https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%91תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כב - היסטוריית גרסאות2026-05-13T08:08:20Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%91&diff=19860&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כב": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-07-31T21:03:46Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%91" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כב">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כב</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:03, 1 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%91&diff=19859&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כ"ב לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-31T21:03:29Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%22%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כ"ב (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כ"ב</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%91" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כב">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כב</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:03, 1 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%91&diff=15465&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ב לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כ"ב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:36:56Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%22%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ב (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ב</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%22%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כ"ב (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש סימן כ"ב</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:36, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%91&diff=11498&oldid=prevש. א. ב־16:49, 22 באפריל 20252025-04-22T16:49:27Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:49, 22 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כב אהוביי''' אחיי ורעיי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[אהבה]] </del>מסותרת תוכחת מגולה לכו נא ונוכחה, זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור, ההיתה כזאת מימות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] </del>להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גשמיות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ[[תנאים]] ו[[אמוראים]] </del>אשר כל רז לא אנס להו ונהירין להון שבילין דרקיע כי אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[נביא]]ים </del>ממש אשר היו לפנים בישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ[[שמואל הנביא|שמואל </del>הרואה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אשר הלך אליו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שאול<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לדרוש ה' על דבר האתונות שנאבדו לאביו, כי באמת כל עניני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אדם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לבד מדברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[יראת </del>שמים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אינם מושגים רק בנבואה ולא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[חכם|חכמים]] [[פרנסה|</del>לחם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כמאמר רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ושבעה דברים מכוסים כו', אין אדם יודע במה משתכר כו', ומלכות בית דוד מתי תחזור כו', הנה הושוו זה לזה ומה שכתוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ספר ישעיה|ישעיה]] </del>יועץ וחכם חרשים, וכן משארז"ל ונהנין ממנו עצה ותושיה היינו בד"ת הנקרא תושיה כמארז"ל יועץ זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כו', <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[סוד </del>העיבור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>קרוי "עצה" ו"סוד" בלשון תורה כדאיתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[סנהדרין]] </del>דף פ"ז ע"ש בפרש"י:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כב אהוביי''' אחיי ורעיי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאהבה </ins>מסותרת תוכחת מגולה לכו נא ונוכחה, זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור, ההיתה כזאת מימות עולם ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונים והאחרונים </ins>להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתנאים ואמוראים </ins>אשר כל רז לא אנס להו ונהירין להון שבילין דרקיע כי אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לנביאים </ins>ממש אשר היו לפנים בישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כשמואל </ins>הרואה אשר הלך אליו שאול לדרוש ה' על דבר האתונות שנאבדו לאביו, כי באמת כל עניני אדם לבד מדברי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויראת </ins>שמים אינם מושגים רק בנבואה ולא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחכמים </ins>לחם כמאמר רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ושבעה דברים מכוסים כו', אין אדם יודע במה משתכר כו', ומלכות בית דוד מתי תחזור כו', הנה הושוו זה לזה ומה שכתוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בישעיה </ins>יועץ וחכם חרשים, וכן משארז"ל ונהנין ממנו עצה ותושיה היינו בד"ת הנקרא תושיה כמארז"ל יועץ זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כו', <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שסוד </ins>העיבור קרוי "עצה" ו"סוד" בלשון תורה כדאיתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסנהדרין </ins>דף פ"ז ע"ש בפרש"י:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אך''' האמת אגיד לשומעים לי כי אהבה מקלקלת השורה והנה היא כסות עינים שלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ראיה|</del>לראות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ה[[אמת]] </del>מרוב אהבתם לחיי הגוף לשם שמים לעבוד בו את ה' ברשפי אש ושלהבת גדולה מאהבת נפשם את ה' וע"כ היטב חרה להם בצער הגוף ח"ו ה' ירחם, ואין יכולין לקבל כלל, עד שמעבירם על דעתם לכתת רגליהם מעיר לעיר לשאול עצות מרחוק, ולא שעו אל ה' לשוב אליו ברוח נמוכה והכנעת הגוף לקבל תוכחתו באהבה, כי את אשר יאהב ה' וכו':</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אך''' האמת אגיד לשומעים לי כי אהבה מקלקלת השורה והנה היא כסות עינים שלא לראות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האמת </ins>מרוב אהבתם לחיי הגוף לשם שמים לעבוד בו את ה' ברשפי אש ושלהבת גדולה מאהבת נפשם את ה' וע"כ היטב חרה להם בצער הגוף ח"ו ה' ירחם, ואין יכולין לקבל כלל, עד שמעבירם על דעתם לכתת רגליהם מעיר לעיר לשאול עצות מרחוק, ולא שעו אל ה' לשוב אליו ברוח נמוכה והכנעת הגוף לקבל תוכחתו באהבה, כי את אשר יאהב ה' וכו':</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''וכמו''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>רחמן חכם וצדיק המכה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[בן|</del>בנו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, שאין לבן חכם להפוך עורף לנוס למצוא לו עזרה או אפילו מליץ יושר לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד רק להיות ישר יחזו פנימו עם אביו פנים בפנים לסבול הכאותיו באהבה לטוב לו כל הימים. והנה למעלה בחינת פנים הוא הרצון והחשק אשר אבינו שבשמים משפיע לבניו כל טוב עולמים וחיי נפש וגוף באהבה ורצון חשיקה וחפיצה על ידי תורת חיים שהיא רצונו יתברך אשר נתן לנו כמו שכתוב כי באור פניך נתת לנו תורת חיים כו' לעשות בה רצונו ועל זה נאמר באור פני מלך חיים ורצונו כו'. משא"כ לעובדי גילולים משפיע חיי גופם שלא ברצון וחשיקה וחפיצה לכך נקראים אלהים אחרים שיונקים מבחינת אחוריים וכך הוא באדם הרצון והחשק הוא בחינת פנים ואם אינו מקבל באהבה ורצון כאלו הופך עורף