https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%97%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94 2026-05-10T19:04:20Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%97%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=15884&oldid=prev 2025-07-15T18:16:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:16, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בס"ד. ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א*</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{עריכה}}</ins>'''בס"ד. ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א*</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(הנחה)&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(הנחה)&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%97%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14956&oldid=prev 2025-07-13T00:11:56Z

<p>החלפת טקסט – &quot;על ידי&quot; ב־&quot;ע&quot;י&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:11, 13 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(הנחה)&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(הנחה)&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויאמרלו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך1, והיינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </del>ביטול המקבל שהו"ע כי יפקד, עי"ז נעשה הזכרון למעלה (וכמו שהוא כפשוטו), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </del>העלם והסתר הלבנה לגמרי בערב ראש חודש, עד שלא נשאר ממנה גם נקודה, עי"ז נעשה מחר – חדש, שהוא מולד הלבנה מחדש, שהו"ע יחוד שמשא וסיהרא. ובעבודה הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </del>הביטול של המקבל נעשה עי"ז ההתחדשות. והנה בכדי שיהי' ענין ההתחדשות צריך להיות נמשך מבחינה שלמעלה מסדר השתלשלות, וכמו שיהי' לעתיד לבוא שתהי' התחדשות בהבריאה לפי שתהי' ההמשכה מבחינת פנימיות עתיק. דהנה כל ההמשכות עתה הם רק מחיצוניות עתיק משא"כ לעתיד לבוא יהי' נמשך מפנימיות עתיק ממש2. והנה הגילויים דלעתיד תלוים במעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות3, ולכן בחינת מולד הלבנה בר"ח שהו"ע החידוש, הוא מעין מה שהם עתידים להתחדש כמותה לעתיד לבוא. וע"ד המבואר במדרש4 בענין חדשים לבקרים רבה אמונתך, שמזה שהאדם מתחדש בכל בקר כברי' חדשה הנה רבה אמונתך שהוא דוגמא לתחיית המתים שהקב"ה מחייהו בטל תחי'5. אמנם עיקר ענין ההתחדשות יהי' לע"ל דוקא כמבואר בלקו"ת6 שאז יהיו נשמות חדשות. וע"ה שגם עכשיו ישנן נשמות חדשות אבל אין זה אמיתית ענין ההתחדשות, ואמיתית בחינת נשמות חדשות יהי' לע"ל דוקא, שזהו ענין ועטרותיהם7 בראשיהם8 וכו'. אבל עכ"ז ישנו דוגמא לענין ההתחדשות גם עכשיו בראש חודש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </del>הביטול וכו' מגיעים לבחינת עדן, שע"ז ארז"ל9 כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעוה"ב עין לא ראתה אלקים זולתך10 וכו' זה עדן כו'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויאמרלו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך1, והיינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </ins>ביטול המקבל שהו"ע כי יפקד, עי"ז נעשה הזכרון למעלה (וכמו שהוא כפשוטו), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </ins>העלם והסתר הלבנה לגמרי בערב ראש חודש, עד שלא נשאר ממנה גם נקודה, עי"ז נעשה מחר – חדש, שהוא מולד הלבנה מחדש, שהו"ע יחוד שמשא וסיהרא. ובעבודה הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </ins>הביטול של המקבל נעשה עי"ז ההתחדשות. והנה בכדי שיהי' ענין ההתחדשות צריך להיות נמשך מבחינה שלמעלה מסדר השתלשלות, וכמו שיהי' לעתיד לבוא שתהי' התחדשות בהבריאה לפי שתהי' ההמשכה מבחינת פנימיות עתיק. דהנה כל ההמשכות עתה הם רק מחיצוניות עתיק משא"כ לעתיד לבוא יהי' נמשך מפנימיות עתיק ממש2. והנה הגילויים דלעתיד תלוים במעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות3, ולכן בחינת מולד הלבנה בר"ח שהו"ע החידוש, הוא מעין מה שהם עתידים להתחדש כמותה לעתיד לבוא. וע"ד המבואר במדרש4 בענין חדשים לבקרים רבה אמונתך, שמזה שהאדם מתחדש בכל בקר כברי' חדשה הנה רבה אמונתך שהוא דוגמא לתחיית המתים שהקב"ה מחייהו בטל תחי'5. אמנם עיקר ענין ההתחדשות יהי' לע"ל דוקא כמבואר בלקו"ת6 שאז יהיו נשמות חדשות. וע"ה שגם עכשיו ישנן נשמות חדשות אבל אין זה אמיתית ענין ההתחדשות, ואמיתית בחינת נשמות חדשות יהי' לע"ל דוקא, שזהו ענין ועטרותיהם7 בראשיהם8 וכו'. אבל עכ"ז ישנו דוגמא לענין ההתחדשות גם עכשיו בראש חודש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </ins>הביטול וכו' מגיעים לבחינת עדן, שע"ז ארז"ל9 כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעוה"ב עין לא ראתה אלקים זולתך10 וכו' זה עדן כו'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנהצ&quot;ל מה שאומר אלקים זולתך, שם אלקים דוקא. ועד&quot;ז צ&quot;ל בפרשתנו11 מש&quot;כ ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש, ומקשה בזה בכ&quot;מ וגם בהמשך תרס&quot;ו12 מה שאומר אלקים, דלכאורה הול&quot;ל שם הוי&#039;, דהרי עיקר ענין הברכות הוא משם הוי&#039; דוקא, ובפרט ברכת יצחק שהם ברכות נעלות ביותר, כמבואר בסידור בסוף שער התקיעות13. וגם אינו מובן דאיתא במד&quot;ר14 מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן זו תלמוד וכו&#039;, וצ&quot;ל מהו הענין שברכו בתורה, דלכאורה אינו שייך ברכה ע&quot;ז. שהרי התורה היתה ניתנת לישראל בלא&quot;ה במתן