https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%28%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99%29%2F%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%98%D7%95%D7%91 2026-05-15T23:23:49Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=25561&oldid=prev 2025-10-13T10:45:26Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%98%D7%95%D7%91" title="פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)/ברוך משלם שכר טוב">פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)/ברוך משלם שכר טוב</a>&quot;: התוכן בידי משתמשים ותיקים בלבד ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:45, 13 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=25560&oldid=prev 2025-10-13T10:45:03Z

<p>יצירת דף חדש</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)}}<br /> {{יישור טקסט|שני הצדדים|<br /> {{עוגן|פרק קד|(קד)}} &#039;&#039;&#039;ברוך משלם שכר טוב ליראיו.&#039;&#039;&#039; פי&#039; בסידור בחי&#039; א&quot;א דברי&#039; והענין יובן בהקדם תחלה שרש ענין הג&quot;ע אשר הנשמות נהנין שם מזיו השכינה בכל שבת וחודש דוקא וכמ&quot;ש והי&#039; מדי חודש כו&#039; שהוא עלי&#039; הנשמות בג&quot;ע מהו הזיו הזה שנהנין ממנו ומהו ענין העלי&#039; שלהם מדי חודש ושבת דוקא. דהנה לכאו&#039; הרי הג&quot;ע הוא נברא ומחודש מאין ליש כו&#039; שהרי נא&#039; ויטע ה&#039; אלקים גן בעדן מקדם כו&#039; והוא כמו ג&quot;ע הארץ בקו השוה (שהוא בריאה מאין ליש ברוחנית הארץ דמל&#039; דעשי&#039; והוא בחי&#039; בינה שבמל&#039; דעשי&#039; וכמו&quot;כ בג&quot;ע דבריאה כו&#039;). אך הנה ידוע בפי&#039; זיו השכינה שבגעה&quot;ע דבריאה היינו בחי&#039; זיווא עילאה דע&quot;י שהוא ע&quot;י דברי&#039; כי מל&#039; דאצי&#039; הוא בחי&#039; ע&quot;י וא&quot;א דבריאה ומזיו זה נהנין הנשמות בג&quot;ע וזהו הנק&#039; בשם שכר טוב כמ&quot;ש להנחיל אוהבי י&quot;ש ש&quot;י עולמות כו&#039;. ולכאורה עיקר השכר הוא לעתיד דוקא שהוא העוה&quot;ב ולמה נק&#039; הג&quot;ע שכר טוב וגם הרי נא&#039; בעדן עין לא ראתה אלקים זולתך כו&#039;. אך הענין הוא כידוע שיש ב&#039; מדריגות גן ועדן והוא בחי&#039; חו&quot;ב דעדן הוא בחי&#039; עונה&quot;ע שמלובש בחכ&#039; והוא בהעלם ונק&#039; עונג הנעלם מה שעין לא ראתה ובחינת גן לעדן זה בחי&#039; עונה&quot;ע הבא בגילוי ובמורגש בבחי&#039; השגה דבינה ונק&#039; עונג המורגש כדוגמת עונג הנשה&quot;א הבא במורגש ובגילוי בהשגות אלקי&#039; כמ&quot;ש אז תתענג על הוי&#039; וכה&quot;ג נשמות אלקות נהנין במורגש בהשגה שלהם בזיו עליון דעונג העליון הנקרא עתיק