https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97%2F%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F
לקוטי שיחות חלק לח/ב' סיון - היסטוריית גרסאות
2026-05-11T05:55:50Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.40.3
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=21327&oldid=prev
ש. א. בוט: החלפת טקסט – "לח" ב־""
2025-08-17T21:01:15Z
<p>החלפת טקסט – "<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA" title="קטגוריה:לקוטי שיחות">לח</a>" ב־""</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:01, 18 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:לקוטי שיחות|לח]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לח]]</div></td></tr>
</table>
ש. א. בוט
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=19800&oldid=prev
ש. א. ב־18:05, 31 ביולי 2025
2025-07-31T18:05:24Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:05, 31 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכנגד זה הם ג' הענינים שבקבלת התורה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכנגד זה הם ג' הענינים שבקבלת התורה:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תוכן ענין מצות הגבלה היא – לא להיות פרוש ומובדל '''לגמרי''' מן העולם באופן שיבוא לידי כלות הנפש, ע"ד נדב ואביהוא ש"בקרבתם לפני ה' וימותו"{{הערה|ר"פ אחרי. אוה"ח שם.}}, כי כוונת התורה היא כמ"ש{{הערה|ישעי' מה, יח.}} "לא תהו בראה (אלא) לשבת יצרה", לעשות את העולם שיהי' כפי הוראת התורה, דירה לו ית' '''בתחתונים'''{{הערה|תנחומא נשא טז. במדב"ר פ"ג, ו. [[לקוטי אמרים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל"ו</del>|תניא פל"ו]].}}, וזהו בפנימיות "השמרו לכם '''עלות''' בהר וגו'", אלא צ"ל העשי', '''לעשות את העולם''' שיהי' כפי הוראת התורה (ע"ד מצות עשה).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תוכן ענין מצות הגבלה היא – לא להיות פרוש ומובדל '''לגמרי''' מן העולם באופן שיבוא לידי כלות הנפש, ע"ד נדב ואביהוא ש"בקרבתם לפני ה' וימותו"{{הערה|ר"פ אחרי. אוה"ח שם.}}, כי כוונת התורה היא כמ"ש{{הערה|ישעי' מה, יח.}} "לא תהו בראה (אלא) לשבת יצרה", לעשות את העולם שיהי' כפי הוראת התורה, דירה לו ית' '''בתחתונים'''{{הערה|תנחומא נשא טז. במדב"ר פ"ג, ו. [[לקוטי אמרים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לו</ins>|תניא פל"ו]].}}, וזהו בפנימיות "השמרו לכם '''עלות''' בהר וגו'", אלא צ"ל העשי', '''לעשות את העולם''' שיהי' כפי הוראת התורה (ע"ד מצות עשה).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולאידך, כיון שעוסק בעניני העולם צריך להיות הזהירות להיפך, שלא להיות שקוע בעניני העולם, שעניני העולם לא "יורידו" אותו, וזהו תוכן "מצות פרישה" (ע"ד מל"ת).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולאידך, כיון שעוסק בעניני העולם צריך להיות הזהירות להיפך, שלא להיות שקוע בעניני העולם, שעניני העולם לא "יורידו" אותו, וזהו תוכן "מצות פרישה" (ע"ד מל"ת).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והענין{{הערה|בכל הבא לקמן – ראה (באו"א קצת) לקו"ש חי"ח ע' 19 ואילך. '''וש"נ.'''}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והענין{{הערה|בכל הבא לקמן – ראה (באו"א קצת) לקו"ש חי"ח ע' 19 ואילך. '''וש"נ.'''}}:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"ואתם תהיו לי" היינו שבנ"י נעשו קנינו של הקב"ה בלבד (ובמכילתא{{הערה|יתרו שם.}} "כביכול איני מעמיד ואיני משליט עליכם אחרים אלא אני"), ולאח"ז באים שני הענינים בעבודת בני ישראל – "ממלכת כהנים וגוי קדוש": כהנים – שהם פרושים מעניני העולם, בלשון הרמב"ם{{הערה|סוף הל' שמיטה ויובל.}} "להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו", הוא ע"ד מצות פרישה; "'''וגוי''' קדוש" מורה על הקדושה שבנ"י ממשיכים בדברים גשמיים (וע"ד פירוש אדה"ז{{הערה|[[אגרת הקודש סימן ט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>|אגה"ק ס"ט]]. ועוד.}} ב"גוי אחד בארץ"{{הערה|ש"ב ז, כג. דה"א יז, כא.}}, שבנ"י ממשיכים "ה' אחד" גם בענינים ארציים) – וזהו בהתאם למצות הגבלה, שענינה "השמרו לכם '''עלות''' בהר", אלא – עבודת האדם צ"ל '''להמשיך''' קדושה בדברים גשמיים ועניני העולם, "דירה לו ית' בתחתונים" דוקא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"ואתם תהיו לי" היינו שבנ"י נעשו קנינו של הקב"ה בלבד (ובמכילתא{{הערה|יתרו שם.}} "כביכול איני מעמיד ואיני משליט עליכם אחרים אלא אני"), ולאח"ז באים שני הענינים בעבודת בני ישראל – "ממלכת כהנים וגוי קדוש": כהנים – שהם פרושים מעניני העולם, בלשון הרמב"ם{{הערה|סוף הל' שמיטה ויובל.}} "להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו", הוא ע"ד מצות פרישה; "'''וגוי''' קדוש" מורה על הקדושה שבנ"י ממשיכים בדברים גשמיים (וע"ד פירוש אדה"ז{{הערה|[[אגרת הקודש סימן ט|אגה"ק ס"ט]]. ועוד.}} ב"גוי אחד בארץ"{{הערה|ש"ב ז, כג. דה"א יז, כא.}}, שבנ"י ממשיכים "ה' אחד" גם בענינים ארציים) – וזהו בהתאם למצות הגבלה, שענינה "השמרו לכם '''עלות''' בהר", אלא – עבודת האדם צ"ל '''להמשיך''' קדושה בדברים גשמיים ועניני העולם, "דירה לו ית' בתחתונים" דוקא.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו. והנה הימים האלה נזכרים ונעשים{{הערה|ראה לב דוד פכ"ט בשם הרמ"ז בס' תיקון שובבי"ם. וראה משנה ספ"ג דגיטין. שו"ת הר"י אירגס (בסו"ס מבוא פתחים) ס"ה בארוכה. ד"ה עלה אלקים תש"ד פ"ו. ד"ה ועשית חג שבועות שבהערה הבאה. ועוד.