תורה, דהלא תחלת הכוונה בהתהוות העולמות הי&#039; בשביל התורה כמארז&quot;ל15 עה&quot;פ בראשית ברא וגו&#039;, בשביל ישראל שנק&#039; ראשית כו&#039; ובשביל התורה שנק&#039; ראשית כו&#039;, שהתורה נקבעה בטבע הבריאה, ובאופן של תנאי דכשבטל התנאי בטל הדבר, וכדאיתא בגמרא16 ע&quot;פ17 ויהי ערב גו&#039; יום הששי, תנאי התנה הקב&quot;ה במע&quot;ב אם יקיימו ישראל את תורתי וכו&#039;, והיינו כו&#039; דכתיב18 משמים גו&#039; ארץ יראה ושקטה כו&#039;, בתחלה יראה ולבסוף שקטה, וא&quot;כ הרי היתה נתינת התורה ענין המוכרח ואיך שייך ברכה על זה. גם צ&quot;ל, דממה נפשך, אם היתה הכוונה בהברכה ללימוד התורה כמו שהי&#039; קודם מתן תורה הלא ע&quot;ז לא הי&#039; צריך ברכה, דהרי הי&#039; כבר לימוד התורה אצל האבות, וכמארז&quot;ל19 ע&quot;פ20 ואברהם זקן, אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי&#039; כו&#039; יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה הי&#039;. וגם אאפ&quot;ל דהכוונה להתורה כמו שהיא לאחר מתן תורה, דהלא התורה של האבות (שבזה נכלל גם יעקב) ריחות הי&#039; לגבי התורה שלאחרי מתן תורה21.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנהצ&quot;ל מה שאומר אלקים זולתך, שם אלקים דוקא. ועד&quot;ז צ&quot;ל בפרשתנו11 מש&quot;כ ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש, ומקשה בזה בכ&quot;מ וגם בהמשך תרס&quot;ו12 מה שאומר אלקים, דלכאורה הול&quot;ל שם הוי&#039;, דהרי עיקר ענין הברכות הוא משם הוי&#039; דוקא, ובפרט ברכת יצחק שהם ברכות נעלות ביותר, כמבואר בסידור בסוף שער התקיעות13. וגם אינו מובן דאיתא במד&quot;ר14 מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן זו תלמוד וכו&#039;, וצ&quot;ל מהו הענין שברכו בתורה, דלכאורה אינו שייך ברכה ע&quot;ז. שהרי התורה היתה ניתנת לישראל בלא&quot;ה במתן תורה, דהלא תחלת הכוונה בהתהוות העולמות הי&#039; בשביל התורה כמארז&quot;ל15 עה&quot;פ בראשית ברא וגו&#039;, בשביל ישראל שנק&#039; ראשית כו&#039; ובשביל התורה שנק&#039; ראשית כו&#039;, שהתורה נקבעה בטבע הבריאה, ובאופן של תנאי דכשבטל התנאי בטל הדבר, וכדאיתא בגמרא16 ע&quot;פ17 ויהי ערב גו&#039; יום הששי, תנאי התנה הקב&quot;ה במע&quot;ב אם יקיימו ישראל את תורתי וכו&#039;, והיינו כו&#039; דכתיב18 משמים גו&#039; ארץ יראה ושקטה כו&#039;, בתחלה יראה ולבסוף שקטה, וא&quot;כ הרי היתה נתינת התורה ענין המוכרח ואיך שייך ברכה על זה. גם צ&quot;ל, דממה נפשך, אם היתה הכוונה בהברכה ללימוד התורה כמו שהי&#039; קודם מתן תורה הלא ע&quot;ז לא הי&#039; צריך ברכה, דהרי הי&#039; כבר לימוד התורה אצל האבות, וכמארז&quot;ל19 ע&quot;פ20 ואברהם זקן, אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי&#039; כו&#039; יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה הי&#039;. וגם אאפ&quot;ל דהכוונה להתורה כמו שהיא לאחר מתן תורה, דהלא התורה של האבות (שבזה נכלל גם יעקב) ריחות הי&#039; לגבי התורה שלאחרי מתן תורה21.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורההי&#039; אפשר לתרץ, שזה הי&#039; להקס&quot;ד של יצחק, שבקש לברך את עשו, ולכן ברכו בתורה שחשב שעי&quot;ז יתברר בעצמו, ולעשו שייך ברכה ע&quot;ז, כי התורה היא מוכרחת רק לישראל. אבל מ&quot;מ אינו מובן, הלא לפועל ניתנו הברכות ליעקב, וכמ&quot;ש22 עתה לקח ברכתי, ועושים מענין הברכות ענין גדול וכו&#039;, ולפי&quot;ז אינו מובן מהו ענין הברכה ליעקב בתורה כו&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורההי&#039; אפשר לתרץ, שזה הי&#039; להקס&quot;ד של יצחק, שבקש לברך את עשו, ולכן ברכו בתורה שחשב שעי&quot;ז יתברר בעצמו, ולעשו שייך ברכה ע&quot;ז, כי התורה היא מוכרחת רק לישראל. אבל מ&quot;מ אינו מובן, הלא לפועל ניתנו הברכות ליעקב, וכמ&quot;ש22 עתה לקח ברכתי, ועושים מענין הברכות ענין גדול וכו&#039;, ולפי&quot;ז אינו מובן מהו ענין הברכה ליעקב בתורה כו&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אךהענין הוא23 דהתורה כמו שניתנה במתן תורה היא בחינת התורה כמו שהיא מצ"ע, אבל ברכת יצחק הי' על ענין היגיעה בתורה, שע"ז נאמר10 יעשה למחכה לו, ואיתא בזהר24 אינון דדחקין למלה דחוכמתא, שעי"ז מגיעים למעלה מבחינת התורה כמו שהיא מצד עצמה, דהתורה מצ"ע היא חכמתו של הקב"ה, ולמעלה יותר היא בחינת חכמה סתימאה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל ידי </del>היגיעה מגיעים לבחינת עדן וכו' שעז"נ עין לא ראתה גו' כנ"ל, שהוא למעלה לגמרי מבחינת החכמה. ועפ"ז מובן גם הקס"ד של יצחק שרצה לברך את עשו בכדי שיתברר, דלכאורה איך מתאים זה עם הבפועל (והרי האבות הן הן המרכבה25 ), אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </del>הברכות שברך ליעקב בענין היגיעה בתורה, עי"ז ניתן הכח לברר את עשו, דמכיון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </del>היגיעה ממשיכים מבחינת עדן, ע"כ יכול לברר לא רק קליפת נוגה אלא גם הניצוצות שבג' קליפות הטמאות וכו'. וכמבואר במ"א26 בענין וישלח יעקב וגו' עם לבן גרתי27, שאז גמר הבירור עם לבן והלך לברר את עשו, שיעקב מצ"ע הי' כבר מוכן לזה אז, ומצד יעקב נגמר אז הבירור כו', שזהו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>הברכות בענין היגיעה בתורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אךהענין הוא23 דהתורה כמו שניתנה במתן תורה היא בחינת התורה כמו שהיא מצ"ע, אבל ברכת יצחק הי' על ענין היגיעה בתורה, שע"ז נאמר10 יעשה למחכה לו, ואיתא בזהר24 אינון דדחקין למלה דחוכמתא, שעי"ז מגיעים למעלה מבחינת התורה כמו שהיא מצד עצמה, דהתורה מצ"ע היא חכמתו של