דבריאה שמתלבש ומתגלה בבחי&#039; בינה שבמלכות המאיר בהשגות דבינה דנשמות ע&quot;י הרקיע שבג&quot;ע כמ&quot;ש בזוהר. וזהו הנקרא ג&quot;ע דבריאה שהנשמות דבריאה נהנין שם מזיו השכינה זיווא עילאה דע&quot;י דבריאה שנק&#039; זיו השכינה. וזהו הנק&#039; ג&quot;כ שכר טוב כי כפל הדבר לקרותו שכר טוב דהיינו מפני שיש עוד בחינת ומדרגה עליונה מזיו שנהנין בכל חודש ושבת בגילוי כו&#039; והוא בחינת העונג העצמי דבחינת ע&quot;י דבריאה שבחכ&#039; שבמל&#039; הנק&#039; עדן שהוא בבחי&#039; ההעלם לגמרי גם בחודש ושבת ואין הנשמו&#039; נהנין ממנו כלל והוא הנק&#039; טוב ואמרו טוב לגנוז שהוא אור הטוב הגנוז לצדיקים לעתיד דוקא שיתגלה מהעלמו והן טעמי המצות שעז&quot;נ טוב טעם ודעת למדני כו&#039; והוא טוב העונג הנעלם העצמי שנקרא טוב טעם לרצה&quot;ע ועתה הוא בהעלם בגן שהוא בחינת בינה וע&quot;כ א&#039; שכר טוב פי&#039; בחינת גן דעדן הוא הנקרא שכר שמקבלים הנשמות עכשיו ונהנין מזיו ממש בכל חודש ושבת כנ&quot;ל. אבל בחי&#039; הטוב הגנוז בשכר זה אינו משלם עכשיו רק אפס קצהו מתחדש ומאיר בג&quot;ע בכל חודש ושבת מהארת אור התענוג הפשוט שמאיר בבחי&#039; א&quot;א דבריאה שהוא בחי&#039; הממוצע כו&#039; (והוא ענין נשמה יתירה) ע&quot;כ נק&#039; ש&quot;ט גם עכשיו אבל עיקר תשלום השכר הטוב הגנוז הזה יתגלה לעתיד שע&quot;ז א&#039; להנחיל אוהבי יש ש&quot;י עולמות לעתיד דוקא שהוא מבחי&#039; התענוג שבכתר שנק&#039; עדן דחכ&#039; כו&#039; (ואע&quot;פ דש&quot;י הוא בחי&#039; יש דבינה שבא בגילוי ובמורגש בבחי&#039; יש דוקא בהשגה שלמטה מבחינת אין דחכ&#039; כידוע. הנה באמת אין הכוונה על בחי&#039; יש הבא בהשגה ובמורגש בגילוי שזהו הנשמות נהנין עכשיו בג&quot;ע דבריאה אבל מ&quot;ש להנחיל לע&quot;ל דוקא הוא בחי&#039; עונג הנעלם הפשוט שלמעלה גם מבחי&#039; אין דעדן שיבוא בבחי&#039; מורגש בהשגה שמאיר אפס קצהו בהשגות הנשמות בזיו דע&quot;י דמתחדש בכל חודש ושבת כו&#039; כי ב&quot;פ יש גימט&#039; תר&quot;כ. וכידוע דקנה חכמה קנה בינה גימט&#039; ש&quot;י ולזה השגה דבינה אין זה רק קנה בינה בלבד אבל לע&quot;ל פנימי&#039; הכתר שהוא כל חצי העליון שבו יאיר בכל חצי התחתון שבו שהן ש&quot;י עולמות שנק&#039; יש והוא גילוי כל עונג הפשוט כשיבוא במורגש בהגלות נגלות העונג בהשגות השכל עכשיו כמ&quot;ש למעלה בפי&#039; ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע וד&quot;ל). וזהו פי&#039; ברוך משלם שכר טוב ליראיו הוא בחי&#039; א&quot;א דבריא&#039; דוקא שהוא הממוצע לחדש אור וזיו השכינה בג&quot;ע לנשמות משכר טוב העצמי&#039; שבפנימי&#039; ע&quot;י דאצי&#039; שמאיר במל&#039; דאצי&#039; שהוא ע&quot;י דבריאה ודוקא ליראיו בשכר