https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%95 2026-05-11T23:28:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%95&diff=25327&oldid=prev 2025-10-09T10:41:32Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%95" title="קונטרס ומעין מבית ה&#039;/מאמר ו">קונטרס ומעין מבית ה&#039;/מאמר ו</a>&quot;: התוכן בידי משתמשים ותיקים בלבד ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:41, 9 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%95&diff=25326&oldid=prev 2025-10-09T10:41:13Z

<p>יצירת דף חדש</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{קונטרס ומעין מבית ה&#039;}}<br /> == מאמר ו. ==<br /> {{יישור טקסט|שני הצדדים|<br /> &#039;&#039;&#039;{{עוגן|פרק א|פרק א.}}&#039;&#039;&#039; והנה הפיוס ע&quot;ז שאמר לה הקב&quot;ה לכי ומעטי את עצמך הוא צדיקים יקראו על שמך, שמואל הקטן, דוד הקטן. והענין הוא דכמו&quot;כ בירידת הנשמה להתלבש בגוף ונה&quot;ב אשר הוא עלול להתגאל כו&#039; וכל הדרכים בחזקת סכנה, כי לפתח חטאת רובץ, ואעפ&quot;כ כדאי ירידה זו בשביל העלי&#039; הנפלאה שנעשה עי&quot;ז, שע&quot;י שהוא מלובש בגוף ונה&quot;ב, אשר עלול להתגאל ח&quot;ו ומ&quot;מ עומד בנסיון בכל פרט וכובש רוח תאותו, שאינו נמשך אחר הסתת היצר והוא נזהר בסו&quot;מ וע&quot;ט בכל פרטיהן ודקדוקיהן, ועניני העוה&quot;ז אינם מונעים ומעכבים אותו מתורה ועבודה, אדרבא, כל עניניו הגשמי&#039; שמוכרח בהם הם בכוונה לש&quot;ש, כמו באכילה שאינה למלאות תאות נפשו כ&quot;א לקיום גופו, ובכדי שבכח האכילה ההיא יוכל ללמוד ולהתפלל והוא לומד ומתפלל באמת, וכן בעסק מו&quot;מ, שעושה כל דבר בתכלית ההכשר, ואינו משוקע ומוטרד בזה, באופן שאינו מונע אותו מתורה ותפלה, וכוונת המו&quot;מ הוא כדי להרויח וליתן צדקה ושיהי&#039; לו פנאי לעסוק בתורה ועבודה, עי&quot;ז נעשה עלי&#039; בהנשמה הרבה יותר מכמו שהיתה קודם התלבשותה בגוף ונה&quot;ב, שלא הי&#039; לה דברים המונעים כלל ולא ידעה כלל מההיפך, וממילא לא הי&#039; עבודה כלל, ובהתלבשותה בגוף כשעובדת עבודתה להכניע את הגוף והנה&quot;ב להיות שלם בעבודתה כנ&quot;ל, עי&quot;ז נעשה עלי&#039; גדולה להנשמה ונעשה מזה תענוג גדול למעלה, וכמ&quot;ש ([[בראשית פרק כא#פסוק ו|בראשית כא. ו]]) צחק עשה לי אלקים, דדוקא ע&quot;י שם אלקי&#039;, שעי&quot;ז נעשה מציאות היש וכל עניני העולם הגשמי והחומרי אשר הכל הוא משם אלקים, כמ&quot;ש ([[בראשית פרק א#פסוק א|בראשית א. א]]) בראשית ברא אלקים, וכן הנה&quot;ב שרשו משם אלקים כידוע ומבואר במ&quot;א, הנה ע&quot;י עבודה למטה בהכנעת החומר בכל הענינים הגשמי&#039;, ולהיות סו&quot;מ וע&quot;ט בפו&quot;מ מזה דוקא נעשה הצחוק והתענוג העליון, וכמו&quot;כ בבחי&#039; מל&#039; שע&quot;י ירידתה לבי&quot;ע, ה&quot;ה מבררת בירורים דבי&quot;ע, בדוגמא כמו שהתלבשות הנשמה בגוף שפועלת ההכנעה והביטול כנ&quot;ל כמו&quot;כ הוא בהתלבשות דבחי&#039; מל&#039; בבי&quot;ע, היא מבררת בירורים דבי&quot;ע. וכמ&quot;ש ([[משלי פרק לא#פסוק טו|משלי לא. טו]]) ותתן טרף לביתה, טר&quot;ף בגימט&#039; רפ&quot;ח ע&quot;ה, והיינו שמבררת הרפ&quot;ח ניצוצות בירידתה למטה, ועי&quot;ז נתוסף בה ריבוי אור עד שלעתיד תחי&#039; אשת חיל עטרת בעלה, שבחי&#039; מל&#039; תחי&#039; בבחי&#039; משפיע בהספירות שלמעלה. וכמ&quot;ש ([[זכריה פרק יד#פסוק ח|זכריה יד. ח]]) והי&#039; ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים (בחי&#039; מל&#039;) חצים אל הים הקדמוני (ים החכמה) כו&#039; וזה יהי&#039; בגמר הבירורים שיתבררו עולמות בי&quot;ע.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קיצור.&#039;&#039;&#039; ע&quot;י ירידת הנשמה להתלבש בגוף ונה&quot;ב שעלול להתגאל גם בדברים אסורים ועומד בנסיון, דכל ענינים הגשמי&#039; שמוכרח בהם יהיו לשם שמים, נעשה העלי&#039; בהנשמה ותענוג למעלה, וכן הוא בספי&#039; המל&#039; שע&quot;י הבירורי&#039; שלמטה נתוסף בה ריבוי אור.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;{{עוגן|פרק ב|פרק ב.}}&#039;&#039;&#039; אמנם עכשיו הנה ספי&#039; המל&#039; היא צמאה, מצד ירידתה שירדה ונתלבשה בבי&quot;ע היא בבחי&#039; צמאון לעלות מירידתה וליכלל בשרשה, וכן הוא גם בנשמות, שע&quot;י התלבשותם בגוף ונה&quot;ב, שירדה הנשמה ממדריגתה מכמו שהיתה קודם התלבשותה בגוף, שהיתה בבחי&#039; תכלית הרוחני&#039; ולא היתה שייכת לישות וגשמיות כלל וכלל, ומכ&quot;ש שלא היתה עלולה ח&quot;ו לירד ולהתגאל להיות היפך מאלקות ח&quot;ו, ובירידתה בגוף הרי גם כשעובדת עבודתה כנ&quot;ל ופועלת הכנעת החומר וביטול היש מ&quot;מ הרי היא שייכה לישות וגשמיות, שהרי היא בבחי&#039; התלבשות ממש בנה&quot;ב, וכמו שפועלת פעולות גשמי&#039; להשכיל בענינים גשמי&#039;, והשכלה והשגה גשמיות, שכ&quot;ז לא הי&#039; בה קודם התלבשותה בגוף שהי&#039; השכלתה והשגתה בתכלית הרוחניות והדקות, ובענינים רוחניים ונעלים מאד, וענינים גשמים, רצוני לומר, גם ענינים שכלים אלא שהם גשמי&#039; לא ידעה מזה כלל, ובירידתה בגוף הרי השגתה היא בהגשמה, ומשגת ענינים ושכלים גשמים, וכ&quot;ז הוא מצד ההתלבשות בנפש הטבעי הבהמי, כמו&quot;כ מצד זה בכללותה נעשה לה שייכות לישות וגשמיות, אשר מקודם לא היתה לה שייכות לזה כלל עד שיכול להיות ח&quot;ו ירידה ממש להתגאל ח&quot;ו, ומשו&quot;ז נעשה תוקף הצמאון בהנשמה לעלות מירידתה ולהכלל למעלה, שהצמאון הזה ג&quot;כ לא הי&#039; בהנשמה קודם, אלא דוקא ע&quot;י ירידתה בגוף ונה&quot;ב מצד הירידה כנ&quot;ל נעשה בה תוקף הרצוא והצמאון, וכמו&quot;כ הוא בבחי&#039; מל&#039;, שע&quot;י ירידתה לבי&quot;ע עי&quot;ז היא בבחינת צמאון לעלות למעלה כו&#039;. ורוה נקרא מה שרוצה למלאות תאותו הגשמית ואין לו רצון וצמאון לאלקות, כ&quot;א עיקר חפצו וחשקו הוא בתענוגים גשמים ובהם מרוה צמאונו, וגם יכול לרוות צמאונו בזה לפי שהן מזומנים לפניו, כי הנפש האלקית צמאונה וחשקה לאלקות ואינה מרווה צמאונה ח&quot;ו בדברים הגשמי&#039; כ&quot;א חפצה וחשקה לאלקות, וה&quot;ה בבחי&#039; צמאה בירידתה למטה ותמיד היא בצמאון זה ולא תוכל לרוות צמאונה, כי אלקות אינו