https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94 2026-05-12T12:35:47Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=25239&oldid=prev 2025-10-05T19:11:11Z

<p>החלפת טקסט – &quot;[[תורה אור/&quot; ב־&quot;[[תורה אור (אדמו&quot;ר הזקן)/&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:11, 5 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש להוסיף, שבקביעות שנה זו, שהתחלת הספירה היא במוצאי שבת (ממחרת השבת גם כפשוטו) וסיומה ביום השבת, שבועות שמתחילות באחד בשבת ומסיימות בשבת שבשבת, תמימות כימי בראשית (תמימות שבתמימות){{הערה|פסדר&quot;כ פ&quot;ח. פס&quot;ר פי&quot;ח. ראב&quot;ן ספ&quot;ו. ראבי&quot;ה פסחים סתקכ&quot;ו. ועוד. – נת&#039; בארוכה בשיחת [[שיחת אחרון של פסח תנש&quot;א (ב) - מוגה|אחש&quot;פ]] – סה&quot;ש תנש&quot;א ח&quot;א ע&#039; 447 (לעיל ע&#039; 66) ואילך. [[לקוטי שיחות חלק לח חג שבועות|לקו&quot;ש חה&quot;ש תנש&quot;א]].}} – מודגש יותר שהגילוי ד&quot;בכבודו ובעצמו&quot; חודר &#039;&#039;&#039;בגדרי העולם&#039;&#039;&#039;, שבתות תמימות &#039;&#039;&#039;כימי בראשית&#039;&#039;&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש להוסיף, שבקביעות שנה זו, שהתחלת הספירה היא במוצאי שבת (ממחרת השבת גם כפשוטו) וסיומה ביום השבת, שבועות שמתחילות באחד בשבת ומסיימות בשבת שבשבת, תמימות כימי בראשית (תמימות שבתמימות){{הערה|פסדר&quot;כ פ&quot;ח. פס&quot;ר פי&quot;ח. ראב&quot;ן ספ&quot;ו. ראבי&quot;ה פסחים סתקכ&quot;ו. ועוד. – נת&#039; בארוכה בשיחת [[שיחת אחרון של פסח תנש&quot;א (ב) - מוגה|אחש&quot;פ]] – סה&quot;ש תנש&quot;א ח&quot;א ע&#039; 447 (לעיל ע&#039; 66) ואילך. [[לקוטי שיחות חלק לח חג שבועות|לקו&quot;ש חה&quot;ש תנש&quot;א]].}} – מודגש יותר שהגילוי ד&quot;בכבודו ובעצמו&quot; חודר &#039;&#039;&#039;בגדרי העולם&#039;&#039;&#039;, שבתות תמימות &#039;&#039;&#039;כימי בראשית&#039;&#039;&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ט.  ובהדגשה יתירה בספה"ע '''שבר"ח סיון''' ("בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני") – "בשבוע הז' ביום ג' בו הוא כאילו נכנסה כל השבוע"{{הערה|[[תורה אור/יתרו|תו"א יתרו]] סז, ג.}} (שלימות ההכנה למ"ת ע"י ספה"ע):</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ט.  ובהדגשה יתירה בספה"ע '''שבר"ח סיון''' ("בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני") – "בשבוע הז' ביום ג' בו הוא כאילו נכנסה כל השבוע"{{הערה|[[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/יתרו|תו"א יתרו]] סז, ג.}} (שלימות ההכנה למ"ת ע"י ספה"ע):</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יום ג&#039; בשבוע הז&#039; הוא לאחרי שנשלמו &#039;&#039;&#039;מ&quot;ד&#039;&#039;&#039; ימים דספה&quot;ע, שבהם נכללת עיקר העבודה דספה&quot;ע בבירור וזיכוך המדות – כי &quot;מ&quot;ד ימים הם בבחי&#039; יניקה . . עד&quot;מ שהחלב מגדל אברי הולד . . גידול של המדות שבנה&quot;ב והעלאתן . . ע&quot;י המשכת מוחין דיניקה . . במ&quot;ד ימי הספירה עד&quot;מ &#039;&#039;&#039;דם&#039;&#039;&#039; נעכר ונעשה חלב&quot; (וזוהי ההכנה לטעימת טעם דגן, שהו&quot;ע נתינת התורה (שנמשלה ללחם) בחג השבועות){{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/במדבר|לקו&quot;ת במדבר]] יז, ד (בשייכות למ&quot;ד הימים משביעי של פסח עד עצרת).}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יום ג&#039; בשבוע הז&#039; הוא לאחרי שנשלמו &#039;&#039;&#039;מ&quot;ד&#039;&#039;&#039; ימים דספה&quot;ע, שבהם נכללת עיקר העבודה דספה&quot;ע בבירור וזיכוך המדות – כי &quot;מ&quot;ד ימים הם בבחי&#039; יניקה . . עד&quot;מ שהחלב מגדל אברי הולד . . גידול של המדות שבנה&quot;ב והעלאתן . . ע&quot;י המשכת מוחין דיניקה . . במ&quot;ד ימי הספירה עד&quot;מ &#039;&#039;&#039;דם&#039;&#039;&#039; נעכר ונעשה חלב&quot; (וזוהי ההכנה לטעימת טעם דגן, שהו&quot;ע נתינת התורה (שנמשלה ללחם) בחג השבועות){{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/במדבר|לקו&quot;ת במדבר]] יז, ד (בשייכות למ&quot;ד הימים משביעי של פסח עד עצרת).}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכיון שנשלמה עיקר העבודה דבירור וזיכוך פרטי המדות, ע"י גילוי אור שבערך להתחלקות דפרטי המדות (עשרה מאמרות) – נעשים מוכנים ועומדים לקבל הגילוי אור דיום החמישים שלמעלה מהתחלקות דמ"ט יום (מאמר אחד), ע"י הקדמת '''הביטול''' שבראש חודש (מיעוט הלבנה עד שנעשית בבחי' נקודה), ואז יכול להיות שלימות הגילוי ("ביום הזה"{{הערה|"יום" הוא אור וגילוי, כמ"ש "ויקרא אלקים לאור יום", וגם "זה" מורה על הגילוי, "מראה באצבעו ואומר זה" (ראה תענית בסופה. ועוד).}}) דיום החמישים{{הערה|ראה [[תורה אור/יתרו|תו"א שם]].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכיון שנשלמה עיקר העבודה דבירור וזיכוך פרטי המדות, ע"י גילוי אור שבערך להתחלקות דפרטי המדות (עשרה מאמרות) – נעשים מוכנים ועומדים לקבל הגילוי אור דיום החמישים שלמעלה מהתחלקות דמ"ט יום (מאמר אחד), ע"י הקדמת '''הביטול''' שבראש חודש (מיעוט הלבנה עד שנעשית בבחי' נקודה), ואז יכול להיות שלימות הגילוי ("ביום הזה"{{הערה|"יום" הוא אור וגילוי, כמ"ש "ויקרא אלקים לאור יום", וגם "זה" מורה על הגילוי, "מראה באצבעו ואומר זה" (ראה תענית בסופה. ועוד).}}) דיום החמישים{{הערה|ראה [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/יתרו|תו"א שם]].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ומעין זה גם בל&quot;ג בעומר, הוד שבהוד – שספירה זו היא &quot;סוף ותשלום הספירות בעיקר המדות שנק&#039; גופא, כי מבחי&#039; הוד שבהוד ולמטה מסתיים בחי&#039; גופא, עיקר המדות, ומתחילים בחי&#039; ההשפעה לבר מגופא&quot;, ולכן מאיר גילוי אור עליון שלמעלה מההתחלקות דפרטי המדות, ע&quot;י הקדמת &#039;&#039;&#039;הביטול&#039;&#039;&#039; דבחי&#039; ההודאה, שזהו&quot;ע הוד שבהוד, ונעשה הגילוי דפנימיות התורה{{הערה|ראה בארוכה סידור (עם דא&quot;ח) שער הל&quot;ג בעומר דש, א ואילך.}}].