https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94%2F%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92 2026-05-10T15:54:37Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&diff=21322&oldid=prev 2025-08-17T20:59:18Z

<p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA" title="קטגוריה:לקוטי שיחות">לה</a>&quot; ב־&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:59, 17 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:לקוטי שיחות|לה]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לה]]</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&diff=19884&oldid=prev 2025-07-31T21:20:33Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:20, 1 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ויש לבאר זה בהקדם הידוע, ד­תוכן מצות מילה מדגיש ענין מסירת נפש, וכמו שאמרו רז&quot;ל עה&quot;פ{{הערה|[[תהלים פרק מד|תהלים מד, כג]]. יל&quot;ש ואתחנן רמז תתלז.}} כי עליך הרגנו כל היום &quot;וכי אפשר לו לאדם ליהרג בכל יום אלא זו מילה&quot;{{הערה|וראה גיטין נז, סע&quot;ב ובפרש&quot;י שם &quot;זימנין דמיית&quot;. וראה שבת (קל, א) כל מצוה שמסרו ישראל עצמן למיתה עליהן בשעת גזירת המלכות כגון עכו&quot;ם ומילה עדיין היא מוחזקת בידם.}}, וכ­מבואר בארוכה במדרשים דמצות מילה היא כענין הקרבן, ו&quot;גדול{{הערה|לשון רבינו בחיי פרשתנו יז, יג.}} כחה יותר מן הקרבן, שהקרבן בממונו והמילה ב­גופו . . ועל כן נחשב לו לעקידה וזבח כאילו עקד את עצמו וכתיב{{הערה|[[תהלים פרק נ|תהלים נ, ה]].}} כורתי בריתי עלי זבח&quot;, וכן מבואר בכ&quot;מ בזהר{{הערה|זח&quot;א צג, א. צד, ב ואילך. ח&quot;ב סו, ריש ע&quot;ב. ח&quot;ג מד, א. ועוד. וראה פרקי דר&quot;א פכ&quot;ט וברד&quot;ל שם אות מא.}} דכאשר אדם מישראל מל את בנו ה&quot;ז כאילו הקריבו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ויש לבאר זה בהקדם הידוע, ד­תוכן מצות מילה מדגיש ענין מסירת נפש, וכמו שאמרו רז&quot;ל עה&quot;פ{{הערה|[[תהלים פרק מד|תהלים מד, כג]]. יל&quot;ש ואתחנן רמז תתלז.}} כי עליך הרגנו כל היום &quot;וכי אפשר לו לאדם ליהרג בכל יום אלא זו מילה&quot;{{הערה|וראה גיטין נז, סע&quot;ב ובפרש&quot;י שם &quot;זימנין דמיית&quot;. וראה שבת (קל, א) כל מצוה שמסרו ישראל עצמן למיתה עליהן בשעת גזירת המלכות כגון עכו&quot;ם ומילה עדיין היא מוחזקת בידם.}}, וכ­מבואר בארוכה במדרשים דמצות מילה היא כענין הקרבן, ו&quot;גדול{{הערה|לשון רבינו בחיי פרשתנו יז, יג.}} כחה יותר מן הקרבן, שהקרבן בממונו והמילה ב­גופו . . ועל כן נחשב לו לעקידה וזבח כאילו עקד את עצמו וכתיב{{הערה|[[תהלים פרק נ|תהלים נ, ה]].}} כורתי בריתי עלי זבח&quot;, וכן מבואר בכ&quot;מ בזהר{{הערה|זח&quot;א צג, א. צד, ב ואילך. ח&quot;ב סו, ריש ע&quot;ב. ח&quot;ג מד, א. ועוד. וראה פרקי דר&quot;א פכ&quot;ט וברד&quot;ל שם אות מא.}} דכאשר אדם מישראל מל את בנו ה&quot;ז כאילו הקריבו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה ענין וכח המסירת נפש שישנו בכל ישראל הוא ירושה לנו מאבותינו, כמו שמבאר אדמו"ר הזקן בספר התניא{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י"ח</del>|פי"ח]]. ושם הוא בביאור זה שהאהבה המסו­תרת שבלב כל ישראל היא ירושה לנו מאבותינו, וע"ש השייכות לענין האמונה ומסירת נפש. וראה מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות (ח"ב ע' שמט). "היום יום" [[היום יום כ"א אלול|כא אלול]]. [[היום יום ג' חשון|ג' מרחשון]]. וראה בהנסמן בהערה הבאה.}}, ובפרט מאברהם אבינו, כידוע{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"א</del>|אגה"ק סכ"א]]. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קל. סה"מ תרע"ח ע' רפג. תפר"ח ע' קב.}} שאב­רהם "פתח את הצינור" למסירת נפש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה ענין וכח המסירת נפש שישנו בכל ישראל הוא ירושה לנו מאבותינו, כמו שמבאר אדמו"ר הזקן בספר התניא{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יח</ins>|פי"ח]]. ושם הוא בביאור זה שהאהבה המסו­תרת שבלב כל ישראל היא ירושה לנו מאבותינו, וע"ש השייכות לענין האמונה ומסירת נפש. וראה מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות (ח"ב ע' שמט). "היום יום" [[היום יום כ"א אלול|כא אלול]]. [[היום יום ג' חשון|ג' מרחשון]]. וראה בהנסמן בהערה הבאה.}}, ובפרט מאברהם אבינו, כידוע{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כא</ins>|אגה"ק סכ"א]]. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קל. סה"מ תרע"ח ע' רפג. תפר"ח ע' קב.}} שאב­רהם "פתח את הצינור" למסירת נפש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה צריך ביאור בזה, הרי ענין המסירת נפש שישנו בישראל הוא מה שמוסרים נפשם עבור יחוד וקדושת שמו יתברך, לקיים התורה והמצוות, שניתנה לכאו&quot;א מישראל במתן תורה, ואיך זה בא בירושה מאברהם שהי&#039; לפני מתן תורה ולפני כללות ענין התורה והמצוות [וכמו שהוא במצות מילה כפשוטה, ש­&quot;אין{{הערה|ל&#039; הרמב&quot;ם בפיה&quot;מ ספ&quot;ז דחולין.}} אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע&quot;ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב&quot;ה צוה אותנו ע&quot;י משה רבינו שנמול&quot;].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה צריך ביאור בזה, הרי ענין המסירת נפש שישנו בישראל הוא מה שמוסרים נפשם עבור יחוד וקדושת שמו יתברך, לקיים התורה והמצוות, שניתנה לכאו&quot;א מישראל במתן תורה, ואיך זה בא בירושה מאברהם שהי&#039; לפני מתן תורה ולפני כללות ענין התורה והמצוות [וכמו שהוא במצות מילה כפשוטה, ש­&quot;אין{{הערה|ל&#039; הרמב&quot;ם בפיה&quot;מ ספ&quot;ז דחולין.}} אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע&quot;ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב&quot;ה צוה אותנו ע&quot;י משה רבינו שנמול&quot;].</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&diff=17941&oldid=prev 2025-07-23T15:03:51Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="לקוטי שיחות חלק לה לך לך ג (הדף אינו קיים)">לקוטי שיחות חלק לה לך לך ג</a> לשם <a href="/index.php/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92" title="לקוטי שיחות חלק לה/לך לך ג">לקוטי שיחות חלק לה/לך לך ג</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:03, 23 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&diff=17073&oldid=prev 2025-07-19T22:21:40Z

<p>תיקונים</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&amp;diff=17073&amp;oldid=15574">הצגת שינויים</a>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&diff=15574&oldid=prev 2025-07-14T23:17:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:17, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לך לך ג ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לך לך ג ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. במקור הדין שמילה דוחה את ה­שבת, מצינו (בכללות) ג' לימודים, שנים בש"ס{{הערה|שבת קלב, א.{{ש}}בגמ' שם יש עוד דיעות – (א) הוא הלכה למשה מסיני, (ב) דעת ר"א בר יעקב "אמר קרא שמיני שמיני אפילו בשבת" (שנכלל בלימוד הב' שבפנים שלמדים מהכתוב דפ' תזריע).}} וא' במכילתא{{הערה|וראה ילפותא דר"י בתוספתא שהובאה לקמן הערה 18.}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור טקסט|שני הצדדים|</ins>א. במקור הדין שמילה דוחה את ה­שבת, מצינו (בכללות) ג' לימודים, שנים בש"ס{{הערה|שבת קלב, א.{{ש}}בגמ' שם יש עוד דיעות – (א) הוא הלכה למשה מסיני, (ב) דעת ר"א בר יעקב "אמר קרא שמיני שמיני אפילו בשבת" (שנכלל בלימוד הב' שבפנים שלמדים מהכתוב דפ' תזריע).}} וא' במכילתא{{הערה|וראה ילפותא דר"י בתוספתא שהובאה לקמן הערה 18.}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ר&#039; נחמן בר יצחק{{הערה|בנוסחת הכ&quot;י בדק&quot;ס הוא הכל מדברי הגמ&#039;, דשקו&quot;ט בביאור דעת רבי אלעזר אתיא אות אות, וליתא שם בעל המאמר רנב&quot;י. אבל הובא בבה&quot;ג הל&#039; מילה בתחילתו. ר&quot;ח שבת שם (ושם &quot;ונדחו דבריו (דר&quot;א) ובא ר&quot;נ בר יצחק ולמדו כו&#039;&quot;). וכן מוכח בתוד&quot;ה תניא וברמב&quot;ן וריטב&quot;א שם. ועוד.}} נלמד הדבר מגז&quot;ש: דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות (בשבת כתיב{{הערה|תשא לא, יג.}} &quot;כי אות היא&quot;{{הערה|כן הובא בפרש&quot;י שם ד&quot;ה אתיא אות אות. ובר&quot;ח שם הובא בלימוד דר&quot;נ הכתוב שלאח&quot;ז (פסוק יז) &quot;ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם&quot;. ואולי נקט רש&quot;י המוקדם בקרא.}}, &quot;לדורותם ברית עולם&quot;{{הערה|תשא שם, טז. הובא בפרש&quot;י שבת שם ד&quot;ה אלא אתיא וד&quot;ה דורות.}}, ובמילה כתיב בפרשתנו{{הערה|יז, יא (פרש&quot;י שם ד&quot;ה אתיא).