https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%28%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99%29%2F%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%98_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99 2026-05-15T18:49:59Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%98_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=25595&oldid=prev 2025-10-13T13:32:33Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%98_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99" title="פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)/ותבט עיני בשורי">פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)/ותבט עיני בשורי</a>&quot;: התוכן בידי משתמשים ותיקים בלבד ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:32, 13 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%98_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=25594&oldid=prev 2025-10-13T13:32:07Z

<p>יצירת דף חדש</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)}}<br /> {{יישור טקסט|שני הצדדים|<br /> {{עוגן|פרק קלג|(קלג)}} &#039;&#039;&#039;ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים.&#039;&#039;&#039; פי&#039; בשורי לשון הבטה כמו אשורנו כו&#039;. האויב המביט בו בעין הרע (ורש&quot;י פי&#039; בעיני כמו בשורי והכל א&#039; כמו שאול עוין את דוד ל&#039; קנאה כו&#039;) כמו בהבטת עין רעה דבלעם שהשונא עיניו צופות לרעת הצדיק כמו צופה רשע לצדיק כו&#039; אבל באיבוד הרשע מתנקם בו הצדיק ומביט בו וכמו ואני אראה בשונאי שהוא ראיי&#039; נקמה במפלתם תחת שהי&#039; מצפים לרעה כו&#039; ולמעלה הימנו בחי&#039; בירור וביטול הרע דנוגה בחי&#039; עין מסוררים דמקטריגים הרעים כמו נתן עיניו במקדש ראשון והחריבו כו&#039; (כמו שניסמית עינו של בלעם כו&#039; ובגמרא בעובדא דרבא דפקע עינו דבר שישך כו&#039;) והוא לאחר תשלום הבירורים באבוד רשעים שבחכ&#039; אתברירו והוא בעיני&#039; דעין הוא בחכ&#039; שהחכמים נק&#039; עיני העדה ויש ראי&#039; לטוב ויש ראי&#039; לבחי&#039; דין לענוש בראי&#039; זו כמו שנתנו חכמים עיניהם כו&#039; נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות ונק&#039; ראי&#039; עקומה כו&#039; והוא להביט בשונאו להפילו והוא תוקף הדין שבראי&#039; (וכמ&quot;ש למראה עיניו ישפוט כו&#039;). וזהו ותבט עיני לנקום מהם במפלת&#039; כלומר ראתה העין מה שחפצה בהם מתחלה כו&#039; ובקמים עלי המקטריגים פתאום בלתי נגלה לעין כי מרחוק יארובו אז גם בשמיעה מרחוק תשמענה אזני במפלתם כי מגלין לצדיקים מלמעלה שלא יועילו כלום בטרם תבא רעתם בהתגלו&#039; (והוא בבחי&#039; שמיעה דבינה שהוא באוזן שמזה הי&#039; בחי&#039; הדין לבער כח הרע בטרם בואו כמו במפלת סנחרב מפני ששמע קול גידופי&#039; של נערי מלך אשור). צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה. פי&#039; צדיק הוא בחי&#039; יסוד ז&quot;א שהוא מקור תולדות הנשמות בבחי&#039; אור הזרוע לצ&quot;ע כידוע (וכנ&quot;ל בפי&#039; נשמת כ&quot;ח) ולפי שיש בכח המוליד שבו