https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%28%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99%29%2F%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8_%D7%94%27 2026-05-15T03:08:49Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8_%D7%94%27&diff=25599&oldid=prev 2025-10-13T13:47:41Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8_%D7%94%27" title="פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)/להגיד כי ישר ה&#039;">פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)/להגיד כי ישר ה&#039;</a>&quot;: התוכן בידי משתמשים ותיקים בלבד ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:47, 13 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8_%D7%94%27&diff=25598&oldid=prev 2025-10-13T13:47:21Z

<p>יצירת דף חדש</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)}}<br /> {{יישור טקסט|שני הצדדים|<br /> {{עוגן|פרק קלה|(קלה)}} &#039;&#039;&#039;להגיד כי ישר ה&#039; צורי ולא עולתה בו.&#039;&#039;&#039; פסוק זה האחרון קאי על תחילת המזמור הזה שא&#039; טוב להודות כו&#039; עד מה גדלו מעשיך ה&#039; מאד עמקו מחשבותיך וא&#039; מה עמקות הללו הוא מ&quot;ש איש בער לא ידע כו&#039; מה שבפרוח רשעים כו&#039; להשמדם כו&#039; עד צדיק כתמר כו&#039; ועכ&quot;ז בא ליתן טעם לשבח כולל כו&#039; והוא להגיד כי ישר כו&#039; פי&#039; ישר הוא קו האמצעי דתיקון שהוא בחי&#039; היושר שמתקן לבחי&#039; העיגולים דתוהו שקדמו לו כו&#039; (וכידוע דבחי&#039; העיגולים הוא בבחי&#039; נפש ובחי&#039; יושר הוא בחי&#039; רוח שבא לתקן בחי&#039; העיגולים והוא בחי&#039; אדם דיושר דתיקון שמתקן בחי&#039; העיגולים דתהו וכמ&quot;ש האלקי&#039; עשה את האדם ישר כו&#039; וזהו כללות הענין בפסוק זה דמפרש הטעם למה צדיק כתמר כו&#039; לפי ששתולים בבית ה&#039; דוקא דהיינו בחי&#039; שם מ&quot;ה דחכ&#039; כ&quot;ח מ&quot;ה דתו&#039; שהוא בחי&#039; התיקון בקו האמצעי שהוא בחי&#039; היושר כו&#039; וכידוע דהתו&#039; באה בבחי&#039; ההתכללות דג&#039; קוין ימין ושמאל ואמצע וכמ&quot;ש מימינו אש דת כו&#039; כאש שחורה ע&quot;ג אש לבנה כו&#039; והן ה&quot;ח וה&quot;ג מ&quot;ע ול&quot;ת שמור וזכור דכלולי&#039; זע&quot;ז כמו שאנו רואים בכל דין והלכה שיש בה פנים לכאן ופנים לכאן לחו&quot;ג ובאופן זה כשר ובאופן זה פסול וכן בטו&quot;ט חייב וזכאי כו&#039; שזהו עיקר ענין הבירור שיהי&#039; מזג ומשקל במדה נכונה בב&#039; הקוין דחו&quot;ג כמ&quot;ש מי מדד בשעלו מים כו&#039; שהתו&#039; שרשה בקו המדה שהוא קו האמצעי הכולל לב&#039; הקוין במדה ומשקל מכוון בקו המשקולת ולא יהי&#039; נטי&#039; לימין ושמאל ביותר מכפי המדה כמ&quot;ש לא תסור ימין ושמאל ולא להטות כלפי חסד שבימין יותר מכפי המדה ולא להטות כלפי דין שבקו השמאל בכל דין והלכה כמ&quot;ש אל תוסף על דבריו כו&#039; משום דכל אמרת אלוק צרופה כו&#039; והוא בחי&#039; התיקון דאדם ישר שלא לנטות לצד מן הצדדים וממילא לא יבוא מזה שום אופן שנק&#039; חיצוני&#039; כלל כי נבדל הפסול מן הכשר והטמא מן הטהור לא יקבל רק כפי הצורך כו&#039; משא&quot;כ בב&#039; הקוין שנוטה לימין יותר יוצא מותרות