https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94 2026-05-15T20:51:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=25252&oldid=prev 2025-10-05T19:11:23Z

<p>החלפת טקסט – &quot;[[תורה אור/&quot; ב־&quot;[[תורה אור (אדמו&quot;ר הזקן)/&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:11, 5 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועילוי נוסף מצד מעלתו המיוחדת של יום הש&quot;ק זה (שהתחלתו ביום הרביעי) – שבת &#039;&#039;&#039;שירה&#039;&#039;&#039; – שבו מודגש הענין ד&quot;לכו &#039;&#039;&#039;נרננה&#039;&#039;&#039;&quot; (רינה ושירה), הן בהתחלת המזמור &#039;&#039;&#039;בשירו&#039;&#039;&#039; של יום הרביעי, והן ובעיקר בשלימותו בקבלת שבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועילוי נוסף מצד מעלתו המיוחדת של יום הש&quot;ק זה (שהתחלתו ביום הרביעי) – שבת &#039;&#039;&#039;שירה&#039;&#039;&#039; – שבו מודגש הענין ד&quot;לכו &#039;&#039;&#039;נרננה&#039;&#039;&#039;&quot; (רינה ושירה), הן בהתחלת המזמור &#039;&#039;&#039;בשירו&#039;&#039;&#039; של יום הרביעי, והן ובעיקר בשלימותו בקבלת שבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויומתק יותר ע"פ הידוע{{הערה|[[תורה אור/תשא|תו"א תשא]] (בהוספות) קיג, א. אוה"ת בראשית (כרך ג) תקיד, א ואילך.}} ש"שיר" שייך במיוחד ליום השבת ("מזמור שיר ליום השבת"{{הערה|[[תהלים פרק צב|תהלים צב, א]]. וראה ר"ה לא, א.}}), כפירוש במאמר המשנה במסכת שבת{{הערה|ריש פ"ה.}} "כל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר", שכל עלי' מדרגא לדרגא (שיוצאים מהדרגא הקודמת ונמשכים לעלות למעלה) היא ע"י שיר, ולכן גם '''עליית''' העולמות ביום השבת היא ע"י '''שיר''' – דיש לומר, שעיקר העלי' דיום השבת ע"י השיר היא '''בשבת שירה''', וממנו נמשך גם בשאר השבתות{{הערה|להעיר, שהציווי על יום השבת (לראשונה) הוא בפרשת בשלח (פרשת שירה) – "שם שם לו חק ומשפט גו'", "במרה נתן להם . . '''שבת''' כו'" (טו, כה ובפרש"י), ובפרטיות בפרשת המן, "והי' ביום הששי והכינו גו'" (טז, ה), "שבתון שבת קודש לה' מחר וגו'" (שם, כג), "ראו כי ה' נתן לכם השבת וגו'" (שם, כט).}}. ומזה מובן גם בנוגע לעליות דיום ההילולא (כידוע{{הערה|ראה סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 175 ואילך. 225 ואילך.}} שביום ההילולא נעשית עלי' באין־ערוך לגבי כל העליות שלפני זה), שעיקרם ושלימותם (ביום השבת שקשור עם ענין השיר, ובפרט) בשבת שירה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויומתק יותר ע"פ הידוע{{הערה|[[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/תשא|תו"א תשא]] (בהוספות) קיג, א. אוה"ת בראשית (כרך ג) תקיד, א ואילך.}} ש"שיר" שייך במיוחד ליום השבת ("מזמור שיר ליום השבת"{{הערה|[[תהלים פרק צב|תהלים צב, א]]. וראה ר"ה לא, א.}}), כפירוש במאמר המשנה במסכת שבת{{הערה|ריש פ"ה.}} "כל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר", שכל עלי' מדרגא לדרגא (שיוצאים מהדרגא הקודמת ונמשכים לעלות למעלה) היא ע"י שיר, ולכן גם '''עליית''' העולמות ביום השבת היא ע"י '''שיר''' – דיש לומר, שעיקר העלי' דיום השבת ע"י השיר היא '''בשבת שירה''', וממנו נמשך גם בשאר השבתות{{הערה|להעיר, שהציווי על יום השבת (לראשונה) הוא בפרשת בשלח (פרשת שירה) – "שם שם לו חק ומשפט גו'", "במרה נתן להם . . '''שבת''' כו'" (טו, כה ובפרש"י), ובפרטיות בפרשת המן, "והי' ביום הששי והכינו גו'" (טז, ה), "שבתון שבת קודש לה' מחר וגו'" (שם, כג), "ראו כי ה' נתן לכם השבת וגו'" (שם, כט).}}. ומזה מובן גם בנוגע לעליות דיום ההילולא (כידוע{{הערה|ראה סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 175 ואילך. 225 ואילך.