ואחור ח"ו. ועצה היעוצה לקבל באהבה היא עצת ה' בפי חז"ל לפשפש במעשיו וימצא לו עונות הצריכין מירוק יסורים ויראה לעין גודל אהבתו אליו המקלקלת השורה כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו כמו שכתוב אם רחץ ה' צואת בנות ציון כו' ברוח משפט כו' וכמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומבין יקר מהות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבת ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אל התחתונים אשר היא יקרה וטובה מכל חיי העולמים כולם כמו שכתוב מה יקר חסדך וכו' כי טוב חסדך מחיים כו' כי החסד שהוא בחינת אהבה הוא חיי החיים שבכל העולמות כמו שכתוב מכלכל חיים בחסד ואז גם ה' יתן הטוב ויאר פניו אליו בבחינת אהבה מגולה אשר היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה מגולה ויתמתקו הגבורות בשרשן ויתבטלו הדינין נס"ו:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''וכמו''' אב רחמן חכם וצדיק המכה בנו, שאין לבן חכם להפוך עורף לנוס למצוא לו עזרה או אפילו מליץ יושר לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד רק להיות ישר יחזו פנימו עם אביו פנים בפנים לסבול הכאותיו באהבה לטוב לו כל הימים. והנה למעלה בחינת פנים הוא הרצון והחשק אשר אבינו שבשמים משפיע לבניו כל טוב עולמים וחיי נפש וגוף באהבה ורצון חשיקה וחפיצה על ידי תורת חיים שהיא רצונו יתברך אשר נתן לנו כמו שכתוב כי באור פניך נתת לנו תורת חיים כו' לעשות בה רצונו ועל זה נאמר באור פני מלך חיים ורצונו כו'. משא"כ לעובדי גילולים משפיע חיי גופם שלא ברצון וחשיקה וחפיצה לכך נקראים אלהים אחרים שיונקים מבחינת אחוריים וכך הוא באדם הרצון והחשק הוא בחינת פנים ואם אינו מקבל באהבה ורצון כאלו הופך עורף ואחור ח"ו. ועצה היעוצה לקבל באהבה היא עצת ה' בפי חז"ל לפשפש במעשיו וימצא לו עונות הצריכין מירוק יסורים ויראה לעין גודל אהבתו אליו המקלקלת השורה כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו כמו שכתוב אם רחץ ה' צואת בנות ציון כו' ברוח משפט כו' וכמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומבין יקר מהות אהבת ה' אל התחתונים אשר היא יקרה וטובה מכל חיי העולמים כולם כמו שכתוב מה יקר חסדך וכו' כי טוב חסדך מחיים כו' כי החסד שהוא בחינת אהבה הוא חיי החיים שבכל העולמות כמו שכתוב מכלכל חיים בחסד ואז גם ה' יתן הטוב ויאר פניו אליו בבחינת אהבה מגולה אשר היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה מגולה ויתמתקו הגבורות בשרשן ויתבטלו הדינין נס"ו:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אהוביי''' אחיי ורעיי מגודל טרדתי אשר הקיפו עלי יחד וסבוני כמים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו. לא אוכל משא לאמר עם הספר כל אשר בלבבי. אך בקצרה באתי כמזכיר ומחזיר על הראשונות בכלל ובפרט אל המתנדבים בעם לעמוד על העבודה זו תפלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[קול]] </del>רם להתחזק מאד בכל עוז ותעצומות נגד כל מונע מבית ומחוץ ביד חזקה כמשמעו שהוא רצון יריאיו אשר למעלה מן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>החכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>והתבונה אשר נתן ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>בהמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לדעת לעשות את כל אשר צוה ה' בהשכל ודעת. רק רצון פשוט ורוח נדיבה בכל איש אשר ידבנו לבו לעבוד עבודה תמה לעשות נ"ר ליוצרו. ועז"נ כי עם קשה עורף הוא וסלחת. כי הסליחה היא גם כן למעלה מן החכ'. כי שאלו לחכמה כו' ומשה רבינו ע"ה ביקש מדה כנגד מדה ודי למבין. ועוד זאת אדרוש ממעל' שלא להשליך דברי אחריכם אשר ערכתי שיח להיות כל איש ישר והולך בתומו כאשר עשה האלקי' את האדם ישר ולא לבקש חשבונות רבים מעלילות מצעדי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו. כי זו מלאכת שמים היא ולא מלאכת ב"ו. ולהאמין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אמונה]] </del>שלימה במצות חז"ל והוי שפל רוח בפני כל אדם בכלל כי יציבא מלתא ותקין פתגמא שכ"א מתוקן מחבירו. וכתיב כל [איש] ישראל כאיש אחד חברים. כמו שאיש א' מחובר מאברים רבים ובהפרדם נוגע בלב כי ממנו תוצאות חיים. אם כן אנחנו היות כולנו