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ומעין זה גם בל&quot;ג בעומר, הוד שבהוד – שספירה זו היא &quot;סוף ותשלום הספירות בעיקר המדות שנק&#039; גופא, כי מבחי&#039; הוד שבהוד ולמטה מסתיים בחי&#039; גופא, עיקר המדות, ומתחילים בחי&#039; ההשפעה לבר מגופא&quot;, ולכן מאיר גילוי אור עליון שלמעלה מההתחלקות דפרטי המדות, ע&quot;י הקדמת &#039;&#039;&#039;הביטול&#039;&#039;&#039; דבחי&#039; ההודאה, שזהו&quot;ע הוד שבהוד, ונעשה הגילוי דפנימיות התורה{{הערה|ראה בארוכה סידור (עם דא&quot;ח) שער הל&quot;ג בעומר דש, א ואילך.}}].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l106">שורה 106:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 106:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד ועיקר:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד ועיקר:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מדבר", מלשון דיבור בתוספת מ"ם, מורה על '''האדם המדבר'''{{הערה|ועד שנקרא בתואר "מדבר".}} (מקור הדיבור), וענינו בתורה – הדגשת '''מעלת וחשיבות''' ('''מציאות''') האדם בדיבור התורה, עד כדי כך, ש"כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.}}, היינו, שהעיקר הוא דיבורו של האדם, והקב"ה קורא ושונה כנגדו (אחריו) – דרגת התורה שבערך להאדם (עשרה מאמרות); ו"מדבר" מלשון "מִדבר" (מ"ם חרוקה), שהדיבור הוא מאליו, "כלומר, שאין בזו בחי' דיבור בפ"ע (כמו מְדבר, מ"ם בשבא), רק בחי' שכבר נדבר, דהיינו שהדיבור הוא בבחי' '''ביטול''' בדבר ה' המדבר בו"{{הערה|[[תורה אור/יתרו|תו"א יתרו]] סז, ריש ע"ד. שם (בהוספות) קט, א.}}, כמו דיבור התפלה שהתחלתה "אדנ־י שפתי תפתח ופי '''יגיד''' תהלתך"{{הערה|[[תהלים פרק נא|תהלים נא, יז]].}} (תפלה אריכתא{{הערה|ברכות ד, ב. – ואולי י"ל הפירוש ד"תפלה אריכתא", אריכות (גדלות ושלימות) בתפלה שנעשית ע"י הקדמת הביטול ד"אדנ־י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך".}}), ועד"ז בתורה, שהלימוד הוא בתכלית הביטול, בבחינת "תען לשוני אמרתך"{{הערה|[[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, קעב]].}}, כעונה אחר הקורא{{הערה|[[תורה אור/יתרו|תו"א יתרו]] סז, ב. ובכ"מ.}} – דרגת התורה שלמעלה מהאדם (מאמר אחד).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מדבר", מלשון דיבור בתוספת מ"ם, מורה על '''האדם המדבר'''{{הערה|ועד שנקרא בתואר "מדבר".}} (מקור הדיבור), וענינו בתורה – הדגשת '''מעלת וחשיבות''' ('''מציאות''') האדם בדיבור התורה, עד כדי כך, ש"כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.}}, היינו, שהעיקר הוא דיבורו של האדם, והקב"ה קורא ושונה כנגדו (אחריו) – דרגת התורה שבערך להאדם (עשרה מאמרות); ו"מדבר" מלשון "מִדבר" (מ"ם חרוקה), שהדיבור הוא מאליו, "כלומר, שאין בזו בחי' דיבור בפ"ע (כמו מְדבר, מ"ם בשבא), רק בחי' שכבר נדבר, דהיינו שהדיבור הוא בבחי' '''ביטול''' בדבר ה' המדבר בו"{{הערה|[[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/יתרו|תו"א יתרו]] סז, ריש ע"ד. שם (בהוספות) קט, א.}}, כמו דיבור התפלה שהתחלתה "אדנ־י שפתי תפתח ופי '''יגיד''' תהלתך"{{הערה|[[תהלים פרק נא|תהלים נא, יז]].}} (תפלה אריכתא{{הערה|ברכות ד, ב. – ואולי י"ל הפירוש ד"תפלה אריכתא", אריכות (גדלות ושלימות) בתפלה שנעשית ע"י הקדמת הביטול ד"אדנ־י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך".}}), ועד"ז בתורה, שהלימוד הוא בתכלית הביטול, בבחינת "תען לשוני אמרתך"{{הערה|[[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, קעב]].}}, כעונה אחר הקורא{{הערה|[[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/יתרו|תו"א יתרו]] סז, ב. ובכ"מ.}} – דרגת התורה שלמעלה מהאדם (מאמר אחד).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחיבורם יחד ע&quot;י דרגא שלמעלה משניהם – בחי&#039; מדבר למעליותא{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/במדבר|לקו&quot;ת במדבר]] ב, ב ואילך. ובכ&quot;מ.}}, &quot;ארץ גו&#039; לא ישב אדם שם&quot;{{הערה|ירמי&#039; ב, ו.}}, למעלה לגמרי מבחי&#039; אדם{{הערה|וי&quot;ל – למעלה גם מבחי&#039; א&#039; דם (ראה לעיל ס&quot;ט).}}, שמצד בחי&#039; זו נעשה החיבור דשניהם (שהמאמר אחד יומשך ויחדור בעשרה מאמרות), שגם דרגת התורה שלמעלה מהאדם, בחי&#039; תען לשוני אמרתך, תומשך ותחדור במציאות האדם ע&quot;י לימוד התורה באופן של הבנה והשגה, ועד לחידוש והוספה בתורה, שבזה מודגש יותר הענין ד&quot;כל הקורא ושונה הקב&quot;ה קורא ושונה כנגדו&quot;, שהאדם מחדש בתורה, והקב&quot;ה חוזר ואומר החידוש שנתחדש ע&quot;י האדם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וחיבורם יחד ע&quot;י דרגא שלמעלה משניהם – בחי&#039; מדבר למעליותא{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/במדבר|לקו&quot;ת במדבר]] ב, ב ואילך. ובכ&quot;מ.}}, &quot;ארץ גו&#039; לא ישב אדם שם&quot;{{הערה|ירמי&#039; ב, ו.}}, למעלה לגמרי מבחי&#039; אדם{{הערה|וי&quot;ל – למעלה גם מבחי&#039; א&#039; דם (ראה לעיל ס&quot;ט).}}, שמצד בחי&#039; זו נעשה החיבור דשניהם (שהמאמר אחד יומשך ויחדור בעשרה מאמרות), שגם דרגת התורה שלמעלה מהאדם, בחי&#039; תען לשוני אמרתך, תומשך ותחדור במציאות האדם ע&quot;י לימוד התורה באופן של הבנה והשגה, ועד לחידוש והוספה בתורה, שבזה מודגש יותר הענין ד&quot;כל הקורא ושונה הקב&quot;ה קורא ושונה כנגדו&quot;, שהאדם מחדש בתורה, והקב&quot;ה חוזר ואומר החידוש שנתחדש ע&quot;י האדם.</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=23912&oldid=prev 2025-09-16T11:43:24Z

<p>החלפת טקסט – &quot;לקוטי תורה/&quot; ב־&quot;לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=23912&amp;oldid=23105">הצגת שינויים</a>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=23105&oldid=prev 2025-08-22T13:34:18Z

<p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="קטגוריה:שיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א (הדף אינו קיים)">שב</a>&quot; ב־&quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90_-_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90" title="קטגוריה:שיחות אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תנש&quot;א">קטגוריה:שיחות אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תנש&quot;א</a>&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:34, 22 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l164">שורה 164:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 164:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תנש&quot;א]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תנש&quot;א]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"ק </del>אדמו"ר שליט"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שב</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- תנש"א</ins>]]</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=21351&oldid=prev 2025-08-17T21:10:34Z

