https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%97 2026-05-12T01:01:32Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%97&diff=25394&oldid=prev 2025-10-09T20:58:12Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%97" title="קונטרס ומעין מבית ה&#039;/מאמר יח">קונטרס ומעין מבית ה&#039;/מאמר יח</a>&quot;: התוכן בידי משתמשים ותיקים בלבד ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:58, 9 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%97&diff=25393&oldid=prev 2025-10-09T20:57:53Z

<p>יצירת דף חדש</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{קונטרס ומעין מבית ה&#039;}}<br /> == מאמר יח. ==<br /> {{יישור טקסט|שני הצדדים|<br /> &#039;&#039;&#039;{{עוגן|פרק א|פרק א.}}&#039;&#039;&#039; והנה להבין סתירת המאמרים בענין מזונותיו וצרכיו של האדם, דפעם ארז&quot;ל כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר&quot;ה עד יוה&quot;כ, ופעם ארז&quot;ל אדם נידון בכל יום, ורב ייבא הי&#039; מתפלל בכל יום שינתן לו מזונו וכדאיתא בזהר דאע&quot;ג דהוי לי&#039; למיכלא לא הוה מתקן לי&#039; עד דשאיל לי&#039; מבי מלכא בצלותא, היינו שיש ג&#039; עניני&#039; הא&#039; מה שמזונותיו וצרכיו של אדם קצובים לו מר&quot;ה הב&#039; דאדם נידון בכל יום, והג&#039; דאף גם שכבר הכל מוכן לפניו הנה אינו משתמש בו עד דשאיל לי&#039; מבי מלכא בצלותא. דהנה מבואר בפע&quot;ח אשר מר&quot;ה עד יוהכ&quot;פ הוא תקון ובנין המלכות דאצילות עד שבתפלת נעילה הוא תכלית העלי&#039; של המל&#039; שמתעלית עד דיקנא דא&quot;א, שגם בשבת אין לה עלי&#039; כזו, דבשבת מתעלית במקום אבא, ורק ז&quot;א עולה עד הדיקנא, ובנעילה דיוהכ&quot;פ המל&#039; עולה עד הדיקנא ומקבלת שם ה&quot;ג דעתיק יומין, וזהו&quot;ע החותם דנעילה דיוהכ&quot;פ שהו&quot;ע הה&quot;ג דעתיק יומין. וצ&quot;ל מהו&quot;ע הה&quot;ג דעת&quot;י שמקבלת המל&#039; בתפלת נעילה, והלא בנעילה אז עיקר המשכת בחי&#039; רחמים פשוטים ממש, וכמאמר רז&quot;ל (פסיקתא דר&quot;כ פ&#039; ולקחתם לכם) הסליחה מופקדת אצלך מר&quot;ה עד יוה&quot;כ, דיוהכ&quot;פ בכלל הוא בבחי&#039; רחמים פשוטים, ובפרט בעת הנעילה שאז הוא בחי&#039; תכלית הרחמים ועת רצון כידוע, וא&quot;כ מהו&quot;ע הה&quot;ג שמקבלת אז, וגם מהו ענין החותם. אך הענין הוא דחנה ידוע דבחי&#039; מל&#039; דאצי&#039; היא מקור העולמות דבי&quot;ע, וכמ&quot;ש ([[תהלים פרק קמה#פסוק יג|תהלים קמה. יג]]) מלכותך מלכות כל עולמים, דכל עולמים שרש התהוותם הוא מבחי&#039; המל&#039;, ונקראת אם כל חי לפי שהיא מקור כל החיים ומקור כל ההשפעות בכל העולמות, וכדאי&#039; בפרדס בשער עה&quot;כ ערך חוה שהיא ספי&#039; המל&#039; שנק&#039; אם כל חי. והנה בכל יום הרי מדה זו מחדשת שפע האור והחסד עליון בכל העולמות, וזהו שאנו אומרים בברהמ&quot;ז הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד כו&#039; וכמארז&quot;ל (ע&quot;ז ג. ב) שלישיות הקב&quot;ה יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים, דהיינו מעולם הבריאה בג&quot;ע העליון עד תחתית עולם העשי&#039; בעולם השפל, שכל הנבראי&#039; נכללים בכלל זה. דספי&#039; המל&#039; חלוקה מכל הספי&#039; בזה דספי&#039; המל&#039; נאצלה בנקודה והט&quot;ס שבה באות בסוד תוספות, דמספי&#039; המל&#039; שבחכ&#039; נמשך להיות ספי&#039; החכ&#039; שבמל&#039; ומספי&#039; המל&#039; שבבינה נמשך להיות ספי&#039; הבינה שבמל&#039; וכן כולם, והיינו דהאור והחיות מקבלת ספי&#039; המל&#039; מהספי&#039; שלמע&#039; ממנה, ושרש ההמשכה הוא מכתר עליון, וזהו&quot;ע בנין המל&#039; בר&quot;ה, להיות שבר&quot;ה נמשך בחי&#039; כתר מל&#039; דהיינו הרצון למלוכה, כידוע ומבואר במ&quot;א באריכות, ולכן אז הוא עיקר המשכת האור בבחי&#039; מל&#039; (שזהו&quot;ע הרצון למלוכה) ובכל ר&quot;ה נמשך אור חדש מא&quot;ס ב&quot;ה למדת מלכותו ית&#039; על כל השנה כולה להחיות עולמות בי&quot;ע לזונם ולפרנסם, שאור וחיות זה הוא כולל חיות עולם שנה נפש של כל השנה כולה, אלא דבר&quot;ה הוא בכסה עדיין שמכוסה ונעלם, וביוהכ&quot;פ נמשך בבחי&#039; המשכה וגילוי למעלה, ובסכות הוא ליום חגינו שנמשך בגילוי יותר אך בבחי&#039; מקיף, ובשמע&quot;צ נמשך בבחי&#039; פנימי&#039; שז&quot;ע הקליטה דשמע&quot;צ, ואח&quot;כ נמשך ע&quot;י בחי&#039; מל&#039; בכל יום ויום בגילוי למטה בעולמות בי&quot;ע. וזהו בחי&#039; המשכת החסד עליון שנמשך מבחי&#039; הכתר בחי&#039; חסדים דעתיק בבחי&#039; מל&#039; בר&quot;ה ויוהכ&quot;פ ומבחי&#039; מל&#039; נמשך בכל העולמות.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קיצור.&#039;&#039;&#039; אצי&#039; ספי&#039; המל&#039; בסוד שרש ונקודה א&#039; ובר&quot;ה בנין המל&#039; שמקבלת מהט&quot;ס שלמעלה ושרש ההמשכה מכתר מל&#039;, שבר&quot;ה עדיין מכוסה וביוהכ&quot;פ מתגלה ובסכות במקיף ובשמע&quot;צ בקליטה ונמשך ע&quot;י ספי&#039; המל&#039;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;{{עוגן|פרק ב|פרק ב.}}&#039;&#039;&#039; והנה שרש ההמשכה שנמשך בספי&#039; המל&#039; מכתר מל&#039; בר&quot;ה שהוא האור והחיות מבחי&#039; חסד דעתיק שנמשך בבחי&#039; מל&#039;, ה&quot;ה בחי&#039; אור כללי ולא נתחלק לפרטים כלל וא&quot;א שיתקבל אל המקבלים, ובכדי שיתקבל האור במקבלים זהו ע&quot;י בחי&#039; ה&quot;ג דעתיק, שהם המחלקים את החסד לחלקים, שעי&quot;ז יתקיים עיקר אמיתת החסד שעי&quot;ז יוכלו הנבראים לקבל את החסד, וכענין גבורות גשמים שיורדין בגבו&#039; שמתחלקים טיפין טיפין וזהו תכלית ואמיתית החסד שעי&quot;ז דוקא והרוה את הארץ והולידה והצמיחה, וכן בכחות הנפש באדם, דהקול היוצא מהבל הלב הוא קול פשוט ומתחלק לאותי&#039; בה&#039; מוצאות הפה אחה&quot;ע מהגרון גיכ&quot;ק מהחיך כו&#039; והיינו ע&quot;י ה&quot;ג מנצפ&quot;ך מקור הדבור, וכדאיתא בהקדמת הזהר בענין כוס ישועות אשא, כוס של ברכה אצטריך