https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%28%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99%29%2F%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8 2026-05-14T10:09:48Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8&diff=25533&oldid=prev 2025-10-13T06:27:57Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8" title="פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)/רוח כל בשר">פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)/רוח כל בשר</a>&quot;: התוכן בידי משתמשים ותיקים בלבד ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:27, 13 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)/%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8&diff=25532&oldid=prev 2025-10-13T06:27:27Z

<p>יצירת דף חדש</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)}}<br /> {{יישור טקסט|שני הצדדים|<br /> {{עוגן|פרק פה|(פה)}} &#039;&#039;&#039;ורוח כ&quot;ב תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד כו&#039;.&#039;&#039;&#039; הנה נשמת כ&quot;ח ורוח כ&quot;ב הכל קאי בבחי&#039; אור הזרוע לצ&quot;ע בחי&#039; יסוד ז&quot;א שכלול כנ&quot;ל ובתחילה א&#039; דנשמת כ&quot;ח תברך לשמך בבחי&#039; מוחין חדשים דמל&#039; מטעם הנ&quot;ל בבחי&#039; נשמה יתירה ואח&quot;כ ורוח כל בשר הנמשך ביסוד ז&quot;א תפאר ותרומם זכרך מלכנו שהוא בחי&#039; יסוד דמל&#039; כו&#039; וביאור הדברים הנה ילה&quot;ק תחילה שיש בבחי&#039; אור ושפע הנמשך מיסוד ז&quot;א ב&#039; מדרגות הא&#039; בבחי&#039; אורות והב&#039; בבחי&#039; הכלי&#039; שנק&#039; צורה וחומר בחי&#039; הנשמה היא בבחי&#039; האור והרוח בבחי&#039; הכלי כמו בכ&quot;מ בנשמ&#039; ורוח דהיינו צורה וחומ&#039; בחי&#039; הנשמה הוא בבחי&#039; צורה דמוחין ורוח במדות כו&#039; (וכמו שמצינו במלאכים שכלולים מחומר וצורה הרי כלולים מרוח ואש כמ&quot;ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט כו&#039; אלא שהרוח הוא בבחי&#039; פנימי&#039; וצורה והאש הוא בבחי&#039; חיצונית וחומר לפי שעיקר בחי&#039; המלאכים הוא בבחי&#039; רוח ונפש בלבד כמ&quot;ש בע&quot;ח אבל הנשמות עיקרם בבחי&#039; נשמה ורוח ע&quot;כ בחי&#039; האור והפנימי&#039; הוא הנשמה ובחי&#039; הכלי וחומר החיצונית שלהם הוא הרוח וכמ&quot;ש אכן רוח כו&#039; ונשמות כו&#039;) והענין הוא להיות כי אנו רואים בהתהוות המציאות במקבל שהוא בחי&#039; הנוק&#039; כמו כשמצטייר הולד בבטן ט&quot;ח הרי יש בו צורה וחומר במציאות מורגש (כמוחין שבראש שכוללין חיות כל הגשמות האברי&#039; הנק&#039; אדם פנימי ואדם חיצוני כמ&quot;ש במ&quot;א להיות שתחילת הצורה היא במוח כו&#039;) וא&quot;כ בהכרח לומר שכבר קדמו חומר וצורה זו באור ושפע דמשפיע טרם בואו למקבל והוא בחי&#039; טיפת יסוד שהוא כח המוליד בדומה לו מאחר שיש בכח ושורש בטיפה זו מכל מה שעתיד לבא בבטן הנוק&#039; בצורה וחומר (כמו חכ&#039; או כו&#039; כנ&quot;ל), הרי וודאי יש בטיפה זו בבחי&#039; כח ושרש היולי לשניהם לצורה וחומר דהיינו מפני שבטיפה זו יש בחי&#039; פנימי&#039; וחיצוני&#039; חומר וצורה שנק&#039; אור וכלי ומבחי&#039; הפנימי&#039; האור שבה נעשה כח ושרש ההיולי להוליד התפשטות האור והצורה בגילוי אח&quot;כ ומבחי&#039; חיצוני&#039; החומר שבה נעשה כח ושרש להתפשטות החומר שיהי&#039; אח&quot;כ והיינו בחי&#039; נשמה ורוח הכלולי&#039; בכל נשמה