https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%28%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99%29%2F%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%A9%D7%9E%D7%A9 2026-05-14T06:47:35Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=25620&oldid=prev 2025-10-14T18:03:01Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%A9%D7%9E%D7%A9" title="פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)/ממזרח שמש">פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)/ממזרח שמש</a>&quot;: התוכן בידי משתמשים ותיקים בלבד ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:03, 14 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=25619&oldid=prev 2025-10-14T18:02:30Z

<p>יצירת דף חדש</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)}}<br /> {{יישור טקסט|שני הצדדים|<br /> {{עוגן|פרק קנד|(קנד)}} &#039;&#039;&#039;ממזרח שמש עד מבואו כו&#039;.&#039;&#039;&#039; הנה מבואר בס&#039; הזוהר בכמה דוכתי בבחי&#039; שמשא וסיהרא שהוא בחי&#039; זו&quot;נ וכתיב כי שמש ומגן הוי&#039; אלקים דשם אלקים הוא מסתיר ומגן ונרתק לשם הוי&#039; רק לע&quot;ל כתיב ונגלה כבוד ה&#039; כו&#039; שמוציא חמה מנרתקה כו&#039; אבל עכשיו מוסתר שם הוי&#039; באלקים דוקא ולפי&quot;ז אינו מובן מ&quot;ש תחלה יהי כבוד ה&#039; לעולם דמשמע שיתגלה כבוד ה&#039; מהעלמו בשם אלקים כמו לע&quot;ל. אך הענין הוא דכבוד ה&#039; לעולם הוא בבחי&#039; הארת שם הוי&#039; לבנות בנין כתר מל&#039; להיות לו רצון למלוכה כנ&quot;ל באריכות. וז&quot;ש לעולם ה&#039; דברך נצב בשמים שהוא בחי&#039; כתר מל&#039; שמאיר שם גילוי אור הוי&#039; אבל בט&quot;ס דמל&#039; שם מוסתר שם הוי&#039; בשם אלקים (והוא בחי&#039; שבדבור שמעלים בצירופי אותיות לאור המדות שבלב אבל הרצון של הדבור שנק&#039; דברך בעצם אורו מאיר בלי לבוש כי מתאחד בעצם אור המדות שבלב כמ&quot;ש במ&quot;א. ומ&quot;ש למעלה בענין כבוד אלקים הסתר דבר על בחי&#039; כתר מל&#039; גם זה אמת שנק&#039; הסתר דבר לגבי בחי&#039; ממכ&quot;ע שמבחי&#039; חכ&#039; דמל&#039; ושארי הספי&#039; שבבי&quot;ע וכבוד מלכים חקור דבר היינו בט&quot;ס דמל&#039; בבי&quot;ע כאשר בוקעים אורות דהוי&#039; באלקים כמשי&quot;ת וד&quot;ל). והנה ידוע דבחי&#039; חו&quot;ב נק&#039; תרין רעין כו&#039; והחכ&#039; נק&#039; אין בחי&#039; נקודה ובינה נק&#039; יש שהוא ההשגה ותפיסא בבחי&#039; יש כו&#039; ובחי&#039; נקודה דחכמה מוסתר ונעלם בבינה שהיא ההשגה ולפי&quot;ז גם המדות שמסתעפי&#039; מחו&quot;ב הרי כאשר נקודת החכ&#039; בהעלם בבינה גם המדות