https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י - היסטוריית גרסאות2026-05-13T08:06:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99&diff=19781&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-07-31T14:36:54Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:36, 31 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99&diff=19780&oldid=prevש. א. ב־14:36, 31 ביולי 20252025-07-31T14:36:40Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:36, 31 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''י אד"ש''' וחיים פתח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del>דברי יעיר אזן שומעת תוכחת חיים אשר הוכיח ה' חיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>נביאו ואמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>חסדי ה' כי לא תמנו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>וגו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והווה ליה למימר </del>כי לא תמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שכתוב </del>כי לא תמו חסדיך וגו'. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''י אד"ש''' וחיים פתח דברי יעיר אזן שומעת תוכחת חיים אשר הוכיח ה' חיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>נביאו ואמר חסדי ה' כי לא תמנו וגו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והלו"ל </ins>כי לא תמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>כי לא תמו חסדיך וגו'. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויובן עפ"י מ"ש בזוה"ק אית חסד ואית חסד אית חסד עולם כו' ואית חסד עילאה דהוא רב חסד כו'. כי הנה מודעת זאת התורה נקראת עוז שהוא לשון גבורה וכמו שאמרו חז"ל תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני מפי הגבורה וכדכתיב מימינו אש דת למו פי' שהתורה מקורה ושרשה הוא רק חסדי ה' המכונים בשם ימין דהיינו המשכת בחי' אלהותו ית' והארה מאור א"ס ב"ה אל העולמות עליונים ותחתונים ע"י האדם הממשיך האור על עצמו בקיום רמ"ח מ"ע שהן רמ"ח אברים דמלכא. פי' רמ"ח כלים ולבושים להארה [<small>נר' דצ"ל:</small> לההארה] מאור א"ס ב"ה המלובש בהן (ומאור זה יומשך לו דו"ר בכל מצוה כנודע) רק שהמשכה זו נתלבשה תחלה במדת גבורתו של הקב"ה המכונה בשם אש שהיא בחי' צמצום האור והחיות הנמשכות מאור א"ס ב"ה כדי שתוכל להתלבש במעשה המצות שרובן ככולן הם בדברים חומריים כציצית ותפילין וקרבנות וצדקה ואף מצות שהן ברוחניות האדם כמו יראה ואהבה אעפ"כ הן בבחי' גבול ומדה ולא בבחי' א"ס כלל כי אהבה רבה לה' בלי קץ וגבול ומדה אין האדם יכול לסובלה בלבו ולהיות קיים בגופו אפילו רגע וכמארז"ל שבשעת מ"ת שהיתה התגלות אלהותו ית' ואא"ס ב"ה בבחי' דיבור והתגלות פרחה נשמתן כו':</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויובן על פי מה שכתוב בזוהר הקדוש אית חסד ואית חסד אית חסד עולם כו' ואית חסד עילאה דהוא רב חסד כו'. כי הנה מודעת זאת התורה נקראת עוז שהוא לשון גבורה וכמו שאמרו חז"ל תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני מפי הגבורה, וכדכתיב מימינו אש דת למו פירוש שהתורה מקורה ושרשה הוא רק חסדי ה' המכונים בשם ימין דהיינו המשכת בחינת אלהותו יתברך והארה מאור אין סוף ברוך הוא אל העולמות עליונים ותחתונים על ידי האדם הממשיך האור על עצמו בקיום רמ"ח מצוות עשה שהן רמ"ח אברים דמלכא. פירוש רמ"ח כלים ולבושים להארה [<small>נראה דצריך לומר:</small> לההארה] מאור אין סוף ברוך הוא המלובש בהן, (ומאור זה יומשך לו דחילו ורחימו בכל מצוה כנודע), רק שהמשכה זו נתלבשה תחלה במדת גבורתו של הקב"ה המכונה בשם אש שהיא בחינת צמצום האור והחיות הנמשכות מאור אין סוף ברוך הוא כדי שתוכל להתלבש במעשה המצות שרובן ככולן הם בדברים חומריים כציצית ותפילין וקרבנות וצדקה, ואף מצות שהן ברוחניות האדם כמו יראה ואהבה אף על פי כן הן בבחינת גבול ומדה ולא בבחינת אין סוף כלל, כי אהבה רבה לה' בלי קץ וגבול ומדה, אין האדם יכול לסובלה בלבו ולהיות קיים בגופו אפילו רגע, וכמאמר רז"ל שבשעת מתן תורה שהיתה התגלות אלהותו יתברך, ואור אין סוף ברוך הוא בבחינת דיבור והתגלות פרחה נשמתן כו':,</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''והנה''' לפי שהמצוות ניתנו לנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>התלבשות במדת גבורה וצמצום ההארה כו' לכן רוב המצות יש להן שיעור מצומצם כמו אורך הציצית י"ב גודלין והתפילין אצבעים על אצבעים ומרובעות דוקא והלולב ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ט </ins>והסוכה ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ט </ins>והשופר טפח והמקוה מ' סאה וכן בקרבנות יש להן שיעור מצומצם לזמן כמו כבשים בני שנה ואילים בני שתים ופרים כו' וכן במעשה הצדקה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגמ"ח </ins>בממונו אף שהוא מהעמודים שהעולם עומד עליהם וכדכתיב עולם חסד יבנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפ"ה </ins>יש לה שיעור קצוב חומש למצוה מן המובחר