https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94 שיחת וירא תשנ"ב - מוגה - היסטוריית גרסאות 2026-05-09T20:07:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=23937&oldid=prev ש. א. בוט: החלפת טקסט – "לקוטי תורה" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)" 2025-09-16T11:50:18Z <p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94" class="mw-redirect" title="לקוטי תורה">לקוטי תורה</a>&quot; ב־&quot;<a href="/index.php/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)" title="לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)">לקוטי תורה (אדמו&quot;ר הזקן)</a>&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:50, 16 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l113">שורה 113:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 113:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יב. ובזה ניתוסף עילוי מיוחד בדורות האחרונים – שנתגלתה סגולתו המיוחדת של כ&quot;ף מרחשון (שמתברך משבת פרשת וירא ח&quot;י מרחשון) בהולדת אדנ&quot;ע ביום זה (בשנת כתר&quot;א{{הערה|שיש בזה שני כפי&quot;ן, שהוא רומז לכתרא עילאה (קונטרס &quot;חנוך לנער&quot; ע&#039; 8).}}), שבו &quot;מזלו גובר&quot;{{הערה|ירושלמי ר&quot;ה פ&quot;ג ה&quot;ח, ובקה&quot;ע שם.}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יב. ובזה ניתוסף עילוי מיוחד בדורות האחרונים – שנתגלתה סגולתו המיוחדת של כ&quot;ף מרחשון (שמתברך משבת פרשת וירא ח&quot;י מרחשון) בהולדת אדנ&quot;ע ביום זה (בשנת כתר&quot;א{{הערה|שיש בזה שני כפי&quot;ן, שהוא רומז לכתרא עילאה (קונטרס &quot;חנוך לנער&quot; ע&#039; 8).}}), שבו &quot;מזלו גובר&quot;{{הערה|ירושלמי ר&quot;ה פ&quot;ג ה&quot;ח, ובקה&quot;ע שם.}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעניניו העיקריים של אדנ"ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז"ל "בוצין בוצין מקטפי' ידיע", ועאכו"כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל{{הערה|לאחרי הסתלקות אביו, אדמו"ר מהר"ש, בי"ג תשרי תרמ"ג* – שבשנה זו התחילה שנת '''המאה ועשר''' להתחלת נשיאותו.{{ש}}'''&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב' דחג הסוכות תרמ"ג) הוא ד"ה''' כתר '''יתנו לך (קונטרס "חנוך לנער" ע' 11).'''}} – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד"'''וירא אליו ה'&lt;nowiki/&gt;'''" (לא רק בנוגע לעצמו{{הערה|כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד "[[לקוטי תורה]]", אזי "ידעתיו הויתיו" (ראה סה"ש ה'ש"ת ע' 26. תש"ג ע' 63. תש"ה ע' 85).}}, אלא גם) אצל כאו"א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים{{הערה|להעיר מהשייכות ד"תמים" למצות מילה – כמ"ש "התהלך לפני והי' תמים", ע"י המילה (לך לך יז, א ובפרש"י).}}, ישיבה{{הערה|מלשון "'''יושב''' ועוסק בתורה", היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של '''התיישבות'''.}} שלומדים בה "תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"{{הערה|שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה. ועוד.}}, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא "בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה"{{הערה|שם ע' כג.}}, ש"החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|שם ע' כד.}} – שעי"ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד"'''וירא אליו ה''''", שעניני '''אלקות''' המתבארים בתורת החסידות{{הערה|ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע"י חסידים הראשונים בתואר "הרמב"ם של תורת החסידות" (לקו"ד ח"ב רצו, א. וראה גם סה'ש תנש"א ח"א ע' 18־117).}} ("דע את אלקי אביך"{{הערה|דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ועוד.}}) באים '''בראיית עיני השכל'''.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעניניו העיקריים של אדנ"ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז"ל "בוצין בוצין מקטפי' ידיע", ועאכו"כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל{{הערה|לאחרי הסתלקות אביו, אדמו"ר מהר"ש, בי"ג תשרי תרמ"ג* – שבשנה זו התחילה שנת '''המאה ועשר''' להתחלת נשיאותו.{{ש}}'''&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב' דחג הסוכות תרמ"ג) הוא ד"ה''' כתר '''יתנו לך (קונטרס "חנוך לנער" ע' 11).'''}} – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד"'''וירא אליו ה'&lt;nowiki/&gt;'''" (לא רק בנוגע לעצמו{{הערה|כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד "[[לקוטי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אדמו"ר הזקן)</ins>]]", אזי "ידעתיו הויתיו" (ראה סה"ש ה'ש"ת ע' 26. תש"ג ע' 63. תש"ה ע' 85).}}, אלא גם) אצל כאו"א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים{{הערה|להעיר מהשייכות ד"תמים" למצות מילה – כמ"ש "התהלך לפני והי' תמים", ע"י המילה (לך לך יז, א ובפרש"י).}}, ישיבה{{הערה|מלשון "'''יושב''' ועוסק בתורה", היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של '''התיישבות'''.}} שלומדים בה "תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"{{הערה|שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה. ועוד.}}, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא "בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה"{{הערה|שם ע' כג.}}, ש"החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|שם ע' כד.}} – שעי"ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד"'''וירא אליו ה''''", שעניני '''אלקות''' המתבארים בתורת החסידות{{הערה|ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע"י חסידים הראשונים בתואר "הרמב"ם של תורת החסידות" (לקו"ד ח"ב רצו, א. וראה גם סה'ש תנש"א ח"א ע' 18־117).}} ("דע את אלקי אביך"{{הערה|דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ועוד.}}) באים '''בראיית עיני השכל'''.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו{{הערה|ראה אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט הידועה – כש&quot;ט בתחלתו. ובכ&quot;מ.}}, שאז יהי&#039; לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ&quot;ש{{הערה|[[שיר השירים פרק א|שה&quot;ש א, ב]] ובפרש&quot;י.}} &quot;ישקני מנשיקות פיהו&quot;, &quot;שיהי&#039; הדיבור עמנו פה אל פה&quot;{{הערה|צרור המור עה&quot;פ.}}, כיון ש&quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;{{הערה|ישעי&#039; נא, ד. ויק&quot;ר פי&quot;ג, ג.}}, &quot;מאתי&quot; ממש, ולימודה יהי&#039; באופן ש&quot;לא ילמדו עוד איש את רעהו גו&#039; כי כולם &#039;&#039;&#039;ידעו אותי&#039;&#039;&#039;&quot;{{הערה|[[ירמיה פרק לא|ירמי&#039; לא, לג]].}}, ויתירה מזה, באופן של &#039;&#039;&#039;ראי&#039;&#039;&#039;&#039;, &quot;וירא אליו ה&#039;&quot;, &quot;והיו עיניך רואות את מוריך&quot;, בראי&#039; חושית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו{{הערה|ראה אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט הידועה – כש&quot;ט בתחלתו. ובכ&quot;מ.}}, שאז יהי&#039; לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ&quot;ש{{הערה|[[שיר השירים פרק א|שה&quot;ש א, ב]] ובפרש&quot;י.