https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94
שיחת ואתחנן תנש"א - מוגה - היסטוריית גרסאות
2026-05-10T13:41:39Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.40.3
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=23080&oldid=prev
ש. א. בוט: החלפת טקסט – "שב" ב־"קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תנש"א"
2025-08-22T13:33:58Z
<p>החלפת טקסט – "<a href="/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&action=edit&redlink=1" class="new" title="קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א (הדף אינו קיים)">שב</a>" ב־"<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90_-_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90" title="קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תנש"א">קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תנש"א</a>"</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 22 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l178">שורה 178:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 178:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"ק </del>אדמו"ר שליט"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שב</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- תנש"א</ins>]]</div></td></tr>
</table>
ש. א. בוט
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=21346&oldid=prev
ש. א. בוט: החלפת טקסט – "תנש"א" ב־""
2025-08-17T21:10:26Z
<p>החלפת טקסט – "<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%96-%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91" title="קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב">תנש"א</a>" ב־""</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:10, 18 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l176">שורה 176:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 176:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תנש"א]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|שב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א|שב]]</div></td></tr>
</table>
ש. א. בוט
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=19893&oldid=prev
ש. א. ב־21:35, 31 ביולי 2025
2025-07-31T21:35:20Z
<p></p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=19893&oldid=18797">הצגת שינויים</a>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=18797&oldid=prev
ש. א. ב־19:17, 28 ביולי 2025
2025-07-28T19:17:04Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:17, 28 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l146">שורה 146:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 146:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והדגשה מיוחדת על ההוספה בלימוד התורה בעניני '''הגאולה''' – הן בנגלה דתורה, ובפרט בספרו של הרמב"ם{{הערה|נוסף על לימוד השיעורים היומיים (וראה גם הערה הבאה, ולעיל הערה 95).}} שכולל גם ההלכות ששייכות לזמן הגאולה, כמו הלכות בית הבחירה (שלמדום זה־עתה בימי בין המצרים), וכן הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח{{הערה|בסיום וחותם ספר שופטים (ספר הי"ד, שהוא סיום ספר יד (החזקה) כולו). ולהעיר, שהתחלת הלימוד דספר שופטים (נעוץ סופן בתחלתן) הוא בסמיכות לראש השנה, סיום וחותם ה"שבע דנחמתא", שהתחלתם בשבת נחמו.}}, והן בפנימיות התורה, שנוסף לכך שכללות הלימוד דפנימיות התורה מקרב את הגאולה, "בהאי חיבורא דילך (תורתו של רשב"י) . . יפקון בי' מן גלותא ברחמי"{{הערה|זח"ג קכד, ב – ברע"מ. הובא ונת' באגה"ק שם.}}, יש עילוי מיוחד בלימוד החלקים דפנימיות התורה שמבארים עניני הגאולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והדגשה מיוחדת על ההוספה בלימוד התורה בעניני '''הגאולה''' – הן בנגלה דתורה, ובפרט בספרו של הרמב"ם{{הערה|נוסף על לימוד השיעורים היומיים (וראה גם הערה הבאה, ולעיל הערה 95).