https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%92%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94 מאמר באתי לגני תשי"ג - מוגה - היסטוריית גרסאות 2026-05-11T07:03:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%92%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=26283&oldid=prev ש. א. ב־20:06, 15 בנובמבר 2025 2025-11-15T20:06:54Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:06, 15 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א* והואיל להוסיף בו הערות ומראי מקומות. בהוצאה זו ניתוספו ע"י המו"ל מראי מקומות לפסוקים מחז"ל וכו' (בהערות הממוספרות).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{עריכה}}</ins>המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א* והואיל להוסיף בו הערות ומראי מקומות. בהוצאה זו ניתוספו ע"י המו"ל מראי מקומות לפסוקים מחז"ל וכו' (בהערות הממוספרות).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* *) &#039;&#039;לקראת יו&quot;ד שבט תשי&quot;ד&#039;&#039;. &#039;&#039;– וראה אגרות-קודש ח&quot;ח ע&#039; קמא&#039;&#039;: &quot;&#039;&#039;מוסג&quot;פ המאמר שנאמר ביום ההילולא של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע&#039;&#039;, &#039;&#039;אשתקד&#039;&#039;, &#039;&#039;ובטח תהי&#039; עינו טובה ויזכה בו גם אחרים והשי&quot;ת יצליחו&#039;&#039;&quot;. &#039;&#039;שם ע&#039; קסה&#039;&#039;: &quot;&#039;&#039;המאמר של יום ההילולא דאשתקד שנשלח לכת&quot;ר שי&#039;&#039;&#039; . . . &#039;&#039;בטח כבר נתקבל&#039;&#039;, &#039;&#039;ויה&quot;ר שיהי&#039; לתועלת להאומר להשומע וגם להלומדים אח&quot;כ&#039;&#039;&quot; &#039;&#039;(וראה גם שם ע&#039; קמ&#039;&#039;; &#039;&#039;קמב&#039;&#039;; &#039;&#039;קמד&#039;&#039;; &#039;&#039;קמו&#039;&#039;; &#039;&#039;קמח&#039;&#039;; &#039;&#039;קנ&#039;&#039;; &#039;&#039;קנו&#039;&#039;; &#039;&#039;קנז&#039;&#039;; &#039;&#039;קנט&#039;&#039;; &#039;&#039;קסד&#039;&#039;; &#039;&#039;חכ&quot;א ע&#039; רמב)&#039;&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* *) &#039;&#039;לקראת יו&quot;ד שבט תשי&quot;ד&#039;&#039;. &#039;&#039;– וראה אגרות-קודש ח&quot;ח ע&#039; קמא&#039;&#039;: &quot;&#039;&#039;מוסג&quot;פ המאמר שנאמר ביום ההילולא של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע&#039;&#039;, &#039;&#039;אשתקד&#039;&#039;, &#039;&#039;ובטח תהי&#039; עינו טובה ויזכה בו גם אחרים והשי&quot;ת יצליחו&#039;&#039;&quot;. &#039;&#039;שם ע&#039; קסה&#039;&#039;: &quot;&#039;&#039;המאמר של יום ההילולא דאשתקד שנשלח לכת&quot;ר שי&#039;&#039;&#039; . . . &#039;&#039;בטח כבר נתקבל&#039;&#039;, &#039;&#039;ויה&quot;ר שיהי&#039; לתועלת להאומר להשומע