ומעשר למדה בינונית כו' וזה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נק' </ins>חסד עולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>חסד אל כל היום המתלבש בעולמות עליונים ותחתונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>אתערותא דלתתא היא מצות הצדקה וחסד שעושים בני אדם זה עם זה ולפי שהעולם הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>גבול ומדה מהארץ עד לרקיע ת"ק שנה וכן מרקיע לרקיע כו' ושית אלפי שני הוי עלמא כו' לכן ניתן שיעור ומדה גם כן למצות הצדקה והחסד שבתורה כמו לשאר מצות התורה אך היינו דוקא לשומר התורה ולא סר ממנה ימין ושמאל אפילו כמלא נימא אבל מי שהעביר עליו הדרך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח"ו </ins>מאחר שהעוה דרכו לתת מגרעות בקדש העליון שגרע ערכו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>המשכתו מה שהיה יכול להמשיך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחי' </ins>אלהותו והארת האור מאור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>אילו היה שומר התורה ומקיימה כהלכתה הרי מעוות זה לא יוכל לתקן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"א </ins>בהמשכת האור העליון שלמעלה מהעולמות ואינו מתלבש בהן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנק' </ins>חסד עילאה ורב חסד לפי שמאיר ומתפשט בבחינת אין סוף בלי גבול ומדה מאחר שאיננו מצומצם תוך העולמות אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>מקיף עליהן מלמעלה מריש כל דרגין עד סוף וכו' וכשהאדם ממשיכו למטה במעשיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואתעדל"ת </ins>אזי אור עליון זה מאיר ומתפשט תוך העולמות ומתקן כל מעוות וכל מגרעות שניתנו בקדש העליון ומחדש אורן וטובן ביתר שאת ויתר עז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>אור חדש ממש לכן אמרו במקום שבעלי תשובה עומדין וכו'. והנה עיקר התשובה הוא בלב כי על ידי החרטה מעומקא דלבא מעורר עומק אור העליון הזה אך כדי להמשיכו להאיר בעולמות עליונים ותחתונים צריך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אתעדל"ת </ins>ממש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>מעשה דהיינו מעשה הצדקה וחסד בלי גבול ומדה דכמו שהאדם משפיע רב חסד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>ח"ס דלי"ת דהיינו לדל ואביון דלית ליה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגרמי' </ins>כלום ואינו נותן גבול ומדה לנתינתו והשפעתו. כך הקב"ה משפיע אורו וטובו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>חסד עילאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנק' </ins>רב חסד המאיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' א"ס </ins>בלי גבול ומדה תוך העולמות עליונים ותחתונים שכולם הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>דלי"ת אצלו יתברך דלית להון מגרמיהון כלום וכולא קמיה כלא חשיבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועי"ז </ins>נתקנו כל הפגמים שפגם האדם בעונותיו למעלה בעולמות עליונים ותחתונים. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז"ש </ins>עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח לפי שהקרבנות הן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>שיעור ומדה וגבול. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משא"כ </ins>בצדקה שיוכל לפזר בלי גבול לתקן עונותיו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומ"ש </ins>המבזבז אל יבזבז יותר מחומש היינו דוקא במי שלא חטא או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה. אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין פשיטא דלא גרעה רפואת הנפש מרפואת הגוף שאין כסף נחשב וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו כתיב. והנה מדת חסד זו בלי גבול ומדה נקראת על שמו של הקב"ה חסדי ה' כדכתיב וחסד ה' מעולם ועד עולם כו' כי הגם שכל ישראל הם רחמנים וגומלי חסדים ברם יש גבול ומדה לרחמי האדם. אבל הקב"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נק' א"ס ב"ה </ins>ולמדותיו אין סוף כדכתיב כי לא כלו רחמיו וכו'. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז"ש </ins>הנביא אחר החורבן והגלות חסדי ה' כי לא תמנו וגו'. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>לפי שלא תמנו שאין אנו תמימים ושלמים בלי שום חטא ופגם בנפש ובעולמות עליונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"כ </ins>צריכין אנו להתנהג בחסדי ה' שהם בלי גבול ותכלית כדי לעורר עלינו רחמים וחסד עילאה שהוא רב חסד ורחמים בלי גבול ותכלית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>כי לא כלו רחמיו וגו'. וזהו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שארז</ins>"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שיעשו גם אם יהיו פטורים מדינא כי אין בן דוד בא כו':<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''והנה''' לפי שהמצוות ניתנו לנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>התלבשות במדת גבורה וצמצום ההארה כו' לכן רוב המצות יש להן שיעור מצומצם כמו אורך הציצית י"ב גודלין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>והתפילין אצבעים על אצבעים ומרובעות דוקא והלולב ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' טפחים </del>והסוכה ז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' טפחים </del>והשופר טפח והמקוה מ' סאה וכן בקרבנות יש להן שיעור מצומצם לזמן כמו כבשים בני שנה ואילים בני שתים ופרים כו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>וכן במעשה הצדקה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגמילות חסדים </del>בממונו אף שהוא מהעמודים שהעולם עומד עליהם וכדכתיב עולם חסד יבנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו הכי </del>יש לה שיעור קצוב חומש למצוה מן המובחר ומעשר למדה בינונית כו' וזה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקרא </del>חסד עולם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, פירוש </del>חסד אל כל היום המתלבש בעולמות עליונים ותחתונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>אתערותא דלתתא היא מצות הצדקה וחסד שעושים בני אדם זה עם זה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ולפי שהעולם הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>גבול ומדה מהארץ עד לרקיע ת"ק שנה וכן מרקיע לרקיע כו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ושית אלפי שני הוי עלמא כו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>לכן ניתן שיעור ומדה גם כן למצות הצדקה והחסד שבתורה כמו לשאר מצות התורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>אך היינו דוקא לשומר התורה ולא סר ממנה ימין ושמאל אפילו כמלא נימא אבל מי שהעביר עליו הדרך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חס ושלום, </del>מאחר שהעוה דרכו לתת מגרעות בקדש העליון שגרע ערכו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>המשכתו מה שהיה יכול להמשיך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחינת </del>אלהותו והארת האור מאור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>אילו היה שומר התורה ומקיימה כהלכתה הרי מעוות זה לא יוכל לתקן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי אם </del>בהמשכת האור העליון שלמעלה מהעולמות ואינו מתלבש בהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנקרא </del>חסד עילאה ורב חסד לפי שמאיר ומתפשט בבחינת אין סוף בלי גבול ומדה מאחר שאיננו מצומצם תוך העולמות אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>מקיף עליהן מלמעלה מריש כל דרגין עד סוף וכו' וכשהאדם ממשיכו למטה במעשיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואתערותא דלתתא </del>אזי אור עליון זה מאיר ומתפשט תוך העולמות ומתקן כל מעוות וכל מגרעות שניתנו בקדש העליון ומחדש אורן וטובן ביתר שאת ויתר עז <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>אור חדש ממש לכן אמרו במקום שבעלי תשובה עומדין וכו'. והנה עיקר התשובה הוא בלב כי על ידי החרטה מעומקא דלבא מעורר עומק אור העליון הזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>אך כדי להמשיכו להאיר בעולמות עליונים ותחתונים צריך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אתערותא דלתתא </del>ממש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, בבחינת </del>מעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>דהיינו מעשה הצדקה וחסד בלי גבול ומדה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>דכמו שהאדם משפיע רב חסד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>ח"ס דלי"ת דהיינו לדל ואביון דלית ליה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגרמיה </del>כלום ואינו נותן גבול ומדה לנתינתו והשפעתו. כך הקב"ה משפיע אורו וטובו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>חסד עילאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנקראת </del>רב חסד המאיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת אין סוף </del>בלי גבול ומדה תוך העולמות עליונים ותחתונים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>שכולם הם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>דלי"ת אצלו יתברך דלית להון מגרמיהון כלום וכולא קמיה כלא חשיבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל ידי זה </del>נתקנו כל הפגמים שפגם האדם בעונותיו למעלה בעולמות עליונים ותחתונים. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו שכתוב </del>עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח לפי שהקרבנות הן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>שיעור ומדה וגבול. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שאין כן </del>בצדקה שיוכל לפזר בלי גבול לתקן עונותיו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומה שאמרו </del>המבזבז אל יבזבז יותר מחומש היינו דוקא במי שלא חטא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה. אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין פשיטא דלא גרעה רפואת הנפש מרפואת הגוף שאין כסף נחשב וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו כתיב. והנה מדת חסד זו בלי גבול ומדה נקראת על שמו של הקב"ה חסדי ה' כדכתיב וחסד ה' מעולם ועד עולם כו' כי הגם שכל ישראל הם רחמנים וגומלי חסדים ברם יש גבול ומדה לרחמי האדם. אבל הקב"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקרא אין סוף ברוך הוא </del>ולמדותיו אין סוף כדכתיב כי לא כלו רחמיו וכו'. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו שאמר </del>הנביא אחר החורבן והגלות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>חסדי ה' כי לא תמנו וגו'. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>לפי שלא תמנו שאין אנו תמימים ושלמים בלי שום חטא ופגם בנפש ובעולמות עליונים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, על כן </del>צריכין אנו להתנהג בחסדי ה' שהם בלי גבול ותכלית כדי לעורר עלינו רחמים וחסד עילאה שהוא רב חסד ורחמים בלי גבול ותכלית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כמו שכתוב </del>כי לא כלו רחמיו וגו'. וזהו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאמרו רז</del>"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שיעשו גם אם יהיו פטורים מדינא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>כי אין בן דוד בא כו':<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99&diff=19779&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י' לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-31T14:15:34Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י'</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:15, 31 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99&diff=15461&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י' לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י' בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:35:04Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י'</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י'</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:35, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99&diff=11105&oldid=prevש. א. ב־11:27, 21 באפריל 20252025-04-21T11:27:38Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:27, 21 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''י אד"ש''' וחיים פתח: דברי יעיר אזן שומעת תוכחת חיים אשר הוכיח ה' חיים על ידי נביאו ואמר '''חסדי ה' כי לא תמנו''' וגו' והווה ליה למימר כי לא תמו כמו שכתוב כי לא תמו חסדיך וגו'. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''י אד"ש''' וחיים פתח: דברי יעיר אזן שומעת תוכחת חיים אשר הוכיח ה' חיים על ידי נביאו ואמר '''חסדי ה' כי לא תמנו''' וגו' והווה ליה למימר כי לא תמו כמו שכתוב כי לא תמו חסדיך וגו'. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויובן על פי מה שכתוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זוהר </del>הקדוש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אית חסד ואית חסד אית חסד עולם כו' ואית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ורב חסד|</del>חסד עילאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>דהוא רב חסד כו'. כי הנה מודעת זאת התורה נקראת עוז שהוא לשון גבורה וכמו שאמרו חז"ל תרי"ג מצות נאמרו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[משה]] </del>מסיני מפי הגבורה, וכדכתיב מימינו אש דת למו פירוש שהתורה מקורה ושרשה הוא רק חסדי ה' המכונים בשם ימין דהיינו המשכת בחינת אלהותו יתברך והארה מאור אין סוף ברוך הוא אל העולמות עליונים ותחתונים על ידי האדם הממשיך האור על עצמו בקיום רמ"ח מצוות עשה שהן רמ"ח אברים דמלכא. פירוש רמ"ח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>כלים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ולבושים להארה [נראה דצריך לומר: לההארה] מאור אין סוף ברוך הוא המלובש בהן, (ומאור זה יומשך לו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דחילו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[רחימו]] </del>בכל מצוה כנודע), רק שהמשכה זו נתלבשה תחלה במדת גבורתו של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הקב"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המכונה בשם אש שהיא בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>צמצום<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>האור והחיות הנמשכות מאור אין סוף ברוך הוא כדי שתוכל להתלבש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מעשה]] </del>המצות שרובן ככולן הם בדברים חומריים כציצית ותפילין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[קרבנות]] ו[[צדקה]]</del>, ואף