}} שכולל גם ההלכות ששייכות לזמן הגאולה, כמו הלכות בית הבחירה (שלמדום זה־עתה בימי בין המצרים), וכן הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח{{הערה|בסיום וחותם ספר שופטים (ספר הי"ד, שהוא סיום ספר יד (החזקה) כולו). ולהעיר, שהתחלת הלימוד דספר שופטים (נעוץ סופן בתחלתן) הוא בסמיכות לראש השנה, סיום וחותם ה"שבע דנחמתא", שהתחלתם בשבת נחמו.}}, והן בפנימיות התורה, שנוסף לכך שכללות הלימוד דפנימיות התורה מקרב את הגאולה, "בהאי חיבורא דילך (תורתו של רשב"י) . . יפקון בי' מן גלותא ברחמי"{{הערה|זח"ג קכד, ב – ברע"מ. הובא ונת' באגה"ק שם.}}, יש עילוי מיוחד בלימוד החלקים דפנימיות התורה שמבארים עניני הגאולה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומה טוב – שלימוד זה יהי' באופן ד"עשרה (ציבור) שיושבים (בהתיישבות וקביעות) ועוסקים (באופן של "עסק") בתורה"{{הערה|[[משנה אבות פרק ג#משנה ו|אבות פ"ג מ"ו]].}}, כההוראה ד"דבר משנה" שלומדים בפרקי אבות דשבת זה – פרק שלישי, שגם רומז לגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי, שעל ידם נעשית הנחמה בכפלים על בית ראשון ובית שני.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומה טוב – שלימוד זה יהי' באופן ד"עשרה (ציבור) שיושבים (בהתיישבות וקביעות) ועוסקים (באופן של "עסק") בתורה"{{הערה|[[משנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">/</ins>אבות פרק ג#משנה ו|אבות פ"ג מ"ו]].}}, כההוראה ד"דבר משנה" שלומדים בפרקי אבות דשבת זה – פרק שלישי, שגם רומז לגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי, שעל ידם נעשית הנחמה בכפלים על בית ראשון ובית שני.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יב. ויש להוסיף לימוד והוראה בשייכות לענין הגאולה גם מהתחלת פרק '''שלישי''' – "הסתכל '''בשלשה''' דברים":</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יב. ויש להוסיף לימוד והוראה בשייכות לענין הגאולה גם מהתחלת פרק '''שלישי''' – "הסתכל '''בשלשה''' דברים":</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l154">שורה 154:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 154:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו"הסתכל בשלשה דברים" – "הסתכל" דייקא, שמורה על העיון וההתבוננות בהעמקה יתירה{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח סל"ו. ועוד.}} בענין הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי ("שלשה דברים"), מתוך צפי' והשתוקקות מיוחדת, "'''אחכה''' לו בכל יום שיבוא"{{הערה|נוסח "אני מאמין" הנדפס בסידורים וכו'. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 394.}}, שיבוא בכל יום, ביום זה ממש, ועאכו"כ כשעומדים על סף הגאולה, שההסתכלות בשלשה דברים היא ביתר שאת וביתר עוז.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו"הסתכל בשלשה דברים" – "הסתכל" דייקא, שמורה על העיון וההתבוננות בהעמקה יתירה{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח סל"ו. ועוד.}} בענין הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי ("שלשה דברים"), מתוך צפי' והשתוקקות מיוחדת, "'''אחכה''' לו בכל יום שיבוא"{{הערה|נוסח "אני מאמין" הנדפס בסידורים וכו'. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 394.}}, שיבוא בכל יום, ביום זה ממש, ועאכו"כ כשעומדים על סף הגאולה, שההסתכלות בשלשה דברים היא ביתר שאת וביתר עוז.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שההסתכלות בעניני הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי ("שלשה דברים") פועלת שלימות בכל עניני העבודה שנכללים ב"שלשה דברים" – ג' הקוין דתורה עבודה וגמילות חסדים{{הערה|[[אבות פרק א#משנה ב|אבות פ"א מ"ב]].