וגם להלומדים אח&quot;כ&#039;&#039;&quot; &#039;&#039;(וראה גם שם ע&#039; קמ&#039;&#039;; &#039;&#039;קמב&#039;&#039;; &#039;&#039;קמד&#039;&#039;; &#039;&#039;קמו&#039;&#039;; &#039;&#039;קמח&#039;&#039;; &#039;&#039;קנ&#039;&#039;; &#039;&#039;קנו&#039;&#039;; &#039;&#039;קנז&#039;&#039;; &#039;&#039;קנט&#039;&#039;; &#039;&#039;קסד&#039;&#039;; &#039;&#039;חכ&quot;א ע&#039; רמב)&#039;&#039;.</div></td></tr> </table> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%92%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=26045&oldid=prev פ. ז.: /* בס"ד, יו"ד שבט, ה'תשי"ג */ 2025-11-02T06:56:18Z <p><span dir="auto"><span class="autocomment">בס&quot;ד, יו&quot;ד שבט, ה&#039;תשי&quot;ג</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:56, 2 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א* והואיל להוסיף בו הערות ומראי מקומות. בהוצאה זו ניתוספו ע"י המו"ל מראי מקומות לפסוקים מחז"ל וכו' (בהערות הממוספרות).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* *) ''לקראת יו"ד שבט תשי"ד''. ''– וראה אגרות-קודש ח"ח ע' קמא'': "''מוסג"פ המאמר שנאמר ביום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע'', ''אשתקד'', ''ובטח תהי' עינו טובה ויזכה בו גם אחרים והשי"ת יצליחו''". ''שם ע' קסה'': "''המאמר של יום ההילולא דאשתקד שנשלח לכת"ר שי''' . . . ''בטח כבר נתקבל'', ''ויה"ר שיהי' לתועלת להאומר להשומע וגם להלומדים אח"כ''" ''(וראה גם שם ע' קמ''; ''קמב''; ''קמד''; ''קמו''; ''קמח''; ''קנ''; ''קנו''; ''קנז''; ''קנט''; ''קסד''; ''חכ"א ע' רמב)''.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== בס&quot;ד, יו&quot;ד שבט, ה&#039;תשי&quot;ג ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== בס&quot;ד, יו&quot;ד שבט, ה&#039;תשי&quot;ג ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספר המאמרים מלוקט}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספר המאמרים מלוקט}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''באתי''' לגני'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;sup&gt;</del>א&lt;/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">sup</del>&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>אחותי כלה&lt;ref&gt;שה"ש ה, א.&lt;/ref&gt;, ואיתא במדרש רבה (במקומו&lt;ref&gt;שהש"ר עה"פ.&lt;/ref&gt;) לגני לגנוני למקום שהי' עיקרי בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה, וע"י חטא עץ הדעת והחטאים שלאחריו סילקו השכינה מלמטה למעלה עד רקיע הז', והצדיקים שאח"כ עד משה רבינו, שהוא השביעי וכל השביעין חביבין&lt;ref&gt;ויק"ר פכ"ט, יא.&lt;/ref&gt;, המשיכו השכינה מלמעלה למטה עד בארץ הגשמית ממש, ועל המשכה זו נאמר&lt;ref&gt;תרומה כה, ח.