https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27%2F%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9B%D7%90 2026-05-12T06:20:21Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9B%D7%90&diff=25400&oldid=prev 2025-10-09T21:17:57Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9B%D7%90" title="קונטרס ומעין מבית ה&#039;/מאמר כא">קונטרס ומעין מבית ה&#039;/מאמר כא</a>&quot;: התוכן בידי משתמשים ותיקים בלבד ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:17, 10 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9B%D7%90&diff=25399&oldid=prev 2025-10-09T21:17:22Z

<p>יצירת דף חדש</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{קונטרס ומעין מבית ה&#039;}}<br /> == מאמר כא. ==<br /> {{יישור טקסט|שני הצדדים|<br /> &#039;&#039;&#039;{{עוגן|פרק א|פרק א.}}&#039;&#039;&#039; אמנם דעת רבנן בענין הדין ומשפט דמזונותיו של אדם קצובין לו מר&quot;ה וכל צרכיו של האדם ובני ביתו בבני חיי ומזוני הם בכלל המזונות, וס&quot;ל דגז&quot;ד של אדם נחתם ביוהכ&quot;פ (שם בגמרא) דבר&quot;ה ויוהכ&quot;פ נגמר פרטי עניני האדם על כל השנה לחיים או כו&#039; וכן לכל המאורעות שלו, א&quot;כ לפ&quot;ז א&quot;א לומר שבהחסד עליון הנקצב לו בר&quot;ה ויוהכ&quot;פ לא נצטייר מעניני עוה&quot;ז כלל, דא&quot;כ מחו&quot;ע שנכתב ונחתם ומהו&quot;ע שנגמר כל מה שיארע לו, אלא בהכרח לומר דבהחסד שנקצב לו ניתן תואר ותמונה ממה שיומשך מזה בעוה&quot;ז, ולכאו&#039; אין זה מובן והלא אין ערוך עשי&#039; לגבי אצילות וא&quot;כ איך בהחסד שנמשך למל&#039; דאצי&#039; יהי&#039; בו תואר וציור מעניני עוה&quot;ז. אך הענין יובן ע&quot;פ מה דאי&#039; בתו&quot;א (פ&#039; וירא ד&quot;ה פתח אליהו) דיותר ממה שאין ערוך עשי&#039; לגבי אצי&#039; אין ערוך אצי&#039; לגבי אוא&quot;ס עצומ&quot;ה, דהנה הגם שנת&quot;ל ([[קונטרס ומעין מבית ה&#039;/מאמר יט#פרק א|מאמר יט פרק א]]) דאצי&#039; מובדל מעולמות בי&quot;ע, מ&quot;מ הרי אצי&#039; הוא ג&quot;כ עולם ויש בו ע&quot;ס בבחי&#039; אורות וכלים. והגם שהוא אלקו&#039; ממש מ&quot;מ נק&#039; אלקות ולא אלק&#039; שמורה על העצמו&#039;, אבל אלקו&#039; פי&#039; געטליך, דהיינו שהוא התפשטות הארה לבד, ומשו&quot;ז שייך שם ע&quot;ס ובפרט בהכלים שהם בבחי&#039; מציאות ספי&#039; חכמה וחסד, ולכן הנה מע&quot;ס דאצי&#039; נמשכים ע&quot;ס דבי&quot;ע בדרך השתלשלות עו&quot;ע שיש להם ערך ושייכות זה לזה, דהשתל&#039; והתהוות חכמה דעשי&#039; מחכ&#039; דאצי&#039; הוא עד&quot;מ משארז&quot;ל (ב&quot;ר פ&#039; יו&quot;ד) אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר גדל כו&#039; וגבוה מעל גבוה וגבוה עליהם דכל הענינים שישנם בעשב ופרי הגשמי&#039; הרי ישנם במזל הרוחני ובכל הדרגות דגבוה מעל גבוה. והנה התפוח הגשמי יש בו מתיקות גשמי האם נאמר שיש בכח הצומח שבארץ ג&quot;כ מתיקות, ופשיטא שא&quot;א לומר כן על המזל הרוחני ועל הדרגות דגבוה מעל גבוה שאינם בערך ומהות זה, ובאמת הנה הטעמים דמתיקות ומרירות גשמי&#039; נמשכים משרשם בחסד וגבו&#039;, שהמתיקות נמשך מהחסד ומרירות מגבורה, והרי חו&quot;ג הן ענינים רוחני&#039;, רק שבהשתלשלות וסדר ירידת המדרי&#039; מדרי&#039; אחר