}}, ומזה מובן גם בנוגע לזמן מתן תורתנו שבכל שנה ושנה, שבכל שנה ישנה נתינת התורה מחדש{{הערה|ראה ד"ה ועשית חג שבועות תש"ה פמ"ה בביאור החילוק בין התחדשות התורה שבכל יום, כמו שאומרים בברכת התורה "נותן התורה" (לשון הווה) שנותן לנו בכל יום (לקו"ת סוכות פא, ג. וראה ברכות כא, ב. סג, ב) לההתחדשות בחג השבועות.}} ובאופן נעלה יותר{{הערה|כמובן גם מהמבואר ב[[אגרת הקודש סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י"ד</del>|אגה"ק סי"ד]].}}, שבכדי לקבל התורה בחג השבועות צריכים להיות ההכנות הנ"ל מר"ח סיון, מעין שהי' בזמן מ"ת בפעם הראשונה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו. והנה הימים האלה נזכרים ונעשים{{הערה|ראה לב דוד פכ"ט בשם הרמ"ז בס' תיקון שובבי"ם. וראה משנה ספ"ג דגיטין. שו"ת הר"י אירגס (בסו"ס מבוא פתחים) ס"ה בארוכה. ד"ה עלה אלקים תש"ד פ"ו. ד"ה ועשית חג שבועות שבהערה הבאה. ועוד.}}, ומזה מובן גם בנוגע לזמן מתן תורתנו שבכל שנה ושנה, שבכל שנה ישנה נתינת התורה מחדש{{הערה|ראה ד"ה ועשית חג שבועות תש"ה פמ"ה בביאור החילוק בין התחדשות התורה שבכל יום, כמו שאומרים בברכת התורה "נותן התורה" (לשון הווה) שנותן לנו בכל יום (לקו"ת סוכות פא, ג. וראה ברכות כא, ב. סג, ב) לההתחדשות בחג השבועות.}} ובאופן נעלה יותר{{הערה|כמובן גם מהמבואר ב[[אגרת הקודש סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יד</ins>|אגה"ק סי"ד]].}}, שבכדי לקבל התורה בחג השבועות צריכים להיות ההכנות הנ"ל מר"ח סיון, מעין שהי' בזמן מ"ת בפעם הראשונה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והיינו דנוסף ע"ז שכל הכנה צ"ל מעין ובדוגמת הדבר שהוא נושא ההכנה, ובנדו"ד הוספה בלימוד התורה בימים אלה, צ"ל גם מעין ההכנות פרטיות שהיו בפעם הראשונה, וכמובן גם בפשטות: כיון שהמאורעות והגילויים דימים אלה פועלים ונמשכים גם עתה, הרי מטעם זה '''עכשיו''' אין מתענין בהם ואין אומרים בהם תחנון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והיינו דנוסף ע"ז שכל הכנה צ"ל מעין ובדוגמת הדבר שהוא נושא ההכנה, ובנדו"ד הוספה בלימוד התורה בימים אלה, צ"ל גם מעין ההכנות פרטיות שהיו בפעם הראשונה, וכמובן גם בפשטות: כיון שהמאורעות והגילויים דימים אלה פועלים ונמשכים גם עתה, הרי מטעם זה '''עכשיו''' אין מתענין בהם ואין אומרים בהם תחנון.</div></td></tr>
</table>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=17946&oldid=prev
ש. א.: ש. א. העביר את הדף לקוטי שיחות חלק לח ב' סיון לשם לקוטי שיחות חלק לח/ב' סיון בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון
2025-07-23T15:28:15Z
<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97_%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="לקוטי שיחות חלק לח ב' סיון (הדף אינו קיים)">לקוטי שיחות חלק לח ב' סיון</a> לשם <a href="/index.php/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F" title="לקוטי שיחות חלק לח/ב' סיון">לקוטי שיחות חלק לח/ב' סיון</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:28, 23 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=16094&oldid=prev
ש. א. ב־15:59, 16 ביולי 2025
2025-07-16T15:59:45Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:59, 16 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והיינו דנוסף ע"ז שכל הכנה צ"ל מעין ובדוגמת הדבר שהוא נושא ההכנה, ובנדו"ד הוספה בלימוד התורה בימים אלה, צ"ל גם מעין ההכנות פרטיות שהיו בפעם הראשונה, וכמובן גם בפשטות: כיון שהמאורעות והגילויים דימים אלה פועלים ונמשכים גם עתה, הרי מטעם זה '''עכשיו''' אין מתענין בהם ואין אומרים בהם תחנון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והיינו דנוסף ע"ז שכל הכנה צ"ל מעין ובדוגמת הדבר שהוא נושא ההכנה, ובנדו"ד הוספה בלימוד התורה בימים אלה, צ"ל גם מעין ההכנות פרטיות שהיו בפעם הראשונה, וכמובן גם בפשטות: כיון שהמאורעות והגילויים דימים אלה פועלים ונמשכים גם עתה, הרי מטעם זה '''עכשיו''' אין מתענין בהם ואין אומרים בהם תחנון.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפי זה, הרי יום ב' סיון שבו אמר להם משה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' – הוא יום מיוחד המעורר את האדם "להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה'"{{הערה|רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל.}} ועד ש"נתקדש קדש קדשים"<ref name=":<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">0</del>"><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראה לב דוד שם פל"א "הימים הללו קודש הם . . ואף גם להבין ולהשכיל בתורה וזאת מצאנו לחד מקמיא רבינו בעל המכתם ז"ל אמר מר כי אין ספק שבימי הפרשה נמסרו להם סודות וענינים נפלאים שהיו מועילים מאד ליחידי סגולה כו'".}}</del>, והתעוררות ותשוקה זו צ"ל עד כ"כ שזקוק לאזהרה והגבלה "השמרו לכם עלות בהר גו'", והיינו לפי שפעולתם בעבודה זו "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'" מביאה בם התשוקה '''לדעת את ה'''', להיכנס אל הקודש, להיכנס בפרדס<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref name=</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:0</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">/> </del>באופן של כלות הנפש, וע"ז אומרים שצ"ל דוקא באופן ד"נכנס '''בשלום'''"{{הערה|חגיגה יד, סע"ב. וראה לקו"ש ח"ג ע' 990. ועוד.}}, "הגבל את ההר".