https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95 2026-05-13T00:19:20Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=23914&oldid=prev 2025-09-16T11:43:24Z

<p>החלפת טקסט – &quot;לקוטי תורה/&quot; ב־&quot;לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:43, 16 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l106">שורה 106:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 106:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ויש לומר, שבאמת סדר הפוך הוא, כי תורה היא המקור לכל עניני הבריאה{{הערה|ב&quot;ר בתחלתו. זח&quot;ב קסא, ריש ע&quot;ב. ועוד.}}. ולכן צריך לומר, שהסיבה להחידוש שנפעל ע&quot;י המאסר והגאולה היא – הכוונה למעלה שהגיע הזמן להחידוש בתורה ע&quot;י גילוי תורת חסידות חב&quot;ד, וכתוצאה ומסובב מזה הי&#039; ענין המאסר והגאולה שפעל חידוש בבעל המאסר והגאולה, שעי&quot;ז הביא בפועל החידוש בתורה על ידו].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ויש לומר, שבאמת סדר הפוך הוא, כי תורה היא המקור לכל עניני הבריאה{{הערה|ב&quot;ר בתחלתו. זח&quot;ב קסא, ריש ע&quot;ב. ועוד.}}. ולכן צריך לומר, שהסיבה להחידוש שנפעל ע&quot;י המאסר והגאולה היא – הכוונה למעלה שהגיע הזמן להחידוש בתורה ע&quot;י גילוי תורת חסידות חב&quot;ד, וכתוצאה ומסובב מזה הי&#039; ענין המאסר והגאולה שפעל חידוש בבעל המאסר והגאולה, שעי&quot;ז הביא בפועל החידוש בתורה על ידו].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ט. ויש להוסיף בזה ע"פ הנ"ל שע"י גילוי (הפצת המעינות) החסידות בי"ט כסלו "אתי מר" דא מלכא משיחא: אמרו חז"ל{{הערה|ויק"ר פ"ז, ג. וראה תו"א שמות מט, ג. תו"ח שם (יח, א־ב). ובכ"מ.}} "אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות", וכמ"ש{{הערה|ישעי' א, כז.}} "ציון במשפט תפדה גו'", ו"משפט" פירושו – "הלכתא"{{הערה|תרגום וישב מ, יג. וראה [[לקוטי תורה/דברים|לקו"ת ר"פ דברים]] (א, סע"ב).}}. ולכאורה: איך זה מתאים עם מענה המשיח להבעש"ט, שביאתו תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", מעינות דפנימיות התורה? והביאור בזה הוא, שע"י (יפוצו מעינותיך ד)תורת החסידות (כפי שנתחדש בה ע"י אדה"ז שהביאה בהתלבשות בהבנה והשגה ואיחד נגלה דתורה ונסתר דתורה בשלימות) נתאחדו נסתר דתורה ונגלה דתורה ("משפט"), וע"י החידוש בחסידות נפעל חידוש גם בלימוד המשניות והלכות ("משפט") אשר עי"ז – "הגליות מתכנסות" [ועי"ז יזכו בנ"י גם לתורתו של משיח{{הערה|ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב. הנסמן בהערה 89.}}, כידוע{{הערה|ראה לקו"ת תזריע כג, ב. סה"מ מלוקט ח"ב ע' קפה הערה 44.}} בענין "ותלמודו בידו"{{הערה|פסחים נ, א. וש"נ.}}, שע"י לימוד התורה עכשיו (הלימוד בפנימיות התורה וגם הלימוד בנגלה דתורה) יזכו ללימוד התורה לע"ל]. ועפ"ז מובן, שביאת המשיח (ע"י יפוצו מעינותיך החסידות) נתקרבה עוד יותר עי"ז שמקשרים גילוי החסידות בי"ט כסלו עם ענין של "משפט" ו"משניות" – הלכות דנגלה דתורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ט. ויש להוסיף בזה ע"פ הנ"ל שע"י גילוי (הפצת המעינות) החסידות בי"ט כסלו "אתי מר" דא מלכא משיחא: אמרו חז"ל{{הערה|ויק"ר פ"ז, ג. וראה תו"א שמות מט, ג. תו"ח שם (יח, א־ב). ובכ"מ.}} "אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות", וכמ"ש{{הערה|ישעי' א, כז.}} "ציון במשפט תפדה גו'", ו"משפט" פירושו – "הלכתא"{{הערה|תרגום וישב מ, יג. וראה [[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/דברים|לקו"ת ר"פ דברים]] (א, סע"ב).}}. ולכאורה: איך זה מתאים עם מענה המשיח להבעש"ט, שביאתו תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", מעינות דפנימיות התורה? והביאור בזה הוא, שע"י (יפוצו מעינותיך ד)תורת החסידות (כפי שנתחדש בה ע"י אדה"ז שהביאה בהתלבשות בהבנה והשגה ואיחד נגלה דתורה ונסתר דתורה בשלימות) נתאחדו נסתר דתורה ונגלה דתורה ("משפט"), וע"י החידוש בחסידות נפעל חידוש גם בלימוד המשניות והלכות ("משפט") אשר עי"ז – "הגליות מתכנסות" [ועי"ז יזכו בנ"י גם לתורתו של משיח{{הערה|ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב. הנסמן בהערה 89.}}, כידוע{{הערה|ראה לקו"ת תזריע כג, ב. סה"מ מלוקט ח"ב ע' קפה הערה 44.}} בענין "ותלמודו בידו"{{הערה|פסחים נ, א. וש"נ.}}, שע"י לימוד התורה עכשיו (הלימוד בפנימיות התורה וגם הלימוד בנגלה דתורה) יזכו ללימוד התורה לע"ל]. ועפ"ז מובן, שביאת המשיח (ע"י יפוצו מעינותיך החסידות) נתקרבה עוד יותר עי"ז שמקשרים גילוי החסידות בי"ט כסלו עם ענין של "משפט" ו"משניות" – הלכות דנגלה דתורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפ&quot;ז יש לבאר גם השייכות דגאולת י&quot;ט כסלו לענין &quot;פדה בשלום גו&#039;&quot;{{הערה|תהלים נה, יט.}} – כמ&quot;ש בעל המאסר והגאולה באגרת שלו הידועה{{הערה|אגרות קודש שלו סל&quot;ח. וש&quot;נ.}}: כשקריתי בספר תהלים{{הערה|ויומתק ע&quot;פ המבואר לעיל (ס&quot;ד ואילך) השייכות דתהלים לגילוי פנימיות התורה.}} בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מה&#039; שלום:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפ&quot;ז יש לבאר גם השייכות דגאולת י&quot;ט כסלו לענין &quot;פדה בשלום גו&#039;&quot;{{הערה|תהלים נה, יט.}} – כמ&quot;ש בעל המאסר והגאולה באגרת שלו הידועה{{הערה|אגרות קודש שלו סל&quot;ח. וש&quot;נ.}}: כשקריתי בספר תהלים{{הערה|ויומתק ע&quot;פ המבואר לעיל (ס&quot;ד ואילך) השייכות דתהלים לגילוי פנימיות התורה.}} בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מה&#039; שלום:</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=21392&oldid=prev 2025-08-17T21:15:32Z