&lt;/ref&gt; ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל&lt;ref&gt;ראה ראשית חכמה שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו (ד"ה ושני פסוקים). אלשיך עה"פ תרומה שם ("שמעתי לומדים"). של"ה סט, א. רא, א. חלק תושב"כ תרומה שכה, ב. שכו, ב. לקו"ת נשא כ, סע"ב. ובכ"מ.&lt;/ref&gt;, והיינו שע"י שהצדיקים עושים כל הענינים בעצמם ופועלים זה באנשי דורם (טוען דורך די ענינים אין זיך אַליין און פּועל'ן דאָס אין דעם דור), על ידי זה הם ממשיכים את השכינה בתחתונים כמו שהי' בתחילה. ועוד יותר – שהם ממשיכים גם עיקר השכינה בתחתונים, כמ"ש בהמאמר&lt;ref&gt;ד"ה באתי לגני ה'שי"ת פ"א (סה"מ ה'שי"ת ע' 111).&lt;/ref&gt; דיום ההסתלקות ויום היאָרצייט בביאור מאמר הזהר&lt;ref&gt;בתניא פכ"ז (לד, א) ובלקו"ת ר"פ פקודי מציין לזהר ח"ב קכח, ב (ובלקו"ת שם מציין גם לזהר שם סז, ב. וראה גם שם קפד, א). וראה גם תו"א ויקהל פט, ד. לקו"ת חוקת סה, ג.&lt;/ref&gt;, כד אתכפיא סטרא אחראאסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, דפירושו האור שמאיר בכולהו עלמין בשוה, וההמשכה היא ע"י העבודה דאתכפיא סט"א, שבהעבודות דמקדש היא עבודת הקרבנות ובפרט מעשה הקטרת&lt;ref name=":0"&gt;ד"ה באתי לגני הנ"ל פ"ג (סה"מ שם ע' 114).&lt;/ref&gt;. וזהו ג"כ הטעם&lt;ref name=":0" /&gt; מה שהמשכן הי' מעצי שטים&lt;ref&gt;תרומה כו, טו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>&lt;/ref&gt; דוקא, דהנה&lt;ref&gt;בהבא לקמן – ראה ד"ה באתי לגני הנ"ל פ"ג-ה (סה"מ שם ע' 114 ואילך).&lt;/ref&gt; שטה פי' נטי' וכן פי' שטות&lt;ref&gt;ראה המשך וככה תרל"ז פט"ל ואילך. קונטרס ומעין מאמר א פ"א ואילך.&lt;/ref&gt;, דהיינו שיש דבר שהוא אמצעי, וההטי' לאיזה צד, למעלה או למטה, נקרא שטה, דההטי' למעלה הוא שטות דקדושה וההטי' למטה הוא שטות דלעומת זה. דרך התומ"צ בכלל, הוא דרך האמצעית וכמ"ש הרמב"ם בהלכות דעות&lt;ref&gt;פ"א ה"ד.&lt;/ref&gt;, וההטי' למעלה מדרך האמצעית הוא שטות דקדושה, שצריך להיות גם שטות דקדושה, ובפרט כאשר צריך להזהר (באַוואָרענען) שלא יהי' השטות דלעו"ז, הוא ע"י שטות דקדושה דוקא, וכמאמר&lt;ref&gt;כתובות יז, א.&lt;/ref&gt; אהני לי' שטותי' לסבא, שהשטות דקדושה אהני ומתקן את השטות דלעו"ז, וכמש"נ על לעתיד לבוא והשקה את נחל השטים&lt;ref&gt;יואל ד, יח.&lt;/ref&gt;, שעי"ז אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין&lt;ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב. </del>בכל הנאמר עד כאן – ראה ד"ה באתי לגני ה'תשי"א ותשי"ב בארוכה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''באתי''' לגני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;מאמר זה מיוסד ''בעיקרו</ins>'' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על הפרק השלישי מד"ה באתי לגני ה</ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תש"י – המאמר הניתן, ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ללמוד אותו ביום יו"ד שבט ה'תש"י יום בו נסתלק. המאמר באתי לגני ה'תשי"א ותשי"ב, מיוסדים ''בעיקרם'' על פרק </ins>א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-ב מד"ה באתי לגני ה'תש"י.