}} &quot;והי&#039; לאות ברית גו&#039;&quot; &quot;ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם&quot;{{הערה|יז, יב – כ&quot;ה בפרש&quot;י שם ד&quot;ה דורות. ובר&quot;ח שם בלימוד דר&quot;נ הובא הכתוב שלפנ&quot;ז (שם, ט) &quot;ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך ל­דורותם&quot;. וראה מהרש&quot;ל בפרש&quot;י שם.}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ר&#039; נחמן בר יצחק{{הערה|בנוסחת הכ&quot;י בדק&quot;ס הוא הכל מדברי הגמ&#039;, דשקו&quot;ט בביאור דעת רבי אלעזר אתיא אות אות, וליתא שם בעל המאמר רנב&quot;י. אבל הובא בבה&quot;ג הל&#039; מילה בתחילתו. ר&quot;ח שבת שם (ושם &quot;ונדחו דבריו (דר&quot;א) ובא ר&quot;נ בר יצחק ולמדו כו&#039;&quot;). וכן מוכח בתוד&quot;ה תניא וברמב&quot;ן וריטב&quot;א שם. ועוד.}} נלמד הדבר מגז&quot;ש: דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות (בשבת כתיב{{הערה|תשא לא, יג.}} &quot;כי אות היא&quot;{{הערה|כן הובא בפרש&quot;י שם ד&quot;ה אתיא אות אות. ובר&quot;ח שם הובא בלימוד דר&quot;נ הכתוב שלאח&quot;ז (פסוק יז) &quot;ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם&quot;. ואולי נקט רש&quot;י המוקדם בקרא.}}, &quot;לדורותם ברית עולם&quot;{{הערה|תשא שם, טז. הובא בפרש&quot;י שבת שם ד&quot;ה אלא אתיא וד&quot;ה דורות.}}, ובמילה כתיב בפרשתנו{{הערה|יז, יא (פרש&quot;י שם ד&quot;ה אתיא).}} &quot;והי&#039; לאות ברית גו&#039;&quot; &quot;ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם&quot;{{הערה|יז, יב – כ&quot;ה בפרש&quot;י שם ד&quot;ה דורות. ובר&quot;ח שם בלימוד דר&quot;נ הובא הכתוב שלפנ&quot;ז (שם, ט) &quot;ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך ל­דורותם&quot;. וראה מהרש&quot;ל בפרש&quot;י שם.}}).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג) זה שהיא למעלה מהמדידה והג­בלה דתורה ומצות, השייכת לברית והת­קשרות עצמית דבנ&quot;י בקוב&quot;ה, וקשר זה מתבטא במילת אברהם עצמו, &quot;בעצם היום הזה נימול אברהם&quot;{{הערה|פרשתנו יז, כו. וראה תו&quot;א סוף פרשתנו.}}, שנמול ביום הכפורים, שבת שבתון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג) זה שהיא למעלה מהמדידה והג­בלה דתורה ומצות, השייכת לברית והת­קשרות עצמית דבנ&quot;י בקוב&quot;ה, וקשר זה מתבטא במילת אברהם עצמו, &quot;בעצם היום הזה נימול אברהם&quot;{{הערה|פרשתנו יז, כו. וראה תו&quot;א סוף פרשתנו.}}, שנמול ביום הכפורים, שבת שבתון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;small&gt;(משיחות ליל שמח"ת תיש"א; ש"פ נשא תשמ"א)&lt;/small&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;small&gt;(משיחות ליל שמח"ת תיש"א; ש"פ נשא תשמ"א)&lt;/small&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&diff=14845&oldid=prev 2025-07-13T00:06:41Z

<p>החלפת טקסט – &quot;על ידי&quot; ב־&quot;ע&quot;י&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:06, 13 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה ענין וכח המסירת נפש שישנו בכל ישראל הוא ירושה לנו מאבותינו, כמו שמבאר אדמו&quot;ר הזקן בספר התניא{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק י&quot;ח|פי&quot;ח]]. ושם הוא בביאור זה שהאהבה המסו­תרת שבלב כל ישראל היא ירושה לנו מאבותינו, וע&quot;ש השייכות לענין האמונה ומסירת נפש. וראה מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי שמות (ח&quot;ב ע&#039; שמט). &quot;היום יום&quot; [[היום יום כ&quot;א אלול|כא אלול]]. [[היום יום ג&#039; חשון|ג&#039; מרחשון]]. וראה בהנסמן בהערה הבאה.}}, ובפרט מאברהם אבינו, כידוע{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן כ&quot;א|אגה&quot;ק סכ&quot;א]]. מאמרי אדה&quot;ז על פרשיות התורה ח&quot;א ע&#039; קל. סה&quot;מ תרע&quot;ח ע&#039; רפג. תפר&quot;ח ע&#039; קב.}} שאב­רהם &quot;פתח את הצינור&quot; למסירת נפש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה ענין וכח המסירת נפש שישנו בכל ישראל הוא ירושה לנו מאבותינו, כמו שמבאר אדמו&quot;ר הזקן בספר התניא{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק י&quot;ח|פי&quot;ח]]. ושם הוא בביאור זה שהאהבה המסו­תרת שבלב כל ישראל היא ירושה לנו מאבותינו, וע&quot;ש השייכות לענין האמונה ומסירת נפש. וראה מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי שמות (ח&quot;ב ע&#039; שמט). &quot;היום יום&quot; [[היום יום כ&quot;א אלול|כא אלול]]. [[היום יום ג&#039; חשון|ג&#039; מרחשון]]. וראה בהנסמן בהערה הבאה.}}, ובפרט מאברהם אבינו, כידוע{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן כ&quot;א|אגה&quot;ק סכ&quot;א]]. מאמרי אדה&quot;ז על פרשיות התורה ח&quot;א ע&#039; קל. סה&quot;מ תרע&quot;ח ע&#039; רפג. תפר&quot;ח ע&#039; קב.}} שאב­רהם &quot;פתח את הצינור&quot; למסירת נפש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה צריך ביאור בזה, הרי ענין המסירת נפש שישנו בישראל הוא מה שמוסרים נפשם עבור יחוד וקדושת שמו יתברך, לקיים התורה והמצוות, שניתנה לכאו"א מישראל במתן תורה, ואיך זה בא בירושה מאברהם שהי' לפני מתן תורה ולפני כללות ענין התורה והמצוות [וכמו שהוא במצות מילה כפשוטה, ש­"אין{{הערה|ל' הרמב"ם בפיה"מ ספ"ז דחולין.}} אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>משה רבינו שנמול"].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורה צריך ביאור בזה, הרי ענין המסירת נפש שישנו בישראל הוא מה שמוסרים נפשם עבור יחוד וקדושת שמו יתברך, לקיים התורה והמצוות, שניתנה לכאו"א מישראל במתן תורה, ואיך זה בא בירושה מאברהם שהי' לפני מתן תורה ולפני כללות ענין התורה והמצוות [וכמו שהוא במצות מילה כפשוטה, ש­"אין{{הערה|ל' הרמב"ם בפיה"מ ספ"ז דחולין.}} אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>משה רבינו שנמול"].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וי&quot;ל הביאור בזה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וי&quot;ל הביאור בזה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החידוש שבמ"ת מבואר במדרש{{הערה|שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.}}, ש­לפני מ"ת היתה גזירה שעליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו ל­עליונים, ובמ"ת נתבטלה הגזירה, "ואני המתחיל", ש"וירד{{הערה|יתרו יט, כ.}} ה' על הר סיני", ואח"כ "ואל{{הערה|משפטים כד, א.}} משה אמר עלה אל ה'", ולכן קדושת ישראל ותוקפה שנעשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>התורה ומצוות לאחרי מ"ת, ה"ז למעלה לגמרי מכפי שהיתה לפני מ"ת, לפני ביטול הגזירה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החידוש שבמ"ת מבואר במדרש{{הערה|שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.}}, ש­לפני מ"ת היתה גזירה שעליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו ל­עליונים, ובמ"ת נתבטלה הגזירה, "ואני המתחיל", ש"וירד{{הערה|יתרו יט, כ.}} ה' על הר סיני", ואח"כ "ואל{{הערה|משפטים כד, א.}} משה אמר עלה אל ה'", ולכן קדושת ישראל ותוקפה שנעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>התורה ומצוות לאחרי מ"ת, ה"ז למעלה לגמרי מכפי שהיתה לפני מ"ת, לפני ביטול הגזירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל הגדרים דעליונים ותחתונים ה&quot;ה גדרים השייכים לגדרי העולם, אבל בבחי&#039; זו שלמעלה לגמרי מגדר עליון ותחתון, לא שייך לומר שלגבי&#039; קיימת גזירה בין עליונים ותחתונים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל הגדרים דעליונים ותחתונים ה&quot;ה גדרים השייכים לגדרי העולם, אבל בבחי&#039; זו שלמעלה לגמרי מגדר עליון ותחתון, לא שייך לומר שלגבי&#039; קיימת גזירה בין עליונים ותחתונים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובסגנון תורת החסידות, הרי עצמותו ית' נמצא בעליונים ותחתונים בלי שום חילוק כלל, וכשם שלא שייך לומר בזה חילוק במקום, כך לא שייך חילוק בזמן דקודם מ"ת ולאחרי מ"ת. וזה שמבואר במדרש דהחידוש דמ"ת הוא ביטול ה­גזירה בין עליונים ותחתונים, הוא ביחס ומצד הגדרים ד"עליונים" ו"תחתונים", שבעליונים ותחתונים גופא ניתן הכח לחברם במ"ת, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>התורה ומצות דבני ישראל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובסגנון תורת החסידות, הרי עצמותו ית' נמצא בעליונים ותחתונים בלי שום חילוק כלל, וכשם שלא שייך לומר בזה חילוק במקום, כך לא שייך חילוק בזמן דקודם מ"ת ולאחרי מ"ת. וזה שמבואר במדרש דהחידוש דמ"ת הוא ביטול ה­גזירה בין עליונים ותחתונים, הוא ביחס ומצד הגדרים ד"עליונים" ו"תחתונים", שבעליונים ותחתונים גופא ניתן הכח לחברם במ"ת, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>התורה ומצות דבני ישראל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועפ&quot;ז מובן בנוגע לבנ&quot;י, דזה שבמ&quot;ת חלה עליהם קדושה מיוחדת, הוא מצד דרגת ה&quot;גילוי&quot; של נשמות ישראל, כי מצד עצם הנשמה, זה שעצם הנשמה מיוחדת בו יתברך באופן שהם דבר א&#039; כביכול, לא שייך לחלק בין לפני מ&quot;ת ולאחר מ&quot;ת, דכשם שלגבי עצמותו ית&#039; אינו שייך כל גדר הגזירה, כן הוא לגבי העצמות דבנ&quot;י.