https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%94קונטרס עץ החיים פרק כה - היסטוריית גרסאות2026-05-10T12:42:32Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%94&diff=23560&oldid=prevש. א. ב־14:18, 24 באוגוסט 20252025-08-24T14:18:28Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:18, 24 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{קונטרס עץ החיים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{קונטרס עץ החיים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|כה) ובאשר חזוק וקיום כל דבר הוא הקביעות זמן, ובפרט בעסק דא"ח אשר יש זמנים המסוגלים דוקא ללימוד הזה. ויש זמנים אשר בהם נחוץ ללמוד דא"ח. וגם בד"כ טוב ללמוד דא"ח בשני זמנים ביום, הנה הזמן המסוגל ללימוד דא"ח הוא בבקר קודם התפלה שאז מאיר מלמעלה מבחי' לובן העליון דאתערותא דילי' הוא בבקר דאברהם וכמ"ש בתו"א ד"ה וישכם לבן בבקר. ובזמן הזה ילמדו לכה"פ ב' שעות והיינו בשעה שביעית ומחצה יתאספו כולם אל הזאל הגדול (ולא ילמדו על ה{{תרגום|קוואטירען|מגורים}} או במקומות אחרים כ"א יבואו כלם בהזאל הגדול כמו אל לימוד הנגלה) אחרי הנחת תפלין וקריאת שמע ואחר שתיית טיי, וילמדו ב' שעות רצופות עד שעה תשיעית ומחצה. ואם באפשר שיתחילו בשעה שביעית יותר טוב מצד זמן התפלה שלא יתאחר. הלומדים בפ"ע יעשו אגודות כל אגודה מחמשה או ששה בחורים או יותר אשר ילמדו ענין א'. ואין כוונתי שאחד יאמר והשאר ישמעו, אלא שכולם ילמדו רק שלא ילמדו כל או"א ענינים שונים, אלא כל אגודה תלמוד ענין אחד, וידברו איש אל רעהו בהכנת הענין וגוף הלימוד ילמדו או כולם יחד או שנים שנים, וכל האגודה תלמוד על שלחן מיוחד בכדי שלא יתבלבלו הענינים וגם לבעלי האגודה האחת יהי' מקום מרווח שיוכלו ללמוד שנים שנים ולא יבלבלו זה א"ז, וכל דרוש שלומדים יחזרו עליו פעם או שתים כפי הדרוש כי בפ"א א"א לידע את העניין לאמיתתו כ"א בפעם השניה או השלישית יכולים לבוא על אמיתית הענין, וגם עי"ז יוקלט הענין אצלם וידעו אותו, והשומעים מהמשפיעים הרשב"ץ{{הערה|''הרשב"ץ:'' ר' שמואל בצלאל בר שלום שבתי שעפטל. תולדותיו ראה ב[[התמים חוברת א#דברי ימי החסידים|התמים חוברת א]] ע' סז ואילך.}} שי' והר"מ{{הערה|''והר"מ:'' מיכאל בלינער – מנעוועל. ראה אודותיו בהערות לתורת שלום ס' השיחות ע' שכב.}} שי' ישמעו מתוך הספר דוקא, וישמעו היטב מה שלומדים, ואח"כ יחזרו בפ"ע מה ששמעו ויחזרו שנים ביחד לא פחות ויחזרו היטב את הדברים ששמעו ומה שלא יזכרו או לא יבינו ישאלו מהמשפיע, והנערים המתחילים אשר אינם יודעים עדיין בדא"ח למוד עמהם הר"מ מזעמבין{{הערה|''הר"מ מזעמבין:'' ר' משה מזעמבין, מחסידי אדמו"ר מהר"ש נ"ע. תלמידו של הרב ר' אברהם מזעבין וחברו של הר"ש גרונם אסתרמן. נפטר בשבט תרע"ה בליובאוויטש.