</ins>&lt;/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref</ins>&gt; אחותי כלה&lt;ref&gt;שה"ש ה, א.&lt;/ref&gt;, ואיתא במדרש רבה (במקומו&lt;ref&gt;שהש"ר עה"פ.&lt;/ref&gt;) לגני לגנוני למקום שהי' עיקרי בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה, וע"י חטא עץ הדעת והחטאים שלאחריו סילקו השכינה מלמטה למעלה עד רקיע הז', והצדיקים שאח"כ עד משה רבינו, שהוא השביעי וכל השביעין חביבין&lt;ref&gt;ויק"ר פכ"ט, יא.&lt;/ref&gt;, המשיכו השכינה מלמעלה למטה עד בארץ הגשמית ממש, ועל המשכה זו נאמר&lt;ref&gt;תרומה כה, ח.&lt;/ref&gt; ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל&lt;ref&gt;ראה ראשית חכמה שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו (ד"ה ושני פסוקים). אלשיך עה"פ תרומה שם ("שמעתי לומדים"). של"ה סט, א. רא, א. חלק תושב"כ תרומה שכה, ב. שכו, ב. לקו"ת נשא כ, סע"ב. ובכ"מ.&lt;/ref&gt;, והיינו שע"י שהצדיקים עושים כל הענינים בעצמם ופועלים זה באנשי דורם (טוען דורך די ענינים אין זיך אַליין און פּועל'ן דאָס אין דעם דור), על ידי זה הם ממשיכים את השכינה בתחתונים כמו שהי' בתחילה. ועוד יותר – שהם ממשיכים גם עיקר השכינה בתחתונים, כמ"ש בהמאמר&lt;ref&gt;ד"ה באתי לגני ה'שי"ת פ"א (סה"מ ה'שי"ת ע' 111).&lt;/ref&gt; דיום ההסתלקות ויום היאָרצייט בביאור מאמר הזהר&lt;ref&gt;בתניא פכ"ז (לד, א) ובלקו"ת ר"פ פקודי מציין לזהר ח"ב קכח, ב (ובלקו"ת שם מציין גם לזהר שם סז, ב. וראה גם שם קפד, א). וראה גם תו"א ויקהל פט, ד. לקו"ת חוקת סה, ג.&lt;/ref&gt;, כד אתכפיא סטרא אחראאסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, דפירושו האור שמאיר בכולהו עלמין בשוה, וההמשכה היא ע"י העבודה דאתכפיא סט"א, שבהעבודות דמקדש היא עבודת הקרבנות ובפרט מעשה הקטרת&lt;ref name=":0"&gt;ד"ה באתי לגני הנ"ל פ"ג (סה"מ שם ע' 114).&lt;/ref&gt;. וזהו ג"כ הטעם&lt;ref name=":0" /&gt; מה שהמשכן הי' מעצי שטים&lt;ref&gt;תרומה כו, טו&lt;/ref&gt; דוקא, דהנה&lt;ref <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">name=":1"</ins>&gt;בהבא לקמן – ראה ד"ה באתי לגני הנ"ל פ"ג-ה (סה"מ שם ע' 114 ואילך).&lt;/ref&gt; שטה פי' נטי' וכן פי' שטות&lt;ref&gt;ראה המשך וככה תרל"ז פט"ל ואילך. קונטרס ומעין מאמר א פ"א ואילך.&lt;/ref&gt;, דהיינו שיש דבר שהוא אמצעי, וההטי' לאיזה צד, למעלה או למטה, נקרא שטה, דההטי' למעלה הוא שטות דקדושה וההטי' למטה הוא שטות דלעומת זה. דרך התומ"צ בכלל, הוא דרך האמצעית וכמ"ש הרמב"ם בהלכות דעות&lt;ref&gt;פ"א ה"ד.