בהולד&#039; בצורה וחומר כנ&quot;ל שקדם לזה בשרשם הראשון בכח המולידם שהוא בטיפת יסוד ז&quot;א שנק&#039; אור הזרוע לצדיק כנ&quot;ל שכלול מבחי&#039; צו&quot;ח שהוא בחי&#039; נשמה ורוח שביסוד המשפיע בחי&#039; הנשמ&#039; שבו מקור המוליד לבחי&#039; הצורה בחי&#039; הנש&#039; שבא בציור בבטן המל&#039; ובחי&#039; הרוח שבאור זרוע זה מקור להתפשטו&#039; החומר דנשמות שבבטן המל&#039; (ומ&quot;ש אין הולד נולד אלא מן הברור שבטיפה היינו לענין השליא שנעשה מחיצוני&#039; ופסולת המ&quot;ד ומשם הי&#039; שרש הנפילים כו&#039;). וזהו ענין נשמת כ&quot;ח ורוח כ&quot;ב שניהם באור הזרוע לצדיק בחי&#039; יסוד בחי&#039; נשמת כ&quot;ח הוא בחי&#039; האור והפנימי&#039; ובחי&#039; רוח כ&quot;ב הוא בחי&#039; החיצוני&#039; שבאור זה שממנו נמצא מציאות הנשמה בכלי וחומר בהיותו בבטן המל&#039; דמה שמצטייר הנשמה בכלי הוא בא דוקא מבחי&#039; הרוח שביסוד והוא הנק&#039; רוח כ&quot;ב דהיינו בחי&#039; אופן התפשטות אור הזרוע לצדיק להמשיך לבחי&#039; האוב&quot;כ וחומר דוקא ואך אליהו שא&#039; חי ה&#039; אשר עמדתי כו&#039; דאשתהא בבטן המל&#039; יב&quot;ח שכל המתעכב יותר יותר נקלט ונעשה לו חומר גבוה בבחי&#039; ערך המל&#039; שנק&#039; צ&quot;ת לכך עלה בגופו כו&#039; כמ&quot;ש במ&quot;א ומובן דהתהוות החומר מכח הנוק&#039; דוקא שמציירת הולד ברמ&quot;ח אברים כמ&quot;ש בפי&#039; ומגבעות אשורנו מסט&#039; דאימא אתמתח כו&#039;. הרי גם זה ע&quot;י בחי&#039; ה&quot;ג שבה שקבלה מבחי&#039; הרוח שבטיפת יסוד שנק&#039; רוחא דשביק בה כו&#039; כמשי&quot;ת. ומעתה י&quot;ל הטעם שנק&#039; כ&quot;ב דוקא ומ&quot;ש תפאר ותרומם זכרך מלכנו כו&#039;. דהנה ידוע שבחי&#039; המל&#039; נק&#039; כ&quot;ב שכוללת כל בחי&#039; התהוות חומר הנבראים (כדמיון אשה כי תזריע וילדה דאודם דאשה ממנו בשר וגידין וכל חומר הולד כו&#039; וכן כח הארץ שתוציא הכל בבחי&#039; החומר שלהן דוקא כמו תוצא הארץ נ&quot;ח ותדשא הארץ כו&#039; וגם חומר נפש האדם עפר מן כו&#039; וכמ&quot;ש קץ כ&quot;ב בא כו&#039; שהוא גבו&#039; קשות דנוק&#039; דלפתח חטאת רובץ כו&#039; וכמ&quot;ש בזוהר) וכתי&#039; אל אלקי הרוחות לכ&quot;ב פי&#039; רוחא דכ&quot;ב היינו בחי&#039; רוח דשביק בגווה והוא בחי&#039; רוח של בעלה דשביק בגווה כידוע שאין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי בביאה ראשונה דוקא שהוא בחי&#039; הרוח שביסוד דמשפיע שהמשיך בה ונשאר בה לעורר בה תמיד העלאת מ&quot;ן לבעלה כמ&quot;ש ואל אישך תשוקתך שתשוקת המקבל תמיד אל המשפיע ומאין באה לה תשוקה זאת ה&quot;ז אינו מצ&quot;ע כלל רק מכח אותו רוחא דשביק בגווה בביאה ראשונה שלזה כורתת ברית בתשוקה תמידי&#039; בלי הפסק כלל כ&quot;א הי&#039; עצם התשוקה מכח התעוררות עצמו&#039; המקבל הי&#039; לו הפסק לפרקים אך כאשר כל עיקר עצם תשוקתה אינו אלא מכח רוחא זה דבעלה שביק בגווה שמעורר בה תמיד התשוקה והעלאת מ&quot;ן דאעפ&quot;י דגופו של העלאת מ&quot;נ משלה הי&#039; דאשדי מיין כו&#039; אבל סיבת כח התעוררות מ&quot;ן שלה אינו רק מכח דרוחא זה שנק&#039; כח המעלה מ&quot;ן בתמידות בלי הפסק (וכידוע ביאור ענין זה מענין התשובה דכתי&#039; עד יערה עלינו רוח ממרום דמצד עצם דכנס&quot;י לא הי&#039; מתעורר בתשוב&#039; רק לפרקים רחוקים אך מרוח דמשפיע בכנס&quot;י שנק&#039; רוח ממרום יערה עלינו כו&#039; ליתן כח התעוררות להעלות מ&quot;ן התעוררו&#039; תשובה בגילוי וכמ&quot;ש השיבנו ה&#039; אליך