מצות שהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[רוחניות]] </del>האדם כמו יראה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[אהבה]] </del>אף על פי כן הן בבחינת גבול ומדה ולא בבחינת אין סוף כלל, כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>רבה לה' בלי קץ וגבול ומדה, אין האדם יכול לסובלה בלבו ולהיות קיים בגופו אפילו רגע, וכמאמר רז"ל שבשעת מתן תורה שהיתה התגלות אלהותו יתברך, ואור אין סוף ברוך הוא בבחינת דיבור והתגלות פרחה נשמתן כו':,</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויובן על פי מה שכתוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזוהר </ins>הקדוש אית חסד ואית חסד אית חסד עולם כו' ואית חסד עילאה דהוא רב חסד כו'. כי הנה מודעת זאת התורה נקראת עוז שהוא לשון גבורה וכמו שאמרו חז"ל תרי"ג מצות נאמרו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למשה </ins>מסיני מפי הגבורה, וכדכתיב מימינו אש דת למו פירוש שהתורה מקורה ושרשה הוא רק חסדי ה' המכונים בשם ימין דהיינו המשכת בחינת אלהותו יתברך והארה מאור אין סוף ברוך הוא אל העולמות עליונים ותחתונים על ידי האדם הממשיך האור על עצמו בקיום רמ"ח מצוות עשה שהן רמ"ח אברים דמלכא. פירוש רמ"ח כלים ולבושים להארה [<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><small></ins>נראה דצריך לומר:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></small> </ins>לההארה] מאור אין סוף ברוך הוא המלובש בהן, (ומאור זה יומשך לו דחילו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורחימו </ins>בכל מצוה כנודע), רק שהמשכה זו נתלבשה תחלה במדת גבורתו של הקב"ה המכונה בשם אש שהיא בחינת צמצום האור והחיות הנמשכות מאור אין סוף ברוך הוא כדי שתוכל להתלבש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במעשה </ins>המצות שרובן ככולן הם בדברים חומריים כציצית ותפילין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקרבנות וצדקה</ins>, ואף מצות שהן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברוחניות </ins>האדם כמו יראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואהבה </ins>אף על פי כן הן בבחינת גבול ומדה ולא בבחינת אין סוף כלל, כי אהבה רבה לה' בלי קץ וגבול ומדה, אין האדם יכול לסובלה בלבו ולהיות קיים בגופו אפילו רגע, וכמאמר רז"ל שבשעת מתן תורה שהיתה התגלות אלהותו יתברך, ואור אין סוף ברוך הוא בבחינת דיבור והתגלות פרחה נשמתן כו':,</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''והנה''' לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שה[[מצוות]] </del>ניתנו לנו על ידי התלבשות במדת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גבורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[צמצום]] </del>ההארה כו' לכן רוב המצות יש להן שיעור מצומצם כמו אורך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[ציצית]] </del>י"ב גודלין, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[תפילין]] </del>אצבעים על אצבעים ומרובעות דוקא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[לולב]] </del>ד' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>טפחים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] וה[[סוכה]] </del>ז' טפחים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[שופר]] </del>טפח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[מקוה]] [[ארבעים#המספר בתורה|</del>מ' סאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכן בקרבנות יש להן שיעור מצומצם לזמן כמו כבשים בני שנה ואילים בני שתים ופרים כו', וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מעשה]] ה[[צדקה]] </del>וגמילות חסדים בממונו אף שהוא מהעמודים שהעולם עומד עליהם וכדכתיב עולם חסד יבנה אפילו הכי יש לה שיעור קצוב חומש למצוה מן המובחר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[מעשר כספים|מעשר]] </del>למדה בינונית כו' וזה נקרא חסד עולם, פירוש חסד אל כל היום המתלבש בעולמות עליונים ותחתונים על ידי אתערותא דלתתא היא מצות הצדקה וחסד שעושים בני אדם זה עם זה, ולפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שה[[עולם]] </del>הוא בבחינת גבול ומדה מהארץ עד לרקיע ת"ק שנה וכן מרקיע לרקיע כו', ושית אלפי שני הוי עלמא כו', לכן ניתן שיעור ומדה גם כן למצות הצדקה והחסד שבתורה כמו לשאר מצות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]]</del>, אך היינו דוקא לשומר התורה ולא סר ממנה ימין ושמאל אפילו כמלא נימא אבל מי שהעביר עליו הדרך חס ושלום, מאחר שהעוה דרכו לתת מגרעות בקדש העליון שגרע ערכו בחינת המשכתו מה שהיה יכול להמשיך מבחינת אלהותו והארת האור מאור אין סוף ברוך הוא אילו היה שומר התורה ומקיימה כהלכתה הרי מעוות זה לא יוכל לתקן כי אם בהמשכת האור העליון שלמעלה מהעולמות ואינו מתלבש בהן הנקרא חסד עילאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ורב חסד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לפי שמאיר ומתפשט בבחינת אין