שבחכ&#039; בהעלם ובהשג&#039; דבינה יש ג&quot;כ התפעלות המדות ונק&#039; מדות שבשכל כידוע. אך הם סתומים ונעלמים שם כי כלולים בעצם המושג כנראה בחוש כאשר יטרד אדם איזה ענין בשכלו יוכלל אור התפעלות האהבה והי&#039; כלא הי&#039; רק אחר הסתלקות אור השגת השכל אז יוצא אור התפעלו&#039; המדות במהות בפ&quot;ע ואז אור אבא מאיר בגילוי במדות כי הי&#039; בחי&#039; המדות דחכ&#039; סתומים בהשגה ובהסתלקות ההשגה יצאו לאור עם המדות שבלב וז&quot;ש מה שמו ומה שם בנו שאור שם מ&quot;ה דאבא יוצא מהעלם הבינה בהוולד המדות שבלב שנק&#039; בן משום דממו&quot;ס דאבא קאתי משום דיסוד אבא ארוך משל אימא ומסתיים ביסוד ז&quot;א ולכך נק&#039; יסוד אבא ויסוד ז&quot;א וזהו ממזרח שמש כו&#039; שהמדות דז&quot;א נק&#039; שמשא ואור השמש הוא בחי&#039; יסוד וראשית גילוי אור ממדות הוא לאחר בקיעת יסוד אימא שנגלה אור אבא שהוא שם מ&quot;ה דחכ&#039; ומאיר בכל הו&quot;ק דז&quot;א שהוא שם הוי&#039; בכלל וזהו הנקרא ממזרח שמש ראשית בקיעת אורו הוא זריחתו במזרח שהוא ת&quot;ת ונבקע יסוד דאימא ששם דוקא נגלה אור דאבא כו&#039; ושם דוקא אין שם אלקים מסתיר לו כי נסתלק אור הבינה שנקרא אלקים עילאה המסתיר להוי&#039; דחכ&#039; כנ&quot;ל אבל זהו אינו אלא עד מבואו ולא עד בכלל דהנה כתיב וזרח השמש ובא השמש דשקיעתו במערב שהשכינה במערב והוא בבחי&#039; המל&#039; שנק&#039; אלקים המסתיר על שם הוי&#039; וכמ&quot;ש לעיל והיינו בבחי&#039; ט&quot;ס דמל&#039; מחכ&#039; ולמטה דאור אבא אינו מאיר שם כלל וכידוע דאור אבא באצי&#039; ואימא בבריאה דהיינו שחכמה באצי&#039; לבד ולא בבריאה שהמסך מפסיק בין אצי&#039; לבריאה והוא ההפסק שבין כתר לחכ&#039; שבמל&#039; ומ&quot;ש בראשית בחוכמתא הוא ח&quot;ת שבדבור שנבדל בערך מח&quot;ע שבראש כו&#039; וזהו עד מבואו ששם מוסתר שם הוי&#039; דז&quot;א באלקים מפני העלם אור אבא אבל עד מבואו במערב מהולל שם הוי&#039; כמו שהוא בלא לבוש מסתיר כלל מטעם הנ&quot;ל וד&quot;ל. ועוד יש לפרש עד מבואו ועד בכלל דגם בהתלבשות שם הוי&#039; באלקים מאיר גם שם הוי&#039; ומהולל שם בנשמות ומלאכים עד גם ע&quot;ש דכתיב הללו את ה&#039; כל גוים וכה&quot;ג משום דאין שם אלקים מסתיר גמור כנרתק ממש אלא נצוצי אורות הוי&#039; בוקעים בו וכידוע בענין כ&quot;ו כל&quot;ח כו&#039; וזהו כפי פי&#039; הב&#039; דלעיל בויהי כבוד ה&#039; שהוא בקיעת ויציאת אור אבא מהעלמו בהיכל אימא כו&#039; עד גם בט&quot;ס דמל&#039; וגם בלבושי&#039; דנוגה דבי&quot;ע גם שם יאיר כבוד ה&#039; דאור אבא וכמ&quot;ש במ&quot;א בענין ומרדכי יצא כו&#039; והוא בחי&#039; הביטול האלקי הנמצא בכל הברוא&#039; עד גם היותר נפרדים וד&quot;ל. ואמנם לפי&quot;ז הרי