}} שביום ההילולא נעשית עלי' באין־ערוך לגבי כל העליות שלפני זה), שעיקרם ושלימותם (ביום השבת שקשור עם ענין השיר, ובפרט) בשבת שירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וענין נוסף בקביעות כזו (שהעשירי בשבט חל ביום הרביעי) – שהשלימות דיום ההילולא שנעשית ביום השבת שלאחריו (שבת שירה) כוללת גם השלימות היתירה דיום &#039;&#039;&#039;הט&quot;ו&#039;&#039;&#039; בשבט (ביום שני{{הערה|והתחלתו &#039;&#039;&#039;בערב&#039;&#039;&#039; ט&quot;ו בשבט (שאין אומרים תחנון במנחה) – ביום ראשון (מוצאי שבת), שנקרא &quot;יום &#039;&#039;&#039;אחד&#039;&#039;&#039;&quot;, שבזה מודגשת השייכות ליום הש&quot;ק שקביעותו ביום &#039;&#039;&#039;י&quot;ג&#039;&#039;&#039; בחודש, בגימטריא &quot;&#039;&#039;&#039;אחד&#039;&#039;&#039;&quot;.}}) שהוא &#039;&#039;&#039;בג&#039; הימים&#039;&#039;&#039; (שבת, יום ראשון ויום שני) שנחשבים (בכמה ענינים) למציאות אחת{{הערה|ראה פסחים שם. ועוד. ולהעיר גם מהדין (שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סשמ&quot;ה ס&quot;ג. ובכ&quot;מ) שפחות משלושה כלבוד דמי.}}, שנוסף לכך שבו &quot;קיימא סיהרא (דחודש שבט) באשלמותא&quot;{{הערה|זהר ח&quot;א קנ, רע&quot;א. ח&quot;ב פה, רע&quot;א. ועוד. וראה שמו&quot;ר פט&quot;ו, כו.}}, ה&quot;ה גם &quot;ראש{{הערה|ר&quot;ה בתחלתה – כדעת ב&quot;ה, שהלכה כמותם (ראה רמב&quot;ם הל&#039; תרומות פ&quot;ה הי&quot;א. הל&#039; מע&quot;ש פ&quot;ה ה&quot;ב).}} השנה לאילן&quot;{{הערה|להעיר מהשייכות לבעל ההילולא, ששמו הראשון &quot;יוסף&quot;, מלשון הוספה – שהו&quot;ע הצמיחה &#039;&#039;&#039;דאילן&#039;&#039;&#039; (ראה לקוטי לוי&quot;צ אג&quot;ק ע&#039; תיג. סה&quot;ש תשמ&quot;ח ח&quot;א ס&quot;ע 244 ואילך. תשמ&quot;ט ח&quot;א ע&#039; 213 ואילך).}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וענין נוסף בקביעות כזו (שהעשירי בשבט חל ביום הרביעי) – שהשלימות דיום ההילולא שנעשית ביום השבת שלאחריו (שבת שירה) כוללת גם השלימות היתירה דיום &#039;&#039;&#039;הט&quot;ו&#039;&#039;&#039; בשבט (ביום שני{{הערה|והתחלתו &#039;&#039;&#039;בערב&#039;&#039;&#039; ט&quot;ו בשבט (שאין אומרים תחנון במנחה) – ביום ראשון (מוצאי שבת), שנקרא &quot;יום &#039;&#039;&#039;אחד&#039;&#039;&#039;&quot;, שבזה מודגשת השייכות ליום הש&quot;ק שקביעותו ביום &#039;&#039;&#039;י&quot;ג&#039;&#039;&#039; בחודש, בגימטריא &quot;&#039;&#039;&#039;אחד&#039;&#039;&#039;&quot;.}}) שהוא &#039;&#039;&#039;בג&#039; הימים&#039;&#039;&#039; (שבת, יום ראשון ויום שני) שנחשבים (בכמה ענינים) למציאות אחת{{הערה|ראה פסחים שם. ועוד. ולהעיר גם מהדין (שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח סשמ&quot;ה ס&quot;ג. ובכ&quot;מ) שפחות משלושה כלבוד דמי.}}, שנוסף לכך שבו &quot;קיימא סיהרא (דחודש שבט) באשלמותא&quot;{{הערה|זהר ח&quot;א קנ, רע&quot;א. ח&quot;ב פה, רע&quot;א. ועוד. וראה שמו&quot;ר פט&quot;ו, כו.}}, ה&quot;ה גם &quot;ראש{{הערה|ר&quot;ה בתחלתה – כדעת ב&quot;ה, שהלכה כמותם (ראה רמב&quot;ם הל&#039; תרומות פ&quot;ה הי&quot;א. הל&#039; מע&quot;ש פ&quot;ה ה&quot;ב).}} השנה לאילן&quot;{{הערה|להעיר מהשייכות לבעל ההילולא, ששמו הראשון &quot;יוסף&quot;, מלשון הוספה – שהו&quot;ע הצמיחה &#039;&#039;&#039;דאילן&#039;&#039;&#039; (ראה לקוטי לוי&quot;צ אג&quot;ק ע&#039; תיג. סה&quot;ש תשמ&quot;ח ח&quot;א ס&quot;ע 244 ואילך. תשמ&quot;ט ח&quot;א ע&#039; 213 ואילך).}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שענין זה מרומז גם &#039;&#039;&#039;בהכנה&#039;&#039;&#039; למתן־תורה (שצריכה להיות גם מעין ודוגמת השלימות דלעתיד לבוא שניתנה בהעלם במתן־תורה) – בהמסעות במדבר, במלחמת עמלק ובהודאת יתרו, שתוכנם הוא בירור והעלאת ניצוצות הקדושה לשרשם ומקורם בבחי&#039; &quot;אחד עשר&quot;, כנ&quot;ל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שענין זה מרומז גם &#039;&#039;&#039;בהכנה&#039;&#039;&#039; למתן־תורה (שצריכה להיות גם מעין ודוגמת השלימות דלעתיד לבוא שניתנה בהעלם במתן־תורה) – בהמסעות במדבר, במלחמת עמלק ובהודאת יתרו, שתוכנם הוא בירור והעלאת ניצוצות הקדושה לשרשם ומקורם בבחי&#039; &quot;אחד עשר&quot;, כנ&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא, שאז היתה רק '''התחלת''' ההכנה להשלימות דמתן־תורה דלעתיד לבוא, '''ועיקרה ושלימותה''' היא ע"י "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא רפל"ז]].