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועפ&quot;ז מובן בנוגע לבנ&quot;י, דזה שבמ&quot;ת חלה עליהם קדושה מיוחדת, הוא מצד דרגת ה&quot;גילוי&quot; של נשמות ישראל, כי מצד עצם הנשמה, זה שעצם הנשמה מיוחדת בו יתברך באופן שהם דבר א&#039; כביכול, לא שייך לחלק בין לפני מ&quot;ת ולאחר מ&quot;ת, דכשם שלגבי עצמותו ית&#039; אינו שייך כל גדר הגזירה, כן הוא לגבי העצמות דבנ&quot;י.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) מסירת נפש בכלל ובכל עניניו שתמיד עומד מוכן למסור נפשו להקב&quot;ה גם כשאינו מחוייב בזה ע&quot;פ דין ה­תורה{{הערה|ראה כס&quot;מ הל&#039; יסוה&quot;ת שם ה&quot;ד. טיו&quot;ד שם בריש הסימן ובנ&quot;כ. שו&quot;ע ורמ&quot;א שם ס&quot;א. ש&quot;ך שם סק&quot;א. ונ&quot;כ השו&quot;ע שם.}}, ויתירה מזה, גם כשע&quot;פ תורה יש בזה שאלות וספיקות האם מותר למסור נפשו{{הערה|להעיר ממעשה פינחס דארז&quot;ל (ירושלמי סנהדרין פ&quot;ט ה&quot;ז) שהי&#039; &quot;שלא ברצון חכמים&quot;. וראה לקו&quot;ש חי&quot;ח ע&#039; 319 ואילך. וש&quot;נ.}} – שמס&quot;נ זו היא מצד דרגת ישראל שלמעלה מהתורה{{הערה|ראה סה&quot;מ תרנ&quot;ט ע&#039; יג. סה&quot;מ תש&quot;ט ע&#039; 121. וראה הערה שם.}}, וכמ­רז&quot;ל{{הערה|ראה ב&quot;ר פ&quot;א, ד. תדבא&quot;ר פי&quot;ד.}} מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, גם למחשבת התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) מסירת נפש בכלל ובכל עניניו שתמיד עומד מוכן למסור נפשו להקב&quot;ה גם כשאינו מחוייב בזה ע&quot;פ דין ה­תורה{{הערה|ראה כס&quot;מ הל&#039; יסוה&quot;ת שם ה&quot;ד. טיו&quot;ד שם בריש הסימן ובנ&quot;כ. שו&quot;ע ורמ&quot;א שם ס&quot;א. ש&quot;ך שם סק&quot;א. ונ&quot;כ השו&quot;ע שם.}}, ויתירה מזה, גם כשע&quot;פ תורה יש בזה שאלות וספיקות האם מותר למסור נפשו{{הערה|להעיר ממעשה פינחס דארז&quot;ל (ירושלמי סנהדרין פ&quot;ט ה&quot;ז) שהי&#039; &quot;שלא ברצון חכמים&quot;. וראה לקו&quot;ש חי&quot;ח ע&#039; 319 ואילך. וש&quot;נ.}} – שמס&quot;נ זו היא מצד דרגת ישראל שלמעלה מהתורה{{הערה|ראה סה&quot;מ תרנ&quot;ט ע&#039; יג. סה&quot;מ תש&quot;ט ע&#039; 121. וראה הערה שם.}}, וכמ­רז&quot;ל{{הערה|ראה ב&quot;ר פ&quot;א, ד. תדבא&quot;ר פי&quot;ד.}} מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, גם למחשבת התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו שלדעת ר"נ בר יצחק למדים מילה בשבת מהכתובים בפ' מילה ד­אברהם, כי מדובר בגדר זה שבמילה{{הערה|ראה בארוכה בהנסמן לעיל הערה 28, ש­בחי' מילה היא מבחי' א"ק שאין אתעדל"ת מגעת שם כלל, והארתו מאירה בכל מקום, שלגבי' אצילות ועשי' שווין, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל ידי </del>העברת המונע והמנגד שהיא הערלה ממילא ומעצמו יאיר. וע"ש שזהו הטעם למילה בשמיני דוקא, בחי' שמיני שלמעלה מכל ס' השתלשלות.{{ש}}ועפ"ז מובן הטעם שרק מילה בזמנה דוחה שבת (ולא מילה שלא בזמנה), כי '''גילוי''' גדר זה שבמילה (שלמעלה מציוויי התורה) הוא בעיקר במילה בזמנה, שהיא ביום '''השמיני''', ולא במילה שלא בזמנה. ובפרט במילה שלא בזמנה אצל '''גדול''', שהיא קשורה עם "הסכמתו" למול א"ע, היינו לא ענין של מס"נ של­מעלה מטו"ד לגמרי, אלא התערבות של מציאותו, טו"ד ורגש כו' – ראה בארוכה לקו"ש ח"א ס"ע 19 ואילך. חכ"ה ע' 88 ואילך.}} שלמעלה מציוויי התורה, שמצד זה ישנו בכל יהודי הטבע למסור נפשו על יחוד שמו ית', גם כשאינו מחוייב בזה ע"פ תורה [וזה שייך גם לענין המילה כ­פשוטה, כדאיתא בספרים{{הערה|עוללות אפרים ח"ג ע' יט מאמר תסט.}} דענין המילה הוא "לצרף . . את ישראל . . וצירוף זה היינו בחינה ונסיון אם ימסור נפשו על קדושת שמו ית' וכשירגיל עצמו מנעוריו באחד מאבריו יהי' נקל בעיניו גם כי יזקין למסור כל נפשו לשמים"]{{הערה|ראה אוה"ת שבועות (ע' קיח ואילך) ב­כריתות ברית דאברהם. וראה שם ע' קיט: "וזהו ענין גילוי העטרה שהוא בחי' יו"ד דחכמה עילאה כו' ובכל נפש מישראל מתגלה בפנימי' חכמה שבנפשו גילוי אא"ס שבפנימי' חכמה עילאה ממש, ועי"ז יכול למסור נפשו על קדושת השם כידוע".}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו שלדעת ר"נ בר יצחק למדים מילה בשבת מהכתובים בפ' מילה ד­אברהם, כי מדובר בגדר זה שבמילה{{הערה|ראה בארוכה בהנסמן לעיל הערה 28, ש­בחי' מילה היא מבחי' א"ק שאין אתעדל"ת מגעת שם כלל, והארתו מאירה בכל מקום, שלגבי' אצילות ועשי' שווין, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע"י </ins>העברת המונע והמנגד שהיא הערלה ממילא ומעצמו יאיר. וע"ש שזהו הטעם למילה בשמיני דוקא, בחי' שמיני שלמעלה מכל ס' השתלשלות.{{ש}}ועפ"ז מובן הטעם שרק מילה בזמנה דוחה שבת (ולא מילה שלא בזמנה), כי '''גילוי''' גדר זה שבמילה (שלמעלה מציוויי התורה) הוא בעיקר במילה בזמנה, שהיא ביום '''השמיני''', ולא במילה שלא בזמנה. ובפרט במילה שלא בזמנה אצל '''גדול''', שהיא קשורה עם "הסכמתו" למול א"ע, היינו לא ענין של מס"נ של­מעלה מטו"ד לגמרי, אלא התערבות של מציאותו, טו"ד ורגש כו' – ראה בארוכה לקו"ש ח"א ס"ע 19 ואילך. חכ"ה ע' 88 ואילך.}} שלמעלה מציוויי התורה, שמצד זה ישנו בכל יהודי הטבע למסור נפשו על יחוד שמו ית', גם כשאינו מחוייב בזה ע"פ תורה [וזה שייך גם לענין המילה כ­פשוטה, כדאיתא בספרים{{הערה|עוללות אפרים ח"ג ע' יט מאמר תסט.}} דענין המילה הוא "לצרף . . את ישראל . . וצירוף זה היינו בחינה ונסיון אם ימסור נפשו על קדושת שמו ית' וכשירגיל עצמו מנעוריו באחד מאבריו יהי' נקל בעיניו גם כי יזקין למסור כל נפשו לשמים"]{{הערה|ראה אוה"ת שבועות (ע' קיח ואילך) ב­כריתות ברית דאברהם. וראה שם ע' קיט: "וזהו ענין גילוי העטרה שהוא בחי' יו"ד דחכמה עילאה כו' ובכל נפש מישראל מתגלה בפנימי' חכמה שבנפשו גילוי אא"ס שבפנימי' חכמה עילאה ממש, ועי"ז יכול למסור נפשו על קדושת השם כידוע".}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. והנה מכיון שגדר זה שבמילה, גדר המס&quot;נ שלמעלה מהתורה, נלמד מזה שמילה דוחה שבת, צריך לומר, שיש לזה ביטוי גם בגוף מעשה מצות המילה ביום השבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. והנה מכיון שגדר זה שבמילה, גדר המס&quot;נ שלמעלה מהתורה, נלמד מזה שמילה דוחה שבת, צריך לומר, שיש לזה ביטוי גם בגוף מעשה מצות המילה ביום השבת.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שדבר זה נראה בזה גופא שאיש ישראל מל קטן מישראל ביום השבת:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שדבר זה נראה בזה גופא שאיש ישראל מל קטן מישראל ביום השבת:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שמדובר במוהל אומן וה"ז חשש רחוק שיקלקל במילה, הרי אפשר שלא יגמור המילה כדבעי, ונמצא מחלל שבת, כדמשמע בגמ'{{הערה|שבת קלג, ב: ואם לא הילקט ענוש כרת. מני א"ר כהנא אומן כו'.}} שזה יתכן גם באומן{{הערה|שם=:1|ראה שו"ע יו"ד סו"ס רסו ובנ"כ שם ה­שקו"ט כאשר לא גמר המילה ולענין ב' מוהלין.}}. זאת ועוד, דגם כשמל כדבעי, למה צריך הוא להכניס את עצמו בזה ולעשות פעולה דחילול שבת&lt;ref name=":1" /&gt;. בשלמא האב ה"ז מצוה דידי' למול את בנו{{הערה|ראה לשון אדה"ז בשו"ע או"ח סשל"א סי"ג.}} ביום השמיני, אבל אחר שאי"ז מצותי'{{הערה|ראה רש"י יבמות עא, ב ד"ה חבושין. ו­להעיר משו"ע אדה"ז או"ח סתל"ב קו"א סק"ב.}}, ומל במקום האב{{הערה|להעיר מש"ך חו"מ סי' שפב סק"ד דלדעת הרא"ש (חולין פ' כיסוי הדם ס"ח) לא מהני שליחות במילה – ראה קצוה"ח חו"מ שם סק"ב.}}, למה לו לעשות פעולה היפך משמירה שלו דשבת{{הערה|בטור יו"ד סרס"ו מביא מר"א הלוי, ד"אם האב יודע למול אין לו למול בשבת אם יש אחר שיודע למול דהא מילה הוא פסיק רישא גבי דידי' דהוא מכוין לתקן את בנו אבל לגבי אחר '''לא מקרי תיקון ושרי'''". אבל ראה תרומת הדשן סרס"ה (הובא בב"י ובב"ח שם) דאין חילוק בזה*. וראה שאגת ארי' סנ"ט, ושם דגם לר"א הלוי גם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>אחר איכא חילול.{{ש}}'''*) ולכאורה כ"ה לפי פסק השו"ע (וראה רמ"א) שם ס"ז. שו"ע אדה"ז שבהערה 55.'''}}?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שמדובר במוהל אומן וה"ז חשש רחוק שיקלקל במילה, הרי אפשר שלא יגמור המילה כדבעי, ונמצא מחלל שבת, כדמשמע בגמ'{{הערה|שבת קלג, ב: ואם לא הילקט ענוש כרת. מני א"ר כהנא אומן כו'.}} שזה יתכן גם באומן{{הערה|שם=:1|ראה שו"ע יו"ד סו"ס רסו ובנ"כ שם ה­שקו"ט כאשר לא גמר המילה ולענין ב' מוהלין.}}. זאת ועוד, דגם כשמל כדבעי, למה צריך הוא להכניס את עצמו בזה ולעשות פעולה דחילול שבת&lt;ref name=":1" /&gt;. בשלמא האב ה"ז מצוה דידי' למול את בנו{{הערה|ראה לשון אדה"ז בשו"ע או"ח סשל"א סי"ג.}} ביום השמיני, אבל אחר שאי"ז מצותי'{{הערה|ראה רש"י יבמות עא, ב ד"ה חבושין. ו­להעיר משו"ע אדה"ז או"ח סתל"ב קו"א סק"ב.}}, ומל במקום האב{{הערה|להעיר מש"ך חו"מ סי' שפב סק"ד דלדעת הרא"ש (חולין פ' כיסוי הדם ס"ח) לא מהני שליחות במילה – ראה קצוה"ח חו"מ שם סק"ב.