<p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%96-%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91" title="קטגוריה:ספר השיחות תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב">תשנ&quot;ב</a>&quot; ב־&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:15, 18 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l385">שורה 385:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 385:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשנ"ב]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=19916&oldid=prev 2025-08-01T12:37:51Z

<p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&amp;diff=19916&amp;oldid=19915">הצגת שינויים</a>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=19915&oldid=prev 2025-08-01T12:34:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:34, 1 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l385">שורה 385:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 385:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב|תשנ&quot;ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב|תשנ&quot;ב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=19914&oldid=prev 2025-08-01T12:33:46Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:33, 1 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספר השיחות תשנ&quot;ב}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספר השיחות תשנ&quot;ב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== חלוקת הש&quot;ס בי&quot;ט כסלו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== חלוקת הש&quot;ס בי&quot;ט כסלו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. ידוע המנהג לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו{{הערה|משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן (וראה לקמן הערה 110). ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס לי"ט כסלו.}} מדי שנה בשנה{{הערה|ראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע י"ד כסלו תרס"א (אגרות קודש שלו ח"ג ע' קס). "היום יום" יט כסלו. ובכ"מ – נעתקו לקמן בקונטרס זה.}} – ע"פ מ"ש רבינו הזקן, בעל הגאולה (די"ט כסלו), באגרת הקודש שלו שנדפסה בסיום וחותם ספר התניא{{הערה|[[קונטרס אחרון פרק ט|קונטרס אחרון ד"ה הוכח תוכיח]] – קסג, א.}}: "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות{{הערה|ראה סד"ה על חומותיך תרל"ח (לאדמו"ר מהר"ש): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהוא תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ה' תושבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת* ובאגה"ק [שבפנים] שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מס' גמרא בשנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור טקסט|שני הצדדים|</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. ידוע המנהג לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו{{הערה|משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן (וראה לקמן הערה 110). ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס לי"ט כסלו.}} מדי שנה בשנה{{הערה|ראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע י"ד כסלו תרס"א (אגרות קודש שלו ח"ג ע' קס). "היום יום" יט כסלו. ובכ"מ – נעתקו לקמן בקונטרס זה.}} – ע"פ מ"ש רבינו הזקן, בעל הגאולה (די"ט כסלו), באגרת הקודש שלו שנדפסה בסיום וחותם ספר התניא{{הערה|[[קונטרס אחרון פרק ט|קונטרס אחרון ד"ה הוכח תוכיח]] – קסג, א.}}: "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות{{הערה|ראה סד"ה על חומותיך תרל"ח (לאדמו"ר מהר"ש): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהוא תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ה' תושבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת* ובאגה"ק [שבפנים] שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מס' גמרא בשנה.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins>'''*) רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א־ב. טושו"ע הל' ת"ת יו"ד סרמ"ז ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. ושם: חייב הוא לשלש זמן למידתו''' שבכל יום ויום '''שליש במקרא שליש במשנה כו' ושליש בתלמוד כו'. וראה תוד"ה לא – קידושין ל, א.'''}} עפ"י הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין, ואם איזה מנין קטן מהכיל יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול בבל ישונה חק ולא יעבור"{{הערה|וראה [[אגרת הקודש סימן א|אגרת הקודש ס"א]] בתחלתו (ד"ה פותחין בברכה – קב, א): "שמועה טובה שמעה ותחי נפשי, אין טוב אלא תורה, תורת ה' תמימה, זו '''השלמת כל הש"ס כולו''' ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש, הודאה על העבר ובקשה על העתיד, כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה כו'". וממשיך לבאר שם בארוכה העילוי דלימוד תושבע"פ הנקראת "עוז", "הנותן כח ועוז לבחי' מתנים (ענין האמונה) לקיים ולהעמיד הראש והזרועות כו'", עיי"ש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''*) רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א־ב. טושו"ע הל' ת"ת יו"ד סרמ"ז ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. ושם: חייב הוא לשלש זמן למידתו''' שבכל יום ויום '''שליש במקרא שליש במשנה כו' ושליש בתלמוד כו'. וראה תוד"ה לא – קידושין ל, א.'''