השמירה במצות שאפס קצהו משכרו הטוב משלם להם גם עכשיו בעליות הנשמות בעדן לקבל אפס קצהו כו&#039; אבל עיקר שכר מצוה בהאי עלמא ליכא גם לא בג&quot;ע וכמארז&quot;ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם למחר דוקא והוא העוה&quot;ב רק אפס קצהו מאיר לנשמות שנק&#039; יראיו בכל חודש ושבת כי בכל שבת יש אור וזיו מיום שכולו שבת כו&#039; כנ&quot;ל וד&quot;ל. ברוך חי לעד. פי&#039; בסידור בחינת אבא דבריאה כו&#039; כי הנה ידוע דהחכ&#039; נקרא חי והבינה נק&#039; חיים וכמ&quot;ש והחכ&#039; תחי&#039; כו&#039; דהיינו שהוא בחינת מקור חיים אבל גילוי התפשטות החיות הוא בבחי&#039; בינה דוקא שנק&#039; אלקים חיים ומלך כו&#039; ואעפ&quot;י שנאמר כולם בחכמה עשית וכן ה&#039; בחכמה יסד ארץ כו&#039; וכידוע בענין בראשית ברא בחוכמתא כו&#039; אבל הרי א&#039; בזוהר עשית בבינה שגילוי התפשטות העשי&#039; בפרט הוא ע&quot;י בחינת בינה כנ&quot;ל בפי&#039; עושה בראשית וכמו שמצינו בכללות מע&quot;ב דכ&#039; ויאמר אלקים שהוא בחי&#039; בינה והן ל&quot;ב ויאמר אלקים ל&quot;ב שבילין כו&#039;. רק שהכח והמקור ההיולי דכל מאמרות דבינה הוא מאמר דבראשית שהוא בחי&#039; אבא שאמר לאימא והיינו בראשית ברא אלקים כאומר לאומן שיבנה כפי רצונו הרי האומן המגלה כל רצון ושכל המצוה בלבד בבנין זה. וכך יובן במע&quot;ב דאור אבא מקור כל ההשפעה הבאה בגילוי אח&quot;כ בפרטי פרטיות בבחי&#039; בינה וכמ&quot;ש כי עמך מקור חיים שזה בחינת החכמה שנק&#039; חי בעצם והיולי טרם שמתפשט בבחי&#039; גילוי אור וחיות עדיין רק שממנו נמצא כל התפשטו&#039; גילוי אור וחיות כמשל המעיין הנובע בהעלם ונהר יוצא ונמשך ממנו בגילוי ולכך החכ&#039; נקרא באר מים חיים ובבחינת בינה נאמר ונהר יוצא כו&#039; כידוע שהוא בחינת התפשטות החיות ולכך נק&#039; אלקים חיים בגילוי אור ושפע התפשטות כו&#039; כמו גילוי התפשטות החיות באדם שהדם הוא הנפש המתפשט בחיות גלוי בכל אבר בפרט אבל מה שקורין לנפש האדם איש חי אין הכוונה על פרטי התפשטות גילוי החיות הנראה באברי&#039; כשמתפשטין בתנועה והרגשה דוקא אלא הכוונה על עצם החי שהוא אור היולי דחיות הנפש הנק&#039; נפש החיוני&#039; בעצם כמו שהוא גם בטרם שמתפשט עדיין בגילוי ברמ&quot;ח אבריו וזהו הנקרא חי בעצם כידוע וכך בחינת החכמה הגם שנאמר כולם בחכ&#039; עשית (גם בדומם שבדומם אור החכ&#039; יש בו בהעלם שממנו נמצא מקור התהוות מציאות חיותו המצומצם מצירוף היותר אחרון כו&#039; ביו&quot;ד מאמרות וכמ&quot;ש במ&quot;א בענין ושמן מחלמיש צור דגם מצור יוצא שמן (וזהו הנקרא אלים) שהוא בחי&#039; התמצי&#039; חומר היולי פשוט של כל מציאות שבו שורה בחי&#039; חכ&#039; הכללי דכולם בחכ&#039; עשית כמשל השכל שבדבור שמאיר גם