}} &quot;ישקני מנשיקות פיהו&quot;, &quot;שיהי&#039; הדיבור עמנו פה אל פה&quot;{{הערה|צרור המור עה&quot;פ.}}, כיון ש&quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;{{הערה|ישעי&#039; נא, ד. ויק&quot;ר פי&quot;ג, ג.}}, &quot;מאתי&quot; ממש, ולימודה יהי&#039; באופן ש&quot;לא ילמדו עוד איש את רעהו גו&#039; כי כולם &#039;&#039;&#039;ידעו אותי&#039;&#039;&#039;&quot;{{הערה|[[ירמיה פרק לא|ירמי&#039; לא, לג]].}}, ויתירה מזה, באופן של &#039;&#039;&#039;ראי&#039;&#039;&#039;&#039;, &quot;וירא אליו ה&#039;&quot;, &quot;והיו עיניך רואות את מוריך&quot;, בראי&#039; חושית.</div></td></tr> </table> ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=22996&oldid=prev ש. א. בוט: החלפת טקסט – "ת" ב־"קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תשנ"ב" 2025-08-22T13:32:54Z <p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="קטגוריה:שיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א (הדף אינו קיים)">ת</a>&quot; ב־&quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90_-_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91" title="קטגוריה:שיחות אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תשנ&quot;ב">קטגוריה:שיחות אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תשנ&quot;ב</a>&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:32, 22 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l145">שורה 145:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 145:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"ק </del>אדמו"ר שליט"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|ת</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- תשנ"ב</ins>]]</div></td></tr> </table> ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=21367&oldid=prev ש. א. בוט: החלפת טקסט – "תשנ"ב" ב־"" 2025-08-17T21:10:49Z <p>החלפת טקסט – &quot;<a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%96-%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91" title="קטגוריה:ספר השיחות תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב">תשנ&quot;ב</a>&quot; ב־&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:10, 18 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l143">שורה 143:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 143:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב|תשנ"ב]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ת]]</div></td></tr> </table> ש. א. בוט https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=19855&oldid=prev ש. א. ב־21:02, 31 ביולי 2025 2025-07-31T21:02:10Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:02, 1 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב&#039; הקצוות שבמצות מילה – דרגא נעלית באלקות, למעלה מכל מצוות התורה, והמשכתה והתגלותה למטה, בבשר הגוף ובגשמיות העולם – תלויים וקשורים זב&quot;ז, כיון שדוקא ע&quot;י ההמשכה וההתגלות למטה מטה נמשכת ומתגלה דרגא נעלית באלקות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב&#039; הקצוות שבמצות מילה – דרגא נעלית באלקות, למעלה מכל מצוות התורה, והמשכתה והתגלותה למטה, בבשר הגוף ובגשמיות העולם – תלויים וקשורים זב&quot;ז, כיון שדוקא ע&quot;י ההמשכה וההתגלות למטה מטה נמשכת ומתגלה דרגא נעלית באלקות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וההסברה בזה – ע"פ הידוע{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל"ו</del>|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.}} שתכלית הבריאה כולה הוא מפני שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, כלומר, לא רק שגילוי אלקות נמשך בכל סדר ההשתלשלות עד שנמשך ומתגלה גם בתחתונים, אלא אדרבה, שהדירה לו ית' בתחתונים דוקא, כי, דרגת האלקות שמתגלית בעולמות '''העליונים''' היא בחי' '''הגילויים''', ואילו התגלות '''העצם ממש''' (שלמעלה מבחי' הגילויים), מהותו ועצמותו ית', הוא '''בתחתונים''' דוקא, ששם נעשית דירה לו ית', דירה לעצמותו, שמתגלה בה בכל עצמותו{{הערה|ראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא. וש"נ.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וההסברה בזה – ע"פ הידוע{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לו</ins>|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.}} שתכלית הבריאה כולה הוא מפני שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, כלומר, לא רק שגילוי אלקות נמשך בכל סדר ההשתלשלות עד שנמשך ומתגלה גם בתחתונים, אלא אדרבה, שהדירה לו ית' בתחתונים דוקא, כי, דרגת האלקות שמתגלית בעולמות '''העליונים''' היא בחי' '''הגילויים''', ואילו התגלות '''העצם ממש''' (שלמעלה מבחי' הגילויים), מהותו ועצמותו ית', הוא '''בתחתונים''' דוקא, ששם נעשית דירה לו ית', דירה לעצמותו, שמתגלה בה בכל עצמותו{{הערה|ראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא. וש"נ.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובלשון הכתוב{{הערה|[[מלכים א פרק ח|מ&quot;א ח, כז]].}} &quot;הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה&quot; בניחותא{{הערה|ראה לקו&quot;ש חכ&quot;א ס&quot;ע 147 ואילך. וש&quot;נ.}} – ש&quot;השמים ושמי השמים&quot; (עולמות העליונים) אינם יכולים להכיל התגלות העצמות, כי אם &quot;הבית הזה&quot;, בית המקדש שבארץ הלזו הגשמית, נעשה דירה לעצמותו, ו&quot;משם אורה יוצאה לעולם&quot;{{הערה|ירושלמי ברכות פ&quot;ד סה&quot;ה. ועוד.}}, שהעולם כולו נעשה דירה לו ית&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובלשון הכתוב{{הערה|[[מלכים א פרק ח|מ&quot;א ח, כז]].}} &quot;הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה&quot; בניחותא{{הערה|ראה לקו&quot;ש חכ&quot;א ס&quot;ע 147 ואילך. וש&quot;נ.}} – ש&quot;השמים ושמי השמים&quot; (עולמות העליונים) אינם יכולים להכיל התגלות העצמות, כי אם &quot;הבית הזה&quot;, בית המקדש שבארץ הלזו הגשמית, נעשה דירה לעצמותו, ו&quot;משם אורה יוצאה לעולם&quot;{{הערה|ירושלמי ברכות פ&quot;ד סה&quot;ה. ועוד.}}, שהעולם כולו נעשה דירה לו ית&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכידוע{{הערה|ראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ בשלח מג, ג. ובכ"מ.}} שעיקר ושלימות הגילוי דיש האמיתי הוא ביש (הנברא והנוצר והנעשה, יש) הגשמי דוקא, שבו נמשך ומתגלה יש האמיתי – "מהותו ועצמותו של המאציל ב"ה שמציאותו הוא מעצמותו . . הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש בלי שום עילה וסיבה אחרת קודמת ליש הזה"{{הערה|[[אגרת הקודש סימן כ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>|תניא אגה"ק ס"כ]].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכידוע{{הערה|ראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ בשלח מג, ג. ובכ"מ.}} שעיקר ושלימות הגילוי דיש האמיתי הוא ביש (הנברא והנוצר והנעשה, יש) הגשמי דוקא, שבו נמשך ומתגלה יש האמיתי – "מהותו ועצמותו של המאציל ב"ה שמציאותו הוא מעצמותו . . הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש בלי שום עילה וסיבה אחרת קודמת ליש הזה"{{הערה|[[אגרת הקודש סימן כ|תניא אגה"ק ס"כ]].