}} עפ"י הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין, ואם איזה מנין קטן מהכיל יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול בבל ישונה חק ולא יעבור"{{הערה|וראה [[אגרת הקודש סימן א|אגרת הקודש ס"א]] בתחלתו (ד"ה פותחין בברכה – קב, א): "שמועה טובה שמעה ותחי נפשי, אין טוב אלא תורה, תורת ה' תמימה, זו '''השלמת כל הש"ס כולו''' ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש, הודאה על העבר ובקשה על העתיד, כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה כו'". וממשיך לבאר שם בארוכה העילוי דלימוד תושבע"פ הנקראת "עוז", "הנותן כח ועוז לבחי' מתנים (ענין האמונה) לקיים ולהעמיד הראש והזרועות כו'", עיי"ש.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שהודאה הנ&quot;ל על חלוקת הש&quot;ס (בהתחלת אגה&quot;ק) באה בתור תשובה על ה&quot;שמועה טובה&quot; שמילאו המבוקש באגה&quot;ק שבסוף קונטרס אחרון (שבפנים) &quot;לגמור כל הש&quot;ס בכל שנה ושנה כו&#039;&quot; (ראה לקו&quot;ש חט&quot;ו ע&#039; 521. אגה&quot;ק ס&quot;א עם מ&quot;מ, ליקוט פירושים כו&#039; ע&#039; יא). וראה בסוף אגרת זו (פותחין בברכה) &quot;להיות לזכרון בין עיניהם כל מה שכתבתי אליהם אשתקד .. ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי כו&#039;&quot;. והמכתב דאשתקד הוא בפשטות ד&quot;ה הוכח תוכיח שבסוף קו&quot;א (ראה שיעורים בס&#039; התניא אגה&quot;ק ס&quot;א (ע&#039; 1247). אגרות קודש אדה&quot;ז (ב&quot;מקורות והערות&quot; לאגרת ח) ע&#039; תכ).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שהודאה הנ&quot;ל על חלוקת הש&quot;ס (בהתחלת אגה&quot;ק) באה בתור תשובה על ה&quot;שמועה טובה&quot; שמילאו המבוקש באגה&quot;ק שבסוף קונטרס אחרון (שבפנים) &quot;לגמור כל הש&quot;ס בכל שנה ושנה כו&#039;&quot; (ראה לקו&quot;ש חט&quot;ו ע&#039; 521. אגה&quot;ק ס&quot;א עם מ&quot;מ, ליקוט פירושים כו&#039; ע&#039; יא). וראה בסוף אגרת זו (פותחין בברכה) &quot;להיות לזכרון בין עיניהם כל מה שכתבתי אליהם אשתקד .. ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי כו&#039;&quot;. והמכתב דאשתקד הוא בפשטות ד&quot;ה הוכח תוכיח שבסוף קו&quot;א (ראה שיעורים בס&#039; התניא אגה&quot;ק ס&quot;א (ע&#039; 1247). אגרות קודש אדה&quot;ז (ב&quot;מקורות והערות&quot; לאגרת ח) ע&#039; תכ).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה, ידוע המאמר{{הערה|ספר יצירה פ&quot;א מ&quot;ד. וראה בארוכה סה&quot;מ תרנ&quot;ט ע&#039; עג ואילך, ובהנסמן שם.}} &quot;הבן בחכמה וחכם בבינה&quot;, היינו, שצ&quot;ל התכללות של תושב&quot;כ ותושבע&quot;פ (חכמה ובינה) יחד: גם בתושב&quot;כ (חכמה) צ&quot;ל &quot;הבן&quot; דתושבע&quot;פ (שהיא פירושה של תושב&quot;כ, שעל ידה אפשר לקיים המצוות בפועל, כנ&quot;ל); וכן בתושבע&quot;פ (בינה) צ&quot;ל נרגש נקודת החכמה, שיסודה ומקורה הוא מתושב&quot;כ (מנא הני מילי דאמר קרא). והטעם לזה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה, ידוע המאמר{{הערה|ספר יצירה פ&quot;א מ&quot;ד. וראה בארוכה סה&quot;מ תרנ&quot;ט ע&#039; עג ואילך, ובהנסמן שם.}} &quot;הבן בחכמה וחכם בבינה&quot;, היינו, שצ&quot;ל התכללות של תושב&quot;כ ותושבע&quot;פ (חכמה ובינה) יחד: גם בתושב&quot;כ (חכמה) צ&quot;ל &quot;הבן&quot; דתושבע&quot;פ (שהיא פירושה של תושב&quot;כ, שעל ידה אפשר לקיים המצוות בפועל, כנ&quot;ל); וכן בתושבע&quot;פ (בינה) צ&quot;ל נרגש נקודת החכמה, שיסודה ומקורה הוא מתושב&quot;כ (מנא הני מילי דאמר קרא). והטעם לזה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגלל האורך והרוחב בפלפולא דאורייתא בלימוד תושבע"פ יתכן שהאדם ישכח על נקודת האמת ולא יכוון אל ההלכה. ולא עוד, אלא שיכול להיות שישכח על "נותן התורה"{{הערה|ראה [[קונטרס עץ החיים]] פי"א.}}. וכמבואר בכו"כ מאחז"ל{{הערה|ראה שבת לא, סע"א ואילך. יומא עב, ב. ובכ"מ.}}, שבלימוד התורה, ובפרט תושבע"פ (שהיא בהבנה והשגה בשכל הגשמי), צ"ל זהירות מיוחדת שהלימוד יהי' לשמה, ביראת השם ואהבת השם, ומתוך ידיעה והכרה בנותן התורה{{הערה|ראה [[קונטרס עץ החיים]] שם ואילך. וש"נ.}} [שמטעם זה צ"ל ברכת התורה קודם הלימוד, כמאחז"ל{{הערה|נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.}} עה"פ{{הערה|ירמי' ט, יא־יב.}} "על מה אבדה הארץ גו' על עזבם את תורתי", "שלא ברכו בתורה תחלה" – שאף שלמדו הרבה תורה היתה חסרה אצלם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה כו'"{{הערה|ב"ח או"ח סמ"ז. וראה רבינו יונה – הובא בר"ן נדרים שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס מז.}}]. וכן שהלימוד יהי' על מנת לעשות ולקיים{{הערה|ראה יבמות קט, ב. ועוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגלל האורך והרוחב בפלפולא דאורייתא בלימוד תושבע"פ יתכן שהאדם ישכח על נקודת האמת ולא יכוון אל ההלכה. ולא עוד, אלא שיכול להיות שישכח על "נותן התורה"{{הערה|ראה [[קונטרס עץ החיים]] פי"א.}}. וכמבואר בכו"כ מאחז"ל{{הערה|ראה שבת לא, סע"א ואילך. יומא עב, ב. ובכ"מ.}}, שבלימוד התורה, ובפרט תושבע"פ (שהיא בהבנה והשגה בשכל הגשמי), צ"ל זהירות מיוחדת שהלימוד יהי' לשמה, ביראת השם ואהבת השם, ומתוך ידיעה והכרה בנותן התורה{{הערה|ראה [[קונטרס עץ החיים]] שם ואילך. וש"נ.}} [שמטעם זה צ"ל ברכת התורה קודם הלימוד, כמאחז"ל{{הערה|נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.}} עה"פ{{הערה|ירמי' ט, יא־יב.