}} ב"מדבר העמים" (כידוע שכל זמן משך הגלות נרמז במ"ב המסעות שבמדבר{{הערה|שסיומם וחותמם ב"ירדן ירחו", בחי' "והריחו ביראת ה'" שנאמר במשיח צדקנו, "דמורח ודאין" (סנהדרין צג, ב. לקו"ת שבהערה 63).}}), לברר ולהעלות ניצוצות הקדושה, כידוע הפירוש במארז"ל{{הערה|פסחים פז, ב. וראה אוה"ת פרשתנו ע' עתר ואילך.}} "לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים", שהו"ע בירור והעלאת ניצוצות הקדושה{{הערה|ראה תו"א [[תורה אור/בראשית|בראשית]] ו, א. שם ר"פ [[תורה אור/לך לך|לך לך]]. אוה"ת שם. ועוד.}}, ועד לגמר ושלימות הבירור כשיקויים היעוד{{הערה|[[זכריה פרק יג|זכרי' יג, ב]].}} "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", שזהו"ע "מחה אמחה את זכר עמלק"{{הערה|וכיון ש"ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", הרי, ע"י ביטול ומחיית עמלק מתבטל "רוח הטומאה" לגמרי.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא, שאז היתה רק '''התחלת''' ההכנה להשלימות דמתן־תורה דלעתיד לבוא, '''ועיקרה ושלימותה''' היא ע"י "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא רפל"ז]].}} ב"מדבר העמים" (כידוע שכל זמן משך הגלות נרמז במ"ב המסעות שבמדבר{{הערה|שסיומם וחותמם ב"ירדן ירחו", בחי' "והריחו ביראת ה'" שנאמר במשיח צדקנו, "דמורח ודאין" (סנהדרין צג, ב. לקו"ת שבהערה 63).}}), לברר ולהעלות ניצוצות הקדושה, כידוע הפירוש במארז"ל{{הערה|פסחים פז, ב. וראה אוה"ת פרשתנו ע' עתר ואילך.}} "לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים", שהו"ע בירור והעלאת ניצוצות הקדושה{{הערה|ראה תו"א [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/בראשית|בראשית]] ו, א. שם ר"פ [[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/לך לך|לך לך]]. אוה"ת שם. ועוד.}}, ועד לגמר ושלימות הבירור כשיקויים היעוד{{הערה|[[זכריה פרק יג|זכרי' יג, ב]].}} "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", שזהו"ע "מחה אמחה את זכר עמלק"{{הערה|וכיון ש"ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", הרי, ע"י ביטול ומחיית עמלק מתבטל "רוח הטומאה" לגמרי.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומזה באים תיכף להשלימות דמתן־תורה באופן ש&quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;, וכן להשלימות דהכניסה לארץ טובה ורחבה בגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|להעיר שגם הגאולה קשורה עם מספר &#039;&#039;&#039;ארבעים&#039;&#039;&#039; (ע&quot;ד הארבעים שנה שהיו בנ&quot;י במדבר העמים) – &quot;לםרבה המשרה&quot;, מ&quot;ם סתומה באמצע התיבה, שרומז על סתימת פירצת הגלות, &quot;חומות ירושלים אשר המ פרוצים&quot;*, מ&quot;ם פתוחה בסוף התיבה (ראה ספר הערכים – חב&quot;ד מערכת אותיות התורה אות מ&quot;ם (ב) ס&quot;ע רב ואילך. &#039;&#039;&#039;וש&quot;נ&#039;&#039;&#039;).{{ש}}&#039;&#039;&#039;*) ויתירה מזה – שמהפכים הפירצה למעמד ומצד ד&quot;&#039;&#039;&#039;פרזות &#039;&#039;&#039;תשב ירושלים&quot; ([[זכריה פרק ב|זכרי&#039; ב, ח]]). ולהעיר מהשייכות להפטרה דפרשתנו: &quot;צדקת פרזונו בישראל&quot; ([[שופטים פרק ה|שופטים ה, יא]]) – &quot;שהוא גילוי בחי&#039; פרזונו, לשון פרזות תשב ירושלים . . ע&quot;י שפיזרן לבין האומות שעי&quot;ז מלקטים הניצוצים דתהו שהם מבחי&#039; פרזות כו&#039;&quot; (אוה&quot;ת פרשתנו ע&#039; שסד).&#039;&#039;&#039;}} – ארץ עשר אומות, כיון שנוסף על ארץ שבע אומות (בירור ז&#039; מדות דתוהו&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;) יהי&#039; גם הכיבוש דג&#039; הארצות דקיני קניזי וקדמוני{{הערה|שהובטחו לאברהם בברית בין הבתרים, &quot;עשר אומות יש כאן, ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה . . עתידים להיות ירושה לעתיד&quot; (פרש&quot;י לך לך טו, יט – מב&quot;ר ספמ&quot;ד).