}}, שקיומם ע"י ג' הלבושים דמחשבה דיבור ומעשה – שהעבודה אינה באופן של התחלקות, אלא באופן של בלי גבול, ומצד העדר ההגבלה ישנה השלימות בכל הקוין{{הערה|ועד"ז בנוגע ל"סור מרע" – כהמשך המשנה "ואין אתה בא לידי עבירה" – "'''ואין אתה בא'''" דייקא, בדרך ממילא, ללא צורך להתעסק בשלילת הרע, ואפילו לא "'''לידי''' עבירה", שגם דברים שיכולים להביא לידי עבירה (כמו תאוות היתר) נעשים מושללים בדרך ממילא, מצד ההסתכלות בעניני הגאולה, מעין ודוגמת המעמד ומצב דימות המשיח, כפס"ד הרמב"ם (בסיום וחותם ספרו "משנה תורה") ש"באותו הזמן . . כל המעדנים מצויין כעפר", "כעפר" דייקא, שאין לו שום חשיבות, כיון ש"לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שההסתכלות בעניני הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי ("שלשה דברים") פועלת שלימות בכל עניני העבודה שנכללים ב"שלשה דברים" – ג' הקוין דתורה עבודה וגמילות חסדים{{הערה|[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה/</ins>אבות פרק א#משנה ב|אבות פ"א מ"ב]].}}, שקיומם ע"י ג' הלבושים דמחשבה דיבור ומעשה – שהעבודה אינה באופן של התחלקות, אלא באופן של בלי גבול, ומצד העדר ההגבלה ישנה השלימות בכל הקוין{{הערה|ועד"ז בנוגע ל"סור מרע" – כהמשך המשנה "ואין אתה בא לידי עבירה" – "'''ואין אתה בא'''" דייקא, בדרך ממילא, ללא צורך להתעסק בשלילת הרע, ואפילו לא "'''לידי''' עבירה", שגם דברים שיכולים להביא לידי עבירה (כמו תאוות היתר) נעשים מושללים בדרך ממילא, מצד ההסתכלות בעניני הגאולה, מעין ודוגמת המעמד ומצב דימות המשיח, כפס"ד הרמב"ם (בסיום וחותם ספרו "משנה תורה") ש"באותו הזמן . . כל המעדנים מצויין כעפר", "כעפר" דייקא, שאין לו שום חשיבות, כיון ש"לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יג. ויש להוסיף בזה גם בשייכות להאמור לעיל ע"ד ההוספה בלימוד התורה מחמשה עשר באב ואילך:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יג. ויש להוסיף בזה גם בשייכות להאמור לעיל ע"ד ההוספה בלימוד התורה מחמשה עשר באב ואילך:</div></td></tr>
</table>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=17493&oldid=prev
ש. א. ב־18:54, 20 ביולי 2025
2025-07-20T18:54:30Z
<p></p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=17493&oldid=17258">הצגת שינויים</a>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=17258&oldid=prev
ש. א. ב־12:22, 20 ביולי 2025
2025-07-20T12:22:54Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:22, 20 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרטיות יותר – שלעתיד לבוא יהיו ב' המעלות דלוחות ראשונות (מצד העליון), ודלוחות שניות (מצד התחתון), ודשניהם יחד [וי"ל שמרומז גם בדיוק הלשון "(תורה חדשה) מאתי תצא" – "מאתי" דייקא, מהקב"ה עצמו, ו"(מאתי) תצא" דייקא, ש"תצא" מן השמים{{הערה|כלשון הכתוב בפרשתנו (ד, לו) "מן השמים השמיעך את קולו גו'".}} ("מאתי") ותבוא למטה בארץ בהבנה והשגה דשכל האדם], אלא, שאין כאן התחלקות דאופנים שונים בתורה, כי אם, שמצד העדר ההגבלה ישנה השלימות בכל האופנים האפשריים (כנ"ל ס"ה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרטיות יותר – שלעתיד לבוא יהיו ב' המעלות דלוחות ראשונות (מצד העליון), ודלוחות שניות (מצד התחתון), ודשניהם יחד [וי"ל שמרומז גם בדיוק הלשון "(תורה חדשה) מאתי תצא" – "מאתי" דייקא, מהקב"ה עצמו, ו"(מאתי) תצא" דייקא, ש"תצא" מן השמים{{הערה|כלשון הכתוב בפרשתנו (ד, לו) "מן השמים השמיעך את קולו גו'".}} ("מאתי") ותבוא למטה בארץ בהבנה והשגה דשכל האדם], אלא, שאין כאן התחלקות דאופנים שונים בתורה, כי אם, שמצד העדר ההגבלה ישנה השלימות בכל האופנים האפשריים (כנ"ל ס"ה).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שבאופן כזה יהי' גם ה"יחוד נפלא" (ש"השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו כו' וגם השכל מלובש במושכל"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ה'|תניא פ"ה]].}}) בהלימוד ד"תורה חדשה מאתי תצא" – שלא תהי' ההתחלקות דב' אופנים, מלמעלה למטה ("תען לשוני אמרתך"{{הערה|[[תהלים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קי"ט</del>|תהלים קיט, קעב]].