<p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%96-%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91" title="קטגוריה:ספר השיחות תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב">תנש&quot;א</a>&quot; ב־&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:10, 18 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l162">שורה 162:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 162:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תנש"א]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תנש&quot;א]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תנש&quot;א]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|שב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|שב]]</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=19645&oldid=prev 2025-07-30T18:57:28Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94" title="שיחת בהר בחוקותי תנש&quot;א - מוגה">שיחת בהר בחוקותי תנש&quot;א - מוגה</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:57, 30 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=19644&oldid=prev 2025-07-30T18:57:06Z

<p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=19644&amp;oldid=18802">הצגת שינויים</a>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=18802&oldid=prev 2025-07-28T19:30:39Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:30, 28 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|א.  ענינו של ר&quot;ח סיון (שמתברך ביום הש&quot;ק מברכים החודש{{הערה|נוסף על המשכת הברכה דיום השבת על כל ימי השבוע – &quot;מיני&#039; מתברכין כולהו יומין&quot; (ראה זח&quot;ב סג, ב. פח, א).}}) מפורש בקרא{{הערה|[[שמות פרק יט|יתרו יט, א]].}} – &quot;בחודש השלישי גו&#039; ביום הזה (בראש חודש{{הערה|פרש&quot;י עה&quot;פ (משבת פו, ב: &quot;כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני, וכתיב התם החודש הזה לכם ראש חדשים, מה להלן ר&quot;ח אף כאן ר&quot;ח&quot;).}}) &#039;&#039;&#039;באו מדבר סיני&#039;&#039;&#039;&quot;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|א.  ענינו של ר&quot;ח סיון (שמתברך ביום הש&quot;ק מברכים החודש{{הערה|נוסף על המשכת הברכה דיום השבת על כל ימי השבוע – &quot;מיני&#039; מתברכין כולהו יומין&quot; (ראה זח&quot;ב סג, ב. פח, א).}}) מפורש בקרא{{הערה|[[שמות פרק יט|יתרו יט, א]].}} – &quot;בחודש השלישי גו&#039; ביום הזה (בראש חודש{{הערה|פרש&quot;י עה&quot;פ (משבת פו, ב: &quot;כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני, וכתיב התם החודש הזה לכם ראש חדשים, מה להלן ר&quot;ח אף כאן ר&quot;ח&quot;).}}) &#039;&#039;&#039;באו מדבר סיני&#039;&#039;&#039;&quot;:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מדבר סיני" קשור עם מתן־תורה: "סיני" – "משה קיבל תורה '''מסיני'''"{{הערה|[[משנה אבות פרק א#משנה א|אבות רפ"א]].}}, ו"מדבר (סיני)" – כדרשת חז"ל{{הערה|יל"ש עה"פ (רמז ערה). וראה גם במדב"ר פ"א, ז: "במדבר . . חנם לכל באי העולם".}} "ניתנה '''במדבר''' . . במקום הפקר{{הערה|נוסף על הלימוד '''שהאדם''' צריך להיות "'''כמדבר'''" – "אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו" (עירובין נד, א), "כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה" (נדרים נה, סע"א), "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה" (במדב"ר שם), "מי מקיים את התורה מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל" (שם פי"ט, כו. תנחומא חוקת כא). וראה לקמן סי"ב ובהערה 112.}}, כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מדבר סיני" קשור עם מתן־תורה: "סיני" – "משה קיבל תורה '''מסיני'''"{{הערה|[[משנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">/</ins>אבות פרק א#משנה א|אבות רפ"א]].}}, ו"מדבר (סיני)" – כדרשת חז"ל{{הערה|יל"ש עה"פ (רמז ערה). וראה גם במדב"ר פ"א, ז: "במדבר . . חנם לכל באי העולם".}} "ניתנה '''במדבר''' . . במקום הפקר{{הערה|נוסף על הלימוד '''שהאדם''' צריך להיות "'''כמדבר'''" – "אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו" (עירובין נד, א), "כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה" (נדרים נה, סע"א), "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה" (במדב"ר שם), "מי מקיים את התורה מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל" (שם פי"ט, כו. תנחומא חוקת כא). וראה לקמן סי"ב ובהערה 112.}}, כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן, כש&quot;באו מדבר סיני&quot; (בר&quot;ח סיון) – המקום הראוי למתן־תורה – התחיל הענין דמתן־תורה (&quot;מיד אחר ר&quot;ח{{הערה|אבל בר&quot;ח עצמו &quot;לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא&quot; (שבת שם). וראה לקו&quot;ש חכ&quot;ח ע&#039; 7 ואילך. וש&quot;נ.}} התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה&quot;{{הערה|שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סו&quot;ס תצד – משבת שם.}}), ובלשון המדרש{{הערה|דא&quot;ז פרק השלום. ועוד. – ולהעיר, שהמדובר שם הוא בנוגע &#039;&#039;&#039;להמצב דבנ&quot;י&#039;&#039;&#039;, &quot;הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חני&#039; אחת הרי השעה כו&#039;&quot;, שענין זה למדים ממש&quot;נ בהמשך הכתוב &quot;ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;, &quot;ויחן&quot; לשון יחיד, &quot;כאיש אחד בלב אחד&quot; (פרש&quot;י יתרו יט, ב), ומזה מובן גם בנוגע &#039;&#039;&#039;להמקום עצמו&#039;&#039;&#039; (שבו נעשה השינוי במצבם של ישראל) שאודותיו מדובר בהתחלת הכתוב (לפני ההמשך ד&quot;ויחן&quot;) – &quot;באו &#039;&#039;&#039;מדבר סיני&#039;&#039;&#039;&quot;, ש&quot;מדבר סיני&quot; הוא &#039;&#039;&#039;המקום הראוי&#039;&#039;&#039; למתן־תורה, כבפנים (וראה לקמן סי&quot;ב).