}}, למה לו לעשות פעולה היפך משמירה שלו דשבת{{הערה|בטור יו"ד סרס"ו מביא מר"א הלוי, ד"אם האב יודע למול אין לו למול בשבת אם יש אחר שיודע למול דהא מילה הוא פסיק רישא גבי דידי' דהוא מכוין לתקן את בנו אבל לגבי אחר '''לא מקרי תיקון ושרי'''". אבל ראה תרומת הדשן סרס"ה (הובא בב"י ובב"ח שם) דאין חילוק בזה*. וראה שאגת ארי' סנ"ט, ושם דגם לר"א הלוי גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>אחר איכא חילול.{{ש}}'''*) ולכאורה כ"ה לפי פסק השו"ע (וראה רמ"א) שם ס"ז. שו"ע אדה"ז שבהערה 55.'''}}?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא, לפי שגדר ענין המילה בשבת ענינה גילוי העצם דישראל שלמעלה מהתורה, ולכן ה&quot;ז מודגש גם בפעולת המילה, שהמוהל מוכן למסור נפשו ברוחניות, לעשות מעשה דחילול שבת למול את התינוק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא, לפי שגדר ענין המילה בשבת ענינה גילוי העצם דישראל שלמעלה מהתורה, ולכן ה&quot;ז מודגש גם בפעולת המילה, שהמוהל מוכן למסור נפשו ברוחניות, לעשות מעשה דחילול שבת למול את התינוק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומוהל שאינו מוכן למסור נפשו ו­למול בשבת, אינו יכול למול גם בחול, כי הרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>המילה נעשית תחילת כניסת נפש זו הקדושה{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח מהד"ת סוס"ד.}}, והיינו התקשרות עצמית זו דישראל בקוב"ה שלמעלה מהתורה, ודבר זה אפשרי אם תכונה זו נראית במוהל הבא למול את התינוק להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומוהל שאינו מוכן למסור נפשו ו­למול בשבת, אינו יכול למול גם בחול, כי הרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>המילה נעשית תחילת כניסת נפש זו הקדושה{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח מהד"ת סוס"ד.}}, והיינו התקשרות עצמית זו דישראל בקוב"ה שלמעלה מהתורה, ודבר זה אפשרי אם תכונה זו נראית במוהל הבא למול את התינוק להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה. ויש לומר, דענין זה, שממילת אברהם בא ונמשך לישראל ענין זה שבמילה שהיא למעלה מגדרי התורה, נראה גם בעצם מילת אברהם:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה. ויש לומר, דענין זה, שממילת אברהם בא ונמשך לישראל ענין זה שבמילה שהיא למעלה מגדרי התורה, נראה גם בעצם מילת אברהם:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א) מה שהיא א&#039; מתרי&quot;ג מצות התורה, אלא שבזה גופא ה&quot;ה גדולה{{הערה|כבמשנה נדרים לא, ב: גדולה מילה ש­דוחה את השבת החמורה.}} מהם ולכן היא דוחה את המצות דשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א) מה שהיא א&#039; מתרי&quot;ג מצות התורה, אלא שבזה גופא ה&quot;ה גדולה{{הערה|כבמשנה נדרים לא, ב: גדולה מילה ש­דוחה את השבת החמורה.}} מהם ולכן היא דוחה את המצות דשבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) מה שהיא מצוה כללית, שהיא שקולה כנגד כל המצות{{הערה|גי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העל ידי </del>בש"ס בסיום המשנה נדרים שם. וכ"ה גי' הר"ן והתוס' (והובא עה"ג בש"ס שם). ובשל"ה חלק תושב"כ פרשתנו (רעט, ב) בהגהה: מילה שקולה נגד כל התורה וכן ברית מילה עולה תרי"ג כי ברית תרי"ב ובתוספת מצות מילה תרי"ג.}}, ולכן קיומה הוא גם בשבת, כי זה פועל שלימות בהאות של הקב"ה בישראל, ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, בריתי בבשרכם לברית עולם{{הערה|בסגנון אחר – שהוא שייך לקדושת ישראל שהם העושים את השבת, "לעשות את השבת" (ראה ד"ה את שבתותי תשמרו ה'ש"ת).}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) מה שהיא מצוה כללית, שהיא שקולה כנגד כל המצות{{הערה|גי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הע"י </ins>בש"ס בסיום המשנה נדרים שם. וכ"ה גי' הר"ן והתוס' (והובא עה"ג בש"ס שם). ובשל"ה חלק תושב"כ פרשתנו (רעט, ב) בהגהה: מילה שקולה נגד כל התורה וכן ברית מילה עולה תרי"ג כי ברית תרי"ב ובתוספת מצות מילה תרי"ג.}}, ולכן קיומה הוא גם בשבת, כי זה פועל שלימות בהאות של הקב"ה בישראל, ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, בריתי בבשרכם לברית עולם{{הערה|בסגנון אחר – שהוא שייך לקדושת ישראל שהם העושים את השבת, "לעשות את השבת" (ראה ד"ה את שבתותי תשמרו ה'ש"ת).}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג) זה שהיא למעלה מהמדידה והג­בלה דתורה ומצות, השייכת לברית והת­קשרות עצמית דבנ&quot;י בקוב&quot;ה, וקשר זה מתבטא במילת אברהם עצמו, &quot;בעצם היום הזה נימול אברהם&quot;{{הערה|פרשתנו יז, כו. וראה תו&quot;א סוף פרשתנו.}}, שנמול ביום הכפורים, שבת שבתון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג) זה שהיא למעלה מהמדידה והג­בלה דתורה ומצות, השייכת לברית והת­קשרות עצמית דבנ&quot;י בקוב&quot;ה, וקשר זה מתבטא במילת אברהם עצמו, &quot;בעצם היום הזה נימול אברהם&quot;{{הערה|פרשתנו יז, כו. וראה תו&quot;א סוף פרשתנו.}}, שנמול ביום הכפורים, שבת שבתון.</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&diff=14479&oldid=prev 2025-07-11T14:19:52Z

<p>החלפת טקסט – &quot;ע&quot;י&quot; ב־&quot;על ידי&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:19, 11 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) מסירת נפש בכלל ובכל עניניו שתמיד עומד מוכן למסור נפשו להקב&quot;ה גם כשאינו מחוייב בזה ע&quot;פ דין ה­תורה{{הערה|ראה כס&quot;מ הל&#039; יסוה&quot;ת שם ה&quot;ד. טיו&quot;ד שם בריש הסימן ובנ&quot;כ. שו&quot;ע ורמ&quot;א שם ס&quot;א. ש&quot;ך שם סק&quot;א. ונ&quot;כ השו&quot;ע שם.}}, ויתירה מזה, גם כשע&quot;פ תורה יש בזה שאלות וספיקות האם מותר למסור נפשו{{הערה|להעיר ממעשה פינחס דארז&quot;ל (ירושלמי סנהדרין פ&quot;ט ה&quot;ז) שהי&#039; &quot;שלא ברצון חכמים&quot;. וראה לקו&quot;ש חי&quot;ח ע&#039; 319 ואילך. וש&quot;נ.}} – שמס&quot;נ זו היא מצד דרגת ישראל שלמעלה מהתורה{{הערה|ראה סה&quot;מ תרנ&quot;ט ע&#039; יג. סה&quot;מ תש&quot;ט ע&#039; 121. וראה הערה שם.}}, וכמ­רז&quot;ל{{הערה|ראה ב&quot;ר פ&quot;א, ד. תדבא&quot;ר פי&quot;ד.}} מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, גם למחשבת התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) מסירת נפש בכלל ובכל עניניו שתמיד עומד מוכן למסור נפשו להקב&quot;ה גם כשאינו מחוייב בזה ע&quot;פ דין ה­תורה{{הערה|ראה כס&quot;מ הל&#039; יסוה&quot;ת שם ה&quot;ד. טיו&quot;ד שם בריש הסימן ובנ&quot;כ. שו&quot;ע ורמ&quot;א שם ס&quot;א. ש&quot;ך שם סק&quot;א. ונ&quot;כ השו&quot;ע שם.}}, ויתירה מזה, גם כשע&quot;פ תורה יש בזה שאלות וספיקות האם מותר למסור נפשו{{הערה|להעיר ממעשה פינחס דארז&quot;ל (ירושלמי סנהדרין פ&quot;ט ה&quot;ז) שהי&#039; &quot;שלא ברצון חכמים&quot;. וראה לקו&quot;ש חי&quot;ח ע&#039; 319 ואילך. וש&quot;נ.}} – שמס&quot;נ זו היא מצד דרגת ישראל שלמעלה מהתורה{{הערה|ראה סה&quot;מ תרנ&quot;ט ע&#039; יג. סה&quot;מ תש&quot;ט ע&#039; 121. וראה הערה שם.}}, וכמ­רז&quot;ל{{הערה|ראה ב&quot;ר פ&quot;א, ד. תדבא&quot;ר פי&quot;ד.}} מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, גם למחשבת התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו שלדעת ר"נ בר יצחק למדים מילה בשבת מהכתובים בפ' מילה ד­אברהם, כי מדובר בגדר זה שבמילה{{הערה|ראה בארוכה בהנסמן לעיל הערה 28, ש­בחי' מילה היא מבחי' א"ק שאין אתעדל"ת מגעת שם כלל, והארתו מאירה בכל מקום, שלגבי' אצילות ועשי' שווין, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע"י </del>העברת המונע והמנגד שהיא הערלה ממילא ומעצמו יאיר. וע"ש שזהו הטעם למילה בשמיני דוקא, בחי' שמיני שלמעלה מכל ס' השתלשלות.{{ש}}ועפ"ז מובן הטעם שרק מילה בזמנה דוחה שבת (ולא מילה שלא בזמנה), כי '''גילוי''' גדר זה שבמילה (שלמעלה מציוויי התורה) הוא בעיקר במילה בזמנה, שהיא ביום '''השמיני''', ולא במילה שלא בזמנה. ובפרט במילה שלא בזמנה אצל '''גדול''', שהיא קשורה עם "הסכמתו" למול א"ע, היינו לא ענין של מס"נ של­מעלה מטו"ד לגמרי, אלא התערבות של מציאותו, טו"ד ורגש כו' – ראה בארוכה לקו"ש ח"א ס"ע 19 ואילך. חכ"ה ע' 88 ואילך.}} שלמעלה מציוויי התורה, שמצד זה ישנו בכל יהודי הטבע למסור נפשו על יחוד שמו ית', גם כשאינו מחוייב בזה ע"פ תורה [וזה שייך גם לענין המילה כ­פשוטה, כדאיתא בספרים{{הערה|עוללות אפרים ח"ג ע' יט מאמר תסט.}} דענין המילה הוא "לצרף . . את ישראל . . וצירוף זה היינו בחינה ונסיון אם ימסור נפשו על קדושת שמו ית' וכשירגיל עצמו מנעוריו באחד מאבריו יהי' נקל בעיניו גם כי יזקין למסור כל נפשו לשמים"]{{הערה|ראה אוה"ת שבועות (ע' קיח ואילך) ב­כריתות ברית דאברהם. וראה שם ע' קיט: "וזהו ענין גילוי העטרה שהוא בחי' יו"ד דחכמה עילאה כו' ובכל נפש מישראל מתגלה בפנימי' חכמה שבנפשו גילוי אא"ס שבפנימי' חכמה עילאה ממש, ועי"ז יכול למסור נפשו על קדושת השם כידוע".