https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג - היסטוריית גרסאות2026-05-13T01:14:44Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92&diff=19590&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-07-30T15:40:49Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:40, 30 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92&diff=19588&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג' לשם תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-30T15:39:47Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג'</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:39, 30 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92&diff=15412&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ג' לשם תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג' בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:07:38Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ג' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ג'</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ג'</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:07, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92&diff=10267&oldid=prevש. א. ב־20:13, 15 באפריל 20252025-04-15T20:13:23Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:13, 15 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ג והנה''' חכמי המוסר האחרונים נחלקו במי שחטא חטא אחד פעמים רבות. דיש אומרים שצריך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תענית|</del>להתענות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מספר הצומות לאותו חטא פעמים רבות כפי המספר אשר חטא. כגון המוציא זרע לבטלה שמספר הצומות המפורש בתיקוני תשובה מהאריז"ל הן פ"ד תעניות ואם חטא בזה עשר או עשרים פעמים על דרך משל צריך להתענות עשר או עשרים פעמים פ"ד וכן לעולם. דומיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[קרבן </del>חטאת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שחייב להביא על כל פעם ופעם. ויש מדמין ענין זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[קרבן </del>עולה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הבאה על מצוות עשה, דאפילו עבר על כמה מצוות עשה מתכפר בעולה אחת כדאיתא בגמ' פ"ק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[זבחים]]</del>. והכרעה המקובלת בזה להתענות ג"פ כפי מספר הצומות דחטא זה. דהיינו רנ"ב צומות על הוצאות שז"ל וכן בשאר חטאים ועונות. והטעם הוא על פי מה שכתוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זוה</del>"ק<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ס"פ נח כיון דחב בר נש קמי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קודשא בריך היא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>זמנא חדא עביד רשימו כו' זמנא תליתאה אתפשט ההוא כתמא מסטרא דא לסטרא דא כו'. לכך צריך מספר הצומות גם כן ג"פ וכו'. אכן כל זה באדם חזק ובריא שאין ריבוי הצומות מזיק לו כלל לבריאות גופו וכמו בדורות הראשונים. אבל מי שריבוי הצומות מזיק לו שאפשר שיוכל לבא לידי חולי או מיחוש ח"ו, כמו בדורותינו אלה. אסור לו להרבות בתעניות אפילו על כריתות ומיתות בית דין ומכל שכן על מצוות עשה ומצוות לא תעשה שאין בהן כרת. אלא כפי אשר ישער בנפשו שבודאי לא יזיק לו כלל. כי אפילו בדורות הראשונים בימי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תנאים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[אמוראים]] </del>לא היו מתענין בכהאי גוונא אלא הבריאים דמצו לצעורי נפשייהו ודלא מצי לצעורי נפשיה ומתענה נקרא חוטא בגמרא פ"ק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[מסכת תענית|תענית]]</del>. ואפי' מתענה על עבירות