}}, שהאדם עונה '''אחר''' אמירתו של הקב"ה) ומלמטה למעלה ("כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.}}, שהקב"ה קורא ושונה '''אחר''' לימודו של האדם), כי אם באופן של '''בלי־גבול''', ומצד העדר ההגבלה ישנה גם השלימות בכל האופנים האפשריים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שבאופן כזה יהי' גם ה"יחוד נפלא" (ש"השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו כו' וגם השכל מלובש במושכל"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ה'|תניא פ"ה]].}}) בהלימוד ד"תורה חדשה מאתי תצא" – שלא תהי' ההתחלקות דב' אופנים, מלמעלה למטה ("תען לשוני אמרתך"{{הערה|[[תהלים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיט</ins>|תהלים קיט, קעב]].}}, שהאדם עונה '''אחר''' אמירתו של הקב"ה) ומלמטה למעלה ("כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.}}, שהקב"ה קורא ושונה '''אחר''' לימודו של האדם), כי אם באופן של '''בלי־גבול''', ומצד העדר ההגבלה ישנה גם השלימות בכל האופנים האפשריים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז. ועד"ז יש לבאר בנוגע לבקשת משה להכנס לארץ שבהתחלת פרשת ואתחנן:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז. ועד"ז יש לבאר בנוגע לבקשת משה להכנס לארץ שבהתחלת פרשת ואתחנן:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l100">שורה 100:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 100:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חמשה עשר בחודש מנחם־אב ("מנחם" לפני "אב") – שלימות החודש שנקרא על שמו של משיח, ש"מנחם שמו"{{הערה|סנהדרין צח, ב. ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א, נא.}}, ולידתו ("מזלו גובר"{{הערה|ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע ופני משה שם.}}) בחודש זה (בתשעה באב{{הערה|ירושלמי ואיכ"ר שם. במדב"ר פי"ג, ה (בסופו).}}, וכשמתמלאת הלבנה בחמשה עשר באב יודעים בוודאות שכבר נולד משיח{{הערה|ע"ד שמצינו בנוגע לקביעת היו"ט דחמשה עשר באב על שכלו מתי מדבר, אף שביטול הגזירה הי' כבר בתשעה באב (תענית ל, סע"ב ובפרש"י ותוס' – מאיכ"ר פתיחתא לג).}}), חודש שמזלו ארי', שבו "יבוא ארי' כו' ויבנה אריאל"{{הערה|יל"ש ירמי' בתחלתו (רמז רנט)..}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חמשה עשר בחודש מנחם־אב ("מנחם" לפני "אב") – שלימות החודש שנקרא על שמו של משיח, ש"מנחם שמו"{{הערה|סנהדרין צח, ב. ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א, נא.}}, ולידתו ("מזלו גובר"{{הערה|ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע ופני משה שם.}}) בחודש זה (בתשעה באב{{הערה|ירושלמי ואיכ"ר שם. במדב"ר פי"ג, ה (בסופו).}}, וכשמתמלאת הלבנה בחמשה עשר באב יודעים בוודאות שכבר נולד משיח{{הערה|ע"ד שמצינו בנוגע לקביעת היו"ט דחמשה עשר באב על שכלו מתי מדבר, אף שביטול הגזירה הי' כבר בתשעה באב (תענית ל, סע"ב ובפרש"י ותוס' – מאיכ"ר פתיחתא לג).}}), חודש שמזלו ארי', שבו "יבוא ארי' כו' ויבנה אריאל"{{הערה|יל"ש ירמי' בתחלתו (רמז רנט)..}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט כשחל ביום הששי – יום ברוא אדה"ר{{הערה|שהמליך את הקב"ה על כל העולם בהכרזתו "ה' מלך גאות לבש" ([[תהלים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צ"ג</del>|תהלים צג, א]] – שירו של יום הששי), ובאמרו לכל הנבראים "בואו ונשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו" (שם צה, ו – כמ"ש בקבלת שבת) – שתכלית השלימות דהתגלות מלכותו של הקב"ה בעולם תהי' בגאולה האמיתית והשלימה.}}, שנברא ביום הששי "כדי שיכנס (ימצא הכל מוכן) לסעודה מיד"{{הערה|סנהדרין לח, א ובפרש"י.}} – שרומז על אלף הששי שבו הכל מוכן לסעודה{{הערה|להעיר ממארז"ל "הכל מתוקן לסעודה" (אבות פ"ג מט"ז – שלומדים בשבת זה).}} דלויתן ושור הבר{{הערה|ראה ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.