הקב"ה, ולמעלה יותר היא בחינת חכמה סתימאה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע"י </ins>היגיעה מגיעים לבחינת עדן וכו' שעז"נ עין לא ראתה גו' כנ"ל, שהוא למעלה לגמרי מבחינת החכמה. ועפ"ז מובן גם הקס"ד של יצחק שרצה לברך את עשו בכדי שיתברר, דלכאורה איך מתאים זה עם הבפועל (והרי האבות הן הן המרכבה25 ), אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </ins>הברכות שברך ליעקב בענין היגיעה בתורה, עי"ז ניתן הכח לברר את עשו, דמכיון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </ins>היגיעה ממשיכים מבחינת עדן, ע"כ יכול לברר לא רק קליפת נוגה אלא גם הניצוצות שבג' קליפות הטמאות וכו'. וכמבואר במ"א26 בענין וישלח יעקב וגו' עם לבן גרתי27, שאז גמר הבירור עם לבן והלך לברר את עשו, שיעקב מצ"ע הי' כבר מוכן לזה אז, ומצד יעקב נגמר אז הבירור כו', שזהו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>הברכות בענין היגיעה בתורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והעניןהוא, דהנה מצד בחינת התורה מצ"ע כמו שניתנה במתן תורה לא הי' כל ענין השכחה, וכמארז"ל28 על הפסוק29 חרות על הלוחות, ובמילא לא הי' צ"ל ענין היגיעה, רק ענין הדיבור וכו'. ומה שהי' צ"ל דיבור עכ"פ ה"ז לפי שכן היתה נתינת התורה מלמעלה במתן תורה שניתנה בדיבור, על כן הי' צ"ל גם באדם ענין הדיבור בתורה, וע"ד המבואר בתו"א30 ע"פ31 וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר. וכלשון חז"ל32 כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו. דלכאורה אינו מובן למה צריך לדיבור בתורה (הן למעלה הן למטה), הלא ענין התורה הוא בהבנה והשגה והי' צ"ל מספיק במחשבה לבד, ולמה צ"ל ענין הדיבור שהוא מעשה (זוטא עכ"פ33 ). ואא"פ לתרץ ע"פ מ"ש בגמרא עירובין34 (הובא בתניא35 ) אם ערוכה בכל רמ"ח אברים משתמרת ואם לאו וכו', שהרי זה הי' רק לאחרי שניתנו הלוחות שניות, שאז הי' כבר ענין השכחה בעולם, אבל קודם לזה במתן תורה שלא הי' ענין השכחה שהי' חרות וכו' כנ"ל, אינו שייך לומר כן. אלא הטעם בזה הוא דהלא כה דברי כאש36, דהתורה נמשלה לאש, ועד"מ השלהבת כשהיא בתוך הגחלת היא בבחינת העלם, וכדי להמשיך השלהבת בגילוי הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>רוח הנופח, ועד"ז בתורה הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה שעי"ז נמשכת מההעלם אל הגילוי, דגם מצד הלוחות הראשונות ניתנה התורה למטה דוקא ולא למעלה, וכמבואר בהדרושים על מאמר רז"ל37 בשעה שעלה משה למרום, ולכן הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה גם לולא ברכת יצחק. והחידוש בברכת יצחק הוא בענין היגיעה בתורה, שעי"ז יכולים לברר גם בחינת עשו, שהו"ע הניצוצות שבג' קה"ט (שזה הי' החידוש דלוחות שניות), שהרי עי"ז מגיעים לבחינת עדן וכנ"ל בענין יעשה למחכה לו למאן דדחקין במילין דחוכמתא, וע"כ יכולים לברר את עשו. וזהו מ"ש10 עין לא ראתה אלקים זולתך, שמגיעים לבחינת אלקים שלמעלה מגילויים, וע"כ אומר ויתן לך אלקים דוקא, שהברכות נמשכים מבחינת אלקים שלמעלה מכל הגילויים וכו'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והעניןהוא, דהנה מצד בחינת התורה מצ"ע כמו שניתנה במתן תורה לא הי' כל ענין השכחה, וכמארז"ל28 על הפסוק29 חרות על הלוחות, ובמילא לא הי' צ"ל ענין היגיעה, רק ענין הדיבור וכו'. ומה שהי' צ"ל דיבור עכ"פ ה"ז לפי שכן היתה נתינת התורה מלמעלה במתן תורה שניתנה בדיבור, על כן הי' צ"ל גם באדם ענין הדיבור בתורה, וע"ד המבואר בתו"א30 ע"פ31 וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר. וכלשון חז"ל32 כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו. דלכאורה אינו מובן למה צריך לדיבור בתורה (הן למעלה הן למטה), הלא ענין התורה הוא בהבנה והשגה והי' צ"ל מספיק במחשבה לבד, ולמה צ"ל ענין הדיבור שהוא מעשה (זוטא עכ"פ33 ). ואא"פ לתרץ ע"פ מ"ש בגמרא עירובין34 (הובא בתניא35 ) אם ערוכה בכל רמ"ח אברים משתמרת ואם לאו וכו', שהרי זה הי' רק לאחרי שניתנו הלוחות שניות, שאז הי' כבר ענין השכחה בעולם, אבל קודם לזה במתן תורה שלא הי' ענין השכחה שהי' חרות וכו' כנ"ל, אינו שייך לומר כן. אלא הטעם בזה הוא דהלא כה דברי כאש36, דהתורה נמשלה לאש, ועד"מ השלהבת כשהיא בתוך הגחלת היא בבחינת העלם, וכדי להמשיך השלהבת בגילוי הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>רוח הנופח, ועד"ז בתורה הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה שעי"ז נמשכת מההעלם אל הגילוי, דגם מצד הלוחות הראשונות ניתנה התורה למטה דוקא ולא למעלה, וכמבואר בהדרושים על מאמר רז"ל37 בשעה שעלה משה למרום, ולכן הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה גם לולא ברכת יצחק. והחידוש בברכת יצחק הוא בענין היגיעה בתורה, שעי"ז יכולים לברר גם בחינת עשו, שהו"ע הניצוצות שבג' קה"ט (שזה הי' החידוש דלוחות שניות), שהרי עי"ז מגיעים לבחינת עדן וכנ"ל בענין יעשה למחכה לו למאן דדחקין במילין דחוכמתא, וע"כ יכולים לברר את עשו. וזהו מ"ש10 עין לא ראתה אלקים זולתך, שמגיעים לבחינת אלקים שלמעלה מגילויים, וע"כ אומר ויתן לך אלקים דוקא, שהברכות נמשכים מבחינת אלקים שלמעלה מכל הגילויים וכו'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהומ"ש ויאמר לו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </del>כי יפקד, שהו"ע הביטול בתכלית גם לא נקודה (שזה בא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>יגיעה), נעשה עי"ז ונפקדת שהוא ענין ההתחדשות בתכלית מעין ועד בחינת עדן כנ"ל, עד דוד הגדיל38 וכו', ודוד עבדי נשיא להם לעולם39 בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהומ"ש ויאמר לו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </ins>כי יפקד, שהו"ע הביטול בתכלית גם לא נקודה (שזה בא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>יגיעה), נעשה עי"ז ונפקדת שהוא ענין ההתחדשות בתכלית מעין ועד בחינת עדן כנ"ל, עד דוד הגדיל38 וכו', ודוד עבדי נשיא להם לעולם39 בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*. </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>) המאמר הוגה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>כ"ק אדמו"ר שליט"א.