שבידו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדפ[[רש</del>"י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שם וכדאיתא בגמ' פ"ק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[זבחים]] </del>שאין לך אדם מישראל שאינו מחוייב עשה וכו'. ומכל שכן מי שהוא בעל תורה שחוטא ונענש בכפליים כי מחמת חלישות התענית לא יוכל לעסוק בה כראוי. אלא מאי תקנתיה כדכתיב וחטאך בצדקה פרוק. וכמו שכתבו הפוסקים ליתן בעד כל יום תענית של תשובה ערך ח"י ג"פ וכו' והעשיר יוסיף לפי עשרו וכו' כמו שכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>המגן אברהם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הלכות תענית:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ג והנה''' חכמי המוסר האחרונים נחלקו במי שחטא חטא אחד פעמים רבות. דיש אומרים שצריך להתענות מספר הצומות לאותו חטא פעמים רבות כפי המספר אשר חטא. כגון המוציא זרע לבטלה שמספר הצומות המפורש בתיקוני תשובה מהאריז"ל הן פ"ד תעניות ואם חטא בזה עשר או עשרים פעמים על דרך משל צריך להתענות עשר או עשרים פעמים פ"ד וכן לעולם. דומיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקרבן </ins>חטאת שחייב להביא על כל פעם ופעם. ויש מדמין ענין זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקרבן </ins>עולה הבאה על מצוות עשה, דאפילו עבר על כמה מצוות עשה מתכפר בעולה אחת כדאיתא בגמ' פ"ק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דזבחים</ins>. והכרעה המקובלת בזה להתענות ג"פ כפי מספר הצומות דחטא זה. דהיינו רנ"ב צומות על הוצאות שז"ל וכן בשאר חטאים ועונות. והטעם הוא על פי מה שכתוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזוה</ins>"ק ס"פ נח כיון דחב בר נש קמי קודשא בריך היא זמנא חדא עביד רשימו כו' זמנא תליתאה אתפשט ההוא כתמא מסטרא דא לסטרא דא כו'. לכך צריך מספר הצומות גם כן ג"פ וכו'. אכן כל זה באדם חזק ובריא שאין ריבוי הצומות מזיק לו כלל לבריאות גופו וכמו בדורות הראשונים. אבל מי שריבוי הצומות מזיק לו שאפשר שיוכל לבא לידי חולי או מיחוש ח"ו, כמו בדורותינו אלה. אסור לו להרבות בתעניות אפילו על כריתות ומיתות בית דין ומכל שכן על מצוות עשה ומצוות לא תעשה שאין בהן כרת. אלא כפי אשר ישער בנפשו שבודאי לא יזיק לו כלל. כי אפילו בדורות הראשונים בימי תנאים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואמוראים </ins>לא היו מתענין בכהאי גוונא אלא הבריאים דמצו לצעורי נפשייהו ודלא מצי לצעורי נפשיה ומתענה נקרא חוטא בגמרא פ"ק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דתענית</ins>. ואפי' מתענה על עבירות שבידו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדפרש</ins>"י שם וכדאיתא בגמ' פ"ק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דזבחים </ins>שאין לך אדם מישראל שאינו מחוייב עשה וכו'. ומכל שכן מי שהוא בעל תורה שחוטא ונענש בכפליים כי מחמת חלישות התענית לא יוכל לעסוק בה כראוי. אלא מאי תקנתיה כדכתיב וחטאך בצדקה פרוק. וכמו שכתבו הפוסקים ליתן בעד כל יום תענית של תשובה ערך ח"י ג"פ וכו' והעשיר יוסיף לפי עשרו וכו' כמו שכתב המגן אברהם הלכות תענית:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ומכל מקום''' כל בעל נפש החפץ קרבת ה' לתקן נפשו, להשיבה אל ה' בתשובה מעולה מן המובחר. יחמיר על עצמו להשלים על כל פנים פעם אחת כל ימי חייו מספר הצומות לכל עון ועון מעונות החמורים שחייבין עליהם מיתה על כל פנים, ואפילו בידי שמים בלבד, כגון להוצאות ז"ל פ"ד צומות פעם אחת בימי חייו. ויכול לדחותן לימים הקצרים בחורף ויתענה כעשר תעניות על דרך משל, בחורף א' או פחות ויגמור מספר הפ"ד צומות בט' שנים או יותר כפי כחו, (וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני נ"ה ואף על פי כן נחשב לתענית אם התנה כן) ולתשלום רנ"ב צומות כנ"ל יתענה עוד ד' פעמים פ"ד עד אחר חצות היום בלבד, דמיחשב גם כן תענית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ירושלמי]]</del>. וב' חצאי יום נחשבים לו ליום אחד