}} "על מה אבדה הארץ גו' על עזבם את תורתי", "שלא ברכו בתורה תחלה" – שאף שלמדו הרבה תורה היתה חסרה אצלם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה כו'"{{הערה|ב"ח או"ח סמ"ז. וראה רבינו יונה – הובא בר"ן נדרים שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס מז.}}]. וכן שהלימוד יהי' על מנת לעשות ולקיים{{הערה|ראה יבמות קט, ב. ועוד.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins>&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;30. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] שם. סד"ה אריב"ל תש"ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;30. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] שם. סד"ה אריב"ל תש"ב.}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובלשון החסידות&lt;sup&gt;[*30]&lt;/sup&gt;: מכיון שהתורה שבע&quot;פ נתלבשה בענינים גשמיים (המחליף פרה בחמור{{הערה|משנה ב&quot;מ ק, א.}}, שנים אוחזין בטלית{{הערה|משנה ריש ב&quot;מ.}} וכיו&quot;ב), והאדם עוסק בזה עם שכלו הגשמי, יכול להיות שהלומד יהי&#039; בבחי&#039; יש ודבר, וישכח על הקב&quot;ה &quot;נותן התורה&quot;, וישכח שהיא חכמתו ורצונו ית&#039; (משא&quot;כ בתושב&quot;כ שנרגש בה יותר האור האלקי כי לא נתלבשה בלבושים גשמיים כ&quot;כ וגם לא בשכל גשמי, להיותה למעלה מהבנה והשגה, כנ&quot;ל). ואפילו באם לומד סתם (בלא אהבה ויראה ולא לשמה, אבל גם לא לשם כוונה אחרת), הנה מחמת ההתלבשות בלבושים גשמיים ובשכל והשגה גשמית, נעשה הלומד עי&quot;ז יש ודבר &quot;ויפול הנופל ממנה, וסוף הדבר הוא שילמוד שלא לשמה ממש כו&#039;&quot;{{הערה|[[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה&quot;ח]] פי&quot;ב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובלשון החסידות&lt;sup&gt;[*30]&lt;/sup&gt;: מכיון שהתורה שבע&quot;פ נתלבשה בענינים גשמיים (המחליף פרה בחמור{{הערה|משנה ב&quot;מ ק, א.}}, שנים אוחזין בטלית{{הערה|משנה ריש ב&quot;מ.}} וכיו&quot;ב), והאדם עוסק בזה עם שכלו הגשמי, יכול להיות שהלומד יהי&#039; בבחי&#039; יש ודבר, וישכח על הקב&quot;ה &quot;נותן התורה&quot;, וישכח שהיא חכמתו ורצונו ית&#039; (משא&quot;כ בתושב&quot;כ שנרגש בה יותר האור האלקי כי לא נתלבשה בלבושים גשמיים כ&quot;כ וגם לא בשכל גשמי, להיותה למעלה מהבנה והשגה, כנ&quot;ל). ואפילו באם לומד סתם (בלא אהבה ויראה ולא לשמה, אבל גם לא לשם כוונה אחרת), הנה מחמת ההתלבשות בלבושים גשמיים ובשכל והשגה גשמית, נעשה הלומד עי&quot;ז יש ודבר &quot;ויפול הנופל ממנה, וסוף הדבר הוא שילמוד שלא לשמה ממש כו&#039;&quot;{{הערה|[[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה&quot;ח]] פי&quot;ב.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l162">שורה 162:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 158:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ידוע שהרה&quot;ג הרה&quot;ח וכו&#039; ר&#039; אייזיק האָמליער{{הערה|הרב ר&#039; יצחק אייזיק בהר&quot;מ הלוי עפשטיין מהאמיל. – מחסידי אדה&quot;ז, אדמו&quot;ר האמצעי ואדמו&quot;ר הצ&quot;צ. – אודותו – ראה בארוכה &quot;תולדות הרה&quot;ח ר&#039; יצחק אייזיק&quot; (קה&quot;ת, אה&quot;ק, תש&quot;מ).}} (גם בהיותו צעיר) הי&#039; לומד כל הש&quot;ס בכל שנה ושנה (מלבד לימוד שיעורים הנוספים שלו), ובערב פסח (בהיותו בכור) הי&#039; מסיים כל הש&quot;ס{{הערה|לא שמעתי באם הי&#039; גם מתענה (לאחרי עריכת ה&quot;סיום&quot;). – הסדר אצל כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הי&#039;, שהתענה בערב פסח ואף עשה &quot;סיום&quot; בעצמו, וגם הי&#039; שומע &quot;סיום&quot; מאחר.}}. כשהחסיד ר&#039; אייזיק נעשה חסיד והלך לאדה&quot;ז, הצטער אביו על זה מאד (ועד שקרע עליו קריעה, כפי שהי&#039; &quot;נהוג&quot; בימים ההם). אבל לאחרי שאביו ראה שבנו ר&#039; אייזיק (כשחזר לביתו לחג הפסח) ממשיך במנהגו לסיים הש&quot;ס בערב פסח עשה שלום אתו],</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ידוע שהרה&quot;ג הרה&quot;ח וכו&#039; ר&#039; אייזיק האָמליער{{הערה|הרב ר&#039; יצחק אייזיק בהר&quot;מ הלוי עפשטיין מהאמיל. – מחסידי אדה&quot;ז, אדמו&quot;ר האמצעי ואדמו&quot;ר הצ&quot;צ. – אודותו – ראה בארוכה &quot;תולדות הרה&quot;ח ר&#039; יצחק אייזיק&quot; (קה&quot;ת, אה&quot;ק, תש&quot;מ).}} (גם בהיותו צעיר) הי&#039; לומד כל הש&quot;ס בכל שנה ושנה (מלבד לימוד שיעורים הנוספים שלו), ובערב פסח (בהיותו בכור) הי&#039; מסיים כל הש&quot;ס{{הערה|לא שמעתי באם הי&#039; גם מתענה (לאחרי עריכת ה&quot;סיום&quot;). – הסדר אצל כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הי&#039;, שהתענה בערב פסח ואף עשה &quot;סיום&quot; בעצמו, וגם הי&#039; שומע &quot;סיום&quot; מאחר.}}. כשהחסיד ר&#039; אייזיק נעשה חסיד והלך לאדה&quot;ז, הצטער אביו על זה מאד (ועד שקרע עליו קריעה, כפי שהי&#039; &quot;נהוג&quot; בימים ההם). אבל לאחרי שאביו ראה שבנו ר&#039; אייזיק (כשחזר לביתו לחג הפסח) ממשיך במנהגו לסיים הש&quot;ס בערב פסח עשה שלום אתו],</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כו"כ מישראל{{הערה|ולהעיר שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' לוקח (בחלוקת הש"ס) מסכת סנהדרין* (כן נהג ברוב השנים שראיתי**, וכפי שהי' רושם על כרטיסו). ויש לומר, שזהו בהתאם לענינו של נשיא ורועה ישראל, שהוא מורה דרך לכל בני דורו ע"פ הוראות התורה, ולכן המסכת ד"הוי זהיר בי' טפי" (ראה שבת קיח, סע"ב. וראה אגה"ק סוס"ז) היא – סנהדרין, שענינם – מורי הוראה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כו"כ מישראל{{הערה|ולהעיר שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' לוקח (בחלוקת הש"ס) מסכת סנהדרין* (כן נהג ברוב השנים שראיתי**, וכפי שהי' רושם על כרטיסו). ויש לומר, שזהו בהתאם לענינו של נשיא ורועה ישראל, שהוא מורה דרך לכל בני דורו ע"פ הוראות התורה, ולכן המסכת ד"הוי זהיר בי' טפי" (ראה שבת קיח, סע"ב. וראה אגה"ק סוס"ז) היא – סנהדרין, שענינם – מורי הוראה.