מאיר ומתגלה עתה בגילוי ממש כ&quot;א בדרך ידיעת המציאות לא השגת המהות ממש, עד לע&quot;ל דכתיב ([[ישעי&#039; פרק ל#פסוק כ|ישעי&#039; ל. כ]]) ולא יכנף עוד מוריך, שאז יתגלה בחי&#039; המהות ממש, אבל עתה אינו מתגלה המהות, ולכן היא בבחי&#039; צמאה תמיד, אבל הנה&quot;ב חשקה וצמאונה לדברים גשמיים ובזה היא מרווה צמאונה ובאפשרה לרוות צמאונה בזה שמזומנים לפני&#039;, וע&quot;ד שארז&quot;ל (שבת קנה. ב) לית עתיר מחזירא, לפי שמאכלו פסולת, ולכן מאכלו מוכן ומזומן לפניו תמיד ובנקל להשיג מבוקשו ותאוותו, וכמו&quot;כ הוא בתענוגים הגשמים דידוע שהן פסולת התענוגים העליונים ובנקל להשיגם ומרווה צמאונה וע&quot;כ נקרא רוה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קיצור.&#039;&#039;&#039; ספירת המל&#039; בירידתה מתגבר צמאון ההתכללות במקורה, הנשמות למעלה הן בתכלית הרוחניות, ומושללה גם מידיעת מושכלות העמוקים הסבוכים בגשם, ובירידתה בגוף היא שייכת לישות ויכולה להתגאל אז מתגבר הצמאון, אבל הנה&quot;ב שעיקרו חומריות נקרא רוה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;{{עוגן|פרק ג|פרק ג.}}&#039;&#039;&#039; וזהו והתברך בלבבו לאמר שלום יהי&#039; לי, אע&quot;פ שבשרירות לבי אלך מ&quot;מ שלום יהי&#039; לי למען ספות הרוה את הצמאה, שיחבר הרוה אל הצמאה והיינו שימשיך חיות מצמאה לרוה בסוד רגלי&#039; יורדות מות, וכמשנת&quot;ל ([[קונטרס ומעין מבית ה&#039;/מאמר ה#פרק ג|מ&quot;ה פ&quot;ג]]) שמורידים בחי&#039; ההשפעה מה&quot;א תתאה, בחי&#039; ה&#039; דהצמאה אל הי&quot;ס דנוגה, ונמשך השפע ומתלבשת בהע&#039; שרים שזהו בחי&#039; רוה, ומשם נמשך ההשפעה גם לאיש החוטא, וכמ&quot;ש באגה&quot;ת ([[אגרת התשובה פרק ו|פ&quot;ו]]) דלאחר החורבן שגרמו בעוונותיהם שירדה השפעת בחי&#039; ה&#039; תתאה כנ&quot;ל, אזי יכול גם החוטא ופושעי ישראל לקבל חיות לגופם ונפשם הבהמית כמו שארי בע&quot;ח ממש כמ&quot;ש ([[תהלים פרק מט#פסוק יג|תהלים מט. יג]]) נמשל כבהמות נדמו, ובאמת אפשר שיהי&#039; לו שלום, אבל זה אינו כ&quot;א בעובדי כו&quot;ם שהם מקבלים שפעו ית&#039; מאחוריים, כמאן דשדי בתר כתפוי, אבל על ישראל נאמר לא יאבה ה&#039; סלוח לו, דהיינו המשכת הרצון וכידוע שז&quot;ע הסליחה שהוא המשכת והטיית הרצון אליו. ועז&quot;א לא יאבה ה&#039; סלוח לו, כי אדרבא אז יעשן אף ה&#039; וקנאתו כו&#039; והיינו שנמשך עליו הכעם שהוא סילוק הרצון ממנו ר&quot;ל, והגם שבאגה&quot;ת פרק הנ&quot;ל כ&#039; שהאיש החוטא יכול ג&quot;כ לקבל חיות כו&#039;, ומבואר שם בסוף הפרק דמפני שהוא הוא הממשיך להם ההשפעה לכן הוא נוטל חלק בראש, ומ&quot;מ יש לומר דסוף כל סוף בהכרח שתופסק ההשפעה.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קיצור.&#039;&#039;&#039; מתברך בלבבו דאף שהולך בשרירות לבו בכ&quot;ז שלום יהי&#039; לו, ע&quot;י שיחבר הרוה דנה&quot;ב אל הצמאה דנה&quot;א, שהיא המשכת שפע הקדושה בי&quot;ס דנוגה ונוטל מהסט&quot;א חלק בראש.<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:קונטרס ומעין מבית ה&#039;]]</div>

ש. א.