}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו שלדעת ר"נ בר יצחק למדים מילה בשבת מהכתובים בפ' מילה ד­אברהם, כי מדובר בגדר זה שבמילה{{הערה|ראה בארוכה בהנסמן לעיל הערה 28, ש­בחי' מילה היא מבחי' א"ק שאין אתעדל"ת מגעת שם כלל, והארתו מאירה בכל מקום, שלגבי' אצילות ועשי' שווין, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל ידי </ins>העברת המונע והמנגד שהיא הערלה ממילא ומעצמו יאיר. וע"ש שזהו הטעם למילה בשמיני דוקא, בחי' שמיני שלמעלה מכל ס' השתלשלות.{{ש}}ועפ"ז מובן הטעם שרק מילה בזמנה דוחה שבת (ולא מילה שלא בזמנה), כי '''גילוי''' גדר זה שבמילה (שלמעלה מציוויי התורה) הוא בעיקר במילה בזמנה, שהיא ביום '''השמיני''', ולא במילה שלא בזמנה. ובפרט במילה שלא בזמנה אצל '''גדול''', שהיא קשורה עם "הסכמתו" למול א"ע, היינו לא ענין של מס"נ של­מעלה מטו"ד לגמרי, אלא התערבות של מציאותו, טו"ד ורגש כו' – ראה בארוכה לקו"ש ח"א ס"ע 19 ואילך. חכ"ה ע' 88 ואילך.}} שלמעלה מציוויי התורה, שמצד זה ישנו בכל יהודי הטבע למסור נפשו על יחוד שמו ית', גם כשאינו מחוייב בזה ע"פ תורה [וזה שייך גם לענין המילה כ­פשוטה, כדאיתא בספרים{{הערה|עוללות אפרים ח"ג ע' יט מאמר תסט.}} דענין המילה הוא "לצרף . . את ישראל . . וצירוף זה היינו בחינה ונסיון אם ימסור נפשו על קדושת שמו ית' וכשירגיל עצמו מנעוריו באחד מאבריו יהי' נקל בעיניו גם כי יזקין למסור כל נפשו לשמים"]{{הערה|ראה אוה"ת שבועות (ע' קיח ואילך) ב­כריתות ברית דאברהם. וראה שם ע' קיט: "וזהו ענין גילוי העטרה שהוא בחי' יו"ד דחכמה עילאה כו' ובכל נפש מישראל מתגלה בפנימי' חכמה שבנפשו גילוי אא"ס שבפנימי' חכמה עילאה ממש, ועי"ז יכול למסור נפשו על קדושת השם כידוע".}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. והנה מכיון שגדר זה שבמילה, גדר המס&quot;נ שלמעלה מהתורה, נלמד מזה שמילה דוחה שבת, צריך לומר, שיש לזה ביטוי גם בגוף מעשה מצות המילה ביום השבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. והנה מכיון שגדר זה שבמילה, גדר המס&quot;נ שלמעלה מהתורה, נלמד מזה שמילה דוחה שבת, צריך לומר, שיש לזה ביטוי גם בגוף מעשה מצות המילה ביום השבת.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שדבר זה נראה בזה גופא שאיש ישראל מל קטן מישראל ביום השבת:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שדבר זה נראה בזה גופא שאיש ישראל מל קטן מישראל ביום השבת:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שמדובר במוהל אומן וה"ז חשש רחוק שיקלקל במילה, הרי אפשר שלא יגמור המילה כדבעי, ונמצא מחלל שבת, כדמשמע בגמ'{{הערה|שבת קלג, ב: ואם לא הילקט ענוש כרת. מני א"ר כהנא אומן כו'.}} שזה יתכן גם באומן{{הערה|שם=:1|ראה שו"ע יו"ד סו"ס רסו ובנ"כ שם ה­שקו"ט כאשר לא גמר המילה ולענין ב' מוהלין.}}. זאת ועוד, דגם כשמל כדבעי, למה צריך הוא להכניס את עצמו בזה ולעשות פעולה דחילול שבת&lt;ref name=":1" /&gt;. בשלמא האב ה"ז מצוה דידי' למול את בנו{{הערה|ראה לשון אדה"ז בשו"ע או"ח סשל"א סי"ג.}} ביום השמיני, אבל אחר שאי"ז מצותי'{{הערה|ראה רש"י יבמות עא, ב ד"ה חבושין. ו­להעיר משו"ע אדה"ז או"ח סתל"ב קו"א סק"ב.}}, ומל במקום האב{{הערה|להעיר מש"ך חו"מ סי' שפב סק"ד דלדעת הרא"ש (חולין פ' כיסוי הדם ס"ח) לא מהני שליחות במילה – ראה קצוה"ח חו"מ שם סק"ב.}}, למה לו לעשות פעולה היפך משמירה שלו דשבת{{הערה|בטור יו"ד סרס"ו מביא מר"א הלוי, ד"אם האב יודע למול אין לו למול בשבת אם יש אחר שיודע למול דהא מילה הוא פסיק רישא גבי דידי' דהוא מכוין לתקן את בנו אבל לגבי אחר '''לא מקרי תיקון ושרי'''". אבל ראה תרומת הדשן סרס"ה (הובא בב"י ובב"ח שם) דאין חילוק בזה*. וראה שאגת ארי' סנ"ט, ושם דגם לר"א הלוי גם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>אחר איכא חילול.{{ש}}'''*) ולכאורה כ"ה לפי פסק השו"ע (וראה רמ"א) שם ס"ז. שו"ע אדה"ז שבהערה 55.'''}}?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שמדובר במוהל אומן וה"ז חשש רחוק שיקלקל במילה, הרי אפשר שלא יגמור המילה כדבעי, ונמצא מחלל שבת, כדמשמע בגמ'{{הערה|שבת קלג, ב: ואם לא הילקט ענוש כרת. מני א"ר כהנא אומן כו'.}} שזה יתכן גם באומן{{הערה|שם=:1|ראה שו"ע יו"ד סו"ס רסו ובנ"כ שם ה­שקו"ט כאשר לא גמר המילה ולענין ב' מוהלין.}}. זאת ועוד, דגם כשמל כדבעי, למה צריך הוא להכניס את עצמו בזה ולעשות פעולה דחילול שבת&lt;ref name=":1" /&gt;. בשלמא האב ה"ז מצוה דידי' למול את בנו{{הערה|ראה לשון אדה"ז בשו"ע או"ח סשל"א סי"ג.}} ביום השמיני, אבל אחר שאי"ז מצותי'{{הערה|ראה רש"י יבמות עא, ב ד"ה חבושין. ו­להעיר משו"ע אדה"ז או"ח סתל"ב קו"א סק"ב.}}, ומל במקום האב{{הערה|להעיר מש"ך חו"מ סי' שפב סק"ד דלדעת הרא"ש (חולין פ' כיסוי הדם ס"ח) לא מהני שליחות במילה – ראה קצוה"ח חו"מ שם סק"ב.}}, למה לו לעשות פעולה היפך משמירה שלו דשבת{{הערה|בטור יו"ד סרס"ו מביא מר"א הלוי, ד"אם האב יודע למול אין לו למול בשבת אם יש אחר שיודע למול דהא מילה הוא פסיק רישא גבי דידי' דהוא מכוין לתקן את בנו אבל לגבי אחר '''לא מקרי תיקון ושרי'''". אבל ראה תרומת הדשן סרס"ה (הובא בב"י ובב"ח שם) דאין חילוק בזה*. וראה שאגת ארי' סנ"ט, ושם דגם לר"א הלוי גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>אחר איכא חילול.{{ש}}'''*) ולכאורה כ"ה לפי פסק השו"ע (וראה רמ"א) שם ס"ז. שו"ע אדה"ז שבהערה 55.'''}}?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא, לפי שגדר ענין המילה בשבת ענינה גילוי העצם דישראל שלמעלה מהתורה, ולכן ה&quot;ז מודגש גם בפעולת המילה, שהמוהל מוכן למסור נפשו ברוחניות, לעשות מעשה דחילול שבת למול את התינוק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא, לפי שגדר ענין המילה בשבת ענינה גילוי העצם דישראל שלמעלה מהתורה, ולכן ה&quot;ז מודגש גם בפעולת המילה, שהמוהל מוכן למסור נפשו ברוחניות, לעשות מעשה דחילול שבת למול את התינוק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומוהל שאינו מוכן למסור נפשו ו­למול בשבת, אינו יכול למול גם בחול, כי הרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>המילה נעשית תחילת כניסת נפש זו הקדושה{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח מהד"ת סוס"ד.}}, והיינו התקשרות עצמית זו דישראל בקוב"ה שלמעלה מהתורה, ודבר זה אפשרי אם תכונה זו נראית במוהל הבא למול את התינוק להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומוהל שאינו מוכן למסור נפשו ו­למול בשבת, אינו יכול למול גם בחול, כי הרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>המילה נעשית תחילת כניסת נפש זו הקדושה{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח מהד"ת סוס"ד.}}, והיינו התקשרות עצמית זו דישראל בקוב"ה שלמעלה מהתורה, ודבר זה אפשרי אם תכונה זו נראית במוהל הבא למול את התינוק להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה. ויש לומר, דענין זה, שממילת אברהם בא ונמשך לישראל ענין זה שבמילה שהיא למעלה מגדרי התורה, נראה גם בעצם מילת אברהם:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה. ויש לומר, דענין זה, שממילת אברהם בא ונמשך לישראל ענין זה שבמילה שהיא למעלה מגדרי התורה, נראה גם בעצם מילת אברהם:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א) מה שהיא א&#039; מתרי&quot;ג מצות התורה, אלא שבזה גופא ה&quot;ה גדולה{{הערה|כבמשנה נדרים לא, ב: גדולה מילה ש­דוחה את השבת החמורה.}} מהם ולכן היא דוחה את המצות דשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א) מה שהיא א&#039; מתרי&quot;ג מצות התורה, אלא שבזה גופא ה&quot;ה גדולה{{הערה|כבמשנה נדרים לא, ב: גדולה מילה ש­דוחה את השבת החמורה.}} מהם ולכן היא דוחה את המצות דשבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) מה שהיא מצוה כללית, שהיא שקולה כנגד כל המצות{{הערה|גי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הע"י </del>בש"ס בסיום המשנה נדרים שם. וכ"ה גי' הר"ן והתוס' (והובא עה"ג בש"ס שם). ובשל"ה חלק תושב"כ פרשתנו (רעט, ב) בהגהה: מילה שקולה נגד כל התורה וכן ברית מילה עולה תרי"ג כי ברית תרי"ב ובתוספת מצות מילה תרי"ג.}}, ולכן קיומה הוא גם בשבת, כי זה פועל שלימות בהאות של הקב"ה בישראל, ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, בריתי בבשרכם לברית עולם{{הערה|בסגנון אחר – שהוא שייך לקדושת ישראל שהם העושים את השבת, "לעשות את השבת" (ראה ד"ה את שבתותי תשמרו ה'ש"ת).}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) מה שהיא מצוה כללית, שהיא שקולה כנגד כל המצות{{הערה|גי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העל ידי </ins>בש"ס בסיום המשנה נדרים שם. וכ"ה גי' הר"ן והתוס' (והובא עה"ג בש"ס שם). ובשל"ה חלק תושב"כ פרשתנו (רעט, ב) בהגהה: מילה שקולה נגד כל התורה וכן ברית מילה עולה תרי"ג כי ברית תרי"ב ובתוספת מצות מילה תרי"ג.}}, ולכן קיומה הוא גם בשבת, כי זה פועל שלימות בהאות של הקב"ה בישראל, ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, בריתי בבשרכם לברית עולם{{הערה|בסגנון אחר – שהוא שייך לקדושת ישראל שהם העושים את השבת, "לעשות את השבת" (ראה ד"ה את שבתותי תשמרו ה'ש"ת).}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג) זה שהיא למעלה מהמדידה והג­בלה דתורה ומצות, השייכת לברית והת­קשרות עצמית דבנ&quot;י בקוב&quot;ה, וקשר זה מתבטא במילת אברהם עצמו, &quot;בעצם היום הזה נימול אברהם&quot;{{הערה|פרשתנו יז, כו. וראה תו&quot;א סוף פרשתנו.}}, שנמול ביום הכפורים, שבת שבתון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג) זה שהיא למעלה מהמדידה והג­בלה דתורה ומצות, השייכת לברית והת­קשרות עצמית דבנ&quot;י בקוב&quot;ה, וקשר זה מתבטא במילת אברהם עצמו, &quot;בעצם היום הזה נימול אברהם&quot;{{הערה|פרשתנו יז, כו. וראה תו&quot;א סוף פרשתנו.}}, שנמול ביום הכפורים, שבת שבתון.</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&diff=14436&oldid=prev 2025-07-11T14:17:33Z