בחי&#039; הארת אא&quot;ס שמוליד עד אין שיעור לכך נמשל לתמר שהוא עושה פירות הרבה והוא הדקל שפירותיו מרובים שהן התמרי&#039; וגם נמשל לארז שגדל במקום גבוה מאוד וישגה בגבהו על כל אילני יער הלבנון וגם גזעו מחליף באין שיעור והרי ב&#039; ענייני&#039; הללו הכל בבחי&#039; הריבוי והתפשטו&#039; רק שזה בריבוי הפירות וזה בריבוי העצם בגזעו ושרשו ובגובה גידולו כו&#039;. וכ&quot;ז דמיון להבין למעלה בבחי&#039; צ&quot;ע דכ&#039; בי&#039; כי האדם עץ השדה כו&#039; שהוא בחי&#039; צומח שהן בחי&#039; המדות דאדם עליון שצומחים מבחי&#039; הקטנות לבחי&#039; הגדלות עד&quot;מ התינוק הקטן שמדותיו הן בקטנות בתכלית ובוצין מקטפי&#039; כו&#039; שמתגדל עד היותו בן ע&#039; שנה שמדותיו בתכלית הגדלות שבחכ&#039; ולמעלה מן החכ&#039; שהוא בתענוג ורצון ומקור התענוג ורצון עד מדות שבבחי&#039; יחידה שבנפש שהן מדות עצמיי&#039; שבעצמות ממש כמו חסד העצמי שבנפש שמחמתו יוליד תענוג ורצון של חסד תמיד כו&#039;. והנמשל למעלה הוא בחי&#039; מדות דקטנות דז&quot;א שהן לצורך עולמות דבי&quot;ע שצומחין בבחי&#039; גדלות המוחין דאו&quot;א כו&#039; עד מדות דע&quot;י שנק&#039; מדו&#039; שבזקן שקנה חכ&#039; ממקורה בתכלית גדלו&#039; המוחין ולמעלה מעלה עד בחי&#039; מקור למקור התענוג והרצון שהוא חפץ חסד שבעצמות שמחמתו עלה ברצונו להאציל ולברוא כו&#039;. שזהו כמו מדו&#039; העצמי&#039; דיחידה כנ&quot;ל ולפי&#039; שבחי&#039; צדיק למטה בסוף כל האורות דאצילות להביא לידי גילוי אור השפע לבי&quot;ע שזהו בחי&#039; טבע הטוב להטיב כידוע בפי&#039; אמרו לצדיק כי טוב (שהוא גימטרי&#039; אהו&quot;ה ר&quot;ת א&quot;ת השמי&quot;ם וא&quot;ת האר&quot;ץ דאחיד בשמיא וארעא כמ&quot;ש במ&quot;א). ע&quot;כ עולה לשרשו ומקורו הראשון שלפני מקור הרצון והתעה&quot;פ ג&quot;כ והוא בחי&#039; עצמות הטוב והחסד שבעצמותו ממש שמחמתו חפץ חסד להיות לו רצון ותענוג בהשתלשלות דקו&quot;ח כו&#039; וזהו כללות ענין זה הפסוק דצדיק כתמר יפרח שהוא בחי&#039; יסוד ז&quot;א שעושה פירות הרבה בתולדות הנשמות מאור הזרוע לצדיק ששרשו למעלה מעלה בעצמות טבע הטוב שנק&#039; ארז אשר בלבנון לובן העליון שהוא עצמות הטוב דא&quot;ס שלפני מקור לרצון ותענוג של חסד כנ&quot;ל במשל וזהו ישגה בבחי&#039; א&quot;ס ממש כמ&quot;ש שגיא כח כו&#039;. וכמשל ארז שגזעו ושרשו מחליף באין שיעור וגדולו בגובה קומה למעלה מעלה מהכל כו&#039; ולכך גם למטה בכלות הכל שהוא יסוד ז&quot;א שנק&#039; עץ עושה פרי להוליד נשמות כו&#039; נמשל לתמר שמפריח פירות הרבה שאין הפריחה הזאת קאי על גוף אילן התמר אלא על פירותיו שמפריח כדפרש&quot;י כתמר לעשות פירות וכארז להחליף גזעו כי התמר עצמו אינו צומח ופורח מיד אדרבה מתעכב הרבה וכמ&quot;ש בזוהר דסליק לע&#039; שנין כו&#039; שהן גדלות המדות כו&#039; משום דהא בהא תלי&#039; כידוע דאא&quot;ס למעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית ולפי שבחי&#039; אדם אדמה לעליון כו&#039; ע&quot;כ יוליד נשמות כי כח המוליד בדומה לו ולכך הנשמה נק&#039; מהלך ונק&#039; אדם כו&#039;. וזהו עץ עושה פרי שהן הנשמות דוקא ואעפ&quot;י שהן בבחי&#039; הקטנות