בצירוף היותר אחרון כנ&quot;ל בפי&#039; אלם מאלקי&#039; כו&#039;). עכ&quot;ז הוא רק בחי&#039; העלם וכח היולי עצמו הכולל לכללו&#039; כל גילוי חיות התהוות הנבראים שנבראים מאין ליש מצירופי אותיות שביו&quot;ד מאמרות דבינה שנקרא אלקים חיים כנ&quot;ל והחכמה נק&#039; חי בעצם כמשל עצם אור החי שבנפש אדם הכולל לכל פרטיות גילוי התפשטות חיותו באבריו כנ&quot;ל. וזהו בחי&#039; אור אבא דבריאה דוקא שעל זה אמר ברוך חי לעד חי בעצם דוקא וד&quot;ל:<br /> <br /> {{עוגן|פרק קה|(קה)}} &#039;&#039;&#039;ולהבין&#039;&#039;&#039; בתוס&#039; ביאור ענין ברוך חי לעד כו&#039; בחי&#039; חי בעצם שהוא בחכ&#039; דוקא כנ&quot;ל איך יתכן לומר בו בחי&#039; תוס&#039; ברכה מאחר שלא יתכן לומר בו בחי&#039; התפשטות גילוי אור עדיין ה&quot;ז למעלה מבחי&#039; ברכה והמשכה בגילוי למטה ועוד מ&quot;ש ברוך חי לעד וקיים לנצח שזה ודאי בבחי&#039; התפשטות דזמן ומקום כמו שיאמרו על חיות הגלוי באדם שיחי&#039; זמן רב וכן בקיום עולם בכלל הכל הוא בבחי&#039; התפשטות גילוי אור וחיות בלבד אבל בבחי&#039; עצם דחי דחכ&#039; הנ&quot;ל טרם שמתפשט למעלה הוא עדיין מבחי&#039; זמן ומקום וכמארז&quot;ל מי איכא זקנה קמי&#039; קוב&quot;ה. אך הנה ילה&quot;ק בשרש ענין הזמן להיות ידוע שיש ג&#039; מדריגות עש&quot;נ בכללות כל ההשתלשלות העולמות ובפרט בכל עולם כו&#039; עולם הוא בחי&#039; צירופי אותיות שמהווים מהות ועצם חומר וצורה של כל הנבראים דג&#039; עולמות בי&quot;ע ובחי&#039; זמן הוא רק קיום כל מציאות אוב&quot;כ שזהו ענין מציאות זמן קיומו במציאותו בתמידות שבודאי בא כח זה המקיים את מציאותו לאחר התהוותו בעצם מכח האלקי תמיד כידוע ובחי&#039; נפש הוא אור וחיות המחיה מאין ליש למציאות העולמות כידוע. כמו חיי הנפש בגוף מה שמציאות גילוי חיות איבריו נמצא מכח ואור המחי&#039; שהנפש תחי&#039; אותו זהו הנק&#039; בחי&#039; חיי נפשו (ולא הנפש עצמו ומהותו שנק&#039; חי בעצם כנ&quot;ל). וזמן קיום חיותו בגופו ועצם מציאות שלו. כמו שהוא כבר נמצא בחומר וצורה. וכך הוא בכל מציאות בפרט כמו גלגל השמש חומרו וצורתו שהוא עצם מציאותו שנמצא בבחי&#039; יש ודבר מה וזמן קיומו מבחי&#039; אור האלקי המתפשט להחיותו מאין כו&#039; כמו שאור הנפש תחי&#039; חיי האדם בגופו כו&#039; וכך הוא עד רום המעלות בכל העולמות העליונים כשרפים ואופנים וחיות ונשמות שבכל עולם כלולי&#039; כולם מג&#039; אלה שהן עולם שנה נפש ובכללות כל העולמות נק&#039; אותיות שנמצא כבר מהם עיקר מציאות כולם בכלל בשם עולם וזמן הוא קיום מציאותן ונפש הוא כללות כח ואור האלקי שמהווה אותם מאין כו&#039; וזהו בחי&#039; המל&#039; שעז&quot;א ואתה מחי&#039; את כולם ונק&#039; אלקי&#039; חיים