<p>החלפת טקסט – &quot; }}&quot; ב־&quot;}}&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:17, 11 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ר&#039; נחמן בר יצחק{{הערה|בנוסחת הכ&quot;י בדק&quot;ס הוא הכל מדברי הגמ&#039;, דשקו&quot;ט בביאור דעת רבי אלעזר אתיא אות אות, וליתא שם בעל המאמר רנב&quot;י. אבל הובא בבה&quot;ג הל&#039; מילה בתחילתו. ר&quot;ח שבת שם (ושם &quot;ונדחו דבריו (דר&quot;א) ובא ר&quot;נ בר יצחק ולמדו כו&#039;&quot;). וכן מוכח בתוד&quot;ה תניא וברמב&quot;ן וריטב&quot;א שם. ועוד.}} נלמד הדבר מגז&quot;ש: דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות (בשבת כתיב{{הערה|תשא לא, יג.}} &quot;כי אות היא&quot;{{הערה|כן הובא בפרש&quot;י שם ד&quot;ה אתיא אות אות. ובר&quot;ח שם הובא בלימוד דר&quot;נ הכתוב שלאח&quot;ז (פסוק יז) &quot;ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם&quot;. ואולי נקט רש&quot;י המוקדם בקרא.}}, &quot;לדורותם ברית עולם&quot;{{הערה|תשא שם, טז. הובא בפרש&quot;י שבת שם ד&quot;ה אלא אתיא וד&quot;ה דורות.}}, ובמילה כתיב בפרשתנו{{הערה|יז, יא (פרש&quot;י שם ד&quot;ה אתיא).}} &quot;והי&#039; לאות ברית גו&#039;&quot; &quot;ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם&quot;{{הערה|יז, יב – כ&quot;ה בפרש&quot;י שם ד&quot;ה דורות. ובר&quot;ח שם בלימוד דר&quot;נ הובא הכתוב שלפנ&quot;ז (שם, ט) &quot;ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך ל­דורותם&quot;. וראה מהרש&quot;ל בפרש&quot;י שם.}}).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ר&#039; נחמן בר יצחק{{הערה|בנוסחת הכ&quot;י בדק&quot;ס הוא הכל מדברי הגמ&#039;, דשקו&quot;ט בביאור דעת רבי אלעזר אתיא אות אות, וליתא שם בעל המאמר רנב&quot;י. אבל הובא בבה&quot;ג הל&#039; מילה בתחילתו. ר&quot;ח שבת שם (ושם &quot;ונדחו דבריו (דר&quot;א) ובא ר&quot;נ בר יצחק ולמדו כו&#039;&quot;). וכן מוכח בתוד&quot;ה תניא וברמב&quot;ן וריטב&quot;א שם. ועוד.}} נלמד הדבר מגז&quot;ש: דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות (בשבת כתיב{{הערה|תשא לא, יג.}} &quot;כי אות היא&quot;{{הערה|כן הובא בפרש&quot;י שם ד&quot;ה אתיא אות אות. ובר&quot;ח שם הובא בלימוד דר&quot;נ הכתוב שלאח&quot;ז (פסוק יז) &quot;ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם&quot;. ואולי נקט רש&quot;י המוקדם בקרא.}}, &quot;לדורותם ברית עולם&quot;{{הערה|תשא שם, טז. הובא בפרש&quot;י שבת שם ד&quot;ה אלא אתיא וד&quot;ה דורות.}}, ובמילה כתיב בפרשתנו{{הערה|יז, יא (פרש&quot;י שם ד&quot;ה אתיא).}} &quot;והי&#039; לאות ברית גו&#039;&quot; &quot;ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם&quot;{{הערה|יז, יב – כ&quot;ה בפרש&quot;י שם ד&quot;ה דורות. ובר&quot;ח שם בלימוד דר&quot;נ הובא הכתוב שלפנ&quot;ז (שם, ט) &quot;ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך ל­דורותם&quot;. וראה מהרש&quot;ל בפרש&quot;י שם.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ר' יוחנן נלמד מהכתוב{{הערה|תזריע יב, ג. והברייתא שבגמ' שם "תניא כוותי' דר"י . . שמיני ימול אפי' בשבת" היא בתו"כ תזריע שם. }} "ביום השמיני ימול" – "ביום{{הערה|וכן הובא בשאילתות אחרי (שאילתא צג בתחלתה). בה"ג הל' מילה (אלא דבהנ"ל הלימוד מ"וביום" – בוא"ו. וראה גם חידושי הרמב"ן שבת שם). וכ"ה בשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס שלא.}} אפילו בשבת".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ר' יוחנן נלמד מהכתוב{{הערה|תזריע יב, ג. והברייתא שבגמ' שם "תניא כוותי' דר"י . . שמיני ימול אפי' בשבת" היא בתו"כ תזריע שם.}} "ביום השמיני ימול" – "ביום{{הערה|וכן הובא בשאילתות אחרי (שאילתא צג בתחלתה). בה"ג הל' מילה (אלא דבהנ"ל הלימוד מ"וביום" – בוא"ו. וראה גם חידושי הרמב"ן שבת שם). וכ"ה בשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס שלא.}} אפילו בשבת".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובמכילתא עה&quot;פ{{הערה|תשא שם, טז. וכ&quot;ה ביל&quot;ש עה&quot;פ (רמז שצא).}} &quot;ושמרו בני ישר­אל את השבת לעשות את השבת&quot; איתא: &quot;רבי אליעזר אומר דבר שהברית כרותה לו ואיזו זו זו מילה&quot;, וכתבו במפרשים{{הערה|ראה זית רענן (לבעל מג&quot;א) ליל&quot;ש שם. וכ&quot;ה בכמה מפרשי המכילתא.}} דכוונת המכילתא להמשך הכתוב &quot;לדו­רותם ברית עולם&quot;{{הערה|וראה מכילתא מהדורת האראוויץ ועוד – גירסא כזו במכילתא (ויל&quot;ש).}}, &quot;זו מילה שמותר לעשותה בשבת&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובמכילתא עה&quot;פ{{הערה|תשא שם, טז. וכ&quot;ה ביל&quot;ש עה&quot;פ (רמז שצא).}} &quot;ושמרו בני ישר­אל את השבת לעשות את השבת&quot; איתא: &quot;רבי אליעזר אומר דבר שהברית כרותה לו ואיזו זו זו מילה&quot;, וכתבו במפרשים{{הערה|ראה זית רענן (לבעל מג&quot;א) ליל&quot;ש שם. וכ&quot;ה בכמה מפרשי המכילתא.}} דכוונת המכילתא להמשך הכתוב &quot;לדו­רותם ברית עולם&quot;{{הערה|וראה מכילתא מהדורת האראוויץ ועוד – גירסא כזו במכילתא (ויל&quot;ש).}}, &quot;זו מילה שמותר לעשותה בשבת&quot;.</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&diff=14261&oldid=prev 2025-07-10T15:31:10Z

<p>החלפת טקסט – &quot;\&lt;ref\sname.+?\&quot;(.+?)&quot;\&gt;&quot; ב־&quot;{{הערה|שם=$1|&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:31, 10 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שמהחילוק במקור הדב­רים נובע גם חילוק בגדר הדין דמילה{{הערה|לכאו&#039; יש לומר, דנפק&quot;מ למעשה בין לימוד הא&#039; (מהגז&quot;ש ממילת אברהם) ולימוד הב&#039; והג&#039; – לענין פריעה, כיון שלא ניתנה פריעת מילה ל­אברהם (יבמות עא, ב), ולכן, לפי לימוד הא&#039; הנ&quot;ל אין פריעה דוחה שבת.{{ש}}אבל דוחק הוא, כי עכשיו מל ולא פרע כאילו לא מל (משנה שבת קלז, ריש ע&quot;ב) והרי &quot;היא מכלל המילה&quot; (שו&quot;ע אדה&quot;ז שם)* – ראה בה&quot;ג הל&#039; מילה שם (ולהעיר מפיה&quot;מ להרמב&quot;ם שבת שם). שו&quot;ת הרמ&quot;א סע&quot;ו (&quot;דפריעה ג&quot;כ בכלל ימול בשר ערלתו הוא, דמל ולא פרע כאילו לא מל, וא&quot;כ הכל שרי רחמנא&quot;). שו&quot;ת חת&quot;ס יו&quot;ד סי&#039; רמט. ולהעיר דאב­רהם עצמו &quot;פרע מילתן&quot; כמ&quot;ש התוס&#039; יבמות שם ד&quot;ה לא (ובאשכול הל&#039; מילה (סל&quot;ז) דלגי&#039; אחת בגמ&#039; וכן לדעת הירושלמי (שבת פי&quot;ט ה&quot;ב. יבמות פ&quot;ח ה&quot;א) ומדרשים &quot;נתנה לא&quot;א פריעה&quot;. וראה מאירי שם, דהא שלא ניתנה פריעה לאברהם פירושו מפני שהוא לא הוצרך בה כו&#039;, אבל קיימה בישמעאל. ועד&quot;ז בפרש&quot;י פרשתנו יז, כה. וראה שו&quot;ת צ&quot;צ יו&quot;ד סר&quot;ב אות ט). וראה ע&quot;ד החסידות סידור שער המילה ד&quot;ה בעת ההיא (קמד, א ואילך). סהמ&quot;צ להצ&quot;צ מצות מילה (י, ב). אוה&quot;ת פרשתנו (כרך ד&#039; תשכט, א). יתרו (ע&#039; תתי ואילך). ואכ&quot;מ.{{ש}}&#039;&#039;&#039;*) וראה נמוק&quot;י ב&quot;מ ל, א (טז, סע&quot;א בדפי הרי&quot;ף). צפע&quot;נ על הרמב&quot;ם הל&#039; מילה פ&quot;א ה&quot;א.&#039;&#039;&#039;}} דוחה את השבת{{הערה|עפ&quot;ז יש לבאר הא דבבה&quot;ג שם כתב &quot;והלכה כר&#039; יוחנן&quot;, דלכאורה למאי נפק&quot;מ [והרי כתב שם לפנ&quot;ז (משבת קלג, א) &quot;אמר רבי יהודה א&quot;ר הלכה כר&quot;ע (וממשיך) ומנין למילה עצמה שדוחה כו&#039;&quot; – הרי דלכו&quot;ע מילה דוחה שבת, ולא מכשירין, ופלוגתת ר&quot;י ושאר אמוראי היא רק &#039;&#039;&#039;בטעם&#039;&#039;&#039; הלימוד*] – אלא שמקור הלימוד הוא נפק&quot;מ להלכה, כבפנים.{{ש}}וכן משמע בשאילתות שם &quot;ואי מתייליד בשבתא &#039;&#039;&#039;שרי&#039;&#039;&#039; למימהלי&#039; בשבתא&quot;, והיינו לפי שיטתו דלמדין מ&quot;וביום&quot; הנאמר בפ&#039; תזריע.