שרשן בבחי&#039; הגדלות כמ&quot;ש כי האדם עץ השדה וכמו שיש צומח בקטנות וצומח בגדלות (כמ&quot;ש במ&quot;א בענין וידבר שלמה מן הארז אשר בלבנון עד האזוב שצומח בקיר בתכלית הקטנות והוא בחי&#039; יסוד ז&quot;א בקטנות התולדה ביחודו במל&#039; שנק&#039; קיר כו&#039;) ועיקר הכוונה דפסוק זה הוא שבא להורות ההבדל הגדול מן הקצה לקצה ממ&quot;ש תחילה בענין הצמיחה מן הפסולת שבארץ שנק&#039; ספיחים והוא מ&quot;ש בפרוח רשעים כמו עשב כו&#039; להיות ששרש הראשון דרשעים מבחי&#039; אחוריי&#039; שהוא שפע הפסולת והשמרים שנפלו בשבירה דקליפה קדמה לפרי כנ&quot;ל בענין ואלה המלכים כו&#039; אבל שרש הצדיקי&#039; נבדל בערך מן הקצה ששרשם הוא בבחי&#039; הפנימית והעצמו&#039; דוקא וברור מכל סיג וכמו תולדו&#039; נשמו&#039; הצדיקי&#039; אור הזזרוע לצ&quot;ע הנ&quot;ל כמו שאין הולד נולד אלא מן הברור שבטפת יסוד כו&#039; שנמשך מבחי&#039; פנימי&#039; ועצמות שלכך מוליד בדומה לו דוקא וז&quot;ש צדיק כתמר יפרח לעשו&#039; פירו&#039; שהוא שפע הפנימי&#039; הנבדל לגמרי מן החיצונ&#039; ששרש&#039; בעצמו&#039; ממש ולכך הוא היפך ממש מצמיחת ופריחת הפסולת שבארץ שפריחתו לאיבוד כמ&quot;ש להשמדם כו&#039;. אבל פריחה זו כתמר הולך ומתרבה ברבוי לאין שיעור למעלה מעלה וכמ&quot;ש כארז בלבנון ישגה בבחי&#039; א&quot;ס ואע&quot;פ שתחילתו בקטנות הפריחה אבל להיותו בשרשו בבחי&#039; הפנימי&#039; והעצמות פורח ועולה מעלה מעלה בהתפשטות וריבוי לאין שיעור משום דכח המוליד בדומה לו מאחר שנק&#039; אדם אדמה לעליון ממש כנ&quot;ל וד&quot;ל. וקאי אדלעיל שא&#039; איש בער לא ידע כו&#039; דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין שחסר בו הדעת המוליד כו&#039; ומה שפורח מצד בחי&#039; הפסולת הולך לאיבוד כנ&quot;ל. אבל צדיק שרשו וגזעו בבחי&#039; הפנימי&#039; שבדעת העליון לכך כתמר יפרח כו&#039; שהוא בחי&#039; קו האמצעי דת&quot;י ששרשו בעצמות ממש וזהו כתמר דוקא שעליו דבוקים בשדרה שהן ח&quot;י חוליות שבהן עובר טפת יסוד דלכך נק&#039; חי העולמים כו&#039; כידוע בח&quot;י ברכות דש&quot;ע וההיפוך מזה ענפין מתפרדין דנפשות עשו כו&#039; (וכמ&quot;ש במ&quot;א בענין הלולב שהוא כפת תמרים דדקל שהוא בבחי&#039; היחוד וההתכללות בעצמותו דוקא דקו האמצעי עולה עד פנימי&#039; הכתר וז&quot;ש כארז בלבנון ישגה מצד שרשו ששם ישגה בענפיו המתפשטים ונק&#039; ארזי אל וכן כארזים עלי מים כו&#039;). והפשוט בפי&#039; יפרח בבחי&#039; הקטנות ואח&quot;כ ישגה בבחי&#039; הגדלות היינו כמו ראשיתך מצער ואחריתך ישגה כו&#039; וכמ&quot;ש יעקב לעשו יעבור נא אדוני לפני כו&#039; ואנכי אתנהלה כו&#039; וכמ&quot;ש במ&quot;א בענין המא&#039; מאי טעמא עיזי מסגי ברישא שהוא עשו איש שעיר וזהו ראשיתך מצער ויעקב איש חלק בבחי&#039; העצמו&#039; ישגה באחרונה וכמ&quot;ש דברישא חשוכא והדר נהורא דקליפה קדמה לפרי וראשיתה של פרי מצער ובגמרה תגדל למעלה וכידוע בענין בכורתי לקח ועתה לקח ברכתי וכמשל השפופרת נכנס ראשון יצא אחרון כו&#039; וכמ&quot;ש במ&quot;א באריכות וד&quot;ל:<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)]]</div>

ש. א.