https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94 2026-05-11T02:06:22Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=23461&oldid=prev 2025-08-22T14:34:48Z

<p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="קטגוריה:מאמרי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א (הדף אינו קיים)">כא</a>&quot; ב־&quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90_-_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90" title="קטגוריה:מאמרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תשל&quot;א">קטגוריה:מאמרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תשל&quot;א</a>&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:34, 22 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט חלק א]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט חלק א]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מאמרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"ק </del>אדמו"ר שליט"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כא</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- תשל"א</ins>]]</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=21433&oldid=prev 2025-08-17T21:27:16Z

<p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%98" title="קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט">א</a>&quot; ב־&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:27, 18 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט|א]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט חלק א]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט חלק א]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט בעניני גאולה ומשיח]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מאמרי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|כא]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מאמרי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|כא]]</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=16810&oldid=prev 2025-07-18T15:56:26Z

<p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=16810&amp;oldid=16809">הצגת שינויים</a>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=16809&oldid=prev 2025-07-18T15:56:03Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94" title="מאמר הללו את ה&#039; תשל&quot;א - מוגה">מאמר הללו את ה&#039; תשל&quot;א - מוגה</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:56, 18 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=15885&oldid=prev 2025-07-15T18:20:19Z

<p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=15885&amp;oldid=14900">הצגת שינויים</a>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14900&oldid=prev 2025-07-13T00:09:36Z

<p>החלפת טקסט – &quot;על ידי&quot; ב־&quot;ע&quot;י&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=14900&amp;oldid=14606">הצגת שינויים</a>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14606&oldid=prev 2025-07-11T14:24:15Z

<p>החלפת טקסט – &quot;ע&quot;י&quot; ב־&quot;על ידי&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=14606&amp;oldid=8748">הצגת שינויים</a>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=8748&oldid=prev 2025-03-30T14:38:49Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:38, 30 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספר המאמרים מלוקט}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספר המאמרים מלוקט}}== בס"ד. יום ב' דחג הסוכות, תשל"א ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== בס"ד. יום