https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%91תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן יב - היסטוריית גרסאות2026-05-13T07:46:02Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%91&diff=19810&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן יב": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-07-31T18:27:46Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%91" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן יב">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן יב</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:27, 31 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%91&diff=19809&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י"ב לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן יב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-31T18:27:32Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%22%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י"ב (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י"ב</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%91" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן יב">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן יב</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:27, 31 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%91&diff=15460&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ב לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י"ב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:34:13Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%22%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ב (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ב</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%22%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י"ב (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י"ב</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:34, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%91&diff=11439&oldid=prevש. א. ב־13:01, 22 באפריל 20252025-04-22T13:01:41Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:01, 22 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יב והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם.''' להבין ההפרש שבין מעשה לעבודה ובין שלום להשקט ובטח כו', על פי מה שארז"ל על פסוק עושה שלום במרומיו כי מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש, ואין מכבין זה את זה כלומר שמיכאל שר של חסד הנקרא בשם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>היורדים ממקום גבוה למקום נמוך, והוא בחינת ההשפעה והתפשטות החיות מעולמות עליונים לתחתונים, ובחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שטבעה לעלות למעלה היא בחינת הגבורה והסתלקות השפעת החיים ממטה למעלה שלא להשפיע רק בצמצום עצום ורב והן מדות נגדיות והפכיות זו לזו והיינו כשהן בבחינת מדות לבדן. אך הקב"ה עושה שלום ביניהם דהיינו על ידי גילוי שמתגלה בהן הארה רבה והשפעה עצומה מאד מאור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אשר כשמו כן הוא שאינו בבחינת מדה ח"ו, אלא למעלה מעלה עד אין קץ אפילו מבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אמות|</del>חב"ד מקור המדות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, ואזי המדות נגדיות של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מיכאל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[גבריאל]] </del>נכללות במקורן ושרשן, והיו לאחדים ממש ובטלים באורו יתברך המאיר להם בבחינת גילוי, ואזי מתמזגים ומתמתקים הגבורות בחסדים על ידי בחינה ממוצעת קו המכריע ומטה כלפי חסד היא מדת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רחמים]] </del>הנקראת