}} &quot;אמר הקב&quot;ה . . הרי &#039;&#039;&#039;השעה&#039;&#039;&#039; שאתן להם את תורתי&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן, כש&quot;באו מדבר סיני&quot; (בר&quot;ח סיון) – המקום הראוי למתן־תורה – התחיל הענין דמתן־תורה (&quot;מיד אחר ר&quot;ח{{הערה|אבל בר&quot;ח עצמו &quot;לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא&quot; (שבת שם). וראה לקו&quot;ש חכ&quot;ח ע&#039; 7 ואילך. וש&quot;נ.}} התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה&quot;{{הערה|שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סו&quot;ס תצד – משבת שם.}}), ובלשון המדרש{{הערה|דא&quot;ז פרק השלום. ועוד. – ולהעיר, שהמדובר שם הוא בנוגע &#039;&#039;&#039;להמצב דבנ&quot;י&#039;&#039;&#039;, &quot;הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חני&#039; אחת הרי השעה כו&#039;&quot;, שענין זה למדים ממש&quot;נ בהמשך הכתוב &quot;ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;, &quot;ויחן&quot; לשון יחיד, &quot;כאיש אחד בלב אחד&quot; (פרש&quot;י יתרו יט, ב), ומזה מובן גם בנוגע &#039;&#039;&#039;להמקום עצמו&#039;&#039;&#039; (שבו נעשה השינוי במצבם של ישראל) שאודותיו מדובר בהתחלת הכתוב (לפני ההמשך ד&quot;ויחן&quot;) – &quot;באו &#039;&#039;&#039;מדבר סיני&#039;&#039;&#039;&quot;, ש&quot;מדבר סיני&quot; הוא &#039;&#039;&#039;המקום הראוי&#039;&#039;&#039; למתן־תורה, כבפנים (וראה לקמן סי&quot;ב).}} &quot;אמר הקב&quot;ה . . הרי &#039;&#039;&#039;השעה&#039;&#039;&#039; שאתן להם את תורתי&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד.  ויש לבאר תחילה היחס והחשיבות של &#039;&#039;&#039;המקום בעולם&#039;&#039;&#039; שבו ניתנה התורה (בהר סיני שבמדבר סיני) – דלכאורה, כיון שפעולת התורה היא &#039;&#039;&#039;בכל העולם כולו&#039;&#039;&#039;, מה נוגע (כל כך) &#039;&#039;&#039;המקום המסויים&#039;&#039;&#039; בעולם שבו ניתנה התורה{{הערה|ובפרט שלא נקבעה קדושה במקום זה, כמ&quot;ש (יתרו יט, יג) &quot;במשוך היובל המה (וגם הצאן) יעלו בהר&quot;.}} – דיש לומר, שבבחירת מקום מסויים בעולם &#039;&#039;&#039;שראוי&#039;&#039;&#039; לנתינת התורה מודגשת המטרה והתכלית &#039;&#039;&#039;דפעולת התורה בעולם&#039;&#039;&#039;, כדלקמן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד.  ויש לבאר תחילה היחס והחשיבות של &#039;&#039;&#039;המקום בעולם&#039;&#039;&#039; שבו ניתנה התורה (בהר סיני שבמדבר סיני) – דלכאורה, כיון שפעולת התורה היא &#039;&#039;&#039;בכל העולם כולו&#039;&#039;&#039;, מה נוגע (כל כך) &#039;&#039;&#039;המקום המסויים&#039;&#039;&#039; בעולם שבו ניתנה התורה{{הערה|ובפרט שלא נקבעה קדושה במקום זה, כמ&quot;ש (יתרו יט, יג) &quot;במשוך היובל המה (וגם הצאן) יעלו בהר&quot;.}} – דיש לומר, שבבחירת מקום מסויים בעולם &#039;&#039;&#039;שראוי&#039;&#039;&#039; לנתינת התורה מודגשת המטרה והתכלית &#039;&#039;&#039;דפעולת התורה בעולם&#039;&#039;&#039;, כדלקמן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויובן בהקדים הביאור בהשייכות '''דתורה לעולם''' שמודגשת במאמר המשנה במסכת אבות שלומדים ביום הש"ק זה – "בעשרה מאמרות נברא העולם"{{הערה|[[משנה אבות פרק ה#משנה א|ריש פ"ה]].}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויובן בהקדים הביאור בהשייכות '''דתורה לעולם''' שמודגשת במאמר המשנה במסכת אבות שלומדים ביום הש"ק זה – "בעשרה מאמרות נברא העולם"{{הערה|[[משנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">/</ins>אבות פרק ה#משנה א|ריש פ"ה]].}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא בזהר{{הערה|ח&quot;ג יא, סע&quot;ב.}} &quot;כתיב{{הערה|[[במדבר פרק ז|נשא ז, פו]]. – ולהעיר, שפרשת נשא קורין בסמיכות למתן־תורה (בשבת שלאחרי מ&quot;ת, ובכמה שנים – בשבת שלפני מ&quot;ת).}} עשרה עשרה הכף בשקל הקודש . . עשרה מאמרות למעשה בראשית כדתנן בעשרה מאמרות נברא העולם, עשרה מאמרות למתן תורה אלו עשרת הדברות&quot;{{הערה|וממשיך לבאר הקשר והשייכות שביניהם: &quot;כתיב (בעשה&quot;ד) אנכי ה&#039; אלקיך, וכתיב במעשה בראשית יהי אור ויהי אור, דא מהימנותא דקב&quot;ה אור אקרי, דכתיב ה&#039; אורי וישעי ממי אירא וגו&#039;&quot;, ועד&quot;ז בשאר עשה&quot;ד ועש&quot;מ.}}, &quot;בגין דעלמא לא אתברי אלא בגין אורייתא, וכל זמנא דישראל מתעסקי באורייתא עלמא מתקיים . . אם{{הערה|ירמי&#039; לג, כה.}} לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי&quot;{{הערה|וראה גם שבת פח, א. ע&quot;ז ג, א.}}, ומסיים שעי&quot;ז &quot;אשתכח בי&#039; שלמא&quot;, ע&quot;ד מארז&quot;ל{{הערה|רמב&quot;ם הל&#039; חנוכה בסופן (וראה לקו&quot;ש ח&quot;ח ע&#039; 349 ואילך. וש&quot;נ).}} &quot;כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם&quot;{{הערה|ולכן ניתנה התורה &quot;בחודש &#039;&#039;&#039;השלישי&#039;&#039;&#039;&quot;, &quot;אוריאן תליתאי בירחא תליתאי&quot; (שבת שם) – כי, ענינו של &quot;שלישי&quot; לחבר ולאחד ההתחלקות והניגוד ד&quot;שנים&quot;, שזהו&quot;ע השלום (ראה בארוכה לקו&quot;ש חכ&quot;א ע&#039; 110 ואילך. ועוד).}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא בזהר{{הערה|ח&quot;ג יא, סע&quot;ב.}} &quot;כתיב{{הערה|[[במדבר פרק ז|נשא ז, פו]]. – ולהעיר, שפרשת נשא קורין בסמיכות למתן־תורה (בשבת שלאחרי מ&quot;ת, ובכמה שנים – בשבת שלפני מ&quot;ת).}} עשרה עשרה הכף בשקל הקודש . . עשרה מאמרות למעשה בראשית כדתנן בעשרה מאמרות נברא העולם, עשרה מאמרות למתן תורה אלו עשרת הדברות&quot;{{הערה|וממשיך לבאר הקשר והשייכות שביניהם: &quot;כתיב (בעשה&quot;ד) אנכי ה&#039; אלקיך, וכתיב במעשה בראשית יהי אור ויהי אור, דא מהימנותא דקב&quot;ה אור אקרי, דכתיב ה&#039; אורי וישעי ממי אירא וגו&#039;&quot;, ועד&quot;ז בשאר עשה&quot;ד ועש&quot;מ.}}, &quot;בגין דעלמא לא אתברי אלא בגין אורייתא, וכל זמנא דישראל מתעסקי באורייתא עלמא מתקיים . . אם{{הערה|ירמי&#039; לג, כה.}} לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי&quot;{{הערה|וראה גם שבת פח, א. ע&quot;ז ג, א.