&#039;&#039;&#039;{{ש}}*) ובפרט שהגירסא בבה&quot;ג שונה מהגירסא בגמ&#039; לפנינו: בגמ&#039; &quot;תניא כוותי&#039; דרבי יוחנן ודלא כר&quot;א בר יעקב&quot; (שבב&#039; לימודים אלה שקו&quot;ט בגמ&#039;, ומסיים &quot;אלא מחוורתא כדרבי יוחנן&quot;), ואילו בבה&quot;ג לא הובאה בכלל דעת רב אחא בר יעקב, אלא מביא (תחלה) דרשת ר&#039; יוחנן, ו(אח&quot;כ) הדרשות דלמדין אות ברית ודורות כו&#039;, וע&quot;ז ממשיך &quot;תניא כוותי&#039; דר&quot;י&quot;, כאילו שמהברייתא בא להוכיח כר&quot;י ולא&#039;&#039;&#039; כר&quot;נ בן יצחק&#039;&#039;&#039;, וע&quot;ז מסיים &quot;והלכה כר&#039; יוחנן&quot;. וראה חי&#039; הרמב&quot;ן, רשב&quot;א, ריטב&quot;א וחי&#039; הר&quot;ן שם.&#039;&#039;&#039;}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שמהחילוק במקור הדב­רים נובע גם חילוק בגדר הדין דמילה{{הערה|לכאו&#039; יש לומר, דנפק&quot;מ למעשה בין לימוד הא&#039; (מהגז&quot;ש ממילת אברהם) ולימוד הב&#039; והג&#039; – לענין פריעה, כיון שלא ניתנה פריעת מילה ל­אברהם (יבמות עא, ב), ולכן, לפי לימוד הא&#039; הנ&quot;ל אין פריעה דוחה שבת.{{ש}}אבל דוחק הוא, כי עכשיו מל ולא פרע כאילו לא מל (משנה שבת קלז, ריש ע&quot;ב) והרי &quot;היא מכלל המילה&quot; (שו&quot;ע אדה&quot;ז שם)* – ראה בה&quot;ג הל&#039; מילה שם (ולהעיר מפיה&quot;מ להרמב&quot;ם שבת שם). שו&quot;ת הרמ&quot;א סע&quot;ו (&quot;דפריעה ג&quot;כ בכלל ימול בשר ערלתו הוא, דמל ולא פרע כאילו לא מל, וא&quot;כ הכל שרי רחמנא&quot;). שו&quot;ת חת&quot;ס יו&quot;ד סי&#039; רמט. ולהעיר דאב­רהם עצמו &quot;פרע מילתן&quot; כמ&quot;ש התוס&#039; יבמות שם ד&quot;ה לא (ובאשכול הל&#039; מילה (סל&quot;ז) דלגי&#039; אחת בגמ&#039; וכן לדעת הירושלמי (שבת פי&quot;ט ה&quot;ב. יבמות פ&quot;ח ה&quot;א) ומדרשים &quot;נתנה לא&quot;א פריעה&quot;. וראה מאירי שם, דהא שלא ניתנה פריעה לאברהם פירושו מפני שהוא לא הוצרך בה כו&#039;, אבל קיימה בישמעאל. ועד&quot;ז בפרש&quot;י פרשתנו יז, כה. וראה שו&quot;ת צ&quot;צ יו&quot;ד סר&quot;ב אות ט). וראה ע&quot;ד החסידות סידור שער המילה ד&quot;ה בעת ההיא (קמד, א ואילך). סהמ&quot;צ להצ&quot;צ מצות מילה (י, ב). אוה&quot;ת פרשתנו (כרך ד&#039; תשכט, א). יתרו (ע&#039; תתי ואילך). ואכ&quot;מ.{{ש}}&#039;&#039;&#039;*) וראה נמוק&quot;י ב&quot;מ ל, א (טז, סע&quot;א בדפי הרי&quot;ף). צפע&quot;נ על הרמב&quot;ם הל&#039; מילה פ&quot;א ה&quot;א.&#039;&#039;&#039;}} דוחה את השבת{{הערה|עפ&quot;ז יש לבאר הא דבבה&quot;ג שם כתב &quot;והלכה כר&#039; יוחנן&quot;, דלכאורה למאי נפק&quot;מ [והרי כתב שם לפנ&quot;ז (משבת קלג, א) &quot;אמר רבי יהודה א&quot;ר הלכה כר&quot;ע (וממשיך) ומנין למילה עצמה שדוחה כו&#039;&quot; – הרי דלכו&quot;ע מילה דוחה שבת, ולא מכשירין, ופלוגתת ר&quot;י ושאר אמוראי היא רק &#039;&#039;&#039;בטעם&#039;&#039;&#039; הלימוד*] – אלא שמקור הלימוד הוא נפק&quot;מ להלכה, כבפנים.{{ש}}וכן משמע בשאילתות שם &quot;ואי מתייליד בשבתא &#039;&#039;&#039;שרי&#039;&#039;&#039; למימהלי&#039; בשבתא&quot;, והיינו לפי שיטתו דלמדין מ&quot;וביום&quot; הנאמר בפ&#039; תזריע.&#039;&#039;&#039;{{ש}}*) ובפרט שהגירסא בבה&quot;ג שונה מהגירסא בגמ&#039; לפנינו: בגמ&#039; &quot;תניא כוותי&#039; דרבי יוחנן ודלא כר&quot;א בר יעקב&quot; (שבב&#039; לימודים אלה שקו&quot;ט בגמ&#039;, ומסיים &quot;אלא מחוורתא כדרבי יוחנן&quot;), ואילו בבה&quot;ג לא הובאה בכלל דעת רב אחא בר יעקב, אלא מביא (תחלה) דרשת ר&#039; יוחנן, ו(אח&quot;כ) הדרשות דלמדין אות ברית ודורות כו&#039;, וע&quot;ז ממשיך &quot;תניא כוותי&#039; דר&quot;י&quot;, כאילו שמהברייתא בא להוכיח כר&quot;י ולא&#039;&#039;&#039; כר&quot;נ בן יצחק&#039;&#039;&#039;, וע&quot;ז מסיים &quot;והלכה כר&#039; יוחנן&quot;. וראה חי&#039; הרמב&quot;ן, רשב&quot;א, ריטב&quot;א וחי&#039; הר&quot;ן שם.&#039;&#039;&#039;}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להדיעה שנלמד מהכתוב דפ' תזריע ("ביום השמיני ימול"), נמצא, דהא דמלין גם בשבת הוא מדיני מילה (ולא מדיני שבת), דאף שכבר נאמרו (וישנם) איסורי שבת, יש דין מיוחד במילה שהיא דוחה שבת. ולפי אופן זה משמע דהא דמילה דוחה שבת הוא בגדר דחוי'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref name</del>=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>:0<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"&gt;</del>וכידועה הפלוגתא (והשקו"ט) בזה ברא­שונים ובפוסקים, ואם צריך למעט בחילול אם אפשר, וכיו"ב. ואכ"מ.}}, או גם הותרה&lt;ref name=":0" /&gt;, דביחס לקיום מצות מילה בשמונה הותר איסור שבת{{הערה|להעיר גם מדעת רבי יוסי בתוספתא שבת (פט"ז, יג): מנין לפקוח נפש שדוחה [את השבת] שנאמר את שבתותי תשמרו יכול במילה ועבודה ופקוח נפש ת"ל אך חלק (ובמכילתא תשא לא, יג (וכן ביומא פה, ב) ליתא בדברי ר"י מילה ועבודה). ולכאורה יש לפרש שבא ללמד שכולם דוחים שבת. ומזה שנאמר בפרשת שבת ובמיעוט "אך", משמע שהוא בגדר הותרה או שהלאו לא נאמר בהם – ראה בהנסמן בהערה 20. אבל בחסדי דוד השלם לתוספתא שם, וכן במנחת בכורים שם, מפרשים גם לגירסא שלנו שלימוד ר"י הוא רק לענין פקו"נ שדוחה שבת.}};</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להדיעה שנלמד מהכתוב דפ' תזריע ("ביום השמיני ימול"), נמצא, דהא דמלין גם בשבת הוא מדיני מילה (ולא מדיני שבת), דאף שכבר נאמרו (וישנם) איסורי שבת, יש דין מיוחד במילה שהיא דוחה שבת. ולפי אופן זה משמע דהא דמילה דוחה שבת הוא בגדר דחוי'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|שם</ins>=:0<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>וכידועה הפלוגתא (והשקו"ט) בזה ברא­שונים ובפוסקים, ואם צריך למעט בחילול אם אפשר, וכיו"ב. ואכ"מ.}}, או גם הותרה&lt;ref name=":0" /&gt;, דביחס לקיום מצות מילה בשמונה הותר איסור שבת{{הערה|להעיר גם מדעת רבי יוסי בתוספתא שבת (פט"ז, יג): מנין לפקוח נפש שדוחה [את השבת] שנאמר את שבתותי תשמרו יכול במילה ועבודה ופקוח נפש ת"ל אך חלק (ובמכילתא תשא לא, יג (וכן ביומא פה, ב) ליתא בדברי ר"י מילה ועבודה). ולכאורה יש לפרש שבא ללמד שכולם דוחים שבת. ומזה שנאמר בפרשת שבת ובמיעוט "אך", משמע שהוא בגדר הותרה או שהלאו לא נאמר בהם – ראה בהנסמן בהערה 20. אבל בחסדי דוד השלם לתוספתא שם, וכן במנחת בכורים שם, מפרשים גם לגירסא שלנו שלימוד ר"י הוא רק לענין פקו"נ שדוחה שבת.}};</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת המכילתא שנלמד מהכתוב ב­פרשת שבת משמע שהוא מדיני שבת{{הערה|ויש לומר, דנפק&quot;מ גם להלכה, לפי מה שחקר בצפע&quot;נ (שו&quot;ת צפע&quot;נ דווינסק ח&quot;ב סכ&quot;ג. צפע&quot;נ מהד&quot;ת כו, ב) &quot;אם מילה דוחה שבת המילה בזמנה או החיוב שצריך למול בזמנה זה דוחה שבת ונ&quot;מ כגון אשה לפי פסק הרמב&quot;ם (רפ&quot;ב דהל&#039; מילה) והרי&quot;ף. . דאשה כשרה למול אם היא מותרת למול בשבת כיון דעלי&#039; ליכא חיוב למול&quot;:{{ש}}ללימוד דר&quot;י מפסוק &quot;וביום השמיני ימול&quot; הא דמילה דוחה שבת (או הותרה) הוא מצד חיוב המצוה (הנאמר בכתוב), ולדרשת ר&quot;א במכילתא הוא מצד עצם החפצא דמילה (והרי לא נאמר כאן חיוב מצוה דמילה אלא הא דהיא ברית לדורותיכם), ולפ&quot;ז, להלימוד דהמכילתא אשה יכולה למול בשבת. ולהעיר דאשה כמאן דמהילא דמיא (ע&quot;ז כז, א), ובפרט לפי המבואר לקמן בפנים שנוגע לקדושת שבת, דאשה ישנה לא רק בחיובי ואיסורי שבת אלא גם במצות &#039;&#039;&#039;וקידוש&#039;&#039;&#039; שבת מה&quot;ת (ברכות כ, ב. רמב&quot;ם הל&#039; ע&quot;ז פי&quot;ב ה&quot;ג. טושו&quot;ע (ודאדה&quot;ז) או&quot;ח סי&#039; רעא ס&quot;ב (ס&quot;ה)).}}, ויש לומר, דהיינו לא רק שהוא תנאי באיסורי שבת{{הערה|ראה באמונות ודיעות להרס&quot;ג מאמר ג ס&quot;ט &quot;והרביעית. . כי הקרבן היתה קודם מצות השבת ולא יתכן שתמנענה מצות השבת ויהי&#039; זה בטול ואסרה שאר המעשים חוץ מן הקרבן &#039;&#039;&#039;והמילה הקודמים לה&#039;&#039;&#039;&quot;. וראה הלשון בדברי הגאונים (לענין עשה דוחה ל&quot;ת ודברים ש&quot;בדבור אחד נאמרו&quot;) – ר&quot;נ גאון לשבת שם קלג, א. תשובות מהר&quot;ם אלשקר סי&#039; קב מר&quot;ש ורב האי גאון. הליכות עולם שער ד&#039; קרוב לסופו. וראה תורת האדם להרמב&quot;ן ענין הכהנים ד&quot;ה &quot;תורת כהנים&quot; בסופו (בהוצאת שעוועל – ס&quot;ע קלז ואילך).}}, שמלכתחילה לא נאמרו במקום מילה בזמנה, אלא זהו קיום &#039;&#039;&#039;מצות שבת&#039;&#039;&#039;, &quot;ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם&quot;, שמהדרכים &quot;לעשות את השבת&quot;{{הערה|ראה פי&#039; מרכבת המשנה ומלבי&quot;ם ל­מכילתא שם.}} הוא למול בשבת{{הערה|להעיר מהגירסא במכילתא הנ&quot;ל הערה 13 &quot;לעשות בשבת&quot;. וראה זח&quot;ב צב, א. ובציוני פרשתנו (יז, ב) כי סוד השבת בסוד המילה &#039;&#039;&#039;ומצות מילה בזמנה הוא קיום השבת&#039;&#039;&#039; ובשניהם נאמר או&quot;ת וברי&quot;ת אם כן המילה היא עצמה שבת. ובמגיד מישרים להב&quot;י פ&#039; תזריע ד&quot;ה והלא: וביום השמיני ימול וכו&#039; כלומר כד תסתלק בבינה דאיהי תמינאה מיבעי&#039; לי&#039; למיגזר ערלה כו&#039; ומשום הכי דחי&#039; שבת דתמן איהו שבת הגדול.