החסדים ובקו השמאל יוצא מותרות הגבו&#039; כידוע בענין אברהם שיצא ממנו ישמעאל כו&#039; וזהו דוקא בבחי&#039; היושר שמתכללים דבר מהיפוכו כמו איברי האדם שכלולי&#039; זע&quot;ז כידוע ולכך נק&#039; התו&#039; ג&quot;כ בבחי&#039; אדם וכמ&quot;ש זאת תורת האדם ויש בה פרקין ושייפין כו&#039; כמ&quot;ש בזוהר אבל בבחי&#039; העיגולים דתהו הרי הן זת&quot;ז בלתי מתחברים כלל ואם הם בקוין המה מפורדים לא יש בחי&#039; התכללות כל דבר והיפוכו כו&#039; רק זה אחר זה כו&#039; ע&quot;כ יצא מותרות שפע שהוא בחי&#039; פסולת ומותרות שצריך בירור כו&#039; והם ז&quot;מ דתהו שנפלו ומתו כו&#039; וכידוע דהבירור דתהו הוא ע&quot;י בחי&#039; יושר דאדם והוא שם מ&quot;ה דתיקון דבחכ&#039; איתברירו אך הנה לתקן מה שנתקלקלו צריך לזה חכ&#039; ושכל עמוק יותר כידוע בענין תורתו אומנתו חכמתו תעמוד לו לתקן כו&#039; והוא שם מ&quot;ה החדש שהוא מלך הח&#039; כו&#039; ששרשו בחי&#039; עמקות המח&#039; העליונה דמחשבה הוא חשב מ&quot;ה דחכ&#039; ועומק המח&#039; הוא שרש ומקור התיקון והוא מ&quot;ש בתחילת זה המזמור טוב להודות כו&#039;. אך שלימות התיקון נעשה ע&quot;י שם הוי&#039; כמ&quot;ש סדר הענין אח&quot;כ מאד עמקו מחשבותיך כו&#039; בפרוח רשעים שהוא ירידות ונפילות פסולת בשבירה דז&quot;מ עד שיורי הג&#039; מלכים שלא נבררו שיוצאי&#039; וכלים בבחי&#039; איבוד להשמדם כו&#039; ואתה מרום כו&#039; בבחי&#039; שרש החכ&#039; שבתו&#039; העצמי&#039; טרם ירידתה לברר כו&#039; כנ&quot;ל עד צדיק כתמר יפרח כו&#039; שהוא מדבר בירידת כח מה שבחכ&#039; דתו&#039; ע&quot;י נשמות הצדיקים השתולים בבית ה&#039; כו&#039; שהוא אותיות דתושב&quot;כ ותושבע&quot;פ שכ&quot;ז מבחי&#039; התיקון דשם מ&quot;ה שמברר לב&quot;ן דתהו עד שלא ימצא שום פסולת כלל כידוע בע&quot;ח בבחי&#039; הבירורי&#039; דאו&quot;י מלמעלה למטה הרי מה שלא נברר לפני האצי&#039; יורד באצי&#039; להתברר ומה שלא נברר באצי&#039; יורד בבריאה להתברר שם וכן מבריאה ליצי&#039; ומיצי&#039; לעשי&#039; עד פסולת היותר גס שבסוף העשי&#039; שיוצא לאיבוד לגמרי ונא&#039; שישחוט ליצה&quot;ר כו&#039; וזהו ענין עמקו מחשבותיך דלא מושג בכל מח&#039; חש&quot;ב מ&quot;ה דחכ&#039; דתיקון למה צריך לבוא לבחי&#039; התיקון הזה כ&quot;א לא הי&#039; בחי&#039; שבירה קודם א&quot;צ לתיקון ולמה עשה שיהי&#039; בחי&#039; שבירה בז&quot;מ עד שלמטה יצא פסולת הגבו&#039; שז&quot;ש בפרוח רשעים כדי להשמדם והוא ע&quot;י בחי&#039; התיקון דצדיק ששתול בבית ה&#039; (וכמ&quot;ש למכה מלכים גדולים בחי&#039; הריגה נחלה לישראל עבדו בחי&#039; התיקון דאדם שהוא בתו&quot;מ שישראל עושין בא&quot;י דוקא). אך זהו מה עמקו מחשבותיך להיות השבירה והתיקון אח&quot;כ והנשאר גס ופסולת שא&quot;א לברר יאבד וישמד כו&#039; שאינו בא דבר זה רק בהעלם עומק המחשבה סתימאה כענין שתוק כך עלה במח&#039; כו&#039; שאין טעם לרצון כי עמוק הוא בהעלם העצמות ממש דלא ידע לי&#039; בר איהו וכמ&quot;ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו בהשתלשלות בבחי&#039; התוהו והתיקון אין ערוך אליך עדיין וכמ&quot;ש אין דומה לך גם לתחה&quot;מ ועוה&quot;ב שלאחר הבירור כו&#039; (אך מ&quot;ש איש בער לא ידע כו&#039; זאת