}} שי' ויסבור להם ויבינם את הדברים היטב עד שיכינו וגם המה יחזרו אח"כ בפ"ע שנים שנים. והנני ממנה את הרי"ק ז"ס{{הערה|''הרי"ק ז"ס:'' ר' יעקב קאפיל זעליקסאן. בן הרב ר' אברהם – הנק' דער מ"ץ – שהי' רב בליובאוויטש בימי הצ"צ.}} שי' להשגיח על זמן בואם אל לימוד החסידות ומחוייב הרי"ק לבוא אל הזאל בשעה שביעית ומחצה ויראה אם באו כולם אל הלימוד. ומי שלא יבוא בזמנו יורשם בפנקס (ובזמן שהרי"ק יהי' במסחר האתרוגים אני מבקש את המשנ' הרז"ו{{הערה|''הרז"ו:'' הרב ר' זאב וואלף (תר"ח־תר"ע), בנו של ר' משה אברהם לעויטין וחתנו של הרב ר' גרשון בער מפאהאר.}} שי' שהוא ישגיח ע"ז) ואם לומדים באופן שכת' לעיל ישגיח ע"ז הר"מ מזעמבין וגם הרי"ק ישגיח ע"ז. והקביעות זמן הב' יהי' בלילה, כי בלילה צריכים ללמוד דא"ח וילמדו בערך מקודם שעה ט' עד שעה י"א, ואותן שא"א לישב עד שעה י"א והולכים קודם שעה י"א לישן, יתחילו ללמוד קודם שעה ט' באופן שילמדו ב' שעות רצופות דא"ח. וזה יהי' ע"פ השג' המשגיח הרז"ו שי' וכפי שיסדר הוא איזה מהבחורים אינם יכולים לישב כ"כ ומתי יתחילו בלימוד הדא"ח, והרי"ק שי' ישגיח שיקיימו כפי שיסדר המשנית ואופן הלימוד בלילה יהי' כמו שנת"ל בלמוד הבקר, וכ"ז לבד למוד התניא שבין מנחה למעריב, ואותן אשר יתרשלו בעסק דא"ח יענשו כפי מדת התרשלותם. ומי שנראה שאינו נותן א"ע ללימוד דא"ח יגרש לגמרי מאגודתינו, ואותן העומדים בבקר בהשכמה ילמדו כל העת שקו' התפלה דא"ח, כי בד"כ קודם התפלה{{הערה|''קודם התפלה:'' להעיר מפרש"י (ברכות ה, ב) ד"ה סמוך ולקו"ת ביאור לד"ה תורה צווה סס"ד. משא"כ לימוד דא"ח ראה לקו"ת סד"ה תחת אשר לא עבדת, ולהעיר מהגהות מלא הרועים בברכות שם.}} א"צ להיות לימוד אחר כ"א לימוד דא"ח, ושעות היום מספיקות ללימוד הנגלה. ונגד זה הרשות בידם למעט בלימוד הדא"ח בלילה (באופן שיתאים שיעור זמן הנ"ל) אבל מקצת דא"ח צריכים ללמוד בלילה, כי הזמן הזה צריך לדא"ח.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|כה) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ובאשר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>חזוק וקיום כל דבר הוא הקביעות זמן, ובפרט בעסק דא"ח אשר יש זמנים המסוגלים דוקא ללימוד הזה. ויש זמנים אשר בהם נחוץ ללמוד דא"ח. וגם בד"כ טוב ללמוד דא"ח בשני זמנים ביום, הנה הזמן המסוגל ללימוד דא"ח הוא בבקר קודם התפלה שאז מאיר מלמעלה מבחי' לובן העליון דאתערותא דילי' הוא בבקר דאברהם וכמ"ש בתו"א ד"ה וישכם לבן בבקר. ובזמן הזה ילמדו לכה"פ ב' שעות והיינו בשעה שביעית ומחצה יתאספו כולם אל הזאל הגדול (ולא ילמדו על