}}, כי עי&quot;ז &quot;שומרים ועושים&quot; את (קדושת) השבת{{הערה|ועפ&quot;ז יומתק הקשר וההמשך דדרשה זו להדרשות הסמוכות לה במכילתא: דרשה שלפנ&quot;ז &quot;ר&quot;נ אמר חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה&quot;, ובדרשה שלאח&quot;ז &quot;כל המשמר את השבת כאילו עשה השבת&quot;. וראה במפרשי המכילתא.}}. וכמובן בפשטות, כי שבת הרי (כהמשך הכתוב) &quot;ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם&quot;{{הערה|תשא לא, יז.}}, וקיום ושלימות האות והברית דשבת היא ב­קיום האות והברית דמילה, שהיא ברית ואות בבשר, כמ&quot;ש{{הערה|פרשתנו יז, יג.}} בריתי בבשרכם לברית עולם{{הערה|להעיר מרמב&quot;ן (פרשתנו יז, ט) בטעם דמילה דוחה שבת. ובספר האמונה והבטחון (ב­הוצאת שעוועל – פכ&quot;א, ע&#039; תכה) כתב הרמב&quot;ן &quot;מילה דוחה את השבת מפני שהיא קבועה בגופו של אדם ואין הפסק לקיומה והשבת יש לה הפסק ב­מוצאי שבת&quot;.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת המכילתא שנלמד מהכתוב ב­פרשת שבת משמע שהוא מדיני שבת{{הערה|ויש לומר, דנפק&quot;מ גם להלכה, לפי מה שחקר בצפע&quot;נ (שו&quot;ת צפע&quot;נ דווינסק ח&quot;ב סכ&quot;ג. צפע&quot;נ מהד&quot;ת כו, ב) &quot;אם מילה דוחה שבת המילה בזמנה או החיוב שצריך למול בזמנה זה דוחה שבת ונ&quot;מ כגון אשה לפי פסק הרמב&quot;ם (רפ&quot;ב דהל&#039; מילה) והרי&quot;ף. . דאשה כשרה למול אם היא מותרת למול בשבת כיון דעלי&#039; ליכא חיוב למול&quot;:{{ש}}ללימוד דר&quot;י מפסוק &quot;וביום השמיני ימול&quot; הא דמילה דוחה שבת (או הותרה) הוא מצד חיוב המצוה (הנאמר בכתוב), ולדרשת ר&quot;א במכילתא הוא מצד עצם החפצא דמילה (והרי לא נאמר כאן חיוב מצוה דמילה אלא הא דהיא ברית לדורותיכם), ולפ&quot;ז, להלימוד דהמכילתא אשה יכולה למול בשבת. ולהעיר דאשה כמאן דמהילא דמיא (ע&quot;ז כז, א), ובפרט לפי המבואר לקמן בפנים שנוגע לקדושת שבת, דאשה ישנה לא רק בחיובי ואיסורי שבת אלא גם במצות &#039;&#039;&#039;וקידוש&#039;&#039;&#039; שבת מה&quot;ת (ברכות כ, ב. רמב&quot;ם הל&#039; ע&quot;ז פי&quot;ב ה&quot;ג. טושו&quot;ע (ודאדה&quot;ז) או&quot;ח סי&#039; רעא ס&quot;ב (ס&quot;ה)).}}, ויש לומר, דהיינו לא רק שהוא תנאי באיסורי שבת{{הערה|ראה באמונות ודיעות להרס&quot;ג מאמר ג ס&quot;ט &quot;והרביעית. . כי הקרבן היתה קודם מצות השבת ולא יתכן שתמנענה מצות השבת ויהי&#039; זה בטול ואסרה שאר המעשים חוץ מן הקרבן &#039;&#039;&#039;והמילה הקודמים לה&#039;&#039;&#039;&quot;. וראה הלשון בדברי הגאונים (לענין עשה דוחה ל&quot;ת ודברים ש&quot;בדבור אחד נאמרו&quot;) – ר&quot;נ גאון לשבת שם קלג, א. תשובות מהר&quot;ם אלשקר סי&#039; קב מר&quot;ש ורב האי גאון. הליכות עולם שער ד&#039; קרוב לסופו. וראה תורת האדם להרמב&quot;ן ענין הכהנים ד&quot;ה &quot;תורת כהנים&quot; בסופו (בהוצאת שעוועל – ס&quot;ע קלז ואילך).}}, שמלכתחילה לא נאמרו במקום מילה בזמנה, אלא זהו קיום &#039;&#039;&#039;מצות שבת&#039;&#039;&#039;, &quot;ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם&quot;, שמהדרכים &quot;לעשות את השבת&quot;{{הערה|ראה פי&#039; מרכבת המשנה ומלבי&quot;ם ל­מכילתא שם.}} הוא למול בשבת{{הערה|להעיר מהגירסא במכילתא הנ&quot;ל הערה 13 &quot;לעשות בשבת&quot;. וראה זח&quot;ב צב, א. ובציוני פרשתנו (יז, ב) כי סוד השבת בסוד המילה &#039;&#039;&#039;ומצות מילה בזמנה הוא קיום השבת&#039;&#039;&#039; ובשניהם נאמר או&quot;ת וברי&quot;ת אם כן המילה היא עצמה שבת. ובמגיד מישרים להב&quot;י פ&#039; תזריע ד&quot;ה והלא: וביום השמיני ימול וכו&#039; כלומר כד תסתלק בבינה דאיהי תמינאה מיבעי&#039; לי&#039; למיגזר ערלה כו&#039; ומשום הכי דחי&#039; שבת דתמן איהו שבת הגדול.}}, כי עי&quot;ז &quot;שומרים ועושים&quot; את (קדושת) השבת{{הערה|ועפ&quot;ז יומתק הקשר וההמשך דדרשה זו להדרשות הסמוכות לה במכילתא: דרשה שלפנ&quot;ז &quot;ר&quot;נ אמר חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה&quot;, ובדרשה שלאח&quot;ז &quot;כל המשמר את השבת כאילו עשה השבת&quot;. וראה במפרשי המכילתא.}}. וכמובן בפשטות, כי שבת הרי (כהמשך הכתוב) &quot;ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם&quot;{{הערה|תשא לא, יז.}}, וקיום ושלימות האות והברית דשבת היא ב­קיום האות והברית דמילה, שהיא ברית ואות בבשר, כמ&quot;ש{{הערה|פרשתנו יז, יג.}} בריתי בבשרכם לברית עולם{{הערה|להעיר מרמב&quot;ן (פרשתנו יז, ט) בטעם דמילה דוחה שבת. ובספר האמונה והבטחון (ב­הוצאת שעוועל – פכ&quot;א, ע&#039; תכה) כתב הרמב&quot;ן &quot;מילה דוחה את השבת מפני שהיא קבועה בגופו של אדם ואין הפסק לקיומה והשבת יש לה הפסק ב­מוצאי שבת&quot;.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שדבר זה נראה בזה גופא שאיש ישראל מל קטן מישראל ביום השבת:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שדבר זה נראה בזה גופא שאיש ישראל מל קטן מישראל ביום השבת:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שמדובר במוהל אומן וה"ז חשש רחוק שיקלקל במילה, הרי אפשר שלא יגמור המילה כדבעי, ונמצא מחלל שבת, כדמשמע בגמ'{{הערה|שבת קלג, ב: ואם לא הילקט ענוש כרת. מני א"ר כהנא אומן כו'.}} שזה יתכן גם באומן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref name</del>=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>:1<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"&gt;</del>ראה שו"ע יו"ד סו"ס רסו ובנ"כ שם ה­שקו"ט כאשר לא גמר המילה ולענין ב' מוהלין.}}. זאת ועוד, דגם כשמל כדבעי, למה צריך הוא להכניס את עצמו בזה ולעשות פעולה דחילול שבת&lt;ref name=":1" /&gt;. בשלמא האב ה"ז מצוה דידי' למול את בנו{{הערה|ראה לשון אדה"ז בשו"ע או"ח סשל"א סי"ג.}} ביום השמיני, אבל אחר שאי"ז מצותי'{{הערה|ראה רש"י יבמות עא, ב ד"ה חבושין. ו­להעיר משו"ע אדה"ז או"ח סתל"ב קו"א סק"ב.}}, ומל במקום האב{{הערה|להעיר מש"ך חו"מ סי' שפב סק"ד דלדעת הרא"ש (חולין פ' כיסוי הדם ס"ח) לא מהני שליחות במילה – ראה קצוה"ח חו"מ שם סק"ב.}}, למה לו לעשות פעולה היפך משמירה שלו דשבת{{הערה|בטור יו"ד סרס"ו מביא מר"א הלוי, ד"אם האב יודע למול אין לו למול בשבת אם יש אחר שיודע למול דהא מילה הוא פסיק רישא גבי דידי' דהוא מכוין לתקן את בנו אבל לגבי אחר '''לא מקרי תיקון ושרי'''". אבל ראה תרומת הדשן סרס"ה (הובא בב"י ובב"ח שם) דאין חילוק בזה*. וראה שאגת ארי' סנ"ט, ושם דגם לר"א הלוי גם ע"י אחר איכא חילול.{{ש}}'''*) ולכאורה כ"ה לפי פסק השו"ע (וראה רמ"א) שם ס"ז. שו"ע אדה"ז שבהערה 55.'''}}?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שמדובר במוהל אומן וה"ז חשש רחוק שיקלקל במילה, הרי אפשר שלא יגמור המילה כדבעי, ונמצא מחלל שבת, כדמשמע בגמ'{{הערה|שבת קלג, ב: ואם לא הילקט ענוש כרת. מני א"ר כהנא אומן כו'.}} שזה יתכן גם באומן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|שם</ins>=:1<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>ראה שו"ע יו"ד סו"ס רסו ובנ"כ שם ה­שקו"ט כאשר לא גמר המילה ולענין ב' מוהלין.}}. זאת ועוד, דגם כשמל כדבעי, למה צריך הוא להכניס את עצמו בזה ולעשות פעולה דחילול שבת&lt;ref name=":1" /&gt;. בשלמא האב ה"ז מצוה דידי' למול את בנו{{הערה|ראה לשון אדה"ז בשו"ע או"ח סשל"א סי"ג.}} ביום השמיני, אבל אחר שאי"ז מצותי'{{הערה|ראה רש"י יבמות עא, ב ד"ה חבושין. ו­להעיר משו"ע אדה"ז או"ח סתל"ב קו"א סק"ב.}}, ומל במקום האב{{הערה|להעיר מש"ך חו"מ סי' שפב סק"ד דלדעת הרא"ש (חולין פ' כיסוי הדם ס"ח) לא מהני שליחות במילה – ראה קצוה"ח חו"מ שם סק"ב.}}, למה לו לעשות פעולה היפך משמירה שלו דשבת{{הערה|בטור יו"ד סרס"ו מביא מר"א הלוי, ד"אם האב יודע למול אין לו למול בשבת אם יש אחר שיודע למול דהא מילה הוא פסיק רישא גבי דידי' דהוא מכוין לתקן את בנו אבל לגבי אחר '''לא מקרי תיקון ושרי'''". אבל ראה תרומת הדשן סרס"ה (הובא בב"י ובב"ח שם) דאין חילוק בזה*. וראה שאגת ארי' סנ"ט, ושם דגם לר"א הלוי גם ע"י אחר איכא חילול.{{ש}}'''*) ולכאורה כ"ה לפי פסק השו"ע (וראה רמ"א) שם ס"ז. שו"ע אדה"ז שבהערה 55.'''}}?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא, לפי שגדר ענין המילה בשבת ענינה גילוי העצם דישראל שלמעלה מהתורה, ולכן ה&quot;ז מודגש גם בפעולת המילה, שהמוהל מוכן למסור נפשו ברוחניות, לעשות מעשה דחילול שבת למול את התינוק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא, לפי שגדר ענין המילה בשבת ענינה גילוי העצם דישראל שלמעלה מהתורה, ולכן ה&quot;ז מודגש גם בפעולת המילה, שהמוהל מוכן למסור נפשו ברוחניות, לעשות מעשה דחילול שבת למול את התינוק.</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&diff=13987&oldid=prev 2025-07-10T15:22:40Z

<p>החלפת טקסט – &quot;&lt;ref&gt;&quot; ב־&quot;{{הערה|&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%94/%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%9A_%D7%92&amp;diff=13987&amp;oldid=13836">הצגת שינויים</a>

מ. רובין