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפי זה, הרי יום ב' סיון שבו אמר להם משה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' – הוא יום מיוחד המעורר את האדם "להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה'"{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שם=:1</ins>|רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל.}} ועד ש"נתקדש קדש קדשים"<ref name=":<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">/</ins>>, והתעוררות ותשוקה זו צ"ל עד כ"כ שזקוק לאזהרה והגבלה "השמרו לכם עלות בהר גו'", והיינו לפי שפעולתם בעבודה זו "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'" מביאה בם התשוקה '''לדעת את ה'''', להיכנס אל הקודש, להיכנס בפרדס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|ראה לב דוד שם פל"א "הימים הללו קודש הם . . ואף גם להבין ולהשכיל בתורה וזאת מצאנו לחד מקמיא רבינו בעל המכתם ז</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל אמר מר כי אין ספק שבימי הפרשה נמסרו להם סודות וענינים נפלאים שהיו מועילים מאד ליחידי סגולה כו'</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}} </ins>באופן של כלות הנפש, וע"ז אומרים שצ"ל דוקא באופן ד"נכנס '''בשלום'''"{{הערה|חגיגה יד, סע"ב. וראה לקו"ש ח"ג ע' 990. ועוד.}}, "הגבל את ההר".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן מזהירים תיכף לאח"ז שצ"ל דוקא מצות פרישה, דאף שישנה דרך של "התלבשות" בעניני העולם השומרת את האדם מכלות הנפש, דוקא אופן העבודה ד"שוב", העסק בעניני עולם (כסיפור הידוע{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ז ע' 273 ואילך. וש"נ.}} מאדה"ז והמלאך, שמצד לימודם בפנימיות התורה הגיעו לכלות הנפש והוכרח לאכול "בייגל" עם חמאה כדי שנשמתו לא תיפרד מגופו), הרי בנדו"ד צ"ל דוקא פרישה, והיינו גם מענינים המותרים וגם ענינים שהם (בזמנים מיוחדים) מצוה{{הערה|ראה כתובות סא, ב במשנה. טושו"ע או"ח ר"ס רמ ובנ"כ שם. ולהעיר מאלי' רבה שם סק"א משיירי כנה"ג. סידור האריז"ל (לרש"ר) בסדר השכיבה. ואכ"מ.}}, כי בסמיכות למ"ת צ"ל הפרישות מכל ענינים השייכים להגוף, ושיהי' האדם כל כולו עסוק ודבוק בהכנה למ"ת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן מזהירים תיכף לאח"ז שצ"ל דוקא מצות פרישה, דאף שישנה דרך של "התלבשות" בעניני העולם השומרת את האדם מכלות הנפש, דוקא אופן העבודה ד"שוב", העסק בעניני עולם (כסיפור הידוע{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ז ע' 273 ואילך. וש"נ.}} מאדה"ז והמלאך, שמצד לימודם בפנימיות התורה הגיעו לכלות הנפש והוכרח לאכול "בייגל" עם חמאה כדי שנשמתו לא תיפרד מגופו), הרי בנדו"ד צ"ל דוקא פרישה, והיינו גם מענינים המותרים וגם ענינים שהם (בזמנים מיוחדים) מצוה{{הערה|ראה כתובות סא, ב במשנה. טושו"ע או"ח ר"ס רמ ובנ"כ שם. ולהעיר מאלי' רבה שם סק"א משיירי כנה"ג. סידור האריז"ל (לרש"ר) בסדר השכיבה. ואכ"מ.}}, כי בסמיכות למ"ת צ"ל הפרישות מכל ענינים השייכים להגוף, ושיהי' האדם כל כולו עסוק ודבוק בהכנה למ"ת.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועי"ז הרי כל בנ"י יחד "כאיש אחד בלב אחד" יקבלו את התורה ביום מ"ת, בשמחה ובפנימיות{{הערה|נוסח ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר בקשר לחג השבועות.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועי"ז הרי כל בנ"י יחד "כאיש אחד בלב אחד" יקבלו את התורה ביום מ"ת, בשמחה ובפנימיות{{הערה|נוסח ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר בקשר לחג השבועות.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><small>(משיחות ש"פ במדבר (ב' סיון) תשמ"ז, ד' סיון תשמ"ט)</small><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><small>(משיחות ש"פ במדבר (ב' סיון) תשמ"ז, ד' סיון תשמ"ט)</small></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:לקוטי שיחות|לח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:לקוטי שיחות|לח]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק לח]]</div></td></tr>
</table>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=16007&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
2025-07-16T12:46:58Z
<p>החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"</p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=16007&oldid=15971">הצגת שינויים</a>
מ. רובין
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=15971&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
2025-07-16T12:45:43Z
<p>החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"</p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=15971&oldid=15575">הצגת שינויים</a>
מ. רובין
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=15575&oldid=prev
ש. א. ב־23:18, 14 ביולי 2025