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>) המאמר הוגה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>כ"ק אדמו"ר שליט"א.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. </div></td></tr> </table>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%97%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14525&oldid=prev 2025-07-11T14:21:18Z

<p>החלפת טקסט – &quot;ע&quot;י&quot; ב־&quot;על ידי&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:21, 11 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(הנחה)&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(הנחה)&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויאמרלו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך1, והיינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </del>ביטול המקבל שהו"ע כי יפקד, עי"ז נעשה הזכרון למעלה (וכמו שהוא כפשוטו), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </del>העלם והסתר הלבנה לגמרי בערב ראש חודש, עד שלא נשאר ממנה גם נקודה, עי"ז נעשה מחר – חדש, שהוא מולד הלבנה מחדש, שהו"ע יחוד שמשא וסיהרא. ובעבודה הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </del>הביטול של המקבל נעשה עי"ז ההתחדשות. והנה בכדי שיהי' ענין ההתחדשות צריך להיות נמשך מבחינה שלמעלה מסדר השתלשלות, וכמו שיהי' לעתיד לבוא שתהי' התחדשות בהבריאה לפי שתהי' ההמשכה מבחינת פנימיות עתיק. דהנה כל ההמשכות עתה הם רק מחיצוניות עתיק משא"כ לעתיד לבוא יהי' נמשך מפנימיות עתיק ממש2. והנה הגילויים דלעתיד תלוים במעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות3, ולכן בחינת מולד הלבנה בר"ח שהו"ע החידוש, הוא מעין מה שהם עתידים להתחדש כמותה לעתיד לבוא. וע"ד המבואר במדרש4 בענין חדשים לבקרים רבה אמונתך, שמזה שהאדם מתחדש בכל בקר כברי' חדשה הנה רבה אמונתך שהוא דוגמא לתחיית המתים שהקב"ה מחייהו בטל תחי'5. אמנם עיקר ענין ההתחדשות יהי' לע"ל דוקא כמבואר בלקו"ת6 שאז יהיו נשמות חדשות. וע"ה שגם עכשיו ישנן נשמות חדשות אבל אין זה אמיתית ענין ההתחדשות, ואמיתית בחינת נשמות חדשות יהי' לע"ל דוקא, שזהו ענין ועטרותיהם7 בראשיהם8 וכו'. אבל עכ"ז ישנו דוגמא לענין ההתחדשות גם עכשיו בראש חודש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </del>הביטול וכו' מגיעים לבחינת עדן, שע"ז ארז"ל9 כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעוה"ב עין לא ראתה אלקים זולתך10 וכו' זה עדן כו'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויאמרלו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך1, והיינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </ins>ביטול המקבל שהו"ע כי יפקד, עי"ז נעשה הזכרון למעלה (וכמו שהוא כפשוטו), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </ins>העלם והסתר הלבנה לגמרי בערב ראש חודש, עד שלא נשאר ממנה גם נקודה, עי"ז נעשה מחר – חדש, שהוא מולד הלבנה מחדש, שהו"ע יחוד שמשא וסיהרא. ובעבודה הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </ins>הביטול של המקבל נעשה עי"ז ההתחדשות. והנה בכדי שיהי' ענין ההתחדשות צריך להיות נמשך מבחינה שלמעלה מסדר השתלשלות, וכמו שיהי' לעתיד לבוא שתהי' התחדשות בהבריאה לפי שתהי' ההמשכה מבחינת פנימיות עתיק. דהנה כל ההמשכות עתה הם רק מחיצוניות עתיק משא"כ לעתיד לבוא יהי' נמשך מפנימיות עתיק ממש2. והנה הגילויים דלעתיד תלוים במעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות3, ולכן בחינת מולד הלבנה בר"ח שהו"ע החידוש, הוא מעין מה שהם עתידים להתחדש כמותה לעתיד לבוא. וע"ד המבואר במדרש4 בענין חדשים לבקרים רבה אמונתך, שמזה שהאדם מתחדש בכל בקר כברי' חדשה הנה רבה אמונתך שהוא דוגמא לתחיית המתים שהקב"ה מחייהו בטל תחי'5. אמנם עיקר ענין ההתחדשות יהי' לע"ל דוקא כמבואר בלקו"ת6 שאז יהיו נשמות חדשות. וע"ה שגם עכשיו ישנן נשמות חדשות אבל אין זה אמיתית ענין ההתחדשות, ואמיתית בחינת נשמות חדשות יהי' לע"ל דוקא, שזהו ענין ועטרותיהם7 בראשיהם8 וכו'. אבל עכ"ז ישנו דוגמא לענין ההתחדשות גם עכשיו בראש חודש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </ins>הביטול וכו' מגיעים לבחינת עדן, שע"ז ארז"ל9 כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעוה"ב עין לא ראתה אלקים זולתך10 וכו' זה עדן כו'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנהצ&quot;ל מה שאומר אלקים זולתך, שם אלקים דוקא. ועד&quot;ז צ&quot;ל בפרשתנו11 מש&quot;כ ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש, ומקשה בזה בכ&quot;מ וגם בהמשך תרס&quot;ו12 מה שאומר אלקים, דלכאורה הול&quot;ל שם הוי&#039;, דהרי עיקר ענין הברכות הוא משם הוי&#039; דוקא, ובפרט ברכת יצחק שהם ברכות נעלות ביותר, כמבואר בסידור בסוף שער התקיעות13. וגם אינו מובן דאיתא במד&quot;ר14 מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן זו תלמוד וכו&#039;, וצ&quot;ל מהו הענין שברכו בתורה, דלכאורה אינו שייך ברכה ע&quot;ז. שהרי התורה היתה ניתנת לישראל בלא&quot;ה במתן תורה, דהלא תחלת הכוונה בהתהוות העולמות הי&#039; בשביל התורה כמארז&quot;ל15 