ה{{תרגום|קוואטירען|מגורים}} או במקומות אחרים כ"א יבואו כלם בהזאל הגדול כמו אל לימוד הנגלה) אחרי הנחת תפלין וקריאת שמע ואחר שתיית טיי, וילמדו ב' שעות רצופות עד שעה תשיעית ומחצה. ואם באפשר שיתחילו בשעה שביעית יותר טוב מצד זמן התפלה שלא יתאחר. הלומדים בפ"ע יעשו אגודות כל אגודה מחמשה או ששה בחורים או יותר אשר ילמדו ענין א'. ואין כוונתי שאחד יאמר והשאר ישמעו, אלא שכולם ילמדו רק שלא ילמדו כל או"א ענינים שונים, אלא כל אגודה תלמוד ענין אחד, וידברו איש אל רעהו בהכנת הענין וגוף הלימוד ילמדו או כולם יחד או שנים שנים, וכל האגודה תלמוד על שלחן מיוחד בכדי שלא יתבלבלו הענינים וגם לבעלי האגודה האחת יהי' מקום מרווח שיוכלו ללמוד שנים שנים ולא יבלבלו זה א"ז, וכל דרוש שלומדים יחזרו עליו פעם או שתים כפי הדרוש כי בפ"א א"א לידע את העניין לאמיתתו כ"א בפעם השניה או השלישית יכולים לבוא על אמיתית הענין, וגם עי"ז יוקלט הענין אצלם וידעו אותו, והשומעים מהמשפיעים הרשב"ץ{{הערה|''הרשב"ץ:'' ר' שמואל בצלאל בר שלום שבתי שעפטל. תולדותיו ראה ב[[התמים חוברת א#דברי ימי החסידים|התמים חוברת א]] ע' סז ואילך.}} שי' והר"מ{{הערה|''והר"מ:'' מיכאל בלינער – מנעוועל. ראה אודותיו בהערות לתורת שלום ס' השיחות ע' שכב.}} שי' ישמעו מתוך הספר דוקא, וישמעו היטב מה שלומדים, ואח"כ יחזרו בפ"ע מה ששמעו ויחזרו שנים ביחד לא פחות ויחזרו היטב את הדברים ששמעו ומה שלא יזכרו או לא יבינו ישאלו מהמשפיע, והנערים המתחילים אשר אינם יודעים עדיין בדא"ח למוד עמהם הר"מ מזעמבין{{הערה|''הר"מ מזעמבין:'' ר' משה מזעמבין, מחסידי אדמו"ר מהר"ש נ"ע. תלמידו של הרב ר' אברהם מזעבין וחברו של הר"ש גרונם אסתרמן. נפטר בשבט תרע"ה בליובאוויטש.}} שי' ויסבור להם ויבינם את הדברים היטב עד שיכינו וגם המה יחזרו אח"כ בפ"ע שנים שנים. והנני ממנה את הרי"ק ז"ס{{הערה|''הרי"ק ז"ס:'' ר' יעקב קאפיל זעליקסאן. בן הרב ר' אברהם – הנק' דער מ"ץ – שהי' רב בליובאוויטש בימי הצ"צ.}} שי' להשגיח על זמן בואם אל לימוד החסידות ומחוייב הרי"ק לבוא אל הזאל בשעה שביעית ומחצה ויראה אם באו כולם אל הלימוד. ומי שלא יבוא בזמנו יורשם בפנקס (ובזמן שהרי"ק יהי' במסחר האתרוגים אני מבקש את המשנ' הרז"ו{{הערה|''הרז"ו:'' הרב ר' זאב וואלף (תר"ח־תר"ע), בנו של ר' משה אברהם לעויטין וחתנו של הרב ר' גרשון בער מפאהאר.