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו. עפ&quot;ז מובן שהענין ד&quot;וירא אליו ה&#039;&quot; (דרגא נעלית באלקות שמתגלה וחודרת בפנימיותו) שנעשה ע&quot;י מצות מילה – ישנו גם &#039;&#039;&#039;בכאו&quot;א מישראל&#039;&#039;&#039;{{הערה|ראה ספורנו ריש פרשתנו: &quot;וירא אליו ה&#039; . . הופיע הא־ל יתברך שכינתו לעמו בברית כמשפט לכל כורתי ברית . . הופיע שכינתו לקבל ברית בנו, כאמרו ביני וביניכם לדורותיכם, ואולי בשביל זה נהגו להכין כסא בעת המילה ובמקומה&quot;. ובפי&#039; אוה&quot;ח ריש פרשתנו: &quot;אחר שמל אברהם אז נגלה בבשרו יו&quot;ד רשימו קדישא, והוא אומר וירא אליו ה&#039;, והוא מאמר הזהר (ח&quot;א צה, סע&quot;א) וז&quot;ל וכל מאן דשריא בי&#039; רשימא קדישא שריא בי&#039; שכינתא&quot;. ומזה מובן שהענין ד&quot;וירא אליו ה&#039;&quot; ישנו בכל ברית מילה דכאו&quot;א מישראל.}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו. עפ&quot;ז מובן שהענין ד&quot;וירא אליו ה&#039;&quot; (דרגא נעלית באלקות שמתגלה וחודרת בפנימיותו) שנעשה ע&quot;י מצות מילה – ישנו גם &#039;&#039;&#039;בכאו&quot;א מישראל&#039;&#039;&#039;{{הערה|ראה ספורנו ריש פרשתנו: &quot;וירא אליו ה&#039; . . הופיע הא־ל יתברך שכינתו לעמו בברית כמשפט לכל כורתי ברית . . הופיע שכינתו לקבל ברית בנו, כאמרו ביני וביניכם לדורותיכם, ואולי בשביל זה נהגו להכין כסא בעת המילה ובמקומה&quot;. ובפי&#039; אוה&quot;ח ריש פרשתנו: &quot;אחר שמל אברהם אז נגלה בבשרו יו&quot;ד רשימו קדישא, והוא אומר וירא אליו ה&#039;, והוא מאמר הזהר (ח&quot;א צה, סע&quot;א) וז&quot;ל וכל מאן דשריא בי&#039; רשימא קדישא שריא בי&#039; שכינתא&quot;. ומזה מובן שהענין ד&quot;וירא אליו ה&#039;&quot; ישנו בכל ברית מילה דכאו&quot;א מישראל.}}:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועי&quot;ז ישנו אצל &#039;&#039;&#039;כאו&quot;א מישראל&#039;&#039;&#039; הגילוי ד&quot;&#039;&#039;&#039;וירא אליו ה&#039;&#039;&#039;&#039;&quot; – &quot;כניסת נפש זו הקדושה . . במצות מילה&quot;{{הערה|שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח (מהדו&quot;ת) סוס&quot;ד.}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועי&quot;ז ישנו אצל &#039;&#039;&#039;כאו&quot;א מישראל&#039;&#039;&#039; הגילוי ד&quot;&#039;&#039;&#039;וירא אליו ה&#039;&#039;&#039;&#039;&quot; – &quot;כניסת נפש זו הקדושה . . במצות מילה&quot;{{הערה|שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח (מהדו&quot;ת) סוס&quot;ד.}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפש הקדושה, נפש האלקית, היא דרגא נעלית באלקות – "חלק אלקה ממעל ממש"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>|תניא רפ"ב]].}}, והעצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו{{הערה|כש"ט הוספות סקט"ז. וש"נ.}}, שתופס '''בהעצם דאלקה ממש'''.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפש הקדושה, נפש האלקית, היא דרגא נעלית באלקות – "חלק אלקה ממעל ממש"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב|תניא רפ"ב]].}}, והעצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו{{הערה|כש"ט הוספות סקט"ז. וש"נ.}}, שתופס '''בהעצם דאלקה ממש'''.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ולהעיר מדיוק הלשון &quot;תופס&quot;, ש&quot;תפיסה&quot; שייכת לקנין שעל ידו נעשה בעה&quot;ב על הדבר הנקנה, היינו, שכאו&quot;א מישראל תופס וקונה ונעשה בעה&quot;ב כביכול על העצם דאלקה ממש{{הערה|דוגמא לדבר – &quot;מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה&quot; (שמו&quot;ר רפל&quot;ג), &quot;נצחוני בני נצחוני&quot; (ב&quot;מ נט, ב).}}].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[ולהעיר מדיוק הלשון &quot;תופס&quot;, ש&quot;תפיסה&quot; שייכת לקנין שעל ידו נעשה בעה&quot;ב על הדבר הנקנה, היינו, שכאו&quot;א מישראל תופס וקונה ונעשה בעה&quot;ב כביכול על העצם דאלקה ממש{{הערה|דוגמא לדבר – &quot;מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה&quot; (שמו&quot;ר רפל&quot;ג), &quot;נצחוני בני נצחוני&quot; (ב&quot;מ נט, ב).}}].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והדרגא הנעלית ד"חלק אלקה ממעל ממש" – מתלבשת ונכנסת (בפנימיות) '''בגוף הגשמי''' ("הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"ט</del>|תניא פמ"ט]].}}) דכאו"א מישראל, ועד שאמיתת החיות דהגוף הגשמי היא מנפש האלקית{{הערה|ראה סה"מ תרנ"ו ס"ע שיט. לקו"ש ח"י ע' 103. וש"נ.}}, שלכן, הגוף הגשמי דכאו"א מישראל הוא "גוף קדוש"{{הערה|ראה זח"ג ע, ריש ע"ב. שו"ע אדה"ז שבהערה 37. ועוד.}}, ונקרא "אדם" ("אתם קרויין אדם"{{הערה|יבמות סא, רע"א.}}), ע"ש אדמה לעליון{{הערה|עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג. של"ה ג, רע"א. כ, ב. רסח, ב. שא, ב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והדרגא הנעלית ד"חלק אלקה ממעל ממש" – מתלבשת ונכנסת (בפנימיות) '''בגוף הגשמי''' ("הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מט</ins>|תניא פמ"ט]].}}) דכאו"א מישראל, ועד שאמיתת החיות דהגוף הגשמי היא מנפש האלקית{{הערה|ראה סה"מ תרנ"ו ס"ע שיט. לקו"ש ח"י ע' 103. וש"נ.}}, שלכן, הגוף הגשמי דכאו"א מישראל הוא "גוף קדוש"{{הערה|ראה זח"ג ע, ריש ע"ב. שו"ע אדה"ז שבהערה 37. ועוד.}}, ונקרא "אדם" ("אתם קרויין אדם"{{הערה|יבמות סא, רע"א.}}), ע"ש אדמה לעליון{{הערה|עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג. של"ה ג, רע"א. כ, ב. רסח, ב. שא, ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז. וענין זה (הגילוי ד&quot;וירא אליו ה&#039;&quot; ב&quot;כניסת נפש זו הקדושה . . במצות מילה&quot;) מתבטא בפועל בכל פרטי הענינים שבחיי האדם גם בקטנותו – ומהדוגמאות לזה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ז. וענין זה (הגילוי ד&quot;וירא אליו ה&#039;&quot; ב&quot;כניסת נפש זו הקדושה . . במצות מילה&quot;) מתבטא בפועל בכל פרטי הענינים שבחיי האדם גם בקטנותו – ומהדוגמאות לזה:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l97">שורה 97:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 97:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יא. ויש להוסיף בכל זה בקשר ובשייכות להגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יא. ויש להוסיף בכל זה בקשר ובשייכות להגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהענינים העיקריים דיעודי הגאולה – ש"לא יכנף עוד מוריך והיו '''עיניך רואות''' את מוריך"{{הערה|[[ישעיה פרק ל|ישעי' ל, כ]]. וראה [[לקוטי אמרים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל"ו</del>|תניא פל"ו]].}}, שזהו"ע ד"'''וירא אליו ה''''"{{הערה|ומרומז גם בהמשך וסיום הכתוב, "כחם היום" – כמארז"ל (נדרים ח, סע"ב. וש"נ) "לעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה צדיקים ("ועמך כולם צדיקים") מתרפאין בה", שיהי' שלימות הגילוי ד"שמש הוי'" בכל התוקף, ובאופן שיומשך ויתקבל בגוף הגשמי, ועד שפועל רפואת ושלימות הגוף.}} בתכלית השלימות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהענינים העיקריים דיעודי הגאולה – ש"לא יכנף עוד מוריך והיו '''עיניך רואות''' את מוריך"{{הערה|[[ישעיה פרק ל|ישעי' ל, כ]]. וראה [[לקוטי אמרים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לו</ins>|תניא פל"ו]].