בשם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תפארת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בדברי חכמי האמת, לפי שהיא כלולה מב' גוונין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>לובן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[אודם]] </del>המרמזים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[חסד]] ו[[גבורה]]</del>, ולכן סתם שם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הויה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא שבכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]] </del>מורה על מדת התפארת, כמו שכתוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זוה</del>"ק<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, לפי שכאן הוא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא הארה רבה ביתר שאת משאר מדותיו הקדושות יתברך. והנה אתערותא דלעילא לעורר גילוי הארה רבה והשפעה עצומה הנ"ל מאור אין סוף ברוך הוא, לעשות שלום הנ"ל, היא באתערותא דלתתא במעשה הצדקה והשפעת חיים חן וחסד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[רחמים]] </del>למאן דלית ליה מגרמי' כלום ולהחיות רוח שפלים כו'. ומודעת זאת מה שאמרו רז"ל על העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה. פמליא של מעלה הם השרים והמדות הנ"ל שהן ההיכלות עליונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] שב[[זוה</del>"ק<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ופמליא של מטה הן ההיכלות התחתונים ובפרט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולם הזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>השפל המעורב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>טוב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[רע]] </del>מחטא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אדם הראשון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>והרע שולט על הטוב כמו שכתוב אשר שלט האדם באדם כו' ולאום מלאום יאמץ, וכנראה בחוש באדם התחתון הנקרא בשם עולם קטן, שלפעמים הטוב גובר ולפעמים להיפך ח"ו, ואין שלום בעולם עד עת קץ שיתברר הטוב מהרע לידבק בשרשו ומקורו מקור החיים ברוך הוא, ואזי יתפרדו כל פועלי און ורוח הטומאה יעבור מן הארץ, כשיתברר מתוכו בחינת הטוב המחייהו. ובירור זה יהיה גם כן על ידי גילוי אלקותו למטה בהארה רבה והשפעה עצומה, כמו שכתוב כי מלאה הארץ דעה את ה' ונגלה כבוד ה' כו', וזהו בכללות העולם לעתיד, אך באדם התחתון בכל עת מצוא זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תפלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, או שאר עתים מזומנים להתבודד עם קונו כל אחד לפי מעשיו זוכה למעין בירור זה על ידי עסק התורה לשמה, וכן על ידי הצדקה כמו שאיתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רבי אלעזר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך היא בחינת גילוי הארה והשפעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הדעת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>והתבונה להתבונן בגדולת ה' ולהוליד מזה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דחילו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[רחימו]] </del>שכליים כנודע, ועל ידי זה נברר הטוב לה' ונפרד הרע כמו שכתוב מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו. פירוש לפי הילולו את ה' בעומק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הדעת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להוליד דחילו ורחימו ככה נברר הטוב ונפרד הרע כבירור ופירוד הסיגים מכסף וזהב במצרף וכור. והנה מודעת זאת שישראל בטבעם הם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רחמנות|</del>רחמנים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[גמילות חסדים|</del>וגומלי חסדים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, מפני היות