ב' דחג הסוכות, תשל"א ==</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== (הנחה) ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== (הנחה) ===</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=8747&oldid=prev 2025-03-30T14:38:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:38, 30 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספר המאמרים מלוקט}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספר המאמרים מלוקט}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== בס&quot;ד. יום ב&#039; דחג הסוכות, תשל&quot;א ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== בס&quot;ד. יום ב&#039; דחג הסוכות, תשל&quot;א ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה השייכות מיוחדת דהללו את הוי&#039; כל גוים שבחוהו כל האומים לחג הסוכות הוא כדאיתא בגמרא{{הערה|סוכה נה, ב.}} ובמדרש{{הערה|רבה ותנחומא ס&quot;פ פנחס.}} שהע&#039; פרים שמקריבים בחג הסוכות הם כנגד הע&#039; אומות, שהם כללות כל האומות, שמצד זה הנה בחג הסוכות הללו את הוי&#039; &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; גוים שבחוהו &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; האומים. וצריך להבין, שהרי איתא בזהר{{הערה|ח&quot;ג קג, ב ואילך.}} שבז&#039; ימי החג זמין לבחי&#039; אושפיזין והם אבותינו אברהם יצחק ויעקב וכו&#039; עד דוד מלכא משיחא שהוא השביעי, ואיך זה מתאים עם המבואר בגמרא ומדרש שהע&#039; פרים הם כנגד הע&#039; אומות. והגם שכתב הרמ&quot;ז שם והשכל היטיב כו&#039; שהאושפיזין שבזהר הוא פי&#039; אחר, עדיין אינו מספיק וכמש&quot;כ בהמאמר שם, והרי אלו ואלו דברי אלקים חיים, ואיך יבואו שני פירושים אלו יחד, ובפרט על פי הידוע (וגם להלכה למעשה) שכל הענינים שבתיבה אחת שייכים זל&quot;ז, הרי מובן מזה במכ&quot;ש בנדו&quot;ד (שב&#039; הפירושים אינם רק בתיבה אחת אלא בכל הענין כולו) שפירוש הגמרא והמדרש וכן פי&#039; המדרש דבז&#039; הימים ה&quot;ז סעודת המלך לבני המדינה והסועדים כל שבעת ימי הסוכות הם הע&#039; שרים ופירוש הזהר שבחג הסוכות זמין להסעודה לבחי&#039; אושפיזין עילאין כו&#039;, מכיון ששני הענינים הם בתורת אמת, יש ביניהם שייכות אמיתית. ובפרט לפי מה שמסיים בגמרא ומדרש שם דבשמיני עצרת פר יחידי כו&#039; כנגד אומה יחידה משל למלך כו&#039; שאמר עשו לי סעודה גדולה וזימן את כל בני המדינה ליום אחרון אמר לאוהבו עשו לי סעודה קטנה, באו ונגלגל אני ואתה במה שתמצא. שסעודה גדולה בהנמשל הו&quot;ע הע&#039; פרים וסעודה קטנה הו&quot;ע פר אחד שמקריבין בשמיני עצרת. והרי מובן ריחוק הערך דע&#039; פרים (שעבור כל בני המדינה) לפר אחד (דאוהבו), הנה לפי פירוש הזהר שגם ז&#039; ימי החג זמין לאושפיזין עילאין (דמזה עצמו שאומר הלשון &#039;&#039;&#039;זמין&#039;&#039;&#039; לאושפיזין כו&#039; דוגמת לשון המדרש משל למלך שזימן כו&#039; משמע שהם שייכים זל&quot;ז), שהם אבותינו אברהם יצחק ויעקב כו&#039; עד לדוד מלכא, צריך להבין, מהו החידוש שבהסעודה קטנה דשמיני עצרת על סעודת ז&#039; ימי החג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה השייכות מיוחדת דהללו את הוי&#039; כל גוים שבחוהו כל האומים לחג הסוכות הוא כדאיתא בגמרא{{הערה|סוכה נה, ב.}} ובמדרש{{הערה|רבה ותנחומא ס&quot;פ פנחס.}} שהע&#039; פרים שמקריבים בחג הסוכות הם כנגד הע&#039; אומות, שהם כללות כל האומות, שמצד זה הנה בחג הסוכות הללו את הוי&#039; &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; גוים שבחוהו &#039;&#039;&#039;כל&#039;&#039;&#039; האומים. וצריך להבין, שהרי איתא בזהר{{הערה|ח&quot;ג קג, ב ואילך.