https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%28%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99%29%2F%D7%94%27_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%A9 2026-05-15T05:03:44Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%94%27_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%A9&diff=25601&oldid=prev 2025-10-13T13:57:19Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%94%27_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%A9" title="פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)/ה&#039; מלך גאות לבש">פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)/ה&#039; מלך גאות לבש</a>&quot;: התוכן בידי משתמשים ותיקים בלבד ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:57, 13 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%94%27_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%A9&diff=25600&oldid=prev 2025-10-13T13:56:48Z

<p>יצירת דף חדש</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)}}<br /> {{יישור טקסט|שני הצדדים|<br /> {{עוגן|פרק קלו|(קלו)}} &#039;&#039;&#039;ה&#039; מלך גאות לבש כו&#039;.&#039;&#039;&#039; פי&#039; אחר שמדבר בבחי&#039; שם מ&quot;ה דתיקון שהוא בחי&#039; ז&quot;א עתה מדבר בבחי&#039; המל&#039; שזה בענין הנוק&#039; דז&quot;א שם ב&quot;ן דהיינו מדת המלוכה שהיא מדה בפ&quot;ע נבדלת מעצם המדות דז&quot;א חג&quot;ת נה&quot;י כמ&quot;ש במ&quot;א בפי&#039; לך ה&#039; הממלכה שהוא מדת ההתנשאות עד&quot;מ באדה&quot;ת שמדת ההתנשות מוטבע בו מתחלה גם בתינוק קטן שטבעו לרדות ולמשול בבהמות ועופות וכמ&quot;ש וירדו כו&#039; שזהו מבחי&#039; אדם דוקא שהאדם דוקא טבעו להתנשאות ולרדות ולמשול כו&#039; לכך נמצא באדם הבחירה משא&quot;כ בבהמה להיות בבחי&#039; יש אמיתי כי אדם אדמה לעליון כמ&quot;ש במ&quot;א ועיקר ענין המדה הזאת אע&quot;פ שנבדלת מן העצם כי אינה רק להתנשאות על זולתו שחוץ ממנו ולא כשאר המדות שהן עצמי&#039; כמו טבע החסד והטוב להיטיב וכה&quot;ג אך גם טבע מדה זאת גם היא עצמי&#039; בטבע תולדתו ואמנם אשר הוא להתנשאות על זולתו הרי השורש בא מצד עצם ההתנשאות בבחינת יש בעצם ה&quot;ז למעלה מכל שאר המדות שאינם נחשבים מבחי&#039; העצם ממש ומדה זאת באה מצד רוממות העצמי&#039; ממש ומטעם זה יש במדה זו מעלה ע&quot;כ המדות גם למעלה מן החכ&#039; ורצון ועונג שהרי גם הרצון והעונג שבמדות ההתנשאות שבאה מצד רוממות העצם דוקא הוא יותר גבוה מכל הרצונות והתענוגים שבכל המדות כו&#039; רק לגבי מי שמתנשא עליו אינה באה רק בבחי&#039; התפשטות שחוץ מן העצמות משא&quot;כ החכ&#039; והחסד שנמשכו למקבלים בבחי&#039; עצמי&#039; החכ&#039; והחסד שבו כו&#039; ונמצא מובן עכ&quot;פ שגם שלגבי המקבלים אין מדת ההתנשאות רק בבחי&#039; לבוש שמתלבש בהתפשטות ההתנשאות שהוא מרחוק דוקא ולא בא בקירוב כמשי&quot;ת מ&quot;מ שרשו בעצמו יותר מכולם וגם בבחי&#039; אדם הרי ע&quot;י מדה זו היא עצם טבע האדם שהוא יש אמיתי יותר ממה שנקרא אדם ע&quot;י בחי&#039; שם מ&quot;ה דחכ&#039; כמו שאנו רואים יתרון המעלה על בחי&#039; העיקר שבאדם המורה על עצמיות בחי&#039; אדם הוא טבע הממשלה שבו שזהו מצד בחי&#039; עצמותו ממש משא&quot;כ החכ&#039; שבו שנק&#039; נפש השכלית ומדברת א&quot;ז בחי&#039; עצמיות האדם כ&quot;כ ולכך גם ברצון ותענוג שבמדה זו היא בבחי&#039; עצמיות יותר וכידוע