סוף בלי גבול ומדה מאחר שאיננו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[צמצום|</del>מצומצם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>תוך העולמות אלא בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מקיף<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עליהן מלמעלה מריש כל דרגין עד סוף וכו' וכשהאדם ממשיכו למטה במעשיו ואתערותא דלתתא אזי אור עליון זה מאיר ומתפשט תוך העולמות ומתקן כל מעוות וכל מגרעות שניתנו בקדש העליון ומחדש אורן וטובן ביתר שאת ויתר עז בבחינת אור חדש ממש לכן אמרו במקום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[בעל תשובה|בעלי </del>תשובה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עומדין וכו'. והנה עיקר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תשובה]] </del>הוא בלב כי על ידי החרטה מעומקא דלבא מעורר עומק אור העליון הזה, אך כדי להמשיכו להאיר בעולמות עליונים ותחתונים צריך אתערותא דלתתא ממש, בבחינת מעשה, דהיינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הצדקה וחסד בלי גבול ומדה, דכמו שהאדם משפיע רב חסד פירוש ח"ס דלי"ת דהיינו לדל ואביון דלית ליה מגרמיה כלום ואינו נותן גבול ומדה לנתינתו והשפעתו. כך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הקב"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>משפיע אורו וטובו בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ורב חסד|</del>חסד עילאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הנקראת רב חסד המאיר בבחינת אין סוף בלי גבול ומדה תוך העולמות עליונים ותחתונים, שכולם הם בבחינת דלי"ת אצלו יתברך דלית להון מגרמיהון כלום וכולא קמיה כלא חשיבי ועל ידי זה נתקנו כל הפגמים שפגם האדם בעונותיו למעלה בעולמות עליונים ותחתונים. וזהו שכתוב עשה צדקה ומשפט נבחר לה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מזבח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שה[[קרבנות]] </del>הן בבחינת שיעור ומדה וגבול. מה שאין כן בצדקה שיוכל לפזר בלי גבול לתקן עונותיו. ומה שאמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש היינו דוקא במי שלא חטא, או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה. אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין פשיטא דלא גרעה רפואת הנפש מרפואת הגוף שאין כסף נחשב וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו כתיב. והנה מדת חסד זו בלי גבול ומדה נקראת על שמו של הקב"ה חסדי ה' כדכתיב וחסד ה' מעולם ועד עולם כו' כי הגם שכל ישראל הם רחמנים וגומלי חסדים ברם יש גבול ומדה לרחמי האדם. אבל הקב"ה נקרא אין סוף ברוך הוא ולמדותיו אין סוף כדכתיב כי לא כלו רחמיו וכו'. וזהו שאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[נביא]] </del>אחר החורבן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[גלות]]</del>, חסדי ה' כי לא תמנו וגו'. פירוש לפי שלא תמנו שאין אנו תמימים ושלמים בלי שום חטא ופגם בנפש ובעולמות עליונים, על כן צריכין אנו להתנהג בחסדי ה' שהם בלי גבול ותכלית כדי לעורר עלינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רחמים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וחסד עילאה שהוא רב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חסד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[רחמים]] </del>בלי גבול ותכלית, כמו שכתוב כי לא כלו רחמיו וגו'. וזהו שאמרו רז"ל אין ישראל נגאלין אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[צדקה]] </del>שיעשו גם אם יהיו פטורים מדינא, כי אין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[משיח|</del>בן דוד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בא כו':</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''והנה''' לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהמצוות </ins>ניתנו לנו על ידי התלבשות במדת גבורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וצמצום </ins>ההארה כו' לכן רוב המצות יש להן שיעור מצומצם כמו אורך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הציצית </ins>י"ב גודלין, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והתפילין </ins>אצבעים על אצבעים ומרובעות דוקא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והלולב </ins>ד' טפחים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והסוכה </ins>ז' טפחים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והשופר </ins>טפח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמקוה </ins>מ' סאה וכן בקרבנות יש להן שיעור מצומצם לזמן כמו כבשים בני שנה ואילים בני שתים ופרים כו', וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במעשה הצדקה </ins>וגמילות חסדים בממונו אף שהוא מהעמודים שהעולם עומד עליהם וכדכתיב עולם חסד יבנה אפילו הכי יש לה שיעור קצוב חומש למצוה מן המובחר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומעשר </ins>למדה בינונית כו' וזה נקרא חסד עולם, פירוש