}}, שזהו"ע ד"'''וירא אליו ה''''"{{הערה|ומרומז גם בהמשך וסיום הכתוב, "כחם היום" – כמארז"ל (נדרים ח, סע"ב. וש"נ) "לעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה צדיקים ("ועמך כולם צדיקים") מתרפאין בה", שיהי' שלימות הגילוי ד"שמש הוי'" בכל התוקף, ובאופן שיומשך ויתקבל בגוף הגשמי, ועד שפועל רפואת ושלימות הגוף.}} בתכלית השלימות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויתירה מזה: "ונגלה כבוד ה' '''וראו כל בשר''' גו'"{{הערה|[[ישעיה פרק מ|ישעי' מ, ה]]. וראה [[לקוטי אמרים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל"ו</del>|תניא שם]].}} (לא רק "'''עיני''' בשר", אלא ה"בשר" עצמו, ו"'''כל'''בשר"), שיהי' גילוי אלקות בכל הבריאה כולה – שזהו תוכן הענין ד'''ח"י מרחשון''', שבכל עניני העולם (עובדין דחול שבחודש מרחשון) יהי' ניכר החיות (ח"י) האמיתי דאלקות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויתירה מזה: "ונגלה כבוד ה' '''וראו כל בשר''' גו'"{{הערה|[[ישעיה פרק מ|ישעי' מ, ה]]. וראה [[לקוטי אמרים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לו</ins>|תניא שם]].}} (לא רק "'''עיני''' בשר", אלא ה"בשר" עצמו, ו"'''כל'''בשר"), שיהי' גילוי אלקות בכל הבריאה כולה – שזהו תוכן הענין ד'''ח"י מרחשון''', שבכל עניני העולם (עובדין דחול שבחודש מרחשון) יהי' ניכר החיות (ח"י) האמיתי דאלקות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ושייך גם ל&#039;&#039;&#039;כ&quot;ף&#039;&#039;&#039; מרחשון, בחי&#039; &#039;&#039;&#039;הכתר&#039;&#039;&#039;, שקשור עם ענין המלכות – שלעתיד לבוא תתגלה מלכותו של הקב&quot;ה (כ&quot;ף) בכל העולם כולו (מרחשון), כמ&quot;ש{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יח]].}} &quot;ה&#039; ימלוך לעולם ועד&quot;, &quot;לעתיד לבוא שכל המלוכה שלו&quot;{{הערה|פרש&quot;י שם, יז.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ושייך גם ל&#039;&#039;&#039;כ&quot;ף&#039;&#039;&#039; מרחשון, בחי&#039; &#039;&#039;&#039;הכתר&#039;&#039;&#039;, שקשור עם ענין המלכות – שלעתיד לבוא תתגלה מלכותו של הקב&quot;ה (כ&quot;ף) בכל העולם כולו (מרחשון), כמ&quot;ש{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יח]].}} &quot;ה&#039; ימלוך לעולם ועד&quot;, &quot;לעתיד לבוא שכל המלוכה שלו&quot;{{הערה|פרש&quot;י שם, יז.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l113">שורה 113:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 113:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יב. ובזה ניתוסף עילוי מיוחד בדורות האחרונים – שנתגלתה סגולתו המיוחדת של כ&quot;ף מרחשון (שמתברך משבת פרשת וירא ח&quot;י מרחשון) בהולדת אדנ&quot;ע ביום זה (בשנת כתר&quot;א{{הערה|שיש בזה שני כפי&quot;ן, שהוא רומז לכתרא עילאה (קונטרס &quot;חנוך לנער&quot; ע&#039; 8).}}), שבו &quot;מזלו גובר&quot;{{הערה|ירושלמי ר&quot;ה פ&quot;ג ה&quot;ח, ובקה&quot;ע שם.}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יב. ובזה ניתוסף עילוי מיוחד בדורות האחרונים – שנתגלתה סגולתו המיוחדת של כ&quot;ף מרחשון (שמתברך משבת פרשת וירא ח&quot;י מרחשון) בהולדת אדנ&quot;ע ביום זה (בשנת כתר&quot;א{{הערה|שיש בזה שני כפי&quot;ן, שהוא רומז לכתרא עילאה (קונטרס &quot;חנוך לנער&quot; ע&#039; 8).}}), שבו &quot;מזלו גובר&quot;{{הערה|ירושלמי ר&quot;ה פ&quot;ג ה&quot;ח, ובקה&quot;ע שם.}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעניניו העיקריים של אדנ"ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז"ל "בוצין בוצין מקטפי' ידיע", ועאכו"כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל{{הערה|לאחרי הסתלקות אביו, אדמו"ר מהר"ש, בי"ג תשרי תרמ"ג* – שבשנה זו התחילה שנת '''המאה ועשר''' להתחלת נשיאותו.{{ש}}'''&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב' דחג הסוכות תרמ"ג) הוא ד"ה''' כתר '''יתנו לך (קונטרס "חנוך לנער" ע' 11).'''}} – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד"'''וירא אליו ה'&lt;nowiki/&gt;'''" (לא רק בנוגע לעצמו{{הערה|כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד "לקוטי תורה", אזי "ידעתיו הויתיו" (ראה סה"ש ה'ש"ת ע' 26. תש"ג ע' 63. תש"ה ע' 85).}}, אלא גם) אצל כאו"א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים{{הערה|להעיר מהשייכות ד"תמים" למצות מילה – כמ"ש "התהלך לפני והי' תמים", ע"י המילה (לך לך יז, א ובפרש"י).}}, ישיבה{{הערה|מלשון "'''יושב''' ועוסק בתורה", היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של '''התיישבות'''.}} שלומדים בה "תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"{{הערה|שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה. ועוד.}}, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא "בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה"{{הערה|שם ע' כג.}}, ש"החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|שם ע' כד.}} – שעי"ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד"'''וירא אליו ה''''", שעניני '''אלקות''' המתבארים בתורת החסידות{{הערה|ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע"י חסידים הראשונים בתואר "הרמב"ם של תורת החסידות" (לקו"ד ח"ב רצו, א. וראה גם סה'ש תנש"א ח"א ע' 18־117).}} ("דע את אלקי אביך"{{הערה|דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ועוד.}}) באים '''בראיית עיני השכל'''.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעניניו העיקריים של אדנ"ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז"ל "בוצין בוצין מקטפי' ידיע", ועאכו"כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל{{הערה|לאחרי הסתלקות אביו, אדמו"ר מהר"ש, בי"ג תשרי תרמ"ג* – שבשנה זו התחילה שנת '''המאה ועשר''' להתחלת נשיאותו.{{ש}}'''&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב' דחג הסוכות תרמ"ג) הוא ד"ה''' כתר '''יתנו לך (קונטרס "חנוך לנער" ע' 11).'''}} – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד"'''וירא אליו ה'&lt;nowiki/&gt;'''" (לא רק בנוגע לעצמו{{הערה|כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>לקוטי תורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>", אזי "ידעתיו הויתיו" (ראה סה"ש ה'ש"ת ע' 26. תש"ג ע' 63. תש"ה ע' 85).}}, אלא גם) אצל כאו"א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים{{הערה|להעיר מהשייכות ד"תמים" למצות מילה – כמ"ש "התהלך לפני והי' תמים", ע"י המילה (לך לך יז, א ובפרש"י).}}, ישיבה{{הערה|מלשון "'''יושב''' ועוסק בתורה", היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של '''התיישבות'''.}} שלומדים בה "תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"{{הערה|שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה. ועוד.}}, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא "בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה"{{הערה|שם ע' כג.}}, ש"החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|שם ע' כד.}} – שעי"ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד"'''וירא אליו ה''''", שעניני '''אלקות''' המתבארים בתורת החסידות{{הערה|ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע"י חסידים הראשונים בתואר "הרמב"ם של תורת החסידות" (לקו"ד ח"ב רצו, א. וראה גם סה'ש תנש"א ח"א ע' 18־117).