עה&quot;פ בראשית ברא וגו&#039;, בשביל ישראל שנק&#039; ראשית כו&#039; ובשביל התורה שנק&#039; ראשית כו&#039;, שהתורה נקבעה בטבע הבריאה, ובאופן של תנאי דכשבטל התנאי בטל הדבר, וכדאיתא בגמרא16 ע&quot;פ17 ויהי ערב גו&#039; יום הששי, תנאי התנה הקב&quot;ה במע&quot;ב אם יקיימו ישראל את תורתי וכו&#039;, והיינו כו&#039; דכתיב18 משמים גו&#039; ארץ יראה ושקטה כו&#039;, בתחלה יראה ולבסוף שקטה, וא&quot;כ הרי היתה נתינת התורה ענין המוכרח ואיך שייך ברכה על זה. גם צ&quot;ל, דממה נפשך, אם היתה הכוונה בהברכה ללימוד התורה כמו שהי&#039; קודם מתן תורה הלא ע&quot;ז לא הי&#039; צריך ברכה, דהרי הי&#039; כבר לימוד התורה אצל האבות, וכמארז&quot;ל19 ע&quot;פ20 ואברהם זקן, אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי&#039; כו&#039; יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה הי&#039;. וגם אאפ&quot;ל דהכוונה להתורה כמו שהיא לאחר מתן תורה, דהלא התורה של האבות (שבזה נכלל גם יעקב) ריחות הי&#039; לגבי התורה שלאחרי מתן תורה21.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנהצ&quot;ל מה שאומר אלקים זולתך, שם אלקים דוקא. ועד&quot;ז צ&quot;ל בפרשתנו11 מש&quot;כ ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש, ומקשה בזה בכ&quot;מ וגם בהמשך תרס&quot;ו12 מה שאומר אלקים, דלכאורה הול&quot;ל שם הוי&#039;, דהרי עיקר ענין הברכות הוא משם הוי&#039; דוקא, ובפרט ברכת יצחק שהם ברכות נעלות ביותר, כמבואר בסידור בסוף שער התקיעות13. וגם אינו מובן דאיתא במד&quot;ר14 מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן זו תלמוד וכו&#039;, וצ&quot;ל מהו הענין שברכו בתורה, דלכאורה אינו שייך ברכה ע&quot;ז. שהרי התורה היתה ניתנת לישראל בלא&quot;ה במתן תורה, דהלא תחלת הכוונה בהתהוות העולמות הי&#039; בשביל התורה כמארז&quot;ל15 עה&quot;פ בראשית ברא וגו&#039;, בשביל ישראל שנק&#039; ראשית כו&#039; ובשביל התורה שנק&#039; ראשית כו&#039;, שהתורה נקבעה בטבע הבריאה, ובאופן של תנאי דכשבטל התנאי בטל הדבר, וכדאיתא בגמרא16 ע&quot;פ17 ויהי ערב גו&#039; יום הששי, תנאי התנה הקב&quot;ה במע&quot;ב אם יקיימו ישראל את תורתי וכו&#039;, והיינו כו&#039; דכתיב18 משמים גו&#039; ארץ יראה ושקטה כו&#039;, בתחלה יראה ולבסוף שקטה, וא&quot;כ הרי היתה נתינת התורה ענין המוכרח ואיך שייך ברכה על זה. גם צ&quot;ל, דממה נפשך, אם היתה הכוונה בהברכה ללימוד התורה כמו שהי&#039; קודם מתן תורה הלא ע&quot;ז לא הי&#039; צריך ברכה, דהרי הי&#039; כבר לימוד התורה אצל האבות, וכמארז&quot;ל19 ע&quot;פ20 ואברהם זקן, אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי&#039; כו&#039; יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה הי&#039;. וגם אאפ&quot;ל דהכוונה להתורה כמו שהיא לאחר מתן תורה, דהלא התורה של האבות (שבזה נכלל גם יעקב) ריחות הי&#039; לגבי התורה שלאחרי מתן תורה21.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורההי&#039; אפשר לתרץ, שזה הי&#039; להקס&quot;ד של יצחק, שבקש לברך את עשו, ולכן ברכו בתורה שחשב שעי&quot;ז יתברר בעצמו, ולעשו שייך ברכה ע&quot;ז, כי התורה היא מוכרחת רק לישראל. אבל מ&quot;מ אינו מובן, הלא לפועל ניתנו הברכות ליעקב, וכמ&quot;ש22 עתה לקח ברכתי, ועושים מענין הברכות ענין גדול וכו&#039;, ולפי&quot;ז אינו מובן מהו ענין הברכה ליעקב בתורה כו&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאורההי&#039; אפשר לתרץ, שזה הי&#039; להקס&quot;ד של יצחק, שבקש לברך את עשו, ולכן ברכו בתורה שחשב שעי&quot;ז יתברר בעצמו, ולעשו שייך ברכה ע&quot;ז, כי התורה היא מוכרחת רק לישראל. אבל מ&quot;מ אינו מובן, הלא לפועל ניתנו הברכות ליעקב, וכמ&quot;ש22 עתה לקח ברכתי, ועושים מענין הברכות ענין גדול וכו&#039;, ולפי&quot;ז אינו מובן מהו ענין הברכה ליעקב בתורה כו&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אךהענין הוא23 דהתורה כמו שניתנה במתן תורה היא בחינת התורה כמו שהיא מצ"ע, אבל ברכת יצחק הי' על ענין היגיעה בתורה, שע"ז נאמר10 יעשה למחכה לו, ואיתא בזהר24 אינון דדחקין למלה דחוכמתא, שעי"ז מגיעים למעלה מבחינת התורה כמו שהיא מצד עצמה, דהתורה מצ"ע היא חכמתו של הקב"ה, ולמעלה יותר היא בחינת חכמה סתימאה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע"י </del>היגיעה מגיעים לבחינת עדן וכו' שעז"נ עין לא ראתה גו' כנ"ל, שהוא למעלה לגמרי מבחינת החכמה. ועפ"ז מובן גם הקס"ד של יצחק שרצה לברך את עשו בכדי שיתברר, דלכאורה איך מתאים זה עם הבפועל (והרי האבות הן הן המרכבה25 ), אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </del>הברכות שברך ליעקב בענין היגיעה בתורה, עי"ז ניתן הכח לברר את עשו, דמכיון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </del>היגיעה ממשיכים מבחינת עדן, ע"כ יכול לברר לא רק קליפת נוגה אלא גם הניצוצות שבג' קליפות הטמאות וכו'. וכמבואר במ"א26 בענין וישלח יעקב וגו' עם לבן גרתי27, שאז גמר הבירור עם לבן והלך לברר את עשו, שיעקב מצ"ע הי' כבר מוכן לזה אז, ומצד יעקב נגמר אז הבירור כו', שזהו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>הברכות בענין היגיעה בתורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אךהענין הוא23 דהתורה כמו שניתנה במתן תורה היא בחינת התורה כמו שהיא מצ"ע, אבל ברכת יצחק הי' על ענין היגיעה בתורה, שע"ז נאמר10 יעשה למחכה לו, ואיתא בזהר24 אינון דדחקין למלה דחוכמתא, שעי"ז מגיעים למעלה מבחינת התורה כמו שהיא מצד עצמה, דהתורה מצ"ע היא חכמתו של הקב"ה, ולמעלה יותר היא בחינת חכמה סתימאה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל ידי </ins>היגיעה מגיעים לבחינת עדן וכו' שעז"נ עין לא ראתה גו' כנ"ל, שהוא למעלה לגמרי מבחינת החכמה. ועפ"ז מובן גם הקס"ד של יצחק שרצה לברך את עשו בכדי שיתברר, דלכאורה איך מתאים זה עם הבפועל (והרי האבות הן הן המרכבה25 ), אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </ins>הברכות שברך ליעקב בענין היגיעה בתורה, עי"ז ניתן הכח לברר את עשו, דמכיון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </ins>היגיעה ממשיכים מבחינת עדן, ע"כ יכול לברר לא רק קליפת נוגה אלא גם הניצוצות שבג' קליפות הטמאות וכו'. וכמבואר במ"א26 בענין וישלח יעקב וגו' עם לבן גרתי27, שאז גמר הבירור עם לבן והלך לברר את עשו, שיעקב מצ"ע הי' כבר מוכן לזה אז, ומצד יעקב נגמר אז הבירור כו', שזהו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>הברכות בענין היגיעה בתורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והעניןהוא, דהנה מצד בחינת התורה מצ"ע כמו שניתנה במתן תורה לא הי' כל ענין השכחה, וכמארז"ל28 על הפסוק29 חרות על הלוחות, ובמילא לא הי' צ"ל ענין היגיעה, רק ענין הדיבור וכו'. ומה שהי' צ"ל דיבור עכ"פ ה"ז לפי שכן היתה נתינת התורה מלמעלה במתן תורה שניתנה בדיבור, על כן הי' צ"ל גם באדם ענין הדיבור בתורה, וע"ד המבואר בתו"א30 ע"פ31 וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר. וכלשון חז"ל32 כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו. דלכאורה אינו מובן למה צריך לדיבור בתורה (הן למעלה הן למטה), הלא ענין התורה הוא בהבנה והשגה והי' צ"ל מספיק במחשבה לבד, ולמה צ"ל ענין הדיבור שהוא מעשה (זוטא עכ"פ33 ). ואא"פ לתרץ ע"פ מ"ש בגמרא עירובין34 (הובא בתניא35 ) אם ערוכה בכל רמ"ח אברים משתמרת ואם לאו וכו', שהרי זה הי' רק לאחרי שניתנו הלוחות שניות, שאז הי' כבר ענין השכחה בעולם, אבל קודם לזה במתן תורה שלא הי' ענין השכחה שהי' חרות וכו' כנ"ל, אינו שייך לומר כן. אלא הטעם בזה הוא דהלא כה דברי כאש36, דהתורה נמשלה לאש, ועד"מ השלהבת כשהיא בתוך הגחלת היא בבחינת העלם, וכדי להמשיך השלהבת בגילוי הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>רוח הנופח, ועד"ז בתורה הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה שעי"ז נמשכת מההעלם אל הגילוי, דגם מצד הלוחות הראשונות ניתנה התורה למטה דוקא ולא למעלה, וכמבואר בהדרושים על מאמר רז"ל37 בשעה שעלה משה למרום, ולכן הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה גם לולא ברכת יצחק. והחידוש בברכת יצחק הוא בענין היגיעה בתורה, שעי"ז יכולים לברר גם בחינת עשו, שהו"ע הניצוצות שבג' קה"ט (שזה הי' החידוש דלוחות שניות), שהרי עי"ז מגיעים לבחינת עדן וכנ"ל בענין יעשה למחכה לו למאן דדחקין במילין דחוכמתא, וע"כ יכולים לברר את עשו. וזהו מ"ש10 עין לא ראתה אלקים זולתך, שמגיעים לבחינת אלקים שלמעלה מגילויים, וע"כ אומר ויתן לך אלקים דוקא, שהברכות נמשכים מבחינת אלקים שלמעלה מכל הגילויים וכו'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והעניןהוא, דהנה מצד בחינת התורה מצ"ע כמו שניתנה במתן תורה לא הי' כל ענין השכחה, וכמארז"ל28 על הפסוק29 חרות על הלוחות, ובמילא לא הי' צ"ל ענין היגיעה, רק ענין הדיבור וכו'. ומה שהי' צ"ל דיבור עכ"פ ה"ז לפי שכן היתה נתינת התורה מלמעלה במתן תורה שניתנה בדיבור, על כן הי' צ"ל גם באדם ענין הדיבור בתורה, וע"ד המבואר בתו"א30 ע"פ31 וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר. וכלשון חז"ל32 כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו. דלכאורה אינו מובן למה צריך לדיבור בתורה (הן למעלה הן למטה), הלא ענין התורה הוא בהבנה והשגה והי' צ"ל מספיק במחשבה לבד, ולמה צ"ל ענין הדיבור שהוא מעשה (זוטא עכ"פ33 ). ואא"פ לתרץ ע"פ מ"ש בגמרא עירובין34 (הובא בתניא35 ) אם ערוכה בכל רמ"ח אברים משתמרת ואם לאו וכו', שהרי זה הי' רק לאחרי שניתנו הלוחות שניות, שאז הי' כבר ענין השכחה בעולם, אבל קודם לזה במתן תורה שלא הי' ענין השכחה שהי' חרות וכו' כנ"ל, אינו שייך לומר כן. אלא הטעם בזה הוא דהלא כה דברי כאש36, דהתורה נמשלה לאש, ועד"מ השלהבת כשהיא בתוך הגחלת היא בבחינת העלם, וכדי להמשיך השלהבת בגילוי הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>רוח הנופח, ועד"ז בתורה הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה שעי"ז נמשכת מההעלם אל הגילוי, דגם מצד הלוחות הראשונות ניתנה התורה למטה דוקא ולא למעלה, וכמבואר בהדרושים על מאמר רז"ל37 בשעה שעלה משה למרום, ולכן הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה גם לולא ברכת יצחק. והחידוש בברכת יצחק הוא בענין היגיעה בתורה, שעי"ז יכולים לברר גם בחינת עשו, שהו"ע הניצוצות שבג' קה"ט (שזה הי' החידוש דלוחות שניות), שהרי עי"ז מגיעים לבחינת עדן וכנ"ל בענין יעשה למחכה לו למאן דדחקין במילין דחוכמתא, וע"כ יכולים לברר את עשו. וזהו מ"ש10 עין לא ראתה אלקים זולתך, שמגיעים לבחינת אלקים שלמעלה מגילויים, וע"כ אומר ויתן לך אלקים דוקא, שהברכות נמשכים מבחינת אלקים שלמעלה מכל הגילויים וכו'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהומ"ש ויאמר לו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </del>כי יפקד, שהו"ע הביטול בתכלית גם לא נקודה (שזה בא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>יגיעה), נעשה עי"ז ונפקדת שהוא ענין ההתחדשות בתכלית מעין ועד בחינת עדן כנ"ל, עד דוד הגדיל38 וכו', ודוד עבדי נשיא להם לעולם39 בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהומ"ש ויאמר לו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </ins>כי יפקד, שהו"ע הביטול בתכלית גם לא נקודה (שזה בא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>יגיעה), נעשה עי"ז ונפקדת שהוא ענין ההתחדשות בתכלית מעין ועד בחינת עדן כנ"ל, עד דוד הגדיל38 וכו', ודוד עבדי נשיא להם לעולם39 בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*. </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>) המאמר הוגה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </del>כ"ק אדמו"ר שליט"א.