2025-07-14T23:18:53Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:18, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לקוטי שיחות חלק לח}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><nowiki/></del>א. כתב אדה"ז בשו"ע שלו (בדיני חג השבועות שבסוף הל' פסח)<ref>סו"ס תצד.</ref>: "ונוהגין במדינות אלו שלא להתענות ושלא לומר תחנון מר"ח עד ח' בו<ref>ובסידורו (לפני ובא לציון) כתב אדה"ז "מ"ס" דא"א תחנון "עד י"ב בו ועד בכלל* . . כי החג יש לו תשלומין כל שבעה". וכ"ה מנהגנו. וראה לקמן הערה 31.{{ש}}'''*) פר"ח ואלי' רבה כאן אות יא בשם שיירי כנה"ג (או"ח סקל"א). מג"א סקל"א סקי"ח. באר היטב ושע"ת שם ועוד.'''</ref> ועד בכלל דהיינו עד אחר מוצאי יו"ט הנקרא אסרו חג לפי שמיד אחר ר"ח התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה שבשני בשבת הי' ר"ח<ref>כדעת רבנן שבת פז, א (כדלקמן בפנים).</ref> ובשלישי בשבת אמר להם<ref>יתרו יט, ו.</ref> ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' וברביעי אמר להם מצות הגבלה השמרו<ref>שם, יב.</ref> לכם עלות בהר וגו' ובחמישי אמר להם מצות פרישה שיפרשו מנשותיהן היום ומחר ויהיו נכונים ליום השלישי<ref>לשון זה "היום ומחר .. והיו נכונים ליום השלישי" הוא באמירת ה' למשה (שם, יו"ד־יא), ובאמירת משה אל העם (שם, טו) "היו נכונים לשלשת ימים". וראה פרש"י שם.</ref> שהוא שבת שבו נתנה התורה".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לקוטי שיחות חלק לח}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור טקסט|שני הצדדים|</ins>א. כתב אדה"ז בשו"ע שלו (בדיני חג השבועות שבסוף הל' פסח)<ref>סו"ס תצד.</ref>: "ונוהגין במדינות אלו שלא להתענות ושלא לומר תחנון מר"ח עד ח' בו<ref>ובסידורו (לפני ובא לציון) כתב אדה"ז "מ"ס" דא"א תחנון "עד י"ב בו ועד בכלל* . . כי החג יש לו תשלומין כל שבעה". וכ"ה מנהגנו. וראה לקמן הערה 31.{{ש}}'''*) פר"ח ואלי' רבה כאן אות יא בשם שיירי כנה"ג (או"ח סקל"א). מג"א סקל"א סקי"ח. באר היטב ושע"ת שם ועוד.'''</ref> ועד בכלל דהיינו עד אחר מוצאי יו"ט הנקרא אסרו חג לפי שמיד אחר ר"ח התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה שבשני בשבת הי' ר"ח<ref>כדעת רבנן שבת פז, א (כדלקמן בפנים).</ref> ובשלישי בשבת אמר להם<ref>יתרו יט, ו.</ref> ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' וברביעי אמר להם מצות הגבלה השמרו<ref>שם, יב.</ref> לכם עלות בהר וגו' ובחמישי אמר להם מצות פרישה שיפרשו מנשותיהן היום ומחר ויהיו נכונים ליום השלישי<ref>לשון זה "היום ומחר .. והיו נכונים ליום השלישי" הוא באמירת ה' למשה (שם, יו"ד־יא), ובאמירת משה אל העם (שם, טו) "היו נכונים לשלשת ימים". וראה פרש"י שם.</ref> שהוא שבת שבו נתנה התורה".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור הדברים הוא בהגהת הרמ"א, שכתב<ref>או"ח סתצ"ד ס"ג. וכ"כ בסקל"א ס"ז.</ref> "ואין אומרין תחנון מתחילת ראש חודש סיון עד ח' בו דהיינו אחר אסרו חג"<ref>ברמ"א כאן בחצע"ג "הגהות מיימוני הל' ברכות". ולכאורה צ"ל הגה"מ הל' תפלה (וכמ"ש בדרכי משה לאו"ח סקל"א סק"ז. ובדרכי משה כאן "כ"כ בהגמ"יי ה"ב"). והוא שם בפ"ה סוף אות ש.</ref>, ובמגן אברהם<ref>סק"ד.</ref> מבאר הטעם למ"ש הרמ"א "מתחלת ר"ח סיון" – "דמיד בב' סיון א"ל משה לקדשם לתורה כדאי' פ"ח<ref>כ"ה במג"א לפנינו. ולכאורה צ"ל פ"ט דשבת, או (דף) פז (ע"א) דשבת.</ref> דשבת", וממשיך "כתב הגמ"נ סוף י"ה<ref>הגהות המנהגים (במנהגי מהר"א טירנא) סוף הל' יום הכפורים.</ref> ג' ימים קודם שבועות אין מתענים דהוי ימי הגבלה משמע דבשני בסיון מותר להתענות אבל נהגו העולם שלא להתענות מטעם שכתבתי לעיל".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור הדברים הוא בהגהת הרמ"א, שכתב<ref>או"ח סתצ"ד ס"ג. וכ"כ בסקל"א ס"ז.</ref> "ואין אומרין תחנון מתחילת ראש חודש סיון עד ח' בו דהיינו אחר אסרו חג"<ref>ברמ"א כאן בחצע"ג "הגהות מיימוני הל' ברכות". ולכאורה צ"ל הגה"מ הל' תפלה (וכמ"ש בדרכי משה לאו"ח סקל"א סק"ז. ובדרכי משה כאן "כ"כ בהגמ"יי ה"ב"). והוא שם בפ"ה סוף אות ש.</ref>, ובמגן אברהם<ref>סק"ד.</ref> מבאר הטעם למ"ש הרמ"א "מתחלת ר"ח סיון" – "דמיד בב' סיון א"ל משה לקדשם לתורה כדאי' פ"ח<ref>כ"ה במג"א לפנינו. ולכאורה צ"ל פ"ט דשבת, או (דף) פז (ע"א) דשבת.</ref> דשבת", וממשיך "כתב הגמ"נ סוף י"ה<ref>הגהות המנהגים (במנהגי מהר"א טירנא) סוף הל' יום הכפורים.</ref> ג' ימים קודם שבועות אין מתענים דהוי ימי הגבלה משמע דבשני בסיון מותר להתענות אבל נהגו העולם שלא להתענות מטעם שכתבתי לעיל".</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועי"ז הרי כל בנ"י יחד "כאיש אחד בלב אחד" יקבלו את התורה ביום מ"ת, בשמחה ובפנימיות<ref>נוסח ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר בקשר לחג השבועות.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועי"ז הרי כל בנ"י יחד "כאיש אחד בלב אחד" יקבלו את התורה ביום מ"ת, בשמחה ובפנימיות<ref>נוסח ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר בקשר לחג השבועות.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><small>(משיחות ש"פ במדבר (ב' סיון) תשמ"ז, ד' סיון תשמ"ט)</small></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><small>(משיחות ש"פ במדבר (ב' סיון) תשמ"ז, ד' סיון תשמ"ט)</small><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
</table>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=14932&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"
2025-07-13T00:10:50Z