וד&quot;ל. והנמשל מזה יובן למעלה שזהו ענין נתב&quot;ס דבחי&#039; מל&#039; דא&quot;ס שזהו כשעלה ברצונו ומח&#039; הפשוטה אנא אמלוך כו&#039; אע&quot;פ שהוא מדה אחרונה בכולן כידוע הרי מצד שרשה בבחי&#039; ההתנשאות שבה דוקא מצד עצם הרוממות שהוא בעצמות ממש בבחי&#039; יש אמיתי ה&quot;ז מלמעלה מע&#039; גם מבחי&#039; הרצון והתענוג וחכ&#039; ומדות שבו שבמדה זו יש שורש משלימות העצמי&#039; יותר מהשלימות שהוא ע&quot;י חכ&#039; ומדות כו&#039; וד&quot;ל. ובזה יובן גם בע&quot;ס דאצי&#039; הגלויות מהעלם העצמות ממש שיש יתרון מעלה במל&#039; מדת ההתנשאות להיות מלך על עם דבי&quot;ע כו&#039; שנק&#039; כתר מל&#039; שהוא המלך המרומם לבדו מאז בבחי&#039; מל&#039; דא&quot;ס הנ&quot;ל יותר מחכ&#039; ומדות דז&quot;א דאצי&#039; שנקרא אדם כנ&quot;ל והוא מטעם הנ&quot;ל שמדה זו מגיע בעצם השלימות יותר ונמצא שגם בבחי&#039; אדם יש יתרון מעלה במל&#039; דאצי&#039; שנק&#039; אדם תתאה יותר מאדם דאצי&#039; בחי&#039; ז&quot;א שע&quot;י חכ&#039; מוחא דאו&quot;א שבו כו&#039; וד&quot;ל. וכמו&quot;כ הענין תושב&quot;כ ותושבע&quot;פ שמבואר למעלה בפי&#039; ישר הוי&#039; כו&#039; דתושב&quot;כ בבחי&#039; אדם שם מ&quot;ה דז&quot;א דאוריי&#039; מח&quot;ע נפקת כידוע ותושבע&quot;פ מל&#039; קרינן לה מתניתא מלכתא כמלך שגוזר כו&#039; שזהו בחי&#039; אדם שמושל כו&#039; שהוא מצד רוממות העצמי&#039; ממש הרי יש יתרון מעלה בתושבע&quot;פ על תושב&quot;כ כידוע בענין אלה מועדי ה&#039; אתם דוקא חכ&#039; שבמל&#039; כשגוזרין כן יקום בחי&#039; מועדי הוי&#039; דז&quot;א וכה&quot;ג הרי אנו רואים שכל המצות בלתי מפורשין בתושב&quot;כ כלל וכאשר יגזור אומר בתושבע&quot;פ מל&#039; קרינן לה כן יקום ולכך נק&#039; מתניתא מלכתא כו&#039; ואם הי&#039; מצד החכ&#039; שבמל&#039; בלבד איך יהי&#039; כח במקבל יותר מן המשפיע שהיא ח&quot;ע בתושב&quot;כ אלא הוא מצד בחי&#039; המל&#039; ומטעם הנ&quot;ל דנתחב&quot;ס דוקא וז&quot;ש א&quot;ח עט&quot;ב וכמ&quot;ש במ&quot;א. ואמנם אעפ&quot;כ הרי נאמר מלך במשפט יעמיד ארץ במשפט בתושב&quot;כ דוקא שאם אין לחכמי תושבע&quot;פ ראי&#039; מן המקרא לא יוכלו לשפוט כו&#039; וז&quot;ש בי מלכים ימלוכו כו&#039; שכל גזירות דין דמל&#039; הכל על ידי משפט דתושב&quot;כ בחי&#039; ח&quot;ע שבמדות דז&quot;א וזהו שבחי&#039; בנין המל&#039; הוא משם מ&quot;ה דאדם דוקא כידוע. וזהו שסמך מזמור זה ה&#039; מלך למזמור שקדם שמדבר הכל בבחי&#039; שם מ&quot;ה דז&quot;א כנ&quot;ל בפי&#039; כי ישר הוי&#039; עד ולא עולתה בו אז הוא מלך במשפט כו&#039; והוא ענין ה&#039; מלך כמ&quot;ש וישב ה&#039; מלך לעולם כו&#039; וד&quot;ל. וזהו ה&#039; מלך גאות לבש פי&#039; גאות הוא בחי&#039; ההתנשאות שבה מצד עצמיות הרוממות כנ&quot;ל וכמ&quot;ש כי גאה גאה כו&#039; שהוא בחי&#039; יש אמיתי שמצד עצמות שהוא רם על הכל ואמנם לגבי המקבלים ה&quot;ז בא רק בבחי&#039; לבוש להלביש א&quot;ע בלבוש ההתנשאות שחוץ מעצמו כנ&quot;ל כי באמת אין עוד מלבדו וכולא קמי&#039; כו&#039; רק שמתלבש בלבוש דגיאות והתנשאות כדי להיות מלך על עם וכמו שעבמ&quot;ח הפ&#039; אנא אמלוך שהוא ג&quot;כ בבחינת לבוש בלבד אבל שרשו ברוממות התנשאות בעצמות ממש כנ&quot;ל ונתב&quot;ס כנ&quot;ל וד&quot;ל. וזהו לבש הוי&#039; עוז ואין עוז אלא תורה שלבוש מל&#039; זה הוא מלביש ע&quot;י התורה דוקא כמ&quot;ש עוז והדר לבושה כו&#039; וכמ&quot;ש