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>) המאמר הוגה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>כ"ק אדמו"ר שליט"א.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>1. </div></td></tr> </table>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%97%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=12899&oldid=prev 2025-06-14T21:52:25Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:52, 15 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בס"ד. ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א*</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(הנחה)'''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויאמרלו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך1, והיינו שע"י ביטול המקבל שהו"ע כי יפקד, עי"ז נעשה הזכרון למעלה (וכמו שהוא כפשוטו), שע"י העלם והסתר הלבנה לגמרי בערב ראש חודש, עד שלא נשאר ממנה גם נקודה, עי"ז נעשה מחר – חדש, שהוא מולד הלבנה מחדש, שהו"ע יחוד שמשא וסיהרא. ובעבודה הוא שע"י הביטול של המקבל נעשה עי"ז ההתחדשות. והנה בכדי שיהי' ענין ההתחדשות צריך להיות נמשך מבחינה שלמעלה מסדר השתלשלות, וכמו שיהי' לעתיד לבוא שתהי' התחדשות בהבריאה לפי שתהי' ההמשכה מבחינת פנימיות עתיק. דהנה כל ההמשכות עתה הם רק מחיצוניות עתיק משא"כ לעתיד לבוא יהי' נמשך מפנימיות עתיק ממש2. והנה הגילויים דלעתיד תלוים במעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות3, ולכן בחינת מולד הלבנה בר"ח שהו"ע החידוש, הוא מעין מה שהם עתידים להתחדש כמותה לעתיד לבוא. וע"ד המבואר במדרש4 בענין חדשים לבקרים רבה אמונתך, שמזה שהאדם מתחדש בכל בקר כברי' חדשה הנה רבה אמונתך שהוא דוגמא לתחיית המתים שהקב"ה מחייהו בטל תחי'5. אמנם עיקר ענין ההתחדשות יהי' לע"ל דוקא כמבואר בלקו"ת6 שאז יהיו נשמות חדשות. וע"ה שגם עכשיו ישנן נשמות חדשות אבל אין זה אמיתית ענין ההתחדשות, ואמיתית בחינת נשמות חדשות יהי' לע"ל דוקא, שזהו ענין ועטרותיהם7 בראשיהם8 וכו'. אבל עכ"ז ישנו דוגמא לענין ההתחדשות גם עכשיו בראש חודש שע"י הביטול וכו' מגיעים לבחינת עדן, שע"ז ארז"ל9 כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעוה"ב עין לא ראתה אלקים זולתך10 וכו' זה עדן כו'.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנהצ"ל מה שאומר אלקים זולתך, שם אלקים דוקא. ועד"ז צ"ל בפרשתנו11 מש"כ ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש, ומקשה בזה בכ"מ וגם בהמשך תרס"ו12 מה שאומר אלקים, דלכאורה הול"ל שם הוי', דהרי עיקר ענין הברכות הוא משם הוי' דוקא, ובפרט ברכת יצחק שהם ברכות נעלות ביותר, כמבואר בסידור בסוף שער התקיעות13. וגם אינו מובן דאיתא במד"ר14 מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן זו תלמוד וכו', וצ"ל מהו הענין שברכו בתורה, דלכאורה אינו שייך ברכה ע"ז. שהרי התורה היתה ניתנת לישראל בלא"ה במתן תורה, דהלא תחלת הכוונה בהתהוות העולמות הי' בשביל התורה כמארז"ל15 עה"פ בראשית ברא וגו', בשביל ישראל שנק' ראשית כו' ובשביל התורה שנק' ראשית כו', שהתורה נקבעה בטבע הבריאה, ובאופן של תנאי דכשבטל התנאי בטל הדבר, וכדאיתא בגמרא16 ע"פ17 ויהי ערב גו' יום הששי, תנאי התנה הקב"ה במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי וכו', והיינו כו' דכתיב18 משמים גו' ארץ יראה ושקטה כו', בתחלה יראה ולבסוף שקטה, וא"כ הרי היתה נתינת התורה ענין המוכרח ואיך שייך ברכה על זה. גם צ"ל, דממה נפשך, אם היתה הכוונה בהברכה ללימוד התורה כמו שהי' קודם מתן תורה הלא ע"ז לא הי' צריך ברכה, דהרי הי' כבר לימוד התורה אצל האבות, וכמארז"ל19 ע"פ20 ואברהם זקן, אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי' כו' יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה הי'. וגם אאפ"ל דהכוונה להתורה כמו שהיא לאחר מתן תורה, דהלא התורה של האבות (שבזה נכלל גם יעקב) ריחות הי' לגבי התורה שלאחרי מתן תורה21.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכאורההי' אפשר לתרץ, שזה הי' להקס"ד של יצחק, שבקש לברך את עשו, ולכן ברכו בתורה שחשב שעי"ז יתברר בעצמו, ולעשו שייך ברכה ע"ז, כי התורה היא מוכרחת רק לישראל. אבל מ"מ אינו מובן, הלא לפועל ניתנו הברכות ליעקב, וכמ"ש22 עתה לקח ברכתי, ועושים מענין הברכות ענין גדול וכו', ולפי"ז אינו מובן מהו ענין הברכה ליעקב בתורה כו'.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אךהענין הוא23 דהתורה כמו שניתנה במתן תורה היא בחינת התורה כמו שהיא מצ"ע, אבל ברכת יצחק הי' על ענין היגיעה בתורה, שע"ז נאמר10 יעשה למחכה לו, ואיתא בזהר24 אינון דדחקין למלה דחוכמתא, שעי"ז מגיעים למעלה מבחינת התורה כמו שהיא מצד עצמה, דהתורה מצ"ע היא חכמתו של הקב"ה, ולמעלה יותר היא בחינת חכמה סתימאה, וע"י היגיעה מגיעים לבחינת עדן וכו' שעז"נ עין לא ראתה גו' כנ"ל, שהוא למעלה לגמרי מבחינת החכמה. ועפ"ז מובן גם הקס"ד של יצחק שרצה לברך את עשו בכדי שיתברר, דלכאורה איך מתאים זה עם הבפועל (והרי האבות הן הן המרכבה25 ), אלא שע"י הברכות שברך ליעקב בענין היגיעה בתורה, עי"ז ניתן הכח לברר את עשו, דמכיון שע"י היגיעה ממשיכים מבחינת עדן, ע"כ יכול לברר לא רק קליפת נוגה אלא גם הניצוצות שבג' קליפות הטמאות וכו'. וכמבואר