למחוי על חמש אצבעין, ומבו&#039; שם שהן בחי&#039; ה&quot;ג, והם דוקא נק&#039; ישועות וכאמרו ואינון חמש איקרין ישועות, וע&quot;ש בפי&#039; הרמ&quot;ז שהן ה&quot;ג הנמשכו&#039; מיסוד דעתיק. וזהו שנק&#039; הה&quot;ג ה&#039; אצבעות, דכמו עד&quot;מ היד הנה קודם התחלקותה לה&#039; אצבעות הרי הכח כלול בה ביחד בלי התחלקות, וכשמתחלקת לה&#039; אצבעות מתחלק כח ההוא שיהי&#039; לכל אצבע כח פרטי מצומצם בפ&quot;ע זו זרת וזו קמיצה כו&#039; וכדאי&#039; בגמ&#039; (כתובות ה. א ושם) דכל חדא וחדא למילתי&#039; עבידא והתחלקות זו היא בחי&#039; גבורות. אך ה&quot;ג אלו הן אמיתי&#039; החסד, שהרי היד אם לא הי&#039; בה חלוק האצבעות לא הי&#039; יכול לעשות בה מלאכה ופעולה ולא לכתוב שכל פעולות אלו נעשות דוקא ע&quot;י האצבעות, נמצא שהגם שהיד עצמה היא כללות הכח מ&quot;מ אם לא ע&quot;י ה&quot;ג דחילוק האצבעות לא הי&#039; יכול להיות פעולה והשפעה מהכח שביד, וא&quot;כ הרי ה&quot;ג אלו הן שלמות פעולת החסד וכענין גבורות גשמים הנ&quot;ל. וזהו&quot;ע מה שנק&#039; גבורות הנ&quot;ל בשם ישועות, דזהו ג&quot;כ שכוס של ברכה צ&quot;ל על ה&#039; אצבעין דוקא. ומכש&quot;כ בבחי&#039; עתיק שהה&quot;ג דשם הן ודאי כלולות ומיוחדות בהה&quot;ח, דהא לית שמאלא בהאי עתיקא, ולכן מהן מיתוק כל הגבורות שלמטה, וכידוע מענין אין הדינין נמתקין אלא בשרשן, וכמ&quot;ש בפע&quot;ח בכוונת השופר, ואעפ&quot;כ נקרא ה&quot;ג שבהן וע&quot;י נמשך שלימות פעולת הה&quot;ח שתתחלק השפע בכדי שתוכל להתקבל אל הנבראים, וגם עי&quot;ז נמשך החסד לכאו&quot;א מהנבראים בפרט. דהנה בחי&#039; החסד שנמשך בראש השנה ויום הכפורים מבחי&#039; ה&quot;ח דעתיק הוא בחינת המשכת חסד כללי לכללות העולם, והה&quot;ג דעתיק שנמשכי&#039; בנעילה הוא שמתחלק בחי&#039; החסד לכל נברא בפרט כמה מן החסד יומשך לכאו&quot;א, וגם עי&quot;ז נמשך החותם שלא תומשך השפע ותתפשט יותר מדאי למקום שאין צריך, והיינו שלא תחי&#039; יניקת החיצונים, דע&quot;י שנמשך החסד לכאו&quot;א ע&quot;י בחינת הה&quot;ג, שבאה השפעת החסד בבחינת הגבלה, ממילא לא תהי&#039; מזה יניקת החיצוני&#039;, דדוקא כשהאור הוא בבחי&#039; בל&quot;ג אז יתפשט ביותר ויכול להיות שיומשך גם למקום שאינו ראוי, אבל כשהוא בבחי&#039; הגבלה אינו נמשך למקום שאינו ראוי. וזהו ג&quot;כ ענין הה&quot;ג, דבכל א&#039; וא&#039; לא תהי&#039; יניקת החיצונים מהשפעת החסד שנמשך אליו. וזהו ענין החותם דנעילה שהיינו מה שנחתם ונחלק השפעת החסד בפרט לכל אחד ואחד.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קיצור.&#039;&#039;&#039; ה&quot;ג דעתיק מחלקות השפע שנמשך במל&#039;, גבורות גשמים, ה&#039; מוצאות מחלקים הקול, ה&#039; אצבעות מחלקי&#039; כח הכללי ועל ידן הן הפעולות, כוס ישועות דיתבא על ה&#039; אצבעין, החותם בכדי שהשפע יגיע למקום הראוי ולכל א&#039; בפרט.<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:קונטרס ומעין מבית ה&#039;]]</div>

ש. א.