כו&#039; ולפי&quot;ז יובן בענין חידוש הבריאה בכלל הוא בג&#039; אלה עש&quot;נ והוא שמחדש מע&quot;ב בכ&quot;י והחידוש הזה דרך פרט בג&#039; אלה הא&#039; בבחינת עולם לחדש עצם מציאותם מצירופי אותיות שלהם (ואעפ&quot;י שנא&#039; ודבר אלקינו יקום לעולם מ&quot;מ אותן הצירופים עצמן הן מתחדשים בכ&quot;י וכמ&quot;ש במ&quot;א) וממילא יובן באותיות האלקי&#039; המחיה שנק&#039; מקור חוצבם בחי&#039; נפש מפני שהם מתחדשי&#039; מבעל המאמר ע&quot;כ מתחדשים הצירופים שמהן מציאותן בבחי&#039; יש מאחר שזהו בחי&#039; ההשפעה מאין ליש והיינו עולם ונפש ושנה הוא בחי&#039; זמן קיום המציאות תמידי שהוא החידוש בכל שעה ורגע ויום ושנה בהתחלקות הזמן ה&quot;ז ענין חידוש הכללי מאין ליש רק שבא בהתחלקות זמן וזהו שמחדש בכ&quot;י דוקא. וכן בכל שעה וכידוע די&quot;ב שעות הוי היום הן י&quot;ב צירופי הוי&#039; ויב&quot;ש הלילה הן י&quot;ב צירופי אדני כו&#039; וכן בכללי&#039; חידוש זה בכל ר&quot;ה כו&#039; כידוע ונמצא בחי&#039; שנה הוא בחי&#039; הממוצע בין נפש לעולם לחבר אור האלקי בעולם להיות בתמידי&#039; כמו ענין חיבור הארת חיי הנפש בגוף בכל שעה ורגע וכה&quot;ג וד&quot;ל. ובכ&quot;ז יובן בחי&#039; חי בעצם הנ&quot;ל שלמעלה מבחי&#039; התפשטות חיי הנפש עדיין כנ&quot;ל ממילא הוא למע&#039; מבחי&#039; זמן ומקום שהוא עולם ושנה הנ&quot;ל בכלל ובפרט והוא ענין שם הוי&#039; דאצי&#039; שלמעלה מבחי&#039; המל&#039; המחי&#039; כל העולמות שהוא למעלה מן הזמן ומקום וכמ&quot;ש הנה מקום איתי כו&#039; רק שהוא מקור הזמן ומקום לכך נק&#039; הוי&#039; הי&#039; והוה כו&#039; עבר הוה ועתיד כוללם יחד (וזהו הוא מקומו ש&quot;ע ואין העולם מקומו כו&#039; וכמ&quot;ש במ&quot;א דהזמן בנוק&#039; ולכך מ&quot;ע שהז&quot;ג נשים פטורות כו&#039; ומקור סדר הזמן בז&quot;א כו&#039;) ואמנם אחר שעכ&quot;פ נק&#039; מקור הזמן ומקום כו&#039; מקור לעש&quot;נ הנ&quot;ל בהכרח לומר שכמו שאנו רואים שיש שיעור ומדה בעש&quot;נ הנ&quot;ל שהרי כל עולם נגבל בקו המדה כמו ענין מהלך ת&quot;ק שנה כו&#039; (וכמ&quot;ש במ&quot;א בפי&#039; ורב כח שיעור קומה כו&#039; רל&quot;ו אלפי&#039; רבבות פרסאות כו&#039;) לפי שהאור וחיות האלקי דבחי&#039; המל&#039; הנק&#039; אלקים חיים בהתפשטות בא בשיעור וגבול דוקא (כמ&quot;ש עיניך בריכות בחשבון כו&#039; ובס&quot;י א&#039; ה&#039; אבנים בונות ק&quot;ך בתים שהצירופים יוצאים במספר) א&quot;כ גם במקור הזמן שהוא בבחי&#039; חי בעצם דחכ&#039; הנ&quot;ל ג&quot;כ יש שיעור וגבול כמה ימצא ממנו בחי&#039; גילוי אור השפע דעש&quot;נ הנ&quot;ל מאחר שכוללם יחד ונק&#039; כלל ופרט אין בפרט אלא כפי מה שבכלל כידוע ולפי&quot;ז