}} ("דע את אלקי אביך"{{הערה|דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ועוד.}}) באים '''בראיית עיני השכל'''.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו{{הערה|ראה אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט הידועה – כש&quot;ט בתחלתו. ובכ&quot;מ.}}, שאז יהי&#039; לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ&quot;ש{{הערה|[[שיר השירים פרק א|שה&quot;ש א, ב]] ובפרש&quot;י.}} &quot;ישקני מנשיקות פיהו&quot;, &quot;שיהי&#039; הדיבור עמנו פה אל פה&quot;{{הערה|צרור המור עה&quot;פ.}}, כיון ש&quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;{{הערה|ישעי&#039; נא, ד. ויק&quot;ר פי&quot;ג, ג.}}, &quot;מאתי&quot; ממש, ולימודה יהי&#039; באופן ש&quot;לא ילמדו עוד איש את רעהו גו&#039; כי כולם &#039;&#039;&#039;ידעו אותי&#039;&#039;&#039;&quot;{{הערה|[[ירמיה פרק לא|ירמי&#039; לא, לג]].}}, ויתירה מזה, באופן של &#039;&#039;&#039;ראי&#039;&#039;&#039;&#039;, &quot;וירא אליו ה&#039;&quot;, &quot;והיו עיניך רואות את מוריך&quot;, בראי&#039; חושית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו{{הערה|ראה אגה&quot;ק דהבעש&quot;ט הידועה – כש&quot;ט בתחלתו. ובכ&quot;מ.}}, שאז יהי&#039; לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ&quot;ש{{הערה|[[שיר השירים פרק א|שה&quot;ש א, ב]] ובפרש&quot;י.}} &quot;ישקני מנשיקות פיהו&quot;, &quot;שיהי&#039; הדיבור עמנו פה אל פה&quot;{{הערה|צרור המור עה&quot;פ.}}, כיון ש&quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;{{הערה|ישעי&#039; נא, ד. ויק&quot;ר פי&quot;ג, ג.}}, &quot;מאתי&quot; ממש, ולימודה יהי&#039; באופן ש&quot;לא ילמדו עוד איש את רעהו גו&#039; כי כולם &#039;&#039;&#039;ידעו אותי&#039;&#039;&#039;&quot;{{הערה|[[ירמיה פרק לא|ירמי&#039; לא, לג]].}}, ויתירה מזה, באופן של &#039;&#039;&#039;ראי&#039;&#039;&#039;&#039;, &quot;וירא אליו ה&#039;&quot;, &quot;והיו עיניך רואות את מוריך&quot;, בראי&#039; חושית.</div></td></tr> </table> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=18304&oldid=prev ש. א. ב־20:16, 24 ביולי 2025 2025-07-24T20:16:07Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:16, 24 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משיחות ש&quot;פ וירא, ח&quot;י מר־חשון ה&#039;תשנ&quot;ב ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משיחות ש&quot;פ וירא, ח&quot;י מר־חשון ה&#039;תשנ&quot;ב ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור טקסט|שני הצדדים|</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. ידוע שנוסף לכך שכל עניני התורה הם הוראות (תורה מלשון הוראה{{הערה|ראה גו&quot;א ר&quot;פ בראשית בשם הרד&quot;ק. רד&quot;ק לתהלים יט, ח. זח&quot;ג נג, ב. ועוד.}}) לכאו&quot;א מישראל בכל המקומות ובכל הזמנים, יש הדגשה מיוחדת על הלימוד וההוראה מעניני התורה שבפרשת השבוע{{הערה|כ&quot;ה המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת, מתחילין בשבת שאחר חג הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשני&#039; אלה תולדות, בשלישית ויאמר ה&#039; אל אברם וכו&#039;&quot; (רמב&quot;ם הל&#039; תפלה רפי&quot;ג – השיעור דיום הש&quot;ק זה).}}, השייכים במיוחד לזמן זה{{הערה|כהפתגם הידוע שצריכים לחיות עם הזמן, עם פרשת השבוע שלומדים באותו זמן ([[היום יום ב&#039; חשון|&quot;היום יום&quot; ב&#039; חשון]]. ובכ&quot;מ). וראה של&quot;ה חלק תושב&quot;כ ר&quot;פ וישב (רצז, א): &quot;המועדים של כל השנה . . בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן כו&#039;&quot;.}}, וממנו נמשכים על ובכל השנה כולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. ידוע שנוסף לכך שכל עניני התורה הם הוראות (תורה מלשון הוראה{{הערה|ראה גו&quot;א ר&quot;פ בראשית בשם הרד&quot;ק. רד&quot;ק לתהלים יט, ח. זח&quot;ג נג, ב. ועוד.}}) לכאו&quot;א מישראל בכל המקומות ובכל הזמנים, יש הדגשה מיוחדת על הלימוד וההוראה מעניני התורה שבפרשת השבוע{{הערה|כ&quot;ה המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת, מתחילין בשבת שאחר חג הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשני&#039; אלה תולדות, בשלישית ויאמר ה&#039; אל אברם וכו&#039;&quot; (רמב&quot;ם הל&#039; תפלה רפי&quot;ג – השיעור דיום הש&quot;ק זה).}}, השייכים במיוחד לזמן זה{{הערה|כהפתגם הידוע שצריכים לחיות עם הזמן, עם פרשת השבוע שלומדים באותו זמן ([[היום יום ב&#039; חשון|&quot;היום יום&quot; ב&#039; חשון]]. ובכ&quot;מ). וראה של&quot;ה חלק תושב&quot;כ ר&quot;פ וישב (רצז, א): &quot;המועדים של כל השנה . . בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן כו&#039;&quot;.}}, וממנו נמשכים על ובכל השנה כולה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l114">שורה 114:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 115:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעניניו העיקריים של אדנ&quot;ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז&quot;ל &quot;בוצין בוצין מקטפי&#039; ידיע&quot;, ועאכו&quot;כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל{{הערה|לאחרי הסתלקות אביו, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, בי&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג* – שבשנה זו התחילה שנת &#039;&#039;&#039;המאה ועשר&#039;&#039;&#039; להתחלת נשיאותו.{{ש}}&#039;&#039;&#039;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב&#039; דחג הסוכות תרמ&quot;ג) הוא ד&quot;ה&#039;&#039;&#039; כתר &#039;&#039;&#039;יתנו לך (קונטרס &quot;חנוך לנער&quot; ע&#039; 11).&#039;&#039;&#039;}} – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד&quot;&#039;&#039;&#039;וירא אליו ה&#039;&lt;nowiki/&gt;&#039;&#039;&#039;&quot; (לא רק בנוגע לעצמו{{הערה|כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד &quot;לקוטי תורה&quot;, אזי &quot;ידעתיו הויתיו&quot; (ראה סה&quot;ש ה&#039;ש&quot;ת ע&#039; 26. תש&quot;ג ע&#039; 63. תש&quot;ה ע&#039; 85).}}, אלא גם) אצל כאו&quot;א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים{{הערה|להעיר מהשייכות ד&quot;תמים&quot; למצות מילה – כמ&quot;ש &quot;התהלך לפני והי&#039; תמים&quot;, ע&quot;י המילה (לך לך יז, א ובפרש&quot;י).}}, ישיבה{{הערה|מלשון &quot;&#039;&#039;&#039;יושב&#039;&#039;&#039; ועוסק בתורה&quot;, היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של &#039;&#039;&#039;התיישבות&#039;&#039;&#039;.}} שלומדים בה &quot;תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה&quot;{{הערה|שיחת ליל שמח&quot;ת תרנ&quot;ט – &quot;התמים&quot; ח&quot;א ע&#039; כה. ועוד.}}, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא &quot;בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה&quot;{{הערה|שם ע&#039; כג.}}, ש&quot;החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה&quot;{{הערה|שם ע&#039; כד.