}}, ומסיים שעי&quot;ז &quot;אשתכח בי&#039; שלמא&quot;, ע&quot;ד מארז&quot;ל{{הערה|רמב&quot;ם הל&#039; חנוכה בסופן (וראה לקו&quot;ש ח&quot;ח ע&#039; 349 ואילך. וש&quot;נ).}} &quot;כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם&quot;{{הערה|ולכן ניתנה התורה &quot;בחודש &#039;&#039;&#039;השלישי&#039;&#039;&#039;&quot;, &quot;אוריאן תליתאי בירחא תליתאי&quot; (שבת שם) – כי, ענינו של &quot;שלישי&quot; לחבר ולאחד ההתחלקות והניגוד ד&quot;שנים&quot;, שזהו&quot;ע השלום (ראה בארוכה לקו&quot;ש חכ&quot;א ע&#039; 110 ואילך. ועוד).}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l56">שורה 56:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 56:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע&quot;י ה&quot;מאמר אחד&quot; שבתורה, שמודגש ב(לימוד התורה ע&quot;י ה)הקדמה ד&quot;ברכו בתורה תחילה&quot;{{הערה|ב&quot;מ פה, ריש ע&quot;ב. וש&quot;נ. וראה לקו&quot;ש חט&quot;ו ע&#039; 3. וש&quot;נ.}}, שזהו&quot;ע הביטול ל&quot;נותן התורה&quot;, היינו, שניכר בתורה (לא כ&quot;כ ההתחלקות דפרטי ההלכות שמדברים בעניני העולם, אלא נקודת האחדות) שהיא חכמתו של הקב&quot;ה (&quot;אחת דיבר אלקים&quot;) – מגלים בעולם ה&quot;מאמר אחד&quot;, היינו, שניכר בעולם (לא ההתחלקות דפרטי הנבראים לפי מזגם ותכונתם, אלא) כח העצמות שמהוה את העולם מאין ליש;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע&quot;י ה&quot;מאמר אחד&quot; שבתורה, שמודגש ב(לימוד התורה ע&quot;י ה)הקדמה ד&quot;ברכו בתורה תחילה&quot;{{הערה|ב&quot;מ פה, ריש ע&quot;ב. וש&quot;נ. וראה לקו&quot;ש חט&quot;ו ע&#039; 3. וש&quot;נ.}}, שזהו&quot;ע הביטול ל&quot;נותן התורה&quot;, היינו, שניכר בתורה (לא כ&quot;כ ההתחלקות דפרטי ההלכות שמדברים בעניני העולם, אלא נקודת האחדות) שהיא חכמתו של הקב&quot;ה (&quot;אחת דיבר אלקים&quot;) – מגלים בעולם ה&quot;מאמר אחד&quot;, היינו, שניכר בעולם (לא ההתחלקות דפרטי הנבראים לפי מזגם ותכונתם, אלא) כח העצמות שמהוה את העולם מאין ליש;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וע"י ה"עשרה מאמרות" שבתורה, שמודגשים בריבוי ההתחלקות דהלכות התורה המלובשים בעניני העולם, ועד ל"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|[[משנה אבות פרק ב#משנה יב|אבות פ"ב מי"ב]]. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.}} ו"בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו. וראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.}} – מגלים בעולם ה"עשרה מאמרות", היינו, שניכר בעולם שהתוכן והמעלה והחשיבות שבו היא התוכן והמעלה והחשיבות ד"עשרה מאמרות" של הקב"ה, כנגד עשר ספירות עליונות, שלימות הקדושה, כפי שנמשכת ומתגלה בעולם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וע"י ה"עשרה מאמרות" שבתורה, שמודגשים בריבוי ההתחלקות דהלכות התורה המלובשים בעניני העולם, ועד ל"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|[[משנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">/</ins>אבות פרק ב#משנה יב|אבות פ"ב מי"ב]]. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.}} ו"בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו. וראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.}} – מגלים בעולם ה"עשרה מאמרות", היינו, שניכר בעולם שהתוכן והמעלה והחשיבות שבו היא התוכן והמעלה והחשיבות ד"עשרה מאמרות" של הקב"ה, כנגד עשר ספירות עליונות, שלימות הקדושה, כפי שנמשכת ומתגלה בעולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובסגנון אחר קצת: פעולת ה&quot;מאמר אחד&quot; היא &#039;&#039;&#039;ביטול&#039;&#039;&#039; העולם (שמצד עצמו, לולי הכח המהוה, ה&quot;ה אין ואפס), &#039;&#039;&#039;העלאה&#039;&#039;&#039; מלמטה למעלה (ממציאות לביטול המציאות); ופעולת ה&quot;עשרה מאמרות&quot; היא &#039;&#039;&#039;שמציאות העולם&#039;&#039;&#039; תהי&#039; חדורה בשלימות הקדושה, &#039;&#039;&#039;המשכה&#039;&#039;&#039; מלמעלה למטה{{הערה|ועפ&quot;ז יש לבאר תוכן דברי המשנה, &quot;בעשרה מאמרות נברא העולם . . והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא ליפרע מן הרשעים . . וליתן שכר טוב לצדיקים כו&#039;&quot; – שמפשטות לשון המשנה משמע שהחילוק בין מאמר אחד לעשרה מאמרות הוא לא רק &#039;&#039;&#039;הוספה&#039;&#039;&#039; בענין דשכר ועונש, אלא לצורך &#039;&#039;&#039;כללות הענין דשכר ועונש&#039;&#039;&#039; – כי, שכר ועונש אינו שייך מצד תנועת &#039;&#039;&#039;הביטול&#039;&#039;&#039; (מאמר אחד), כמו ש&quot;עבד&quot; אינו מקבל &quot;שכר&quot; על העבודה לרבו, כי אם מצד הגדר &#039;&#039;&#039;דמציאות העולם&#039;&#039;&#039;, ולכן, הטעם ש&quot;בעשרה מאמרות נברא העולם&quot; (אף ש&quot;במאמר אחד יכול להבראות&quot;) הוא כדי שיהי&#039; הענין דשכר ועונש, &quot;ליפרע מן הרשעים . . וליתן שכר טוב לצדיקים&quot;.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובסגנון אחר קצת: פעולת ה&quot;מאמר אחד&quot; היא &#039;&#039;&#039;ביטול&#039;&#039;&#039; העולם (שמצד עצמו, לולי הכח המהוה, ה&quot;ה אין ואפס), &#039;&#039;&#039;העלאה&#039;&#039;&#039; מלמטה למעלה (ממציאות לביטול המציאות); ופעולת ה&quot;עשרה מאמרות&quot; היא &#039;&#039;&#039;שמציאות העולם&#039;&#039;&#039; תהי&#039; חדורה בשלימות הקדושה, &#039;&#039;&#039;המשכה&#039;&#039;&#039; מלמעלה למטה{{הערה|ועפ&quot;ז יש לבאר תוכן דברי המשנה, &quot;בעשרה מאמרות נברא העולם . . והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא ליפרע מן הרשעים . . וליתן שכר טוב לצדיקים כו&#039;&quot; – שמפשטות לשון המשנה משמע שהחילוק בין מאמר אחד לעשרה מאמרות הוא לא רק &#039;&#039;&#039;הוספה&#039;&#039;&#039; בענין דשכר ועונש, אלא לצורך &#039;&#039;&#039;כללות הענין דשכר ועונש&#039;&#039;&#039; – כי, שכר ועונש אינו שייך מצד תנועת &#039;&#039;&#039;הביטול&#039;&#039;&#039; (מאמר אחד), כמו ש&quot;עבד&quot; אינו מקבל &quot;שכר&quot; על העבודה לרבו, כי אם מצד הגדר &#039;&#039;&#039;דמציאות העולם&#039;&#039;&#039;, ולכן, הטעם ש&quot;בעשרה מאמרות נברא העולם&quot; (אף ש&quot;במאמר אחד יכול להבראות&quot;) הוא כדי שיהי&#039; הענין דשכר ועונש, &quot;ליפרע מן הרשעים . . וליתן שכר טוב לצדיקים&quot;.