לענין זה. וכן לשאר עוונות כיוצא בהן אשר כל לב יודע מרת נפשו וחפץ בהצדקה:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ומכל מקום''' כל בעל נפש החפץ קרבת ה' לתקן נפשו, להשיבה אל ה' בתשובה מעולה מן המובחר. יחמיר על עצמו להשלים על כל פנים פעם אחת כל ימי חייו מספר הצומות לכל עון ועון מעונות החמורים שחייבין עליהם מיתה על כל פנים, ואפילו בידי שמים בלבד, כגון להוצאות ז"ל פ"ד צומות פעם אחת בימי חייו. ויכול לדחותן לימים הקצרים בחורף ויתענה כעשר תעניות על דרך משל, בחורף א' או פחות ויגמור מספר הפ"ד צומות בט' שנים או יותר כפי כחו, (וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני נ"ה ואף על פי כן נחשב לתענית אם התנה כן) ולתשלום רנ"ב צומות כנ"ל יתענה עוד ד' פעמים פ"ד עד אחר חצות היום בלבד, דמיחשב גם כן תענית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בירושלמי</ins>. וב' חצאי יום נחשבים לו ליום אחד לענין זה. וכן לשאר עוונות כיוצא בהן אשר כל לב יודע מרת נפשו וחפץ בהצדקה:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אכן''' מספר הצומות העודפים על רנ"ב וכהאי גוונא שהיה צריך להתענות לחוש לדעת המחמירים להתענות מספר הצומות שעל כל חטא וחטא, כפי מספר הפעמים שחטא כנ"ל. יפדה כולן בצדקה ערך ח"י ג"פ בעד כל יום. וכן שאר כל תעניות שצריך להתענות על עבירות שאין בהן מיתה ואפילו על ביטול מצוות עשה דאורייתא ודרבנן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[תלמוד </del>תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כנגד כולם, כפי המספר המפורש בתיקוני התשובה מהאר"י ז"ל (ורובם נזכרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[משנת </del>חסידים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>במסכת התשובה) הכל כאשר לכל יפדה בצדקה כנ"ל אי לא מצי לצעורי נפשיה כנ"ל. ואף שיעלה לסך מסויים, אין לחוש משום אל יבזבז יותר מחומש. דלא מקרי בזבוז בכהאי גוונא מאחר שעושה לפדות נפשו מתעניות וסיגופים. ולא גרעא מרפואת הגוף ושאר צרכיו. ולפי שמספר הצומות המוזכרים בתקוני תשובה הנ"ל רבו במאד מאד, לכן נהגו עכשיו כל החרדים לדבר ה' להרבות מאד מאד בצדקה. מחמת חלישות הדור דלא מצו לצעורי נפשם כולי האי (וכמו שכתבתי במקום אחר על פסוק חסדי ה' כי לא תמנו):</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אכן''' מספר הצומות העודפים על רנ"ב וכהאי גוונא שהיה צריך להתענות לחוש לדעת המחמירים להתענות מספר הצומות שעל כל חטא וחטא, כפי מספר הפעמים שחטא כנ"ל. יפדה כולן בצדקה ערך ח"י ג"פ בעד כל יום. וכן שאר כל תעניות שצריך להתענות על עבירות שאין בהן מיתה ואפילו על ביטול מצוות עשה דאורייתא ודרבנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותלמוד </ins>תורה כנגד כולם, כפי המספר המפורש בתיקוני התשובה מהאר"י ז"ל (ורובם נזכרים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשנת </ins>חסידים במסכת התשובה) הכל כאשר לכל יפדה בצדקה כנ"ל אי לא מצי לצעורי נפשיה כנ"ל. ואף שיעלה לסך מסויים, אין לחוש משום אל יבזבז יותר מחומש. דלא מקרי בזבוז בכהאי גוונא מאחר שעושה לפדות נפשו מתעניות וסיגופים. ולא גרעא מרפואת הגוף ושאר צרכיו. ולפי שמספר הצומות המוזכרים בתקוני תשובה הנ"ל רבו במאד מאד, לכן נהגו עכשיו כל החרדים לדבר ה' להרבות מאד מאד בצדקה. מחמת חלישות הדור דלא מצו לצעורי נפשם כולי האי (וכמו שכתבתי במקום אחר על פסוק חסדי ה' כי לא תמנו):<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92&diff=1827&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-27T03:48:49Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:48, 27 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92&diff=1826&oldid=prevחב"דטקסט>שלום: החלפת טקסט – "משנת חסידים" ב־"משנת חסידים"2016-11-13T02:03:50Z<p>החלפת טקסט – "משנת חסידים" ב־"<a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&action=edit&redlink=1" class="new" title="משנת