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins>'''*) וכן נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א. – בשנת תשי"ב לקח גם מס' סוכה, ובשנת תשט"ז גם מס' תמיד.''' המו"ל'''.'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins>'''**) ובשנת תש"י לקח מסכת סוכה (ראה לקמן ע' 497).'''}}, בגלל כל המעלות הנ"ל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''*) וכן נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א. – בשנת תשי"ב לקח גם מס' סוכה, ובשנת תשט"ז גם מס' תמיד.''' המו"ל'''.'''</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''**) ובשנת תש"י לקח מסכת סוכה (ראה לקמן ע' 497).'''}}, בגלל כל המעלות הנ"ל.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יג. כדי להוסיף חיזוק בזה שכל א&#039; יסיים את המסכת שקיבל על עצמו – אשר בזה תלוי&#039; שלימות לימוד כל הש&quot;ס של כל המשתתפים – כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב, כי עי&quot;ז יתוסף חיזוק בקיום הלימוד במעשה בפועל,</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יג. כדי להוסיף חיזוק בזה שכל א&#039; יסיים את המסכת שקיבל על עצמו – אשר בזה תלוי&#039; שלימות לימוד כל הש&quot;ס של כל המשתתפים – כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב, כי עי&quot;ז יתוסף חיזוק בקיום הלימוד במעשה בפועל,</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=19913&oldid=prev 2025-08-01T12:31:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:31, 1 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספר השיחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשמ"ז-</del>תשנ"ב}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספר השיחות תשנ"ב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== חלוקת הש&quot;ס בי&quot;ט כסלו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== חלוקת הש&quot;ס בי&quot;ט כסלו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. ידוע המנהג לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו{{הערה|משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן (וראה לקמן הערה 110). ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס לי"ט כסלו.}} מדי שנה בשנה{{הערה|ראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע י"ד כסלו תרס"א (אגרות קודש שלו ח"ג ע' קס). "היום יום" יט כסלו. ובכ"מ – נעתקו לקמן בקונטרס זה.}} – ע"פ מ"ש רבינו הזקן, בעל הגאולה (די"ט כסלו), באגרת הקודש שלו שנדפסה בסיום וחותם ספר התניא{{הערה|קונטרס אחרון ד"ה הוכח תוכיח – קסג, א.}}: "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות{{הערה|ראה סד"ה על חומותיך תרל"ח (לאדמו"ר מהר"ש): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהוא תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ה' תושבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת* ובאגה"ק [שבפנים] שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מס' גמרא בשנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. ידוע המנהג לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו{{הערה|משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן (וראה לקמן הערה 110). ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס לי"ט כסלו.}} מדי שנה בשנה{{הערה|ראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע י"ד כסלו תרס"א (אגרות קודש שלו ח"ג ע' קס). "היום יום" יט כסלו. ובכ"מ – נעתקו לקמן בקונטרס זה.}} – ע"פ מ"ש רבינו הזקן, בעל הגאולה (די"ט כסלו), באגרת הקודש שלו שנדפסה בסיום וחותם ספר התניא{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|[[קונטרס אחרון פרק ט</ins>|קונטרס אחרון ד"ה הוכח תוכיח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>– קסג, א.}}: "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות{{הערה|ראה סד"ה על חומותיך תרל"ח (לאדמו"ר מהר"ש): צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ עם פרש"י שהוא תרומות מדרשי רז"ל, ונאום ה' תושבע"פ כמ"ש בהל' ת"ת* ובאגה"ק [שבפנים] שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מס' גמרא בשנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''*) רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א־ב. טושו"ע הל' ת"ת יו"ד סרמ"ז ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. ושם: חייב הוא לשלש זמן למידתו''' שבכל יום ויום '''שליש במקרא שליש במשנה כו' ושליש בתלמוד כו'. וראה תוד"ה לא – קידושין ל, א.'''