איך א&#039; כאן חי לעד וקיים לנצח שזהו בלתי מוגבל בשיעור ומדה כלל מאחר שבעצם החי הנק&#039; חי העולמים בלתי מוגבל כך בהכרח יהי&#039; בהתפשטות שלו ג&quot;כ כו&#039; אלא הענין הוא דודאי מצד עצמות אא&quot;ס שבאצי&#039; דאיהו וחיוהי חד הוא בלתי גבול כלל ומה שמאיר להחיות למטה בבחי&#039; גבול בא זה ע&quot;י צמצום דשם אלקים בלבד. וראי&#039; לזה מחידוש מע&quot;ב שאין בעש&quot;נ הנ&quot;ל קץ וגבול שיכלה אור שפעם שהרי מחדש עד אין שיעור למטה במקום וזמן ונפש כו&#039; וכמו מעיין שנביעתו בלי הפסק ודאי גם הנהר הנמשך ממנו בגילוי לא יופסק (וכמו עצם חי דאדם שהתפשטות חיותו במציאות שלו הי&#039; בלי הפסק רק שנותן לו זמן כמה יחי&#039; ויתקיים אור חיותו אבל בעצם הנפש אין הפסק כו&#039;) וזהו פי&#039; ברוך חי לעד שחי בעצם דבחי&#039; ז&quot;א שנק&#039; חה&quot;ע בא ג&quot;כ בהתפשטות אור שפע בבחי&#039; אלקים חיים לעד בבחי&#039; נפש ועולם שהן צירופי אותיות האלקי&#039; שמהווים לעולם במציאות&#039; בכלל בלי הפסק וגם קיים לנצח בבחי&#039; זמן קיומם במציאותם ממקור הזמן בלי הפסק ולא יקשה האיך יתכן בחינת התפשטות בחי בעצם כנ&quot;ל כי ההתפשטות הזאת באה מכח העצם ממש שלזה אין לה הפסק וכמ&quot;ש במ&quot;א בענין דוד מלך ישראל חי וקיים שבחי&#039; המל&#039; נפש דוד עכשיו היא בא בבחי&#039; גבול ושיעור דזמן מלך ימלוך כו&#039; וי&quot;ו אלפי שנין כו&#039; ולעתיד כתי&#039; וע&quot;י יתיב כו&#039; מלכותי&#039; מלכות עלם כו&#039; לפי שמאיר מלמעלה מן הזמן ממש דעצמות אא&quot;ס שבחכ&#039; דאין לו סוף וכמארז&quot;ל מי איכא זקנה קמיה קוב&quot;ה דאע&quot;ג שנק&#039; ע&quot;י היינו לגבי בחי&#039; הנאצלים ונבראים שנמשך להיות בבחי&#039; מקור הזמן שהוא הי&#039; הוה ויהי&#039; כו&#039; שייך לקרותו ע&quot;י דאצי&#039; כו&#039; אבל מצד עצמות אא&quot;ס שבפנימי&#039; חכ&#039; נק&#039; חי בעצם הרי הוא למעלה מהזמן לגמרי וגם זקנה לא יתכן לומר בו שאין זקנה אלא מרוב ימים כו&#039; אך כשמאיר מלמעלה מהזמן דעצמות אא&quot;ס בזמן אז נק&#039; חי לעד וקיים לנצח דהיינו שגם בבחי&#039; בינה שנק&#039; אלקים חיי&#039; יהי&#039; בלתי הפסק שהזמן לא יכלה כו&#039; וכמ&quot;ש עולם ועד וזהו דוד מ&quot;י חי וקיים שהוא עליי&#039; המל&#039; ובינה אלקי&#039; עילאה להיות במדריגות עצמות המשפיע שהוא חי לעד וקיים לנצח וזהו לע&quot;ל דוקא אבל עכשיו שבינה ומל&#039; שנק&#039; אלקים חיים בבחי&#039; שיעור ומדה ע&quot;כ לא נאמר חי לעד וקיים לנצח רק על בחי&#039; אבא דברי&#039; מצד עצמו דוקא ולא מבחי&#039; אבא ולמטה כשמשפיע להיות מקור הזמן באימא דבריאה וד&quot;ל:<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)]]</div>

ש. א.