}} שבז&#039; ימי החג זמין לבחי&#039; אושפיזין והם אבותינו אברהם יצחק ויעקב וכו&#039; עד דוד מלכא משיחא שהוא השביעי, ואיך זה מתאים עם המבואר בגמרא ומדרש שהע&#039; פרים הם כנגד הע&#039; אומות. והגם שכתב הרמ&quot;ז שם והשכל היטיב כו&#039; שהאושפיזין שבזהר הוא פי&#039; אחר, עדיין אינו מספיק וכמש&quot;כ בהמאמר שם, והרי אלו ואלו דברי אלקים חיים, ואיך יבואו שני פירושים אלו יחד, ובפרט על פי הידוע (וגם להלכה למעשה) שכל הענינים שבתיבה אחת שייכים זל&quot;ז, הרי מובן מזה במכ&quot;ש בנדו&quot;ד (שב&#039; הפירושים אינם רק בתיבה אחת אלא בכל הענין כולו) שפירוש הגמרא והמדרש וכן פי&#039; המדרש דבז&#039; הימים ה&quot;ז סעודת המלך לבני המדינה והסועדים כל שבעת ימי הסוכות הם הע&#039; שרים ופירוש הזהר שבחג הסוכות זמין להסעודה לבחי&#039; אושפיזין עילאין כו&#039;, מכיון ששני הענינים הם בתורת אמת, יש ביניהם שייכות אמיתית. ובפרט לפי מה שמסיים בגמרא ומדרש שם דבשמיני עצרת פר יחידי כו&#039; כנגד אומה יחידה משל למלך כו&#039; שאמר עשו לי סעודה גדולה וזימן את כל בני המדינה ליום אחרון אמר לאוהבו עשו לי סעודה קטנה, באו ונגלגל אני ואתה במה שתמצא. שסעודה גדולה בהנמשל הו&quot;ע הע&#039; פרים וסעודה קטנה הו&quot;ע פר אחד שמקריבין בשמיני עצרת. והרי מובן ריחוק הערך דע&#039; פרים (שעבור כל בני המדינה) לפר אחד (דאוהבו), הנה לפי פירוש הזהר שגם ז&#039; ימי החג זמין לאושפיזין עילאין (דמזה עצמו שאומר הלשון &#039;&#039;&#039;זמין&#039;&#039;&#039; לאושפיזין כו&#039; דוגמת לשון המדרש משל למלך שזימן כו&#039; משמע שהם שייכים זל&quot;ז), שהם אבותינו אברהם יצחק ויעקב כו&#039; עד לדוד מלכא, צריך להבין, מהו החידוש שבהסעודה קטנה דשמיני עצרת על סעודת ז&#039; ימי החג.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה מ"ש כי גבר עלינו חסדו, חסדו דייקא ולא חסד סתם, י"ל שהוא ע"ד מרז"ל{{הערה|פסחים קיח, א.}} גבי כ"ו כי לעולם חסדו שקאי על כ"ו דורות שלפני מ"ת שהיו ניזונין בחסדו של הקב"ה, ומבואר בזה בכמה מקומות{{הערה|ראה תו"א ר"פ בשלח. קונטרס ומעין מ"ח פ"א. ועוד.}} שקאי על בחי' חסד שלמעלה מהשתלשלות, חסד דאריך אנפין. שמזה מובן גם בכי גבר עלינו חסדו, שחסדו הוא בחי' חסד שלמעלה מהשתלשלות, וגבר עלינו חסדו הוא התגבורת בבחי' חסדו, היינו שהוא נעלה יותר גם מבחי' חסד דאריך. שהיא בחינה נעלית ביותר. וכן גם בנוגע למ"ש לאח"ז ואמת הוי' לעולם – שענין "והוי' אמת" הוא כמ"ש הרמב"ם '''בהתחלת''' ספרו{{הערה|הל' יסוה"ת פ"א ה"ד.}} הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמיתתו, ובענין זה כותב ברמב"ם שם "הוא שהנביא אומר", כי נבראים ובדעתם{{הערה|ראה רמב"ם בסיום ספרו: וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם.}} אין להם ידיעה בהענין דאמיתתו ית', לכן מדגיש "הוא שהנביא אומר" [וכ"ה גם במש"כ שם לאח"ז "והוא שהתורה אומרת אין עוד מלבדו אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו", שמדייק בלשונו והוא שהתורה אומרת (ולא שנאמר), כי ידיעת הפלאת מציאותו אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו אי"ז בכחו של הנברא, ורק שהתורה אומרת כו']. שמזה מובן גודל ההפלאה דבחי' ואמת הוי', ועכ"ז נאמר ואמת הוי' לעולם, שבחינת ואמת הוי' נמשך לעולם. ויתירה מזו, לפי הפירוש אשר כי גבר עלינו חסדו ואמת הוי' גו' הוא טעם להללו את הוי' כל גוים שבחוהו כל האומים (כפירש"י), נמצא שבחי' גבר עלינו חסדו, שהוא נעלה יותר גם מבחי' חסדו שלמעלה מהשתלשלות (כנ"ל), וכן בחי' ואמת הוי', פועל גם בידיעת '''כל''' הגוים והאומים. דאף שבכללות, הידיעה דאוה"ע הוא רק בשם אלקים וכמ"ש{{הערה|מקץ מא, טז.}} אלקים יענה את שלום פרעה, ויניקתם בשם אלקים גופא הוא רק מהמ"ח צירופים אחרונים דשם אלקים, ושם הוי' שייך רק לישראל עם '''קרובו''', בכל זה, בחג הסוכות, נרגש בחי' הוי', וגם בחי' ואמת הוי', גם לכל הגוים והאומים עד שצ"ל הללו גו' שבחוהו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה מ"ש כי גבר עלינו חסדו, חסדו דייקא ולא חסד סתם, י"ל שהוא ע"ד מרז"ל{{הערה|פסחים קיח, א.