}} שי' שהוא ישגיח ע"ז) ואם לומדים באופן שכת' לעיל ישגיח ע"ז הר"מ מזעמבין וגם הרי"ק ישגיח ע"ז. והקביעות זמן הב' יהי' בלילה, כי בלילה צריכים ללמוד דא"ח וילמדו בערך מקודם שעה ט' עד שעה י"א, ואותן שא"א לישב עד שעה י"א והולכים קודם שעה י"א לישן, יתחילו ללמוד קודם שעה ט' באופן שילמדו ב' שעות רצופות דא"ח. וזה יהי' ע"פ השג' המשגיח הרז"ו שי' וכפי שיסדר הוא איזה מהבחורים אינם יכולים לישב כ"כ ומתי יתחילו בלימוד הדא"ח, והרי"ק שי' ישגיח שיקיימו כפי שיסדר המשנית ואופן הלימוד בלילה יהי' כמו שנת"ל בלמוד הבקר, וכ"ז לבד למוד התניא שבין מנחה למעריב, ואותן אשר יתרשלו בעסק דא"ח יענשו כפי מדת התרשלותם. ומי שנראה שאינו נותן א"ע ללימוד דא"ח יגרש לגמרי מאגודתינו, ואותן העומדים בבקר בהשכמה ילמדו כל העת שקו' התפלה דא"ח, כי בד"כ קודם התפלה{{הערה|''קודם התפלה:'' להעיר מפרש"י (ברכות ה, ב) ד"ה סמוך ולקו"ת ביאור לד"ה תורה צווה סס"ד. משא"כ לימוד דא"ח ראה לקו"ת סד"ה תחת אשר לא עבדת, ולהעיר מהגהות מלא הרועים בברכות שם.}} א"צ להיות לימוד אחר כ"א לימוד דא"ח, ושעות היום מספיקות ללימוד הנגלה. ונגד זה הרשות בידם למעט בלימוד הדא"ח בלילה (באופן שיתאים שיעור זמן הנ"ל) אבל מקצת דא"ח צריכים ללמוד בלילה, כי הזמן הזה צריך לדא"ח.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ויום''' הש"ק קדוש יהי' כולו על עסק דא"ח ובד"כ צריכים לשמור מאד הזמן ביום הש"ק לעסוק בו בתורה ולא לפנות ח"ו לדברי הבאי אשר גם בימות החול צריכים להזהר בזה וביותר בש"ק כי קדוש היום לד' אלקינו וניתן לישראל לשבוע ולהתענג מטובו ית' והטיול ביום הש"ק הוא בלתי מרוצה כלל וכלל, ולא מצאנו שהותר ביום הזה רק לישן יותר מעט מכל יום, וכן לענגו באכו"ש, אבל בתנאי שיהי' לכבוד שבת, והיינו שירגיש שזה לכבוד שבת ואימת</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ויום''' הש"ק קדוש יהי' כולו על עסק דא"ח ובד"כ צריכים לשמור מאד הזמן ביום הש"ק לעסוק בו בתורה ולא לפנות ח"ו לדברי הבאי אשר גם בימות החול צריכים להזהר בזה וביותר בש"ק כי קדוש היום לד' אלקינו וניתן לישראל לשבוע ולהתענג מטובו ית' והטיול ביום הש"ק הוא בלתי מרוצה כלל וכלל, ולא מצאנו שהותר ביום הזה רק לישן יותר מעט מכל יום, וכן לענגו באכו"ש, אבל בתנאי שיהי' לכבוד שבת, והיינו שירגיש שזה לכבוד שבת ואימת</div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%94&diff=23529&oldid=prevש. א. ב־11:23, 24 באוגוסט 20252025-08-24T11:23:59Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:23, 24 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ויום''' הש"ק קדוש יהי' כולו על עסק דא"ח ובד"כ צריכים לשמור מאד הזמן ביום הש"ק לעסוק בו בתורה ולא לפנות ח"ו לדברי הבאי אשר גם בימות החול צריכים להזהר בזה וביותר בש"ק כי קדוש היום לד' אלקינו וניתן לישראל לשבוע ולהתענג מטובו ית' והטיול ביום הש"ק הוא בלתי מרוצה כלל וכלל, ולא מצאנו שהותר ביום הזה רק לישן יותר מעט מכל יום, וכן לענגו באכו"ש, אבל בתנאי