<p>החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:10, 13 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואע"פ שסגנון זה מקורו בגמ'<ref>שבת פז, רע"א.</ref> "בתרי בשבא איקבע ירחא כו' בתלתא אמר להו ואתם תהיו לי בארבעה אמר להו מצות הגבלה בה' עבוד פרישה" – הרי בגמ' שם הובא זה לענין פלוגתת ר' יוסי ורבנן<ref>שם פו, ב.</ref> "בקביעא דירחא", ולכן נתפרטו החילוקים ביניהם (איזו מצוה נאמרה באיזה יום), אבל לענין דברי אדה"ז כאן (שאין מתענין ואין אומרים תחנון בימים אלו) לכאורה מספיק לומר באופן כללי שימים אלו הם "ימי הגבלה" (שבהם נאסרו לעלות ההרה ונצטוו לפרוש).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואע"פ שסגנון זה מקורו בגמ'<ref>שבת פז, רע"א.</ref> "בתרי בשבא איקבע ירחא כו' בתלתא אמר להו ואתם תהיו לי בארבעה אמר להו מצות הגבלה בה' עבוד פרישה" – הרי בגמ' שם הובא זה לענין פלוגתת ר' יוסי ורבנן<ref>שם פו, ב.</ref> "בקביעא דירחא", ולכן נתפרטו החילוקים ביניהם (איזו מצוה נאמרה באיזה יום), אבל לענין דברי אדה"ז כאן (שאין מתענין ואין אומרים תחנון בימים אלו) לכאורה מספיק לומר באופן כללי שימים אלו הם "ימי הגבלה" (שבהם נאסרו לעלות ההרה ונצטוו לפרוש).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ויובן זה בהקדם עוד שינוי בין לשון אדה"ז ולשון המג"א: במג"א כ' "דמיד בב' סיון א"ל משה '''לקדשם לתורה'''", אבל אדה"ז כ' "התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה"<ref>בפשטות י"ל ששינה אדה"ז ליתר דיוק, כי "א"ל משה לקדשם לתורה" מתאים בעיקר על יום '''ד'''' סיון כשאמר להם מצות (פרישה) "ו'''קדשתם''' היום ומחר", או עכ"פ ביום ג' כשאמר להם מצות הגבלה, משא"כ בב' סיון ש'''אמר''' להם רק "ואתם תהיו לי גו'" מבלי לעשות מעשה מיוחד שיחול עליו ענין "לקדשם".{{ש}}ואולי ס"ל להמג"א ש"ואתם תהיו לי גו' וגוי '''קדוש'''" פירושו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </del>האמירה נעשה כן. או ש"לקדשם" (שבמג"א) פירושו ל' '''הזמנה''', כבת"א (ופרש"י) בלשון "וקדשתם" במצות פרישה (פסוק יט, יוד. ועד"ז שם, יד. וראה מכילתא שם). אבל ראה פדר"א פמ"א. מו"נ ח"ג פל"ג. רמב"ן יתרו שם, יוד. ועוד.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ויובן זה בהקדם עוד שינוי בין לשון אדה"ז ולשון המג"א: במג"א כ' "דמיד בב' סיון א"ל משה '''לקדשם לתורה'''", אבל אדה"ז כ' "התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה"<ref>בפשטות י"ל ששינה אדה"ז ליתר דיוק, כי "א"ל משה לקדשם לתורה" מתאים בעיקר על יום '''ד'''' סיון כשאמר להם מצות (פרישה) "ו'''קדשתם''' היום ומחר", או עכ"פ ביום ג' כשאמר להם מצות הגבלה, משא"כ בב' סיון ש'''אמר''' להם רק "ואתם תהיו לי גו'" מבלי לעשות מעשה מיוחד שיחול עליו ענין "לקדשם".{{ש}}ואולי ס"ל להמג"א ש"ואתם תהיו לי גו' וגוי '''קדוש'''" פירושו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </ins>האמירה נעשה כן. או ש"לקדשם" (שבמג"א) פירושו ל' '''הזמנה''', כבת"א (ופרש"י) בלשון "וקדשתם" במצות פרישה (פסוק יט, יוד. ועד"ז שם, יד. וראה מכילתא שם). אבל ראה פדר"א פמ"א. מו"נ ח"ג פל"ג. רמב"ן יתרו שם, יוד. ועוד.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שבשינוי זה משמיענו אדה"ז הגדרת ימים אלו – שאפשר לפרש בכמה אופנים<ref>להעיר מג' אופנים בגדר שכינות – לקו"ש חל"ג ע' 11 ואילך.</ref>, ומהם:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שבשינוי זה משמיענו אדה"ז הגדרת ימים אלו – שאפשר לפרש בכמה אופנים<ref>להעיר מג' אופנים בגדר שכינות – לקו"ש חל"ג ע' 11 ואילך.</ref>, ומהם:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במג"א מדגיש "א"ל משה לקדשם לתורה", והיינו מה שמיום ב' סיון ואילך התחיל משה '''להכין''' את בנ"י לתורה, שיתן להם הקב"ה; ואילו אדה"ז כותב "התחיל משה להתעסק עמהם בענין '''קבלת התורה'''", היינו שבימים אלו התחיל הענין '''דקבלת''' התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במג"א מדגיש "א"ל משה לקדשם לתורה", והיינו מה שמיום ב' סיון ואילך התחיל משה '''להכין''' את בנ"י לתורה, שיתן להם הקב"ה; ואילו אדה"ז כותב "התחיל משה להתעסק עמהם בענין '''קבלת התורה'''", היינו שבימים אלו התחיל הענין '''דקבלת''' התורה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן נקט המגן אברהם רק זה שימים אלה הם ימי הגבלה, ולא פירש מה נעשה בכל יום, כי זה לחוד כבר מדגיש שימים אלה הם המשך אחד של ימי הכנה למתן תורה<ref>וראה לעיל הערה 12 בלשון הלבוש. וי"ל דלשניהם (הלבוש והמג"א) הוא כאופן הא' שהוא מצד '''הסמיכות''' לשבועות, אלא דלהמג"א בימים אלה מאירה ההתפשטות דיום מ"ת עצמו, ולהלבוש שכ' ש"הם ימי מצות", הוא מחמת פעולת הגברא בימים אלה. ואכ"מ.</ref>, משא"כ אדה"ז דס"ל ש(מיד אחר ר"ח) הם ימי קבלת התורה, הרי כל יום ויום הוא יום שבו נפעל ענין אחר בקבלת התורה, שביום השלישי היתה קבלת התורה בענין זה שנאמר להם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'", וביום הרביעי היתה קבלת התורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>מצות הגבלה, וביום החמישי היתה הקבלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>מצות פרישה, כלומר – שבכל יום היתה "קבלה חדשה" ממשה, וכן מצד משה רבינו – שבכל יום היתה התעסקות אחרת של משה "בענין קבלת התורה"<ref>וי"ל (ע"פ פנימיות הענינים) שלכן לא הביא אדה"ז '''כאן''' בשולחנו הדיעה דכ' בסידורו דא"א תחנון עד י"ב בו (בפשטות מפני שזהו רק: 1) מנהג 2) ספרדים), כיון שזהו מצד היותם ימי תשלומין לחג השבועות (וראה ס' השיחות תרח"ץ ע' 285 אות ז), ואילו בשו"ע כאן שכולל ביחד שאין מתענין וא"א תחנון הוא מצד ייחוד הימים בפ"ע, וזהו דוקא בהימים שלפני חגה"ש מצד היותם זמן קבלת התורה. וח' בו שהביא בשו"ע כאן, יש בו ענין דחה"ש עצמו, כמ"ש לפנ"ז (בסי"ט) שאסור להתענות מעיקר הדין לפי שהי' יום טבוח. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ח ע' 30 ואילך.