נפשותיהם נמשכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מדות|</del>ממדותיו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>יתברך אשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[חסד]] </del>גובר בהן על מדת הדין והגבורה והצמצום וכמו שכתוב גבר חסדו על יריאיו שלכן נקראת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[נשמה]] </del>בת כהן כמו שכתוב בזוה"ק. והנה הצדקה הנמשכת מבחינה זו נקראת בשם מעשה הצדקה, כי שם מעשה נופל על דבר שכבר נעשה או שנעשה תמיד ממילא והיא דבר ההווה ורגיל תמיד ואף כאן הרי מדת החסד והרחמנות הוטבעה בנפשות כל בית ישראל מכבר מעת בריאותן והשתלשלותן ממדותיו יתברך, כמו שכתוב ויפח באפיו כו' ואתה נפחת בי ומאן דנפח כו', וגם בכל יום ויום בטובו מחדש מעשה בראשית וחדשים לבקרים כו'. אך לשון עבודה אינו נופל אלא על דבר שהאדם עושה ביגיעה עצומה נגד טבע נפשו רק שמבטל טבעו ורצונו מפני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא, כגון לייגע עצמו בתורה ובתפלה עד מיצוי הנפש כו'. ואף כאן במצות הצדקה ליתן הרבה יותר מטבע רחמנותו ורצונו, וכמו שאמרו רז"ל על פסוק נתן תתן אפילו מאה פעמים וכו'. וזהו שכתוב והיה מעשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[צדקה]] </del>שגם הצדקה הנקרא בשם מעשה ולא בשם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עבודה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, אף על פי כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אתערותא </del>דלתתא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[</del>אתערותא דלעילא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מעורר גילוי אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בהארה רבה והשפעה עצומה, ונעשה שלום במרומיו וגם בפמליא של מטה רק שבעולם הזה השפל לא יתגלה השלום והבירור ופירוד הרע מהטוב עד עת קץ ולא בזמן הגלות כנ"ל רק בעולם קטן הוא האדם בכל עת מצוא זו תפלה כמו שכתוב בצדק אחזה פניך כנ"ל, אך אחר התפלה יוכל להיות הרע חוזר וניעור בקל ולהתערב בטוב כאשר יתהלך בחשכת עולם הזה. אך הצדקה בבחינת עבודה הנה מאשר יקרה וגדלה מעלתה במאד מאד בהיותו מבטל טבעו ורצונו הגופני מפני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא ואתכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>סטרא אחרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ואזי אסתלק יקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[קודשא </del>בריך היא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כו' וכיתרון האור מן החשך דוקא כנודע. אי לזאת אין הרע יכול להיות עוד חוזר וניעור בקלות כל כך מאליו, רק אם האדם יעוררנו וימשיכנו על עצמו ח"ו. וזהו שכתוב השקט ובטח עד עולם. השקט הוא מלשון שוקט על שמריו, דהיינו שהשמרים נפרדים לגמרי מן היין ונופלין למטה לגמרי והיין למעלה זך וצלול בתכלית. ועל דרך זה הוא בעבודת הצדקה השמרים הן בחינת תערובת רע שבנפשו נברר ונפרד מעט מעט עד שנופל למטה למקורו ושרשו וכמו שכתוב ותשליך במצולות ים כל חטאתם:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יב והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם.''' להבין ההפרש שבין מעשה לעבודה ובין שלום להשקט ובטח כו', על פי מה שארז"ל על פסוק עושה שלום במרומיו כי מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש, ואין מכבין זה את זה כלומר שמיכאל שר של חסד הנקרא בשם מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך, והוא בחינת ההשפעה והתפשטות החיות מעולמות עליונים לתחתונים, ובחינת אש שטבעה לעלות למעלה היא בחינת הגבורה והסתלקות השפעת החיים ממטה למעלה שלא להשפיע רק בצמצום עצום ורב והן מדות נגדיות והפכיות זו לזו והיינו כשהן בבחינת מדות לבדן. אך הקב"ה עושה שלום ביניהם דהיינו על ידי גילוי שמתגלה בהן הארה רבה והשפעה עצומה מאד מאור אין סוף ברוך הוא אשר כשמו כן הוא שאינו בבחינת מדה ח"ו, אלא למעלה מעלה עד אין קץ אפילו מבחינת חב"ד מקור