כאיש א' ממש תיכון העבודה בלב ומכלל הן כו'. וע"כ נאמר ולעבדו שכם אחד דוקא. וע"כ אהוביי ידידיי נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת על זה ממש. כי גדולה לה"ר כנגד ע"ז וג"ע וש"ד. ואם בדבור כך כו' וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר המח' על הדבור הן לטוב והן למוטב. וה' הטוב המברך את עמו בשלום ישים עליכם שלום וחיים עד העולם כנפש או"נ מלו"נ:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אהוביי''' אחיי ורעיי מגודל טרדתי אשר הקיפו עלי יחד וסבוני כמים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו. לא אוכל משא לאמר עם הספר כל אשר בלבבי. אך בקצרה באתי כמזכיר ומחזיר על הראשונות בכלל ובפרט אל המתנדבים בעם לעמוד על העבודה זו תפלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקול </ins>רם להתחזק מאד בכל עוז ותעצומות נגד כל מונע מבית ומחוץ ביד חזקה כמשמעו שהוא רצון יריאיו אשר למעלה מן החכמה והתבונה אשר נתן ה' בהמה לדעת לעשות את כל אשר צוה ה' בהשכל ודעת. רק רצון פשוט ורוח נדיבה בכל איש אשר ידבנו לבו לעבוד עבודה תמה לעשות נ"ר ליוצרו. ועז"נ כי עם קשה עורף הוא וסלחת. כי הסליחה היא גם כן למעלה מן החכ'. כי שאלו לחכמה כו' ומשה רבינו ע"ה ביקש מדה כנגד מדה ודי למבין. ועוד זאת אדרוש ממעל' שלא להשליך דברי אחריכם אשר ערכתי שיח להיות כל איש ישר והולך בתומו כאשר עשה האלקי' את האדם ישר ולא לבקש חשבונות רבים מעלילות מצעדי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו. כי זו מלאכת שמים היא ולא מלאכת ב"ו. ולהאמין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באמונה </ins>שלימה במצות חז"ל והוי שפל רוח בפני כל אדם בכלל כי יציבא מלתא ותקין פתגמא שכ"א מתוקן מחבירו. וכתיב כל [איש] ישראל כאיש אחד חברים. כמו שאיש א' מחובר מאברים רבים ובהפרדם נוגע בלב כי ממנו תוצאות חיים. אם כן אנחנו היות כולנו כאיש א' ממש תיכון העבודה בלב ומכלל הן כו'. וע"כ נאמר ולעבדו שכם אחד דוקא. וע"כ אהוביי ידידיי נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת על זה ממש. כי גדולה לה"ר כנגד ע"ז וג"ע וש"ד. ואם בדבור כך כו' וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר המח' על הדבור הן לטוב והן למוטב. וה' הטוב המברך את עמו בשלום ישים עליכם שלום וחיים עד העולם כנפש או"נ מלו"נ:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%91&diff=1887&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-27T03:48:51Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:48, 27 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%91&diff=1886&oldid=prevחב"דטקסט>חלוקה בוט: חלוקה בוט העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף כ"ב לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ב: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"2021-07-25T09:18:48Z<p>חלוקה בוט העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%9B%22%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף כ"ב (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף כ"ב</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%22%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ב (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ב</a>: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''כב אהוביי''' אחיי ורעיי מ[[אהבה]] מסותרת תוכחת מגולה לכו נא ונוכחה, זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור, ההיתה כזאת מימות [[עולם]] ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה [[גשמיות]] כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כ[[תנאים]] ו[[אמוראים]] אשר כל רז לא אנס להו ונהירין להון שבילין דרקיע כי אם ל[[נביא]]ים ממש אשר היו לפנים בישראל כ[[שמואל הנביא|שמואל הרואה]] אשר הלך אליו [[שאול]] לדרוש ה' על דבר האתונות שנאבדו לאביו, כי באמת כל עניני [[אדם]] לבד מדברי [[תורה]] ו[[יראת שמים]] אינם מושגים רק בנבואה ולא ל[[חכם|חכמים]] [[פרנסה|לחם]] כמאמר רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ושבעה דברים מכוסים כו', אין אדם יודע במה משתכר כו', ומלכות בית דוד מתי תחזור כו', הנה הושוו זה לזה ומה שכתוב ב[[ספר ישעיה|ישעיה]] יועץ וחכם חרשים, וכן משארז"ל ונהנין ממנו עצה ותושיה היינו בד"ת הנקרא תושיה כמארז"ל יועץ זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כו', ש[[סוד העיבור]] קרוי "עצה" ו"סוד" בלשון תורה כדאיתא ב[[סנהדרין]] דף פ"ז ע"ש בפרש"י:<br />