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומזה באים תיכף להשלימות דמתן־תורה באופן ש&quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;, וכן להשלימות דהכניסה לארץ טובה ורחבה בגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|להעיר שגם הגאולה קשורה עם מספר &#039;&#039;&#039;ארבעים&#039;&#039;&#039; (ע&quot;ד הארבעים שנה שהיו בנ&quot;י במדבר העמים) – &quot;לםרבה המשרה&quot;, מ&quot;ם סתומה באמצע התיבה, שרומז על סתימת פירצת הגלות, &quot;חומות ירושלים אשר המ פרוצים&quot;*, מ&quot;ם פתוחה בסוף התיבה (ראה ספר הערכים – חב&quot;ד מערכת אותיות התורה אות מ&quot;ם (ב) ס&quot;ע רב ואילך. &#039;&#039;&#039;וש&quot;נ&#039;&#039;&#039;).{{ש}}&#039;&#039;&#039;*) ויתירה מזה – שמהפכים הפירצה למעמד ומצד ד&quot;&#039;&#039;&#039;פרזות &#039;&#039;&#039;תשב ירושלים&quot; ([[זכריה פרק ב|זכרי&#039; ב, ח]]). ולהעיר מהשייכות להפטרה דפרשתנו: &quot;צדקת פרזונו בישראל&quot; ([[שופטים פרק ה|שופטים ה, יא]]) – &quot;שהוא גילוי בחי&#039; פרזונו, לשון פרזות תשב ירושלים . . ע&quot;י שפיזרן לבין האומות שעי&quot;ז מלקטים הניצוצים דתהו שהם מבחי&#039; פרזות כו&#039;&quot; (אוה&quot;ת פרשתנו ע&#039; שסד).&#039;&#039;&#039;}} – ארץ עשר אומות, כיון שנוסף על ארץ שבע אומות (בירור ז&#039; מדות דתוהו&lt;ref name=&quot;:1&quot; /&gt;) יהי&#039; גם הכיבוש דג&#039; הארצות דקיני קניזי וקדמוני{{הערה|שהובטחו לאברהם בברית בין הבתרים, &quot;עשר אומות יש כאן, ולא נתן להם אלא שבעה גוים, והשלשה . . עתידים להיות ירושה לעתיד&quot; (פרש&quot;י לך לך טו, יט – מב&quot;ר ספמ&quot;ד).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב&quot;שבת שירה&quot; נכללים כל עניני עליות שנעשים ע&quot;י שיר, &quot;כל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר&quot; (כנ&quot;ל ס&quot;א).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב&quot;שבת שירה&quot; נכללים כל עניני עליות שנעשים ע&quot;י שיר, &quot;כל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר&quot; (כנ&quot;ל ס&quot;א).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וע"פ הידוע{{הערה|אוה"ת דרושי שבועות ע' קלח. סה"מ תרס"ד ע' קפ. ועוד.}} שכל העליות נכללים בשם '''מ"ב''' ד"אנא בכח" (שיש בו מ"ב תיבות){{הערה|שלכן אומרים "אנא בכח" בכל זמן של עלי' מלמטה למעלה, כמו בק"ש על המטה, שאז נעשית העלי' דעבודת כל היום, ובקבלת שבת, שאז נעשית העלי' דעבודת כל השבוע (אוה"ת וסה"מ שם).}}, "ועד"ז היו כל ה'''מ"ב''' מסעות שהם כנגד שם מ"ב הוא בחי' עלי' ממדרגה למדרגה כו'"{{הערה|[[תורה אור/בשלח|תו"א פרשתנו]] סב, רע"ג.}}, מ"ב עליות{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/מסעי|לקו"ת מסעי]] (פט, א ואילך) ביאור החילוק שבין מ"ט ימים דספה"ע (ז' מדות שכל א' כלול מז') למ"ב המסעות (ו' פעמים ז') – ש"מלמעלה למטה הם מ"ט . . שממשיכים מקיפים מלמעלה למטה לכל הז' מדות . . גם בחי' מלכות . . משא"כ המסעות שהם '''מלמטה למעלה''' אינם כ"א ששה לבד בכל מדה כו'". עיי"ש.}} שע"י עבודת הבירורים שבמדבר העמים – נמצא, שב"שבת שירה" (שכולל כל העליות שע"י שיר) נכללים כל העליות שנעשים ע"י מ"ב המסעות שבמדבר העמים, כללות מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וע"פ הידוע{{הערה|אוה"ת דרושי שבועות ע' קלח. סה"מ תרס"ד ע' קפ. ועוד.}} שכל העליות נכללים בשם '''מ"ב''' ד"אנא בכח" (שיש בו מ"ב תיבות){{הערה|שלכן אומרים "אנא בכח" בכל זמן של עלי' מלמטה למעלה, כמו בק"ש על המטה, שאז נעשית העלי' דעבודת כל היום, ובקבלת שבת, שאז נעשית העלי' דעבודת כל השבוע (אוה"ת וסה"מ שם).}}, "ועד"ז היו כל ה'''מ"ב''' מסעות שהם כנגד שם מ"ב הוא בחי' עלי' ממדרגה למדרגה כו'"{{הערה|[[תורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>/בשלח|תו"א פרשתנו]] סב, רע"ג.}}, מ"ב עליות{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/מסעי|לקו"ת מסעי]] (פט, א ואילך) ביאור החילוק שבין מ"ט ימים דספה"ע (ז' מדות שכל א' כלול מז') למ"ב המסעות (ו' פעמים ז') – ש"מלמעלה למטה הם מ"ט . . שממשיכים מקיפים מלמעלה למטה לכל הז' מדות . . גם בחי' מלכות . . משא"כ המסעות שהם '''מלמטה למעלה''' אינם כ"א ששה לבד בכל מדה כו'". עיי"ש.