חסד אל כל היום המתלבש בעולמות עליונים ותחתונים על ידי אתערותא דלתתא היא מצות הצדקה וחסד שעושים בני אדם זה עם זה, ולפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהעולם </ins>הוא בבחינת גבול ומדה מהארץ עד לרקיע ת"ק שנה וכן מרקיע לרקיע כו', ושית אלפי שני הוי עלמא כו', לכן ניתן שיעור ומדה גם כן למצות הצדקה והחסד שבתורה כמו לשאר מצות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה</ins>, אך היינו דוקא לשומר התורה ולא סר ממנה ימין ושמאל אפילו כמלא נימא אבל מי שהעביר עליו הדרך חס ושלום, מאחר שהעוה דרכו לתת מגרעות בקדש העליון שגרע ערכו בחינת המשכתו מה שהיה יכול להמשיך מבחינת אלהותו והארת האור מאור אין סוף ברוך הוא אילו היה שומר התורה ומקיימה כהלכתה הרי מעוות זה לא יוכל לתקן כי אם בהמשכת האור העליון שלמעלה מהעולמות ואינו מתלבש בהן הנקרא חסד עילאה ורב חסד לפי שמאיר ומתפשט בבחינת אין סוף בלי גבול ומדה מאחר שאיננו מצומצם תוך העולמות אלא בבחינת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>מקיף עליהן מלמעלה מריש כל דרגין עד סוף וכו' וכשהאדם ממשיכו למטה במעשיו ואתערותא דלתתא אזי אור עליון זה מאיר ומתפשט תוך העולמות ומתקן כל מעוות וכל מגרעות שניתנו בקדש העליון ומחדש אורן וטובן ביתר שאת ויתר עז בבחינת אור חדש ממש לכן אמרו במקום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבעלי </ins>תשובה עומדין וכו'. והנה עיקר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התשובה </ins>הוא בלב כי על ידי החרטה מעומקא דלבא מעורר עומק אור העליון הזה, אך כדי להמשיכו להאיר בעולמות עליונים ותחתונים צריך אתערותא דלתתא ממש, בבחינת מעשה, דהיינו מעשה הצדקה וחסד בלי גבול ומדה, דכמו שהאדם משפיע רב חסד פירוש ח"ס דלי"ת דהיינו לדל ואביון דלית ליה מגרמיה כלום ואינו נותן גבול ומדה לנתינתו והשפעתו. כך הקב"ה משפיע אורו וטובו בבחינת חסד עילאה הנקראת רב חסד המאיר בבחינת אין סוף בלי גבול ומדה תוך העולמות עליונים ותחתונים, שכולם הם בבחינת דלי"ת אצלו יתברך דלית להון מגרמיהון כלום וכולא קמיה כלא חשיבי ועל ידי זה נתקנו כל הפגמים שפגם האדם בעונותיו למעלה בעולמות עליונים ותחתונים. וזהו שכתוב עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהקרבנות </ins>הן בבחינת שיעור ומדה וגבול. מה שאין כן בצדקה שיוכל לפזר בלי גבול לתקן עונותיו. ומה שאמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש היינו דוקא במי שלא חטא, או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה. אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין פשיטא דלא גרעה רפואת הנפש מרפואת הגוף שאין כסף נחשב וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו כתיב. והנה מדת חסד זו בלי גבול ומדה נקראת על שמו של הקב"ה חסדי ה' כדכתיב וחסד ה' מעולם ועד עולם כו' כי הגם שכל ישראל הם רחמנים וגומלי חסדים ברם יש גבול ומדה לרחמי האדם. אבל הקב"ה נקרא אין סוף ברוך הוא ולמדותיו אין סוף כדכתיב כי לא כלו רחמיו וכו'. וזהו שאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנביא </ins>אחר החורבן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והגלות</ins>, חסדי ה' כי לא תמנו וגו'. פירוש לפי שלא תמנו שאין אנו תמימים ושלמים בלי שום חטא ופגם בנפש ובעולמות עליונים, על כן צריכין אנו להתנהג בחסדי ה' שהם בלי גבול ותכלית כדי לעורר עלינו רחמים וחסד עילאה שהוא רב חסד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורחמים </ins>בלי גבול ותכלית, כמו שכתוב כי לא כלו רחמיו וגו'. וזהו שאמרו רז"ל אין ישראל נגאלין אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצדקה </ins>שיעשו גם אם יהיו פטורים מדינא, כי אין בן דוד בא כו':<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99&diff=1863&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-27T03:48:50Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:48, 27 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99&diff=1862&oldid=prevחב"דטקסט>חלוקה בוט: חלוקה בוט העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י' לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י': החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"2021-07-25T09:18:43Z<p>חלוקה בוט העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%99%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י'</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י'</a>: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''י אד"ש''' וחיים פתח: דברי יעיר אזן שומעת תוכחת חיים אשר הוכיח ה' חיים על ידי נביאו ואמר '''חסדי ה' כי לא תמנו''' וגו' והווה ליה למימר כי לא תמו כמו שכתוב כי לא תמו חסדיך וגו'. <br />
<br />