המדות, ואזי המדות נגדיות של מיכאל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגבריאל </ins>נכללות במקורן ושרשן, והיו לאחדים ממש ובטלים באורו יתברך המאיר להם בבחינת גילוי, ואזי מתמזגים ומתמתקים הגבורות בחסדים על ידי בחינה ממוצעת קו המכריע ומטה כלפי חסד היא מדת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרחמים </ins>הנקראת בשם תפארת בדברי חכמי האמת, לפי שהיא כלולה מב' גוונין לובן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואודם </ins>המרמזים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחסד וגבורה</ins>, ולכן סתם שם הויה ברוך הוא שבכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה </ins>מורה על מדת התפארת, כמו שכתוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזוה</ins>"ק, לפי שכאן הוא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא הארה רבה ביתר שאת משאר מדותיו הקדושות יתברך. והנה אתערותא דלעילא לעורר גילוי הארה רבה והשפעה עצומה הנ"ל מאור אין סוף ברוך הוא, לעשות שלום הנ"ל, היא באתערותא דלתתא במעשה הצדקה והשפעת חיים חן וחסד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורחמים </ins>למאן דלית ליה מגרמי' כלום ולהחיות רוח שפלים כו'. ומודעת זאת מה שאמרו רז"ל על העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה. פמליא של מעלה הם השרים והמדות הנ"ל שהן ההיכלות עליונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הבריאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבזוה</ins>"ק ופמליא של מטה הן ההיכלות התחתונים ובפרט עולם הזה השפל המעורב טוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורע </ins>מחטא אדם הראשון והרע שולט על הטוב כמו שכתוב אשר שלט האדם באדם כו' ולאום מלאום יאמץ, וכנראה בחוש באדם התחתון הנקרא בשם עולם קטן, שלפעמים הטוב גובר ולפעמים להיפך ח"ו, ואין שלום בעולם עד עת קץ שיתברר הטוב מהרע לידבק בשרשו ומקורו מקור החיים ברוך הוא, ואזי יתפרדו כל פועלי און ורוח הטומאה יעבור מן הארץ, כשיתברר מתוכו בחינת הטוב המחייהו. ובירור זה יהיה גם כן על ידי גילוי אלקותו למטה בהארה רבה והשפעה עצומה, כמו שכתוב כי מלאה הארץ דעה את ה' ונגלה כבוד ה' כו', וזהו בכללות העולם לעתיד, אך באדם התחתון בכל עת מצוא זו תפלה, או שאר עתים מזומנים להתבודד עם קונו כל אחד לפי מעשיו זוכה למעין בירור זה על ידי עסק התורה לשמה, וכן על ידי הצדקה כמו שאיתא רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך היא בחינת גילוי הארה והשפעת הדעת והתבונה להתבונן בגדולת ה' ולהוליד מזה דחילו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורחימו </ins>שכליים כנודע, ועל ידי זה נברר הטוב לה' ונפרד הרע כמו שכתוב מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו. פירוש לפי הילולו את ה' בעומק הדעת להוליד דחילו ורחימו ככה נברר הטוב ונפרד הרע כבירור ופירוד הסיגים מכסף וזהב במצרף וכור. והנה מודעת זאת שישראל בטבעם הם רחמנים וגומלי חסדים, מפני היות נפשותיהם נמשכות ממדותיו יתברך אשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החסד </ins>גובר בהן על מדת הדין והגבורה והצמצום וכמו שכתוב גבר חסדו על יריאיו שלכן נקראת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנשמה </ins>בת כהן כמו שכתוב בזוה"ק. והנה הצדקה הנמשכת מבחינה זו נקראת בשם מעשה הצדקה, כי שם מעשה נופל על דבר שכבר נעשה או שנעשה תמיד ממילא והיא דבר ההווה ורגיל תמיד ואף כאן הרי מדת החסד והרחמנות הוטבעה בנפשות כל בית ישראל מכבר מעת בריאותן והשתלשלותן ממדותיו יתברך, כמו שכתוב ויפח באפיו כו' ואתה נפחת בי ומאן דנפח כו', וגם בכל יום ויום בטובו מחדש מעשה בראשית וחדשים לבקרים כו'. אך לשון עבודה אינו נופל אלא על דבר שהאדם עושה ביגיעה עצומה נגד טבע נפשו רק שמבטל טבעו ורצונו מפני רצון העליון ברוך הוא, כגון לייגע עצמו בתורה ובתפלה עד מיצוי הנפש כו'. ואף כאן במצות הצדקה ליתן הרבה יותר מטבע רחמנותו ורצונו, וכמו שאמרו רז"ל על פסוק נתן תתן