<br />
'''אך''' האמת אגיד לשומעים לי כי אהבה מקלקלת השורה והנה היא כסות עינים שלא [[ראיה|לראות]] ה[[אמת]] מרוב אהבתם לחיי הגוף לשם שמים לעבוד בו את ה' ברשפי אש ושלהבת גדולה מאהבת נפשם את ה' וע"כ היטב חרה להם בצער הגוף ח"ו ה' ירחם, ואין יכולין לקבל כלל, עד שמעבירם על דעתם לכתת רגליהם מעיר לעיר לשאול עצות מרחוק, ולא שעו אל ה' לשוב אליו ברוח נמוכה והכנעת הגוף לקבל תוכחתו באהבה, כי את אשר יאהב ה' וכו':<br />
<br />
'''וכמו''' [[אב]] רחמן חכם וצדיק המכה [[בן|בנו]], שאין לבן חכם להפוך עורף לנוס למצוא לו עזרה או אפילו מליץ יושר לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד רק להיות ישר יחזו פנימו עם אביו פנים בפנים לסבול הכאותיו באהבה לטוב לו כל הימים. והנה למעלה בחינת פנים הוא הרצון והחשק אשר אבינו שבשמים משפיע לבניו כל טוב עולמים וחיי נפש וגוף באהבה ורצון חשיקה וחפיצה על ידי תורת חיים שהיא רצונו יתברך אשר נתן לנו כמו שכתוב כי באור פניך נתת לנו תורת חיים כו' לעשות בה רצונו ועל זה נאמר באור פני מלך חיים ורצונו כו'. משא"כ לעובדי גילולים משפיע חיי גופם שלא ברצון וחשיקה וחפיצה לכך נקראים אלהים אחרים שיונקים מבחינת אחוריים וכך הוא באדם הרצון והחשק הוא בחינת פנים ואם אינו מקבל באהבה ורצון כאלו הופך עורף ואחור ח"ו. ועצה היעוצה לקבל באהבה היא עצת ה' בפי חז"ל לפשפש במעשיו וימצא לו עונות הצריכין מירוק יסורים ויראה לעין גודל אהבתו אליו המקלקלת השורה כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו כמו שכתוב אם רחץ ה' צואת בנות ציון כו' ברוח משפט כו' וכמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומבין יקר מהות [[אהבת ה']] אל התחתונים אשר היא יקרה וטובה מכל חיי העולמים כולם כמו שכתוב מה יקר חסדך וכו' כי טוב חסדך מחיים כו' כי החסד שהוא בחינת אהבה הוא חיי החיים שבכל העולמות כמו שכתוב מכלכל חיים בחסד ואז גם ה' יתן הטוב ויאר פניו אליו בבחינת אהבה מגולה אשר היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה מגולה ויתמתקו הגבורות בשרשן ויתבטלו הדינין נס"ו:<br />
<br />
'''אהוביי''' אחיי ורעיי מגודל טרדתי אשר הקיפו עלי יחד וסבוני כמים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו. לא אוכל משא לאמר עם הספר כל אשר בלבבי. אך בקצרה באתי כמזכיר ומחזיר על הראשונות בכלל ובפרט אל המתנדבים בעם לעמוד על העבודה זו תפלה ב[[קול]] רם להתחזק מאד בכל עוז ותעצומות נגד כל מונע מבית ומחוץ ביד חזקה כמשמעו שהוא רצון יריאיו אשר למעלה מן [[החכמה]] והתבונה אשר נתן ה' [[בהמה]] לדעת לעשות את כל אשר צוה ה' בהשכל ודעת. רק רצון פשוט ורוח נדיבה בכל איש אשר ידבנו לבו לעבוד עבודה תמה לעשות נ"ר ליוצרו. ועז"נ כי עם קשה עורף הוא וסלחת. כי הסליחה היא גם כן למעלה מן החכ'. כי שאלו לחכמה כו' ומשה רבינו ע"ה ביקש מדה כנגד מדה ודי למבין. ועוד זאת אדרוש ממעל' שלא להשליך דברי אחריכם אשר ערכתי שיח להיות כל איש ישר והולך בתומו כאשר עשה האלקי' את האדם ישר ולא לבקש חשבונות רבים מעלילות מצעדי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו. כי זו מלאכת שמים היא ולא מלאכת ב"ו. ולהאמין ב[[אמונה]] שלימה במצות חז"ל והוי שפל רוח בפני כל אדם בכלל כי יציבא מלתא ותקין פתגמא שכ"א מתוקן מחבירו. וכתיב כל [איש] ישראל כאיש אחד חברים. כמו שאיש א' מחובר מאברים רבים ובהפרדם נוגע בלב כי ממנו תוצאות חיים. אם כן אנחנו היות כולנו כאיש א' ממש תיכון העבודה בלב ומכלל הן כו'. וע"כ נאמר ולעבדו שכם אחד דוקא. וע"כ אהוביי ידידיי נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת על זה ממש. כי גדולה לה"ר כנגד ע"ז וג"ע וש"ד. ואם בדבור כך כו' וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר המח' על הדבור הן לטוב והן למוטב. וה' הטוב המברך את עמו בשלום ישים עליכם שלום וחיים עד העולם כנפש או"נ מלו"נ:<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude></div>חב"דטקסט>חלוקה בוט