https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן יג - היסטוריית גרסאות2026-05-13T03:46:47Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=19811&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י"ג לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן יג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-31T18:27:58Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%22%D7%92&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י"ג (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י"ג</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן יג">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן יג</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:27, 31 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=15457&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ג לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י"ג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:32:58Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%22%D7%92&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ג (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ג</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%22%D7%92&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י"ג (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן י"ג</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:32, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=11440&oldid=prevש. א. ב־13:08, 22 באפריל 20252025-04-22T13:08:22Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:08, 22 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יג מה''' רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. הנה בכלל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[עבודת השם|</del>עובדי השם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ימין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[שמאל]] </del>דהיינו שבחינת שמאל היא מדת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[צמצום]] </del>וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תורה]] </del>בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עבודת </del>ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, כמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[צדקה]] </del>להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[לימוד התורה|תלמוד </del>תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ושארי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מדת החסד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל, כמו שכתוב "ואתהלכה ברחבה" כו', וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' (צ"ע. ונראה שצריך להיות קודם אך בחינת ימין כו') וגם בלי צמצום וגבול כלל, ואין מעצור לרוח נדבתו בין בצדקה ובין בתלמוד תורה ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו':</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''יג מה''' רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. הנה בכלל עובדי השם יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת ימין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושמאל </ins>דהיינו שבחינת שמאל היא מדת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הצמצום </ins>וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורה </ins>בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעבודת </ins>ה', כמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצדקה </ins>להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתלמוד </ins>תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת החסד וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל, כמו שכתוב "ואתהלכה ברחבה" כו', וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' (צ"ע. ונראה שצריך להיות קודם אך בחינת ימין כו') וגם בלי צמצום וגבול כלל, ואין מעצור לרוח נדבתו בין בצדקה ובין בתלמוד תורה ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו':</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון, ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. וב"ה שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>בית שמאי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין, וכן שורש נשמת בית הלל כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מדת החסד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] וה[[אהבה]] </del>עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מדת הגבורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו', ומה שאמר הכתוב אברהם אוהבי ופחד יצחק הנה ההפרש וההבדל הזה הוא בבחינת גילוי והעלם שבמדת יצחק הפחד הוא בבחינת גילוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[אהבה]] </del>מסותרת בבחינת העלם והסתר וההיפך במדת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אברהם אבינו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ע"ה, וזהו שאמר דהע"ה מה רב טובך וגו' כלומר שמדת הטוב והחסד אשר היא בבחינת העלם והסתר אצל כל מי ששורש נשמתו מבחינת שמאל הנקרא בשם יראיך כמדת בית שמאי. הנה אף שהוא טוב הגנוז וצפון, אף על פי כן הוא רב וגדול מאד כמו מדת הגדולה והחסד ממש שמבחינת ימין, ושתיהן הן מבחינת גילוי בלי גבול ומדה ושיעור. וזהו שכתוב מה רב טובך כלומר בלי גבול ומדה בין הטוב אשר צפנת ליראיך ובין אשר פעלת לחוסים בך, שהם בעלי הבטחון שמבחינת ימין וחסדם וטובם הוא גם כן בבחינת גילוי והתפשטות נגד בני אדם ולא בבחינת צמצום והסתר כלל. (ומ"ש ליראיך ולא ביראיך, היינו משום שכל מה שהוא בבחינת העלם בכל נשמה הנה בחינת זו אינה מלובשת תוך הגוף במוחו ולבו אלא הוא בבחינת מקיף מלמעלה, ומשם היא מאירה למוחו ולבו לעתים הצריכים להתעוררות בחינת זו שתתעורר ותאיר למוחו ולבו כדי לבא לידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בפועל ממש). ואמר על כן אשר רב טוב לבית ישראל הצפון והגלוי הוא בבחינת בלי גבול ומדה לפי ערך נפשותם המלובשת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[גוף]]</del>, לכן גם אתה ה' תתנהג עמהם במדת חסדך הגדול בלי גבול ותכלית הנקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רב חסד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. דאית חסד ואית חסד. אית חסד עולם שיש כנגדו ולעומתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מדת הדין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ח"ו למעט ולצמצם חסדו וטובו. אבל חסד עליון הנקרא רב חסד אין כנגדו מדה"ד למעט ולצמצם רוב חסדו מלהתפשט בלי גבול ותכלית, כי הוא נמשך מבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>סובב כל עלמין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וטמירא דכל טמירין הנקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>כתר עליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, וזהו שכתוב תסתירם בסתר פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו':</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון, ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. וב"ה שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין, וכן שורש נשמת בית הלל כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא מדת החסד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והאהבה </ins>עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש מדת הגבורה ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו', ומה שאמר הכתוב אברהם אוהבי ופחד יצחק הנה ההפרש וההבדל הזה הוא בבחינת גילוי והעלם שבמדת יצחק הפחד הוא בבחינת גילוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והאהבה </ins>מסותרת בבחינת העלם והסתר וההיפך במדת אברהם אבינו ע"ה, וזהו שאמר דהע"ה מה רב טובך וגו' כלומר שמדת הטוב והחסד אשר היא בבחינת העלם והסתר אצל כל מי ששורש נשמתו מבחינת שמאל הנקרא בשם יראיך כמדת בית שמאי. הנה אף שהוא טוב הגנוז וצפון, אף על פי כן הוא רב וגדול מאד כמו מדת הגדולה והחסד ממש שמבחינת ימין, ושתיהן הן מבחינת גילוי בלי גבול ומדה ושיעור. וזהו שכתוב מה רב טובך כלומר בלי גבול ומדה בין הטוב אשר צפנת ליראיך ובין אשר פעלת לחוסים בך, שהם בעלי הבטחון שמבחינת ימין וחסדם וטובם הוא גם כן בבחינת גילוי והתפשטות נגד בני אדם ולא בבחינת צמצום והסתר כלל. (ומ"ש ליראיך ולא ביראיך, היינו משום שכל מה שהוא בבחינת העלם בכל נשמה הנה בחינת זו אינה מלובשת תוך הגוף במוחו ולבו אלא הוא בבחינת מקיף מלמעלה, ומשם היא מאירה למוחו ולבו לעתים הצריכים להתעוררות בחינת זו שתתעורר ותאיר למוחו ולבו כדי לבא לידי מעשה בפועל ממש). ואמר על כן אשר רב טוב לבית ישראל הצפון והגלוי הוא בבחינת בלי גבול ומדה לפי ערך נפשותם המלובשת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגוף</ins>, לכן גם אתה ה' תתנהג עמהם במדת חסדך הגדול בלי גבול ותכלית הנקרא רב חסד. דאית חסד ואית חסד. אית חסד עולם שיש כנגדו ולעומתו מדת הדין ח"ו למעט ולצמצם חסדו וטובו. אבל חסד עליון הנקרא רב חסד אין כנגדו מדה"ד למעט ולצמצם רוב חסדו מלהתפשט בלי גבול ותכלית, כי הוא נמשך מבחינת סובב כל עלמין וטמירא דכל טמירין הנקרא כתר עליון, וזהו שכתוב תסתירם בסתר פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו':<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=1869&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-27T03:48:50Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:48, 27 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%92&diff=1868&oldid=prevחב"דטקסט>חלוקה בוט: חלוקה בוט העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י"ג לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ג: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"2021-07-25T09:18:50Z<p>חלוקה בוט העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%99%22%D7%92&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י"ג (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י"ג</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%22%D7%92&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ג (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ג</a>: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''יג מה''' רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. הנה בכלל [[עבודת השם|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת ה[[צמצום]] וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק ב[[תורה]] בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול ב[[עבודת ה']], כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא ב[[לימוד התורה|תלמוד תורה]] ושארי [[מצות]] די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא [[מדת החסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל, כמו שכתוב "ואתהלכה ברחבה" כו', וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' (צ"ע. ונראה שצריך להיות קודם אך בחינת ימין כו') וגם בלי צמצום וגבול כלל, ואין מעצור לרוח נדבתו בין בצדקה ובין בתלמוד תורה ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו':<br />
<br />
והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון, ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. וב"ה שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי [[בית שמאי]] שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין, וכן שורש נשמת בית הלל כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא [[מדת החסד]] וה[[אהבה]] עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש [[מדת הגבורה]] ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו', ומה שאמר הכתוב אברהם אוהבי ופחד יצחק הנה ההפרש וההבדל הזה הוא בבחינת גילוי והעלם שבמדת יצחק הפחד הוא בבחינת גילוי וה[[אהבה]] מסותרת בבחינת העלם והסתר וההיפך במדת [[אברהם אבינו]] ע"ה, וזהו שאמר דהע"ה מה רב טובך וגו' כלומר שמדת הטוב והחסד אשר היא בבחינת העלם והסתר אצל כל מי ששורש נשמתו מבחינת שמאל הנקרא בשם יראיך כמדת בית שמאי. הנה אף שהוא טוב הגנוז וצפון, אף על פי כן הוא רב וגדול מאד כמו מדת הגדולה והחסד ממש שמבחינת ימין, ושתיהן הן מבחינת גילוי בלי גבול ומדה ושיעור. וזהו שכתוב מה רב טובך כלומר בלי גבול ומדה בין הטוב אשר צפנת ליראיך ובין אשר פעלת לחוסים בך, שהם בעלי הבטחון שמבחינת ימין וחסדם וטובם הוא גם כן בבחינת גילוי והתפשטות נגד בני אדם ולא בבחינת צמצום והסתר כלל. (ומ"ש ליראיך ולא ביראיך, היינו משום שכל מה שהוא בבחינת העלם בכל נשמה הנה בחינת זו אינה מלובשת תוך הגוף במוחו ולבו אלא הוא בבחינת מקיף מלמעלה, ומשם היא מאירה למוחו ולבו לעתים הצריכים להתעוררות בחינת זו שתתעורר ותאיר למוחו ולבו כדי לבא לידי [[מעשה]] בפועל ממש). ואמר על כן אשר רב טוב לבית ישראל הצפון והגלוי הוא בבחינת בלי גבול ומדה לפי ערך נפשותם המלובשת ב[[גוף]], לכן גם אתה ה' תתנהג עמהם במדת חסדך הגדול בלי גבול ותכלית הנקרא [[רב חסד]]. דאית חסד ואית חסד. אית חסד עולם שיש כנגדו ולעומתו [[מדת הדין]] ח"ו למעט ולצמצם חסדו וטובו. אבל חסד עליון הנקרא רב חסד אין כנגדו מדה"ד למעט ולצמצם רוב חסדו מלהתפשט בלי גבול ותכלית, כי הוא נמשך מבחינת [[סובב כל עלמין]] וטמירא דכל טמירין הנקרא [[כתר עליון]], וזהו שכתוב תסתירם בסתר פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו':<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div>חב"דטקסט>חלוקה בוט