אפילו מאה פעמים וכו'. וזהו שכתוב והיה מעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הצדקה </ins>שגם הצדקה הנקרא בשם מעשה ולא בשם עבודה, אף על פי כן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתערותא </ins>דלתתא אתערותא דלעילא מעורר גילוי אור אין סוף ברוך הוא בהארה רבה והשפעה עצומה, ונעשה שלום במרומיו וגם בפמליא של מטה רק שבעולם הזה השפל לא יתגלה השלום והבירור ופירוד הרע מהטוב עד עת קץ ולא בזמן הגלות כנ"ל רק בעולם קטן הוא האדם בכל עת מצוא זו תפלה כמו שכתוב בצדק אחזה פניך כנ"ל, אך אחר התפלה יוכל להיות הרע חוזר וניעור בקל ולהתערב בטוב כאשר יתהלך בחשכת עולם הזה. אך הצדקה בבחינת עבודה הנה מאשר יקרה וגדלה מעלתה במאד מאד בהיותו מבטל טבעו ורצונו הגופני מפני רצון העליון ברוך הוא ואתכפיא סטרא אחרא ואזי אסתלק יקרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקודשא </ins>בריך היא כו' וכיתרון האור מן החשך דוקא כנודע. אי לזאת אין הרע יכול להיות עוד חוזר וניעור בקלות כל כך מאליו, רק אם האדם יעוררנו וימשיכנו על עצמו ח"ו. וזהו שכתוב השקט ובטח עד עולם. השקט הוא מלשון שוקט על שמריו, דהיינו שהשמרים נפרדים לגמרי מן היין ונופלין למטה לגמרי והיין למעלה זך וצלול בתכלית. ועל דרך זה הוא בעבודת הצדקה השמרים הן בחינת תערובת רע שבנפשו נברר ונפרד מעט מעט עד שנופל למטה למקורו ושרשו וכמו שכתוב ותשליך במצולות ים כל חטאתם:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%91&diff=1867&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-27T03:48:50Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:48, 27 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%91&diff=1866&oldid=prevחב"דטקסט>חלוקה בוט: חלוקה בוט העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י"ב לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ב: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"2021-07-25T09:16:47Z<p>חלוקה בוט העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%99%22%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י"ב (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י"ב</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%22%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ב (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ב</a>: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''יב והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם.''' להבין ההפרש שבין מעשה לעבודה ובין שלום להשקט ובטח כו', על פי מה שארז"ל על פסוק עושה שלום במרומיו כי מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש, ואין מכבין זה את זה כלומר שמיכאל שר של חסד הנקרא בשם [[מים]] היורדים ממקום גבוה למקום נמוך, והוא בחינת ההשפעה והתפשטות החיות מעולמות עליונים לתחתונים, ובחינת [[אש]] שטבעה לעלות למעלה היא בחינת הגבורה והסתלקות השפעת החיים ממטה למעלה שלא להשפיע רק בצמצום עצום ורב והן מדות נגדיות והפכיות זו לזו והיינו כשהן בבחינת מדות לבדן. אך הקב"ה עושה שלום ביניהם דהיינו על ידי גילוי שמתגלה בהן הארה רבה והשפעה עצומה מאד מאור [[אין סוף ברוך הוא]] אשר כשמו כן הוא שאינו בבחינת מדה ח"ו, אלא למעלה מעלה עד אין קץ אפילו מבחינת [[אמות|חב"ד מקור המדות]], ואזי המדות נגדיות של [[מיכאל]] ו[[גבריאל]] נכללות במקורן ושרשן, והיו לאחדים ממש ובטלים באורו יתברך המאיר להם בבחינת גילוי, ואזי מתמזגים ומתמתקים הגבורות בחסדים על ידי בחינה ממוצעת קו המכריע ומטה כלפי חסד היא מדת ה[[רחמים]] הנקראת בשם [[תפארת]] בדברי חכמי האמת, לפי שהיא כלולה מב' גוונין [[לובן]] ו[[אודם]] המרמזים ל[[חסד]] ו[[גבורה]], ולכן סתם שם [[הויה]] ברוך הוא שבכל ה[[תורה]] מורה על מדת התפארת, כמו שכתוב ב[[זוה"ק]], לפי שכאן הוא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא הארה רבה ביתר שאת משאר מדותיו הקדושות יתברך. והנה אתערותא דלעילא לעורר גילוי הארה רבה והשפעה עצומה הנ"ל