שיהי' לכבוד שבת, והיינו שירגיש שזה לכבוד שבת ואימת</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ויום''' הש"ק קדוש יהי' כולו על עסק דא"ח ובד"כ צריכים לשמור מאד הזמן ביום הש"ק לעסוק בו בתורה ולא לפנות ח"ו לדברי הבאי אשר גם בימות החול צריכים להזהר בזה וביותר בש"ק כי קדוש היום לד' אלקינו וניתן לישראל לשבוע ולהתענג מטובו ית' והטיול ביום הש"ק הוא בלתי מרוצה כלל וכלל, ולא מצאנו שהותר ביום הזה רק לישן יותר מעט מכל יום, וכן לענגו באכו"ש, אבל בתנאי שיהי' לכבוד שבת, והיינו שירגיש שזה לכבוד שבת ואימת</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שבת עליו היינו הביטול הכללי דשבת עליו (וכידוע דשבת הוא עליית חיצוניות העולמות ג"כ והכל עולה למעלה ובפרט ע"י תפלה דשבת מתעל' נפשו כו' וידוע דתפלות דשבת וסעודות השבת שייכים המה זל"ז) אבל לבטל הזמן בשבת בדברי הבאי ח"ו הוא עון גדול ר"ל, ובפרט בענין הטיול בש"ק שאז כל העולם מטיילים לא ינקה מרע ח"ו ושומר נפשו ירחק מזה:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שבת עליו היינו הביטול הכללי דשבת עליו (וכידוע דשבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|''וכידוע דשבת:'' ראה ע"ד כ"ז בס' המצות מצות אכילת ק"ק.}} </ins>הוא עליית חיצוניות העולמות ג"כ והכל עולה למעלה ובפרט ע"י תפלה דשבת מתעל' נפשו כו' וידוע דתפלות דשבת וסעודות השבת שייכים המה זל"ז) אבל לבטל הזמן בשבת בדברי הבאי ח"ו הוא עון גדול ר"ל, ובפרט בענין הטיול בש"ק שאז כל העולם מטיילים לא ינקה מרע ח"ו ושומר נפשו ירחק מזה:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''קיצור.''' זמן מסוגל ללימוד דא"ח בבוקר קודם התפילה. זמן נחוץ ללימוד זה – בלילה. ויפרט זמני הלימוד ואופנו. יום הש"ק כולו לדא"ח. שמירת הזמן בש"ק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''קיצור.''' זמן מסוגל ללימוד דא"ח בבוקר קודם התפילה. זמן נחוץ ללימוד זה – בלילה. ויפרט זמני הלימוד ואופנו. יום הש"ק כולו לדא"ח. שמירת הזמן בש"ק.</div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%94&diff=23515&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "קונטרס עץ החיים פרק כה": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-08-23T21:41:19Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%94" title="קונטרס עץ החיים פרק כה">קונטרס עץ החיים פרק כה</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:41, 24 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%94&diff=23514&oldid=prevש. א.: יצירת דף חדש2025-08-23T21:40:09Z<p>יצירת דף חדש</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{קונטרס עץ החיים}}<br />