חסידים (הדף אינו קיים)">משנת חסידים</a>"</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''פרק ג והנה''' חכמי המוסר האחרונים נחלקו במי שחטא חטא אחד פעמים רבות. דיש אומרים שצריך [[תענית|להתענות]] מספר הצומות לאותו חטא פעמים רבות כפי המספר אשר חטא. כגון המוציא זרע לבטלה שמספר הצומות המפורש בתיקוני תשובה מהאריז"ל הן פ"ד תעניות ואם חטא בזה עשר או עשרים פעמים על דרך משל צריך להתענות עשר או עשרים פעמים פ"ד וכן לעולם. דומיא ד[[קרבן חטאת]] שחייב להביא על כל פעם ופעם. ויש מדמין ענין זה ל[[קרבן עולה]] הבאה על מצוות עשה, דאפילו עבר על כמה מצוות עשה מתכפר בעולה אחת כדאיתא בגמ' פ"ק ד[[זבחים]]. והכרעה המקובלת בזה להתענות ג"פ כפי מספר הצומות דחטא זה. דהיינו רנ"ב צומות על הוצאות שז"ל וכן בשאר חטאים ועונות. והטעם הוא על פי מה שכתוב ב[[זוה"ק]] ס"פ נח כיון דחב בר נש קמי [[קודשא בריך היא]] זמנא חדא עביד רשימו כו' זמנא תליתאה אתפשט ההוא כתמא מסטרא דא לסטרא דא כו'. לכך צריך מספר הצומות גם כן ג"פ וכו'. אכן כל זה באדם חזק ובריא שאין ריבוי הצומות מזיק לו כלל לבריאות גופו וכמו בדורות הראשונים. אבל מי שריבוי הצומות מזיק לו שאפשר שיוכל לבא לידי חולי או מיחוש ח"ו, כמו בדורותינו אלה. אסור לו להרבות בתעניות אפילו על כריתות ומיתות בית דין ומכל שכן על מצוות עשה ומצוות לא תעשה שאין בהן כרת. אלא כפי אשר ישער בנפשו שבודאי לא יזיק לו כלל. כי אפילו בדורות הראשונים בימי [[תנאים]] ו[[אמוראים]] לא היו מתענין בכהאי גוונא אלא הבריאים דמצו לצעורי נפשייהו ודלא מצי לצעורי נפשיה ומתענה נקרא חוטא בגמרא פ"ק ד[[מסכת תענית|תענית]]. ואפי' מתענה על עבירות שבידו כדפ[[רש"י]] שם וכדאיתא בגמ' פ"ק ד[[זבחים]] שאין לך אדם מישראל שאינו מחוייב עשה וכו'. ומכל שכן מי שהוא בעל תורה שחוטא ונענש בכפליים כי מחמת חלישות התענית לא יוכל לעסוק בה כראוי. אלא מאי תקנתיה כדכתיב וחטאך בצדקה פרוק. וכמו שכתבו הפוסקים ליתן בעד כל יום תענית של תשובה ערך ח"י ג"פ וכו' והעשיר יוסיף לפי עשרו וכו' כמו שכתב [[המגן אברהם]] הלכות תענית:<br />
<br />
'''ומכל מקום''' כל בעל נפש החפץ קרבת ה' לתקן נפשו, להשיבה אל ה' בתשובה מעולה מן המובחר. יחמיר על עצמו להשלים על כל פנים פעם אחת כל ימי חייו מספר הצומות לכל עון ועון מעונות החמורים שחייבין עליהם מיתה על כל פנים, ואפילו בידי שמים בלבד, כגון להוצאות ז"ל פ"ד צומות פעם אחת בימי חייו. ויכול לדחותן לימים הקצרים בחורף ויתענה כעשר תעניות על דרך משל, בחורף א' או פחות ויגמור מספר הפ"ד צומות בט' שנים או יותר כפי כחו, (וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני נ"ה ואף על פי כן נחשב לתענית אם התנה כן) ולתשלום רנ"ב צומות כנ"ל יתענה עוד ד' פעמים פ"ד עד אחר חצות היום בלבד, דמיחשב גם כן תענית ב[[ירושלמי]]. וב' חצאי יום נחשבים לו ליום אחד לענין זה. וכן לשאר עוונות כיוצא בהן אשר כל לב יודע מרת נפשו וחפץ בהצדקה:<br />
<br />
'''אכן''' מספר הצומות העודפים על רנ"ב וכהאי גוונא שהיה צריך להתענות לחוש לדעת המחמירים להתענות מספר הצומות שעל כל חטא וחטא, כפי מספר הפעמים שחטא כנ"ל. יפדה כולן בצדקה ערך ח"י ג"פ בעד כל יום. וכן שאר כל תעניות שצריך להתענות על עבירות שאין בהן מיתה ואפילו על ביטול מצוות עשה דאורייתא ודרבנן ו[[תלמוד תורה]] כנגד כולם, כפי המספר המפורש בתיקוני התשובה מהאר"י ז"ל (ורובם נזכרים ב[[משנת חסידים]] במסכת התשובה) הכל כאשר לכל יפדה בצדקה כנ"ל אי לא מצי לצעורי נפשיה כנ"ל. ואף שיעלה לסך מסויים, אין לחוש משום אל יבזבז יותר מחומש. דלא מקרי בזבוז בכהאי גוונא מאחר שעושה לפדות נפשו מתעניות וסיגופים. ולא גרעא מרפואת הגוף ושאר צרכיו. ולפי שמספר הצומות המוזכרים בתקוני תשובה הנ"ל רבו במאד מאד, לכן נהגו עכשיו כל החרדים לדבר ה' להרבות מאד מאד בצדקה. מחמת חלישות הדור דלא מצו לצעורי נפשם כולי האי (וכמו שכתבתי במקום אחר על פסוק חסדי ה' כי לא תמנו):<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div>חב"דטקסט>שלום