}} – שעי&quot;ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד&quot;&#039;&#039;&#039;וירא אליו ה&#039;&#039;&#039;&#039;&quot;, שעניני &#039;&#039;&#039;אלקות&#039;&#039;&#039; המתבארים בתורת החסידות{{הערה|ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע&quot;י חסידים הראשונים בתואר &quot;הרמב&quot;ם של תורת החסידות&quot; (לקו&quot;ד ח&quot;ב רצו, א. וראה גם סה&#039;ש תנש&quot;א ח&quot;א ע&#039; 18־117).}} (&quot;דע את אלקי אביך&quot;{{הערה|דה&quot;א כח, ט. וראה תניא קו&quot;א קנו, ב. ועוד.}}) באים &#039;&#039;&#039;בראיית עיני השכל&#039;&#039;&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעניניו העיקריים של אדנ&quot;ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז&quot;ל &quot;בוצין בוצין מקטפי&#039; ידיע&quot;, ועאכו&quot;כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל{{הערה|לאחרי הסתלקות אביו, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, בי&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג* – שבשנה זו התחילה שנת &#039;&#039;&#039;המאה ועשר&#039;&#039;&#039; להתחלת נשיאותו.{{ש}}&#039;&#039;&#039;&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt;) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב&#039; דחג הסוכות תרמ&quot;ג) הוא ד&quot;ה&#039;&#039;&#039; כתר &#039;&#039;&#039;יתנו לך (קונטרס &quot;חנוך לנער&quot; ע&#039; 11).&#039;&#039;&#039;}} – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד&quot;&#039;&#039;&#039;וירא אליו ה&#039;&lt;nowiki/&gt;&#039;&#039;&#039;&quot; (לא רק בנוגע לעצמו{{הערה|כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד &quot;לקוטי תורה&quot;, אזי &quot;ידעתיו הויתיו&quot; (ראה סה&quot;ש ה&#039;ש&quot;ת ע&#039; 26. תש&quot;ג ע&#039; 63. תש&quot;ה ע&#039; 85).}}, אלא גם) אצל כאו&quot;א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים{{הערה|להעיר מהשייכות ד&quot;תמים&quot; למצות מילה – כמ&quot;ש &quot;התהלך לפני והי&#039; תמים&quot;, ע&quot;י המילה (לך לך יז, א ובפרש&quot;י).}}, ישיבה{{הערה|מלשון &quot;&#039;&#039;&#039;יושב&#039;&#039;&#039; ועוסק בתורה&quot;, היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של &#039;&#039;&#039;התיישבות&#039;&#039;&#039;.}} שלומדים בה &quot;תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה&quot;{{הערה|שיחת ליל שמח&quot;ת תרנ&quot;ט – &quot;התמים&quot; ח&quot;א ע&#039; כה. ועוד.}}, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא &quot;בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה&quot;{{הערה|שם ע&#039; כג.}}, ש&quot;החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה&quot;{{הערה|שם ע&#039; כד.}} – שעי&quot;ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד&quot;&#039;&#039;&#039;וירא אליו ה&#039;&#039;&#039;&#039;&quot;, שעניני &#039;&#039;&#039;אלקות&#039;&#039;&#039; המתבארים בתורת החסידות{{הערה|ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע&quot;י חסידים הראשונים בתואר &quot;הרמב&quot;ם של תורת החסידות&quot; (לקו&quot;ד ח&quot;ב רצו, א. וראה גם סה&#039;ש תנש&quot;א ח&quot;א ע&#039; 18־117).}} (&quot;דע את אלקי אביך&quot;{{הערה|דה&quot;א כח, ט. וראה תניא קו&quot;א קנו, ב. ועוד.}}) באים &#039;&#039;&#039;בראיית עיני השכל&#039;&#039;&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו{{הערה|ראה אגה"ק דהבעש"ט הידועה – כש"ט בתחלתו. ובכ"מ.}}, שאז יהי' לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ"ש{{הערה|[[שיר השירים פרק א|שה"ש א, ב]] ובפרש"י.}} "ישקני מנשיקות פיהו", "שיהי' הדיבור עמנו פה אל פה"{{הערה|צרור המור עה"פ.}}, כיון ש"תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}}, "מאתי" ממש, ולימודה יהי' באופן ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם '''ידעו אותי'''"{{הערה|[ירמיה פרק לא|ירמי' לא, לג]].}}, ויתירה מזה, באופן של '''ראי'''', "וירא אליו ה'", "והיו עיניך רואות את מוריך", בראי' חושית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו{{הערה|ראה אגה"ק דהבעש"ט הידועה – כש"ט בתחלתו. ובכ"מ.}}, שאז יהי' לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ"ש{{הערה|[[שיר השירים פרק א|שה"ש א, ב]] ובפרש"י.}} "ישקני מנשיקות פיהו", "שיהי' הדיבור עמנו פה אל פה"{{הערה|צרור המור עה"פ.}}, כיון ש"תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}}, "מאתי" ממש, ולימודה יהי' באופן ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם '''ידעו אותי'''"{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</ins>[ירמיה פרק לא|ירמי' לא, לג]].}}, ויתירה מזה, באופן של '''ראי'''', "וירא אליו ה'", "והיו עיניך רואות את מוריך", בראי' חושית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וגם ענין זה מודגש בפעולתו של אדנ&quot;ע ביסוד ישיבת תומכי תמימים – כמבואר בשיחתו הידועה{{הערה|שיחת שמח&quot;ת תרס&quot;א – לקו&quot;ד ח&quot;ד תשפז, ב ואילך. ס&#039; השיחות תש&quot;ב ס&quot;ע 141 ואילך.}} בענין &quot;כל היוצא למלחמת בית דוד&quot;, שתלמידי תומכי תמימים הם &quot;חיילי בית דוד&quot; שיוצאים למלחמת בית דוד נגד אלו &quot;אשר חרפו עקבות משיחך&quot;{{הערה|[[תהלים פרק פט|תהלים פט, נב]].}}, ובלשון הרמב&quot;ם בהלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח{{הערה|ספי&quot;א.}}: &quot;ילחם מלחמות ה&#039;&quot; עד ש&quot;נצח&quot;, כמרומז גם בהמשך הכתובים ד&quot;אשר חרפו עקבות משיחך&quot; – &quot;ברוך ה&#039; לעולם &#039;&#039;&#039;אמן ואמן&#039;&#039;&#039;&quot;{{הערה|[[תהלים פרק פט|שם, נג]].}}, ש&quot;אמן&quot; (ועאכו&quot;כ ב&quot;פ אמן) מורה על הנצחון במלחמה{{הערה|ראה נזיר בסופה. וש&quot;נ.}}, שעי&quot;ז נעשה ביאת וגילוי דוד מלכא משיחא בפועל ממש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וגם ענין זה מודגש בפעולתו של אדנ&quot;ע ביסוד ישיבת תומכי תמימים – כמבואר בשיחתו הידועה{{הערה|שיחת שמח&quot;ת תרס&quot;א – לקו&quot;ד ח&quot;ד תשפז, ב ואילך. ס&#039; השיחות תש&quot;ב ס&quot;ע 141 ואילך.}} בענין &quot;כל היוצא למלחמת בית דוד&quot;, שתלמידי תומכי תמימים הם &quot;חיילי בית דוד&quot; שיוצאים למלחמת בית דוד נגד אלו &quot;אשר חרפו עקבות משיחך&quot;{{הערה|[[תהלים פרק פט|תהלים פט, נב]].}}, ובלשון הרמב&quot;ם בהלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח{{הערה|ספי&quot;א.}}: &quot;ילחם מלחמות ה&#039;&quot; עד ש&quot;נצח&quot;, כמרומז גם בהמשך הכתובים ד&quot;אשר חרפו עקבות משיחך&quot; – &quot;ברוך ה&#039; לעולם &#039;&#039;&#039;אמן ואמן&#039;&#039;&#039;&quot;{{הערה|[[תהלים פרק פט|שם, נג]].}}, ש&quot;אמן&quot; (ועאכו&quot;כ ב&quot;פ אמן) מורה על הנצחון במלחמה{{הערה|ראה נזיר בסופה. וש&quot;נ.}}, שעי&quot;ז נעשה ביאת וגילוי דוד מלכא משיחא בפועל ממש.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l140">שורה 140:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 141:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והעיקר – שכל זה יהי&#039; בגלוי ובפועל ממש, &quot;מראה באצבעו ואומר זה&quot;{{הערה|ראה תענית שם. שמו&quot;ר ספכ&quot;ג. פרש&quot;י בשלח טו, ב.