{{יישור טקסט|שני הצדדים|כה) ובאשר חזוק וקיום כל דבר הוא הקביעות זמן, ובפרט בעסק דא"ח אשר יש זמנים המסוגלים דוקא ללימוד הזה. ויש זמנים אשר בהם נחוץ ללמוד דא"ח. וגם בד"כ טוב ללמוד דא"ח בשני זמנים ביום, הנה הזמן המסוגל ללימוד דא"ח הוא בבקר קודם התפלה שאז מאיר מלמעלה מבחי' לובן העליון דאתערותא דילי' הוא בבקר דאברהם וכמ"ש בתו"א ד"ה וישכם לבן בבקר. ובזמן הזה ילמדו לכה"פ ב' שעות והיינו בשעה שביעית ומחצה יתאספו כולם אל הזאל הגדול (ולא ילמדו על ה{{תרגום|קוואטירען|מגורים}} או במקומות אחרים כ"א יבואו כלם בהזאל הגדול כמו אל לימוד הנגלה) אחרי הנחת תפלין וקריאת שמע ואחר שתיית טיי, וילמדו ב' שעות רצופות עד שעה תשיעית ומחצה. ואם באפשר שיתחילו בשעה שביעית יותר טוב מצד זמן התפלה שלא יתאחר. הלומדים בפ"ע יעשו אגודות כל אגודה מחמשה או ששה בחורים או יותר אשר ילמדו ענין א'. ואין כוונתי שאחד יאמר והשאר ישמעו, אלא שכולם ילמדו רק שלא ילמדו כל או"א ענינים שונים, אלא כל אגודה תלמוד ענין אחד, וידברו איש אל רעהו בהכנת הענין וגוף הלימוד ילמדו או כולם יחד או שנים שנים, וכל האגודה תלמוד על שלחן מיוחד בכדי שלא יתבלבלו הענינים וגם לבעלי האגודה האחת יהי' מקום מרווח שיוכלו ללמוד שנים שנים ולא יבלבלו זה א"ז, וכל דרוש שלומדים יחזרו עליו פעם או שתים כפי הדרוש כי בפ"א א"א לידע את העניין לאמיתתו כ"א בפעם השניה או השלישית יכולים לבוא על אמיתית הענין, וגם עי"ז יוקלט הענין אצלם וידעו אותו, והשומעים מהמשפיעים הרשב"ץ{{הערה|''הרשב"ץ:'' ר' שמואל בצלאל בר שלום שבתי שעפטל. תולדותיו ראה ב[[התמים חוברת א#דברי ימי החסידים|התמים חוברת א]] ע' סז ואילך.}} שי' והר"מ{{הערה|''והר"מ:'' מיכאל בלינער – מנעוועל. ראה אודותיו בהערות לתורת שלום ס' השיחות ע' שכב.}} שי' ישמעו מתוך הספר דוקא, וישמעו היטב מה שלומדים, ואח"כ יחזרו בפ"ע מה ששמעו ויחזרו שנים ביחד לא פחות ויחזרו היטב את הדברים ששמעו ומה שלא יזכרו או לא יבינו ישאלו מהמשפיע, והנערים המתחילים אשר אינם יודעים עדיין בדא"ח למוד עמהם הר"מ מזעמבין{{הערה|''הר"מ מזעמבין:'' ר' משה מזעמבין, מחסידי אדמו"ר מהר"ש נ"ע. תלמידו של הרב ר' אברהם מזעבין וחברו של הר"ש גרונם אסתרמן. נפטר בשבט תרע"ה בליובאוויטש.}} שי' ויסבור להם ויבינם את הדברים היטב עד שיכינו וגם המה יחזרו אח"כ בפ"ע שנים שנים. והנני ממנה את הרי"ק ז"ס{{הערה|''הרי"ק ז"ס:'' ר' יעקב קאפיל זעליקסאן. בן הרב ר' אברהם – הנק' דער מ"ץ – שהי' רב בליובאוויטש בימי הצ"צ.