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l142">שורה 142:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 142:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יד.  ויש לקשר האמור לעיל עם הוראה לפועל בענין שהזמן גרמא:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יד.  ויש לקשר האמור לעיל עם הוראה לפועל בענין שהזמן גרמא:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א) "להקהיל קהילות בכל שבת להכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ג (מיל"ש ר"פ ויקהל).}} (כולל גם באופן ד"העמידו{{הערה|[[משנה אבות פרק א#משנה א|אבות פ"א מ"א]].}} תלמידים הרבה"{{הערה|ו"הרבה" בבת אחת – ע"ד מש"נ ביצי"מ "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד", "שהיו יולדות ששה* בכרס אחד", ועד"ז בהיציאה מגלות האחרון ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") בנוגע '''לתלמידים''', ש"כל המלמד כו' כאילו ילדו" (סנהדרין יט, סע"ב. פרש"י במדבר ג, א).{{ש}}'''*) "ויש אומרים שנים עשר . . ויש אומרים ששים" (שמו"ר פ"א, ח).'''}}), אשר, אם הדברים אמורים בכל שבת, בשבת שממנו מתברך "זמן מתן תורתנו" על אחת כמה וכמה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א) "להקהיל קהילות בכל שבת להכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ג (מיל"ש ר"פ ויקהל).}} (כולל גם באופן ד"העמידו{{הערה|[[משנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">/</ins>אבות פרק א#משנה א|אבות פ"א מ"א]].}} תלמידים הרבה"{{הערה|ו"הרבה" בבת אחת – ע"ד מש"נ ביצי"מ "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד", "שהיו יולדות ששה* בכרס אחד", ועד"ז בהיציאה מגלות האחרון ("כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") בנוגע '''לתלמידים''', ש"כל המלמד כו' כאילו ילדו" (סנהדרין יט, סע"ב. פרש"י במדבר ג, א).{{ש}}'''*) "ויש אומרים שנים עשר . . ויש אומרים ששים" (שמו"ר פ"א, ח).'''}}), אשר, אם הדברים אמורים בכל שבת, בשבת שממנו מתברך "זמן מתן תורתנו" על אחת כמה וכמה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) לעורר ולזרז בכל מקום ומקום שבקריאת עשרת הדברות ב&quot;זמן מתן תורתנו&quot; יהיו בבתי־כנסיות &#039;&#039;&#039;כל ילדי ישראל&#039;&#039;&#039; (גם הקטנים ביותר, ועד לתינוקות שבעריסה{{הערה|להעיר מירושלמי יבמות פ&quot;א ה&quot;ו.}}) שהם ה&quot;ערבים&quot; לקבלת התורה, &quot;בנינו עורבים אותנו&quot;{{הערה|שהש&quot;ר פ&quot;א, ד (א). וראה לקו&quot;ש חכ&quot;ח ע&#039; 315. ועוד.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב) לעורר ולזרז בכל מקום ומקום שבקריאת עשרת הדברות ב&quot;זמן מתן תורתנו&quot; יהיו בבתי־כנסיות &#039;&#039;&#039;כל ילדי ישראל&#039;&#039;&#039; (גם הקטנים ביותר, ועד לתינוקות שבעריסה{{הערה|להעיר מירושלמי יבמות פ&quot;א ה&quot;ו.}}) שהם ה&quot;ערבים&quot; לקבלת התורה, &quot;בנינו עורבים אותנו&quot;{{הערה|שהש&quot;ר פ&quot;א, ד (א). וראה לקו&quot;ש חכ&quot;ח ע&#039; 315. ועוד.}}.</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=17482&oldid=prev 2025-07-20T18:12:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:12, 20 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספר השיחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשמ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז-תשנ"ב</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספר השיחות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תנש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משיחות ש&quot;פ בהר־בחוקותי, מבה&quot;ח סיון ה&#039;תנש&quot;א ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משיחות ש&quot;פ בהר־בחוקותי, מבה&quot;ח סיון ה&#039;תנש&quot;א ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|א.  ענינו של ר"ח סיון (שמתברך ביום הש"ק מברכים החודש{{הערה|נוסף על המשכת הברכה דיום השבת על כל ימי השבוע – "מיני' מתברכין כולהו יומין" (ראה זח"ב סג, ב. פח, א).}}) מפורש בקרא{{הערה|[[שמות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פר' </del>יט|יתרו יט, א]].}} – "בחודש השלישי גו' ביום הזה (בראש חודש{{הערה|פרש"י עה"פ (משבת פו, ב: "כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני, וכתיב התם החודש הזה לכם ראש חדשים, מה להלן ר"ח אף כאן ר"ח").}}) '''באו מדבר סיני'''":</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|א.  ענינו של ר"ח סיון (שמתברך ביום הש"ק מברכים החודש{{הערה|נוסף על המשכת הברכה דיום השבת על כל ימי השבוע – "מיני' מתברכין כולהו יומין" (ראה זח"ב סג, ב. פח, א).}}) מפורש בקרא{{הערה|[[שמות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרק </ins>יט|יתרו יט, א]].}} – "בחודש השלישי גו' ביום הזה (בראש חודש{{הערה|פרש"י עה"פ (משבת פו, ב: "כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני, וכתיב התם החודש הזה לכם ראש חדשים, מה להלן ר"ח אף כאן ר"ח").}}) '''באו מדבר סיני'''":</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;מדבר סיני&quot; קשור עם מתן־תורה: &quot;סיני&quot; – &quot;משה קיבל תורה &#039;&#039;&#039;מסיני&#039;&#039;&#039;&quot;{{הערה|[[משנה אבות פרק א#משנה א|אבות רפ&quot;א]].}}, ו&quot;מדבר (סיני)&quot; – כדרשת חז&quot;ל{{הערה|יל&quot;ש עה&quot;פ (רמז ערה). וראה גם במדב&quot;ר פ&quot;א, ז: &quot;במדבר . . חנם לכל באי העולם&quot;.}} &quot;ניתנה &#039;&#039;&#039;במדבר&#039;&#039;&#039; . . במקום הפקר{{הערה|נוסף על הלימוד &#039;&#039;&#039;שהאדם&#039;&#039;&#039; צריך להיות &quot;&#039;&#039;&#039;כמדבר&#039;&#039;&#039;&quot; – &quot;אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו&quot; (עירובין נד, א), &quot;כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה&quot; (נדרים נה, סע&quot;א), &quot;כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה&quot; (במדב&quot;ר שם), &quot;מי מקיים את התורה מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל&quot; (שם פי&quot;ט, כו. תנחומא חוקת כא). וראה לקמן סי&quot;ב ובהערה 112.}}, כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;מדבר סיני&quot; קשור עם מתן־תורה: &quot;סיני&quot; – &quot;משה קיבל תורה &#039;&#039;&#039;מסיני&#039;&#039;&#039;&quot;{{הערה|[[משנה אבות פרק א#משנה א|אבות רפ&quot;א]].