}} עפ"י הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין, ואם איזה מנין קטן מהכיל יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול בבל ישונה חק ולא יעבור"{{הערה|וראה אגרת הקודש ס"א בתחלתו (ד"ה פותחין בברכה – קב, א): "שמועה טובה שמעה ותחי נפשי, אין טוב אלא תורה, תורת ה' תמימה, זו '''השלמת כל הש"ס כולו''' ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש, הודאה על העבר ובקשה על העתיד, כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה כו'". וממשיך לבאר שם בארוכה העילוי דלימוד תושבע"פ הנקראת "עוז", "הנותן כח ועוז לבחי' מתנים (ענין האמונה) לקיים ולהעמיד הראש והזרועות כו'", עיי"ש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''*) רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א־ב. טושו"ע הל' ת"ת יו"ד סרמ"ז ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. ושם: חייב הוא לשלש זמן למידתו''' שבכל יום ויום '''שליש במקרא שליש במשנה כו' ושליש בתלמוד כו'. וראה תוד"ה לא – קידושין ל, א.'''}} עפ"י הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין, ואם איזה מנין קטן מהכיל יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול בבל ישונה חק ולא יעבור"{{הערה|וראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אגרת הקודש סימן א|</ins>אגרת הקודש ס"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בתחלתו (ד"ה פותחין בברכה – קב, א): "שמועה טובה שמעה ותחי נפשי, אין טוב אלא תורה, תורת ה' תמימה, זו '''השלמת כל הש"ס כולו''' ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש, הודאה על העבר ובקשה על העתיד, כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה כו'". וממשיך לבאר שם בארוכה העילוי דלימוד תושבע"פ הנקראת "עוז", "הנותן כח ועוז לבחי' מתנים (ענין האמונה) לקיים ולהעמיד הראש והזרועות כו'", עיי"ש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שהודאה הנ&quot;ל על חלוקת הש&quot;ס (בהתחלת אגה&quot;ק) באה בתור תשובה על ה&quot;שמועה טובה&quot; שמילאו המבוקש באגה&quot;ק שבסוף קונטרס אחרון (שבפנים) &quot;לגמור כל הש&quot;ס בכל שנה ושנה כו&#039;&quot; (ראה לקו&quot;ש חט&quot;ו ע&#039; 521. אגה&quot;ק ס&quot;א עם מ&quot;מ, ליקוט פירושים כו&#039; ע&#039; יא). וראה בסוף אגרת זו (פותחין בברכה) &quot;להיות לזכרון בין עיניהם כל מה שכתבתי אליהם אשתקד .. ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי כו&#039;&quot;. והמכתב דאשתקד הוא בפשטות ד&quot;ה הוכח תוכיח שבסוף קו&quot;א (ראה שיעורים בס&#039; התניא אגה&quot;ק ס&quot;א (ע&#039; 1247). אגרות קודש אדה&quot;ז (ב&quot;מקורות והערות&quot; לאגרת ח) ע&#039; תכ).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שהודאה הנ&quot;ל על חלוקת הש&quot;ס (בהתחלת אגה&quot;ק) באה בתור תשובה על ה&quot;שמועה טובה&quot; שמילאו המבוקש באגה&quot;ק שבסוף קונטרס אחרון (שבפנים) &quot;לגמור כל הש&quot;ס בכל שנה ושנה כו&#039;&quot; (ראה לקו&quot;ש חט&quot;ו ע&#039; 521. אגה&quot;ק ס&quot;א עם מ&quot;מ, ליקוט פירושים כו&#039; ע&#039; יא). וראה בסוף אגרת זו (פותחין בברכה) &quot;להיות לזכרון בין עיניהם כל מה שכתבתי אליהם אשתקד .. ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי כו&#039;&quot;. והמכתב דאשתקד הוא בפשטות ד&quot;ה הוכח תוכיח שבסוף קו&quot;א (ראה שיעורים בס&#039; התניא אגה&quot;ק ס&quot;א (ע&#039; 1247). אגרות קודש אדה&quot;ז (ב&quot;מקורות והערות&quot; לאגרת ח) ע&#039; תכ).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[וי&quot;ל טעם הדבר, כי כדי לפעול שהלימוד יהי&#039; לשמה, ויהי&#039; חדור עם יראת שמים והכרה בנותן התורה כו&#039;, צריך הביטול והקבלת עול שבתושב&quot;כ ובתפלה לחדור גם בהבנה והשגה שבלימוד התורה (שבע&quot;פ) עצמו (שענינו – הבנה והשגה), שהלומד יבין ויבוא בשכלו להידיעה וההכרה ב&quot;נותן התורה&quot;].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[וי&quot;ל טעם הדבר, כי כדי לפעול שהלימוד יהי&#039; לשמה, ויהי&#039; חדור עם יראת שמים והכרה בנותן התורה כו&#039;, צריך הביטול והקבלת עול שבתושב&quot;כ ובתפלה לחדור גם בהבנה והשגה שבלימוד התורה (שבע&quot;פ) עצמו (שענינו – הבנה והשגה), שהלומד יבין ויבוא בשכלו להידיעה וההכרה ב&quot;נותן התורה&quot;].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ההפרש בין נגלה דתורה ופנימיות התורה הוא{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"ו</del>|אגה"ק סכ"ו]]. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"א ואילך.}} – שבנגלה דתורה (הנקרא "עץ הדעת"{{הערה|ראה שם פ"ה. וש"נ.}}, "אילנא דטוב ורע"50) עיקר הלימוד הוא בהתלבשות בענינים גשמיים של העולם, וגם בדברים אסורים, כדי לברר ולהבדיל בין איסור והיתר, טומאה וטהרה, וכן בדיני נזיקין, שהלימוד מתלבש בטענות של שקר (ראובן טוען כך, שמעון טוען כך) לברר האמת מן השקר וכו'. משא"כ בפנימיות התורה (הנקראת "עץ החיים"{{הערה|שם=:2|זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' במקומות שבהערה 48.}}) עיקר הלימוד הוא בעניני אלקות וענינים רוחניים, ביחודים עליונים וסדר השתלשלות העולמות ועשר ספירות וכו'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ההפרש בין נגלה דתורה ופנימיות התורה הוא{{הערה|ראה תניא [[אגרת הקודש סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כו</ins>|אגה"ק סכ"ו]]. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"א ואילך.}} – שבנגלה דתורה (הנקרא "עץ הדעת"{{הערה|ראה שם פ"ה. וש"נ.}}, "אילנא דטוב ורע"50) עיקר הלימוד הוא בהתלבשות בענינים גשמיים של העולם, וגם בדברים אסורים, כדי לברר ולהבדיל בין איסור והיתר, טומאה וטהרה, וכן בדיני נזיקין, שהלימוד מתלבש בטענות של שקר (ראובן טוען כך, שמעון טוען כך) לברר האמת מן השקר וכו'. משא"כ בפנימיות התורה (הנקראת "עץ החיים"{{הערה|שם=:2|זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' במקומות שבהערה 48.