}} ב"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט כשחל ביום הששי – יום ברוא אדה"ר{{הערה|שהמליך את הקב"ה על כל העולם בהכרזתו "ה' מלך גאות לבש" ([[תהלים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צג</ins>|תהלים צג, א]] – שירו של יום הששי), ובאמרו לכל הנבראים "בואו ונשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו" (שם צה, ו – כמ"ש בקבלת שבת) – שתכלית השלימות דהתגלות מלכותו של הקב"ה בעולם תהי' בגאולה האמיתית והשלימה.}}, שנברא ביום הששי "כדי שיכנס (ימצא הכל מוכן) לסעודה מיד"{{הערה|סנהדרין לח, א ובפרש"י.}} – שרומז על אלף הששי שבו הכל מוכן לסעודה{{הערה|להעיר ממארז"ל "הכל מתוקן לסעודה" (אבות פ"ג מט"ז – שלומדים בשבת זה).}} דלויתן ושור הבר{{הערה|ראה ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.}} ב"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שבענינים אלו (חמשה עשר בחודש, חמשה עשר באב, ו(קביעותו ב)יום הששי) מודגש '''הבלי־גבול''' (כפל) שבהגאולה האמיתית והשלימה שמתבטא בהשלימות האמיתית דכל הענינים גם יחד:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש לומר, שבענינים אלו (חמשה עשר בחודש, חמשה עשר באב, ו(קביעותו ב)יום הששי) מודגש '''הבלי־גבול''' (כפל) שבהגאולה האמיתית והשלימה שמתבטא בהשלימות האמיתית דכל הענינים גם יחד:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l132">שורה 132:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 132:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וגם לפי מנין החדשים מחודש ניסן – שאילו זכו היתה באה הגאולה בחודש ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להגאל{{הערה|ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.}}, ועכ"פ בחודש אייר, ר"ת אברהם יצחק יעקב ורחל{{הערה|מאו"א א, פד. ב"ש אה"ע סקכ"ו ס"כ.}} (ד' רגלי המרכבה{{הערה|ולהעיר, שרגל הרביעי שבמרכבה (רחל) הוא (גם) דוד (זח"א רמח, ב. ועוד) – דוד מלכא משיחא.}}) ש"מבכה{{הערה|ירמי' לא, יד.}} על בני' מאנה להנחם"{{הערה|להעיר מזח"ג כ, ב: "מאנה להנחם על בני', דלא קבלה מנייהו תנחומין, כי איננו ("ולא כתיב כי אינם"), בגין דמלכא קדישא הוה סליק לעילא ולעילא ולא אשתכח בגוה"*, שכולל גם "מאנה להנחם" ע"י הנביאים, כי אם דוקא ע"י הקב"ה בעצמו.{{ש}}'''*) וראה גם זח"ב כט, ב: "כי איננו, כי אינם מבעי לי', אלא בגין דבעלה דאיהו קול אסתלק מינה ולא אתחבר בהדה". ובלקוטי לוי"צ שם (ע' נט) מבאר ש"אסתלק מינה הוא ת"ת, ולא אתחבר בהדה הוא יסוד", ומסיים, ש"עפ"ז א"ש שגם פירוש הפשוט כי איננו שקאי על בני' ג"כ א"ש, כי בני' יוסף ובנימין הם בחי' יסוד".'''}} עד שהקב"ה מבטיחה ש"שבו בנים לגבולם"{{הערה|שם, טז.}}, ועכ"פ בחודש תמוז, חודש הגאולה – נמצאים כבר בחודש '''החמישי''', בחי' "החמישית לפרעה", "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|ראה לעיל הערה 54.}}, חודש '''מנחם'''־אב שמזלו ארי' (כנ"ל ס"ח),</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וגם לפי מנין החדשים מחודש ניסן – שאילו זכו היתה באה הגאולה בחודש ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להגאל{{הערה|ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.}}, ועכ"פ בחודש אייר, ר"ת אברהם יצחק יעקב ורחל{{הערה|מאו"א א, פד. ב"ש אה"ע סקכ"ו ס"כ.}} (ד' רגלי המרכבה{{הערה|ולהעיר, שרגל הרביעי שבמרכבה (רחל) הוא (גם) דוד (זח"א רמח, ב. ועוד) – דוד מלכא משיחא.}}) ש"מבכה{{הערה|ירמי' לא, יד.}} על בני' מאנה להנחם"{{הערה|להעיר מזח"ג כ, ב: "מאנה להנחם על בני', דלא קבלה מנייהו תנחומין, כי איננו ("ולא כתיב כי אינם"), בגין דמלכא קדישא הוה סליק לעילא ולעילא ולא אשתכח בגוה"*, שכולל גם "מאנה להנחם" ע"י הנביאים, כי אם דוקא ע"י הקב"ה בעצמו.{{ש}}'''*) וראה גם זח"ב כט, ב: "כי איננו, כי אינם מבעי לי', אלא בגין דבעלה דאיהו קול אסתלק מינה ולא אתחבר בהדה". ובלקוטי לוי"צ שם (ע' נט) מבאר ש"אסתלק מינה הוא ת"ת, ולא אתחבר בהדה הוא יסוד", ומסיים, ש"עפ"ז א"ש שגם פירוש הפשוט כי איננו שקאי על בני' ג"כ א"ש, כי בני' יוסף ובנימין הם בחי' יסוד".'''