}} שע"י עבודת הבירורים שבמדבר העמים – נמצא, שב"שבת שירה" (שכולל כל העליות שע"י שיר) נכללים כל העליות שנעשים ע"י מ"ב המסעות שבמדבר העמים, כללות מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולאחרי גמר עבודת הבירורים בכל פרטי העליות דמ&quot;ב המסעות שבמדבר העמים שכלולים ב&quot;שבת שירה&quot; – באים ל&quot;שיר חדש&quot; דלעתיד לבוא{{הערה|להעיר ששירת הים נאמרה בלשון עתיד – &quot;אז ישיר&quot;, &quot;לעתיד לבוא&quot; (טו, א ובמכילתא עה&quot;פ), שרומז על השיר לעתיד לבוא*.{{ש}}&#039;&#039;&#039;*) נוסף לכך ש&quot;מכאן לתחיית המתים מן התורה&quot; (סנהדרין צא, סע&quot;ב. הובא במכילתא ופרש&quot;י עה&quot;פ).&#039;&#039;&#039;}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולאחרי גמר עבודת הבירורים בכל פרטי העליות דמ&quot;ב המסעות שבמדבר העמים שכלולים ב&quot;שבת שירה&quot; – באים ל&quot;שיר חדש&quot; דלעתיד לבוא{{הערה|להעיר ששירת הים נאמרה בלשון עתיד – &quot;אז ישיר&quot;, &quot;לעתיד לבוא&quot; (טו, א ובמכילתא עה&quot;פ), שרומז על השיר לעתיד לבוא*.{{ש}}&#039;&#039;&#039;*) נוסף לכך ש&quot;מכאן לתחיית המתים מן התורה&quot; (סנהדרין צא, סע&quot;ב. הובא במכילתא ופרש&quot;י עה&quot;פ).&#039;&#039;&#039;}}:</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=23915&oldid=prev 2025-09-16T11:43:22Z

<p>החלפת טקסט – &quot;לקוטי תורה/&quot; ב־&quot;לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)/&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=23915&amp;oldid=23020">הצגת שינויים</a>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=23020&oldid=prev 2025-08-22T13:33:10Z

<p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="קטגוריה:שיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א (הדף אינו קיים)">ת</a>&quot; ב־&quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90_-_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91" title="קטגוריה:שיחות אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תשנ&quot;ב">קטגוריה:שיחות אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תשנ&quot;ב</a>&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 22 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l134">שורה 134:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 134:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"ק </del>אדמו"ר שליט"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|ת</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- תשנ"ב</ins>]]</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=21379&oldid=prev 2025-08-17T21:10:49Z

<p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%96-%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91" title="קטגוריה:ספר השיחות תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב">תשנ&quot;ב</a>&quot; ב־&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:10, 18 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l132">שורה 132:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 132:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשנ"ב]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ת]]</div></td></tr> </table>

ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=19604&oldid=prev 2025-07-30T16:07:49Z