}}) עיקר הלימוד הוא בעניני אלקות וענינים רוחניים, ביחודים עליונים וסדר השתלשלות העולמות ועשר ספירות וכו'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ושונים הם גם בדרך ואופן הלימוד: לימוד הנגלה הוא באופן דקושיות ותירוצים ומחלוקת, שבתחלה קס&quot;ד שהסברא היא כך וכך ואח&quot;כ מגיעים להבנה עמוקה יותר ושוללים את הסברא הקודמת. ואילו פנימיות התורה &quot;לית תמן לא קשיא כו&#039; ולא מחלוקת&quot;&lt;ref name=&quot;:2&quot; /&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ושונים הם גם בדרך ואופן הלימוד: לימוד הנגלה הוא באופן דקושיות ותירוצים ומחלוקת, שבתחלה קס&quot;ד שהסברא היא כך וכך ואח&quot;כ מגיעים להבנה עמוקה יותר ושוללים את הסברא הקודמת. ואילו פנימיות התורה &quot;לית תמן לא קשיא כו&#039; ולא מחלוקת&quot;&lt;ref name=&quot;:2&quot; /&gt;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו. עפ&quot;ז מובן ששלימות לימוד התורה היא – בלימוד נגלה דתורה ולימוד פנימיות התורה{{הערה|ראה הל&#039; ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;א ה&quot;ד, וש&quot;נ. הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקדמות (נדפס בסוף [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה&quot;ח]] (ע&#039; 61 ואילך)).}} גם יחד (ע&quot;ד הבן בחכמה וחכם בבינה כנ&quot;ל), כי הם ב&#039; חלקים מתורה אחת, ונגלה דתורה היא גופא דאורייתא ופנימיות התורה היא נשמתא דאורייתא, וכמו ששלימות האדם היא בחיבור הנשמה והגוף ועד שנעשים מציאות אחת, ושלימות הנשמה תלוי&#039; בשלימות הגוף וכן שלימות הגוף תלוי&#039; בשלימות הנשמה, כמו&quot;כ שלימות התורה היא בחיבור ויחוד לימוד הנגלה ולימוד הפנימיות{{הערה|ראה הקדמת הרח&quot;ו הנ&quot;ל (שם ס&quot;ע 64 ואילך).}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו. עפ&quot;ז מובן ששלימות לימוד התורה היא – בלימוד נגלה דתורה ולימוד פנימיות התורה{{הערה|ראה הל&#039; ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;א ה&quot;ד, וש&quot;נ. הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקדמות (נדפס בסוף [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה&quot;ח]] (ע&#039; 61 ואילך)).}} גם יחד (ע&quot;ד הבן בחכמה וחכם בבינה כנ&quot;ל), כי הם ב&#039; חלקים מתורה אחת, ונגלה דתורה היא גופא דאורייתא ופנימיות התורה היא נשמתא דאורייתא, וכמו ששלימות האדם היא בחיבור הנשמה והגוף ועד שנעשים מציאות אחת, ושלימות הנשמה תלוי&#039; בשלימות הגוף וכן שלימות הגוף תלוי&#039; בשלימות הנשמה, כמו&quot;כ שלימות התורה היא בחיבור ויחוד לימוד הנגלה ולימוד הפנימיות{{הערה|ראה הקדמת הרח&quot;ו הנ&quot;ל (שם ס&quot;ע 64 ואילך).}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והרי כן הוא בנוגע לכללות הבריאה – שכוונת הבריאה היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל"ו</del>|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.}} דוקא, ע"י עבודת האדם בקיום התומ"צ (שנתלבשו בדברים גשמיים) בבירור וזיכוך גשמיות הגוף והעולם, ולעשותה כלי לאלקות ודירה לו יתברך. והכח לזה הוא מלימוד התורה: העסק בלימוד הנגלה (עיקר הלימוד בזמן הזה{{הערה|ראה אגה"ק שם. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"ג.}}) הוא – לברר בירורים בגשמיות העולם, בין איסור והיתר כשר ופסול וטומאה וטהרה כו'; ולימוד פנימיות התורה הוא בעניני אלקות וכו' – שעי"ז נמשך ונתגלה האלקות גם בלימוד הנגלה בענינים גשמיים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והרי כן הוא בנוגע לכללות הבריאה – שכוונת הבריאה היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לו</ins>|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.}} דוקא, ע"י עבודת האדם בקיום התומ"צ (שנתלבשו בדברים גשמיים) בבירור וזיכוך גשמיות הגוף והעולם, ולעשותה כלי לאלקות ודירה לו יתברך. והכח לזה הוא מלימוד התורה: העסק בלימוד הנגלה (עיקר הלימוד בזמן הזה{{הערה|ראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אגרת הקודש סימן כו|</ins>אגה"ק שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. [[קונטרס עץ החיים|קונטרס עה"ח]] פי"ג.}}) הוא – לברר בירורים בגשמיות העולם, בין איסור והיתר כשר ופסול וטומאה וטהרה כו'; ולימוד פנימיות התורה הוא בעניני אלקות וכו' – שעי"ז נמשך ונתגלה האלקות גם בלימוד הנגלה בענינים גשמיים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמה ענינים בזה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמה ענינים בזה:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l110">שורה 110:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 110:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ויש לומר, שבאמת סדר הפוך הוא, כי תורה היא המקור לכל עניני הבריאה{{הערה|ב&quot;ר בתחלתו. זח&quot;ב קסא, ריש ע&quot;ב. ועוד.}}. ולכן צריך לומר, שהסיבה להחידוש שנפעל ע&quot;י המאסר והגאולה היא – הכוונה למעלה שהגיע הזמן להחידוש בתורה ע&quot;י גילוי תורת חסידות חב&quot;ד, וכתוצאה ומסובב מזה הי&#039; ענין המאסר והגאולה שפעל חידוש בבעל המאסר והגאולה, שעי&quot;ז הביא בפועל החידוש בתורה על ידו].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ויש לומר, שבאמת סדר הפוך הוא, כי תורה היא המקור לכל עניני הבריאה{{הערה|ב&quot;ר בתחלתו. זח&quot;ב קסא, ריש ע&quot;ב. ועוד.}}. ולכן צריך לומר, שהסיבה להחידוש שנפעל ע&quot;י המאסר והגאולה היא – הכוונה למעלה שהגיע הזמן להחידוש בתורה ע&quot;י גילוי תורת חסידות חב&quot;ד, וכתוצאה ומסובב מזה הי&#039; ענין המאסר והגאולה שפעל חידוש בבעל המאסר והגאולה, שעי&quot;ז הביא בפועל החידוש בתורה על ידו].