}} עד שהקב"ה מבטיחה ש"שבו בנים לגבולם"{{הערה|שם, טז.}}, ועכ"פ בחודש תמוז, חודש הגאולה – נמצאים כבר בחודש '''החמישי''', בחי' "החמישית לפרעה", "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|ראה לעיל הערה 54.}}, חודש '''מנחם'''־אב שמזלו ארי' (כנ"ל ס"ח),</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובחודש זה עצמו – בשבת נחמו, שבו מתחילה ה"נחמה בכפלים" ("כפלים לתושי'"{{הערה|להעיר ש"לתושי־ה" בגימטריא תנש"א.}}) ד"שבע דנחמתא", ובחציו השני של החודש, שבו מתחילה ההכנה{{הערה|ויתירה מזה – כידוע ש"ארי'" (מזלו של חודש מנחם־אב) ר"ת '''א'''לול '''ר'''"ה '''י'''והכ"פ '''ה'''וש"ר (של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א). ועוד), שכולל (נוסף על ההכנה) גם חודש אלול, וגם חודש תשרי, עד ועד בכלל הוש"ר.}} לחודש שלאח"ז, חודש אלול, חודש '''האחרון''' דשנת "נפלאות אראנו"{{הערה|וגם חודש ההכנה לשנה הבאה – ה'תשנ"ב, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל*, היינו, שה"נפלאות" אינם רק בענינים פרטיים, אלא "נפלאות '''בכל'''", באופן של בלי גבול (ומצד העדר ההגבלה ישנם גם כל הענינים הפרטיים), ועוד וג"ז עיקר, לא רק "'''נפלאות אראנו'''" (נ"א) בלשון עתיד, אלא גם "'''נפלאות בעינינו'''" (נ"ב), כלשון הכתוב ([[תהלים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קי"ח</del>|תהלים קיח, כג]]) "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", שמהללים להקב"ה על נפלאות הגאולה** '''שכבר היו בפועל''' (בשנת נפלאות אראנו).{{ש}}'''*) ולהעיר ש"בכל" בגימטריא נ"ב.'''{{ש}}'''**) "נפלאת היא בעינינו ולא נוכל לדעת איך היתה גאולה שלימה כ"כ מה שלא יורה עליו הטבע" (מצו"ד עה"פ).'''}} –</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובחודש זה עצמו – בשבת נחמו, שבו מתחילה ה"נחמה בכפלים" ("כפלים לתושי'"{{הערה|להעיר ש"לתושי־ה" בגימטריא תנש"א.}}) ד"שבע דנחמתא", ובחציו השני של החודש, שבו מתחילה ההכנה{{הערה|ויתירה מזה – כידוע ש"ארי'" (מזלו של חודש מנחם־אב) ר"ת '''א'''לול '''ר'''"ה '''י'''והכ"פ '''ה'''וש"ר (של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א). ועוד), שכולל (נוסף על ההכנה) גם חודש אלול, וגם חודש תשרי, עד ועד בכלל הוש"ר.}} לחודש שלאח"ז, חודש אלול, חודש '''האחרון''' דשנת "נפלאות אראנו"{{הערה|וגם חודש ההכנה לשנה הבאה – ה'תשנ"ב, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל*, היינו, שה"נפלאות" אינם רק בענינים פרטיים, אלא "נפלאות '''בכל'''", באופן של בלי גבול (ומצד העדר ההגבלה ישנם גם כל הענינים הפרטיים), ועוד וג"ז עיקר, לא רק "'''נפלאות אראנו'''" (נ"א) בלשון עתיד, אלא גם "'''נפלאות בעינינו'''" (נ"ב), כלשון הכתוב ([[תהלים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיח</ins>|תהלים קיח, כג]]) "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", שמהללים להקב"ה על נפלאות הגאולה** '''שכבר היו בפועל''' (בשנת נפלאות אראנו).{{ש}}'''*) ולהעיר ש"בכל" בגימטריא נ"ב.'''{{ש}}'''**) "נפלאת היא בעינינו ולא נוכל לדעת איך היתה גאולה שלימה כ"כ מה שלא יורה עליו הטבע" (מצו"ד עה"פ).'''}} –</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרי בודאי ובודאי שצריכה להיות הגאולה האמיתית והשלימה, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בפועל ממש, ותיכף ומיד, בעיצומו של שבת נחמו שלמחרת ט"ו באב, שבו מודגש הבלי־גבול דהגאולה האמיתית והשלימה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרי בודאי ובודאי שצריכה להיות הגאולה האמיתית והשלימה, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בפועל ממש, ותיכף ומיד, בעיצומו של שבת נחמו שלמחרת ט"ו באב, שבו מודגש הבלי־גבול דהגאולה האמיתית והשלימה.</div></td></tr>