במ"א26 בענין וישלח יעקב וגו' עם לבן גרתי27, שאז גמר הבירור עם לבן והלך לברר את עשו, שיעקב מצ"ע הי' כבר מוכן לזה אז, ומצד יעקב נגמר אז הבירור כו', שזהו ע"י הברכות בענין היגיעה בתורה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והעניןהוא, דהנה מצד בחינת התורה מצ"ע כמו שניתנה במתן תורה לא הי' כל ענין השכחה, וכמארז"ל28 על הפסוק29 חרות על הלוחות, ובמילא לא הי' צ"ל ענין היגיעה, רק ענין הדיבור וכו'. ומה שהי' צ"ל דיבור עכ"פ ה"ז לפי שכן היתה נתינת התורה מלמעלה במתן תורה שניתנה בדיבור, על כן הי' צ"ל גם באדם ענין הדיבור בתורה, וע"ד המבואר בתו"א30 ע"פ31 וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר. וכלשון חז"ל32 כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו. דלכאורה אינו מובן למה צריך לדיבור בתורה (הן למעלה הן למטה), הלא ענין התורה הוא בהבנה והשגה והי' צ"ל מספיק במחשבה לבד, ולמה צ"ל ענין הדיבור שהוא מעשה (זוטא עכ"פ33 ). ואא"פ לתרץ ע"פ מ"ש בגמרא עירובין34 (הובא בתניא35 ) אם ערוכה בכל רמ"ח אברים משתמרת ואם לאו וכו', שהרי זה הי' רק לאחרי שניתנו הלוחות שניות, שאז הי' כבר ענין השכחה בעולם, אבל קודם לזה במתן תורה שלא הי' ענין השכחה שהי' חרות וכו' כנ"ל, אינו שייך לומר כן. אלא הטעם בזה הוא דהלא כה דברי כאש36, דהתורה נמשלה לאש, ועד"מ השלהבת כשהיא בתוך הגחלת היא בבחינת העלם, וכדי להמשיך השלהבת בגילוי הוא ע"י רוח הנופח, ועד"ז בתורה הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה שעי"ז נמשכת מההעלם אל הגילוי, דגם מצד הלוחות הראשונות ניתנה התורה למטה דוקא ולא למעלה, וכמבואר בהדרושים על מאמר רז"ל37 בשעה שעלה משה למרום, ולכן הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה גם לולא ברכת יצחק. והחידוש בברכת יצחק הוא בענין היגיעה בתורה, שעי"ז יכולים לברר גם בחינת עשו, שהו"ע הניצוצות שבג' קה"ט (שזה הי' החידוש דלוחות שניות), שהרי עי"ז מגיעים לבחינת עדן וכנ"ל בענין יעשה למחכה לו למאן דדחקין במילין דחוכמתא, וע"כ יכולים לברר את עשו. וזהו מ"ש10 עין לא ראתה אלקים זולתך, שמגיעים לבחינת אלקים שלמעלה מגילויים, וע"כ אומר ויתן לך אלקים דוקא, שהברכות נמשכים מבחינת אלקים שלמעלה מכל הגילויים וכו'.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהומ"ש ויאמר לו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך, שע"י כי יפקד, שהו"ע הביטול בתכלית גם לא נקודה (שזה בא ע"י יגיעה), נעשה עי"ז ונפקדת שהוא ענין ההתחדשות בתכלית מעין ועד בחינת עדן כנ"ל, עד דוד הגדיל38 וכו', ודוד עבדי נשיא להם לעולם39 בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*. </div></td></tr> </table>

מנחם מענדל רונן https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%97%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=12898&oldid=prev 2025-06-14T21:49:35Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;==הערות שוליים== *. ) המאמר הוגה ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א. 1. שמואל-א כ, יח. 2. פרי עץ חיים שער הק&quot;ש רפט&quot;ו. 3. ראה תניא רפל&quot;ז. 4. ראה איכ&quot;ר ג, ח. 5. פרדר&quot;א פל&quot;ג. ועוד. 6. ראה לקו&quot;ת שה&quot;ש נ, א. 7. לשון חז&quot;ל ברכות יז, א. 8. ראה רמ&quot;ז תולדות קלד, ב. הובא בסה&quot;מ תרכ&quot;ו ע&#039; קב. ועוד. 9. סנהדר...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>==הערות שוליים==<br /> *. <br /> ) המאמר הוגה ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א.<br /> <br /> 1. <br /> שמואל-א כ, יח.<br /> <br /> 2. <br /> פרי עץ חיים שער הק&quot;ש רפט&quot;ו.<br /> <br /> 3. <br /> ראה תניא רפל&quot;ז.<br /> <br /> 4. <br /> ראה איכ&quot;ר ג, ח.<br /> <br /> 5. <br /> פרדר&quot;א פל&quot;ג. ועוד.<br /> <br /> 6. <br /> ראה לקו&quot;ת שה&quot;ש נ, א.<br /> <br /> 7. <br /> לשון חז&quot;ל ברכות יז, א.<br /> <br /> 8. <br /> ראה רמ&quot;ז תולדות קלד, ב. הובא בסה&quot;מ תרכ&quot;ו ע&#039; קב. ועוד.<br /> <br /> 9. <br /> סנהדרין צט, א.<br /> <br /> 10. <br /> ישעי&#039; סד, ג.<br /> <br /> 11. <br /> תולדות כז, כח.<br /> <br /> 12. <br /> ע&#039; פה [קיג]. ברד&quot;ה ויתן לך וגו&#039;.<br /> <br /> 13. <br /> רמז, ב [שסא, ד].<br /> <br /> 14. <br /> פס&quot;ו, ג.<br /> <br /> 15. <br /> רש&quot;י עה&quot;פ ועוד.<br /> <br /> 16. <br /> ע&quot;ז ג, א.<br /> <br /> 17. <br /> בראשית א, לא.<br /> <br /> 18. <br /> תהלים עו, ט.<br /> <br /> 19. <br /> יומא כח, ב.<br /> <br /> 20. <br /> חיי שרה כד, א.<br /> <br /> 21. <br /> ראה שהש&quot;ר פ&quot;א, ג.<br /> <br /> 22. <br /> תולדות כז, לו.<br /> <br /> 23. <br /> ויתן לך, רס&quot;ו [המשך תרס&quot;ו ע&#039; פה [קיג] ואילך].<br /> <br /> 24. <br /> ח&quot;א קל, ב.<br /> <br /> 25. <br /> ב&quot;ר פמ&quot;ז, ו. פב, ו.<br /> <br /> 26. <br /> ראה תו&quot;א ותו&quot;ח ר&quot;פ וישלח.<br /> <br /> 27. <br /> וישלח לב, ד-ה.<br /> <br /> 28. <br /> עירובין נד, א.<br /> <br /> 29. <br /> תשא לב, טז.<br /> <br /> 30. <br /> סז, ב.<br /> <br /> 31. <br /> יתרו כ, א.<br /> <br /> 32. <br /> ראה תדבא&quot;ר רפי&quot;ח.<br /> <br /> 33. <br /> ראה סנהדרין סה, א.<br /> <br /> 34. <br /> שם.<br /> <br /> 35. <br /> פל&quot;ז.<br /> <br /> 36. <br /> ירמי&#039; כג, כט. וראה ברכות כב, א.<br /> <br /> 37. <br /> שבת פח, ב.<br /> <br /> 38. <br /> שמואל-א כ, מא.<br /> <br /> 39. <br /> יחזקאל לז, כה.</div>

מנחם מענדל רונן