}} גבי כ"ו כי לעולם חסדו שקאי על כ"ו דורות שלפני מ"ת שהיו ניזונין בחסדו של הקב"ה, ומבואר בזה בכמה מקומות{{הערה|ראה תו"א ר"פ בשלח. קונטרס ומעין מ"ח פ"א. ועוד.}} שקאי על בחי' חסד שלמעלה מהשתלשלות, חסד דאריך אנפין. שמזה מובן גם בכי גבר עלינו חסדו, שחסדו הוא בחי' חסד שלמעלה מהשתלשלות, וגבר עלינו חסדו הוא התגבורת בבחי' חסדו, היינו שהוא נעלה יותר גם מבחי' חסד דאריך. שהיא בחינה נעלית ביותר. וכן גם בנוגע למ"ש לאח"ז ואמת הוי' לעולם – שענין "והוי' אמת" הוא כמ"ש הרמב"ם '''בהתחלת''' ספרו{{הערה|הל' יסוה"ת פ"א ה"ד.}} הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמיתתו, ובענין זה כותב ברמב"ם שם "הוא שהנביא אומר", כי נבראים ובדעתם{{הערה|ראה רמב"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>בסיום<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>ספרו: וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם.}} אין להם ידיעה בהענין דאמיתתו ית', לכן מדגיש "הוא שהנביא אומר" [וכ"ה גם במש"כ שם לאח"ז "והוא שהתורה אומרת אין עוד מלבדו אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו", שמדייק בלשונו והוא שהתורה אומרת (ולא שנאמר), כי ידיעת הפלאת מציאותו אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו אי"ז בכחו של הנברא, ורק שהתורה אומרת כו']. שמזה מובן גודל ההפלאה דבחי' ואמת הוי', ועכ"ז נאמר ואמת הוי' לעולם, שבחינת ואמת הוי' נמשך לעולם. ויתירה מזו, לפי הפירוש אשר כי גבר עלינו חסדו ואמת הוי' גו' הוא טעם להללו את הוי' כל גוים שבחוהו כל האומים (כפירש"י), נמצא שבחי' גבר עלינו חסדו, שהוא נעלה יותר גם מבחי' חסדו שלמעלה מהשתלשלות (כנ"ל), וכן בחי' ואמת הוי', פועל גם בידיעת '''כל''' הגוים והאומים. דאף שבכללות, הידיעה דאוה"ע הוא רק בשם אלקים וכמ"ש{{הערה|מקץ מא, טז.}} אלקים יענה את שלום פרעה, ויניקתם בשם אלקים גופא הוא רק מהמ"ח צירופים אחרונים דשם אלקים, ושם הוי' שייך רק לישראל עם '''קרובו''', בכל זה, בחג הסוכות, נרגש בחי' הוי', וגם בחי' ואמת הוי', גם לכל הגוים והאומים עד שצ"ל הללו גו' שבחוהו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהבין כל זה, צריך להקדים מ&quot;ש בההפטרה דראש והתחלת סוכות, שבה מבואר בגילוי מעניני חג הסוכות עוד יותר מבהקריאה דסוכות. דכמו בכללות, הנה הענינים דתושב&quot;כ מתבארים בתושבע&quot;פ, עד&quot;ז הוא גם בהכ&quot;ד ספרים שבתושב&quot;כ גופא, שהענינים שנאמרו בתורה בקיצור וברמז כו&#039;, הנה בנביאים ובכתובים הם בגילוי יותר, כנראה גם בפשטות{{הערה|להעיר מתו&quot;א יז, רע&quot;א. ב&quot;ק צב, ב: כתוב בתורה כו&#039; בנביאים כו&#039; בברייתא.}}. הנה בההפטרה דחג הסוכות נאמר ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, ויש בזה ב&#039; פירושים{{הערה|הצ&quot;צ לנ&quot;ך במקומו. הוספה לס&#039; החקירה.}}. פירוש אחד{{הערה|שמו&quot;ר פי&quot;ז, ד.}} שועמדו רגליו הוא המשפט שיהי&#039; לע&quot;ל, שהמשפט דדור המבול בעוה&quot;ז הי&#039; בישיבה, כמ&quot;ש{{הערה|תהלים כט, י.}} הוי&#039; למבול ישב, והמשפט דלע&quot;ל יהי&#039; בעמידה וכמ&quot;ש ועמדו רגליו גו&#039;. וזהו ג&quot;כ המשך הכתובים שבההפטרה, שבתחילה נאמר ואספתי את כל הגוים גו&#039; ויצא ה&#039; ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו גו&#039; ועמדו רגליו גו&#039; עד והי&#039; הוי&#039; למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי&#039; הוי&#039; אחד ושמו אחד, שועמדו רגליו הו&quot;ע המשפט שישפוט את הגוים כו&#039;. וכהמדרש הובא בבחיי{{הערה|דברים ב, ה.}} עד מדרך כף רגל עד שיבוא יום כו&#039; ועמדו רגליו גו&#039;. ופירוש הב&#039; הוא שועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים קאי על בחי&#039; נעלית ביותר שיהי&#039; לעתיד. דהנה נא&#039;{{הערה|עקב ח, ח.