https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א - היסטוריית גרסאות2026-05-13T01:53:33Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=19589&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-07-30T15:40:24Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:40, 30 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=19586&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א' לשם תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-30T15:39:15Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א'</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:39, 30 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=15410&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק א' לשם תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א' בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:06:57Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק א' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק א'</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק א'</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:06, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=10263&oldid=prevש. א. ב־20:04, 15 באפריל 20252025-04-15T20:04:54Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:04, 15 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק א תניא''' בסוף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יומא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שלשה חלוקי כפרה הם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[תשובה]] </del>עם כל אחד. עבר על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מצוות עשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו עבר על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מצוות לא תעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ושב תשובה תולה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[יום </del>הכיפורים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מכפר. (פירוש דאף על גב דלענין קיום מצוות עשה, גדולה שדוחה את לא תעשה. היינו משום שעל ידי קיום מ"ע ממשיך אור ושפע בעולמות עליונים מהארת אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>(כמ"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זוהר]] </del>דרמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא), וגם על נפשו האלקית כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. אבל לענין תשובה אף שמוחלין לו העונש על שמרד במלכותו יתברך ולא עשה מאמר המלך. מכל מקום האור נעדר וכו' וכמארז"ל על פסוק מעוות לא יוכל לתקן זה שביטל קריאת שמע של ערבית או וכו'. דאף שנזהר מעתה לקרות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קריאת שמע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>של ערבית ושחרית לעולם אין תשובתו מועלת לתקן מה שביטל פעם אחת. והעובר על מצוות לא תעשה על ידי שנדבק הרע בנפשו עושה פגם למעלה בשרשה ומקור חוצבה (בלבושים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[י</del>' ספירות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ד[[עשיה]] </del>כמ"ש בת"ז לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא וכו') לכך אין כפרה לנפשו ולא למעלה עד יום הכיפורים, כמו שכתוב וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם וכו' לפני ה' תטהרו לפני ה' דייקא, ולכן אין ללמוד מכאן שום קולא חס וחלילה במצוות עשה ובפרט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תלמוד </del>תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. ואדרבה אמרו רבותינו ז"ל ויתר הקב"ה על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ע"ז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכו' אף שהן כריתות ומיתות ב"ד ולא ויתר על ביטול תלמוד תורה). עבר על כריתות ומיתות בית דין תשובה ויום הכיפורים תולין ויסורין ממרקין (פי' גומרין הכפרה והוא מלשון מריקה ושטיפה לצחצח הנפש. כי כפרה היא לשון קינוח שמקנח לכלוך החטא) שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. עכ"ל הברייתא:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק א תניא''' בסוף יומא שלשה חלוקי כפרה הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותשובה </ins>עם כל אחד. עבר על מצוות עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו עבר על מצוות לא תעשה ושב תשובה תולה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויום </ins>הכיפורים מכפר. (פירוש דאף על גב דלענין קיום מצוות עשה, גדולה שדוחה את לא תעשה. היינו משום שעל ידי קיום מ"ע ממשיך אור ושפע בעולמות עליונים מהארת אור אין סוף ברוך הוא (כמ"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזוהר </ins>דרמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא), וגם על נפשו האלקית כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. אבל לענין תשובה אף שמוחלין לו העונש על שמרד במלכותו יתברך ולא עשה מאמר המלך. מכל מקום האור נעדר וכו' וכמארז"ל על פסוק מעוות לא יוכל לתקן זה שביטל