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן נקט המגן אברהם רק זה שימים אלה הם ימי הגבלה, ולא פירש מה נעשה בכל יום, כי זה לחוד כבר מדגיש שימים אלה הם המשך אחד של ימי הכנה למתן תורה<ref>וראה לעיל הערה 12 בלשון הלבוש. וי"ל דלשניהם (הלבוש והמג"א) הוא כאופן הא' שהוא מצד '''הסמיכות''' לשבועות, אלא דלהמג"א בימים אלה מאירה ההתפשטות דיום מ"ת עצמו, ולהלבוש שכ' ש"הם ימי מצות", הוא מחמת פעולת הגברא בימים אלה. ואכ"מ.</ref>, משא"כ אדה"ז דס"ל ש(מיד אחר ר"ח) הם ימי קבלת התורה, הרי כל יום ויום הוא יום שבו נפעל ענין אחר בקבלת התורה, שביום השלישי היתה קבלת התורה בענין זה שנאמר להם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'", וביום הרביעי היתה קבלת התורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>מצות הגבלה, וביום החמישי היתה הקבלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>מצות פרישה, כלומר – שבכל יום היתה "קבלה חדשה" ממשה, וכן מצד משה רבינו – שבכל יום היתה התעסקות אחרת של משה "בענין קבלת התורה"<ref>וי"ל (ע"פ פנימיות הענינים) שלכן לא הביא אדה"ז '''כאן''' בשולחנו הדיעה דכ' בסידורו דא"א תחנון עד י"ב בו (בפשטות מפני שזהו רק: 1) מנהג 2) ספרדים), כיון שזהו מצד היותם ימי תשלומין לחג השבועות (וראה ס' השיחות תרח"ץ ע' 285 אות ז), ואילו בשו"ע כאן שכולל ביחד שאין מתענין וא"א תחנון הוא מצד ייחוד הימים בפ"ע, וזהו דוקא בהימים שלפני חגה"ש מצד היותם זמן קבלת התורה. וח' בו שהביא בשו"ע כאן, יש בו ענין דחה"ש עצמו, כמ"ש לפנ"ז (בסי"ט) שאסור להתענות מעיקר הדין לפי שהי' יום טבוח. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ח ע' 30 ואילך.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. ויש לומר, ששלשת ענינים אלה שבקבלת התורה – שנעשו ממלכת כהנים, ההגבלה והזהירות מלעלות בהר, והפרישה מנשותיהם – הם כנגד שלשה ענינים דוגמתם שישנם '''במתן''' תורה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. ויש לומר, ששלשת ענינים אלה שבקבלת התורה – שנעשו ממלכת כהנים, ההגבלה והזהירות מלעלות בהר, והפרישה מנשותיהם – הם כנגד שלשה ענינים דוגמתם שישנם '''במתן''' תורה:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ענינו''' של מתן תורה לפי פשוטו הוא – ירידת השכינה למטה, גילוי שכינה. '''ומטרת''' מתן תורה היא – כדברי הרמב"ם<ref>סוף הל' חנוכה.</ref> – "כל התורה '''ניתנה''' לעשות שלום בעולם", וכבר נתבאר במ"א<ref>ראה לקו"ש חט"ו ע' 379 ואילך. וש"נ.</ref>, שה"שלום" הנעשה בעולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>התורה, אינו (רק) שלום בין הבריות, אלא השלום בין אלקות כביכול ועולם, כמרז"ל<ref>שהש"ר פ"ז, א.</ref> שישראל נקראים "שולמית" על שם "שעשתה שלום ביני ובין עולמי" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>קבלתם את התורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ענינו''' של מתן תורה לפי פשוטו הוא – ירידת השכינה למטה, גילוי שכינה. '''ומטרת''' מתן תורה היא – כדברי הרמב"ם<ref>סוף הל' חנוכה.</ref> – "כל התורה '''ניתנה''' לעשות שלום בעולם", וכבר נתבאר במ"א<ref>ראה לקו"ש חט"ו ע' 379 ואילך. וש"נ.</ref>, שה"שלום" הנעשה בעולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>התורה, אינו (רק) שלום בין הבריות, אלא השלום בין אלקות כביכול ועולם, כמרז"ל<ref>שהש"ר פ"ז, א.</ref> שישראל נקראים "שולמית" על שם "שעשתה שלום ביני ובין עולמי" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>קבלתם את התורה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בענין השלום ישנן שתי תנועות<ref>ראה לקו"ש חט"ו שם.</ref> – שלילת המחלוקת ופעולה של אחדות וחיבור. וכן הוא גם ב"שלום" (הנעשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>התורה) "ביני ובין עולמי", שנעשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>(א) שלילת ענינים המנגדים לאלקות, שבכללות זהו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>מצות לא תעשה, (ב) עשיית דברים כרצון הבורא, דהיינו מצות עשה<ref>ראה גם [[הדרן על הרמב"ם תשמ"ה - מוגה|"הדרן על הרמב"ם" (קה"ת, תשמ"ה) ח"א]] ס"ה ואילך.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בענין השלום ישנן שתי תנועות<ref>ראה לקו"ש חט"ו שם.</ref> – שלילת המחלוקת ופעולה של אחדות וחיבור. וכן הוא גם ב"שלום" (הנעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>התורה) "ביני ובין עולמי", שנעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>(א) שלילת ענינים המנגדים לאלקות, שבכללות זהו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>מצות לא תעשה, (ב) עשיית דברים כרצון הבורא, דהיינו מצות עשה<ref>ראה גם [[הדרן על הרמב"ם תשמ"ה - מוגה|"הדרן על הרמב"ם" (קה"ת, תשמ"ה) ח"א]] ס"ה ואילך.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכנגד זה הם ג' הענינים שבקבלת התורה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכנגד זה הם ג' הענינים שבקבלת התורה:</div></td></tr>
</table>
מ. רובין
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=14497&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
2025-07-11T14:20:28Z