<p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=19604&amp;oldid=18812">הצגת שינויים</a>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=18812&oldid=prev 2025-07-28T19:40:30Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:40, 28 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפירוש &quot;אחד עשר יום מחורב&quot; (י&quot;א המסעות) איתא במדרש{{הערה|שמו&quot;ר פמ&quot;ב, ח.}} שקאי על &quot;מיוחד שבעשרה . . שהוא אחד שהוא ראש לכל הדברות, אנכי{{הערה|[[שמות פרק כ|יתרו כ, ב]].}} ה&#039; אלקיך&quot;, היינו, ש&quot;אחד עשר יום מחורב&quot; מורה על בחי&#039; אחד שלמעלה מ(עשרת הדברות שניתנו ב)חורב, בחי&#039; &quot;אנת הוא חד ולא בחושבן&quot;{{הערה|תקו&quot;ז בהקדמה (יז, א).}}, מהותו ועצמותו ית&#039; שלמעלה מעשר ספירות{{הערה|יהל אור ע&#039; מח. אוה&quot;ת דברים ע&#039; יט. סה&quot;מ עטר&quot;ת ע&#039; תקנב. תקפז.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפירוש &quot;אחד עשר יום מחורב&quot; (י&quot;א המסעות) איתא במדרש{{הערה|שמו&quot;ר פמ&quot;ב, ח.}} שקאי על &quot;מיוחד שבעשרה . . שהוא אחד שהוא ראש לכל הדברות, אנכי{{הערה|[[שמות פרק כ|יתרו כ, ב]].}} ה&#039; אלקיך&quot;, היינו, ש&quot;אחד עשר יום מחורב&quot; מורה על בחי&#039; אחד שלמעלה מ(עשרת הדברות שניתנו ב)חורב, בחי&#039; &quot;אנת הוא חד ולא בחושבן&quot;{{הערה|תקו&quot;ז בהקדמה (יז, א).}}, מהותו ועצמותו ית&#039; שלמעלה מעשר ספירות{{הערה|יהל אור ע&#039; מח. אוה&quot;ת דברים ע&#039; יט. סה&quot;מ עטר&quot;ת ע&#039; תקנב. תקפז.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שכוונת הקב"ה בכך ש"לא נחם גו' ויסב גו' דרך המדבר", "י"א מסעות . . נשאם הקב"ה דרך המדבר מ' שנה", היא, שבחינת "'''אחד עשר'''" ("אנת הוא חד ולא בחושבן", שלמעלה מעשר ספירות ועשרת הדברות) תומשך ותתגלה '''בפנימיותם''' ע"י ההליכה במדבר במשך '''ארבעים שנה''' ("בן ארבעים לבינה"{{הערה|[[משנה אבות פרק ה#משנה כב|אבות ספ"ה]].}}), שבהם "נתן{{הערה|[[דברים פרק כט|תבוא כט, ג]] ופרש"י שם, ו (מע"ז ה, ריש ע"ב).}} ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע", "שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו{{הערה|"עומק ופנימיות חכמתו כמו שהוא לעצמו" (סה"מ שם ע' תקנז).}} עד ארבעים שנה"{{הערה|ומטעם זה הי' משה בהר ארבעים יום – כי יום שלמעלה חשוב כשנה (אוה"ת שם ע' יח).}}, שאז יהי' הגילוי דבחי' "אחד עשר"{{הערה|ומרומז גם בהמשך הכתוב – "ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש", שלאחרי "ארבעים שנה" נמשכת ומתגלה בחי' "עשתי עשר".}}, ולא עוד אלא שימשיכו ויגלו בחי' "אחד עשר" גם בארץ הלזו הגשמית, שעי"ז תהי' הכניסה לארץ ישראל{{הערה|להעיר (ע"ד הרמז) שארץ ישראל ר"ת א"י (י"א) – "אחד עשר", א' שמספרו אחד, ואח"כ י' שמספרו עשר.}} בשלימות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שכוונת הקב"ה בכך ש"לא נחם גו' ויסב גו' דרך המדבר", "י"א מסעות . . נשאם הקב"ה דרך המדבר מ' שנה", היא, שבחינת "'''אחד עשר'''" ("אנת הוא חד ולא בחושבן", שלמעלה מעשר ספירות ועשרת הדברות) תומשך ותתגלה '''בפנימיותם''' ע"י ההליכה במדבר במשך '''ארבעים שנה''' ("בן ארבעים לבינה"{{הערה|[[משנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">/</ins>אבות פרק ה#משנה כב|אבות ספ"ה]].}}), שבהם "נתן{{הערה|[[דברים פרק כט|תבוא כט, ג]] ופרש"י שם, ו (מע"ז ה, ריש ע"ב).}} ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע", "שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו{{הערה|"עומק ופנימיות חכמתו כמו שהוא לעצמו" (סה"מ שם ע' תקנז).}} עד ארבעים שנה"{{הערה|ומטעם זה הי' משה בהר ארבעים יום – כי יום שלמעלה חשוב כשנה (אוה"ת שם ע' יח).}}, שאז יהי' הגילוי דבחי' "אחד עשר"{{הערה|ומרומז גם בהמשך הכתוב – "ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש", שלאחרי "ארבעים שנה" נמשכת ומתגלה בחי' "עשתי עשר".}}, ולא עוד אלא שימשיכו ויגלו בחי' "אחד עשר" גם בארץ הלזו הגשמית, שעי"ז תהי' הכניסה לארץ ישראל{{הערה|להעיר (ע"ד הרמז) שארץ ישראל ר"ת א"י (י"א) – "אחד עשר", א' שמספרו אחד, ואח"כ י' שמספרו עשר.}} בשלימות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף, שענין זה מרומז גם בהתחלת הפרשה: &quot;ויהי בשלח &#039;&#039;&#039;פרעה&#039;&#039;&#039; את העם&quot; – שרומז על פרעה דקדושה, בחי&#039; &quot;חמישית לפרעה&quot;{{הערה|[[בראשית פרק מג|ויגש מז, כד]].}}, &quot;דאתפריעו ואתגליין מיני&#039; כל נהורין&quot;{{הערה|זח&quot;א ר&quot;י, א. וראה בארוכה סה&quot;ש תשנ&quot;ב ח&quot;א ע&#039; 281 (לעיל ע&#039; 225) ואילך.