}}, ו&quot;מדבר (סיני)&quot; – כדרשת חז&quot;ל{{הערה|יל&quot;ש עה&quot;פ (רמז ערה). וראה גם במדב&quot;ר פ&quot;א, ז: &quot;במדבר . . חנם לכל באי העולם&quot;.}} &quot;ניתנה &#039;&#039;&#039;במדבר&#039;&#039;&#039; . . במקום הפקר{{הערה|נוסף על הלימוד &#039;&#039;&#039;שהאדם&#039;&#039;&#039; צריך להיות &quot;&#039;&#039;&#039;כמדבר&#039;&#039;&#039;&quot; – &quot;אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו&quot; (עירובין נד, א), &quot;כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה&quot; (נדרים נה, סע&quot;א), &quot;כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה&quot; (במדב&quot;ר שם), &quot;מי מקיים את התורה מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל&quot; (שם פי&quot;ט, כו. תנחומא חוקת כא). וראה לקמן סי&quot;ב ובהערה 112.}}, כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל&quot;.</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=17126&oldid=prev 2025-07-20T01:46:10Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:46, 20 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|א.  ענינו של ר&quot;ח סיון (שמתברך ביום הש&quot;ק מברכים החודש{{הערה|נוסף על המשכת הברכה דיום השבת על כל ימי השבוע – &quot;מיני&#039; מתברכין כולהו יומין&quot; (ראה זח&quot;ב סג, ב. פח, א).}}) מפורש בקרא{{הערה|[[שמות פר&#039; יט|יתרו יט, א]].}} – &quot;בחודש השלישי גו&#039; ביום הזה (בראש חודש{{הערה|פרש&quot;י עה&quot;פ (משבת פו, ב: &quot;כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני, וכתיב התם החודש הזה לכם ראש חדשים, מה להלן ר&quot;ח אף כאן ר&quot;ח&quot;).}}) &#039;&#039;&#039;באו מדבר סיני&#039;&#039;&#039;&quot;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|א.  ענינו של ר&quot;ח סיון (שמתברך ביום הש&quot;ק מברכים החודש{{הערה|נוסף על המשכת הברכה דיום השבת על כל ימי השבוע – &quot;מיני&#039; מתברכין כולהו יומין&quot; (ראה זח&quot;ב סג, ב. פח, א).}}) מפורש בקרא{{הערה|[[שמות פר&#039; יט|יתרו יט, א]].}} – &quot;בחודש השלישי גו&#039; ביום הזה (בראש חודש{{הערה|פרש&quot;י עה&quot;פ (משבת פו, ב: &quot;כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני, וכתיב התם החודש הזה לכם ראש חדשים, מה להלן ר&quot;ח אף כאן ר&quot;ח&quot;).}}) &#039;&#039;&#039;באו מדבר סיני&#039;&#039;&#039;&quot;:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מדבר סיני" קשור עם מתן־תורה: "סיני" – "משה קיבל תורה '''מסיני'''"{{הערה|[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסכת </del>אבות פרק א#משנה א|אבות רפ"א]].}}, ו"מדבר (סיני)" – כדרשת חז"ל{{הערה|יל"ש עה"פ (רמז ערה). וראה גם במדב"ר פ"א, ז: "במדבר . . חנם לכל באי העולם".}} "ניתנה '''במדבר''' . . במקום הפקר{{הערה|נוסף על הלימוד '''שהאדם''' צריך להיות "'''כמדבר'''" – "אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו" (עירובין נד, א), "כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה" (נדרים נה, סע"א), "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה" (במדב"ר שם), "מי מקיים את התורה מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל" (שם פי"ט, כו. תנחומא חוקת כא). וראה לקמן סי"ב ובהערה 112.}}, כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מדבר סיני" קשור עם מתן־תורה: "סיני" – "משה קיבל תורה '''מסיני'''"{{הערה|[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה </ins>אבות פרק א#משנה א|אבות רפ"א]].}}, ו"מדבר (סיני)" – כדרשת חז"ל{{הערה|יל"ש עה"פ (רמז ערה). וראה גם במדב"ר פ"א, ז: "במדבר . . חנם לכל באי העולם".}} "ניתנה '''במדבר''' . . במקום הפקר{{הערה|נוסף על הלימוד '''שהאדם''' צריך להיות "'''כמדבר'''" – "אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו" (עירובין נד, א), "כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה" (נדרים נה, סע"א), "כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החכמה והתורה" (במדב"ר שם), "מי מקיים את התורה מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל" (שם פי"ט, כו. תנחומא חוקת כא). וראה לקמן סי"ב ובהערה 112.}}, כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן, כש&quot;באו מדבר סיני&quot; (בר&quot;ח סיון) – המקום הראוי למתן־תורה – התחיל הענין דמתן־תורה (&quot;מיד אחר ר&quot;ח{{הערה|אבל בר&quot;ח עצמו &quot;לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא&quot; (שבת שם). וראה לקו&quot;ש חכ&quot;ח ע&#039; 7 ואילך. וש&quot;נ.}} התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה&quot;{{הערה|שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סו&quot;ס תצד – משבת שם.}}), ובלשון המדרש{{הערה|דא&quot;ז פרק השלום. ועוד. – ולהעיר, שהמדובר שם הוא בנוגע &#039;&#039;&#039;להמצב דבנ&quot;י&#039;&#039;&#039;, &quot;הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חני&#039; אחת הרי השעה כו&#039;&quot;, שענין זה למדים ממש&quot;נ בהמשך הכתוב &quot;ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;, &quot;ויחן&quot; לשון יחיד, &quot;כאיש אחד בלב אחד&quot; (פרש&quot;י יתרו יט, ב), ומזה מובן גם בנוגע &#039;&#039;&#039;להמקום עצמו&#039;&#039;&#039; (שבו נעשה השינוי במצבם של ישראל) שאודותיו מדובר בהתחלת הכתוב (לפני ההמשך ד&quot;ויחן&quot;) – &quot;באו &#039;&#039;&#039;מדבר סיני&#039;&#039;&#039;&quot;, ש&quot;מדבר סיני&quot; הוא &#039;&#039;&#039;המקום הראוי&#039;&#039;&#039; למתן־תורה, כבפנים (וראה לקמן סי&quot;ב).}} &quot;אמר הקב&quot;ה . . הרי &#039;&#039;&#039;השעה&#039;&#039;&#039; שאתן להם את תורתי&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן, כש&quot;באו מדבר סיני&quot; (בר&quot;ח סיון) – המקום הראוי למתן־תורה – התחיל הענין דמתן־תורה (&quot;מיד אחר ר&quot;ח{{הערה|אבל בר&quot;ח עצמו &quot;לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא&quot; (שבת שם). וראה לקו&quot;ש חכ&quot;ח ע&#039; 7 ואילך. וש&quot;נ.}} התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה&quot;{{הערה|שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סו&quot;ס תצד – משבת שם.