}}, &quot;הנה זה (המלך המשיח) בא&quot;{{הערה|שה&quot;ש ב, ח ובשהש&quot;ר עה&quot;פ.}}, והנה כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו (&quot;הקיצו ורננו שוכני עפר&quot;{{הערה|[[ישעיה פרק כו|ישעי&#039; כו, יט]].}}), ו&quot;הנה אלקינו זה גו&#039; זה הוי&#039; קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו&quot;&lt;ref name=&quot;:2&quot; /&gt;, שמחת הגאולה האמיתית והשלימה בגלוי ובפועל ממש שאז מברכים עלי&#039;: &quot;שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והעיקר – שכל זה יהי&#039; בגלוי ובפועל ממש, &quot;מראה באצבעו ואומר זה&quot;{{הערה|ראה תענית שם. שמו&quot;ר ספכ&quot;ג. פרש&quot;י בשלח טו, ב.}}, &quot;הנה זה (המלך המשיח) בא&quot;{{הערה|שה&quot;ש ב, ח ובשהש&quot;ר עה&quot;פ.}}, והנה כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו (&quot;הקיצו ורננו שוכני עפר&quot;{{הערה|[[ישעיה פרק כו|ישעי&#039; כו, יט]].}}), ו&quot;הנה אלקינו זה גו&#039; זה הוי&#039; קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו&quot;&lt;ref name=&quot;:2&quot; /&gt;, שמחת הגאולה האמיתית והשלימה בגלוי ובפועל ממש שאז מברכים עלי&#039;: &quot;שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב|תשנ&quot;ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב|תשנ&quot;ב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ&quot;ב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ת]]</div></td></tr> </table> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=17399&oldid=prev ש. א. ב־14:34, 20 ביולי 2025 2025-07-20T14:34:39Z <p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=17399&amp;oldid=14867">הצגת שינויים</a> ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14867&oldid=prev מ. רובין: החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י" 2025-07-13T00:08:05Z <p>החלפת טקסט – &quot;על ידי&quot; ב־&quot;ע&quot;י&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=14867&amp;oldid=14471">הצגת שינויים</a> מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14471&oldid=prev מ. רובין: החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי" 2025-07-11T14:19:38Z <p>החלפת טקסט – &quot;ע&quot;י&quot; ב־&quot;על ידי&quot;</p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=14471&amp;oldid=14184">הצגת שינויים</a> מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=14184&oldid=prev מ. רובין: החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|" 2025-07-10T15:28:44Z <p>החלפת טקסט – &quot;\&lt;ref\sname.+?\&quot;(.+?)&quot;\&gt;&quot; ב־&quot;{{הערה|שם=$1|&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:28, 10 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו. עפ&quot;ז מובן שהענין ד&quot;וירא אליו ה&#039;&quot; (דרגא נעלית באלקות שמתגלה וחודרת בפנימיותו) שנעשה ע&quot;י מצות מילה – ישנו גם &#039;&#039;&#039;בכאו&quot;א מישראל&#039;&#039;&#039;{{הערה|ראה ספורנו ריש פרשתנו: &quot;וירא אליו ה&#039; . . הופיע הא־ל יתברך שכינתו לעמו בברית כמשפט לכל כורתי ברית . . הופיע שכינתו לקבל ברית בנו, כאמרו ביני וביניכם לדורותיכם, ואולי בשביל זה נהגו להכין כסא בעת המילה ובמקומה&quot;. ובפי&#039; אוה&quot;ח ריש פרשתנו: &quot;אחר שמל אברהם אז נגלה בבשרו יו&quot;ד רשימו קדישא, והוא אומר וירא אליו ה&#039;, והוא מאמר הזהר (ח&quot;א צה, סע&quot;א) וז&quot;ל וכל מאן דשריא בי&#039; רשימא קדישא שריא בי&#039; שכינתא&quot;. ומזה מובן שהענין ד&quot;וירא אליו ה&#039;&quot; ישנו בכל ברית מילה דכאו&quot;א מישראל.}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ו. עפ&quot;ז מובן שהענין ד&quot;וירא אליו ה&#039;&quot; (דרגא נעלית באלקות שמתגלה וחודרת בפנימיותו) שנעשה ע&quot;י מצות מילה – ישנו גם &#039;&#039;&#039;בכאו&quot;א מישראל&#039;&#039;&#039;{{הערה|ראה ספורנו ריש פרשתנו: &quot;וירא אליו ה&#039; . . הופיע הא־ל יתברך שכינתו לעמו בברית כמשפט לכל כורתי ברית . . הופיע שכינתו לקבל ברית בנו, כאמרו ביני וביניכם לדורותיכם, ואולי בשביל זה נהגו להכין כסא בעת המילה ובמקומה&quot;. ובפי&#039; אוה&quot;ח ריש פרשתנו: &quot;אחר שמל אברהם אז נגלה בבשרו יו&quot;ד רשימו קדישא, והוא אומר וירא אליו ה&#039;, והוא מאמר הזהר (ח&quot;א צה, סע&quot;א) וז&quot;ל וכל מאן דשריא בי&#039; רשימא קדישא שריא בי&#039; שכינתא&quot;. ומזה מובן שהענין ד&quot;וירא אליו ה&#039;&quot; ישנו בכל ברית מילה דכאו&quot;א מישראל.}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במצות מילה כתיב{{הערה|לך לך יז, ט.}} "ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם", שהעילוי ד"בריתי בבשרכם לברית עולם" נעשה אצל כל בנ"י עד סוף כל הדורות, ועד כדי כך, שמציאותם של בנ"י קשורה עם המילה גם לפני המילה בפועל, כפי שמצינו בהלכה שהאומר "קונם שאני נהנה ממולים אסור בערלי ישראל"{{הערה|נדרים שבהערה 20. ע"ז כז, א.}}, "אע"ג דלא מהילי כמאן דמהילי דמו"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref name</del>=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>:0<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"&gt;</del>ע"ז שם.}}, ועד"ז "אשה כמאן דמהילא דמיא"&lt;ref name=":0" /&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במצות מילה כתיב{{הערה|לך לך יז, ט.}} "ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם", שהעילוי ד"בריתי בבשרכם לברית עולם" נעשה אצל כל בנ"י עד סוף כל הדורות, ועד כדי כך, שמציאותם של בנ"י קשורה עם המילה גם לפני המילה בפועל, כפי שמצינו בהלכה שהאומר "קונם שאני נהנה ממולים אסור בערלי ישראל"{{הערה|נדרים שבהערה 20. ע"ז כז, א.}}, "אע"ג דלא מהילי כמאן דמהילי דמו"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|שם</ins>=:0<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>ע"ז שם.}}, ועד"ז "אשה כמאן דמהילא דמיא"&lt;ref name=":0" /&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועי&quot;ז ישנו אצל &#039;&#039;&#039;כאו&quot;א מישראל&#039;&#039;&#039; הגילוי ד&quot;&#039;&#039;&#039;וירא אליו ה&#039;&#039;&#039;&#039;&quot; – &quot;כניסת נפש זו הקדושה . . במצות מילה&quot;{{הערה|שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח (מהדו&quot;ת) סוס&quot;ד.}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועי&quot;ז ישנו אצל &#039;&#039;&#039;כאו&quot;א מישראל&#039;&#039;&#039; הגילוי ד&quot;&#039;&#039;&#039;וירא אליו ה&#039;&#039;&#039;&#039;&quot; – &quot;כניסת נפש זו הקדושה . . במצות מילה&quot;{{הערה|שו&quot;ע אדה&quot;ז או&quot;ח (מהדו&quot;ת) סוס&quot;ד.