&quot;. ב) הגילוי באופן מבואר ומוסבר ב­הרחבה, ע&quot;ד אריכות הביאור והשקו&quot;ט שבגמרא, ובלשון הזהר&lt;ref&gt;תקו&quot;ז ת&quot;ו בסופו.&lt;/ref&gt; — &quot;יתפרנסון&quot;, וכמבואר במפרשי הזהר&lt;ref&gt;כסא מלך לתקו&quot;ז שם. הקדמת מקדש מלך לזהר. — וראה ג&quot;כ שער ההקדמות (הנ&quot;ל הערה 7).&lt;/ref&gt;, דהיינו שעני­ני חכמת האלקות מפורשים ומוסברים בהבנה והשגה (לא כהלומד לגירסא), ש­אז הלימוד הוא בגדר &quot;פרנסה&quot;, כמבואר בתניא&lt;ref&gt;פ&quot;ה (י, רע&quot;א).&lt;/ref&gt; שע&quot;י לימוד התורה &quot;היטב ב­עיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאח­דת עמו והיו לאחדים — נעשה מזון לנפש&quot;.<br /> [ויש לומר, שבזה יש לתווך דברי אדמו&quot;ר הזקן אודות לימוד חכמת ה­קבלה, שנראים כסותרים לכאורה זא&quot;ז: אחז&quot;ל&lt;ref&gt;[[קידושין]] ל, א.&lt;/ref&gt; — וכן נפסק להלכה&lt;ref&gt;רמב&quot;ם הל&#039; ת&quot;ת פ&quot;א הי&quot;א­יב. טושו&quot;ע יו&quot;ד סרמ&quot;ו ס&quot;ד. הל&#039; ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;ב ס&quot;א.&lt;/ref&gt; — ש­חייב אדם לשלש זמן לימודו — שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד. ופסק אדה&quot;ז בהל&#039; ת&quot;ת שלו&lt;ref&gt;שם בסוף הסעיף.&lt;/ref&gt;, ד&quot;חכמת הקבלה תחשב בכלל שליש בתלמוד&quot; (ומיוסד על פסק הרמב&quot;ם&lt;ref&gt;הל&#039; ת&quot;ת שם הי&quot;ב — &quot;לפ&quot;ד ש&quot;ך&quot; (ל&#039; אדה&quot;ז שם) — ראה ש&quot;ך יו&quot;ד שם סק&quot;ו בנוגע ל­חכמת הקבלה (ובדרישה לטיו&quot;ד שם (שהובא בש&quot;ך) — ד&quot;פרדס. . חקירות עיונית אלקית&quot;).&lt;/ref&gt; ש&quot;הענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן&quot;); ואילו בספרו לקו&quot;ת&lt;ref&gt;ויקרא — ביאור ד&quot;ה ולא תשבית פ&quot;ד וה&#039;. לקו&quot;ת שה&quot;ש ד&quot;ה לריח שמניך (הא&#039;) ספ&quot;ב. וראה גם ביאוה&quot;ז בראשית ב, ד (ולהצ&quot;צ שם — ע&#039; תרכ).&lt;/ref&gt; מבאר אדה&quot;ז (וב­שקו&quot;ט ע&quot;ד הנגלה) &quot;דלימוד הזהר וכה­אריז&quot;ל הוא בכלל שליש במקרא&quot;&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;ל&#039; הלקו&quot;ת שה&quot;ש שם (ג, סע&quot;ג).&lt;/ref&gt;, &quot;ש­הרי מדרש הזהר הוא על פסוקי ה­תורה&lt;ref&gt;ראה לקו&quot;ת שם (ויקרא ה, ד. שה&quot;ש ג, סע&quot;ג) בנוגע למדרש רבה כו&#039; (והתיווך עם מ&quot;ש בהל&#039; ת&quot;ת שם).&lt;/ref&gt; ועוד שגם בלימוד רזין דאוריי­תא אינו משיג רק המציאות כו&#039;&quot;&lt;ref&gt;ל&#039; הלקו&quot;ת ויקרא שם (ה, רע&quot;ג).&lt;/ref&gt;, &quot;וה&quot;ז&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt; כעין לימוד המקרא שהוא קורא בשמותיו של הקב&quot;ה אע&quot;פ שאינו משיג כלל עצמיות הגנוז בהן. . וכעין זה הוא בלימוד הזהר וע&quot;ח&quot;. וע&quot;פ הנ&quot;ל שיש שני אופנים בלימוד פנימיות התורה יש לתווך, שאם לומד&lt;ref&gt;נוסף על החילוק אם לומד פירוש המקראות (שבספרי קבלה כו&#039;) — שזהו בכלל מקרא (ראה הערה 40), או ששקו&quot;ט בהבנה והסברה.&lt;/ref&gt; רק נקודות הענינים (ע&quot;ד דברים קצרים שבמשנה) ה&quot;ז בכלל &quot;מקרא&quot;&lt;ref&gt;מכיון שיש בזה רק ידיעת המציאות לחוד (משא&quot;כ ידיעת ההלכות שבמשנה) — כנ&quot;ל בפנים מלקו&quot;ת (ע&quot;ש באורך). וע&quot;פ המבואר בפנים י&quot;ל, שאפשר להיות ג&quot;כ לימוד פנימיות התורה ע&quot;ד לימוד הלכות פסוקות שבמשנה ותלמוד — שליש במשנה.&lt;/ref&gt;, משא&quot;כ כשלומד בהבנה והסברה ובפרטיות, וב­מיוחד — כשמשיג הענין ונתפס בשכלו ונעשו לאחדים&lt;ref&gt;ועפ&quot;ז, רק &quot;לימוד הזהר וע&quot;ח&quot; (בפ&quot;ע) הוא בכלל ה&quot;שליש במקרא&quot; — כי בספרים אלו עצמם אין ביאור והסברה בהרחבה כו&#039; (משא&quot;כ כפי ש­עניני פנימיות התורה נתבארו בתורת חסידות חב&quot;ד, ע&quot;י משלים וכו&#039;). אלא שצע&quot;ק, כי בלקו&quot;ת שם משמע, שזה גופא שאין בזה השגת המהות אלא ידיעת המציאות לבד ה&quot;ה בכלל מקרא, והרי הגבלה זו היא &quot;אפילו ל­גדולי החכמים&quot; (לקו&quot;ת שה&quot;ש שם). ואכ&quot;מ.&lt;/ref&gt;, ה&quot;ז ע&quot;ד &quot;שליש ב­תלמוד&quot;&lt;ref&gt;ועפ&quot;ז צ&quot;ל לכאורה, דמ&quot;ש הרמב&quot;ם (כנ&quot;ל) ש&quot;הענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן&quot; — זהו רק כשלומדם בהבנה והסברה ובפרטיות*, משא&quot;כ כשלומד רק נקודות הענינים בכללות* ה&quot;ז בכלל מקרא (או משנה — ראה הערה 43). <br /> <br /> * כמשנ&quot;ת במק&quot;א (&quot;הדרן על הרמב&quot;ם&quot; (קה&quot;ת, תשמ&quot;ה) הערה 6. לקו&quot;ש חכ&quot;ו ע&#039; ה­חילוק בין &quot;לטייל בפרדס&quot; (ל&#039; הרמב&quot;ם הל&#039; יסוה&quot;ת ספ&quot;ד) ו&quot;נכנסו לפרדס&quot;. ע&quot;ש.&lt;/ref&gt;, שהוא לימוד טעמי ההלכות<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:לקוטי שיחות]]<br /> [[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק ל]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]</div> פ. ז.