קריאת שמע של ערבית או וכו'. דאף שנזהר מעתה לקרות קריאת שמע של ערבית ושחרית לעולם אין תשובתו מועלת לתקן מה שביטל פעם אחת. והעובר על מצוות לא תעשה על ידי שנדבק הרע בנפשו עושה פגם למעלה בשרשה ומקור חוצבה (בלבושים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">די</ins>' ספירות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעשיה </ins>כמ"ש בת"ז לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא וכו') לכך אין כפרה לנפשו ולא למעלה עד יום הכיפורים, כמו שכתוב וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם וכו' לפני ה' תטהרו לפני ה' דייקא, ולכן אין ללמוד מכאן שום קולא חס וחלילה במצוות עשה ובפרט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתלמוד </ins>תורה. ואדרבה אמרו רבותינו ז"ל ויתר הקב"ה על ע"ז וכו' אף שהן כריתות ומיתות ב"ד ולא ויתר על ביטול תלמוד תורה). עבר על כריתות ומיתות בית דין תשובה ויום הכיפורים תולין ויסורין ממרקין (פי' גומרין הכפרה והוא מלשון מריקה ושטיפה לצחצח הנפש. כי כפרה היא לשון קינוח שמקנח לכלוך החטא) שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. עכ"ל הברייתא:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד, (כדאיתא בגמרא פ"ג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[סנהדרין]] </del>ובחושן משפט ססי' ל"ד לענין עדות), דהיינו שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה למרוד במלכותו יתברך ולא יעבור עוד מצות המלך ח"ו, הן במצוות עשה הן במצוות לא תעשה. וזהו עיקר פירוש לשון תשובה לשוב אל ה' בכל לבו ובכל נפשו לעבדו ולשמור כל מצותיו כמו שכתוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וכו'. ובפרשת נצבים כתיב ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וכו' בכל לבבך וכו' שובה ישראל עד ה' אלקיך וכו' השיבנו ה' אליך וכו'. ולא כדעת ההמון שהתשובה היא התענית. ואפילו מי שעבר על כריתות ומיתות ב"ד שגמר כפרתו היא על ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יסורים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. היינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[הקב</del>"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מביא עליו יסורים (וכמו שכתוב ופקדתי בשבט וכו' ופקדתי דייקא) והיינו כשתשובתו רצויה לפניו יתברך בשובו אל ה' בכל לבו ונפשו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[אהבה]] </del>אזי באתערותא דלתתא וכמים הפנים וכו' אתערותא דלעילא לעורר האהבה וחסד ה' למרק עונו ביסורים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>הזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכמו שכתוב כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכו'. ולכן לא הזכירו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הרמב"ם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>והסמ"ג שום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תענית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כלל במצות התשובה אף בכריתות ומיתות ב"ד. רק הוידוי ובקשת מחילה כמו שכתוב בתורה והתודו את חטאתם וכו'. ומ"ש ביואל שובו עדי בכל לבבכם בצום ובבכי כו' היינו לבטל הגזרה שנגזרה למרק עון הדור על ידי יסורים בארבה. וזהו הטעם בכל תעניות שמתענין על כל צרה שלא תבא על הצבור וכמו שכתוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מגלת </del>אסתר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. ומה שכתוב בספרי המוסר ובראשם ספר הרוקח וספר חסידים הרבה תעניות וסיגופים לעובר על כריתות ומיתות בית דין וכן למוציא זרע לבטלה שחייב מיתה בידי שמים כמו שכתוב בתורה גבי ער ואונן ודינו כחייבי כריתות לענין זה. היינו כדי לינצל מעונש יסורים של מעלה ח"ו. וגם כדי לזרז ולמהר גמר כפרת נפשו. וגם אולי אינו שב אל ה' בכל לבו ונפשו מאהבה כי אם מיראה:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד, (כדאיתא בגמרא פ"ג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דסנהדרין </ins>ובחושן משפט ססי' ל"ד לענין עדות), דהיינו שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה למרוד במלכותו יתברך ולא יעבור עוד מצות המלך ח"ו, הן במצוות עשה הן במצוות לא תעשה. וזהו עיקר פירוש לשון תשובה לשוב אל ה' בכל לבו ובכל נפשו לעבדו ולשמור כל מצותיו כמו שכתוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וכו'. ובפרשת נצבים כתיב ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וכו' בכל לבבך וכו' שובה ישראל עד ה' אלקיך וכו' השיבנו ה' אליך וכו'. ולא כדעת ההמון שהתשובה היא התענית. ואפילו מי שעבר על כריתות ומיתות ב"ד שגמר כפרתו היא על ידי יסורים. היינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהקב</ins>"ה מביא עליו יסורים (וכמו שכתוב ופקדתי בשבט וכו' ופקדתי דייקא) והיינו כשתשובתו רצויה לפניו יתברך בשובו אל ה' בכל לבו ונפשו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאהבה </ins>אזי באתערותא דלתתא וכמים הפנים וכו' אתערותא דלעילא לעורר האהבה וחסד ה' למרק עונו ביסורים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הזה וכמו שכתוב כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכו'. ולכן לא הזכירו הרמב"ם