}}:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l94">שורה 94:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 94:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועפ&quot;ז מובן הקשר והשייכות דפרשת וירא לח&quot;י מרחשון – שהגילוי ד&quot;וירא אליו ה&#039;&quot; (שע&quot;י המילה) נמשך וחודר ומתגלה בחיות הנשמה המלובשת בגוף (ח&quot;י), וגם בההתעסקות בעובדין דחול (מרחשון), שיהי&#039; ניכר בהם גילוי אלקות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועפ&quot;ז מובן הקשר והשייכות דפרשת וירא לח&quot;י מרחשון – שהגילוי ד&quot;וירא אליו ה&#039;&quot; (שע&quot;י המילה) נמשך וחודר ומתגלה בחיות הנשמה המלובשת בגוף (ח&quot;י), וגם בההתעסקות בעובדין דחול (מרחשון), שיהי&#039; ניכר בהם גילוי אלקות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובהמשך לזה (תוך ג' ימים) באים לכ"ף מרחשון – כ"ף ר"ת '''כתר'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref name</del>=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>:1<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"&gt;</del>לקו"ת שה"ש לה, ג. ובכ"מ.}}, ועשרים (המספר דכ"ף) בגימטריא '''כתר'''&lt;ref name=":1" /&gt; – ש"כתר" היא דרגא הכי נעלית באלקות, למעלה מכל הספירות, ודרגא זו נמשכת ומתגלה וחודרת בעובדין דחול שבחודש '''מרחשון'''. ובעומק יותר – שההמשכה וההתגלות ד"וירא אליו ה'" בעובדין דחול שבחודש מרחשון קשורה עם התגלות העצם דלמעלה (כנ"ל ס"ה), שזהו"ע הכתר (כ"ף).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובהמשך לזה (תוך ג' ימים) באים לכ"ף מרחשון – כ"ף ר"ת '''כתר'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|שם</ins>=:1<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>לקו"ת שה"ש לה, ג. ובכ"מ.}}, ועשרים (המספר דכ"ף) בגימטריא '''כתר'''&lt;ref name=":1" /&gt; – ש"כתר" היא דרגא הכי נעלית באלקות, למעלה מכל הספירות, ודרגא זו נמשכת ומתגלה וחודרת בעובדין דחול שבחודש '''מרחשון'''. ובעומק יותר – שההמשכה וההתגלות ד"וירא אליו ה'" בעובדין דחול שבחודש מרחשון קשורה עם התגלות העצם דלמעלה (כנ"ל ס"ה), שזהו"ע הכתר (כ"ף).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt; * *</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;nowiki&gt;*&lt;/nowiki&gt; * *</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l140">שורה 140:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 140:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וע&quot;פ הודעת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו, משיח{{הערה|יחידה הכללית, שמאירה ומתגלה בנשמתו של נשיא הדור, שכולל את כל נש&quot;י שבדור (ראה ד&quot;ה פדה בשלום בשערי תשובה לאדהאמ&quot;צ פי&quot;ב).}} שבדורנו, שכבר נסתיימו ונשלמו כל עניני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו, הרי, בימינו אלו (כנ&quot;ל סי&quot;ג) נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו&#039;, וכיון שכן, ישנה (לא רק &#039;&#039;&#039;המציאות&#039;&#039;&#039; דמשיח, אלא) גם &#039;&#039;&#039;ההתגלות&#039;&#039;&#039; דמשיח, ועכשיו צריכים רק&#039;&#039;&#039;לקבל&#039;&#039;&#039; פני משיח צדקנו בפועל ממש!</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וע&quot;פ הודעת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו, משיח{{הערה|יחידה הכללית, שמאירה ומתגלה בנשמתו של נשיא הדור, שכולל את כל נש&quot;י שבדור (ראה ד&quot;ה פדה בשלום בשערי תשובה לאדהאמ&quot;צ פי&quot;ב).}} שבדורנו, שכבר נסתיימו ונשלמו כל עניני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו, הרי, בימינו אלו (כנ&quot;ל סי&quot;ג) נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו&#039;, וכיון שכן, ישנה (לא רק &#039;&#039;&#039;המציאות&#039;&#039;&#039; דמשיח, אלא) גם &#039;&#039;&#039;ההתגלות&#039;&#039;&#039; דמשיח, ועכשיו צריכים רק&#039;&#039;&#039;לקבל&#039;&#039;&#039; פני משיח צדקנו בפועל ממש!</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובסגנון דפרשת השבוע – שצריכים רק '''לקבל''' ההתגלות ד"וירא אליו ה'", הן בנוגע לבנ"י (אליו), והן בנוגע לכל העולם (ח"י מרחשון), בפועל ממש, בעולם העשי' הגשמי, כמ"ש "וידע כל פעול כי אתה פעלתו", שבכל דבר שבעולם יהי' ניכר ש"אתה פעלתו", ועד ש"לעתיד לבוא תאנה צווחת כו'"{{הערה|מדרש תהלים מזמור עג בסופו.}}, וגם בדומם, "אבן מקיר תזעק"{{הערה|חבקוק ב, יא.}}, ועאכו"כ בנוגע לבנ"י שמכריזים וזועקים "הנה אלקינו זה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref name</del>=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>:2<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"&gt;</del>ישעי' כה, ט. וראה תענית בסופה.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובסגנון דפרשת השבוע – שצריכים רק '''לקבל''' ההתגלות ד"וירא אליו ה'", הן בנוגע לבנ"י (אליו), והן בנוגע לכל העולם (ח"י מרחשון), בפועל ממש, בעולם העשי' הגשמי, כמ"ש "וידע כל פעול כי אתה פעלתו", שבכל דבר שבעולם יהי' ניכר ש"אתה פעלתו", ועד ש"לעתיד לבוא תאנה צווחת כו'"{{הערה|מדרש תהלים מזמור עג בסופו.}}, וגם בדומם, "אבן מקיר תזעק"{{הערה|חבקוק ב, יא.}}, ועאכו"כ בנוגע לבנ"י שמכריזים וזועקים "הנה אלקינו זה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|שם</ins>=:2<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>ישעי' כה, ט. וראה תענית בסופה.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכיון שכן, מובן, שכל הענינים וכל הפעולות חדורים בעניני משיח וגאולה, כולל גם באכילתו ושתייתו, שמשתוקק לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, עד כדי כך שגם לאחרי הסעודה נשאר &#039;&#039;&#039;רעב&#039;&#039;&#039; לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, ובמילא, טוען להקב&quot;ה שאינו יכול לקיים המצוה ד&quot;ואכלת &#039;&#039;&#039;ושבעת&#039;&#039;&#039; וברכת&quot;{{הערה|עקב ח, יו&quot;ד.}} &#039;&#039;&#039;לאמיתתה&#039;&#039;&#039; עד שהקב&quot;ה יושיבנו על שולחנו להסעודה דלעתיד לבוא, ותיכף ומיד ממלא הקב&quot;ה בקשתו – &#039;&#039;&#039;בהסעודה דיום הש&quot;ק&#039;&#039;&#039;{{הערה|ששייכת להגאולה, כמ&quot;ש בברכת המזון (דיום השבת)* &quot;&#039;&#039;&#039;והראנו&#039;&#039;&#039; . . בנחמת ציון עירך ובבנין ירושלים עיר קדשך&quot;, &quot;הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכיון שכן, מובן, שכל הענינים וכל הפעולות חדורים בעניני משיח וגאולה, כולל גם באכילתו ושתייתו, שמשתוקק לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, עד כדי כך שגם לאחרי הסעודה נשאר &#039;&#039;&#039;רעב&#039;&#039;&#039; לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, ובמילא, טוען להקב&quot;ה שאינו יכול לקיים המצוה ד&quot;ואכלת &#039;&#039;&#039;ושבעת&#039;&#039;&#039; וברכת&quot;{{הערה|עקב ח, יו&quot;ד.}} &#039;&#039;&#039;לאמיתתה&#039;&#039;&#039; עד שהקב&quot;ה יושיבנו על שולחנו להסעודה דלעתיד לבוא, ותיכף ומיד ממלא הקב&quot;ה בקשתו – &#039;&#039;&#039;בהסעודה דיום הש&quot;ק&#039;&#039;&#039;{{הערה|ששייכת להגאולה, כמ&quot;ש בברכת המזון (דיום השבת)* &quot;&#039;&#039;&#039;והראנו&#039;&#039;&#039; . . בנחמת ציון עירך ובבנין ירושלים עיר קדשך&quot;, &quot;הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים&quot;.</div></td></tr> </table> מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&diff=10039&oldid=prev ש. א. ב־12:48, 9 באפריל 2025 2025-04-09T12:48:10Z <p></p> <a href="https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%94&amp;diff=10039&amp;oldid=8678">הצגת שינויים</a> ש. א.