יוכל להיות גילוי הוי&#039; גם למטה מטה מאד ובאמת אין זה אלא לעתיד דכתיב ונגלה כבוד הוי&#039; וראו כ&quot;ב ממש כו&#039; ומ&quot;ש יהי כבוד ה&#039; דאור אבא לעולם הנפרד וישמח ה&#039; במעשיו עד למטה גם בע&quot;ש (דגם בחי&#039; העלם דבינה יהי&#039; בגילוי ע&quot;י השמחה דשמחה בבינה כשיצא סוד כו&#039; וכידוע) קאי לע&quot;ל וקצת הארתו מאיר גם עכשיו כנ&quot;ל הנה לזה חוזר ומפרש בפסוק שאחר זה ההיפוך מזה (והוא במ&quot;ש רם על כל גוים הוי&#039; כו&#039; וכמשי&quot;ת וד&quot;ל). ואמנם לע&quot;ל כתיב ולא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף שגם ביחוד הוי&#039; אלקים יאיר הארת אא&quot;ס ולא יהי&#039; נק&#039; שקיעה כלל באור השמש מצד התלבשות שלו משום דבחי&#039; זו&quot;נ שוין בקומתן וכמ&quot;ש והי&#039; אור הלבנה כאור החמה ולא תקרא מסתיר כלל ועוד א&#039; לא יהי&#039; לך עוד השמש לאור כו&#039; (והוא מ&quot;ש יחיינו מיומים בחי&#039; יחוד דהוי&#039; אלקים בחי&#039; חו&quot;ב וזו&quot;נ בשלימות גדלות המוחין ולמעלה מזה ביום הג&#039; בחי&#039; אא&quot;ס יקימנו ונחי&#039; לפניו ממש וד&quot;ל). רם על כל גוים ה&#039; כו&#039; הנה אחר שאמר ממזרח שמש כו&#039; מהולל שם ה&#039; דמשמע גם למטה מטה והאמת כן הוא כמבואר בכמה כתובים אבל מ&quot;מ רם על כל גוים ה&#039; דגם שמהללים שם ה&#039; מרחוק הוא נראה להם ולא מקרוב והיינו רם על כו&#039; שהוא מרומם ומתנשא מהשגתם לפי ששרש ע&quot;ש הוא רק מבחי&#039; אלקים דוקא וגם זה רק מאחוריים דאחוריים והם אחוריים דמ&quot;ח צירופים האחרונים דשם אלקים וכמ&quot;ש פרעה לא ידעתי את ה&#039; כו&#039; מי ה&#039; כו&#039; לפי ששם אלקים מסתיר ע&quot;ש הוי&#039; ולפי שהסתר דצירופים האחרונים בבחי&#039; אחוריים נק&#039; לבוש שק כמ&quot;ש ושק אשים כו&#039; נעשה הבדלה גמורה ולזה גם כאשר יאיר אור הוי&#039; בשם אלקים לא יגיע להם רק מרחוק מאד כמ&quot;ש בזהר על בלעם שאמר מחזה שדי כו&#039; כמאן דחזי מבתר כותלא כו&#039; ולכך נראה להם ה&#039; ברוממות והתנשאות לומר על השמים כבודו והארץ נתן לבני אדם עזב ה&#039; את הארץ כו&#039; אבל ישראל חלק הוי&#039; עמו מקבלים משם הוי&#039; עצמו ואין שם אלקים מסתיר כלל להיות שרש נשמתם משם הוי&#039; ע&quot;כ גם בהתלבשות הוי&#039; באלקים אינו רם עליהם אלא אדרבה מקרוב יאיר בנפשם כמ&quot;ש אשרי העם שהוי&#039; אלקיו ממש וכן ה&#039; אלקיו עמו כמ&quot;ש יעקב והי&#039; הוי&#039; לי לאלקים ממש וגם ע&quot;י תשובה ומע&quot;ט נגלה בהם שם הוי&#039; כמ&quot;ש וראו כל עמי הארץ כי שם הוי&#039; נקרא כו&#039; (ומ&quot;ש וארא כו&#039; באל שדי ושמי הוי&#039; לא נודעתי הרי בכמה דוכתי&#039; אמר שם הוי&#039; לאבות