והסמ"ג שום תענית כלל במצות התשובה אף בכריתות ומיתות ב"ד. רק הוידוי ובקשת מחילה כמו שכתוב בתורה והתודו את חטאתם וכו'. ומ"ש ביואל שובו עדי בכל לבבכם בצום ובבכי כו' היינו לבטל הגזרה שנגזרה למרק עון הדור על ידי יסורים בארבה. וזהו הטעם בכל תעניות שמתענין על כל צרה שלא תבא על הצבור וכמו שכתוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במגלת </ins>אסתר. ומה שכתוב בספרי המוסר ובראשם ספר הרוקח וספר חסידים הרבה תעניות וסיגופים לעובר על כריתות ומיתות בית דין וכן למוציא זרע לבטלה שחייב מיתה בידי שמים כמו שכתוב בתורה גבי ער ואונן ודינו כחייבי כריתות לענין זה. היינו כדי לינצל מעונש יסורים של מעלה ח"ו. וגם כדי לזרז ולמהר גמר כפרת נפשו. וגם אולי אינו שב אל ה' בכל לבו ונפשו מאהבה כי אם מיראה:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=1823&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-27T03:48:49Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:48, 27 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=1822&oldid=prevחב"דטקסט>שלום בוט2: החלפת טקסט – "אין סוף ברוך הוא" ב־"אין סוף ברוך הוא"2016-09-29T03:17:06Z<p>החלפת טקסט – "אין סוף ברוך הוא" ב־"<a href="/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%95%D7%90&action=edit&redlink=1" class="new" title="אין סוף ברוך הוא (הדף אינו קיים)">אין סוף ברוך הוא</a>"</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''פרק א תניא''' בסוף [[יומא]] שלשה חלוקי כפרה הם ו[[תשובה]] עם כל אחד. עבר על [[מצוות עשה]] ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו עבר על [[מצוות לא תעשה]] ושב תשובה תולה ו[[יום הכיפורים]] מכפר. (פירוש דאף על גב דלענין קיום מצוות עשה, גדולה שדוחה את לא תעשה. היינו משום שעל ידי קיום מ"ע ממשיך אור ושפע בעולמות עליונים מהארת אור [[אין סוף ברוך הוא]] (כמ"ש ב[[זוהר]] דרמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא), וגם על נפשו האלקית כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. אבל לענין תשובה אף שמוחלין לו העונש על שמרד במלכותו יתברך ולא עשה מאמר המלך. מכל מקום האור נעדר וכו' וכמארז"ל על פסוק מעוות לא יוכל לתקן זה שביטל קריאת שמע של ערבית או וכו'. דאף שנזהר מעתה לקרות [[קריאת שמע]] של ערבית ושחרית לעולם אין תשובתו מועלת לתקן מה שביטל פעם אחת. והעובר על מצוות לא תעשה על ידי שנדבק הרע בנפשו עושה פגם למעלה בשרשה ומקור חוצבה (בלבושים ד[[י' ספירות]] ד[[עשיה]] כמ"ש בת"ז לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא וכו') לכך אין כפרה לנפשו ולא למעלה עד יום הכיפורים, כמו שכתוב וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם וכו' לפני ה' תטהרו לפני ה' דייקא, ולכן אין ללמוד מכאן שום קולא חס וחלילה במצוות עשה ובפרט ב[[תלמוד תורה]]. ואדרבה אמרו רבותינו ז"ל ויתר הקב"ה על [[ע"ז]] וכו' אף שהן כריתות ומיתות ב"ד ולא ויתר על ביטול תלמוד תורה). עבר על כריתות ומיתות בית דין תשובה ויום הכיפורים תולין ויסורין ממרקין (פי' גומרין הכפרה והוא מלשון מריקה ושטיפה לצחצח הנפש. כי כפרה היא לשון קינוח שמקנח לכלוך החטא) שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. עכ"ל הברייתא:<br />
<br />
והנה מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד, (כדאיתא בגמרא פ"ג ד[[סנהדרין]] ובחושן משפט ססי' ל"ד לענין עדות), דהיינו שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה למרוד במלכותו יתברך ולא יעבור עוד מצות המלך ח"ו, הן במצוות עשה הן במצוות לא תעשה. וזהו עיקר פירוש לשון תשובה לשוב אל ה' בכל לבו ובכל נפשו לעבדו ולשמור כל מצותיו כמו שכתוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וכו'. ובפרשת נצבים כתיב ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וכו' בכל לבבך וכו' שובה ישראל עד ה' אלקיך וכו' השיבנו ה' אליך וכו'. ולא כדעת ההמון שהתשובה היא התענית. ואפילו מי שעבר על כריתות ומיתות ב"ד שגמר כפרתו היא על ידי [[יסורים]]. היינו ש[[הקב"ה]] מביא עליו יסורים (וכמו שכתוב ופקדתי בשבט וכו' ופקדתי דייקא) והיינו כשתשובתו רצויה לפניו יתברך בשובו אל ה' בכל לבו ונפשו מ[[אהבה]] אזי באתערותא דלתתא וכמים הפנים וכו' אתערותא דלעילא לעורר האהבה וחסד ה' למרק עונו ביסורים ב[[עולם הזה]] וכמו שכתוב כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכו'. ולכן לא הזכירו [[הרמב"ם]] והסמ"ג שום [[תענית]] כלל במצות התשובה אף בכריתות ומיתות ב"ד. רק הוידוי ובקשת מחילה כמו שכתוב בתורה והתודו את חטאתם וכו'. ומ"ש ביואל שובו עדי בכל לבבכם בצום ובבכי כו' היינו לבטל הגזרה שנגזרה למרק עון הדור על ידי יסורים בארבה. וזהו הטעם בכל תעניות שמתענין על כל צרה שלא תבא על הצבור וכמו שכתוב ב[[מגלת אסתר]]. ומה שכתוב בספרי המוסר ובראשם ספר הרוקח וספר חסידים הרבה תעניות וסיגופים לעובר על כריתות ומיתות בית דין וכן למוציא זרע לבטלה שחייב מיתה בידי שמים כמו שכתוב בתורה גבי ער ואונן ודינו כחייבי כריתות לענין זה. היינו כדי לינצל מעונש יסורים של מעלה ח"ו. וגם כדי לזרז ולמהר גמר כפרת נפשו. וגם אולי אינו שב אל ה' בכל לבו ונפשו מאהבה כי אם מיראה:<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div>חב"דטקסט>שלום בוט2