דפרוח רשעים כו&#039; אבל מי שיש בו כח מ&quot;ה דחכ&#039; ידע ענין הבירור דרשעים כו&#039; זהו בבחי&#039; התיקון דשם מ&quot;ה לב&quot;ן אבל בשרש ומקור בחי&#039; התיקון הוא נשאר בעומק המח&#039; שמשם נמשך בחי&#039; מ&quot;ה החדש כו&#039; וד&quot;ל). וזהו להגיד כי כי ישר ה&#039; כו&#039; פי&#039; הגם שעמקו מחשבותיך בשרש בחי&#039; התיקון אך זה בגילוי אור ולהגיד כי ישר הוי&#039; כו&#039; שהוא בעצמו למעלה מעלה לגמרי מבחי&#039; מקור הבירורים שהרי לא נמצא משם הוי&#039; שום בחי&#039; מותרות שפע כלל כי ישר הוי&#039; כו&#039; להיות בשרשו בחי&#039; עצם השלימות שלימותא דכולא ומה שבחי&#039; שם מ&quot;ה דתיקון נק&#039; אדם היינו רק אדמה לעליון לשלימות העצמות ממש וכמ&quot;ש ויברא האדם בצלמו כו&#039; (ובכללות היינו א&quot;ק שנק&#039; אדם דבריאה כידוע) וז&quot;ש כי ישר הוי&#039; צורי בחי&#039; אדם דיצי&#039; הוא בחי&#039; רוח והוא בחי&#039; מ&quot;ה אדם דתיקון שמקבל מבחי&#039; העלם מ&quot;ה דא&quot;ק במחה&quot;ק דאדם דבריאה וזהו הוי&#039; צורי ששם לא נמצא עולתה כלל דהיינו שאין שם שורש אחיזה לחיצוני&#039; כלל ולכך עמקו מחשבותיך להיות מקור התיקון גם בשבירה כו&#039; שלזאת עשה השבירה בבחי&#039; ב&quot;ן שיוברר ע&quot;י שם מ&quot;ה עד שלא יהי&#039; מציאות עולתה כלל דמ&quot;ש עולתה לשון נוק&#039; היינו משום דלפתח חטאת רובץ והוא חוי&#039; דרע דנוג&#039; דקטיר לרגלוהי דנוק&#039; דרגלי&#039; יורדות מות כו&#039; וכידוע בענין נחש כרוך על עקבו לא יפסיק כו&#039; וכשיבוער הטומאה לגמרי מן הארץ דמל&#039; שאז יהי&#039; הבירור גם בעקבות משיחא עד מל&#039; דמל&#039; דעשי&#039; דנוגה דסוף העשי&#039; היינו עד דמטין רגלין ברגלין כו&#039; ואז ולא עולתה בו דנוק&#039; דמל&#039; משום דישר הוי&#039; צורי פי&#039; הוי&#039; דיושר דמ&quot;ה דז&quot;א מברר לצורי בחי&#039; המל&#039; שנק&#039; צור כמ&quot;ש ההופכי הצור אגם מים שזהו מיתוק הגבו&#039; דנוק&#039; שבסוף העשי&#039; כמארז&quot;ל אין צור כאלקינו כו&#039; עד שלא נמצא בו עולתה דנוק&#039; במציאות כלל (ועוד פי&#039; צורי כצור וסלע כפי&#039; הפשוט כמו צור משגבינו ולא לשון יצי&#039; והוא בחי&#039; מקיף דמל&#039; שנעשה מהבירורים דאו&quot;ח ע&quot;י או&quot;י דוקא וד&quot;ל) ומ&quot;ש ולא עולתה בו ולא א&#039; עולתה בה משום דכח הדכר לברר וכמ&quot;ש תנו עוז לאלקי&#039; כו&#039; ונכלל הנוק&#039; בדכורא והוא בחי&#039; יושר בחי&#039; רוח שמתקן לבחי&#039; עיגולי&#039; בחי&#039; נפש כנ&quot;ל ומי שהוא מבורר בעצמו ונק&#039; כו&#039; יש ביכולתו ליתן עוז לברר למי שצריך בירור והוא בחי&#039; המל&#039; ולכך א&#039; ולא עולתה בו לשון זכר ולשון נסתר שהוא בהעלם עומק המח&#039; שמשם מקור כל הבירורים רק בסומ&quot;ע עבמח&quot;ת שהוא שלימות הבירור לעיגולים דב&quot;ן דתה&quot;ו (וזהו שהקרי עולתה בוי&quot;ו ולא הכתי&#039; שהקרי במל&#039; והכתי&#039; בז&quot;א כידוע לא כמו שהוא נכתב בהוי&#039; הוא נק&#039; נכת&#039; בהוי&#039; ונק&#039; אלקים כו&#039; וד&quot;ל) ופי&#039; להגיד להמשיך או&quot;י באו&quot;ח דמל&#039; עד סוף הכל כו&#039;:<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)]]</div>

ש. א.