כמו וה&#039; אמר כו&#039; וירא ה&#039; אל אברם רק ההפרש בין קטנות לגדלות מצד אור דתורה שלא ניתנה להם בגשמיות רק ברוחניות כמ&quot;ש במ&quot;א) ובעשר מכות דמצרים נגלה שם הוי&#039; באלקים כמ&quot;ש וידעו מצרים כי אני ה&#039; וכן ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים אני ה&#039; דוקא שהראה להם ששם הוי&#039; מושל על שם אלקים כמ&quot;ש והוא ימשול בך וכמ&quot;ש במ&quot;א וד&quot;ל. ושרש הדברים ידוע דאברהם יצא ממנו ישמעאל כו&#039; שמבחי&#039; חו&quot;ג דמל&#039; שמלובש בעה&quot;ד טו&quot;ר שם יש שרש יניקה לע&quot;ש אבל בשם הוי&#039; בחי&#039; ת&quot;ת קו האמצעי הוא בחי&#039; יעקב אין שם יניקה לע&quot;ש ונקרא סגולה מכל העמים ושם אין הכלי מסתיר על האור כנ&quot;ל וז&quot;ש ה&#039; אלקיו עמו וכן אשרי העם שה&#039; אלקיו וכה&quot;ג ולזה כל יחוד הוי&#039; ואלקים שע&quot;י תו&quot;מ ע&quot;י ישראל דוקא וד&quot;ל. ועוד יתפרש רם על כל גוים ה&#039; גם מצד הוי&#039; עצמו שהוא רם ומתנשא ומתרחק מהם כי לא ירצה להאיר להם בקרוב מפני שהעכו&quot;ם הם בבחי&#039; יש נפרד בבחי&#039; גיאות כידוע ואא&quot;ס הוא מבחי&#039; אין האמיתי ולא ישכון רק בבחי&#039; אין ומה שהוא העדר היש והגיאות וכידוע בפי&#039; התרגום כי גאה גאה גיאה על גוותנייא שעל הגאים הוא מתנשא ומסתלק מהם ועל השפלים הוא שוכן ומתקרב כו&#039; וכמ&quot;ש מרום וקדוש כו&#039; את דכא ושפל רוח כי תועבת ה&#039; כל גבה לב ויובן זה עד&quot;מ אם המלך רואה איזה רוממות בשריו אז לא יוכל לסבול וישפילם או מתגאה עליהם וכשרואה שפלות וביטול שם הוא משפיל א&quot;ע מאוד מפני שזהו טבע המרומם ומוגבה בעצם מאוד שישנא מאד כל רוממות והתנשאות ויאהב מאד את השפלים ביותר שזה הוראה גמורה על עצם אמיתית הרוממות משא&quot;כ מי שאינו מרומם בעצם יאהב הגיאות וישנא השפלות ומזה יובן למעלה בהתנשאות אמיתית דאא&quot;ס עצמו שנקרא יש אמיתי דלכך גיאה על גיוותנייא ועל ישראל שהם שפלים משפיל א&quot;ע כו&#039; ועולה בענין א&#039; עם הטעם דבחי&#039; אין האמיתי אינו שורה בבחי&#039; יש והיינו הך כידוע דיש האמיתי הוא אין האמתי כו&#039; וד&quot;ל. אך א&quot;כ לא יתכן סיפא דקרא על השמים כבודו כו&#039; דהלא מכה&quot;כ ותהלתו מלאה הארץ גם בעכו&quot;ם כמ&quot;ש ממזרח שמש כו&#039; ולפי&#039; הא&#039; דמצד עכו&quot;פם רם עליהם יתכן שיאמרו העכו&quot;ם על השמים כבודו כו&#039; אך באמת מ&quot;ש מכה&quot;כ אינו אלא לישראל שאין כבוד אלא תורה ומלאכים בקשו תנה הודך כו&#039; כידוע אבל לגבי הע&quot;ש על השמים כבודו מפני שרם ומסתלק מהם מטעם הב&#039; הנ&quot;ל וד&quot;ל:<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)]]</div>

ש. א.