ויובן על פי מה שכתוב ב[[זוהר הקדוש]] אית חסד ואית חסד אית חסד עולם כו' ואית [[ורב חסד|חסד עילאה]] דהוא רב חסד כו'. כי הנה מודעת זאת התורה נקראת עוז שהוא לשון גבורה וכמו שאמרו חז"ל תרי"ג מצות נאמרו ל[[משה]] מסיני מפי הגבורה, וכדכתיב מימינו אש דת למו פירוש שהתורה מקורה ושרשה הוא רק חסדי ה' המכונים בשם ימין דהיינו המשכת בחינת אלהותו יתברך והארה מאור אין סוף ברוך הוא אל העולמות עליונים ותחתונים על ידי האדם הממשיך האור על עצמו בקיום רמ"ח מצוות עשה שהן רמ"ח אברים דמלכא. פירוש רמ"ח [[כלים]] ולבושים להארה [נראה דצריך לומר: לההארה] מאור אין סוף ברוך הוא המלובש בהן, (ומאור זה יומשך לו [[דחילו]] ו[[רחימו]] בכל מצוה כנודע), רק שהמשכה זו נתלבשה תחלה במדת גבורתו של [[הקב"ה]] המכונה בשם אש שהיא בחינת [[צמצום]] האור והחיות הנמשכות מאור אין סוף ברוך הוא כדי שתוכל להתלבש ב[[מעשה]] המצות שרובן ככולן הם בדברים חומריים כציצית ותפילין ו[[קרבנות]] ו[[צדקה]], ואף מצות שהן ב[[רוחניות]] האדם כמו יראה ו[[אהבה]] אף על פי כן הן בבחינת גבול ומדה ולא בבחינת אין סוף כלל, כי [[אהבה]] רבה לה' בלי קץ וגבול ומדה, אין האדם יכול לסובלה בלבו ולהיות קיים בגופו אפילו רגע, וכמאמר רז"ל שבשעת מתן תורה שהיתה התגלות אלהותו יתברך, ואור אין סוף ברוך הוא בבחינת דיבור והתגלות פרחה נשמתן כו':,<br />
<br />
'''והנה''' לפי שה[[מצוות]] ניתנו לנו על ידי התלבשות במדת [[גבורה]] ו[[צמצום]] ההארה כו' לכן רוב המצות יש להן שיעור מצומצם כמו אורך ה[[ציצית]] י"ב גודלין, וה[[תפילין]] אצבעים על אצבעים ומרובעות דוקא וה[[לולב]] ד' [[טפחים]] וה[[סוכה]] ז' טפחים וה[[שופר]] טפח וה[[מקוה]] [[ארבעים#המספר בתורה|מ' סאה]] וכן בקרבנות יש להן שיעור מצומצם לזמן כמו כבשים בני שנה ואילים בני שתים ופרים כו', וכן ב[[מעשה]] ה[[צדקה]] וגמילות חסדים בממונו אף שהוא מהעמודים שהעולם עומד עליהם וכדכתיב עולם חסד יבנה אפילו הכי יש לה שיעור קצוב חומש למצוה מן המובחר ו[[מעשר כספים|מעשר]] למדה בינונית כו' וזה נקרא חסד עולם, פירוש חסד אל כל היום המתלבש בעולמות עליונים ותחתונים על ידי אתערותא דלתתא היא מצות הצדקה וחסד שעושים בני אדם זה עם זה, ולפי שה[[עולם]] הוא בבחינת גבול ומדה מהארץ עד לרקיע ת"ק שנה וכן מרקיע לרקיע כו', ושית אלפי שני הוי עלמא כו', לכן ניתן שיעור ומדה גם כן למצות הצדקה והחסד שבתורה כמו לשאר מצות ה[[תורה]], אך היינו דוקא לשומר התורה ולא סר ממנה ימין ושמאל אפילו כמלא נימא אבל מי שהעביר עליו הדרך חס ושלום, מאחר שהעוה דרכו לתת מגרעות בקדש העליון שגרע ערכו בחינת המשכתו מה שהיה יכול להמשיך מבחינת אלהותו והארת האור מאור אין סוף ברוך הוא אילו היה שומר התורה ומקיימה כהלכתה הרי מעוות זה לא יוכל לתקן כי אם בהמשכת האור העליון שלמעלה מהעולמות ואינו מתלבש בהן הנקרא חסד עילאה [[ורב חסד]] לפי שמאיר ומתפשט בבחינת אין סוף בלי גבול ומדה מאחר שאיננו [[צמצום|מצומצם]] תוך העולמות אלא בבחינת [[מקיף]] עליהן מלמעלה מריש כל דרגין עד סוף וכו' וכשהאדם ממשיכו למטה במעשיו ואתערותא דלתתא אזי אור עליון זה מאיר ומתפשט תוך העולמות ומתקן כל מעוות וכל מגרעות שניתנו בקדש העליון ומחדש אורן וטובן ביתר שאת ויתר עז בבחינת אור חדש ממש לכן אמרו במקום ש[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] עומדין וכו'. והנה עיקר ה[[תשובה]] הוא בלב כי על ידי החרטה מעומקא דלבא מעורר עומק אור העליון הזה, אך כדי להמשיכו להאיר בעולמות עליונים ותחתונים צריך אתערותא דלתתא ממש, בבחינת מעשה, דהיינו [[מעשה]] הצדקה וחסד בלי גבול ומדה, דכמו שהאדם משפיע רב חסד פירוש ח"ס דלי"ת דהיינו לדל ואביון דלית ליה מגרמיה כלום ואינו נותן גבול ומדה לנתינתו והשפעתו. כך [[הקב"ה]] משפיע אורו וטובו בבחינת [[ורב חסד|חסד עילאה]] הנקראת רב חסד המאיר בבחינת אין סוף בלי גבול ומדה תוך העולמות עליונים ותחתונים, שכולם הם בבחינת דלי"ת אצלו יתברך דלית להון מגרמיהון כלום וכולא קמיה כלא חשיבי ועל ידי זה נתקנו כל הפגמים שפגם האדם בעונותיו למעלה בעולמות עליונים ותחתונים. וזהו שכתוב עשה צדקה ומשפט נבחר לה' [[מזבח]] לפי שה[[קרבנות]] הן בבחינת שיעור ומדה וגבול. מה שאין כן בצדקה שיוכל לפזר בלי גבול לתקן עונותיו. ומה שאמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש היינו דוקא במי שלא חטא, או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה. אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין פשיטא דלא גרעה רפואת הנפש מרפואת הגוף שאין כסף נחשב וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו כתיב. והנה מדת חסד זו בלי גבול ומדה נקראת על שמו של הקב"ה חסדי ה' כדכתיב וחסד ה' מעולם ועד עולם כו' כי הגם שכל ישראל הם רחמנים וגומלי חסדים ברם יש גבול ומדה לרחמי האדם. אבל הקב"ה נקרא אין סוף ברוך הוא ולמדותיו אין סוף כדכתיב כי לא כלו רחמיו וכו'. וזהו שאמר ה[[נביא]] אחר החורבן וה[[גלות]], חסדי ה' כי לא תמנו וגו'. פירוש לפי שלא תמנו שאין אנו תמימים ושלמים בלי שום חטא ופגם בנפש ובעולמות עליונים, על כן צריכין אנו להתנהג בחסדי ה' שהם בלי גבול ותכלית כדי לעורר עלינו [[רחמים]] וחסד עילאה שהוא רב [[חסד]] ו[[רחמים]] בלי גבול ותכלית, כמו שכתוב כי לא כלו רחמיו וגו'. וזהו שאמרו רז"ל אין ישראל נגאלין אלא ב[[צדקה]] שיעשו גם אם יהיו פטורים מדינא, כי אין [[משיח|בן דוד]] בא כו':<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div>חב"דטקסט>חלוקה בוט