}} (בחי&#039; שלמעלה מד&#039; אותיות שם הוי&#039;, ע&quot;ד &quot;אנת הוא חד&quot;). וענין זה (&quot;בשלח &#039;&#039;&#039;פרעה&#039;&#039;&#039; את העם&quot;) הוא &#039;&#039;&#039;הטעם&#039;&#039;&#039; להמשך הכתוב &quot;ולא נחם אלקים גו&#039; ויסב גו&#039; דרך המדבר גו&#039;&quot;, במשך ארבעים שנה – כדי שבחי&#039; פרעה דקדושה תומשך &#039;&#039;&#039;בפנימיות&#039;&#039;&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף, שענין זה מרומז גם בהתחלת הפרשה: &quot;ויהי בשלח &#039;&#039;&#039;פרעה&#039;&#039;&#039; את העם&quot; – שרומז על פרעה דקדושה, בחי&#039; &quot;חמישית לפרעה&quot;{{הערה|[[בראשית פרק מג|ויגש מז, כד]].}}, &quot;דאתפריעו ואתגליין מיני&#039; כל נהורין&quot;{{הערה|זח&quot;א ר&quot;י, א. וראה בארוכה סה&quot;ש תשנ&quot;ב ח&quot;א ע&#039; 281 (לעיל ע&#039; 225) ואילך.}} (בחי&#039; שלמעלה מד&#039; אותיות שם הוי&#039;, ע&quot;ד &quot;אנת הוא חד&quot;). וענין זה (&quot;בשלח &#039;&#039;&#039;פרעה&#039;&#039;&#039; את העם&quot;) הוא &#039;&#039;&#039;הטעם&#039;&#039;&#039; להמשך הכתוב &quot;ולא נחם אלקים גו&#039; ויסב גו&#039; דרך המדבר גו&#039;&quot;, במשך ארבעים שנה – כדי שבחי&#039; פרעה דקדושה תומשך &#039;&#039;&#039;בפנימיות&#039;&#039;&#039;.</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=18303&oldid=prev 2025-07-24T20:14:08Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:14, 24 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפירוש &quot;אחד עשר יום מחורב&quot; (י&quot;א המסעות) איתא במדרש{{הערה|שמו&quot;ר פמ&quot;ב, ח.}} שקאי על &quot;מיוחד שבעשרה . . שהוא אחד שהוא ראש לכל הדברות, אנכי{{הערה|[[שמות פרק כ|יתרו כ, ב]].}} ה&#039; אלקיך&quot;, היינו, ש&quot;אחד עשר יום מחורב&quot; מורה על בחי&#039; אחד שלמעלה מ(עשרת הדברות שניתנו ב)חורב, בחי&#039; &quot;אנת הוא חד ולא בחושבן&quot;{{הערה|תקו&quot;ז בהקדמה (יז, א).}}, מהותו ועצמותו ית&#039; שלמעלה מעשר ספירות{{הערה|יהל אור ע&#039; מח. אוה&quot;ת דברים ע&#039; יט. סה&quot;מ עטר&quot;ת ע&#039; תקנב. תקפז.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפירוש &quot;אחד עשר יום מחורב&quot; (י&quot;א המסעות) איתא במדרש{{הערה|שמו&quot;ר פמ&quot;ב, ח.}} שקאי על &quot;מיוחד שבעשרה . . שהוא אחד שהוא ראש לכל הדברות, אנכי{{הערה|[[שמות פרק כ|יתרו כ, ב]].}} ה&#039; אלקיך&quot;, היינו, ש&quot;אחד עשר יום מחורב&quot; מורה על בחי&#039; אחד שלמעלה מ(עשרת הדברות שניתנו ב)חורב, בחי&#039; &quot;אנת הוא חד ולא בחושבן&quot;{{הערה|תקו&quot;ז בהקדמה (יז, א).}}, מהותו ועצמותו ית&#039; שלמעלה מעשר ספירות{{הערה|יהל אור ע&#039; מח. אוה&quot;ת דברים ע&#039; יט. סה&quot;מ עטר&quot;ת ע&#039; תקנב. תקפז.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שכוונת הקב"ה בכך ש"לא נחם גו' ויסב גו' דרך המדבר", "י"א מסעות . . נשאם הקב"ה דרך המדבר מ' שנה", היא, שבחינת "'''אחד עשר'''" ("אנת הוא חד ולא בחושבן", שלמעלה מעשר ספירות ועשרת הדברות) תומשך ותתגלה '''בפנימיותם''' ע"י ההליכה במדבר במשך '''ארבעים שנה''' ("בן ארבעים לבינה"{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ןןמשנה </del>אבות פרק ה#משנה כב|אבות ספ"ה]].}}), שבהם "נתן{{הערה|[[דברים פרק כט|תבוא כט, ג]] ופרש"י שם, ו (מע"ז ה, ריש ע"ב).}} ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע", "שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו{{הערה|"עומק ופנימיות חכמתו כמו שהוא לעצמו" (סה"מ שם ע' תקנז).}} עד ארבעים שנה"{{הערה|ומטעם זה הי' משה בהר ארבעים יום – כי יום שלמעלה חשוב כשנה (אוה"ת שם ע' יח).}}, שאז יהי' הגילוי דבחי' "אחד עשר"{{הערה|ומרומז גם בהמשך הכתוב – "ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש", שלאחרי "ארבעים שנה" נמשכת ומתגלה בחי' "עשתי עשר".