מדרי&#039; נתגשמו עד שנמשך מבחי&#039; החסד מתיקות, עם היות שאין ערוך אליו מ&quot;מ הוא ממזגו ותכונתו, וכמו שרואים כמה מיני עריבות ומתיקות ברוחני&#039;, וכמו תענוג של דבר חכמה הוא ג&quot;כ מתיקות, וכן תענוג של ניגון שהוא למטה במדרי&#039; ממנו, ולכן בכמה ירידות והשתל&#039; נעשה מתיקות גשמי ממש, וכן הוא הענין בחכמה שיש בה ג&quot;כ גבוה מעל גבוה, והחכ&#039; שבע&quot;ס דעשי&#039; יש לה ג&quot;כ ערך ויחוס לחכ&#039; דאצי&#039;, דע&quot;י ריבוי רבבות השתל&#039; מדרי&#039; נמשך מחכ&#039; דאצי&#039; חכ&#039; דעשי&#039;, והגם דאצי&#039; מובדל מבי&quot;ע ואיך הוא בדרך השתל&#039; עו&quot;ע, הענין הוא דההשתל&#039; זאת אינה כמו ההשתלשלות בעולם אצי&#039; גופא בהע&quot;ס שבו, או בעולם הבריאה ושארי העולמות בסדר ההשתל&#039; שבאותו העולם, אלא שההשתלשלות מאצי&#039; לבריאה הוא ע&quot;י הפרסא, דענין הפרסא הוא כמו המשל אל השכל, שהמשל הוא דבר זר מהשכל, ולכן הוא מעלים עליו לגמרי עד שיש כאלו שאינם מבינים כלל שיש בזה איזה נמשל, אמנם אח&quot;כ כשמתגלה השכל מן המשל ודאי שאינו במהות אור השכל כמו שהי&#039; קודם שנתלבש במשל, ומ&quot;מ הרי אינו שכל אחר, וה&quot;ה אותו השכל שנתלבש בהמשל אלא שהוא באופן ומהות אחר, וכמו&quot;כ הו&quot;ע הפרסא שמעלים ומסתיר על בחי&#039; חכ&#039; דאצי&#039; וכשנעשה בחי&#039; חכ&#039; דברי&#039; ע&quot;י הפרסא הוא כמו אור השכל שמתגלה ע&quot;י המשל, ה&quot;ה אור של תולדה, והיינו אור שנתחדש בעולם הבריאה, לפי שאינו כלל כמו אופן החכ&#039; שהיא באצי&#039;, אבל מ&quot;מ ג&quot;כ אינה מהות ודבר אחר לגמרי שה&quot;ה המשכה והתהוות מבחי&#039; חכ&#039; דאצי&#039; אלא שהוא אופן אחר, ואינו דומה כמו חכ&#039; דאצי&#039; לגבי אוא&quot;ס, דבאוא&quot;ס עצומ&quot;ה הרי לא יש שם בחי&#039; חכ&#039; כלל ואינו מגדר החכ&#039; כלל, וא&quot;כ בחי&#039; חכ&#039; דאצי&#039; הוא באין ערוך ממש לגבי אוא&quot;ס אבל באצי&#039; הרי כבר יש בחי&#039; חכ&#039;, וא&quot;כ בחי&#039; חכ&#039; דבריאה וכמו&quot;כ חכ&#039; דעשי&#039; אינו בבחי&#039; אין ערוך לגמרי, אלא שחכמה דאצי&#039; מובדלת מחכ&#039; דבריאה ולכן הנה התהוותם הוא ע&quot;י הפרסא דהיינו שבא באופן אחר מבחי&#039; חכ&#039; דאצי&#039;, אבל מ&quot;מ יש להם ערך ויחס אל חכ&#039; דאצילות.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קיצור.&#039;&#039;&#039; בעולם אצי&#039; ע&quot;ס אורות וכלים, חכ&#039; דעשי&#039; לגבי חכ&#039; דאצי&#039; כערך מתיקות גשמי לגבי חסד הרוחני ועם זה משתלשל ממנו, השתל&#039; דבי&quot;ע מאצי&#039; הוא ע&quot;י הפרסא כדוגמת השכל המתגלה מהמשל, אצי&#039; מובדל מבי&quot;ע ויש להן יחס אליו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;{{עוגן|פרק ב|פרק ב.}}&#039;&#039;&#039; וזהו שאמר רבינו נ&quot;ע דיותר ממה שאין ערוך עשי&#039; לגבי אצי&#039; אין ערוך אצי&#039; לגבי אוא&quot;ס, דבאוא&quot;ס עצומ&quot;ה לא יש כלל ענין הספי&#039; והע&quot;ס דאצי&#039; הן כמהות חדש ממש, ולכן התהוות ע&quot;ס דאצי&#039; מאוא&quot;ס הוא ע&quot;י צמצום ומקו&quot;פ, שהו&quot;ע התעלמות אור הראשון לגמרי, ואז נעשה דבר שאינו ממהות אור הראשון כלל, אבל עשי&#039; לגבי אצי&#039; יש לה ערך ויחס מאחר שגם באצי&#039; יש מציאות בחינת