</table>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=16050&oldid=prev
ש. א. ב־13:48, 16 ביולי 2025
2025-07-16T13:48:01Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:48, 16 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l130">שורה 130:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 130:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט שבשנת "נפלאות אראנו" עצמה הולכים ומתקרבים לסיומה של השנה – שנמצאים כבר לאחרי חודש העשירי (מחודש תשרי, התחלת וראש השנה), בחודש '''הי"א''', שקשור עם "אחד עשר יום מחורב"{{הערה|לשון הכתוב – דברים א, ב.}}, בחי' שלמעלה ממדידה והגבלה דעשר, דסדר השתלשלות{{הערה|ראה סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 630. וש"נ.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובפרט שבשנת "נפלאות אראנו" עצמה הולכים ומתקרבים לסיומה של השנה – שנמצאים כבר לאחרי חודש העשירי (מחודש תשרי, התחלת וראש השנה), בחודש '''הי"א''', שקשור עם "אחד עשר יום מחורב"{{הערה|לשון הכתוב – דברים א, ב.}}, בחי' שלמעלה ממדידה והגבלה דעשר, דסדר השתלשלות{{הערה|ראה סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 630. וש"נ.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וגם לפי מנין החדשים מחודש ניסן – שאילו זכו היתה באה הגאולה בחודש ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להגאל{{הערה|ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.}}, ועכ"פ בחודש אייר, ר"ת אברהם יצחק יעקב ורחל{{הערה|מאו"א א, פד. ב"ש אה"ע סקכ"ו ס"כ.}} (ד' רגלי המרכבה{{הערה|ולהעיר, שרגל הרביעי שבמרכבה (רחל) הוא (גם) דוד (זח"א רמח, ב. ועוד) – דוד מלכא משיחא.}}) ש"מבכה{{הערה|ירמי' לא, יד.}} על בני' מאנה להנחם"{{הערה|להעיר מזח"ג כ, ב: "מאנה להנחם על בני', דלא קבלה מנייהו תנחומין, כי איננו ("ולא כתיב כי אינם"), בגין דמלכא קדישא הוה סליק לעילא ולעילא ולא אשתכח בגוה"*, שכולל גם "מאנה להנחם" ע"י הנביאים, כי אם דוקא ע"י הקב"ה בעצמו.{{ש}}*) וראה גם זח"ב כט, ב: "כי איננו, כי אינם מבעי לי', אלא בגין דבעלה דאיהו קול אסתלק מינה ולא אתחבר בהדה". ובלקוטי לוי"צ שם (ע' נט) מבאר ש"אסתלק מינה הוא ת"ת, ולא אתחבר בהדה הוא יסוד", ומסיים, ש"עפ"ז א"ש שגם פירוש הפשוט כי איננו שקאי על בני' ג"כ א"ש, כי בני' יוסף ובנימין הם בחי' יסוד".}} עד שהקב"ה מבטיחה ש"שבו בנים לגבולם"{{הערה|שם, טז.}}, ועכ"פ בחודש תמוז, חודש הגאולה – נמצאים כבר בחודש '''החמישי''', בחי' "החמישית לפרעה", "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|ראה לעיל הערה 54.}}, חודש '''מנחם'''־אב שמזלו ארי' (כנ"ל ס"ח),</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וגם לפי מנין החדשים מחודש ניסן – שאילו זכו היתה באה הגאולה בחודש ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להגאל{{הערה|ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.}}, ועכ"פ בחודש אייר, ר"ת אברהם יצחק יעקב ורחל{{הערה|מאו"א א, פד. ב"ש אה"ע סקכ"ו ס"כ.}} (ד' רגלי המרכבה{{הערה|ולהעיר, שרגל הרביעי שבמרכבה (רחל) הוא (גם) דוד (זח"א רמח, ב. ועוד) – דוד מלכא משיחא.}}) ש"מבכה{{הערה|ירמי' לא, יד.}} על בני' מאנה להנחם"{{הערה|להעיר מזח"ג כ, ב: "מאנה להנחם על בני', דלא קבלה מנייהו תנחומין, כי איננו ("ולא כתיב כי אינם"), בגין דמלכא קדישא הוה סליק לעילא ולעילא ולא אשתכח בגוה"*, שכולל גם "מאנה להנחם" ע"י הנביאים, כי אם דוקא ע"י הקב"ה בעצמו.{{ש}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>*) וראה גם זח"ב כט, ב: "כי איננו, כי אינם מבעי לי', אלא בגין דבעלה דאיהו קול אסתלק מינה ולא אתחבר בהדה". ובלקוטי לוי"צ שם (ע' נט) מבאר ש"אסתלק מינה הוא ת"ת, ולא אתחבר בהדה הוא יסוד", ומסיים, ש"עפ"ז א"ש שגם פירוש הפשוט כי איננו שקאי על בני' ג"כ א"ש, כי בני' יוסף ובנימין הם בחי' יסוד".<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>}} עד שהקב"ה מבטיחה ש"שבו בנים לגבולם"{{הערה|שם, טז.