ואז ונשובה התעוררות מעצמנו וזהו הכוונה בברכת השיבנו בש&quot;ע כידוע בענין ב&quot;ק מכרזת בכ&quot;י שובו בנים ובכל חצות לילה בטיש בגדפוהי דתרנגולא כו&#039; שהן בחי&#039; ה&quot;ג דדכורא שמעוררי&#039; לנוק&#039; וכענין כנור תלוי למעלה ממטתו של דוד ורוח צפונית מנשבת בו ומנגן מאליו שהן ה&quot;ג דרוחא דשביק כו&#039;) וז&quot;ש אש תמיד תוקד לא תכבה מצד ה&quot;ג דדכורא שניתן לה כו&#039; וכן למען יזמרך כבוד ולא ידום וכן אלקים אל דמי לך כו&#039; קרא תדיר בהעלאת מ&quot;ן כו&#039; וזהו והנפש אשר עשו בחרן דאעפ&quot;י שאינו מוליד ביחוד מ&quot;מ ע&quot;י רוחא דשביק בגוה שתמיד מעלה מ&quot;ן הרי בחי&#039; המל&#039; עולה תמיד ובכחה להעלות מ&quot;ן תמיד מבי&quot;ע לאצי&#039; ואעפ&quot;י שלכאורה זהו ודאי יותר נעלה כאשר יוליד תולדות ולד ביחוד דמ&quot;ד ומ&quot;ן משלא נולד מאומה מ&quot;מ הרי מצינו להיפוך ממש שאלקנה א&#039; לחנה הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים והבנים הם יחוד מ&quot;ד ומ&quot;ן כמ&quot;ש והי&#039; לבשר א&#039; כו&#039; ואנכי טוב יותר מהם וזהו פלא לכאורה דוודאי הבנים יעלו מ&quot;ן מצד חיבור עצמו&#039; האהבה בהם הרבה יותר אלא ר&quot;ל אנכי בחי&#039; רוחא דשביק בה שהוא מבחי&#039; עצמותו ממש ומה שנולד ממנה ולד אינו רק הסתעפות כח עצמותו ע&quot;כ אנכי טוב לך להעלות מ&quot;ן הרבה יותר מהעלאת מ&quot;ן דיו&quot;ד בנים שאין בהם בחי&#039; עצמיות ממש וגם לבד זה הנה טוב לך שהוא לרומם לבחי&#039; המקבל ע&quot;י הרוחא דשביק בה שנק&#039; אנכי תרומם הרבה יותר מע&quot;י י&#039; בנים וכמ&quot;ש במ&quot;א בענין אם יגאלך טוב יגאל שהוא יסוד יגאל ואם לאו וגאלתיך אנכי מה שאין בכח התולד&#039; דיסוד לגאל כו&#039; כי ע&quot;י רוח עצמו&#039; דבעלה תרומם המל&#039; הרבה יותר משתוליד י&#039; בני&#039; וראי&#039; מלאה ורחל דלאה ילדה ו&#039; בנים ואמרה הפעם יזבלני אישי ורחל מצד רוחא דשביק בה כלתה נפשה ונכללה בו כמ&quot;ש ויהי בצאת נפשה כי מתה כו&#039;. וזהו בחי&#039; בנימין צ&quot;ת נפשו קשורה בנפשו ממש שלא הי&#039; בו רק חלק העצמו&#039; דאב ולזה ביקש יוסף לשום עיניו עליו כמ&quot;ש במ&quot;א וד&quot;ל. ובכ&quot;ז יובן תפאר ותרומם כו&#039; כי בחי&#039; רוח כ&quot;ב זהו בחי&#039; רוחא דשביק בגווה שהוא בחי&#039; הרוח שביסוד ז&quot;א הנ&quot;ל שמהגשמתו יבוא ציור חומר הולד והרוח זה תפאר ותרומם זכרך מלכנו פי&#039; בחי&#039; העלאת מ&quot;ן שביסוד דנוק&#039; שנק&#039; זכרך מלכנו שבכח דרוח זה הנק&#039; רוח כ&quot;ב לפאר ולרומם אותו שתוכל להעלות מ&quot;ן תמיד באצי&#039; יותר משהיתה עולה ע&quot;י העלאת מ&quot;ן די&#039; בנים כנ&quot;ל. ומ&quot;ש תפאר ותרומם תפאר היינו מבחי&#039; ת&quot;ת שביסוד ז&quot;א שעשאה כלי וכמ&quot;ש באר חפרוה שרים כרוה כו&#039; ומה שכורתת ברית בתמידות העלאת מ&quot;ן למי שעשאה כלי היינו מ&quot;ש תרומם פי&#039; שתוכל להתרומם תמיד מבי&quot;ע לאצי&#039;. וזהו תרומם זכרך מלכנו והוא ע&quot;י רוח כ&quot;ב רוחא דשביק בה בעלה וד&quot;ל. ונמצא כ&quot;ח בחי&#039; פנימי&#039; האור הזרוע לצ&quot;ע תברך מוחין חדשים למל&#039; למעלה למטה ורוח כ&quot;ב בחי&#039; החיצוני&#039; שבאור הזרוע הנק&#039; רוחא דשביק בה כו&#039; כנ&quot;ל תפאר ותרומם להיות בחי&#039; עליות המל&#039; תמיד שהוא כח המעלה מ&quot;ן במל&#039; תמיד כנ&quot;ל וד&quot;ל:<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי)]]</div>

ש. א.