}} ארץ זית שמן, וידוע ששמן מורה על בחי&#039; חכמה, וזיתים שמהם עושים שמן מורים לבחי&#039; מקור החכמה, והר הזיתים (שהוא המקום שבו צומחים זיתים) מקור הזיתים, הוא למעלה גם מבחי&#039; זיתים, ו&quot;על הר הזיתים&quot; הוא למעלה גם מבחי&#039; הר הזיתים. וזהו שאומר ועמדו רגליו גו&#039; על הר הזיתים גו&#039; ונבקע הר הזיתים, היינו שלע&quot;ל יתגלה גם בחי&#039; על הר הזיתים. וזהו ג&quot;כ ההמשך למ&quot;ש לאח&quot;ז ביום ההוא יהי&#039; הוי&#039; אחד ושמו אחד, שבכדי שיהי&#039; הוי&#039; אחד ושמו אחד, כמו שאני נכתב אני נקרא{{הערה|שם=פסחים נ, א.|פסחים נ, א.}}, הוא דוקא ע&quot;י בחינה נעלית ביותר, ועד בחי&#039; על הר הזיתים. והנה עפ&quot;י האמור לעיל שכל הפירושים שעל פסוק אחד שייכים זל&quot;ז, צריך לומר, שבחי&#039; על הר הזיתים שהיא מדריגה נעלית ביותר, שייכת לענין המשפט שיהי&#039; לע&quot;ל וצריך להבין מהו השייכות דב&#039; ענינים אלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהבין כל זה, צריך להקדים מ&quot;ש בההפטרה דראש והתחלת סוכות, שבה מבואר בגילוי מעניני חג הסוכות עוד יותר מבהקריאה דסוכות. דכמו בכללות, הנה הענינים דתושב&quot;כ מתבארים בתושבע&quot;פ, עד&quot;ז הוא גם בהכ&quot;ד ספרים שבתושב&quot;כ גופא, שהענינים שנאמרו בתורה בקיצור וברמז כו&#039;, הנה בנביאים ובכתובים הם בגילוי יותר, כנראה גם בפשטות{{הערה|להעיר מתו&quot;א יז, רע&quot;א. ב&quot;ק צב, ב: כתוב בתורה כו&#039; בנביאים כו&#039; בברייתא.}}. הנה בההפטרה דחג הסוכות נאמר ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, ויש בזה ב&#039; פירושים{{הערה|הצ&quot;צ לנ&quot;ך במקומו. הוספה לס&#039; החקירה.}}. פירוש אחד{{הערה|שמו&quot;ר פי&quot;ז, ד.}} שועמדו רגליו הוא המשפט שיהי&#039; לע&quot;ל, שהמשפט דדור המבול בעוה&quot;ז הי&#039; בישיבה, כמ&quot;ש{{הערה|תהלים כט, י.}} הוי&#039; למבול ישב, והמשפט דלע&quot;ל יהי&#039; בעמידה וכמ&quot;ש ועמדו רגליו גו&#039;. וזהו ג&quot;כ המשך הכתובים שבההפטרה, שבתחילה נאמר ואספתי את כל הגוים גו&#039; ויצא ה&#039; ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו גו&#039; ועמדו רגליו גו&#039; עד והי&#039; הוי&#039; למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי&#039; הוי&#039; אחד ושמו אחד, שועמדו רגליו הו&quot;ע המשפט שישפוט את הגוים כו&#039;. וכהמדרש הובא בבחיי{{הערה|דברים ב, ה.}} עד מדרך כף רגל עד שיבוא יום כו&#039; ועמדו רגליו גו&#039;. ופירוש הב&#039; הוא שועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים קאי על בחי&#039; נעלית ביותר שיהי&#039; לעתיד. דהנה נא&#039;{{הערה|עקב ח, ח.}} ארץ זית שמן, וידוע ששמן מורה על בחי&#039; חכמה, וזיתים שמהם עושים שמן מורים לבחי&#039; מקור החכמה, והר הזיתים (שהוא המקום שבו צומחים זיתים) מקור הזיתים, הוא למעלה גם מבחי&#039; זיתים, ו&quot;על הר הזיתים&quot; הוא למעלה גם מבחי&#039; הר הזיתים. וזהו שאומר ועמדו רגליו גו&#039; על הר הזיתים גו&#039; ונבקע הר הזיתים, היינו שלע&quot;ל יתגלה גם בחי&#039; על הר הזיתים. וזהו ג&quot;כ ההמשך למ&quot;ש לאח&quot;ז ביום ההוא יהי&#039; הוי&#039; אחד ושמו אחד, שבכדי שיהי&#039; הוי&#039; אחד ושמו אחד, כמו שאני נכתב אני נקרא{{הערה|שם=פסחים נ, א.|פסחים נ, א.}}, הוא דוקא ע&quot;י בחינה נעלית ביותר, ועד בחי&#039; על הר הזיתים. והנה עפ&quot;י האמור לעיל שכל הפירושים שעל פסוק אחד שייכים זל&quot;ז, צריך לומר, שבחי&#039; על הר הזיתים שהיא מדריגה נעלית ביותר, שייכת לענין המשפט שיהי&#039; לע&quot;ל וצריך להבין מהו השייכות דב&#039; ענינים אלו.</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=8746&oldid=prev 2025-03-30T14:37:47Z

<p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=8746&amp;oldid=8455">הצגת שינויים</a>

ש. א.