חכ&#039;, וא&quot;כ א&quot;א לומר דחכ&#039; דבי&quot;ע הוא מהות חדש ממש שהרי כבר יש בחי&#039; חכ&#039; גם באצי&#039;, ובהכרח שגם בחי&#039; חכ&#039; דבי&quot;ע כלולה בחכ&#039; דאצי&#039; מאחר שהיא ג&quot;כ בחי&#039; חכמה, ורק שהיא בחי&#039; ומדרי&#039; עליונה וידוע דכל מדרי&#039; עליונה כוללת בתוכה כל מה שלמטה ממנה, והתהוות החכ&#039; דבי&quot;ע מחכ&#039; דאצי&#039; הוא בדרך השתל&#039; עו&quot;ע, אלא שחכ&#039; דבי&quot;ע נק&#039; אור של תולדה ואור חדש, וטעם הדבר הוא לפי שהוא באופן אחר מבחי&#039; חכ&#039; דאצי&#039; ונתהווה בבי&quot;ע ע&quot;י הפרסא, דענין הפרסא הוא כמו המשל כנ&quot;ל שהמשל הוא באמת דבר אחר לגמרי מהנמשל, וכמו&quot;כ הו&quot;ע הפרסא שהוא דבר אחר לגמרי שאינו בחי&#039; אצי&#039; ועי&quot;ז נמצא בחי&#039; חכמה בבי&quot;ע, הרי זהו שנתחדש בחי&#039; החכ&#039; ע&quot;י דבר זר לגמרי ומשו&quot;ז נק&#039; התחדשות, אבל מ&quot;מ בעצם הרי החכ&#039; אינה דבר חדש היינו שיחי&#039; דבר אחר לגמרי, ולכן ההתהוות הוא ע&quot;י הפרסא שאינו דומה לענין הצמצום, דענין הצמצום הוא סילוק והעלם אור הראשון, אבל הפרסא הרי האור הראשון (שהוא בחי&#039; החכ&#039; דאצי&#039;) מתלבש ומתעלם בהפרסא להוות בחי&#039; חכ&#039; בבריאה, וכמו בהמשל הרי הנמשל מלובש ממש בהמשל וממנו מתחדש השכל אצל המקבל, וכמו&quot;כ בחי&#039; חכ&#039; דאצי&#039; מלובשת ממש בהפרסא ומזה מתחדש בחי&#039; חכ&#039; בבריאה, וממילא יש לחכמה דבריאה איזה ערך לחכ&#039; דאצי&#039;, וכמו&quot;כ יש לחכ&#039; דעשי&#039; ג&quot;כ איזה ערך משום דהכל הוא בחי&#039; השתל&#039; עו&quot;ע. וכמו שהוא בחכמה דעשי&#039; לגבי חכ&#039; עילאה דאצי&#039;, כמו&quot;כ הוא בבחי&#039; חסד דעשי&#039; שהוא בבחי&#039; השתל&#039; מבחי&#039; חסד עליון דאצי&#039;, וא&quot;כ כיון שבחי&#039; חסד דעשי&#039; מושרש ממש בחסד דאצי&#039; כמו עד&quot;מ - להבדיל אלף הבדלות - מתיקות התפוח שמושרש בהמזל הרוחני, ובשרש שרשן החסד הרוחני, והרי מחסד דעשי&#039; נמשכים ונשפעים עניני עוה&quot;ז ממש וחיות כל עוה&quot;ז הגשמי&#039; א&quot;כ גם בחסד עליון דאצי&#039; הנקצב לכל אדם בר&quot;ה ויוהכ&quot;פ שפיר מושרשים ממש כל ההשפעות גשמי&#039; הנמשכים מחסד דעשי&#039;, דמאחר דחסד דעשי&#039; מושרש בחסד דאצי&#039; א&quot;כ הרי גם כל הדברים הנמשכים מבחי&#039; חסד דעשי&#039; מושרשים ג&quot;כ בבחי&#039; חסד דאצי&#039;, והיינו דבחי&#039; חסד דאצי&#039; כבר כוללת בעצמה כל שרשי הדברים הנמשכים מבחי&#039; חסד דעשי&#039;. וזהו&quot;ע מה שאדם נידון על כל הדברים והמאורעות של כל השנה בר&quot;ה ויוהכ&quot;פ, לפי שבחי&#039; החסד שנקצב לו בר&quot;ה ויוהכ&quot;פ שנמשך לבחי&#039; מל&#039; דאצי&#039; ה&quot;ה כולל כל הדברים שיסתעפו ממנו.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;קיצור.&#039;&#039;&#039; אצי&#039; אין ערוך אל העצמות דאין שם ענין הספירות כמו באצי&#039; והתהוות הע&quot;ס דאצי&#039; הוא ע&quot;י הצמצום וסילוק, והתהוות הע&quot;ם דבי&quot;ע מאצי&#039; הוא ע&quot;י הפרסא, ובחסד דעשי&#039; ישנם המקורים דענינים גשמי&#039; א&quot;כ יש להם יחס לחסד וחכמה דאצילות.<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:קונטרס ומעין מבית ה&#039;]]</div>

ש. א.