&lt;/ref&gt;, וההטי' למעלה מדרך האמצעית הוא שטות דקדושה, שצריך להיות גם שטות דקדושה, ובפרט כאשר צריך להזהר (באַוואָרענען) שלא יהי' השטות דלעו"ז, הוא ע"י שטות דקדושה דוקא, וכמאמר&lt;ref&gt;כתובות יז, א.&lt;/ref&gt; אהני לי' שטותי' לסבא, שהשטות דקדושה אהני ומתקן את השטות דלעו"ז, וכמש"נ על לעתיד לבוא והשקה את נחל השטים&lt;ref&gt;יואל ד, יח.&lt;/ref&gt;, שעי"ז אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין&lt;ref&gt;בכל הנאמר עד כאן – ראה ד"ה באתי לגני ה'תשי"א ותשי"ב בארוכה.&lt;/ref&gt;.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) '''והנה'''&lt;ref name=":1" /&gt; להבין כללות ענין השטות דלעו"ז שמשום זה מוכרח להיות השטות דקדושה ועי"ז אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, הנה כתיב&lt;ref&gt;נשא ה, יב.&lt;/ref&gt; כי תשטה אשתו ופירש"י תט מדרכי צניעות, וכתיב&lt;ref&gt;בלק כה, א.&lt;/ref&gt; וישב ישראל בשטים ואיתא במדרש&lt;ref&gt;במדבר רבה ס"פ בלק. תנחומא שם. וראה ג"כ סנהדרין קו, א.&lt;/ref&gt; דשטים הוא מקום הגורם לשטות שעי"ז באים לידי עבירה לזנות וכמו שארז"ל&lt;ref&gt;סוטה ג, רע"א. וראה תניא פכ"ד (ל, א).&lt;/ref&gt; ע"פ כי תשטה אשתו, אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, כי איש הישראלי מצד עצמו (אַ איד מצד עצמו) א"א כלל שיעבור איזה עבירה וכמ"ש בזהר'''&lt;sup&gt;ד&lt;/sup&gt;''' ע"פ&lt;sup&gt;18&lt;/sup&gt; נפש כי תחטא דאורייתא וקוב"ה תווהן עלי' ואמרי נפש כי תחטא(בתמי'), והיינו דגם במדריגת נפש&lt;sup&gt;19&lt;/sup&gt;, שאין זה עצם הנשמה, ולא עוד אלא שגם בהחמשה שמות שנקראו לה'''&lt;sup&gt;ה&lt;/sup&gt;''' היא מדריגה היותר תחתונה שבהשמות, וכמו שמדייק בזהר שם דענין החטא שייך בנפש דוקא, דבמדריגת נשמה וגם במדריגת רוח אין שייך שיהי' חטא, ומ"מ הנה גם אם במדריגה זו יהי' חטא אומר על זה תווהא, ועוד יותר שאפילו אם הוא רק בשוגג, שהרי הכתוב מדבר בענין חטא בשוגג, הנה זה גם א"א להיות כ"א מצד הרוח שטות שנכנס בו. דמצד עצמו, הרי בטבע כל ישראל שאינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות&lt;sup&gt;20&lt;/sup&gt;, אלא שע"י הרוח שטות שמכסה על האמת ונדמה לו דגם כאשר הוא עובר עבירה עודנו ביהדותו, מצד זה אפשר שיעבור עבירה. אבל כאשר יאיר בו האמת, בחינת ואמת הוי' לעולם&lt;sup&gt;21&lt;/sup&gt;, אז הוא מרגיש שע"י העבירה ואפילו באיסור דרבנן ודקדוק קל של דברי סופרים נפרד בתכלית מאלקות, יותר גם מהקליפות וסט"א. וכמ"ש כ"ק אדמו"ר הזקן בתניא'''&lt;sup&gt;ו&lt;/sup&gt;''' שהאדם העובר על רצונו ית' גרוע ופחות מבעלי חיים הטמאים כו' שאינם משנים תפקידם&lt;sup&gt;22&lt;/sup&gt; ואע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי&lt;sup&gt;23&lt;/sup&gt; ולכן הנה באדם שהצלם אלקים אין מסתלק מעל פניו אין שולטים בו, דפקודתו ית' שמרה רוחם&lt;sup&gt;24&lt;/sup&gt; וכמש"נ&lt;sup&gt;25&lt;/sup&gt; ומוראכם וחתכם יהי' על