מאור אין סוף ברוך הוא, לעשות שלום הנ"ל, היא באתערותא דלתתא במעשה הצדקה והשפעת חיים חן וחסד ו[[רחמים]] למאן דלית ליה מגרמי' כלום ולהחיות רוח שפלים כו'. ומודעת זאת מה שאמרו רז"ל על העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה. פמליא של מעלה הם השרים והמדות הנ"ל שהן ההיכלות עליונים ב[[עולם הבריאה]] שב[[זוה"ק]] ופמליא של מטה הן ההיכלות התחתונים ובפרט [[עולם הזה]] השפל המעורב [[טוב]] ו[[רע]] מחטא [[אדם הראשון]] והרע שולט על הטוב כמו שכתוב אשר שלט האדם באדם כו' ולאום מלאום יאמץ, וכנראה בחוש באדם התחתון הנקרא בשם עולם קטן, שלפעמים הטוב גובר ולפעמים להיפך ח"ו, ואין שלום בעולם עד עת קץ שיתברר הטוב מהרע לידבק בשרשו ומקורו מקור החיים ברוך הוא, ואזי יתפרדו כל פועלי און ורוח הטומאה יעבור מן הארץ, כשיתברר מתוכו בחינת הטוב המחייהו. ובירור זה יהיה גם כן על ידי גילוי אלקותו למטה בהארה רבה והשפעה עצומה, כמו שכתוב כי מלאה הארץ דעה את ה' ונגלה כבוד ה' כו', וזהו בכללות העולם לעתיד, אך באדם התחתון בכל עת מצוא זו [[תפלה]], או שאר עתים מזומנים להתבודד עם קונו כל אחד לפי מעשיו זוכה למעין בירור זה על ידי עסק התורה לשמה, וכן על ידי הצדקה כמו שאיתא [[רבי אלעזר]] יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך היא בחינת גילוי הארה והשפעת [[הדעת]] והתבונה להתבונן בגדולת ה' ולהוליד מזה [[דחילו]] ו[[רחימו]] שכליים כנודע, ועל ידי זה נברר הטוב לה' ונפרד הרע כמו שכתוב מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו. פירוש לפי הילולו את ה' בעומק [[הדעת]] להוליד דחילו ורחימו ככה נברר הטוב ונפרד הרע כבירור ופירוד הסיגים מכסף וזהב במצרף וכור. והנה מודעת זאת שישראל בטבעם הם [[רחמנות|רחמנים]] [[גמילות חסדים|וגומלי חסדים]], מפני היות נפשותיהם נמשכות [[מדות|ממדותיו]] יתברך אשר ה[[חסד]] גובר בהן על מדת הדין והגבורה והצמצום וכמו שכתוב גבר חסדו על יריאיו שלכן נקראת ה[[נשמה]] בת כהן כמו שכתוב בזוה"ק. והנה הצדקה הנמשכת מבחינה זו נקראת בשם מעשה הצדקה, כי שם מעשה נופל על דבר שכבר נעשה או שנעשה תמיד ממילא והיא דבר ההווה ורגיל תמיד ואף כאן הרי מדת החסד והרחמנות הוטבעה בנפשות כל בית ישראל מכבר מעת בריאותן והשתלשלותן ממדותיו יתברך, כמו שכתוב ויפח באפיו כו' ואתה נפחת בי ומאן דנפח כו', וגם בכל יום ויום בטובו מחדש מעשה בראשית וחדשים לבקרים כו'. אך לשון עבודה אינו נופל אלא על דבר שהאדם עושה ביגיעה עצומה נגד טבע נפשו רק שמבטל טבעו ורצונו מפני [[רצון העליון]] ברוך הוא, כגון לייגע עצמו בתורה ובתפלה עד מיצוי הנפש כו'. ואף כאן במצות הצדקה ליתן הרבה יותר מטבע רחמנותו ורצונו, וכמו שאמרו רז"ל על פסוק נתן תתן אפילו מאה פעמים וכו'. וזהו שכתוב והיה מעשה ה[[צדקה]] שגם הצדקה הנקרא בשם מעשה ולא בשם [[עבודה]], אף על פי כן ב[[אתערותא דלתתא]] [[אתערותא דלעילא]] מעורר גילוי אור [[אין סוף ברוך הוא]] בהארה רבה והשפעה עצומה, ונעשה שלום במרומיו וגם בפמליא של מטה רק שבעולם הזה השפל לא יתגלה השלום והבירור ופירוד הרע מהטוב עד עת קץ ולא בזמן הגלות כנ"ל רק בעולם קטן הוא האדם בכל עת מצוא זו תפלה כמו שכתוב בצדק אחזה פניך כנ"ל, אך אחר התפלה יוכל להיות הרע חוזר וניעור בקל ולהתערב בטוב כאשר יתהלך בחשכת עולם הזה. אך הצדקה בבחינת עבודה הנה מאשר יקרה וגדלה מעלתה במאד מאד בהיותו מבטל טבעו ורצונו הגופני מפני [[רצון העליון]] ברוך הוא ואתכפיא [[סטרא אחרא]] ואזי אסתלק יקרא ד[[קודשא בריך היא]] כו' וכיתרון האור מן החשך דוקא כנודע. אי לזאת אין הרע יכול להיות עוד חוזר וניעור בקלות כל כך מאליו, רק אם האדם יעוררנו וימשיכנו על עצמו ח"ו. וזהו שכתוב השקט ובטח עד עולם. השקט הוא מלשון שוקט על שמריו, דהיינו שהשמרים נפרדים לגמרי מן היין ונופלין למטה לגמרי והיין למעלה זך וצלול בתכלית. ועל דרך זה הוא בעבודת הצדקה השמרים הן בחינת תערובת רע שבנפשו נברר ונפרד מעט מעט עד שנופל למטה למקורו ושרשו וכמו שכתוב ותשליך במצולות ים כל חטאתם:<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div>חב"דטקסט>חלוקה בוט