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ט. ויש להוסיף בזה ע"פ הנ"ל שע"י גילוי (הפצת המעינות) החסידות בי"ט כסלו "אתי מר" דא מלכא משיחא: אמרו חז"ל{{הערה|ויק"ר פ"ז, ג. וראה תו"א שמות מט, ג. תו"ח שם (יח, א־ב). ובכ"מ.}} "אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות", וכמ"ש{{הערה|ישעי' א, כז.}} "ציון במשפט תפדה גו'", ו"משפט" פירושו – "הלכתא"{{הערה|תרגום וישב מ, יג. וראה [[לקוטי תורה דברים|לקו"ת ר"פ דברים]] (א, סע"ב).}}. ולכאורה: איך זה מתאים עם מענה המשיח להבעש"ט, שביאתו תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", מעינות דפנימיות התורה? והביאור בזה הוא, שע"י (יפוצו מעינותיך ד)תורת החסידות (כפי שנתחדש בה ע"י אדה"ז שהביאה בהתלבשות בהבנה והשגה ואיחד נגלה דתורה ונסתר דתורה בשלימות) נתאחדו נסתר דתורה ונגלה דתורה ("משפט"), וע"י החידוש בחסידות נפעל חידוש גם בלימוד המשניות והלכות ("משפט") אשר עי"ז – "הגליות מתכנסות" [ועי"ז יזכו בנ"י גם לתורתו של משיח{{הערה|ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב. הנסמן בהערה 89.}}, כידוע{{הערה|ראה לקו"ת תזריע כג, ב. סה"מ מלוקט ח"ב ע' קפה הערה 44.}} בענין "ותלמודו בידו"{{הערה|פסחים נ, א. וש"נ.}}, שע"י לימוד התורה עכשיו (הלימוד בפנימיות התורה וגם הלימוד בנגלה דתורה) יזכו ללימוד התורה לע"ל]. ועפ"ז מובן, שביאת המשיח (ע"י יפוצו מעינותיך החסידות) נתקרבה עוד יותר עי"ז שמקשרים גילוי החסידות בי"ט כסלו עם ענין של "משפט" ו"משניות" – הלכות דנגלה דתורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ט. ויש להוסיף בזה ע"פ הנ"ל שע"י גילוי (הפצת המעינות) החסידות בי"ט כסלו "אתי מר" דא מלכא משיחא: אמרו חז"ל{{הערה|ויק"ר פ"ז, ג. וראה תו"א שמות מט, ג. תו"ח שם (יח, א־ב). ובכ"מ.}} "אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות", וכמ"ש{{הערה|ישעי' א, כז.}} "ציון במשפט תפדה גו'", ו"משפט" פירושו – "הלכתא"{{הערה|תרגום וישב מ, יג. וראה [[לקוטי תורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">/</ins>דברים|לקו"ת ר"פ דברים]] (א, סע"ב).}}. ולכאורה: איך זה מתאים עם מענה המשיח להבעש"ט, שביאתו תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", מעינות דפנימיות התורה? והביאור בזה הוא, שע"י (יפוצו מעינותיך ד)תורת החסידות (כפי שנתחדש בה ע"י אדה"ז שהביאה בהתלבשות בהבנה והשגה ואיחד נגלה דתורה ונסתר דתורה בשלימות) נתאחדו נסתר דתורה ונגלה דתורה ("משפט"), וע"י החידוש בחסידות נפעל חידוש גם בלימוד המשניות והלכות ("משפט") אשר עי"ז – "הגליות מתכנסות" [ועי"ז יזכו בנ"י גם לתורתו של משיח{{הערה|ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב. הנסמן בהערה 89.}}, כידוע{{הערה|ראה לקו"ת תזריע כג, ב. סה"מ מלוקט ח"ב ע' קפה הערה 44.}} בענין "ותלמודו בידו"{{הערה|פסחים נ, א. וש"נ.}}, שע"י לימוד התורה עכשיו (הלימוד בפנימיות התורה וגם הלימוד בנגלה דתורה) יזכו ללימוד התורה לע"ל]. ועפ"ז מובן, שביאת המשיח (ע"י יפוצו מעינותיך החסידות) נתקרבה עוד יותר עי"ז שמקשרים גילוי החסידות בי"ט כסלו עם ענין של "משפט" ו"משניות" – הלכות דנגלה דתורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפ&quot;ז יש לבאר גם השייכות דגאולת י&quot;ט כסלו לענין &quot;פדה בשלום גו&#039;&quot;{{הערה|תהלים נה, יט.}} – כמ&quot;ש בעל המאסר והגאולה באגרת שלו הידועה{{הערה|אגרות קודש שלו סל&quot;ח. וש&quot;נ.}}: כשקריתי בספר תהלים{{הערה|ויומתק ע&quot;פ המבואר לעיל (ס&quot;ד ואילך) השייכות דתהלים לגילוי פנימיות התורה.}} בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מה&#039; שלום:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עפ&quot;ז יש לבאר גם השייכות דגאולת י&quot;ט כסלו לענין &quot;פדה בשלום גו&#039;&quot;{{הערה|תהלים נה, יט.}} – כמ&quot;ש בעל המאסר והגאולה באגרת שלו הידועה{{הערה|אגרות קודש שלו סל&quot;ח. וש&quot;נ.}}: כשקריתי בספר תהלים{{הערה|ויומתק ע&quot;פ המבואר לעיל (ס&quot;ד ואילך) השייכות דתהלים לגילוי פנימיות התורה.}} בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מה&#039; שלום:</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=14790&oldid=prev 2025-07-13T00:02:38Z

<p>החלפת טקסט – &quot;על ידי&quot; ב־&quot;ע&quot;י&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&amp;diff=14790&amp;oldid=14456">הצגת שינויים</a>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=14456&oldid=prev 2025-07-11T14:19:13Z

<p>החלפת טקסט – &quot;ע&quot;י&quot; ב־&quot;על ידי&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&amp;diff=14456&amp;oldid=14050">הצגת שינויים</a>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=14050&oldid=prev 2025-07-10T15:24:52Z

<p>החלפת טקסט – &quot;\&lt;ref\sname.+?\&quot;(.+?)&quot;\&gt;&quot; ב־&quot;{{הערה|שם=$1|&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&amp;diff=14050&amp;oldid=13915">הצגת שינויים</a>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=13915&oldid=prev 2025-07-10T15:20:03Z

<p>החלפת טקסט – &quot;&lt;/ref&gt;&quot; ב־&quot;}}&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%22%D7%93_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1_%D7%91%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&amp;diff=13915&amp;oldid=13897">הצגת שינויים</a>

מ. רובין