}}, ועכ"פ בחודש תמוז, חודש הגאולה – נמצאים כבר בחודש '''החמישי''', בחי' "החמישית לפרעה", "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|ראה לעיל הערה 54.}}, חודש '''מנחם'''־אב שמזלו ארי' (כנ"ל ס"ח),</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובחודש זה עצמו – בשבת נחמו, שבו מתחילה ה"נחמה בכפלים" ("כפלים לתושי'"{{הערה|להעיר ש"לתושי־ה" בגימטריא תנש"א.}}) ד"שבע דנחמתא", ובחציו השני של החודש, שבו מתחילה ההכנה{{הערה|ויתירה מזה – כידוע ש"ארי'" (מזלו של חודש מנחם־אב) ר"ת '''א'''לול '''ר'''"ה '''י'''והכ"פ '''ה'''וש"ר (של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א). ועוד), שכולל (נוסף על ההכנה) גם חודש אלול, וגם חודש תשרי, עד ועד בכלל הוש"ר.}} לחודש שלאח"ז, חודש אלול, חודש '''האחרון''' דשנת "נפלאות אראנו"{{הערה|וגם חודש ההכנה לשנה הבאה – ה'תשנ"ב, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל*, היינו, שה"נפלאות" אינם רק בענינים פרטיים, אלא "נפלאות '''בכל'''", באופן של בלי גבול (ומצד העדר ההגבלה ישנם גם כל הענינים הפרטיים), ועוד וג"ז עיקר, לא רק "'''נפלאות אראנו'''" (נ"א) בלשון עתיד, אלא גם "'''נפלאות בעינינו'''" (נ"ב), כלשון הכתוב ([[תהלים פרק קי"ח|תהלים קיח, כג]]) "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", שמהללים להקב"ה על נפלאות הגאולה** '''שכבר היו בפועל''' (בשנת נפלאות אראנו).{{ש}}'''*) ולהעיר ש"בכל" בגימטריא נ"ב.'''{{ש}}'''**) "נפלאת היא בעינינו ולא נוכל לדעת איך היתה גאולה שלימה כ"כ מה שלא יורה עליו הטבע" (מצו"ד עה"פ).'''}} –</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובחודש זה עצמו – בשבת נחמו, שבו מתחילה ה"נחמה בכפלים" ("כפלים לתושי'"{{הערה|להעיר ש"לתושי־ה" בגימטריא תנש"א.}}) ד"שבע דנחמתא", ובחציו השני של החודש, שבו מתחילה ההכנה{{הערה|ויתירה מזה – כידוע ש"ארי'" (מזלו של חודש מנחם־אב) ר"ת '''א'''לול '''ר'''"ה '''י'''והכ"פ '''ה'''וש"ר (של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א). ועוד), שכולל (נוסף על ההכנה) גם חודש אלול, וגם חודש תשרי, עד ועד בכלל הוש"ר.}} לחודש שלאח"ז, חודש אלול, חודש '''האחרון''' דשנת "נפלאות אראנו"{{הערה|וגם חודש ההכנה לשנה הבאה – ה'תשנ"ב, ר"ת '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל*, היינו, שה"נפלאות" אינם רק בענינים פרטיים, אלא "נפלאות '''בכל'''", באופן של בלי גבול (ומצד העדר ההגבלה ישנם גם כל הענינים הפרטיים), ועוד וג"ז עיקר, לא רק "'''נפלאות אראנו'''" (נ"א) בלשון עתיד, אלא גם "'''נפלאות בעינינו'''" (נ"ב), כלשון הכתוב ([[תהלים פרק קי"ח|תהלים קיח, כג]]) "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", שמהללים להקב"ה על נפלאות הגאולה** '''שכבר היו בפועל''' (בשנת נפלאות אראנו).{{ש}}'''*) ולהעיר ש"בכל" בגימטריא נ"ב.'''{{ש}}'''**) "נפלאת היא בעינינו ולא נוכל לדעת איך היתה גאולה שלימה כ"כ מה שלא יורה עליו הטבע" (מצו"ד עה"פ).'''}} –</div></td></tr>
</table>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=16049&oldid=prev
ש. א. ב־13:47, 16 ביולי 2025
2025-07-16T13:47:15Z
<p></p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=16049&oldid=14837">הצגת שינויים</a>
ש. א.
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14837&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"
2025-07-13T00:06:13Z
<p>החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"</p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14837&oldid=14561">הצגת שינויים</a>
מ. רובין
https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14561&oldid=prev
מ. רובין: החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
2025-07-11T14:22:18Z
<p>החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"</p>
<a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14561&oldid=14166">הצגת שינויים</a>
מ. רובין