<p>החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:20, 11 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואע"פ שסגנון זה מקורו בגמ'<ref>שבת פז, רע"א.</ref> "בתרי בשבא איקבע ירחא כו' בתלתא אמר להו ואתם תהיו לי בארבעה אמר להו מצות הגבלה בה' עבוד פרישה" – הרי בגמ' שם הובא זה לענין פלוגתת ר' יוסי ורבנן<ref>שם פו, ב.</ref> "בקביעא דירחא", ולכן נתפרטו החילוקים ביניהם (איזו מצוה נאמרה באיזה יום), אבל לענין דברי אדה"ז כאן (שאין מתענין ואין אומרים תחנון בימים אלו) לכאורה מספיק לומר באופן כללי שימים אלו הם "ימי הגבלה" (שבהם נאסרו לעלות ההרה ונצטוו לפרוש).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואע"פ שסגנון זה מקורו בגמ'<ref>שבת פז, רע"א.</ref> "בתרי בשבא איקבע ירחא כו' בתלתא אמר להו ואתם תהיו לי בארבעה אמר להו מצות הגבלה בה' עבוד פרישה" – הרי בגמ' שם הובא זה לענין פלוגתת ר' יוסי ורבנן<ref>שם פו, ב.</ref> "בקביעא דירחא", ולכן נתפרטו החילוקים ביניהם (איזו מצוה נאמרה באיזה יום), אבל לענין דברי אדה"ז כאן (שאין מתענין ואין אומרים תחנון בימים אלו) לכאורה מספיק לומר באופן כללי שימים אלו הם "ימי הגבלה" (שבהם נאסרו לעלות ההרה ונצטוו לפרוש).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ויובן זה בהקדם עוד שינוי בין לשון אדה"ז ולשון המג"א: במג"א כ' "דמיד בב' סיון א"ל משה '''לקדשם לתורה'''", אבל אדה"ז כ' "התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה"<ref>בפשטות י"ל ששינה אדה"ז ליתר דיוק, כי "א"ל משה לקדשם לתורה" מתאים בעיקר על יום '''ד'''' סיון כשאמר להם מצות (פרישה) "ו'''קדשתם''' היום ומחר", או עכ"פ ביום ג' כשאמר להם מצות הגבלה, משא"כ בב' סיון ש'''אמר''' להם רק "ואתם תהיו לי גו'" מבלי לעשות מעשה מיוחד שיחול עליו ענין "לקדשם".{{ש}}ואולי ס"ל להמג"א ש"ואתם תהיו לי גו' וגוי '''קדוש'''" פירושו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </del>האמירה נעשה כן. או ש"לקדשם" (שבמג"א) פירושו ל' '''הזמנה''', כבת"א (ופרש"י) בלשון "וקדשתם" במצות פרישה (פסוק יט, יוד. ועד"ז שם, יד. וראה מכילתא שם). אבל ראה פדר"א פמ"א. מו"נ ח"ג פל"ג. רמב"ן יתרו שם, יוד. ועוד.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ויובן זה בהקדם עוד שינוי בין לשון אדה"ז ולשון המג"א: במג"א כ' "דמיד בב' סיון א"ל משה '''לקדשם לתורה'''", אבל אדה"ז כ' "התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה"<ref>בפשטות י"ל ששינה אדה"ז ליתר דיוק, כי "א"ל משה לקדשם לתורה" מתאים בעיקר על יום '''ד'''' סיון כשאמר להם מצות (פרישה) "ו'''קדשתם''' היום ומחר", או עכ"פ ביום ג' כשאמר להם מצות הגבלה, משא"כ בב' סיון ש'''אמר''' להם רק "ואתם תהיו לי גו'" מבלי לעשות מעשה מיוחד שיחול עליו ענין "לקדשם".{{ש}}ואולי ס"ל להמג"א ש"ואתם תהיו לי גו' וגוי '''קדוש'''" פירושו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </ins>האמירה נעשה כן. או ש"לקדשם" (שבמג"א) פירושו ל' '''הזמנה''', כבת"א (ופרש"י) בלשון "וקדשתם" במצות פרישה (פסוק יט, יוד. ועד"ז שם, יד. וראה מכילתא שם). אבל ראה פדר"א פמ"א. מו"נ ח"ג פל"ג. רמב"ן יתרו שם, יוד. ועוד.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שבשינוי זה משמיענו אדה"ז הגדרת ימים אלו – שאפשר לפרש בכמה אופנים<ref>להעיר מג' אופנים בגדר שכינות – לקו"ש חל"ג ע' 11 ואילך.</ref>, ומהם:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שבשינוי זה משמיענו אדה"ז הגדרת ימים אלו – שאפשר לפרש בכמה אופנים<ref>להעיר מג' אופנים בגדר שכינות – לקו"ש חל"ג ע' 11 ואילך.</ref>, ומהם:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במג"א מדגיש "א"ל משה לקדשם לתורה", והיינו מה שמיום ב' סיון ואילך התחיל משה '''להכין''' את בנ"י לתורה, שיתן להם הקב"ה; ואילו אדה"ז כותב "התחיל משה להתעסק עמהם בענין '''קבלת התורה'''", היינו שבימים אלו התחיל הענין '''דקבלת''' התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במג"א מדגיש "א"ל משה לקדשם לתורה", והיינו מה שמיום ב' סיון ואילך התחיל משה '''להכין''' את בנ"י לתורה, שיתן להם הקב"ה; ואילו אדה"ז כותב "התחיל משה להתעסק עמהם בענין '''קבלת התורה'''", היינו שבימים אלו התחיל הענין '''דקבלת''' התורה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן נקט המגן אברהם רק זה שימים אלה הם ימי הגבלה, ולא פירש מה נעשה בכל יום, כי זה לחוד כבר מדגיש שימים אלה הם המשך אחד של ימי הכנה למתן תורה<ref>וראה לעיל הערה 12 בלשון הלבוש. וי"ל דלשניהם (הלבוש והמג"א) הוא כאופן הא' שהוא מצד '''הסמיכות''' לשבועות, אלא דלהמג"א בימים אלה מאירה ההתפשטות דיום מ"ת עצמו, ולהלבוש שכ' ש"הם ימי מצות", הוא מחמת פעולת הגברא בימים אלה. ואכ"מ.</ref>, משא"כ אדה"ז דס"ל ש(מיד אחר ר"ח) הם ימי קבלת התורה, הרי כל יום ויום הוא יום שבו נפעל ענין אחר בקבלת התורה, שביום השלישי היתה קבלת התורה בענין זה שנאמר להם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'", וביום הרביעי היתה קבלת התורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>מצות הגבלה, וביום החמישי היתה הקבלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>מצות פרישה, כלומר – שבכל יום היתה "קבלה חדשה" ממשה, וכן מצד משה רבינו – שבכל יום היתה התעסקות אחרת של משה "בענין קבלת התורה"<ref>וי"ל (ע"פ פנימיות הענינים) שלכן לא הביא אדה"ז '''כאן''' בשולחנו הדיעה דכ' בסידורו דא"א תחנון עד י"ב בו (בפשטות מפני שזהו רק: 1) מנהג 2) ספרדים), כיון שזהו מצד היותם ימי תשלומין לחג השבועות (וראה ס' השיחות תרח"ץ ע' 285 אות ז), ואילו בשו"ע כאן שכולל ביחד שאין מתענין וא"א תחנון הוא מצד ייחוד הימים בפ"ע, וזהו דוקא בהימים שלפני חגה"ש מצד היותם זמן קבלת התורה. וח' בו שהביא בשו"ע כאן, יש בו ענין דחה"ש עצמו, כמ"ש לפנ"ז (בסי"ט) שאסור להתענות מעיקר הדין לפי שהי' יום טבוח. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ח ע' 30 ואילך.