כל חית גו', ורק בזה שאין נראה בו הבצלמינו כדמותינו&lt;sup&gt;26&lt;/sup&gt; הם שולטים כו', ועד"ז או"ה וקליפות וסט"א אין עוברים רצונו ית', אלא דקרו לי' אלקא דאלקייא&lt;sup&gt;27&lt;/sup&gt;, דהם אומרים שגם להם יש שליטה וממשלה, אבל מ"מ אין מורדים בו ית'&lt;sup&gt;28&lt;/sup&gt;, שהרי קרו לי' אלקא דאלקייא, ואין עוברים על רצונו ית' לעולם, והאדם העובר עבירה שהוא מורד ברצונו ית' הרי הוא גרוע יותר מהקליפות וסט"א ומדבריםהמושפעים מהם שהם בעלי חיים הטמאים וחיות רעות, עד אשר אף יתוש, שמכניס ואינו מוציא&lt;sup&gt;29&lt;/sup&gt;, קדמך&lt;sup&gt;30&lt;/sup&gt;.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]</div></td></tr> </table> פ. ז. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%92%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=26037&oldid=prev פ. ז.: יצירת דף עם התוכן "== בס"ד, יו"ד שבט, ה'תשי"ג == {{ספר המאמרים מלוקט}} '''באתי''' לגני'''<sup>א</sup>''' אחותי כלה<ref>שה"ש ה, א.</ref>, ואיתא במדרש רבה (במקומו<ref>שהש"ר עה"פ.</ref>) לגני לגנוני למקום שהי' עיקרי בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה, וע"י חטא עץ הדעת והחטאים שלאחריו סילקו השכינה מלמטה למעלה..." 2025-10-31T13:46:03Z <p>יצירת דף עם התוכן &quot;== בס&quot;ד, יו&quot;ד שבט, ה&#039;תשי&quot;ג == {{ספר המאמרים מלוקט}} &#039;&#039;&#039;באתי&#039;&#039;&#039; לגני&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; אחותי כלה&lt;ref&gt;שה&quot;ש ה, א.&lt;/ref&gt;, ואיתא במדרש רבה (במקומו&lt;ref&gt;שהש&quot;ר עה&quot;פ.&lt;/ref&gt;) לגני לגנוני למקום שהי&#039; עיקרי בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה, וע&quot;י חטא עץ הדעת והחטאים שלאחריו סילקו השכינה מלמטה למעלה...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>== בס&quot;ד, יו&quot;ד שבט, ה&#039;תשי&quot;ג ==<br /> {{ספר המאמרים מלוקט}}<br /> &#039;&#039;&#039;באתי&#039;&#039;&#039; לגני&#039;&#039;&#039;&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;&#039;&#039;&#039; אחותי כלה&lt;ref&gt;שה&quot;ש ה, א.&lt;/ref&gt;, ואיתא במדרש רבה (במקומו&lt;ref&gt;שהש&quot;ר עה&quot;פ.&lt;/ref&gt;) לגני לגנוני למקום שהי&#039; עיקרי בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה, וע&quot;י חטא עץ הדעת והחטאים שלאחריו סילקו השכינה מלמטה למעלה עד רקיע הז&#039;, והצדיקים שאח&quot;כ עד משה רבינו, שהוא השביעי וכל השביעין חביבין&lt;ref&gt;ויק&quot;ר פכ&quot;ט, יא.&lt;/ref&gt;, המשיכו השכינה מלמעלה למטה עד בארץ הגשמית ממש, ועל המשכה זו נאמר&lt;ref&gt;תרומה כה, ח.&lt;/ref&gt; ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל&lt;ref&gt;ראה ראשית חכמה שער האהבה פ&quot;ו קרוב לתחלתו (ד&quot;ה ושני פסוקים). אלשיך עה&quot;פ תרומה שם (&quot;שמעתי לומדים&quot;). של&quot;ה סט, א. רא, א. חלק תושב&quot;כ תרומה שכה, ב. שכו, ב. לקו&quot;ת נשא כ, סע&quot;ב. ובכ&quot;מ.