}}, ולא עוד אלא שימשיכו ויגלו בחי' "אחד עשר" גם בארץ הלזו הגשמית, שעי"ז תהי' הכניסה לארץ ישראל{{הערה|להעיר (ע"ד הרמז) שארץ ישראל ר"ת א"י (י"א) – "אחד עשר", א' שמספרו אחד, ואח"כ י' שמספרו עשר.}} בשלימות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שכוונת הקב"ה בכך ש"לא נחם גו' ויסב גו' דרך המדבר", "י"א מסעות . . נשאם הקב"ה דרך המדבר מ' שנה", היא, שבחינת "'''אחד עשר'''" ("אנת הוא חד ולא בחושבן", שלמעלה מעשר ספירות ועשרת הדברות) תומשך ותתגלה '''בפנימיותם''' ע"י ההליכה במדבר במשך '''ארבעים שנה''' ("בן ארבעים לבינה"{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[משנה </ins>אבות פרק ה#משנה כב|אבות ספ"ה]].}}), שבהם "נתן{{הערה|[[דברים פרק כט|תבוא כט, ג]] ופרש"י שם, ו (מע"ז ה, ריש ע"ב).}} ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע", "שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו{{הערה|"עומק ופנימיות חכמתו כמו שהוא לעצמו" (סה"מ שם ע' תקנז).}} עד ארבעים שנה"{{הערה|ומטעם זה הי' משה בהר ארבעים יום – כי יום שלמעלה חשוב כשנה (אוה"ת שם ע' יח).}}, שאז יהי' הגילוי דבחי' "אחד עשר"{{הערה|ומרומז גם בהמשך הכתוב – "ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש", שלאחרי "ארבעים שנה" נמשכת ומתגלה בחי' "עשתי עשר".}}, ולא עוד אלא שימשיכו ויגלו בחי' "אחד עשר" גם בארץ הלזו הגשמית, שעי"ז תהי' הכניסה לארץ ישראל{{הערה|להעיר (ע"ד הרמז) שארץ ישראל ר"ת א"י (י"א) – "אחד עשר", א' שמספרו אחד, ואח"כ י' שמספרו עשר.}} בשלימות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף, שענין זה מרומז גם בהתחלת הפרשה: &quot;ויהי בשלח &#039;&#039;&#039;פרעה&#039;&#039;&#039; את העם&quot; – שרומז על פרעה דקדושה, בחי&#039; &quot;חמישית לפרעה&quot;{{הערה|[[בראשית פרק מג|ויגש מז, כד]].}}, &quot;דאתפריעו ואתגליין מיני&#039; כל נהורין&quot;{{הערה|זח&quot;א ר&quot;י, א. וראה בארוכה סה&quot;ש תשנ&quot;ב ח&quot;א ע&#039; 281 (לעיל ע&#039; 225) ואילך.}} (בחי&#039; שלמעלה מד&#039; אותיות שם הוי&#039;, ע&quot;ד &quot;אנת הוא חד&quot;). וענין זה (&quot;בשלח &#039;&#039;&#039;פרעה&#039;&#039;&#039; את העם&quot;) הוא &#039;&#039;&#039;הטעם&#039;&#039;&#039; להמשך הכתוב &quot;ולא נחם אלקים גו&#039; ויסב גו&#039; דרך המדבר גו&#039;&quot;, במשך ארבעים שנה – כדי שבחי&#039; פרעה דקדושה תומשך &#039;&#039;&#039;בפנימיות&#039;&#039;&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולהוסיף, שענין זה מרומז גם בהתחלת הפרשה: &quot;ויהי בשלח &#039;&#039;&#039;פרעה&#039;&#039;&#039; את העם&quot; – שרומז על פרעה דקדושה, בחי&#039; &quot;חמישית לפרעה&quot;{{הערה|[[בראשית פרק מג|ויגש מז, כד]].}}, &quot;דאתפריעו ואתגליין מיני&#039; כל נהורין&quot;{{הערה|זח&quot;א ר&quot;י, א. וראה בארוכה סה&quot;ש תשנ&quot;ב ח&quot;א ע&#039; 281 (לעיל ע&#039; 225) ואילך.}} (בחי&#039; שלמעלה מד&#039; אותיות שם הוי&#039;, ע&quot;ד &quot;אנת הוא חד&quot;). וענין זה (&quot;בשלח &#039;&#039;&#039;פרעה&#039;&#039;&#039; את העם&quot;) הוא &#039;&#039;&#039;הטעם&#039;&#039;&#039; להמשך הכתוב &quot;ולא נחם אלקים גו&#039; ויסב גו&#039; דרך המדבר גו&#039;&quot;, במשך ארבעים שנה – כדי שבחי&#039; פרעה דקדושה תומשך &#039;&#039;&#039;בפנימיות&#039;&#039;&#039;.</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=17257&oldid=prev 2025-07-20T12:21:49Z

<p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=17257&amp;oldid=14866">הצגת שינויים</a>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14866&oldid=prev 2025-07-13T00:07:57Z

<p>החלפת טקסט – &quot;על ידי&quot; ב־&quot;ע&quot;י&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=14866&amp;oldid=14447">הצגת שינויים</a>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14447&oldid=prev 2025-07-11T14:18:59Z

<p>החלפת טקסט – &quot;ע&quot;י&quot; ב־&quot;על ידי&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=14447&amp;oldid=14255">הצגת שינויים</a>

מ. רובין