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן נקט המגן אברהם רק זה שימים אלה הם ימי הגבלה, ולא פירש מה נעשה בכל יום, כי זה לחוד כבר מדגיש שימים אלה הם המשך אחד של ימי הכנה למתן תורה<ref>וראה לעיל הערה 12 בלשון הלבוש. וי"ל דלשניהם (הלבוש והמג"א) הוא כאופן הא' שהוא מצד '''הסמיכות''' לשבועות, אלא דלהמג"א בימים אלה מאירה ההתפשטות דיום מ"ת עצמו, ולהלבוש שכ' ש"הם ימי מצות", הוא מחמת פעולת הגברא בימים אלה. ואכ"מ.</ref>, משא"כ אדה"ז דס"ל ש(מיד אחר ר"ח) הם ימי קבלת התורה, הרי כל יום ויום הוא יום שבו נפעל ענין אחר בקבלת התורה, שביום השלישי היתה קבלת התורה בענין זה שנאמר להם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'", וביום הרביעי היתה קבלת התורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>מצות הגבלה, וביום החמישי היתה הקבלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>מצות פרישה, כלומר – שבכל יום היתה "קבלה חדשה" ממשה, וכן מצד משה רבינו – שבכל יום היתה התעסקות אחרת של משה "בענין קבלת התורה"<ref>וי"ל (ע"פ פנימיות הענינים) שלכן לא הביא אדה"ז '''כאן''' בשולחנו הדיעה דכ' בסידורו דא"א תחנון עד י"ב בו (בפשטות מפני שזהו רק: 1) מנהג 2) ספרדים), כיון שזהו מצד היותם ימי תשלומין לחג השבועות (וראה ס' השיחות תרח"ץ ע' 285 אות ז), ואילו בשו"ע כאן שכולל ביחד שאין מתענין וא"א תחנון הוא מצד ייחוד הימים בפ"ע, וזהו דוקא בהימים שלפני חגה"ש מצד היותם זמן קבלת התורה. וח' בו שהביא בשו"ע כאן, יש בו ענין דחה"ש עצמו, כמ"ש לפנ"ז (בסי"ט) שאסור להתענות מעיקר הדין לפי שהי' יום טבוח. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ח ע' 30 ואילך.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. ויש לומר, ששלשת ענינים אלה שבקבלת התורה – שנעשו ממלכת כהנים, ההגבלה והזהירות מלעלות בהר, והפרישה מנשותיהם – הם כנגד שלשה ענינים דוגמתם שישנם '''במתן''' תורה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. ויש לומר, ששלשת ענינים אלה שבקבלת התורה – שנעשו ממלכת כהנים, ההגבלה והזהירות מלעלות בהר, והפרישה מנשותיהם – הם כנגד שלשה ענינים דוגמתם שישנם '''במתן''' תורה:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ענינו''' של מתן תורה לפי פשוטו הוא – ירידת השכינה למטה, גילוי שכינה. '''ומטרת''' מתן תורה היא – כדברי הרמב"ם<ref>סוף הל' חנוכה.</ref> – "כל התורה '''ניתנה''' לעשות שלום בעולם", וכבר נתבאר במ"א<ref>ראה לקו"ש חט"ו ע' 379 ואילך. וש"נ.</ref>, שה"שלום" הנעשה בעולם על ידי התורה, אינו (רק) שלום בין הבריות, אלא השלום בין אלקות כביכול ועולם, כמרז"ל<ref>שהש"ר פ"ז, א.</ref> שישראל נקראים "שולמית" על שם "שעשתה שלום ביני ובין עולמי" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>קבלתם את התורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ענינו''' של מתן תורה לפי פשוטו הוא – ירידת השכינה למטה, גילוי שכינה. '''ומטרת''' מתן תורה היא – כדברי הרמב"ם<ref>סוף הל' חנוכה.</ref> – "כל התורה '''ניתנה''' לעשות שלום בעולם", וכבר נתבאר במ"א<ref>ראה לקו"ש חט"ו ע' 379 ואילך. וש"נ.</ref>, שה"שלום" הנעשה בעולם על ידי התורה, אינו (רק) שלום בין הבריות, אלא השלום בין אלקות כביכול ועולם, כמרז"ל<ref>שהש"ר פ"ז, א.</ref> שישראל נקראים "שולמית" על שם "שעשתה שלום ביני ובין עולמי" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>קבלתם את התורה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בענין השלום ישנן שתי תנועות<ref>ראה לקו"ש חט"ו שם.</ref> – שלילת המחלוקת ופעולה של אחדות וחיבור. וכן הוא גם ב"שלום" (הנעשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>התורה) "ביני ובין עולמי", שנעשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>(א) שלילת ענינים המנגדים לאלקות, שבכללות זהו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>מצות לא תעשה, (ב) עשיית דברים כרצון הבורא, דהיינו מצות עשה<ref>ראה גם [[הדרן על הרמב"ם תשמ"ה - מוגה|"הדרן על הרמב"ם" (קה"ת, תשמ"ה) ח"א]] ס"ה ואילך.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בענין השלום ישנן שתי תנועות<ref>ראה לקו"ש חט"ו שם.</ref> – שלילת המחלוקת ופעולה של אחדות וחיבור. וכן הוא גם ב"שלום" (הנעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>התורה) "ביני ובין עולמי", שנעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>(א) שלילת ענינים המנגדים לאלקות, שבכללות זהו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>מצות לא תעשה, (ב) עשיית דברים כרצון הבורא, דהיינו מצות עשה<ref>ראה גם [[הדרן על הרמב"ם תשמ"ה - מוגה|"הדרן על הרמב"ם" (קה"ת, תשמ"ה) ח"א]] ס"ה ואילך.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכנגד זה הם ג' הענינים שבקבלת התורה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכנגד זה הם ג' הענינים שבקבלת התורה:</div></td></tr>
</table>
מ. רובין
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97/%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=14312&oldid=prev
ש. א.: הפעיל הגנה על הדף "לקוטי שיחות חלק לח ב' סיון": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))
2025-07-10T21:16:33Z
<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9C%D7%97_%D7%91%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="לקוטי שיחות חלק לח ב' סיון (הדף אינו קיים)">לקוטי שיחות חלק לח ב' סיון</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:16, 11 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>
ש. א.