&lt;/ref&gt;, והיינו שע&quot;י שהצדיקים עושים כל הענינים בעצמם ופועלים זה באנשי דורם (טוען דורך די ענינים אין זיך אַליין און פּועל&#039;ן דאָס אין דעם דור), על ידי זה הם ממשיכים את השכינה בתחתונים כמו שהי&#039; בתחילה. ועוד יותר – שהם ממשיכים גם עיקר השכינה בתחתונים, כמ&quot;ש בהמאמר&lt;ref&gt;ד&quot;ה באתי לגני ה&#039;שי&quot;ת פ&quot;א (סה&quot;מ ה&#039;שי&quot;ת ע&#039; 111).&lt;/ref&gt; דיום ההסתלקות ויום היאָרצייט בביאור מאמר הזהר&lt;ref&gt;בתניא פכ&quot;ז (לד, א) ובלקו&quot;ת ר&quot;פ פקודי מציין לזהר ח&quot;ב קכח, ב (ובלקו&quot;ת שם מציין גם לזהר שם סז, ב. וראה גם שם קפד, א). וראה גם תו&quot;א ויקהל פט, ד. לקו&quot;ת חוקת סה, ג.&lt;/ref&gt;, כד אתכפיא סטרא אחראאסתלק יקרא דקוב&quot;ה בכולהו עלמין, דפירושו האור שמאיר בכולהו עלמין בשוה, וההמשכה היא ע&quot;י העבודה דאתכפיא סט&quot;א, שבהעבודות דמקדש היא עבודת הקרבנות ובפרט מעשה הקטרת&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;ד&quot;ה באתי לגני הנ&quot;ל פ&quot;ג (סה&quot;מ שם ע&#039; 114).&lt;/ref&gt;. וזהו ג&quot;כ הטעם&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt; מה שהמשכן הי&#039; מעצי שטים&lt;ref&gt;תרומה כו, טו.&lt;/ref&gt; דוקא, דהנה&lt;ref&gt;בהבא לקמן – ראה ד&quot;ה באתי לגני הנ&quot;ל פ&quot;ג-ה (סה&quot;מ שם ע&#039; 114 ואילך).&lt;/ref&gt; שטה פי&#039; נטי&#039; וכן פי&#039; שטות&lt;ref&gt;ראה המשך וככה תרל&quot;ז פט&quot;ל ואילך. קונטרס ומעין מאמר א פ&quot;א ואילך.&lt;/ref&gt;, דהיינו שיש דבר שהוא אמצעי, וההטי&#039; לאיזה צד, למעלה או למטה, נקרא שטה, דההטי&#039; למעלה הוא שטות דקדושה וההטי&#039; למטה הוא שטות דלעומת זה. דרך התומ&quot;צ בכלל, הוא דרך האמצעית וכמ&quot;ש הרמב&quot;ם בהלכות דעות&lt;ref&gt;פ&quot;א ה&quot;ד.&lt;/ref&gt;, וההטי&#039; למעלה מדרך האמצעית הוא שטות דקדושה, שצריך להיות גם שטות דקדושה, ובפרט כאשר צריך להזהר (באַוואָרענען) שלא יהי&#039; השטות דלעו&quot;ז, הוא ע&quot;י שטות דקדושה דוקא, וכמאמר&lt;ref&gt;כתובות יז, א.&lt;/ref&gt; אהני לי&#039; שטותי&#039; לסבא, שהשטות דקדושה אהני ומתקן את השטות דלעו&quot;ז, וכמש&quot;נ על לעתיד לבוא והשקה את נחל השטים&lt;ref&gt;יואל ד, יח.&lt;/ref&gt;, שעי&quot;ז אסתלק יקרא דקוב&quot;ה בכולהו עלמין&lt;ref&gt;ב. בכל הנאמר עד כאן – ראה ד&quot;ה באתי לגני ה&#039;תשי&quot;א ותשי&quot;ב בארוכה.&lt;/ref&gt;.<br /> [[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מאמרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מאמרים מוגהים]]<br /> [[קטגוריה:מאמרים]]<br /> [[קטגוריה:י&#039; שבט]]</div> פ. ז.