בי מלכים ימלוכו כנ&quot;ל בפי&#039; מלך במשפט יעמיד ארץ כמו שכל דבר מלך שלטון דתושבע&quot;פ הוא ע&quot;פ משפט דתושב&quot;כ וזהו עוז התאזר כמו חגרה בעוז מתניה שהאזור הוא למטה דבוק במתניו לחזק ההילוך עם כח גופו משא&quot;כ החגורה למע&#039; וז&quot;ש חגרה בעוז מתניה שהוא ענין קבלת תושבע&quot;פ מעוז דתושב&quot;כ כמ&quot;ש ה&#039; עוז לעמו יתן וכן תנו עוז לאלקים כו&#039; כי מה שיש ביכולת כח תושבע&quot;פ מל&#039; קרינן לה לגזור בפה ולברר זה כשר וזה פסול כו&#039; הוא נמשך מעוז העליון דשם מ&quot;ה דז&quot;א שבח&quot;ע כמ&quot;ש חכמות בחוץ כו&#039; ח&quot;ע דאתמשיך בח&quot;ת כו&#039; והוא לבוש השני דעוז התאזר מלך זה כדי להיות מלך במשפט יעמיד כנ&quot;ל וד&quot;ל. ועיקר האוזר בעוז זה שא&#039; עוז התאזר הוא לחזק מתניים כמו אוזר ישראל בגבורה שהעוז דתורה הוא מבחי&#039; הגבור&#039; דז&quot;א שהוא בחי&#039; דין גבו&#039; דע&quot;י שבח&quot;ס לשפוט הכל במדה כו&#039; והיינו שהיא רק חיזוק מתניים שהוא בבחי&#039; ההילוך בנו&quot;ה שנק&#039; מאזני צדק והן כליות יועצות אור להשפיע שלא יטה ימין ושמאל כו&#039; וידוע שבחי&#039; נצח שהוא בימין כמ&quot;ש נעימות בימינך נצח בו עיקר הגבורה נק&#039; רוח עצה וגבורה וכמ&quot;ש וגם נצח ישראל כו&#039; כמאמר איהו בנצח ואיהי בהוד מל&#039; וזהו עוז והדר לבושה כו&#039; (אע&quot;פ שההוד בקו השמאל הרי כח השמאל נכלל בימין כמ&quot;ש במ&quot;א). וזהו אף תכון תבל בל תמוט פי&#039; ע&quot;י עוז התאז מלך בזה תכון תבל בל תמוט כמ&quot;ש יעמיד ארץ בבחי&#039; החיזוק שלא יבא שום מותרי שפע לחיצוני&#039; ולא יקבל המותרות מקו השמאל או מקו הימין ולא תמוט עולם ועד כו&#039; ואף זה רבוי הוא שמלבד עצם השלימות שבמלך זה שלבושו עוז כו&#039; הנה גם ע&quot;י תכון תבל וכח וגבו&#039; עוזו ע&quot;י התורה שבחכ&#039; אתברירו (וגבור&#039; גימט&#039; רי&quot;ו ותבל גימט&#039; ב&quot;פ רי&quot;ו גבו&#039; עילאה וגבו&#039; תתאה דתושב&quot;כ ותושבע&quot;פ כמ&quot;ש במ&quot;א בענין מי ימלל גבו&#039; כו&#039; ובפי&#039; משחקת לפניו בתבל ארצו כו&#039;) וזהו בצירוף תושבע&quot;פ דוקא שתיכון תבל אבל במשפט תושב&quot;כ יעמיד ארץ בלבד ולא תבל כו&#039; וד&quot;ל. נכון כסאך מאז מעולם אתה כו&#039; פי&#039; כסאך הוא כסא המלוכה ונק&#039; כה&quot;כ כו&#039; ואין כבוד אלא תורה וכתיב ה&#039; קנני ראשית דרכו כו&#039; שכאשר עבמ&quot;ח אנא אמלוך נכון הי&#039; כסא המלוכה הזאת לשפוט במשפט התורה דוקא כי התורה קדמה לעולם כמ&quot;ש ואהי&#039; אצלו אמון כו&#039; וכנ&quot;ל בפי&#039; בי מלכים ימלוכו כו&#039; והמשפט של מלך נק&#039; כסא המלוכה כשיושב על כסא לשפוט ושש מעלות לכסא הן המדות שבתושבע&quot;פ חכמתו העצמי&#039; כידוע. וזהו נכון כסאך מאז מקדמת דנא דהיינו קודם שעלה ברצה&quot;פ בבחי&#039; המלוכה כו&#039; וזהו מעולם אתה מעולם הא&quot;ס עצמו כמו שהוא בבחי&#039; רוממות העצמי&#039; ממש אתה לבדך כי גם עכשיו אין שינוי לפני עצמותו כלל בין קודם מקור ההשתלשלות לחפוץ בכתר מל&#039; לאחר ההשתלשלות כמ&quot;ש אתה אחד ושמך אחד וכן אתה קדוש ושמך קדוש דכמו שהוא בעצמותו ממש כך הוא בבחי&#039; שמך שהוא מל&#039; דא&quot;ס וכמארז&quot;ל הי&#039; הוא ושמו בלבד וכמ&quot;ש אני הוי&#039; לא שניתי וכן אתה הוא כו&#039; וכידוע וזהו נכון כסאך מאז מעולם אתה בלי שינוי כלל וד&quot;ל:<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)]]</div>

ש. א.