}}), ובלשון המדרש{{הערה|דא&quot;ז פרק השלום. ועוד. – ולהעיר, שהמדובר שם הוא בנוגע &#039;&#039;&#039;להמצב דבנ&quot;י&#039;&#039;&#039;, &quot;הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חני&#039; אחת הרי השעה כו&#039;&quot;, שענין זה למדים ממש&quot;נ בהמשך הכתוב &quot;ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;, &quot;ויחן&quot; לשון יחיד, &quot;כאיש אחד בלב אחד&quot; (פרש&quot;י יתרו יט, ב), ומזה מובן גם בנוגע &#039;&#039;&#039;להמקום עצמו&#039;&#039;&#039; (שבו נעשה השינוי במצבם של ישראל) שאודותיו מדובר בהתחלת הכתוב (לפני ההמשך ד&quot;ויחן&quot;) – &quot;באו &#039;&#039;&#039;מדבר סיני&#039;&#039;&#039;&quot;, ש&quot;מדבר סיני&quot; הוא &#039;&#039;&#039;המקום הראוי&#039;&#039;&#039; למתן־תורה, כבפנים (וראה לקמן סי&quot;ב).}} &quot;אמר הקב&quot;ה . . הרי &#039;&#039;&#039;השעה&#039;&#039;&#039; שאתן להם את תורתי&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד.  ויש לבאר תחילה היחס והחשיבות של &#039;&#039;&#039;המקום בעולם&#039;&#039;&#039; שבו ניתנה התורה (בהר סיני שבמדבר סיני) – דלכאורה, כיון שפעולת התורה היא &#039;&#039;&#039;בכל העולם כולו&#039;&#039;&#039;, מה נוגע (כל כך) &#039;&#039;&#039;המקום המסויים&#039;&#039;&#039; בעולם שבו ניתנה התורה{{הערה|ובפרט שלא נקבעה קדושה במקום זה, כמ&quot;ש (יתרו יט, יג) &quot;במשוך היובל המה (וגם הצאן) יעלו בהר&quot;.}} – דיש לומר, שבבחירת מקום מסויים בעולם &#039;&#039;&#039;שראוי&#039;&#039;&#039; לנתינת התורה מודגשת המטרה והתכלית &#039;&#039;&#039;דפעולת התורה בעולם&#039;&#039;&#039;, כדלקמן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד.  ויש לבאר תחילה היחס והחשיבות של &#039;&#039;&#039;המקום בעולם&#039;&#039;&#039; שבו ניתנה התורה (בהר סיני שבמדבר סיני) – דלכאורה, כיון שפעולת התורה היא &#039;&#039;&#039;בכל העולם כולו&#039;&#039;&#039;, מה נוגע (כל כך) &#039;&#039;&#039;המקום המסויים&#039;&#039;&#039; בעולם שבו ניתנה התורה{{הערה|ובפרט שלא נקבעה קדושה במקום זה, כמ&quot;ש (יתרו יט, יג) &quot;במשוך היובל המה (וגם הצאן) יעלו בהר&quot;.}} – דיש לומר, שבבחירת מקום מסויים בעולם &#039;&#039;&#039;שראוי&#039;&#039;&#039; לנתינת התורה מודגשת המטרה והתכלית &#039;&#039;&#039;דפעולת התורה בעולם&#039;&#039;&#039;, כדלקמן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויובן בהקדים הביאור בהשייכות '''דתורה לעולם''' שמודגשת במאמר המשנה במסכת אבות שלומדים ביום הש"ק זה – "בעשרה מאמרות נברא העולם"{{הערה|ריש פ"ה.}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויובן בהקדים הביאור בהשייכות '''דתורה לעולם''' שמודגשת במאמר המשנה במסכת אבות שלומדים ביום הש"ק זה – "בעשרה מאמרות נברא העולם"{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|[[משנה אבות פרק ה#משנה א</ins>|ריש פ"ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא בזהר{{הערה|ח&quot;ג יא, סע&quot;ב.}} &quot;כתיב{{הערה|[[במדבר פרק ז|נשא ז, פו]]. – ולהעיר, שפרשת נשא קורין בסמיכות למתן־תורה (בשבת שלאחרי מ&quot;ת, ובכמה שנים – בשבת שלפני מ&quot;ת).}} עשרה עשרה הכף בשקל הקודש . . עשרה מאמרות למעשה בראשית כדתנן בעשרה מאמרות נברא העולם, עשרה מאמרות למתן תורה אלו עשרת הדברות&quot;{{הערה|וממשיך לבאר הקשר והשייכות שביניהם: &quot;כתיב (בעשה&quot;ד) אנכי ה&#039; אלקיך, וכתיב במעשה בראשית יהי אור ויהי אור, דא מהימנותא דקב&quot;ה אור אקרי, דכתיב ה&#039; אורי וישעי ממי אירא וגו&#039;&quot;, ועד&quot;ז בשאר עשה&quot;ד ועש&quot;מ.}}, &quot;בגין דעלמא לא אתברי אלא בגין אורייתא, וכל זמנא דישראל מתעסקי באורייתא עלמא מתקיים . . אם{{הערה|ירמי&#039; לג, כה.}} לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי&quot;{{הערה|וראה גם שבת פח, א. ע&quot;ז ג, א.}}, ומסיים שעי&quot;ז &quot;אשתכח בי&#039; שלמא&quot;, ע&quot;ד מארז&quot;ל{{הערה|רמב&quot;ם הל&#039; חנוכה בסופן (וראה לקו&quot;ש ח&quot;ח ע&#039; 349 ואילך. וש&quot;נ).}} &quot;כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם&quot;{{הערה|ולכן ניתנה התורה &quot;בחודש &#039;&#039;&#039;השלישי&#039;&#039;&#039;&quot;, &quot;אוריאן תליתאי בירחא תליתאי&quot; (שבת שם) – כי, ענינו של &quot;שלישי&quot; לחבר ולאחד ההתחלקות והניגוד ד&quot;שנים&quot;, שזהו&quot;ע השלום (ראה בארוכה לקו&quot;ש חכ&quot;א ע&#039; 110 ואילך. ועוד).}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא בזהר{{הערה|ח&quot;ג יא, סע&quot;ב.}} &quot;כתיב{{הערה|[[במדבר פרק ז|נשא ז, פו]]. – ולהעיר, שפרשת נשא קורין בסמיכות למתן־תורה (בשבת שלאחרי מ&quot;ת, ובכמה שנים – בשבת שלפני מ&quot;ת).}} עשרה עשרה הכף בשקל הקודש . . עשרה מאמרות למעשה בראשית כדתנן בעשרה מאמרות נברא העולם, עשרה מאמרות למתן תורה אלו עשרת הדברות&quot;{{הערה|וממשיך לבאר הקשר והשייכות שביניהם: &quot;כתיב (בעשה&quot;ד) אנכי ה&#039; אלקיך, וכתיב במעשה בראשית יהי אור ויהי אור, דא מהימנותא דקב&quot;ה אור אקרי, דכתיב ה&#039; אורי וישעי ממי אירא וגו&#039;&quot;, ועד&quot;ז בשאר עשה&quot;ד ועש&quot;מ.}}, &quot;בגין דעלמא לא אתברי אלא בגין אורייתא, וכל זמנא דישראל מתעסקי באורייתא עלמא מתקיים . . אם{{הערה|ירמי&#039; לג, כה.}} לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי&quot;{{הערה|וראה גם שבת פח, א. ע&quot;ז ג, א.}}, ומסיים שעי&quot;ז &quot;אשתכח בי&#039; שלמא&quot;, ע&quot;ד מארז&quot;ל{{הערה|רמב&quot;ם הל&#039; חנוכה בסופן (וראה לקו&quot;ש ח&quot;ח ע&#039; 349 ואילך. וש&quot;נ).}} &quot;כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם&quot;{{הערה|ולכן ניתנה התורה &quot;בחודש &#039;&#039;&#039;השלישי&#039;&#039;&#039;&quot;, &quot;אוריאן תליתאי בירחא תליתאי&quot; (שבת שם) – כי, ענינו של &quot;שלישי&quot; לחבר ולאחד ההתחלקות והניגוד ד&quot;שנים&quot;, שזהו&quot;ע השלום (ראה בארוכה לקו&quot;ש חכ&quot;א ע&#039; 110 ואילך. ועוד).}}.</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=17125&oldid=prev 2025-07-20T01:44:39Z

<p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=17125&amp;oldid=16035">הצגת שינויים</a>

ש. א.