}} שי' להשגיח על זמן בואם אל לימוד החסידות ומחוייב הרי"ק לבוא אל הזאל בשעה שביעית ומחצה ויראה אם באו כולם אל הלימוד. ומי שלא יבוא בזמנו יורשם בפנקס (ובזמן שהרי"ק יהי' במסחר האתרוגים אני מבקש את המשנ' הרז"ו{{הערה|''הרז"ו:'' הרב ר' זאב וואלף (תר"ח־תר"ע), בנו של ר' משה אברהם לעויטין וחתנו של הרב ר' גרשון בער מפאהאר.}} שי' שהוא ישגיח ע"ז) ואם לומדים באופן שכת' לעיל ישגיח ע"ז הר"מ מזעמבין וגם הרי"ק ישגיח ע"ז. והקביעות זמן הב' יהי' בלילה, כי בלילה צריכים ללמוד דא"ח וילמדו בערך מקודם שעה ט' עד שעה י"א, ואותן שא"א לישב עד שעה י"א והולכים קודם שעה י"א לישן, יתחילו ללמוד קודם שעה ט' באופן שילמדו ב' שעות רצופות דא"ח. וזה יהי' ע"פ השג' המשגיח הרז"ו שי' וכפי שיסדר הוא איזה מהבחורים אינם יכולים לישב כ"כ ומתי יתחילו בלימוד הדא"ח, והרי"ק שי' ישגיח שיקיימו כפי שיסדר המשנית ואופן הלימוד בלילה יהי' כמו שנת"ל בלמוד הבקר, וכ"ז לבד למוד התניא שבין מנחה למעריב, ואותן אשר יתרשלו בעסק דא"ח יענשו כפי מדת התרשלותם. ומי שנראה שאינו נותן א"ע ללימוד דא"ח יגרש לגמרי מאגודתינו, ואותן העומדים בבקר בהשכמה ילמדו כל העת שקו' התפלה דא"ח, כי בד"כ קודם התפלה{{הערה|''קודם התפלה:'' להעיר מפרש"י (ברכות ה, ב) ד"ה סמוך ולקו"ת ביאור לד"ה תורה צווה סס"ד. משא"כ לימוד דא"ח ראה לקו"ת סד"ה תחת אשר לא עבדת, ולהעיר מהגהות מלא הרועים בברכות שם.}} א"צ להיות לימוד אחר כ"א לימוד דא"ח, ושעות היום מספיקות ללימוד הנגלה. ונגד זה הרשות בידם למעט בלימוד הדא"ח בלילה (באופן שיתאים שיעור זמן הנ"ל) אבל מקצת דא"ח צריכים ללמוד בלילה, כי הזמן הזה צריך לדא"ח.<br />
<br />
'''ויום''' הש"ק קדוש יהי' כולו על עסק דא"ח ובד"כ צריכים לשמור מאד הזמן ביום הש"ק לעסוק בו בתורה ולא לפנות ח"ו לדברי הבאי אשר גם בימות החול צריכים להזהר בזה וביותר בש"ק כי קדוש היום לד' אלקינו וניתן לישראל לשבוע ולהתענג מטובו ית' והטיול ביום הש"ק הוא בלתי מרוצה כלל וכלל, ולא מצאנו שהותר ביום הזה רק לישן יותר מעט מכל יום, וכן לענגו באכו"ש, אבל בתנאי שיהי' לכבוד שבת, והיינו שירגיש שזה לכבוד שבת ואימת<br />
שבת עליו היינו הביטול הכללי דשבת עליו (וכידוע דשבת הוא עליית חיצוניות העולמות ג"כ והכל עולה למעלה ובפרט ע"י תפלה דשבת מתעל' נפשו כו' וידוע דתפלות דשבת וסעודות השבת שייכים המה זל"ז) אבל לבטל הזמן בשבת בדברי הבאי ח"ו הוא עון גדול ר"ל, ובפרט בענין הטיול בש"ק שאז כל העולם מטיילים לא ינקה מרע ח"ו ושומר נפשו ירחק מזה:<br />
<br />
'''קיצור.''' זמן מסוגל ללימוד דא"ח בבוקר קודם התפילה. זמן נחוץ ללימוד זה – בלילה. ויפרט זמני הלימוד ואופנו. יום הש"ק כולו לדא"ח. שמירת הזמן בש"ק.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
}}<br />
<br />
[[קטגוריה:קונטרס עץ החיים]]</div>ש. א.